פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 235)

דווקא בגיל הזה באופן טבעי הם מתחילים לשים לב להבדלים בין בנים לבנות וממש מתעסקים בזה.

נ.ב
עכשיו מובן מאיפה הגיע הדובי לתיק שלך

והגזמת! זה ה-גיל שבו בנות/בנים זה איכסה! 🤭

מהההה ממתי יש בכלל הבדל בגיל הזה חח

באתי לתת כדוגמא את אחיין שלי שהלך מכות עם אחיין אחר סתם לכיף.. אבל שכחתי שהילד גדל והוא כבר לא בן 4 חח 😅

אבל לשם הדוגמא-רוב הבנים בגיל הזה שאני פגשתי פחות משחקים עם בובות וכו'

מזכיר לי אחד האחיינים שלי שסירב לגעת בבימבה ג’וק אדומה כי זה צבע של בנות 🤦‍♀️

הוא גם חילק ביומולדת בגן את כל הדובונים השלמים לבנים והשבורים לבנות

חינוך דחוף של דודה צריך

גדול

אשכרה, "את כל הדובונים השלמים לבנים והשבורים לבנות" !

 

 

 

 

 

(אולי כדאי לשקול גן נפרד? )

ילדים מגיל 4 מפתחים תפיסות שוביניסטיות וסקסיסטיות על תפקידים מגדריים מובנים ואף נוהגים באפליית כלפי הנשים שסביבם!

 

היה סיפור שסיפר גבר שאישתו איזו פמיניסטית מפורסמת והיא לא הסכימה לתת לבת של לשחק בבות, רק במשאיות- כדי "לשבור את ההבניה המגדרית".

האבא סיפר שהבת שלו לחשה לו באמצע ששיחקה ש"המשאית ישנה עכשיו, אמא משאית הגדולה משכיבה את המשאית התינוקת לישון"

רק מראה כמה ההבניה מגדרית סקסיסטית מובנת אצל ילדים קטנים ממש בטבע שלהם, ושצריך הרבה חינוך מחדש כדי לשבור אותה.

אבל לשמחתנו- קיימ"ל שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שנפרע מאלהיה וקיימ"ל שמידה טובה מרובה ממידת פורענות וא"כ עכשיו כשאחת מאלהי (אלוהות יותר נכון) הפמיניזם והפוסטמודרניזם הרדיקליים בישראל חזרה בתשובה (ולא יעזור שתטען אחרת) זה כנראה מרמז שדברים יתחילו לחזור לשפיות.

וזו הייתה חתיכת תשובה- הסכימה להביא ולגדל ילד קודם כל, הסכימה לעבור טיפולי הפריה, הסכימה שאישה תשמש כאם פונדקאית, רצתה או לפחות לא להתנגדה שהעובר יהיה זכר.
ומה שהיא טוענת שהיא עשתה את זה רק מאהבה לבן זוגה עוד יותר מוכיח את העניין, שבסופו של דבר אישה היא אישה ותעשה הכל למען בעלה. וכן שבני אדם מתוכנתים לאהוב ולתת ומוכנים גם להגביל את עצמם ואת החופש שלהם בשביל זה.

אז תנו כבוד ואמרו מעתה- מרים מיכאלי!

פתחתי על זה שרשור שלם. בגלל שערוץ 7 חסם את התגובות לכתבה - אקטואליה וחדשות

ואני לא רואה איך זה קשור לשרשור הזה.

 

(אין לי מושג מה זה קיימ"ל.)

מה שאני מתכוון לומר זה שהיא מוכיחה שאישה נשארת אישה ולהגדיר דברים כהבניות מגדריות ותו לא זה פשוט לא נכון.

כלומר היא עצמה, גם אם לא במודע וגם אם היא טוענת שדעותיה לא השתנו, מוכיחה שאת הטבע שנמצא עמוק בפנים לא ניתן באמת לשנות. הטבע האמיתי שלה שנולדה איתו הוא הסיבה האמיתית שהיא בחרה להביא ילד עם כל התהליך הלא פשוט שהיה ויהיה. זו פשוט הוכחה מושלמת לדעתי. המעשים שעשתה בניגוד למה שתמיד אמרה.
אז נכון שעכשיו היא סוג של מתרצת תירוצים וכו' (וגם זה בע"מ) אבל זה כמו ילד שאמר לילדה בכיתה שהוא אוהב אותה שלא יעזור לו אחרי זה שום תירוץ. הוא חשף את האופי האמיתי שלו גםאם אחרי זה הוא התכסה שוב.

כולם לוקחים את זה למקום של לדבר נגדה ומפספסים את הפואנטה, שהיא עצמה מוכיחה עד כמה מה שאמרה בעניין עד היום היה לא נכון.
כלומר יוצא שבאופן אירוני מי שמדבר נגדה בעצם מראה שהוא חושב/חשב שהיא קצת צודקת. הרי אם באמת כל מה שאמרה תמיד הוא לא נכון ונגד הטבע למה להתרגש עכשיו? הרי שקר לא באמת מחזיק

קיימ"ל- קיימא לן. קיימת לנו. כלומר יש לנו מסורת בעניין וידוע לנו שכך וכך.

אמרתי לך שאת צריכה להוציא ספר.

מדברים שם על זה ממש. בהתחלה באמת אין הבדל בין בנים לבנות, אבל בגיל הזה כבר יש הבדל ענק והילדים עושים בלי סוף שיוכים, אבל לפעמים גם מוטעים. המרצה שלנו סיפר שהבת שלו התווכחה עם ילד אחד אם הוא בן או בת בגלל שהוא קיבל מכה בראש והתחבושת על הראש שלו הייתה נראית לה כמו מטפחת

קורעת

כמובן לפתוח את השיחה בשאלה אם מתאים להם עכשיו

אז מה העניין להתקשר?

מקסימום לא תענה. מה כבר יקרה?

במקרה כזה הייתי מתקשר עם התנצלות לפני.

נשמע לי יותר שייך לשאול אם זה זמן טוב לדבר עכשיו..

חחח סתם כי אני נג'ס אל תקח את זה אישית ;)

אני באופן אישי מתעצבן כשמישהו שאני לא מכיר מתקשר אלי ישירות.

זה פחות מרגיש ככה, כי פעם זו הייתה האפשרות היחידה, אבל לענ"ד היו, עם כל ההתפתחות של ההודעות והווטסאפ, צריך לשלוח הודעה לפני. זה מאפשר לי להתכונן לפני (לאו דווקא 'הכנה', אלא אפילו הכנה נפשית של כמה שניות) ולא נופל עלי מהשמיים.

בדרך כלל אני מסנן חופשי חחחח

ולכן הייתי מציע לפרוק את התסכול על דברים אחרים ולא על הבנות עצמן גם אם מתנהגות בצורה שמוזרה לך.

זכותם להתנג ככה וזכותך המליאה שזה לא יתאים לך.

אני סתם תוהה למה היא דוגלת בקו כזה

יכול להיות שעומד מאחורי זה חשיבה מאוד עמוקה.
אולי תנסה לצאת איתה עוד דייט כי כנראה היא שתקה בכוונה ובדייט השני יותר נפתחים ומרגישים בנח לדבר

אבל מקווה שמשהו ישתנה , כי לפי מה שהיא אמרה ניכר שזה לא נבע מביישנות או משהו כזה אלא מקו מסוים שהיא דוגלת בו ..

שככה נותנת ל"גבר" תחושה שהוא מוביל.

 

אולי חושבת שזה מראה על צניעות, לפני שבכלל יודעים אם ממשיכים.

 

זה בהחלט דבר מענין, מה עומד מאחורי זה - והאם היא מזדהה עם זה, או שפשוט אמרו לה ש"כך ראוי"...

 

 

בהיות שאמרה שזה ב"פגישה ראשונה" - אז אני חושב שזה יכול להיות נושא שיחה ממש מענין לפגישה הבאה.. (נניח, לא ישר על ההתחלה, אלא תוך-כדי), ממה זה בא, אם היא מזדהה עם זה. לדעתי, ממש הזדמנות מצויינת להכיר יותר את הבחורה, את יחסה ל"כללים" בהם היא גדלה וכו' - מלבד שזה פשוט נושא שיחה מצויין....

באמת יש כאן הרבה שאלות. מאיפה מגיע הקו הזה שהיא הציגה באותו משפט, מאמינה בו או שככה לימדו אותה והיא רק מבצעת. נראה שיהיה לנו שיחה מאוד ארוכה בפעם הבאה.

לא מאד נכון...

 

נכון שיש בחורות שלוקח להן זמן להיפתח, אבל זה לא קשור למגזר.

 

דווקא לא חסרות חרדיות שתמיד ימצאו על מה לדבר (ולפעמים זה מגיע לרמות של חפירה😏) 

 

ולגבי ה"שתקנית" זה לא עניין שיש לדאוג לגביו.

 

כשבחורה מוצאת את המקום שלה, היא מדברת ואומרת את כל מה שהיא צריכה לומר. 

 

זה רק עניין של זמן.

מקווה מאוד שאת צודקת !

איזו הערכה יש לך!

ולמה להכליל?

 

יש המון בנות חרדיות טובות, חרוצות וחכמות. מפגישה ראשונה, הוא לא אמור לסבול כל כך, ואם היא לא תתאים, הוא ממש לא חייב להתחתן איתה...

תמיד טוב לפגוש אנשים שמעריכים

הרי אתה אומר שהיא אמרה שזה לגבי פגישה ראשונה..

 

אז אומרת מפורש שאינה "שתקנית" במהות.

 

אולי כדאי לראות מה קורה "אחרי הפגישה הראשונה"?

עצם הקו הזה שלא מדברים יותר מידי בפגישה הראשונה והכל מתנהל בצורה של הכל לפי הספר .. זה קצת מתיש..

בתקווה שזה ישתנה בפגישה הבאה

זה נראה שזו הגישה שלה באופן עקרוני. היא לא תשנה את זה בשבילי

אבל לא תמיד המציאות מתפרשת כמו שחשבת.

 

יכול להיות שהיא תיקח את זה כהארה ונקודה למחשבה.

זה אחד הדברים שתוכל ללמוד בפגישה הבאה:

 

מה היחס ל"כללים", כמה היא מזדהה איתם, איזה עוד "כללים" חשובים בעיניה..

 

מרתק...

ואיך לפתוח את השיחה על זה, יש לי חשש שהיא תחשוב שמצאתי בה איזה פגם או משהו ותעלב.. משהו שהציק לי וחשבתי עליו המון ואז יצא בצורה כזו .

אלא להראות טיפה שכיף לך פתיחות בדיבור וזה. אם היא רוצה להתקרב טיפה יותר אז אולי זה יעזור לה

די שתקתי .. ונתתי לו לדבר (הייתי עייפה והוא שיעמם קצת ואפילו הרבה)
עד שהוא אמר לי את יודעת את ביישנית .. ממש חמוד בעיני.
אני לא אוהב שבנות מרגישות בנוח לדבר ..

ואז כל הדייט חשבתי ואי מה אם הוא היה יודע שאני אחת החופרות?! חוץ מזה הוא לא אמור להרגיש טוב עם זה שמישהי אוהבת לדבר? ואבוי
ואז משום מקום אמרתי לו .. כל הבנות חופרות .. וגם אני . חכה אולי תזכה לזה ...ואולי לא
אז הוא נראלי היה בשוק ..
בכל מקרה לא היה פגישה שניה משהו בו לא התיישב לי.

אבל לך תדע אולי היא כן חופרת ? חכה אל תפסול על זה

הכי מצחיק בסוף היא לא תפסיק לחפור בכדי לפצות על השתיקה

אוירה שהיא מעוניינת שאתה תייצר..

לא אומרת שזה נכון ככה אבל בנות מוצאות את עצמן לפעמים בהובלה כמעט מלאה של קשר כשיש להן שאיפה לדעת שאפשר גם לשחרר ואתה תיקח אתזה.. לכן לפעמים יש כאלה שמתעקשות לשתוק גם אם יש להן מליון מה לומר ואיך להציל את האוירה.. מין רצון לא ליפול לזה..

לא חושבת שזה קשור דוקא לחרדיות. אני מכירה גם ממש לא חרדיות שדי מתנהגות ככה בהתחלה..

אם זה רק נימוסים אתה עשוי לגלות שהיא בכלל לא שתקנית. איך הסקת את זה בעצם?

סתם

אפשר לקוות שישתנה קצת בהמשך, אם יתפתחו העניינים...

היטבת להסביר. תודה

בהצלחה!

גם כשנפרדו ממני ברגעים הראשונים הרגשתי ככה.
בהמשך חשבתי שגם אני נפרדתי מבנות, שהיו מדהימות, ואני מעריך אותם מאוד ויש דברים בהן שהייתי מאוד רוצה שיהיו באשתי, ובכל זאת נפרדתי מהם.
אהבתי בהם דברים, ונקודות, ובכל זאת נפרדתי.
לא בגלל שאני לא מעריך אותם. ממש לא. זה בגלל שהייתה נקודה או כמה נקודות שהצביעו על כך שזה לא רלוונטי לזוגיות שאני מחפש. הייתי שמח מאוד להמשיך בקשר אילולא היה מתאים, אבל להתחתן איתם לא רלוונטי לי... אז נפרדנו. זה הכל. זה כאב. המציאות כואבת. אבל הערך של אף אדם בעולם לא יכול להפגע מהכאב הזה.

המון הצלחה!

זה מדייק למה זה באמת כואב ..
זה לא סתם אדם זה אדם שנתת לו לבחון אותך פתחת את הלב והוא בחן והחליט שלא ..זה כן ביג דיל .
אתה ממש מצביע על הקושי
תודה על זה כתבת כל-כך נכון , כי לעיתים אלו רגשות שמנסים להחליף אותם
במקום לתת להם ביטוי ולנרמל אותם בדיוק כמו מה שעשית כאן במדויק.

זה כבר חלק מהריפוי


להבין שעברת ואתה עובר עם הלב מסע לא פשוט.
ולא זה לא רק פגישה..

אבל יש אנשים שנותנים 'תמיכה' רק כאשר היא פוגעת במישהו שהם שונאים, כאשר הוא נהג באופן שאין בו מעשה לא ראוי, והם נותנים 'תמיכה' שתכליתה להציג את האיש כפוגע.

בפגישות ממש חושפים את עצמנו משתפים מקשיבים מגלים דברים חדשים מעמיקים וכשהצד השני חושב שזה לא מתאים זה כואב זה נוגע בנקודות מאד רגישות..וצריך לתת מקום לכאב..
בעזרת ה צריך לסמוך על ריבונו של עולם שמכוון הכל לטובתנו!!!!!
גם אם נראה שזה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לנו..

היום ההפסקות הן לא יזומות כי עם הגיל כמות ההצעות ירדה.

אני חושבת שאת רוב חיי השידוכים הצעירים שלי העברתי בהפסקות..

לפעמים למצוא סביבה תומכת זה דורש יציאה מאזור הנוחות אבל לטווח ארוך זה סיכון שיכול להשתלם.

לאו דווקא לפריקה או התייעצות אלא סתם להנות ביחד זה משחרר

ולנצל אותם, עד הסוף.

להגיע למצב שאתה מסוגל להגיד לעצמך, אני רוצה להתחתן כי זה יהיה לי עוד יותר טוב אבל עכשיו טוב לי ממש.

לחשוב על דברים שתמיד חלמת לעשות או כל מיני תחביבים שאתה רוצה לפתח.
דברים שכשתעשה אותם תרגיש משמעותי קודם כל לעצמך ואם גם לסביבה אז בכלל הרווחת.

ולדעת לעצור ולנשום, להקשיב לעצמנו תוך כדי.

שה' ישלח לך כוחות והרבה ישועות!

המאגרים שלי מתרוקנים מהר מאוד.
לכן הפסקות .. אני יכולה לצאת עם משהו ואז לא הלך אז עם מישהו אחר .
ואז לעשות הפסקה ממש ארוכה .

אני משתגעת איך אנשים יוצאים ככה כאילו זה דייט עם חברה
הלוואי עלי

שקיבלתי והשתפרתי בתקופת הדייטים הזאת.
כל קושי בונה אותך. פשוט צריך להסתכל לפעמים על הטוב שיוצא מהקושי... גם אם לא מכוונים לטוב הזה. שימו בצד משפטים כמו "לא מדובשו ולא מעוקצו"

לשקוע בלימוד תורה, גם אם קשה בהתחלה, ולתת לנפש להתחדש.

וגם מה שכתבה יפה איכה

מסגרת לימודים אינטסיבית שפחות מאפשרת שימת לב לאנשים במצבים שונים 

(אני לא מצדיק בכלל בכלל).

שיעבור מהר בעזרת ה'
בהצלחה!

כל חברה טובה שעוד מתעניינת שואלת. ואין הרבה אבל ה2 שכן זו הצלה בהחלט.
אולי שווה לשקף את זה לכמה בסביבתך

אני מרגיש שאני כל פעם מתלבש עליהם

כנראה זה תקופות
נסה להיזכר אם היו תקופות שהם התלבשו עלייך
ותמיד אפשר ללכת לאיש מקצוע ולהפחית עומס מחברויות ואולי לקבל מענה נכון יותר

הטרול כבר החרים אותי לחלוטין
דואג לא לתת לי התראות

מדברים על הא ועל דא.

לא צריך להיות משהו מהותי או רציני אלא פשוט שיחה שמתגלגלת מאליה.

על הדרך לומדים הרבה על הבנאדם בלי ששמים לב בבכלל.

מנסים למצוא נושאי שיחה משותפים.

מה מעניין אותו ואז לפתוח על זה איזו שיחונת.

בכל מקרה בפגישה אחת של כמה שעות אי אפשר להגיע לידי היכרות מלאה, אז בפגישות הבאות ממשיכים להכיר (:
ולא צריך בהכרח להיות מכוונים נושא מסויים או "היכרות" אלא פשוט לזרום, לראות שכיף לדבר ביחד

על מה שדברתם בפגישה הראשונה. אפשר להתחיל את השיחה בשאלות כגון "איך הייתה הנסיעה שלך?"
הרבה פעמים אם הזוג מתאים אז הם פשוט מדברים בלי תכנון. סתם שיחה זורמת. אם צריך להתאמץ בשביל לדבר הייתי שוקל שוב אם זה באמת מתאים.

החשש מובן, אבל את תגלי שזה יותר פשוט מאיך שזה נראה. אבל חשוב לבוא פתוחים ומתעניינים.

 

 

פגישה כנראה תתחלק בערך ככה:

בהתחלה זה מה נשמע / איך היה הנסיעה / היום וכו'.

כשזה נגמר אז אפשר להעלות נושאים שחשבת עליהם לאחר הפגישה הראשונה - דברים שאמר ועניינו אותך, שאת רוצה ללמוד עליו עוד ["הזכרת בפעם הקודמת ש... אז חשבתי ש..."].

אם עדיין לא עבר מספיק זמן עד סוף הפגישה אז אפשר להכין מראש רשימת נושאים לדבר עליהם. 

 

כמובן שזה לא שליש מהזמן לכל נושא. רק כשמזהים שיש שתיקה ארוכה מדי או שנגמר על מה לדבר אז אפשר לעבור ל"חלק הבא". בדרך כלל אם זו פגישה טובה, לא תגיעי לשלב האחרון ואולי גם לא לשני... כי עולים נושאים באופן אסוציאטיבי שממלאים את הזמן. 

 

 

לדעתי
פגישה ראשונה זה יותר היכרות : יש המון רשמיות בפגישה הזאת , יש כאלה שאומרים שקודם כל חשוב לעבור את הפגישה הראשונה כי היא המון פעמים מטעה, מי שנראה ביישן לאו דווקא , מי שדיבר הרבה - לפעמים דיבר ולחץ וכו' .. וכו'..

פגישה שניה - כבר יותר אפשר להרגיש את האדם שמולך .. הוא פחות מתבייש או פחות עושה נימוסים של התחלה .. כאן אפשר לדבר על מה שמעניין אותך פלוס לראות אם מתאמים מבחינת כמיה - יש רתיעה (יודעת שלא שאלת על זה אבל הכנסתי אולי יעזור) .
מבחינת דיבור - זה יותר ההתחלה של הדיבור , הוא קשוב ? הוא אדם נעים סך הכל ? זה ממש רק בהתחלה.
על מה מדברים? אז שוב מה שמעניין אותך פלוס לבדוק אם קשור ..
כן? אין מה לצאת עם בחור שהוא לא דתי ולך יש מטרות אחרות בחיים .. שווה לבדוק בגדול את המטרות שלך .
והם לא חייבות להיות מדויקות לשלו.
למשל להקים בית דתי שמבוסס על לימוד תורה . מזה אומר לימוד תורה בשבילו ? להיות אברך ? להיות חצי? ללמוד פעם בשבוע ? או רק לקראת החג?
את בודקת מי נמצא מולך . אבל לא תוך כדי ראיון .. אלא באמת שיחה נעימה שאת מחייכת הרבה .. לתת לו להרגיש בנוח זה הכי חשוב .

אז מטרות.. כמיה..
ולא להשתגע עם המטרה .. לא להיבהל אם יש מטרה שהיא לא משותפת אבל מטרה אחת או שתיים כן צריכות להיות בסיס שלכם לעבר משהו משותף.

חוץ מזה תהנו (;

ושאלות על הסיפורים והשיתופים שלו
ו2 הדברים הכי הכי חשובים הם להיות את (בלי בושה, בלי סינון) ולבוא כדי להנות ולא כדי לדעת אם הוא בעלך לעתיד

קשר לא נבנה על סיפורים וחוויות

ולפיהם אי אפשר בכלל לבדוק אם הוא מתאים.

 

פגישה שניה זה הזדמנות מצוינת לשאול על השאיפות שלו,

על החלומות.

על איפה הוא רוצה לגור, על הדעות שלו ביחס לדברים שחשובים לך.

 

אין בעיה בהתחלה קצת לשתף על משהו נחמד שהיה/ שיהיה, שיחה נחמדה זה גם חשוב

אבל פגישה שניה היא  עוד להחליט אם מכאן ממשיכים ביחד או לא

ואת זה אי אפשר לבסס על סתם חוויות.

 

בכל מקרה לא בטוחה שנכון להסתכל על שלב כזה של בסה"כ דייט שני

אבל ענין של תפיסה

פשוט מדברים♡

ההכרות לא מסתיימת בפגישה הראשונה, היא נמשכת לאורך כל תקופה הדייטים, הארוסין ואף אחרי החתונה
אדם הוא עולם ותמיד יש עוד ועוד רבדים ועומקים להכיר בו~

אפשר לדבר על חוויות עבר, התמודדויות שהיו, על תחביבים, מקומות מעניינים ושאיפות לעתיד... יש כל כך הרבה דברים שאפשר לדבר עליהם!
ועם הדיבורים והסיפורים תתחילו להכיר יותר ולהעמיק יותר בקשר

בהצלחה~

 

השאלה מתאימה יותר לפורום 

 

פורום נשואים טריים

 

משאירה פתוח כי לאלופים ולאלופות כאן יש תמיד רעיונות מעולים

הם יצאו איתה לאולם ואני ואחים שלי באנו לשים את זה שם
(מזגן לחדר שינה)
אני גם השארתי מתנה, אם כי משמעותית פחות ממנה.

וגם משהו יצרתי .. ארוחה טעימה .. מה הם אוהבים ?
אם למשל אמא שלך אוהבת גלידה אז גלידה ..
אם אבא שלך אוהב ספר אז משהו שהוא אוהב.

שמפנק גם את אבא וגם את אמא .
או לכל אחד משהו קטן שמתאים לו..

אפשר משהו שמשכלל את שולחן השבת.
(פמוטים חדשים, קרש חדש לחלות, מפית חדשה ויפה)

אפשר משהו מפנק זוגי, כמו שובר לארוחה, לילה בצימר וכאלה.

לאפשר גם סתם דברים - עציץ, ספר, משהו למטבח וכאלה.

מציעה לך כן להיפגש עם זו שהציעו לך עכשיו.
כי כמו שאמרת..
אתה לא יודע אם ההיא תרצה ואם בכלל תתאימו.

לא נראה לי שבריא להשוות בין הצעות כי זה יכול להביא באופן טבעי להרבה דמיונות שתלושים מהמציאות.

לכן - אם ההצעה שכרגע מוצגת בפניך נשמעת לך מתאימה גם בלי קשר להצעה - למה לחכות?

 

יש גם עניין שקשור לרגש שלנו שאנחנו נקשרים להצעה מסויימת ואח"כ מחוברים אליהו לפעמים קשה טיפה לשחרר. זה יכול להיות ריגשי ולא מאה אחוז רציונלי.

אם זה לא ילך אתה תיפרד ממנה ותהיה פנוי שוב לפני שיעברו שבועיים (כנראה)
אם זה ילך ויצלח את הפגישה הראשונה והשניה זה בוודאות שווה יותר מכרטיס טוב

שנשמעת לך טובה..

אין לך יכולת לדעת שזה באמת כמו שזה..

לי לפחות היה קצת הזוי לחכות במיוחד למשהו שרק שמעתי עליו..

אבל אינלי מושג וקמצוץ בענין שלך

אם רלוונטי עכשיו, אני מחכה לתשובה ממנה. אם היא לא יכולה לברר עלי כרגע מכל סיבה שהיא, אני ממשיך הלאה.
כמובן שאני מדגיש למציע שכשיהיה רלוונטי לה הוא מוזמן לשאול אם אני עוד פנוי

רווק מתחיל לא חושב שצריך את זה, אולי יותר בכיוון של גברים ממאדים ונשים מנוגה על ההבדלים בים המינים

מהתחלת התהליך - שלימות עצמית כהכנה לזוגיות עד לקבלת החלטה.

זה שייך לכולם.

לא ראיתי דברים שמתאימים דווקא לאנשים יותר מבוגרים.

הוא מסביר מא' ועד ת' את כל הקונספט המוזר של דייטים, איך הולך קשר והנלווה לזה...

לא חושב שהקריאה בו יכולה לחולל קסמים אבל הוא בהחלט יכול להוסיף.

ממש אהבתי והזדהתי

אם יש לך אינטילגנציה רגשית סבירה ואם אתה רגיש לאחרים, תשמע קצת על האופי הכללי של בנות ועל היחס הנכון מחבר נשוי או מאחות וכדומה ותתחיל לצאת.

 

אני מוכנה גם לתת לך שיחה ליוצא המתחיל 

 

הרבה אנשים צריכים הכוונה מסויימת.

באמת לדבר עם בנאדם חי הרבה יותר פרקטי

ההכוונה צריכה להיות מותאמת אל הבנאדם הספציפי שמתחיל לצאת. 

כל אחד זה פוגש מכיוון אחר.

 

הספר של אור אלון לדוגמא הוא סוג של הכוונה מאוד פרקטית ולכן זה נראה לי עדיף על ספרים אחרים שעוסקים בתאוריות ואידיאלים בעניין הזה. לא חושב שיש נזק של מוקבעות בקריאת הספר הזה ספציפית. 

בסופו של דבר יחסים בינאישיים הם מאוד גמישים בהקשר של סיטואציה ולכן באמת העניין של תוכן כתוב הוא מוגבל מאוד בעזרה שלו..

אבל למה לחלק בין רווק מתחיל למתקדם. נראה לי שכולם מחפשים בעיקר את אותו דבר.

 

אני פשוט חושב שעדיף להכיר את המציאות דרך החוויה ולא דרך ספרים (עם הסייגים הנ"ל). בפרט שבהרבה אם לא ברוב המקרים אין צורך בכל הפירוט (ואולי התסבוך) של הספרים.

לגבי רווק מתקדם- ההבדל לדעתי הוא שעם הזמן האדם מתעצב ומתקבע ופחות גמיש ויותר שם לב לדברים וכו' ואז צריך להכיר יותר את הראש של המין השני (שגם עבר את אותו תהליך) וכו' כדי שזה יצליח.

אם הוא בבחינת "כזה ראה וקדש" אז באמת עדיף לעזוב

אבל אם הוא "נחמד נראה אם אני מזדהה עם משהו ובכל זאת הוא מוסיף לי" וכולי - למה לא

ככה גם בספרי קודש - המציאות הרוחנית היא לא זאת שנמצאת בספר, אלא בלב של הלומד אותו.

 

לגבי הסייפא של דבריך - אני ממש ממש ממש לא מסכים עם הסגנון שבחרת להשתמש בו (במודע או שלא במודע) אדם לא נהיה פחות שמח בגלל שהוא רווק ועבר עוד שנה. זה כלל ברזל מבחינתי. המאורעות השונים הם אכן משפיעים על האדם אבל הבחירה שלו והכוחות שלו לא לשקוע בחוסר אלא במה שיש זה ממש מה שעושה את ההבדל. אפשר להיות שמח יותר ויותר משנה לשנה גם בתור רווק ויש המון כאלה.

מה שכן - נוסיפים עוד פחדים, נוסף עוד שחיקה

וגם יש יתרונות ברווק שעבר הרבה דייטים - יותר נסיון, יותר בטחון בדברים מסויימים.

כל אדם צריך להבין את הראש של המין השני, לא רואה דווקא את זה נכון ברווק מבוגר.

 

קשה לי שמעמיסים דברים על רווקים מבוגרים רק בגלל שהם כאלו. זה נשמע לי ממש מכליל ולא מאפיין.

 

והנקודה היא שספר יכול ליצור רושם שזה מסובך כשבפועל בהרבה מקרים זה לא יהיה ככה.
וביחס לדבריך, אני חושב שבגיל צעיר יש יותר נטיה לכזה וראה וקדש ופחות לביקורתיות.

להיפך - לפעמים ספר יכול להראות דברים בצורה פשטנית.

 

ביקורתיות פחות תלוי בגיל אלא בעמדה נפשית של אדם.

מכיר בני נוער שהם מאוד מאוד ביקורתיים

מכיר אנשים מבוגרים שהם בכלל לא ביקורתיים.

וגם כל אחד מחליט למה הוא מתייחס בצורה ביקורתית.

 

לא מצאתי לנכון הבחנה בין בוגרים יותר לפחות.

תקרא ותמיד תהיה ביקורתי במידה וקשוב לעצמך. לא משנה באיזה גיל.

ומהרושם שלי ככל שיותר צעירים הנטיה והיכולת לקבל ולהיות מושפעים גדולה יותר . אתה יכול כמובן לומר שזה לא טוב אבל זו פשוט המציאות (ובוודאי שזה בא ביחס לרמת הביקורתיות האישית של כל אדם לפי אופיו).

בנוסף לכל זה, בגיל צעיר דברים חודרים יותר לנפש. כלומר גם לשיטתך אם הדבר הנקרא עבר את הביקורת זה יוטמע חזק יותר בנפש ואז אם בעתיד כשיש לך יותר מידע והיכרות עם העולם תחשוב שזה כבר לא נכון יהיה קשה יותר לשנות תפיסה.

כנראה לא אגיב יותר..
אין לי ממש ראש לדיונים כאלה בזמן האחרון ולא תיכננתי להיכנס לעומק העניין. אז סליחה מראש

להקדים תרופה למכה וכו'

 

 

 

 

(לא לכעוס! זאת בדיחה ישנה נושנה, יש מצב שרבי יהודה בעצמו המציא אותה).

למה סדר נשים סמוך לסדר נזיקין.

והפנימי יותר ולא ספר פרקטי או ספר עצות..

(שילוב של חסידות וקבלה)

עוד שני ספרים עמוקים:
הספר שכינה ביניהם של הרב בלייכר,
והספר של הרב הנזיר (רעים אהובים, לא זכיתי עדיין ללמוד אותו ואני לא יודע אם הוא מתאים גם לרווקים, צריך לבדוק)

יש שני חלקים הראשון כללי והשני לפי ועל פרשיות השבוע

לא זכיתי לקרוא את כולו (בע"ה..)
אבל זה ספר של הרב יהושע.. אז מסתמא הוא חשוב, עמוק ומעניין

אבל אני לא בטוח איפה אפשר להשיג את זה (נדמה לי שאולי דרך מכון פועה אפשר),
זאת חוברת שנקראת 'דרך ארץ קדמה לתורה' שכתב תלמיד של הרב אבינר (בהסכמתו, ובסוף החוברת יש גם מכתבים שהמחבר קיבל מהרב אברהם שפירא זצ"ל ועוד).

עברתי עליה כמה פעמים, לדעתי היא חוברת חשובה מאוד למרות שאין שם הרבה חידושים.
אבל אם זה מחדש למישהו - אדרבה, אולי זה סימן שהחוברת מיועדת בעיקר עבורו

 

ממליץ?

 

 

אני ממליצה.

(לא שאי אפשר לקרוא בתור רווקים)

בחכמה יבנה בית/ נתיבות שלום (יש שם קטעים שלמים שמדברים יותר לבנים אפילו)

הדרך אל הבית/ נחמה ביטקובר (מומלץ בטירופ.. למרות שהוא נכתב לבנות יש בתקציר הזמנה "גם לבחורים לא יזיק")

לבנות בית בישראל/ הרב טוביה בלייכר (לא יודעת אם כולו אבל הרבה ממנו)

בודאי ישנה אהבה/ רן ובר (עוד לא קראתי אבל רק מריפרוף. הספרים שלו מצוינים)

בהצלחה רבה

לפעמים מהמבוכה שבעניין קשה לנסח הודעה אז מנסחת לך דוגמאות-
"אהלן, רק רציתי לעדכן שחזרתי מההפסקה מעולם הדייטים, אז אם במקרה עלה/יעלה לך רעיון בעניין אשמח תמיד לשמוע(:
תודה רבה!"
או-
"אהלן, רק רציתי לעדכן שחזרתי מההפסקה מעולם הדייטים.
מעדכן כדי שתדע להוסיף אותי למאגר של האנשים שאתה חושב עליהם בנושא ;)
תודה רבה!"

אני כל הזמן שולחת הודעות פעורות שכאלה 😁
וזה תמיד מתקבל בשמחה(:

ואגב, אם לספר לכל העולם מוציא לך כוחות חיים אולי כדאי לספר לאנשים בהדרגה ולא בבת אחת..

למה?

וזה להתחיל לדבר איתם עלזה כי הם מתעניינים דואגים (וכל הכבוד להם), וגם סתם לבקש ממישהו זה לא תמיד נעים.

אבל כפול עשרים זה קצת מתיש...

אפשר לומר בצורה נעימה שאין לך כוח לענות עלזה... לגיטימי, לא?

מה לא נעים בלבקש סתם? 

 

וגם יום אחד אתה מתקשר למישהו אחד יום שני למשהו... לא חייבים לכל העשרים במכה אחת.

בעיני, אתה אפילו לא צריך להגיד להם שזה בגלל שאין לך כוח לענות על זה.
אם הם ישאלו אתה ממש יכול לענות בצורה טכנית ולעבור הלאה.
אתה לא חייב לתת הסברים רק בגלל שהם מתעניינים.
בטח ובטח אם זה מתיש אותך ולא עושה לך טוב.

אבל איכשהו אני מכיר את עצמי...

גם בסוף אל תשכחי שאתה מתקשר לחבר אחרי שלא דיברת איתו זמן, מבקש ממנו טובה, קצת לא נחמד לייבש אותו כשהוא מתעניין. במיוחד שמתישהו הוא כן ישמע מהמצב כנראה...

אבל אולי אסמסים זה הפתרון

ובסופו של דבר - אם שיתפת את החברים שלך בסיבות שאתה לוקח להפסקה הגיוני שבשלב מסויים תרצה מעצמך לשתף אותם בסיבה לחזרה לעניינים, לא?

לא חייבים מיד.

לאט לאט, קח את הזמן אם זה טוב לך

אפשר להתחיל עם מקור שהוא נעים וקל יהיה יותר לשתף אותו לאחר מכן אפשר להרחיב .
אבל תקשיב/י ללב שלך , בקצב שלו .

ולא היה לי כח להתחיל לפרט לכולם ולעשות מזה ביג דיל, פשוט מצאתי הזדמנות תוך כדי שיחה לזרוק שאני שוב מחפשת.
בהכי קלילות. לפעמים אם מעדכנים בצורה רצינית זה פותח פתח לשיחה רצינית, וכשזה באלגנטיות על הדרך יותר קל להדוף אתזה.
(אצלי התגובות לרוב היו- ״הא באמת?״, אז אני עונה- ״כן, באמת ״ וממשיכים הלאה)..

ממ. אולי יעזור-
# מתפללים על זה.
# עושים את זה עם הקשבה לעצמנו בצורה שתהיה לנו טובה.
# ומתוך זה גם בהדרגה ובלי להעמיס על הבפנים.

בהצלחה.

גם אני באופן אישי! כיפאק לברוקולי!!! @ברוקולי

סתירות זקנים - בניין.
בניין נערים - סתירה!

אכתוב שוב ..יש לך תגובות לפעמים ממש מחכימות אז גם לי כיף.

כל הכבוד לך שאת מצליחה להכיל אותה!
אני כנראה הייתי מעיר

אבל מהצד שלה זה פשוט
שכל העיסוק הזה בזוגיות חדש לה
והיא חולקת איתך את ההתרגשות הזוגית הזאת
ואולי בגלל שהיא עמוק בתוך החוויה השמחה שלה
וכביכול "עברה צד"
היא פחות מבינה את הצד של החברה הרווקה שלה.


את צודקת שהחיים מלאי חוויות ומאורעות
ולא הכל מסתכם בו ובה
אבל כרגע זה מה שבשבילה עולם ומלואו.



כשלי זה קרה הערתי את תשומת הלב בעדינות.
אפשר גם לכתוב לה אם זה קשה לומר בעל פה.

חיבוק על הקושי ומאחלת לך ולה שתצליחו להיות שתיכן ממקום של ענווה שמנסה לראות את הצד האחר.. 

אחרת בלי זה זה לא עובד...

 

אגב, יכול להיות שמהצד שלה היא ממש חוסמת את עצמה לא לדבר כמו שהיא הייתה רוצה לדבר ולעומת כמה שזה מעסיק אותה, אבל בגלל שזה סובב את כל עולמה כרגע, אז מה שנאמר עדיין מרגיש לך הרבה...

 

ואולי זה מרגיש שהיא מדברת על זה הרבה כי זה דורך לך ורגיש? ואז כל פעם כזו היא ממש מורגשת?

 

יכול גם להיות שזה נובע מזה שהיא ככ רואה בך חברה שרוצה שתיהי שותפה למה שעובר עליה עכשיו ולכן היא משתפת הרבה בלי לשים לב למה זה גורם לך, אלא תופסת את זה שמבחינתה היא משתפת אותך כי את חשובה לה... (יש חשש כזה של לא מעט חברות רווקות שהחברות הנשואות פתאום יפסיקו לשתף מה עובר עליהן כי הכל הופך להיות 'סודי'.. יכול להיות שמהצד שלה זה דרך להראות לך שאת דווקא חשובה לה גם עכשיו כמאורסת..)

 

וכן, גם יכול להיות שהיא פשוט לא רגישה אלייך בכלל כרגע.. ואז אולי כדאי להעיר את תשומת הלב בעדינות..

 

 

מציעה לשתף אותה במקום שלך...

לא כגערה בה, אלא לשתף בצורה הכי פשוטה במקום הזה שחושש שהיא תעלם לך,

שאת מתגעגעת לשיחות סתם בנאליות ולא רק עליו...

בזה שכואב לך שהיא התחתנה לפנייך ולך זה חסר ואת גם רוצה..

פשוט לשתף איפה שזה פוגש אותך כדי שהיא תוכל להיות יותר רגישה כלפייך

היא לא נביא, אין לה איך לנחש מה את מרגישה.. תדברי איתה...

זה שהיא אולי פחות מתעניינת זה לא בהכרח כי זה לא מעניין אותה איך את אלא כי כשאדם בעומס לא תמיד יש פניות לראות את הצד השני, אבל הגיוני מאוד שאם תעצרי אותה רגע ותשתפי, היא תקשיב לך ותהיה יותר מודעת..

 

ולפעמים, לפעמים אי אפשר לשתף באמת... או שמשתפים וזה לא עוזר...

ואז זה להחליט עם עצמך אם את רוצה לנשום עמוק ולספוג את זה לתקופת מה או שזה גדול עלייך כרגע..

 

 

חוויתי חברות שהתחתנו לכאן ולכאן. ומהמקום הזה אני כותבת..

לפעמים החלטתי לשמור על הקשר ולהילחם עליו גם אם זה פגע בי קצת, לפעמים החלטתי לדבר, לפעמים לשתוק ולפעמים לשחרר. 

בהצלחה גדולה...

ברוך השם זה לא פוגש אותי ממקום של- היא מאורסת ואני לא... אני צעירה והכל בסדר אבל הקטע של ההתרכזות רק בנושא הזה קצת מעיק... נראלי שאם אני אגיד לה משהו על זה היא תיפגע אז אני מעדיפה פשוט להקשיב ולנסות לנתב את השיחה לדברים אחרים....

והיה דעות בעניין
עם להגיד כל פעם לשם ייחוד לייחד שם יו"ד ק"י בוא"ו ק"י. (אני כותב ק"י כדי שזה לא ייראה כמו כתיבת השם. אבל בסידור רואים את האותיות)

מלא חברות שלי מתחתנות עכשיו..
ממליצה לך גם למצוא חברות טובות רווקות, וגם כזה לנסות לקחת בקלילות עם כל הקושי

תחשבי שבקרה שלי זה שהזוג היו חברים כבר שנה

יש גבול להשתדלות. ואסור להגיע למצב של השתדלות וביקורתיות שוחקת.
3 הדברים הכי חשובים לדעתי במסע הזה הם 1.שמחה.
2.אמונה (שכולל הכרת הטוב).
3.השתדלות (שכוללת גם ביקורת עצמית).

בהצלחה!

סידרת יפה את הדברים!

לנצל את אלול להעלאת הרצון הפנימי והשמחה.

 

בקרוב..

אבל לא כדאי - לטובת כולם - שתצטרפי למאגרים קיימים?

ואולי תאפשרי למי שממש רוצה לפנות דרכך, אבל להיות פתוחה למאגרים קיימים?

 

הרבה איגודי שדכנים מאפשרים לכל שדכן להחזיק את המאגר שלו בנוסף, ולאפשר לרשומים שלו לבחור אם להצטרף למאגר המאוגד

משהו חדש יכול להיות מרענן

מה מייחד את המיזם שאת רוצה לעשות משאר המיזמים?
מה לדעתך יהיה שונה במיזם שלך?

כמובן שהיוזמה מבורכת ויישר כח

שאלון מפורט, שעבדתי עליו לא מעט
מעטים השדכנים שבונים שאלון מעבר למידע יבש מאוד וחלקי, לפחות ממה שאני מכירה

לדעתי, זה יעזור לי להבין מה האדם שמולי מחפש, להבין מי הוא ומה הוא ובכך לשדך בצורה מדוייקת יותר

זה בדיוק מה שצריך כיום לעניות דעתי.
יישר כח

נערך.

מי שמעוניין מוזמן לפנות אלי ואשלח לו את מספר הטלפון שלי בכדי למנוע אאוטינג שלו

בהצלחה~

לי היה יותר נעים ללכת לאנשהו, או כל דבר אחר, רק לא לשבת בבית קפה אחד מול השני.

זה מן הסתם משתנה.

תודה!

אם זאת ממש הפעם הראשונה שלך אל תשקיע בזה יותר מדי מחשבה, פשוט תחליט על משהו.

היה לי דייט שהבחור שאל אותי אם נסתובב או נשב, חשבתי שהוא מדבר על טיול קצר, מפה לשם עברתי מסע כומתה...
וכמובן שלא הייתי עם נעלי הליכה

תלוי בסגנון.. ובמה תעדיפו..
לי אישית מרגיש שבחוץ יהיה פחות מפדח ויותר נוח וקליל
ולהתחיל לאכול אם בנ"א שמכירים הרגע נראה לי לא זורם לכולן אם בכלל.. בדכ מביאים משהו בקטנה וזהו..

והיא תגיד פארק (אלא אם קר/חם מידי)
ותבחר פארק מואר

אין 1 שהעדיפה בית קפה

בידיוק מהסיבה שכתבו פה זה מאלץ אותך להיות אחד מול השני .. וזאת הפואנטה
כמובן בצניעות ובנועם .. אבל פארקים לפעמים הולכים הולכים ולא שמים לב מי לידך.
פעם הייתי מעדיפה רק ללכת היום לא
מה שכן תמיד אפשר לשלב (: יש פארקים עם קפה מקום מסודר ממוזג שרותים . ואם רוצים אפשר גם להסתובב

או באלכסון. העיקר לא מול כשיש שולחן שמפריד ביננו. שולחן שמפריד גורם לחציצה והסתגרות פנימית

זה לא כזה קריטי

 

אתה יכול להציע לה גם וגם