פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 227)

הבחור שהיום יש לו פנטזיה, שהוא נורא רוצה לתלוש רגל לחזיר שמן שעובר לידו, רק "אלוקי ישראל לא מרשה" וזה נורא מציק לו.

זה אותו בחור שלפני 17 שנה הסביר שהוא כל כך רגיש לצער בעלי חיים, כפי שהתורה מצווה בכל מיני מצוות כמו "אותו ואת בנו", וכולי. ולכן הוא אומר שהוא אפילו לא מסוגל לאכול צורת עוף. כלומר רגשית, הוא אומר שהוא לא מסוגל. ואחרי 3 שנים, הוא מראה לי סרטון של חיות טורפות מצולם מאמצע אפריקה, שבו רואים חיות טורפות בפעולה, והוא מסביר לי "לכל אחד יש שיגעון של כל מיני סרטונים לראות" והוא מסיים ואומר לי "זה הקראש שלי" (טוב, המילה קראש לא הייתה אז, אבל זה הרעיון).

אם תשאל אותו, באותו זמן שהוא מסביר שהוא לא יכול לאכול צורת עוף - האם מותר לשקר שקר לבן? הוא יגיד לך: מה פתאום, ברור שאסור. תשאל אותו: ואיך אתה נוהג: נזהר מאוד. זה חמור מאוד. כשהוא מראה סרטון של חיות טורפות, תשאל אותו: איך מקיימים מידת תוכו כברו? הוא יסביר לך שהכוונה לא להגיד דבר שאתה חושב שראוי להגיד אחרת, רק אתה מפחד להגיד את האמת. אם אתה מפחד לשנות את הסגנון כדי לא לפגוע - זה לא נקרא לדעתו שתוכך כברך - הוא יסביר לך שזה נקרא לפחד מלקיים את התורה שהיא האמת - התורה שלו כמובן, כי אין לו שום תורה חוץ מהתורה שלו.

זה בן אדם, שהאינטרס העיקרי שלו - זה להסתיר את המחשבות שלו שהוא מחשיב ל"חינוכיות" - בטענה שזה מידע חינוכי שצריך להישאר "אצל המחנך" - אבל הסיבה האמיתית היא פשוט שהוא יודע שהמתחנך יותר מחונך ממנו - ואם הוא יסביר למתחנך שאצלו הכל מבוסס על פילוסופיות חסרות דרך או שיטה - ולא על אמת חינוכית (למשל: חובה להחזיק במידת הרחמים), אז המתחנך עלול להיות יותר טוב ממנו - ואת זה הוא לא רוצה. לכן, מה שהוא עושה - הוא שומר את המידע אצלו - במחיר מכוון של הטעיה. מתוך גאווה עריצה ונלוזה.

(בדיוק כמו ההם, שמחזיקים את המידע על "באמת" החינוכית, בדרך שאסור למתחנך לדעת, אם הוא גדל על דרך חינוכית שונה, או אם הוא חושב שדרך מסויימת של המחנך לו מתאימה לו באופן אישי)

לדעתי זה שאנחנו לפני יום כיפור זה לא משנה. תמיד קשה להיפרד ואין משהו מיוחד ביוכ. תעשי את השיקולים שלך ואם את חושבת שאין היתכנות את יכולה לחתוך לפני.

לא חושב שיש עניין למשוך אם ברור לך שהכיוון הוא לחתוך.

בהצלחה רבה

והנה לנו עוד הבדל בצורת החשיבה בין גברים לנשים

אבל עדיין, אם חלילה מישהי הייתה חושבת להיפרד ממכם לא הייתם מעדיפים שהיא תעשה את זה אחרי כיפור?
גם מבחינת היום עצמו- עדיף שיהיו מחשבות על זה שהיא חתכה ממני או על זה שאולי היא הולכת לחתוך?
וגם מבחינתי, אני מאמינה שהוא לא יקפיד עליי או משהו אבל עדיין, יום כיפור... 

אם היא מתלבטת - שתשתף אותי בזה אחרי יוה"כ

בכלל, אין לך אפשרות לדעת מה הוא יעדיף ולכן אני לא חושב שהוא נכנס בשיקול. את צריכה לעשות את מה שאת חושבת בלי קשר אליו.

אבל לא סגורה על זה ולכן שאלתי פה

ובאופן כללי, נראה לי שבעניינים כאלה גם אם אני לא יודעת איך בדיוק הוא יגיב- השיקול העיקרי הוא איך לעשות את זה כמה שיותר עדין ולהתחשב בצד שלו...

אם תעשי את זה שנייה לפי החג זה לא יהיה נעים 

אבל אם לפני יו"כ בצורה מוכבדת - אין שום קשר ליום הקדוש הקרב ובא.

ונניח הוא יקפיד  עליך...

על בסיס מה??

זה לא בסדר שאת חושבת את מה שאת חושבת??

זה לא בסדר שעשית שיקול דעת עם עצמך והגעת להחלטה???

 

המחשבה לפגוע במישהו היא לא נעימה אף פעם.

לפני יו"כ - היא עוד יותר לא נעימה.

 

נראה לי שאפשר להפריד בין הקושי האישי שלך לבין הטובה שלו.

 

אני באופן אישי הייתי מעדיף כנות.

בכל מקרה הייתי מחכה נראלי עד אחרי כיפור אני חושב שזה יהיה לו יותר רגוע אחרי.
לא יודע למה אבל ככה אני מרגיש.
בהצלחה! אשריך על הרצון!

השאלה אם לא עדיף בשבילו את התשובה הברורה על גבי הספק של אולי?

ותכלס, בשבוע רגיל זה היה יותר פוגע אם סתם הייתי מחכה נגיד ליום רביעי ובינתיים ממשיכה לדבר איתו.. אז אולי עכשיו זה לא שונה...

מצד שני זה יום כיפוווררר
 

מצד אחד לב נשבר זה מעולה ליום כיפור.. זה יכול לתת לו הרבה לתפילות ולהגביר אותן..
אבל יש כאלה שזה לא טוב להם.. זה עלול להביא אותו לבאסה כזאת שהוא לא יצליח להתרכז בתפילות ואז יתבאס על זה מלא זמן ואולי אפילו מאד יכעס עליך..
בכל מקרה חושב שכדאי לך לחכות

שמבחינתך זה לא זה- הייתי מעדיף במקומו שתחתכי לפני... לא חושב שזה קשור ליום כיפור או לא. מה זה משנה בעצם? אז אם הוא לא יקפיד עלייך בכיפור, אם תעשי את זה אחרי זה יהיה לכיפור הבא.. בסוף זה צריך להתבצע. אל תמרחי אותו לעניות דעתי..

מה שכן, אם הדילמה היא מתי לעשות את זה, בגלל חשש אולי הוא ייפגע,
הייתי מציע לעשות חושבים על הצורה שאת חושבת להביא לידיעתו את ההחלטה ולחשוב איך את עושה את זה בצורה רגישה מספיק ומכבדת

גם מבחינתך, לא למרוח ולא להשלות אף אחד. עם ובלי קשר ליום כיפור.

וגם מבחינתו, שיכוון את האנרגיה להתפלל על דברים אמיתיים...

שידע על מה להתפלל

אם לא היה עוד יומיים וחצי יום הכיפורים כנראה הייתי חותכת היום או מחר כדי להיות לגמרי שלמה עם זה ולהחליט בנחת (בכיוון זה לא, השלמה עם זה זה יותר בצד של הרגש)

מצד שני, בגלל יום כיפור זה או היום או רק אחרי כיפור

אם החלטת לחתוך תחתכי ואל תחכי לאחרי יום כיפור
זה מבאס סתם להשאיר את הצד השני בידיעה עדיף שהוא כבר יתמודד עם זה עכשיו ואחרי יום כיפור יוכל להמשיך כבר הלאה..

איך התפילה שלו תיראה אם תעשי ככה או ככה את לא יכולה לדעת, את גם לא אמורה לחשוב על זה.
אם אכפת לך לא לפגוע ביהודי אז אל תחשבי על זה שהוא יכעס עלייך ביום כיפור, כי זה תכלס בשבילך ככה...
את יודעת שאת אומרת לא, אל תתני לבנאדם עוד דקה נוספת של אשליה שזה יכול לעבוד ביניכם. תשחררי אותו להיפרד מזה, להתפלל על זה, ולהמשיך לחפש את אשתו.

נ.ב אני לא בן חח אבל אני חושבת שזה די עוול לחכות עם ה"לא".

לדעתי עדיף לך לחתוך עכשיו ולא לחכות לאחרי יום כיפור. אין טעם להשאיר אותו באוויר ובספק עד אז אם ברור לך שזה לא ימשיך..
בהצלחה רבה!

אגב, אותו דבר כשיש התלבטות אם להפרד לפני שבת או אחרי...

מהניסיון שלי - ברגע שמחליטים שזה לא מתאים - כדאי להיפרד ולא להתחשב בתאריכים האלה. מעריכים את זה יותר. (כנ"ל לגבי התלבטות אחרי שכבר קבענו להפגש [לא מדבר על פגישה ראשונה/שניה שזה קצת שונה], שלא צרי לחכות לאיזו נוסחא של להפגש-ולהיפרד.)

הרבה פעמים ספק הרבה יותר קשה מאשר ה'לא'...

לכן הרבה פעמים לומר 'לא' זה בסופו של דבר לעשות טובה לבנאדם. להוציא אותו מהספק.

מטבע הדברים, הגיוני יותר שמתוך הרבה מאחלי שנה טובה למיניהם יהיו כמה שגם יתעניינו.

ולכן, בזמן כמו יום כיפור, עדיף שהוא יוכל לספר להם את המציאות העדכנית ואולי לשמוע עידוד, מאשר שיספר להם שהוא בקשר ואחרי יום לצאת פיתה.

להתאבד על זה, לא
לנסות למצוא אסטרטגיות להצליח לעבור את הבחינה
רישיון בהחלט חשוב וחכם שיהיה פרקטית וגם כלכלית זו הוצאה שנדחקת כשמתחתנים



אם זה גומר אותך - זה לא חובה
ולא מדד

בהצלחה!

מה שאני עשיתי כדי ללמוד זה פשוט להוריד אפליקציה חינמית שמדמה את המבחן של התאוריה
ופשוט חזרתי על המבחן עד שעברתי על כל השאלות ללא טעות 3 פעמים ברצף.

אפילו שילמתי על הקורסים האלו שמבטיחים שישר עוברים תאוריה...
קצת קשה לי להאמין בזנ
ולא יודעת.חסום לי.
ותמיד זה על שאלה אחת ומתפקשש.

בדכ את מצליחה במבחנים? בלימודים נניח
אם כן אולי תשתמשי באותן אסטרטגיות..
לדעתי כדאי מאד לעשות לפני חתונה, קשה להסתדר עם ילדים בלי רכב
ורק רוצה להרגיע שאין קשר בין הצלחה בתאוריה לבין הצלחה בנהיגה ובשיעורי נהיגה, ומקווה בשבילך שיילך לך בקלות ובמהירות

תאוריה זה רק הסיפתח

אני גם חושבת.
קשה לי עם מבחנים עיוניים

תתאמני לפני התאוריה ותתפללי
ובעז"ה מאחלת לך שתצליחי

ואז אולי יהיה לך יותר קל, תחשבי על האפשרות הזאת...

לא בלחץ למרות האכזבה והתסכול! באמת תהיי בן אדם חופשי ואל תתני לזה להשפיע עליך, מה שצריך לקרות קורה בזמן הנכון
מבינה ממש את הדילמה והסיטואציה הייתי שם רק במבחנים אחרים פשוט💝 בהצלחה בעז"ה!❤

שבאמת יהיה בנחת...הכי חשוב.
💜

ללמוד נהיגה עצמה, להפוך את החומר לחלק מהחיים

כשהחומר הופך לחלק מתחום העיסוק שלנו הוא כבר מפסיק להיות מלא כתוב שצריך לזכור.

 

כמו לדוגמא, ששנים לא זכרתי כללי דקדוק ולא היה לי כוח להקשיב

אבל כשהתחלתי לקרוא בתורה לפעמים הפכתי לבקיא בחומר די בקלות

אולי באמת אתחיל בשיעורים עצמם

אבל הפסקתי לשחק בזה כשהייתי קטן

אבל אלגוריתם לא מוצלח (בכלל) בנתיים.

אבל במשך הזמן זה צריך להשתפר. אני כן ממליץ להצטרף לזה, מאחר וזה לא מחייב (כך שזה לא לוקח אנרגיות),

וככל שיש יותר אנשים - האלגוריתם (אמור) להיות יותר מדוייק.

למה שסתם אוציא שם רע?(וזה לא בדיוק שם רע, מאחר ואני חושב שטבעי שהאלגוריתם ייצטרך יותר מידע וזמן כדי להיות יותר מדויק).

אלא רציתי לבדוק שאני מבין היטב את דבריך. תודה על התשובה.

יכול להיות מאוד עדיין שיש אנשים שהאפליקציה נתנה להם הצעות טובות.

אין בכלל מקום לשאלה על הרצון של החבר'ה שהקימו... הכל ענייני על האפליקציה עצמה.

ישלי 2 חברות שבינתיים זה די קלע להן

נראה לי שווה להירשם

ממליץ ממש בחום.
בעיקר אחרי שהתייאשתי מ"שליש".

הבעיה שהמאגר של אלגו די קטן, אז אין כרגע הרבה הצעות
ככל שיצטרפו יותר הוא יהיה יותר אפקטיבי.

להכיל את העובדה שהיה לך קשר משמעותי שמלווה אותך גם היום זה דווקא יכול לעזור לך לשחרר..

אם תנסה להדחיק - זה רק יתגבר כתגובה נגדית.

ולהמשיך עם הזמן לעבור וברכת השכחה תבוא במהרה.

בהצלחה

התחברת אליה
2. להתבונן במה שלא היה מתאים ולהבין שהחלטת נכון וטוב שהלכת אחרי השכל
3. אחרי שני השלבים האלה, כשעולה משהו שמזכיר פשוט להסיח את הדעת ממנו
4. בסופו של דבר זה גם עניין של זמן

זה היה חד צדדי..

והאמת שעברו כבר כמה חודשים וזה לא מרפה..יאללה מה יהיה

אז אולי תנסה לחשוב למה ה זימן לך אותה. מה אתה צריך לקחת משם.
ולפעמים מגלים בעצמנו עוד עומקים (גם בלי קשר לדייטים) ומבינים למה מה שחשבנו אז שמתאים לא באמת היה מתאים. אבל אולי זה לא השלב לזה.

וגם לפעמים רק כשיש חדשה הישנה יוצאת מהראש והלב. אז אם אין לך בעיה להתחבר לאחרות בגללה תצא וזה יעזור

וכמובן תפילה ואחרי התפילה בטחון

עם הנקודה השניה ולומר שזה כל כך נכון..

קרה לי יותר מפעם אחת, שבאמת חשבתי שהנערה מתאימה לי מכל הבחינות וממש 'שידוך משמים', ואחרי שזה ירד כחלוף זמן באמת "גיליתי בי עומקים" והבנתי למה זה לא היה מאה אחוז..

 

הבעיה שאולי זה קורה יותר מידי.. מה שמראה על בעיה בקבלת ההחלטות.. אבל זאת כבר נקודה אחרת (שאני חושב שאפילו דברתי אתך עליה פעם)...

יתכן שזה גיל שאתה פשוט עדיין מתעצב

אני חושב שיש גיל שאדם פחות או יותר מתקבע על עצמו (לא במובן רע) ועד אז הוא קצת או הרבה מתנודד. לכן טבעי והגיוני שאם יש גם דייטים בעסק זה יבוא לידי ביטוי גם שם. ככה שזה לאו דווקא בעיה בקבלת החלטות.
זה לא אומר שלא צריך לצאת עד שמרגישים מקובעים אלא שצריך לקחת את זה בחשבון ולא להיבהל (כי מצד שני מה שיפה בתקופה הזאת זה שבאהבה בה יש הרבה מבחינת אהבת נעורים)

מה שעזר לי בדבר דומה זה להתחזק באמונה. זו תשובה מעצבנת, אבל באמת ניסיתי להבין שהקב"ה לא סתם משחק ויש משמעות לדברים שעוברים. שכנראה ה' רצה ככה בדיוק. והקשר הקודם שהיה, רק הראה את הפוטנציאל של כמה טוב יכול להיות בקשר ובביחד. ולכן בעז"ה יהיה עוד יותר טוב בקשר האמיתי, בקשר שבאמת אמור להיות משורש הנשמה. ומה שהיה איתה, היה רק הטריילר לסרט האמיתי. ואם היא סיימה את הקשר- בעיה שלה , כנראה היא לא זאת שמיועדת לך... הקב"ה מזווג לך את הזיווג שבול בשבילך והוא עוד יגיע בעז"ה.
לאט לאט יוצאים מהבלאגן הזה. מהעצות שקיבלתי למדתי שהכי חשוב לא להתכחש לרגש ולתת לו מקום, אבל גם חשוב לפעול לטובת העניין ולמחוק את המספר, למחוק את השיחה, אם יש דברים שהיא הביאה- לזרוק. כל דבר כזה יכול להוות ממש טריגר ולכן חשוב ממש לפתוח דף חדש לגמרי.
סליחה על החפירה וגמר חתימה טובה!

לכולכם
שנזכה לצאת מהספקות

שוב פעם- לכתוב לכתוב לכתוב. וגם לומר את הדברים. מישהי סיפרה לי שיש לה פנקס תובנות מבחורים וסיכום קשרים... לקחתי ממנה וישלי קובץ כזה ששינה לי המון בהסתכלות, בחוויה ובפרידה

דבר שני ואולי ראשון- להתפלל עליו, ולחשוב עליו בשביל בחורות שאת מכירה אם את מכירה. זה כמובן בלי קשר חסד גדול אבל גם בענין של הפרידה זה עוזר, מנסיון..

עוד משהו- לא לתת לעצמך לחשוב עליו ועל הקשר ברגע שסיכמת את זה והתיישבו אצלך הדברים. ההבנה חמקמקה ובדברים האלו חייב להיות קאט בשניה שהגעת למסקנה. גם כשהוא הגיע לתובנה. כי תמיד פתאום תזכרי בצורה סלקטיבית בפרטים בקשר.. ובכלל הלב מרגיש יותר בנוח כשהוא בעבר כי העבר מדויק ומוכר והעתיד לוט בערפל...

עם הזמן ההרגשה תלך ותדעך

לפעמים אני מרגישה שהחלק הקשה הוא לא הפרידה עצמה, אלא ההתמודדות ביום יום שאחרי. אחרי שהכל שוקע.
בעיני מה שעוזר
קודם כל להיות בקושי. לחשוב עליו. לכאוב. זה בסדר ובריא.
לתת לזה זמן.
ובשלב מסוים, לחזק את עצמך למה זה היה נכון (אני בטוחה שיש לך גם המון סיבות למה זה לא היה נכון, ואני מאמינה שזה משהו שמעסיק אותך. כמעט תמיד יש תחושה מסוימת של חרטה. אבל את הפוקוס למקד בסיבות האחרות).
זה מרגיש קשה לשכנע את הלב מה שהשכל יודע, אבל זה אפשרי. באמת שילוב של זמן, ולחזק את עצמך.

שלום יקרה,
קודם כל משתתפת איתך בכאב.
התחושה היא קשה. וזה כמעט בלתי אפשרי לטשטש אותה.
יש כאלו שיגידו לך שהזמן עושה את שלו.
אצלי הנוסחה הזו פחות עובדת.
רק כשמישהו אחר משמעותי נכנס לחיים שלי, אני לחלוטין מצליחה להשאיר לגמרי בעבר את מה ששייך לעבר.
חשוב להיות עטופה בסביבה תומכת, אוהבת ומחזקת.
אם אין את זה, לפעמים גורם מקצועי יכול להיות גם כן משהו שיכול לסייע לעבד את הדברים גם מבחינה רגשית וגם,מבחינה שכלית ולעתים זה מסייע להשאיר מאחור דרך ההבנה שאם קיים חוסר שכזה, כנראה הוא לא שלך.
וברמה האמונית, לזכור שהקב"ה מקור הטוב שמזמן לכל אחד ואחת את הטוב ביותר עבורם.
והוא יזמן לך את המושלם שלך. מי שיאהב אותך כך ממש כמו שאת. ויתאים לך בע"ה בהשקפות עולם ובעולם הערכים.
מאחלת לך מכל הלב את כל הטוב.
חיבוק גדול.

דוחפים אותו מעט הצידה, שיפנה מעט מקום. קצת מצמצמים ומקטינים, יש הרי חבילה חדשה להכניס. ואז, ובכן, מכניסים מישהו חדש. כזה שירחיב מעט יותר את המקום לכולם, כזה שימלא בנו כוחות חדשים, כביכול לא היו בנו מעולם. ימלא הוא החלל וירחיב עד שכל שלפניו יראו כנקודות פרופיל על פסיפס ענק.

 

דרכים רבות כיצד, על פי רוב לומדים מה הטוב לך מניסיון, תרתי משמע. ניסיון מאתגר ומגדל.

שנזכה שניקוי יום הכיפורים ירחיב בנו מלא מקום לה' יתברך, מתוכו לעמ"י כולו ומתוך כך לשותף המתאים.

וגם זה יעבור..."

ולפנות שוב למי שהציע לך,

זה יכול לעשות את אותו אפקט

אני צריכה לברר עד כמה זה משמעותי.
(ואז יתברר שזה לא היה הוא..)

מכיר מישהו שעשה את זה באירוסין של הבת שלו..

מכירה מישהי שהוסיפה שם לפני האירוסין שלה

(כי אמנם את מזכירה את זה כבדרך אגב,
אבל זה הפרט שעלה לך..)

ציינתי את זה כי הרבה פעמים יש לנו שיקול של תמונה לא משו שיכולה להתברר כבסדר במציאות.

לגמרי

רק הסתייגות קטנה:
לאתרוג יש קריטריונים הלכתיים די ברורים על מנת להיכלל בקטגוריה זו או אחרת.
בבני אדם, מה שאנחנו מכנים 'איכותי' וכדו', לרוב זה על פי הגדרות מערביות, או דברים של התרשמות רגשית ולא משהו מוחלט.

לכן.. מי שמגדירים אותו כא' זה ממש לא מחייב שהוא כזה מבחינות אמיתיות, ומי שבב' פעמים רבות זה הפוך - הוא זה שצריך להיות בא'

לומר ביום כיפור

יצאתי עם מישהו אחד שממש הזכיר לי את עצמי ולי באופן אישי לא התאים לצאת עם מישהו שדומה לי בתכונות מסוימות אז סיימתי את הקשר.

שההורים שלו התנגדו לקשר שכבר היה מאד מתקדם בגלל הסיבה הזאת.

הוא בן אדם מיוחד וזה מדהים לדעת שיש גם מישהי כמוהו.

בכל אופן הוא קיבל את דעת ההורים שלו ונפרד ממנה

 

אבל היום הוא נשוי באושר

היתה מופנמות זהה שתקעה את התפתחות הקשר

הרגשתי במלחמה על המקום שלי.

זה עשה לי ממש ממש לא טוב אבל חוץ מזה היו עוד סיבות לחתוך אותו 🤨

אם שניכם באמת אמיתיים לגמרי עם המקום שלכם,
אני לא חושב שיכולה להיות מציאות כזאת של אובדן המקום העצמי וסתירה..
כי הקב"ה לא בורא שני אנשים אותו הדבר.
אז או שהבעיה היא בהגדרה העצמית של אחד/ שניים מכם כל אחד כלפי עצמו, או שהבעיה היא בהתייחסות לאחר (למשל ריצוי מוגזם של אחד הצדדים וכדו')

זה יכול להתנגש... אבל הגיוני שאתה צודק כשמדובר באנשים גדולים באמת שלחצים כאלה לא משפיעים עליהם

ומאוזנת

זה לא משנה אם זה מודע או לא מודע,
תמיד יש תפיסה עצמית. וככל שהיא תהיה יותר כוללת ומדויקת ככה אנשים אחרים שחולקים איתו תכונות משותפות פחות יאיימו עליו.
כי לא מדובר בשני סוחרים של אותו הדבר באותו הרחוב.. אני סוחר של דבר אחר לגמרי, של איזון אחר לגמרי רק צריך לדייק ולמצוא של מה בדיוק

אבל עדיין נראה לי שאופי דומה כן משחק תפקיד ביכולת שלנו לפתח יחסים עמוקים עם בן אדם... כי צריך את ההשלמה שלנו ואת המקום המוגדר של כל אחד
לא יודעת, ככה נראה לי

או דרך דמיון ותכונות משותפות או דרך השלמה.
איש ואשה בכל מקרה יהיו משלימים,
יש שההשלמה שלהם תבוא מתוך ההפכים ויש שההשלמה שלהם תבוא מתוך הדמיון והשותפות.
כל אחד ומה שמתאים לו

רק באתי להסביר מקודם למה בעיני דמיון לא אמור להרתיע, ייתכן שזה לא ההשלמה שמחפשים. אבל אולי שווה להעמיק את ההתבוננות על עצמנו מתוך זה, מה מפחיד אותנו, מה יעזור לנו להרגיש יותר יציבים במקום שלנו ופחות מאוימים על ידי אחרים שחולקים תכונות שמשותפות אלינו. זאת הזדמנות ללמוד

גם אני הרגשתי מתח עם אנשים שדומים לי ובמיוחד אם הם באותו מקום נפשי שאני נמצאת
יכולתי לראות את הקונפליקטים שהוא עובר גם בלי שהוא היה אומר וזה גורם אי נוחות שיש מישהו שכביכול קורא אותך מבפנים
הוא אמר לי פעם "אני שונא אותך ואני אוהב אותך" (מדובר על מישהו מהשירות לאומי ולא דייט, גם לא בגיל שלי)
וגם עם בנות קרה לי שהרגשתי סוג של תחרות בגלל זה
למרות שכביכול אדם שמבין אותך מבפנים זה נשמע חלומי

בגדול נוצר מצב שהיה די משעמם.

זה היה טוב וזה היה רע, אבל בקיצוניות.
הבנו אחד את השנייה בצורה לא רגילה.
אבל כשהיו קצת קשיים- לא הצלחנו לצאת מהם, כי זה פגש את שנינו באותם מקומות.
זה שבאנו יחסית מאותן זוויות לסיטואציות דחף הכל קדימה והעמיק הכל- גם את הדברים הטובים וגם את מה שפחות.
וזה באמת היה פשוט קצת יותר מידי

אבל אם זה יקרה אז כנראה אוי ואבוי

זה יכול להיות מגניב

בשביל זה מדברים.. כדי לראות אם הפערים ניתנים לגישור או שהם משמעותיים. אתה רוצה פיצוץ אחרי החתונה?

נאמר את זה ככה, לפעמים אני תוהה לעצמי האם דיון כזה עושה מכל עכבר הר.. ואם הוא לא יפתח יהיה אפשר לדלג עליו..

אבל אני חושב שזו טעות לא לדבר על דברים רק כי אולי לא תסכימו, זה בסדר גמור לסיים דיבור באי הסכמה, כמו שאולי אנחנו לא מסכימים בנקודה הזו.

 

כמובן שצריך לפתח שיח עם טקט, ולבחור בעיתוי נכון שישים את המחלוקות בפרופורציה הנכונה.

 

מה שקצת צרם לי זה שהשיח יוביל לפיצוץ.. אי הסכמה, גם אם היא קיצונית, לא חייבת להוביל ל'פיצוץ'.

לא התכוונתי פיצוץ, התכוונתי יציאה של המחלוקת מפורפרציה (למרות שהיא מתנהלת בנועם) דבר שיכול לגרור לפעמים אפילו לסיום הקשר..

וטומן בחובו המון רגש.

מי שנמצא בדעה מסויימת הוא קשור אליה ריגשית.

דיון על אידיאולוגיה הוא במהות שלו אמור לערער את תפיסות העולם של מי שדנים איתו.

יש מצבים כאלה שאנחנו מרגישים מספיק ונוח ונמצאים בעמדה של לדון ולהיות קצת מהורהרים ומעורערים בתפיסות עולם שלנו אבל רוב הזמן הרוב יעדיפו להיות בעמדה הנוחה של היציבות. דיון אידיאולוגי מוציא אותנו מהעמדה הנוחה שאנחנו חיים בה (עמדה נוחה ריגשית!!!) 

לכן כל עוד נמצאים בדייטים והקשר במילא נמצא בטבעו בעליות וירידות - כדאי להתעסק בדברים החשובים הרלוונטיים בקשר ולהשאר בעמדה נוחה ריגשית שמאפשרת חיבור.

במידה ואתם חושבים שאידיאולוגיה כזאת או אחרת צריכה להיות בסיס לעצם הקשר - כדאי לדון עליו בזמנים שנוח לכם. במידה ולא - חבל להתעסק בזה ולצאת מהעמדה הנפשית הנוחה.

 

וכמובן ככל שקשר הוא יותר יציב - אפשר לדבר על יותר דברים ולהרגיש בנוח יותר

העלת כאן איזה נקודה.

ומוסיף שלדעתי יש נושאים שגם אחרי החתונה לא צריכים לעלות אם הם סתם גורמים לפיצוצים. הזוג לא חייב להסכים על הכל ולחשוב אותו דבר בכל נושא

לא חושבת שיש מה לעשות..
מי שמחובר לאידיאולוגיה שלו ברמה כזאת שהוא לא מסוגל להכיל אידיאולוגיה קצת שונה משלו..טוב שזה יתברר.

אולי את צודקת, ואין מה לעשות..

את התפיסות והערכים שמנחים את הצד השני לדבוק באידאולוגיה המסוימת הזאת, ולפני שהבאתם את שלכם לידי ביטוי והכרה של הצד השני.
כל עוד הבחורה לא מכירה את הערכים שלי ומה שמוביל אותי לחשוב ככה,
השיחה תישאר רק במישור של התכלס ואז או שיש מחלוקת או שאין מחלוקת.
אבל ברגע שהיא כן תכיר - היא יותר תוכל להבין למה אני חושב אחרת, ואפילו להעריך את המקום שלי.

אותו דבר כמובן גם להיפך, ככל שאכיר יותר את הנחות היסוד והערכים שלה ובכלל את האמת שלה - אני אוכל להתייחס לאידיאלוגיה שלה יותר בהערכה ובהבנה גם אם אחלוק.

וזה לכשעצמו כבר עשוי לגשר על הפערים, אפילו בתכלס..
ככה עובד שיח אמיתי בין שני אנשים שלא רק באים להציג את עמדתם, אלא גם באים לקבל זה מזה ולהפרות האחד את השני. כי באמת בכל עמדה יש גרעין של טוב שאפשר לקחת ולהכליל בעולם שלנו

אני באמת שואל בקשר יחסית מתקדם, איך מושכים את השיחה לכיוון ביותר מקבל זה מזה?

אחרי שמקשיבים לצד השני, ושואלים שאלות כדי להבין, ללא שיפוטיות כמה שיותר את דעתו -
יעלו לך שאלות, כי התפיסה שלך היא שונה. אז אני חושב שפשוט לנסות לחפש את הטוב בגישה השניה, ומה עומד בבסיסה.
כשזאת הגישה, אני חושב שאפשר לגשר הרבה יותר על פערים אידיאלוגיים מהסיבה הפשוטה שבשורשים אפשר למצוא הרבה יותר מכנה משותף על פי רוב,
מאשר בעמדות לכשעצמו.

נגיד לצורך הדוגמא אם מה שמנחה את הצד השני זו מידת האמת,
אתה תוכל מאוד להזדהות עם זה ולהעריך, וזה יתן לך פרספקטיבה אחרת על הגישה שלו בפועל,
גם אם עדיין לא תסכים עם התכלס.
אז יש פה מקום גדול לגשר.
ובסוף התוצאה הסופית פחות חשובה, ביחס לערכים, לאמת שלו ולמה שמכוון את האדם בשורש.

בהחלט נשמע טוב.

שתפגשו בחיי המעשה בתור זוג כמו חינוך מגורים ואולי פעילות ציבורית אז חובה לדבר על זה ואם לא פתרתם את זה בצורה מעשית אז לחתוך
ובנושאים אידיאולוגים שהם תאורטיים ולא באים למעשה (או באים בלי השפעה על השני כהצבעה בקלפי) שמעתי שעדיף לא לדבר כדי לא לגרום לפיצוצים.
לא חייב להיות בינכם תמיד הסכמה בשכל וזה גם בלתי אפשרי. חייב להיות בינכם הסכמה במעשה, שתקימו בית המושתת על אותם אידיאלים. דיונים כמו אם בנט הוא גיבור או בוגד תשמרו לחברים

להגדיר לעצמך מראש את הגבולות של האידיאולוגיה שלך: עד איפה זה נחמד לדון ואיפה זה כבר "מוביל לפיצוץ".

ולא צריך להעמיק מעבר  לגבול הטעם הטוב, לא צריך למשוך דיון רק כדי למצות אותו אפילו שיש בזה משהו טוב לכאורה. צריך לדעת מתי לעצור, אחרי שכל צד הבהיר את עמדתו.

ובהמשך, לאט ובחלקים, אפשר להעמיק יותר כאשר זה מתאים מבחינת הרגש של שניכם כמו ש advfb@ כתב יפה.

 

 

משך הזמן הוא גם משהו שצריך לשים לב אליו.

תוך כדי דיבור על נושאי דת וחינוך. כיסוי ראש, כן/לא, איזה? מסגרת לילדים, ממ"ד רגיל/תורני/ת"ת ציוני? די ברור שיש מתאם בין מידת הדתיוּת לעומק ההשקפה הימנית.

לפעמים צריך לברר איזה מחלוקת שקיימת ולראות עד כמה היא רצינית..

לא צריך להקדים אותן בכל הכוח לענ"ד, אם יש התאמה ברמה הדתית, כל השאר חשוב פחות.

זה איך לריב...

עדיף לא להתרכז במחלוקות, אלא בדברים שמקשרים בינינו, שבהם אנחנו מסכימים, אחרי כמה דייטים חווים קצת מעבר ואז כשפותחים נושאים יותר מורכבים שיש בהם חוסר הסכמה, רואים אותם בצורה יותר פורפורציונלית עם קונטקס רחב יותר.

יש מחלוקות שבאמת באמת באמת מטופש לפתוח.. חטאתי בזה הרבה והיום אני צוחקת על עצמי

שום סיבה לפתוח דיון פוליטי ולהתווכח על בחירות/ תפיסות חינוכיות/ על הר הבית ודומיהן כהרות גורל, אם בשורה תחתונה יש מכנה ומטרה משותפת ויש לכם חילוק לגבי שיטה- לרוב אין טעם להכנס לפינות שהן ממילא מאוד דינמיות...

 

לא בתחילת הקשר כי זה יכול להרחיק.

לא מנסים לשכנע את השני אלא בעיקר לשמוע

ששאלת בעומק 'כיצד בונים קשר'?

כמו כל דבר בעולמנו, קומה נוספת נבנת מתוך מאמץ ואתגר. כך מעמיקים כל דבר קיים. גם קשר, זוגי ושאינו, נבנה על גבי אותם סוגי אתגרים ומאמץ. פשוט שצריך לעשות זאת בדרך הנכונה ובזמן הנכון, זה הרי כלי בסיסי בקשר, אך להתעלם מכך זה הפך בניית קשר.

 

ואיך בונים קשר?

במאמץ משותף, בעבודה על מידות, בעבודה על זוגיות, קשר ויחס לאחר, בראייה ומבט טובים, וברצון טוב ובעיניים בורקות להצלחה... בהרבה כלים בונים קשר, לא שאני מכיר אותם, אבל בטח כולנו יחד יכולים לכתוב איזה ספר מכובד עליהם.

 

מדד לקשר טוב, אולי, יהיה הדיבור, הפתרון וההצלחה הזוגית שלאחר מחלוקת שכזו. כמובן שגם כיצד המחלוקת נראית משמעותי, אבל איך מתגברים עליה ואיך מקרבים את הקשר עוד יותר דווקא בזכותה - נראה לי מראה על קשר טוב.

על כך שגם אם לא מסכימים - זה לא הדבר המהותי בקשר. זה מעניין, זה חשוב להכיר אחד את הדעות של השני,
אבל גם אם אני חושבת אחרת ממך ואתה חושב אחרת ממני - זה לא אומר שאין ביננו קשר.
לפעמים חוסר הסכמה גורם לתחושת ערעור בקשר, כי מדגיש את מה שלא מקשר ביננו.
אז לדבר על זה לפני ואחרי,
וגם אחרי הפגישה אפשר לדבר על איך הרגשת עם זה שאנחנו חושבים אחרת.
ולהדגיש את הדברים הכן מקשרים ןכן חיוביים - גם בקשר בכלל, וגם בנושא השיחה האידיאולוגית - אני מאוד מעריך ש... תודה שהסברת לי את הדעה שלך, זה משמעותי לי להכיר אותך, עוזר לי להבין אותך, וכדו'. להעריך ולפרגן וליצור מזה דבר מקשר.
אתגר - אבל מי מפחד מאתגרים?

שזה לא יפה

באתרי הכירויות מראש באים בלי ציפיות ואם יש משהו נחמד אז זכית.

גם לא לקחת ברצינות עד הסוף זה עניין מאוד רציני חח

 

ולגבי מה שהצגת - זה ממש ממש לא דרך ארץ

הרבה ברכות והצלחה

אין תהלים ליום כיפור?? - לקראת נישואין וזוגיות

1. אחותי עשתה וב"ה זה עבד לה כעבור שנתיים או שלוש.. ואני מניח שכמובן היא עשתה עוד סגולות והשתדלויות בנושא.
2. לא באתי להחליש, פשוט אם שאלת אם זה עובד בהכרח בקלות אז לא לכולם..
בהצלחה!! ושוב, סליחה אם לא עניתי לעניין..

ב״ה שהיא התחתנה. מניין הידיעה שזה בזכות הסגולה?

אפשר לומר באופן יותר אובייקטיבי.
״אחותי עשתה את הסגולה והתחתנה כעבור זמן״

זה כמו "הלכתי לדייט ותוך חמש שנים התחתנתי"

לאכול 7 סעודות בערב יום כיפור
ממש ליטול ידיים ולברך ברכת המזון

אני לא יודעת מה המקור
שמעתי את זה מהרבנית ימימה מזרחי.

כמקורן של כל הסגולות המודרניות שממציאים חדשות לבקרים ואז משייכים לדמויות תורניות מהעבר הרחוק.

לברך ברהמ"ז על דעת להתחיל בהקדם עוד סעודה, זה בעיה..

גם בעיה מצד הברהמ"ז, וגם מצד הברכות שאח"כ אם לא היתה הסחת דעת אמיתית..

 

 

חוששני שנכשלים בזה, ודווקא בגלל מחשבה כמו זו שכתבת.

סגולה בעייתית. בקיצור..

ומכוונים שכל סעודה, זה סעודה כנגד "שבע ברכות"
אני עשיתי ולא עבד לי מייד
לדעתי זה בשביל לעורר את הרצון להתחתן.
ואני לא אוהבת לבנות את האמונה על סגולות
עדיף לבקש מאנשים לכוון שהרווקים ייתחתנו
ולבקש מהחזן שיכוון במילים "זכרנו בו לטובה" וייתכוון לרווקים שיזכו לחתונה שנאמר בה
"מצא אשה מצא טוב"

יש מחלוקת
האם 'כזית' נחשב על פי משקל או על פי נפח.
אני מכירה שנוקטים על פי נפח.

אוכלת 2 אבל זה הרבה 2x7

ותכיני לך דברים טעימים כמו פיצה לחם שום וכו'. הסעודה השביעית בעצם זו סעודה מפסקת

קורלציה זה דבר אחד, סיבה ותוצאה זה דבר אחר לגמרי. כל מי שאוכל מלפפונים, ימות מתישהו, אבל אין זה אומר שמלפפונים גורמים למוות.

 

כשבודקים השפעה של תרופה חדשה, לוקחים כמה שיותר נבדקים, מחלקים לשתי קבוצות, קבוצת הביקורת מקבלת פלסבו, הקבוצה השנייה נוטלת תרופה אמיתית. לאחר מכן משווים בין תוצאות.

 

מאידך, הסתמכות על עובדות אנקדוטליות, כגון "שלוש משתמשות הפורום התחתנו לאחר שעשו את הסגולה" לא מעידה על שום דבר. רובן המוחלט של בחורות מתחתנות בשלב כזה או אחר.

היכן כותב ר"י אייבשיטץ את הסגולה הזאת?

 

והאם זה נבדק בצורה רצינית?

שלש נשים שיאמרו "אכלנו שבע סעודות בערב יום כיפור והתחתנו" זה לא חכמה. כי יש בוודאות הרבה שלא עשו את זה והתחתנו. צריך לראות שהאחוז של המתחתנות מבין אלו שעשו הוא גדול משמעותית מאחוז המתחתנות בכלל

אבל כדאי לתת את הדעת על עניין 'ברכה שאינה צריכה'

להתםחתן באותה שנה (בדיעבד הם התחילו את הקשר ממש לפני או אחרי כיפור עניין של ימים אבל כמובן שלא ידעתי)
עשיתי גם על עצמי כשהייתי נשואה והיה זוועה: אם זה הזיווג שלנו שיהיה לנו טוב ואם לא שניפרד בטוב וכל אחד ימצא את סיווגו האמיתי

במחלוקת ביהדות... רק שלא יגרגר לזלזול חלילה

האחת

בעז"ה

מקווה שזו תהיה הראשונה מעכשיו שאצא איתה ולא אצטרך לצאת עם 30🤦

שקוראים לזה עוצר יציאות.. 😁😘

מה איתך יאח נעלמת לנו מהחיים

מעודדים רווקות מאוחרת

מה עם השמירה על פך השמן הטהור?

@אבא_של_חרות

בודאי שנשתף!

קודם כל זה ממש מרתק ומענין לשמוע\לספר את חוויות הדייטים.. לצחוק על המדויטים ביחד...

ובעיקר - כל הדרך והתהליך הזה הוא חלק גדול בנפשו של האדם ובבניה של אישיותו, וברור שנשתף את הפרטנר במה שקורה\קרה במעמקי נפשנו!

אחרי שמתחתנים רואים הכל בפרספקטיבה אחרת לגמרי.

זה לא כזה מעניין או אישיו

בכל אופן אני כנראה לא אייחס לזה חשיבות כלשהי

א. לא מסתירה כלום. רוצה להרגיש בנוח להיות הכי אני ולשתף בכל מה שעברתי בחיים, ולקבל בהבנה והכלה מהצד השני. חוץ מזה, דייטים זה סיטואציה מצחיקה סהכ, נצחק הרבה ביחד

ב. לא, להיפך, יהיה כיף לדעת שכל אחד מצא את הצד השני שלו(: וגם מגניב חח

ג. כן, אמן! אשתו כגופו וכולי

אני מאמינה שאספר לו את רוב הדרך - הכוונה: אני אספר לו על קשרים רציניים שהיו. אבל אני לא אספר לו בדיוק מה היה בהם אלא יותר בקווים כללים. תדע שהיה כך וכך וכך .. אבל מכאן והלאה זה היה ונגמר ואין ענין לחפור בזה.

 

לא מידי חוששת מלהיות שכנה של.. כי כמה כבר נתקלים בשכנים? וגם אם כן אז זה שלום שלום. לא חובה להאריך בשיחה.. וגם אם אשתו ממש תמצא חן בעיני ונהיה שכנות טובות לא כ"כ מביך אותי.

 

אממ.. אני לא בטוחה שאני אתן לו להסתכל מה בדיוק אני כותבת. כי זה נוח לי שיהיה לי מקום אישי לפרוק. יכול להיות שבפועל דברים ישתנו.

 

 

 

 

 

א. חושב שאת הרוב אני אספר. מלא צחוקים, וגם מלא תהליכים פנימיים שעברתי. זה גם יוצא סיגנון אחר בין סיפור שאתה חי לבין סיפור על שלב שעברת בחיים.
וכן אספר לה אם יצאתי עם חברה שלה... ברור

ב. יכול להיות מוזר ומצחיק אבל בסופו של דבר כל אחד מצא את המקום שלו אז אני לא חושב שזה כזה נורא

ג. כבר נתתי לאחת המדוייטות הרציניות שלי אז כל שכן אחרי החתונה. זה יכול להעלות נושאי שיחה מעניינים וזה מגדיל את ההכרות. אז כן ברור!

חחחחח אחלה שאלות! יפה לך

אני אספר את הדברים הרציניים שעברתי, הקשרים שהשפיעו עלי. יש כאלה שזה דייט אחד ככה שזה לא משמעותי ואני כבר לא באמת זוכרת.. אם זה חבר שלו/מישהו מהישיבה אין לי בעיה ואני אשמח שהוא יהיה נשוי, זה רק אומר שלא התאמנו

אני לא חושבת שאספר לו על זה הפורום

אספר לו הכל.. חח הוא יצטרך הרבה סבלנות🤭 סתם מה שידע את כל מה שעברתי.. וגם יהיה מלא על מה לצחוק, סיפורים הזויים😅
ברור לי שאספר כי זה חלק ממני ותקופה ותהליך שאני עוברת, גם יצא לי לספר בדייטים, על דייטים קודמים, כאילו מספרים על חוויות מהחיים וזה חלק מזה.. כמובן שלמדוייט הפעמים הבודדות שקרה שסיפרתי זה היה רק דברים מאד מסויימים , ואני מקווה שלבעלי אני אוכל לספר הכל, בלי לסנן, ונכאב ונצחק ביחד(:

אני אפילו אשמח, בא לי לדעת מה עם מי שיצאתי איתם, שהם התחתנו, שטוב להם וכו'.. הרבה מהם נכנסו לי ללב

ואללה שאלה טובה, מאמינה שכן, אבל בטח אני אעבור קודם על כל ההודעות שלי, לראות שאין שום דבר שמביך אותי.
ואולי אני אפתח אח''כ ניק חדש סודי

1. נראה ללי די ברורר שכן. שידע איזו דרך חתחתים עברתי עד שזכיתי לפגוש בו... איזה מדבר וארץ לא זרועה...כמו שכתבו פה זו תקופה שהיא חלק חשוב בעיצוב מי שאני היום ולכן נראה לי די ברור לשתף, אם כי לא בפרטים...

2. לא מפדח. כשיש לי את האחד שלי כל האחרים נהיים לא ממש מעניינים, ו...מתרגלים ושוכחים שאי פעם התדייטנו...

3.וואלה לא יודעת.

אני אספר בע"ה ומספרת בגדול גם בתק' זו. לא מרגישה שיש לי יותר מדי מה להסתיר רק שכל דבר יתגלה בשלב המתאים לו.
ממש ממש ממש לא אשמח להיות שכנה של מדוייט רציני לשעבר,זאת גם הסיבה למה כמעט אין סיכוי שאצא עם שכנים וכאלה ,זה בן אדם שהכיר אותי טוב מדי.
לא מעסיק אותי אם יראה או לא. לא חושבת שיראה.

ברמה כזאת או אחרת.. 

וואי ומלאנטה בהצלחה לכם

 

תפללו עליי שכשאני אתחיל לצאת אני ילך תדרך הזאת בטוב בלי הרבה ייסורים (אני רוצה להיות צדיק תמיד עד 120 וכו וגו )

 

וכן תכלס זה באמת מצחיק בטח לדבר עם כל העניינים אחרי החתונה ולצחוק עלזה

פעם אחותי יצאה עם אברך שהיום גר באותו יישוב , אז מה?

גם ככה אברכים לא מדברים עם פגושותיהן...

ולמה זה רלוונטי?

היא התחתנה עם מישהו שיצאתי איתו. באתי לבקר אותה בחופשת לידה, וכשהגעתי גיליתי שהוזמנתי לארוחת צהריים משפחתית - יחד עם בעלה, הזה שיצאתי איתו.

הוא היה אחד מהראשונים שלי. היא התחתנה איתו בערך 4 שנים אחרי שאני יצאתי איתו. מעולם לא אמרתי לה שיצאתי איתו. מעולם לא הזכרתי בפניו או שהוא העלה משהו בפניי על זה שיצאנו.

האם זה מוזר? כן, קצת.

 

כשהתחלתי לצאת, קצת התביישתי. פחדתי לפגוש אנשים שאני מכירה ברחוב. פדיחה.

עם הזמן למדתי שזה לא פדיחה, ואני סבבה עם זה. אני לא מתביישת מזה שאני מחפשת מישהו להתחתן איתו.

ואם יצאתי איתך, וזה התברר בסוף כלא מתאים - אז דרכינו נפרדות. אם הם במקרה ייפגשו, אפשר להיות נימוסיים, אבל זה מאוד לא מפחיד אותי. אני מאוד אשמח לראות שגם הוא מצא את בחירת ליבו.

בדייטים אנחנו לא יוצרים רשת של חברים. אנחנו בוחנים אם יש התאמה עם האדם מולינו, ואם לא, ממשיכים הלאה.

 

יצאתי עם בערך 100 אנשים. חוץ מהמקרה הנ"ל, יצא לי לראות מרחוק ברחוב כמה אנשים שיצאתי איתם. אני יודעת על אחד שעבר לגור בסביבה שלי, אבל לא פגשתי אותו. מה שכן, יצא לי יותר לפגוש את האחיות שלהם - נגיד יצאתי עם מישהו, וגיליתי שלמדתי עם אחותו קורס, ושהאחות הזאת עובדת עם אחותי. זה נגמר אחרי פגישה אחת...

יותר ממה שיצא לי לפגוש מדוייטי עבר, יצרתי איתם קשר להכיר להם חברות שלי. 

אנחנו אנשים מבוגרים ומבינים את כללי המשחק.

אוסיף גם שאפשר להרחיב את השאלה עוד - נגיד אח של גיסי התחתן עם מישהי שלמדה איתי באולפנה. זה לא שהיינו חברות, אבל עכשיו אנחנו חולקות אחיינים, אירועים משפחתיים וכאלה.... 

אנחנו חיים בקהילה יחסית מצומצמת, את סביר שיהיו היתקלויות, וזה לא בהכרח דבר רע.

 

האם אני אספר בבוא היום על כל הדייטים האלה (ובנתיים הספירה עוד ממשיכה..)

לא, אני כבר לא זוכרת את כולם. יש כמה בולטים, כמה סיפורים הזויים - בכל מקרה שאני מספרת משהו אני מטשטשת את הפרטים, אני לא רוצה להעליב\לפגוע באף אחד. אני לא חושבת שאני אעשה מאמץ מיוחד דווקא לנושא של דייטים, אולי אם זה זורם בשיחה. כן, זה מלווה את החיים שלי לא מעט שנים, צברתי הרבה חוויות בדרך, אבל זה לא שאני מחפשת מישהו לפרוק עליו מיליון קשרים אחרים שהיו לי. זה נראה לי קצת חסר טאקט בדייט עם מישהו לדבר על דייטים אחרים שהיו לי.

 

לגבי השאלה השלישית, בעיניי זה סטוקינג רציני. אני חרדה לפרטיות שלי, וכנראה שבכלל לא אספר לו על זה שכתבתי כאן משהו.