פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 225)

אם בנאדם באמת משתדל להקפיד ומאמין שצריך לקיים הכל, אבל כרגע זה במלחמה להגיע לשם.

החשש הוא,

שאם לוקחים לפי המעשים הרי אי אפשר לחנך את הצד השני אז אולי זה יסגור את הפתח לשאיפות איך יראה הבית

הכוונה לבנאדם שכבר היה בדרך של עליה ודווקא כן שמח לקיים מצוות בטח שלא מתכוון לעבור עבירות בכוונה

(בטח לא להכשיל מישהו אחר, להפך הוא ישכנע אחרים לא לעשות עבירות..)

אבל יש כמה דברים שיש בהם נפילה כרגע כמו תפילות וכו' 

שלרוב זה בא בעסקת חבילה עם כאלה שמחפשים אדם דתי.

השאלה אם להציג את עצמי במצב של כרגע ולחפש מישהי שמתאימה לזה או במצב של השאיפה...

מקווה שהסברתי טוב. 

ועם הזמן שנפתחים לאט לאט אז בצורה אגבית להעלות קשיים והתמודדויות.

להגיד את האמת במילואה אם אתה נשאל על כך אבל בד"כ לא להעלות מיוזמתך.

של האישיות ולא רק 'אוסף של פרטים'...

אז החולשות תופסות מקום פרופורצינאלי ביחס למכלול הבנאדם.

אופי בעיקר מה שגורם לאנשים להיות ביחד אחד עם השני. ככה נראה לי.

תודה.. אז אני אענה 

אם אני אנסה להגדיר נכון את המצב..

יש קו של מינימום - להתנהג לפי ההלכה ולא פחות מזה וגם שהבית יהיה כזה

המעשים הם כרגע למטה מהקו הזה

והשאיפה היא להיות לפחות בקו הזה ומשם אם אפשר לעלות

אגב, זה קצת מורכב העניין כי זה מניעות שכרגע בגללם ממש קשה לי

לא שסתם לא בא לי.

מצד אחד, מתחברים (ומתחתנים) לבן אדם כפי שהוא כרגע.

מצד שני, מקווים להשאר נשואים לעשרות שנים... וזה משהו שאפשר לקחת בחשבון

אז אם רואים שהוא לא חי בסרט אלא שהשאיפות שלו ברות קיום + הוא מנסה לממש אותן - זה נראה לי מספיק.

[מנסה לממש = עפ"י נסיון עבר שהוא אדם כזה שמתקדם. או שההסתכלות הכללית שלו היא קדימה ואיך להשתפר וכו']

זה נוגע למי שאתה מחפש. אם אתה שואל על עצמך, נראה לי שצריך לחשוב איך הגענו למצב כזה שהשאיפות הריאליות (להבדיל מחלומות ורצונות, שהם פסגת השלמות לדעתך) נמצאים בפער כזה גדול מהמציאות.

אבל לרוב, לפי מה שאני מרגיש,

כשמחפשים בן זוג הולכים לפי מה הוא מקיים עכשיו ולא לפי מה הוא מתכנן לעשות.

או שאני טועה וסתם מפחד לחשוף את החסרונות שלי..

ואני צריך להתחיל לאמץ את המילים שלכם...

"התמודדות" "אתגר"  זה כל כך משנה את ההרגשה לעומת מילים כמו "חסרון" "בעיה" וכו'

יש לי סטטיסטיקה של בנות שיצאתי איתן - או שלא רצו - לפי הנימוקים שנאמרו לי.

זה מדגם מאד חלקי.

לגבי בנים, יש לי מדגם עוד יותר מצומצם של אנשים שסיפרו לי דברים.

אבל זה ממש לא מספיק כדי לקבוע.

גם לי יש התרשמות כמו לך, וגם אני חושב שזה הגיוני ומבוסס, אבל לא בהכרח שזאת המציאות

או שזה נכון או שזה לא נכון...

לי מפריע באופן אישי בנות שפוסלות (אותי) על שטויות, ולא מעניין אותי בנים שפוסלים על שטויות. ולכן אני מודע לזה שההתרשמות שלי מוטה.

זה לא סותר את זה שאני מודע שלבנות יש יותר נטיה להתנהלות רגשית וממילא החלטות שמבוססות על רצונות ולא על צרכים. אבל הרבה פעמים המציאות יכולה להפתיע, ויכול להיות שדווקא אצל בנות הפסילות האלה הן בדרך כלל קליעה נכונה ואצל בנים לא... או כל דבר אחר.

שלפי הסטיגמות הגברים הם אלה שפחות סגורים

לגברים יש בדרך כלל "רשימת מכולת" קצרה יותר, ברורה יותר, ובדרך כלל יותר חד-משמעית

ונראה לי שזה די מוסכם.

גברים פוסלים על דברים ממש טפשיים, וגם על דברים שהם לא נכונים ("אם היא __ אז בטח היא  __ ואני לא רוצה כי אז היא __"), אבל זה די קל לעקוב אחרי קו המחשבה שהוביל אותם לפסילה הזאת.

אצל נשים אני חושב שיש אלמנטים קצת פחות ניתנים למדידה

אבל בהחלט יהיה מעניין אם תפרטי איך בנות חוות את האי-סגירות של בנים

אודה לך אם תפרטי כמה שאפשר.

זה נותן פרופורציות וגם סתם מעניין ממש.

סגנון וטון הדיבור נותנים אינדיקציה די טובה שרק תלך ותתעצם במפגש עצמו. שאר האפשרויות מהימנות פחות: מה שכתוב בפרופיל באתר היכרויות, מבטא אך ורק את כישורי הכתיבה של המשתמשת הספציפית, מה ששדכן/חבר משותף מנדב, לוקה בחסר. 

אולי להורים

תשמעי סיפורים של אנשים מהדור של ההורים שלך כשהם הביאו מישהו מעדה אחרת זה היה קצת קשה בהתחלה..

אבל פשוט צריך לקנות את ההורים שלו באיזה משהו.. וזהו. ומאז הדרך קלילה.

כמובן שאי אפשר לדעת כל מקרה לגופו,

אם כי לא ממש שמעתי שדווקא בוכרים מתחתנים בתוך עצמם..

-לא בוכרי-

רק שהפעם זה לא היה קשור 
בעצם אולי כן? 

הוא/יא ישפטו 

פעם מישהי נפרדה ממני כשהיא בדיוק היתה בהתלבטות משמעותית לגבי עבודה, והייתי נורא סקרן לדעת מה קרה בסוף

אחרי שנתיים היא הסכימה לנסות שוב, אז היתה לי הזדמנות יוצאת מן הכלל לבדוק.

היו גם מקרים של בנות שהתחתנו עם חברים שלי ואז קיבלתי כמה עדכונים כולל העדכון הממש כיף שהיא מתחתנת עם מישהו שאני מכיר

ספר מדהים.

מבינה את הנק' שאת אומרת.
ספציפית אליו יש כלמני תשובות שעולות לי. אבל לא נראה לי זה הנושא.
בסופו של דבר, זה נורא תלוי באדם, בחברה שבה הוא גדל. מסכימה שיש על זה יותר טאבו, אבל בגלל הרגישות שבזה.

ועל השאלות שלך בסוף- כן, יש טאבו, אבל גם כן מרגישה בנוח על הדברים שאמרת ולא מרגישה שזה משהו שמודחק אצלנו.. כי גם בתור בנ"א יש לך השפעה על הסביבה ונוצרת הדדיות ופתיחות. זה תלוי בנו. ובמקרים שבהם הסביבה לא במקום הזה- למצוא את מי שכן, ויש..

מה המשמעות של זה - מאד מורכב. האם יש חלופה בריאה ויציבה שבאמת יכולה להתאים - לא בטוח.

אבל חשוב שתהיה מודעות לזה.

זאת תקופת מעבר, תקופת מעבר ארוכה מאד לחלק מהאנשים, שברגע שמוצאים זוגיות יש איזושהי ציפיה שהתקופה הזאת תימחק, כי הגענו ליעד, וכל מה שעברנו לא משנה. ובאיזשהו מקום בלב גם אנחנו מייחלים שברגע שנמצא, כל מה שהיה כבר פשוט לא רלוונטי ולא מעניין. אז אנחנו לא נותנים מקום לכל הדברים שאנחנו עוברים, כי זה רק אנחנו של ההווה ולא האנחנו שאמור להישאר. בקשר הבא עושים הכל כדי לשכוח את הקשר שהיה, כשנמצאים בקשר מדחיקים את כל הקריטריונים לפיהם חיפשנו... וזה בריא שיהיה ככה, אבל כן, המציאות היא שמשהו שתופס כל כך הרבה ממציאות החיים שלנו, הרווקים, הוא פשוט הערת שוליים בסיפור של חיינו. ומקפידים לשמור עליו ככזה.

זה עוד לפני שנכנסים לשאלת הפומביות. שהיא סוגיה לעצמה. כי מצד אחד - אני רוצה להיות רווק בפומבי. שכולם ידעו, שמישהי תמצא אותי. מצד שני - זה הדבר הכי אישי שיש. זאת הזוגיות שלי. לכל זוג נשוי יש זכות לשמור את הזוגיות בפרטיות, למה לי לא? למה עלי כל אחד יכול להחליט שאני צריך זוגיות כזאת ואחרת? זאת הזוגיות שלי. הדבר אולי הכי אישי שיכול להיות לי. ובכל זאת אני נותן לשדכנים להביע דעה בתחום הזה - שדכנים שלא בהכרח מכירים אותי לעומק ולא בהכרח מבינים הרבה בזוגיות. ולכן אנחנו מסתירים את זה. כי זה אישי מדי. אנחנו לא רוצים לערב אנשים זרים.

אולי אוסיף עוד אחר כך.

והערה קטנה - ברור שיש בחורים מצוינים גם מעל גיל 30. אין שום ספק בזה.

אלה שלא בנויים לחתונה הם מיעוט בין הרווקים בגיל 20, והאחוז שלהם גדל עם השנים פשוט כי החברים שלהם מתחתנים. אבל זה ממש לא נגמר בגיל 30. יש עדיין הרבה.

ועוד משהו קטן - אני לא אתפלא אם גם על הבחור הכי מושלם יש מישהי שיצאה איתו לדייט אחד ונפרדה כי מה זה הבחור ההזוי הזה ואיך אפשר לא לאבד אמון בגברים אחרי דייט כזה

והנקודה האחרונה מאוד מדויקת וחשובה. משני צידי המחיצה..

בין הרצון להיות פומבי ובין הרצון לפרטיות?

בדגש על אנשים שנמצאים במעגל השני של המכרים שלך, שאוהבים ומעריכים אותך, ואומרים לעצמם שאתה כל כך מוצלח אז בטח יש לך מיליון הצעות טובות ואתה רק מתקשה בבחירה.

אני חושבת שמה שכתבת זה אחד העניינים המרכזיים ברווקות שמתארכת - רואים את זה כמצב מעבר, וקשה לקבל החלטות לטווח ארוך כי דברים עלולים להשתנות, כי לא רוצים להתקבע בתחום מסוים כדי שיהיה קל יותר אח"כ בחיים זוגיים.

ההערות שלך בסוף מאוד חשובות, והלוואי שהיו נותנים לזה יותר במה (וזה נכון גם לבחורות...).

בתחילת דרכי החלטתי שלא לחתוך אף פעם אחרי פגישה אחת, ולהעדיף רק אחרי השלישית כדי לתת הזדמנות נוספת, אולי זה לא היה היום הכי מוצלח שלו (או שלי). רק שמהר מאוד גיליתי שלא תמיד הצד השני זרם עם זה, ויש פעמים שזה באמת היה ממש ממש לא זה, והיום אני כבר הרבה פחות נחרצת בחוק פגישה שלישית - במיוחד אם זה מרחק פיזי גדול\לו"ז מאוד צפוף שמונע קביעת דייט בפרק זמן סביר.

לא בשבילי, בטח לא כללית

יש רגעים שבהם מצליחים להיות באיזון טוב, אבל זה די אקראי כי גם הסיטואציה היא מאד לא יציבה

הרבה פעמים מרגיש שסיפורי דייטים נועדו להתלונן בעיקר, זה לא הדבר הכי חיובי שיש

לא בקטע של סיפורי דייטים. לא זכור לי האופן הישיר והעקיף שכתבת.

למה כן ציפיתי?

שזאת תהיה סיבה להתלבטות כלשהי - אולי אם ללמוד בישיבה או להמשיך בצבא או לקבל תפקיד מסוים בצבא. אולי אותה דמות בסיפור המסגרת הבדיוני שמצפה לילד אחרי הרבה שנים יזרוק משהו על זה שניסה להכיר לו מישהי. הייתי מסתפקת גם במשהו כזה, וזה היה עונה על העניין של מה קורה אם הוא לא היה מוחצן בתחום הזה. אני בטוחה שיש עוד דרכים להכניס את המרכיב הזה בחיים בלי להיכנס לקטעים צהובים.

אשמח לקרוא את מה שיש לך לומר על הטאבו...

באמת מוזר שאין יחס לזה.

אני יכול להעלות סיבה הראשונה שעלתה לי לראש - הוא היה סמג"ד בסדיר! ולפני זה הוא היה בכל שרשרת הפיקוד. עולם הצבא הוא עולם מאוד רחב שבו הוא היה עסוק באותה תקופה של הדייטים וזה טיפה שונה.

אולי הוא סתם לא דיבר על זה.

לא מצפה שממש יהיה סיפורי דייטים אבל הרצון והתחושות בנוגע להקמת בית זה דבר מאוד מעניין ונוגע. אולי באמת כי זה היה נושא רגיש ועצם העובדה שהוא נפטר ללא צאצאים מעצימה את הרגישות של העניין.

בטח שאם רוצים הצצה לחייו אז הגיוני לדבר על זה

מאמין זה תפס אצלו משהו

במידה והיה לו אישה וילדים אני מאמין שזה היה מרכזי.

בודאי חוסר כשלעצמו לא יכול להיות מרכזי

שמכון פוע"ה עוסק בזה הרבה (בשידוכים כאלה). אולי כדאי לברר דרכם.

הרבה בהצלחה

בדיוק מה שבאתי לכתוב...

היה כאן השנה בחור שכתב על עצמו משהו דומה..

מישהו זוכר?

אני חושב שזה היה שרשור של @פשוט אני (התיוג לא עובד לי לאחרונה משום מה..)

לא ניק מוכר

היא הגיבה לתהיה בשורה האחרונה של @א/א, למקרה שלא הבנת.

אז חוץ מטיפת כבוד בסיסי למי שמשקיעה כ"כ המון עבור הפורום ויושביו ושידוכיהם, אולי כדאי להשתלם טיפה בהבנת הנקרא

אה, וגם לא לכתוב דברים לא נכונים...

תגובתי הייתה מופנת לא/א

ולא אליך

משלב תורה עם עבודה?
בחור שכבר לומד עשר שנים, עם שאיפה לעבוד בתחום התורני (ר"מ כנראה), מתאים?

זו הצעה למי שמרגיש/ה שצריך עזרה. 

זה הכל 

בנושאים רגישים כמו זה נראלי יותר נח לשאול את השאלה ולשמוע את התשובה דרך צד שלישי...

1 אולי הוא תפוס

2 יכול להיות שגורם שלישי שלא מעורב רגשית יוכל לנהל משא ומתן טוב יותר כדי למצוא פתרון שטוב לשניכם. כמובן בסופו של דבר שניכם תצטרכו להחליט שהפתרון מתאים לכם, אבל גורם שלישי יוכל להציג את הדברים מנקודת מבט אובייקטיבית יותר

מצד שני,

אם את שואלת ישירות יכול להיות שזה ישפיע עליו וזה ידרבן אותו להסכים

ואת יכולה גם להציג בפניו דברים אחרת

בקיצור - שכלית יש יתרון לגורם שלישי (לא תמיד, כמובן), אבל אנחנו יצורים רגשיים ולכן יש יתרון לפניה ישירה (שווה לבדוק קודם שהוא פנוי, דרך גורם שלישי). 

ומוסיפה- 

הייתי חושבת גם אם באמת יש סיכוי סביר להיתכנות מחודשת 

כלומר- את כותבת שאת מבינה בשכל את הסיבה לפרידה

הרבה פעמים הם דברים ברי שינוי / ברי התבגרות / ברי תפיסה שונה 

אבל לא בדייט ראשון

אולי בדייטים היותר מתקדמים שכבר יותר נקשרים ויודעים קצת על הבן אדם

בראשון אנשים יותר מהוססים..

מן הסתם זה צריך להיות איפשהוא באמצע..

לפתח ממנה קשר אליו.

שאנחנו עסוקים בהערכה אנחנו פחות עסוקים בקרבה.

לפי דבריך משמע שהצבע למפלגה כזאת או אחרת היא מבטאת משהו שהוא מהותי לקשר.

זה תלוי באיך אדם תופס את הפוליטיקה באופן כולל.

בחיים האישיים שלי פוליטיקה היא לא דבר מהותי שנוגע בי עד כדי כך.

לא כזה נורא מבחינתי להיות בזוגיות עם מישהי עם עמדה פוליטית שונה.

עמדה פוליטית היא ביטוי למערכת ערכים אישית אך היא עצמה לא מערכת ערכים. יש בה הרבה שאלות פרקטיביות ומחלוקת בהבנת המציאות הפוליטית. לא רק בעניין הערכי.

הבנת מציאות היא דבר שאינו ערכי.

אם אני חושב שח"כ מסויים הוא מושחת או לא מושחת - זה לא אומר כלום ביחס לעולם המוסרי הערכי שלי. 

אפשר לטעות בהערכת המציאות אבל להיות דבק בערכים אמיתיים.

מה שקראת לו 'הבנת מציאות פוליטית' זה לא רק הבנה אלא גם ערך כלשהו. אני מדבר על נטו ניתוח.

יש מי שחושב שביבי יהיה ראש ממשלה גרוע - זה לאו דווקא טעות/אמירה נכונה ערכית. זאת שאלה של מציאות טכנית

כשהיית אומר לה שאתה הולך למשחקים של בית"ר 

המשפט הזה: "הכל שאלה של איך אתה מסתכל על הדברים ואיך אתה מציכ אותם..." ממש לא ודאי, ולא מוכח מהסיפור.

ויש בו יותר משמץ של האשמה, שלא בצדק..

ברור שלא.

ברור שזה טוב!

למה לא להוסיף עוד אופציות?

אז החלטתי להוסיף כתגובה בעיקר מנפש החיים (שער ב פרק יא יב):

"אמנם תכלית הכוונה. צריכה שתהיה רק צורך גבוה. כי במקום שיש חילול שמו ית' כגון צרת כלל ישראל. באמור עם ה' אלה והמה מוכים ומעונים. מחוייבים לבקש ולשפוך שיח לפניו ית"ש על חילול שמו ית'. ואך למען שמו יעשה. וגם היחיד על צערו אף אם אין חילול השם בדבר. יש מקום ג"כ לבקש לפניו יתברך על גודל הצער של מעלה בזמן שהאדם שרוי בצער למטה. כמאמרם ז"ל במשנה פ"ו דסנהדרין אר"מ בזמן שהאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי ואמרו בשמו"ר פ"ב. ובחזית בפסוק אני ישנה תמתי גו' מה התאומים הללו אם חשש אחד בראשו חבירו מרגיש. כן אמר הקדוש ברוך הוא עמו אנכי בצרה. ובתנחומא ס"פ אחרי כל ישועה שבאה לישראל היא של הקדוש ברוך הוא שנאמר עמו אנכי בצרה גו' (ר"ל ומסיים ואראהו בישועתי). הישועה שלך היא שנא' ולכה לישועתה לנו. ובש"ט תהלים מזמור י"ג יגל לבי בישועתך אר"א זה א' מן המקראות הקשים שישועתו של הקדוש ברוך הוא היא ישועתן של ישראל. בישועתנו אין כתיב אלא בישועתך כו' ישועתך היא ישועתנו. ועיין זוהר אמור צ' ריש ע"ב בענין הכתוב לה' הישועה. וזהו עמו אנכי בצרה. היינו שמן המצר משתף אותו ית"ש אז אחלצהו וכו'. וכשהאדם אין מרגיש צערו מיסוריו. מגודל מרירותו מצערו כביכול. המרורות הללו הן הן עצם מירוק פשעיו. ומתכפר בזה עד שיסורי עצמו בדלין הימנו (והן הן הגבורות קדושות כדרכו ית"ש להמתיק מר במר. והוא תיקון המדות בשרשן):...

"והוא שדרז"ל בחנה (ברכות ל"א ב') והיא מרת נפש ותתפלל על ה'. שהטיחה דברים כלפי מעלה. ר"ל הגם שהיא עצמה היתה מרת נפש עכ"ז השליכה צערה מנגד ולא אכפת לה להתפלל ע"ז כלל. אלא שהטיחה דברי תפלתה לפניו ית"ש על הצער של מעלה הנעשה מחמת שהיא שרויה עתה בצער. ולכן אמרו שם שגם משה הטיח דברי' כלפי מעלה כו' אל תקרי אל ה' אלא על ה'. ולפי פשוטו מי הכריחם לרז"ל לדרוש אל תקרי ולומר שהטיח דברים כלפי מעלה. אמנם למעליותא הוא דדרשו הכי וכמ"ש: "

לגבי הדרגה הנוספת, נראה שבעומק זה צריך להיות אותו דבר, הרצון שלנו והרצון של הקב"ה, 'עשה רצונו כרצונך...' בעומק כל יהודי רוצה באמת לעשות את רצון הקב"ה, והקב"ה באמת רוצה שיהיה לנו טוב (גם עצם ציווי המצוות הוא כדי שיהיה לנו טוב) כמו אבא ובן.

ומה שהוספת, מסכים לגמרי, זה גם חלק מהדברים שעלו לי בהקשר לזה...

יש עוד כמובן, 'אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו... עשה למענך והושיענו'

אבל בהושענות נראה לי זה הכי בולט, גם מה שאומרים בסוף, 'אני והו הושיעה נא' תוס' בסוכה (מה.) מסביר ע"פ הפסוקים 'ואני בתוך הגולה' 'והוא אסור בזיקים' "כביכול הוא בעצמו והיינו הושענא שיושיע לעצמו" וכן מיד אחרי זה "כְּהוֹשַֽׁעְתָּ מַֽאֲמַֽר וְהֽוֹצֵאתִֽי אֶתְכֶֽם. נָקֽוּב וְהֽוּצֵאתִֽי אִתְּכֶֽם. כֵּן הוֹשַׁע נָא" שגם הקב"ה כביכול יוצא בעצמו אתנו.

ואולי זה עצם חג הסוכות, כמו שבעת ימי המשתה של חתן וכלה, להראות שאנחנו אחד ממש, ובשמיני עצרת, בכלל זה סעודה מיוחדת רק לעם ישראל, (ואולי זה כבר מהלך שלם שמתחיל בר"ה או אפילו באלול, (ואולי צריך להעמיק בזה יותר...)) עיקר הנק' שאנחנו והוא אחד ממש...

אנו עמך ואתה אלוקינו אנו רעיתך ואתה דודנו

באמת התלבטתי אם להוסיף את זה, כי זה לכאורה דווקא פחות מתאים לרעיון הזה, כי אם סוכות זה ה'שבע ברכות' אז לכאורה פחות שייכת האמירה על זה שבסוכות יש גם את כל האומות (שבעים פרים) ושמיני עצרת זה רק שלנו... (שזה המדרש שכתבתי על שמיני עצרת)

אבל עכשיו כשאני חושב על זה, אולי זה כמו שבחתונה יש את כל האורחים והמוזמנים וכו', (וגם בשבע ברכות יש קצת...) ואז בסוף כשכולם הולכים החתן והכלה נשארים לבד... אז אולי גם שמיני עצרת זה מעין זה, שלמרות שהכל זה שבע ברכות שלנו, עדיין בסוף נשארנו רק שנינו לבד לבד.

אשריך על הדיוק והעמקה ~

זה מתקשר לי לדברים שנכתבו כאן התפילות על זוגיות מעצימות את תחושת הרווקות(?) - לקראת נישואין וזוגיות

שאם התפילה לא תהיה על עצמנו לבד היא לא תגרום לתסכול ושברון לב...

חידדתי לעצמי את הדברים בצורה הזאת - אתה אולי כיוונת למשהו יותר גבוה אבל ככה אני הצלחתי להרגיש את הדברים - שהרי הקב"ה באמת רוצה לעשות לנו רק טוב ולהשפיע עלינו חסדים, ולפעמים כל מה שחסר כדי שזה יתגשם זה רק הבקשה מצידנו (ואדם אין לעבוד את האדמה), לכן בתפילה אנחנו מבקשים שהקב"ה באמת "יוכל" לתת לנו את מה שהוא רוצה לתת.

(וזה גם מתקשר לכך שכשהתפילה לא מתגשמת זה סימן 'טוב'.. כי זה אומר לאדם שהקב"ה מאוד אוהב את תפילתו ויש כל כך הרבה טוב שאמור להגיע אליו, שלכן הוא צריך להרבות בבקשות ותחנונים)

ושהשלוש נקודות בסוף יתחלפו לך במילים ברורות ומשמחות בקרוב

לך בדרכך זו והושע את ישראל

הסכמתי לצאת עם בחורה שהיא כמה רמות מעלי ועכשיו לפני השיחת - לקראת נישואין וזוגיות

לראות שהצד השני איתך, משדר על אותו גל - נחמד, טוב לו ונעים לו בקשר...

לכן אולי טיפה יותר תבחון את זה וזה אולי זה יותר ישחרר לך את הלחץ מחובת ההוכחה.

הייתי מנסה.

אתה לא אמור להיות עמית לעבודה, אלא בן זוג, וזה שונה מהותית. 

מי שמממשת את החכמה שלה, סביר להניח שהיא נמצאת בחברה של אנשים כמוה, כך שיש לה עם מי לשוחח במשוואות ונעלמים (או איזה תחום שזה לא יהיה), אז יש מישהו שמספק את הצורך השכלי הזה.

לי נראה שזה יותר נכתב כהצהרה כללית - "בחור חכם" - לא אומר בהכרח כזה שסיים בגרויות במתמטיקה בכיתה ח' או שיש לו תעודת בגרות בממוצע בשמיים או תארים אקדמיים כאלה או אחרים, אלא יותר בקטע של מבין את תחום העניין, במיוחד כשזה בא עם התיאור של לשדר באותו גל - שזה נראה לי דרך לומר שאתה נותן מקום לחכמה שלה. שאתה מכיר את עולם המושגים והאסוציאציות שלה. יש איזשהו שפה משותפת להתחיל לבנות ממנה את העולם הרגשי המשותף.

בחיי היומיום בזוגיות אני לא יודעת עד כמה יש מקום ל-IQ, נראה לי שזה יותר מקום ל-EQ - אינטלגנציה רגשית. 

אני לא חושבת שאתה צריך להוכיח שום דבר אקדמי, אלא להוכיח דברים רגשיים. למה? כי את ההוכחות האקדמיות היא תברר בשלב הבירורים, ותחליט אם זה סבבה לה. מה שתצטרך להוכיח לה שאתה מסוגל לנהל איתה שיח פנימי.

והוא כתב שההצעה נשמעת מאוד מתאימה חוץ מהנקודה הזאת, ולכן בעיניי שווה לנסות...

לא בהכרח היא מחפשת מישהו שונה ממך. יכול להיות שיש לך בדיוק את מה שהיא צריכה

מכיר זוגות כאלה שממש טוב להם.

ורק זו הנק' - אפשר פשוט לתת לה להחליט...

אני לא יודע איך החלטת שהיא הרבה יותר חכמה, אבל זה מאוד תלוי בשיח שתנהלו - ואז זה אפשר לבדוק רק באמצעות פגישה.

זאת הזדמנות טובה לתרגל אופטימיות ופרגון עצמי

אני מתכוון, בנידון דידן כשהספק (היחיד) הוא מצידך על נקודה של 'איך היא תתייחס לזה'. ולא שבד"כ כל זמן שהבחורה רוצה - גם אתה רוצה, שזה כמובן ממש לא.

זה הפתרון הכי טוב והאנושות מוכיחה אותנו שהרבה אנשים עושים את זה בלי בעיות (וגם בלי סיבה מוצדקת ;) )

ובכל זאת - מקסימום לא יתאים - לא קרה שום דבר. אתה יודע שאתה ניסית.

ברצינות - אל תחשוב בשבילה. תעשה אתה את השיקולים שלך בינך ולבין עצמך ותן לה לעשות את הבחירות שלה.

בסוף השיקול הזה בא מהצד שלה.

תאורטית, אם היא דוקטורנטית לספרות ימ"ב והוא מוכר אבטיחים, רוב הסיכויים שזה לא יילך.

בכל מקרה, בלי פגישה פנים מול פנים קשה להסיק מסקנות חד-משמעיות. לפעמים ההפכים נמשכים.

תתחיל לאהוב את עצמך

ואם יש לך בעיה אם איך שאתה נראה מבחינה חיצונית - תשנה את זה 

הכל אפשרי

לא התכוונתי לניתוחים

התכוונתי לספורט

חח עכשיו שאני קורא את מה שכתבתי אני מבין למה הבנת את זה ככה

ו..

הרבה פעמים בנאדם מאושר שמחייך הוא הרבה יותר יפה מאדם עצום

אתה לא מבין בכלל עד כמה

שמעתי בשם אחד מגדולי הדור הליטאי (לאזוכר מי מהם) שזה לא שייך בימנו בגלל ש..

בעבר אישה לא יצאה מהבית, הגברים היחידים שהיא בכלל ראתה איך הם מתנהגים זה אחים ואבא. באמת לא היה לה מושג על התנהגויות ונורמות אצל גברים אחרים..

אחכ כשהיא תתחתן עם הבעל שלה היא תגדל את הילדים בדיוק כמו שהיא מכירה שהם צריכים להיות. כמו אבא שלה, האחים שלה, ובעלה כמובן..

ולכן זה פחות מתסבר מאשר מה שהיה פעם שיותר אפשר לכך לקרות