פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 225)

בנאדם מבין שההבנה שלו היא דורשת שיפור ואז יש לו פתח ללמוד.

ממילא הוא כבר ירצה ממש ללמוד.

נותן את זה בתור עניין בסיסי בעיקר, לא באמת הדבר היחיד לבד

תראה שזה באמת כולל המון דברים.

איך הוא נראה?

מה עושים בו?

מה המטרה של הדייט?

הרצון לא תמיד בא בבום ומצד שני הוא לא בא אם לא נותנים לו מרחב נוח לגדול

אותי אישית זה משעמם לספר על עצמי לכן אני אוהב למצוא נושא משותף ולדבר עליו.

סה"כ זה כיף לדבר לפעמים לא? 

רק כדאי לדבר על הדברים הנותנים תחושה טובה.

שיש לנו זמן לקחת מעט זמן שיכול לארוך גם שנים בשביל לעבוד על משהו שחסר בנו. אבל לחכות? לחכות אין לנו זמן בחיים.

המשפט הראשון קצת צרם לי, אני מודה.

בכל אופן תודה שהשקעת. אחשוב על זה

מקריאת הדברים יש לי התרשמות מכך שלא בא לה דייטים יבשים פשוט.

תמיד אפשר להעלות את שאלת רצון "עד כמה אני רוצה" אבל זה ממש לא מאפיין רק את המקרה הזה.

היא כותבת שהיא חשבה צורך בחיבור, בזוגיות והיא חושבת שיש לה את האחריות ואת היכולת לשאת בהשלכות... מה צריך מעבר?

גיל 21 יכול להיות אחלה גיל להתחתן.

אני אישית זורם ומקסימום מתאכזב.

בכל מקרה מעולם לא חתכתי רק על מראה.

אבל החשש שאולי היא לא תמצא חן בעיני כן לפעמים מוריד מהכיף

והרי לכם עוד סיבה בעד תמונות

שאני אדחה אחרי כל מה שזרמתי.. לא נעים לי. 

אממ... אני דווקא לא חושב שזו בהכרח סיבה לבקש תמונה 

אולי פשוט כשאין תמונה אני צריך ליזום פגישה יותר מהר ולהיות יותר ענייני

פעם בדייט מישהי נהייתה מאוד מאוד חברותית וידידותית, הרבה יותר ממה שהיה הגיוני להבנתי, וזה היה בדיוק ברגעים שמבחינתי כבר לא היה שייך להמשיך, מסיבות אחרות.
לצערי הגדול נאלצתי למחרת להתקשר לעצור את זה, ומה שמזעזע זה שתפסתי אותה נוסעת נסיעה ארוכה בתחבורה ציבורית והיא החלה מייד לשוחח בנחמדות ובעליצות כדי להעביר לעצמה בכיף את הזמן, ופשוט לא ידעתי איך להפסיק את השיחה הלא קשורה מבחינתי הזאת.
ההתפתלות והייסורים מהצד שלי בטלפון בשיחה ההיא בטח נראו לי על הפנים בהחלפה של כל צבעי הקשת.
רק דחיית הפרידה במקרה הזה לטלפון הבא, והמחשבות שתיארתי לעצמי שזה בוודאי עורר אצלה אולי בחרטה על כל הביזבוז של השיחה מהנסיעה, הורידו לי שנה מהחיים מההתייסרות וההצטערות.
עד היום זה מקפיא לי את הדם בעורקים לזכור את זה.

ועד היום זה רודף אותי במחשבות 

כן, זה באמת קצת מלחיץ

כאילו זה אחלה שרוצים אותנו, אבל המחשבה מה מסתתר מאחרי כזה רצון בלי בסיס.

אני גם מאד מעריך את הזרימה והנחמדות שלה

אבל החשש שכל הצחוקים והשיתוף, זה כבר גורם לקירבה כלשהי ועדיין לא יודעים אם יש על מה. 

ואח"כ אם יש פרידה היא יותר מבאסת

אגב, אני מדבר על מקרה שהיא ראתה תמונה שלי ואני לא ראיתי את שלה...

אבל לא משנה.

רק מצער שאין איזון בדברייך. שאין בך הבנה מספקת מדוע גם לא.

כי אם הייתה, אולי היתרון שבה היה גדול יותר מן החסרון?

ואולי, אולי לך היתרון קטן יותר ואילו לאחר דווקא גדול?

פשוט ראיתי שפתחת מאגר,

והיה נראה לי שכדאי לשים ליבנו שלא תמיד אנחנו יודעים מה נכון לאחר. לפעמים אפילו לא לעצמנו.

ישר כח עצום על השקעת הזמן והכוחות המשמעותיים כל כך עבור מלאכת ה' בעולם, לזווג זיווגים.

ולוואי ותזכי לאיקסים רבים.

(סליחה על הניצלוש).

גם בלי קשר למראה יפה או לא בעיניך זה יכול להפסק אחרי מפגש אחד מסיבות אחרות ולכן זה באמת יכול טיפה להביך

כדאי להגיב בצורה שלא מייבשת מצד אחד מצד שני תהיה אתה ואיך שנוח לך כמה שיותר

באמת מוזר לי גם עם מי שמספר על ההתחלה הכל 

רק שמציאת חן זה הדבר שרואים ראשון ונותן בכלל אור ירוק אם יש על מה להמשיך

ולכן זה מה שעובר לי בראש.. אבל אתה צודק יש עוד סיבות אחרי זה אפילו יותר חשובות.

וואי, להיות אני זה קצת טריקי...

כי כאדם שפעם לא היה דתי ההרגל שלי הוא שדווקא כן קשר מתחיל ככה וכן לזרום עם הדיבורים 

רק שאז זה היה קורה כשאני יודע מי נמצא מולי.   וכיום אני משתדל להתנהג אחרת ממה שאני כי זה לא עובד אותו דבר

תראה מה קרה מ5 דקות תפילין.. סיבכו לי ת'חיים חחח

לא חייב להיות 100% אמת

פשוט להיות רגיש ומודע לזה..

אין פה נכון או לא, סמוך על האינטואיציה שלך מה הכי טוב להגיב במצב כזה.

מקסימום קורה לכולנו שעם הנסיון מדייקים יותר את התגובות..

תמיד יש פער בין להתכתב/לדבר בטלפון לבין להיפגש פנים מול פנים, גם אם לפני כן רואים את כל האלבום המשפחתי של המדויט/ת. ההמלצה היא לזרום. אם בפגישה תגלה שהיא לא מוצאת חן בעיניך, צשמור על פוקר פייס ותנהל שיחה בנעימים. כמה שעות אחרי המפגש אפשר להודיע בצורה קורקטית ש"זה לא זה".

כשהייתי רווק, היו לי לפחות חמישה מקרים שבהם לא ראיתי את התמונה, נפגשתי ואז ניהלתי שיחה לשביעות רצונה של הבחורה, כשאני יודע בוודאות שאין בינינו התאמה בגלל מראה/אופי/התמכרות לסיגריות וכיו"ב. מאוחר יותר הייתי שולח הודעה מנומסת בסגנון "נראה לי שיש בינינו פערים, שיהיה בהצלחה".

תכלס כן, צודק.

אני צריך להפסיק לחשוש יותר מידי ולהרגיש אי נעימות

(חוק פו)

פשוט התבוננתי בזה שגאווה ושחצנות מרגיש לי יותר דוחה אצל בנות מאשר אצל בנים, וניסיתי לחשוב שאולי זה ככה כי לרוב גבר יתגאה בדברים פחות גשמיים מאשר בנות, למשל חוכמה וגבורה ולא יופי וכדו'.

(ואיכשהו הצלחתי להכניס את זה לתגובתך... )

לשרת את הזולת

העמידה בפני א-להים מאפסת את כולם ואין מקום לבריה אחת להתנשא על בריה שנייה

וזה המון ומאוד לא מומלץ

בניסיון לתקן חוסר ביטחון עצמי מעודדים נרקיסיזם.

גם מה שהיא כתבה בסוף זה עידוד נרקיסיזם לבעלה, שהוא יגשים את החלומות שלו.

ככה זה כשאין כמעט ערכים, "שיהיה לי כיף" נהפך לערך.

בכל מקרה - היא לא מעניינת.

ברור שחשוב להיות שלם עם עצמך, אבל אם היא הייתה מתארת את העדיפויות שלה כלפיי כל אדם אחר ככה היה ברור שזה שיעבוד מוחלט ולגמרי לא בריא לאותו אדם, כשזה כלפי עצמה זה אפילו עוד יותר מעוות.

(בדברים שלה)

למרות שאני יכול להסכים עם הרעיון היסודי שעומד מאוחרי המילים, הצורה שהיא אומרת את זה לא נשמעת טוב כל כך. 

אמת שאדם צריך להיות שלם עם עצמו, עם ערך עצמי חיובי, עם ביטחון, ולדאוג לעצמו שהוא מרגיש טוב ומלא באנרגיות טובות. ואכן ככה הוא יוכל להשפיע לסביבה הקרובה שלו בצורה הכי טובה. 

אך צריך לשים לב לשני דברים. דבר ראשון האיזון בין הפוקוס שהוא שם על עצמו, לבין הפוקוס שהוא שם לסביבה שלו. והדבר השני זה הדרך שהוא מביא את עצמו למקום הזה.

הבעיה הראשונה זה לחשוב שנכון לשים הפוקוס שלה יותר על עצמה, הרבה יותר ממה שהיא שמה על הסביבה שלה. וזה לא מתוקן בעיני מבחינה מוסרית. זה עלול להוביל לאנוכיות ולחוסר שימת לב לאחר. אך אמת שגם הצד ההפוך לא טוב כל כך, שאדם כל הזמן עסוק בלרצות את הסביבה, והוא שוכח את עצמו.

אלא אדם צריך לשמור על איזון בריא בין המקום שנותן לעצמו ולבין המקום שנותן לסביבה. מצד אחד לא להתמקד בעצמו יותר מידי ולשכוח את הסביבה, אך מצד שני לא לשכוח את עצמו.

הבעיה השנייה באמירה שלה, זה הדרך שהיא מביאה את עצמה למקום של שלמות עם עצמה. סגנון שהאמירה שלה, מאוד מזכירה דרך נרקיסיסטית. כמו שכתבה @חושבת בקופסא "בניסיון לתקן חוסר ביטחון עצמי מעודדים נרקיסיזם". נהיה כיום תופעה כזאת, שמנסים להרים את הביטחון והערך העצמי על ידי נרקיסיזם. תשים את עצמך במקום הראשון, תחמיא לעצמך, תאהב את עצמך, תקבל את עצמך כמו שאתה, אל תתייחס למה שהסביבה אומרת וכד' (כשהייתי קטן הייתי שומע בעיקר פמיניסטיות מדברות ככה, אבל כיום זה כבר נפוץ לכל החברה). 

אני חושב שזו דרך מאוד לא מוצלחת להרים ביטחון עצמי. זה כאילו אדם מזריק לעצמו רגשות חיוביים, שיתנו הרגשה זמנית של ביטחון וערך עצמי, ואז כעבור זמן זה הולך ונעלם, וצריך להזריק מנה נוספת של רגשות חיוביים. זה כמו לנפח בלון, שלאט לאט הוא הולך ומאבד את האוויר, ואז צריך לנפח עוד פעם. 

זה לא יציב, ולכן זה גם לא מאוזן. לפעמים מנפחים את הבלון יותר מידי, ומגיעים לגאווה, ולפעמים האוויר יורד יותר מידי ומגיעים לריקנות. וכל הזמן חיים בגלים, פעם למעלה פעם למטה. 

אין פה שינוי פנימי אמתי, אין כאן בנייה של ערך עצמי אמתי יציב ותמידי, אין כאן בניית ביטחון עצמי אוטנטי טבעי וכנה. וגם האנשים מסביב מרגישים את זה, שזה לא טבעי, זה לא אותנטי, שהאדם שם על עצמו מסכה. וזה לפעמים לא הכי נעים להיות ליד אנשים כאלה. כי אם הבלון שלהם נפוח מידי, זה מרגיש שהם תופסים יותר מידי מקום במרחב וקצת דוחקים את האחרים הצידה. ואם הבלון שלהם ריק, הם עלולים להפיל את החוסר הפנימי שלהם על הסביבה או על עצמם, להאשים, להתלונן, לבקר, להתעצבן, או לבכות במטרה שאחרים יתמכו ויחזיקו אותם רגשית. 

הדרך לבנות ערך עצמי וביטחון עצמי, זה על ידי חיבור לעצמנו, חיבור למהות שלנו, חיבור לטוב הפנימי שלנו, חיבור לערך האמתי ש-ה' הטביע בנו. ולבטא את זה החוצה באופן טבעי ואותנטי, בלי זיופים, ובלי מסכות. זה הכי יציב, הכי טבעי, הכי אמתי. זו דרך של ענווה. וזה דורש עבודה עצמית פנימית. 

נ.ב - אני לא מתייחס אליה אלא לאמירה שלה. אני לא יודע איך היא מתנהגת בחיים שלה, ולא על זה כתבתי (ואני מאמין שהיא אדם טוב). אלא כתבתי על הדעה מצד עצמה, על האמירה, שאני לא מסכים עם הדרך הזאת (וגם יש סיכוי שהיא בכלל לא התכוונה למה שכתבתי, ולא הבנתי אותה נכון, ככה שכתבתי על הדרך הזאת מצד עצמה בלי קשר אליה). שחס ושלום לא ישמע כאילו אמרתי עליה לשון הרע. 

הייתי מחזירה הודעה.

אם את חושבת שאין לזה סיכוי אז לא להתייחס.

לא הייתי שולחת לו הודעה.

כנראה, חושב מה זה בא להגיד, הייתי במתח, אם זה ניסיון איתות, אם הוא כתב משהו ובאמת התחרט וכו וכו.

תכלס אם הייתי מקבל הודעה מחוקה ממישהי שהיה לי קשר איתה ונגמר - הייתי שולח "?" ולא מפתח ציפיות...

הודעה שנמחקה היא רגש, לא? היא לא משנה דבר. ורגש תמיד היה...

הרבה חיזוק ועידוד

אבל אני מאמינה שיש יותר מאדם אחד איתו אוכל להקים בית.

אני לא מאמינה בקיומו של איזשהו אחד אנונימי שנמצא אי שם בגלובוס ושהוא ואני מנסים לאתר אחד את השני.

אני מאמינה בלבנות קשר עם אדם, ולהפוך אותו להיות האחד המיוחד לי.

לא חושבת שמישהו נוצר בשביל להיות בן הזוג שלי, אלא אנחנו בבחירה הדדית שלנו זה בזו מייעדים את עצמינו זה לזה.

ויש יותר מאחד כזה בעולם. אין כזה דבר שכל האנשים הפונטציאליים מתו בדרך.

אני אדם שמוכן לעבוד קשה, וזה בעיניי משהו מוגדר שאפשר לעשות, שיש לנו את הכלים לעשות, מאשר לחפש מישהו ספציפי. יותר מזה, באיזשהו מקום, אם היו נותנים לי שתי אפשרויות (1) אומרים לי בגיל 18 - הנה X, הוא נוצר עבורך, או (2) תמצאי אדם שתוכלי להקים איתו בית, אני מעדיפה את הבחירה שבדרך השנייה. את התהליך.

ובסופו של דבר אני מחפשת מישהו שיצטרף אלי לדרך ולתהליך. לא אביר על סוס לבן.

למה הקב"ה צריך להתחבר אלייך?

כואב לי בשבילך 🖤

תהיי חזקה!

התקווה היא גם כוח וניצוץ בתוכנו שמסוגלת להפוך עולמות.

תצליחי, כי כך עז לך.

אם זה ככה כל הזמן זה ממש לא טוב

להיתקל במשהו כזה בדייטים.

תמיד בישיבות היו כמה כאלו והיה לי ממש קשה איתם, אחרי הפעם החמישית כבר לא נעים להגיד "מה???". מפחיד.

העיקר שהיא מסתדרת איתו.

ממש ממש קשה לי עם אנשים כאלו. פשוט לא משדרים על אותו תדר בכלל.

בדייטים ראשונים לפעמים זה קורה

אחרת אפחד שתתקיל אותי

בכל מקרה, יש לי פיצול קשב גרוע - אז או שאני מקשיב, או שבכלל לא מקשיב, אז מעדיף את האופציה הראשונה.

לפעמים זה כי דווקא כשרוצים מישהי חוששים לאבד ואז אנחנו לא טבעיים ומשדרים את זה.

זה כאילו הכי מוכר 

ויש כאלה שאצלם זה כי הם רוצים בנות ברף גבוה מידי,

אבל לאלו שברף הגבוה כמובן יש רף גבוה.

אולי יש עוד סיבות אבל זה מה שאני יכול להגיד לך..

הצעה מתאימה זה וואו

לקרוא, לשמוע מוזיקה, לראות סרט או סדרה (בגבולות הטעם הטוב וההלכה), לדבר עם המשפחה, לעשות ספורט, ללמוד משהו, לשמוע שיעורים, למצוא חברה גם סביב הבית.

ולומר שכל הכבוד שאת מתכוננת ככה וחושבת על רעיונות.

זה יפה מאוד, ואני רואה על עצמי שתכנון כזה באמת עוזר לי "למלא את הזמן הפנוי" ולהיות עסוק במשהו כל הזמן, וכך תחושת הבדידות קצת מתפוגגת באמת.

בהצלחה!

בטווח הקצר: פיתוח תחביבים. מנגרות ועד לימוד, העולם כולו לפנייך.

בטווח הארוך: פרוייקט או משהו גדול שתמיד רצית לעשות ולא היה פנאי לכך.

בונוס ~

________________

קיבלת זמן מתנה עבור מה שאת מאמינה בו, מה שחשוב לך, מה שיקדם אותך. מאתגר לצאת מהראש הטובע בעומק הבדידות, אך שווה להתאמץ להוציאו. כי השמים כחולים. בדקתי.

כוחות טובים שיהיו.

מקווה ששניכם תצמחו מזה.