פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 234)

מפאת השעמום והרצון לקצת צחוקים... - לקראת נישואין וזוגיות

 

שרשור "הוא/היא סבבה והכל אבל.." - לקראת נישואין וזוגיות

אין כמוך

שלהבת יה כבר לא פה אמנם אבל אתה נראה לי מתאים מאוד לפורמט

תוהה אם זה מי שאני חושב...

הכל יכול להיות כי אין לי מושג

הלוואי על כולם שמחת החיים שלך..
תשארי חזקה!

(אם מותר לשאול-

מעניין, יצא לך לשמוע תלונות על העניין מעבר לכאן בפורום?)

אולי באמת הרצון הזה לא כל כך נפוץ ולכן זה בדרך כלל לא עובד לך?😅

זה מה שמפיל את הקשרים הכי טובים. חוסר שותפות ויוזמה מצד האישה (בתור גבר זה מה שאני חווה. סליחה על ההכללה)
את לא צריכה ליזום קשר ואפילו לא נורא אם לא תזמי בהתחלה. אבל דייט רביעי חמישי ומעלה זה מאסט.
תביאי לקשר את עצמך, תביאי מכתבים רגשות משחקים דברים שחסרים לך בקשרמ תציעי. תיהיי שותפה לקשר. זה העיקר.

את לא צריכה שזה תמיד יעבוד, את צריכה שזה יעבוד רק פעם אחת.

מה את יוזמת.

נגיד אני פעם יזמתי שהוא ישלם עליי במסעדה. לא עבד.
אז יזמתי שאני אשלם על עצמי. גם לא עבד.
בהזדמנות אחרת יזמתי מונולוג מושקע בנושא גידול הדובדבנים באזור גוש עציון. פחות זרם.
אבל כשיזמתי מונולוג שלו על מעבר לאזורית במשחקי כדורסל, רקע היסטורי ודעת הרבנים על הנושא..- הוא עף על זה.. (;

וברצינות-
יכול להיות שזה עניין של תזמון של היוזמה או דיוק שלה שהוביל לכך שהיו פעמים שזה פחות עבד, אבל דווקא נראה לי שבגדול יוזמה זה דבר ממש טוב ומקסים.
היא יכולה להביע הדדיות, או לתת איזושהי אינדיקציה להתקדמות של הקשר.
באופן אישי, אני חושבת שכשהופיע אצלי איזשהו רצון ליזום משהו זה לימד אותי שיש בי איזשהו רצון קצת יותר משמעותי. ותכל'ס נראה לי שלשני הצדדים זה יכול להיות ממש כיף ונחמד.

בעז"ה עם המדויק שלך יהיה לך כיף ונחמד ליזום ברמה שתהיה נכונה לשניכם.. (:

אני יזמתי להגיע לפגישה בזמן..

זצ"ל

הוא כן רצה לא הבנתי נכון .. חחח תעשו ביטול לשירשור

שתבשרי לנו בשורות טובות כבר
בהצלחה!

לגבי השאלה שלדעתיעדיין רלוונטית קצת, תראי איזה יוזמות טובות לבחור ואעזה פחות.

ליזום פה ושם אבל בעדינות ולתת לבחור תחושה שהוא המוביל, זה כיוון טוב

יש משהו, שהקשר היה כזה שכלי, שכל הזמן חשבנו, חשבנו וחשבנו בלי הפסקה, ודיברנו על מה שחשבנו והגענו למסקנות ודיברנו. והכל מאוד התקדם, והגענו להבנות והסכמות מתוך נועם. ברור שהיו הרבה דרמות (אני הבאתי...) אבל חשבנו, ואחכ יישרנו את ההדורים, והכל היה בדיבור ומחשבה בלי הפסקה.

ועכשיו שקשר נגמר זה גרם לי לרצות לעשות מלא מלא ספורט. מרגישה שעמדתי במקום כזה הרבה זמן (טוב, כי קצת הזנחתי) אבל בעיקר בגלל שאני רוצה שכל העצמות שלי יעברו לפאזה אחרת, שכל שריר שלי יהיה במקום אחר, לרווווץ להתקדםם לעשותת להמשיייייךךך. להיות מרוצה ממש ממש מעצמי. כאילו בא לי רק את עצמי עכשיו, ובא לי להיות ממש ממש מבסוטה מעצמי. להתקדם בלי לחשוב איך הוא יגיב אם אני אתקדם, אם אני אעוף על החיים, אם אני אהיה בשיא האנרגיות שלי, אם אני אעשה את כל מה שבא לי, אם אני ארוץ בלי הפסקה. בלי לחשוב מה השני יחשוב. פשוט להיות אני ולהגשים את עצמי. שכל הזמן להרגיש את ההתקדמות בעצמות שלי. נשמע מוזר. אבל זה מה שמרגיש לי

קיצור אשמח לתובנות

איך את מצפה מעצמך להרגיש כלפי האדם השני?
אני לא חושבת שזה נכון להתחתן כשאין רגש של אהבה לצד השני. כשאין התרגשות, כשאין התלהבות, לפחות קטנה, כשאין הערכה ורצון להיות איתו המוווןןן כי פשוט כיף ביחד.

היה לי קשר כזה, שהתקדמנו, אבל הרגשתי נורא תקועה. לא היה לי רגש. התחלתי לשאול חברות מתי הן התחילו להרגיש משהו לבעלים שלהן והבנתי שזה לא רק עניין של זמן אלא שמשהו חוסם אותי.
פתחתי ביוטיוב שיעור של מיכל וולשטיין (שתמיד ממליצים פה עליה, וואו היא מעולה) על איך מפתחים רגש והיא אמרה שם שכשחושפים ומדברים על עניינים יותר אישיים, יוצרים משהו של שנינו, וזה מפתח רגש (משהו כזה לא לתפוס אותי על המילה).
אז ניסיתי את זה, שיתפתי, דיברתי, וזה לא עבד.
ישבתי עם עצמי המון, כי הבנתי שזה לא סתם שאין רגש, זה יושב על משהו. כשגיליתי מה זה המשהו הזה יכולתי להחליט אם להמשיך עכשיו יותר בטוב או לסיים כי זה לא מתאים לי.
בדיעבד הבנתי שהקשר היה לי לא טוב. הוא תמיד ניסה לרצות אותי ורצה שאעשה אותו דבר כלפיו כשלא הייתי בשלב הזה, ודברים נוספים שגרמו לי להרגיש לי בנוח ולקחת כמה צעדים אחורה.
והיו דברים שאמרתי לעצמי כל הזמן- אני בסדר עם זה, זה לא משהו קבוע, אפשר להסתדר ככה, הוא לא התכוון ככה, והבלגתי והבלגתי, אבל בלי לשים לב הכול עוד היה תקוע לי בפנים ותכלס זה באמת הפריע לי.

אני חושבת שרגש זה חשוב, שזה משהו שבונים בין בני זוג מתוך הבנה בצרכים של השני, בלי להתעלם מהצרכים של עצמנו.

אני לא הייתי שם במקומך, אני לא מרגישה את מה שאת מרגישה, אבל אם מה שהרגשת בסוף הקשר הוא שאת צריכה יותר להיות שם בשביל עצמך- אולי כדאי לחפש מישהו שייתן לך התחושה שאת יכולה להיות עצמך, ממש עצמך, בלי קשר אליו, וגם כשאת איתו. ולשים על זה יותר דגש גם בהתנהלות בקשר.
קיצר, אני לא חושבת שזה סתם, היה שם כנראה משהו שגרם לך להרגיש שלא בנוח, והוא אולי היה בתת מודע, והוא השפיע לך על הבאת עצמך והרגש שלך לקשר...


יכול להיות שאני טועה, תרגישי בנוח לכתוב לי, זה משהו שאני גם נברתי בו הרבה כשהוא עוד היה רלוונטי, ואלה המסקנות שעלו לי

שלפעמים אנחנו סופגים ומתנהלים לא נכון ולא שמים לב.
והלב מרגיש את זה, ואנחנו מרגישים שמשהו לא טוב, לא זורם ובסדר.
ורק אחרי זמן מבינים למה הלב לא זרם.
כמה חשוב לא לעשות דברים בלי הלב.
זה נכון לא רק לזוגיות..

ואני ממש מזדהה. תודה לך!

ואני לא מבינה כל-כך
כלומר אם היה רגוע ובטוח וסמכת עליו והיה הערכה ורגעים של התרככות (זה לא רגש? זה לא סוג של פגיעות?)
* שאלה לי גם היה לך נוח בקשר? .. שהיית איתו הרגשת בנוח שאת סוג של בבית? בלי שיפוטיות ? שהנפש שלך רגועה? שאת רגועה? או משהו מרגיש לך לא נכון?
ובנוסף ציינת שפתחתם הכל-" פתחנו נושאים, דיברנו על הכל, נפגענו, השלמנו ביקשנו סליחה" - זה בעיני מתכון מנצח לזוגיות היכולות לגשר על אי הבנות היכולות לצלוח ריב בצורה מקרבת נעימה בטוחה.
יש זוגות שעושים מריב לימונדה מהמם בעיני ..


אני רוצה לגעת גם בהודעה השניה שכתבת - "יש משהו, שהקשר היה כזה שכלי, שכל הזמן חשבנו, חשבנו וחשבנו בלי הפסקה, ודיברנו על מה שחשבנו" .

זה בעיני מדהים לחשוב זה בהחלט מראה על עומק של שניכם אבל בעיני לחשיבה לפעמים יש גם חיסרון , תחשבי על זה ..אולי מרוב שהייתם עסוקים בחשיבה ,לא הייתם בכאן ועכשיו .
הכל היה שכלי כי לא נתתם צ'אנס לרגש , איך אפשר לתת לו צ'אנס שכל רגע חושבים על השכל?
לדוגמא איך אני אהיה נעימה בדייט אם כל מה שאני אחשוב עליו זה האם הוא מתאים לי? האם נהיה זוג? האם הקו מחשבה שלו כמו שלי ? האם האם וכו'..
שאת איתו זה לא הזמן לחישובים ... הזמן לחשבון נפגש זה אחרי הדייט לא ברגע איתו .
יש אנשים שיכולים להיות שכליים ובו זמנית לשדר רגש והקשבה .. זה יכולות לא פשוטה זה דורש תרגול .

כמובן שזאת רק השערה אם לא נגעתי בכלל - שלך לגמרי♥

ורגש הוא אחד מהמאפיינים שלה.

כמו מערכת יחסים מול חברות היא כוללת כמה רבדים ואחד מהם הוא רגש אז גם פה.

נראה לי שכדאי מאוד שיהיה במערכת יחסים זוגית צד של רגש.

קשה מאוד לענות איך מעמיקים ויוצרים דבר כזה.. רגש זה באמת דבר נזיל.

אפשר לזהות סימנים שיוצרים אותו אך לא אותה עצמו כמעט ואי אפשר

הכי חשוב באופן כללי לחלק בין אהבה לרגש, זה שני דברים שונים, קשורים זה בזה, אבל הם אינם אותו דבר. לעניות דעתי כדאי שתעמיקי בהבדל בין השניים ומתוך כך תביני איך ניתן לחזק כל אחד. (מוזמנת לשאול שאלות אם את צריכה, אבל את עיקר הבירור עשי עם עצמך)
לגבי ספורט, אני חושב שזה מעולה, מכיר את התחושה הזו. אני מציע לקחת את המוטיבציה הזו וליישם אותה בצורה מקסימלית וזה יעשה אותך מאושרת, בריאה ומרוצה.

למדת עוד משהו על המורכבות של המערכת האנושית.

 

אין נכון ולא נכון. השאלה אם זה עושה לך טוב או לא.

 

כנראה הרצון שלך לעשות ספורט הוא בגלל שאת חוזרת למצב הטבעי שלך.

אם הקשר היה ממשיך - או שהיית לומדת להוציא את הצד הזה באישיות שלך ולהביא אותו לקשר, או שהוא היה נשאר מדוכא. ואז או שהיית משלימה עם זה או שזה היה מתסכל אותך.

לא תמיד הערכה מספיקה. צריך גם צחוק וכו' כדי להתחבר ולהרגיש

אלא שזה לא הגיע למקום כזה..
הוא באמת היה אומר לי הרבה שהוא לא מצליח להצחיק אותי. אני רצינית, גם מול גברים אני לא קלילה כמו מול חברות. שמתי לב שאני כבדה בקשרים. אני מאמינה ששנינו בעלי קלילות כלשהי אלא שלא הגיעה לידי ביטוי במסגרת הקשר.
וזה מוזר. כי זה בדיוק מה שאהבתי אצלו. שהוא היה לא קליל, ורציני וכבד וזה נתן לי תחושת ביטחון שאני ממש יכולה לסמוך עליו מההתחלה עד הסוף. אבל באמת זה לא קידם במובן מסויים את הקשר.

צריך מישהו שאפשר גם לסמוך עליו וגם לצחוק איתו. כשיש אחד מהדברים ואין את השני (או שהוא פשוט פחות התגלה) יכולים להיות הערכה וחיבור אבל זה לא מספיק.
אני חושב שההערכה זה די המסגרת והקלילות זה הבפנים (מבחינת יצירת הרגש).

יכול להיות שבגלל סיבות מסויימות יש נטיה להדגיש אחד מהצדדים וזה מקשה על החיבור.
מתישהו צריך יותר להיפתח גם אם באופן קצת מלאכותי. לא יתכן שאם יש לאחד הצדדים עדיין גשר זה יוודע רק בפגישה תשיעית

תודה

כל אחד מביא כיוון חשוב למחשבה

והתאהבות היא לא פונקציה להתאמה

אבל אני באה מבית מדרש שמרני יחסית, אז שמרנית גם בזה. קחי בערבון מוגבל.

ובאשר לצורך לעשות ספורט-

מובן לגמרי.

הגוף צובר מתח, בכל סוג של קשר, שהוא קצת יותר משלוש פגישות, וספורט הוא דרך מעולה לפרוק את המתח הזה.

 

יש הרבה פרמטרים משתנים חסרים בסיפור שיכולים לשנות את התשובה

ממליצה לך להתייעץ עם מכון פועה וגם עם יעוץ גנטי
ועל פי זה לדעת כיצד לנהוג מול הבחורה ואיך זה עלול להשפיע בישיר / עקיף

בהצלחה רבה !

ברוקולי היקרה כתבה לך ברמה הפרקטית מעשית.

אני מתייחסת לכיוון אחר.
כי אני לא יודעת למה הייתה כוונתך כששאלת. אם למימד הנפשי, למימד המעשי, וכו'.

אני רוצה להתייחס לעמדת נפש ממנה אתה מגיע- חשוב שתזכור, לכל אחד יש את 'הפקלה' שלו.
אצלך זו הנשאות של המחלה הגנטית, ואצל מי שמולך זה משהו אחר שהוא או בנגלה או בלא נגלה. אבל כל אחד מגיע עם החבילה שלו, וחשוב שתזכור את זה.
הגילוי הזה לא הופך אותך לפחות טוב. אתה אתה, וזה מצוין ככה. מי שמיועדת לך, תקבל את זה.
ותדע שבאופן שאתה מציג את ה'תיק' שלך, זה האופן שזה גם מתקבל הרבה פעמים אצל הצד השני.
ולכן חשוב שתשמח בך ככה. והקב"ה יזמן לך את זו שלא תיבהל.

הרבה הצלחה.

דבר ראשון, אם רק עכשיו גילית את זה, זה אומר שהמחלה לא דומיננטית (=וודאי תהיה אצל הילדים) אלא רציסיבית (=תהיה אצל הילדים רק אם גם אצל אשתך תהיה אותה מחלה בדיוק).
בכל אופן, שמעתי פעם שיחה (נראה לי מטעם דור ישרים או מכון פוע"ה) ואמרו שם שגם לזוגות שנושאים את אותה המחלה המדינה מסבסדת טיפולי פוריות שבהם בוחרים ביציות מופרות שאין בהם את המחלה. אם אני זוכר נכון המדינה ממנת שני ילדים ויש איזה תורם שמממן עוד שניים ("לממן ילדים" נשמע מוזר קצת, לא?)
באותה שיחה גם הציעו, או לבדוק התאמה גנטית (כלומר שלילת זיהוי גנים רצסיבים זהים) מראש, ואם לא בדקו לפני אז לבדוק רגע לפני או רגע אחרי החתונה כדי לדעת האם להיזדקק לטיפולי פוריות.

בכל מקרה, כדאי לך ללמוד קצת על המחלה וככה תדע עד כמה נכון להירתע ממנה.


נ.ב כמעט כל אדם נושא מחלה גנטית כלשהי, הסטטסטיקה למחלה ספציפית מאוד קטנה והסיכוי שאותו אחד יתחתן עם אחת שכם לה יש בדיוק את אותה מחלה קטן פי כמה.

אם כי כתבת נתונים לא מדויקים וכגבר כדאי להמנע מכתיבה כזו קלילה על טיפולי פוריות

על איזה מהנתונים את מדברת? (לא מפתיע שטעיתי, שמעתי את השיחה לפני שלוש שנים בערך)

יש לך דור ישרים?

וזה ממש ממש לא סוף העולם, מספיק מישהי שהיא לא נשאית למחלה הזו גם וזהו.

רוב העולם בכלל לא יודע שהוא נשא של מחלה, אתה יכול להרגיש לגמרי בנח

והייתי חושבת כמה פעמים איך לפתוח את זה, כי מי שלא מבין בזה חושב שזה הרבה יותר מפחיד ממה שזה באמת.

כולנו בפוטנציאל עלולים להיות נשאים של מחלות גנטיות כאלה ואחרות, וצריך תנאים מסויימים כדי ל"ע  שהנשאות תבוא לידי ביטוי בדור הבא.

תתייעץ עם המומחים לפני שאתה נלחץ ומלחיץ את הבחורה.

לגבי השאר - אולי ר"ג זה כיוון טוב להתחיל בו

רוצה תיפני אלי בפרטי

שדכן צריך להיות בן אדם שאפשר להגיד לו לא בלי נקיפות מצפון

בטח לא אבא של הבחורה

וגם רצוי לא אדם שחייבים בכבודו ולכן יש לחץ להענות בחיוב

אני אוהב את זה שרבנים הם מתייחסים לתלמידים בגובה העיניים ולא יוצרים יותר מדי דיסטנס שכבר קיים.

מוזר לי מאוד שיהיה צד שלישי ברגע שזה בא ממנו.\

 

אני מכיר משהו שסירב לר"מ. כל עוד יש טקט זה נראה לי בסדר.

אבל אם זה בא ממנה הרי היית מעדיף צד שלישי, נכון? (אולי אתה לא, הרבה כן)

אז רואים שאפשר כשצריך

 

ואתה לא צריך לדעת מי היוזם...

לדעתי תלוי אופי רמ
וגיל התלמיד
והאם זה רמ נוכחי או לא

כשר"מ הציע לי מישהי(לא הבת שלו) היה לא מאד קשה לסרב אבל כן סירבתי בסוף. מאמין שאם זאת הייתה הבת שלו זה היה מוסיף קושי.
מצד שני, להציע דרך צד שלישי זה גם מוזר אלא אם הבחור לא יודע שזה הגיע מהר"מ עצמו.

אז נראלי שהכי טוב להציע בלי שהבחור יודע שזה הגיע מהר"מ. ככה הוא יוכל לנהוג יותר בחופשיות.

עושים מה שעושים במסגרת האופציות הקיימות והשאר זה על ה'...

היה לנו על זה דיון במשפחה

שעושים עכשיו ככה

ואומרים לעצמם שאם הרבנית תציע שתי האפשרויות יתקיימו


אשריכם ביינישים יקרים שדברי תורה חביבים עליכם

למרות שאח"כ כל הבעת פנים של הר"מ בלחיצת יד 'שבת שלום' תראה לי רבת משמעות🤔

אין לי כוח למליון מתווכחים שבעיקר מבלבלים בשכל.
גם לא אוהב להביא מספר של חברים.
מה שרוצים לברר- שיבררו ישירות מולי.
הרבה יותר נוח ויעיל.

ובאמת המסע הזה הוא למיטיבי לכת..

אנחנו עוד איתך

אין מה לומר... אחד הדברים שדורשים אמונה, וידיעה חזקה שמישהו איתך בדרך ובתפילה הזאת

ולפעמים אין, פשוט אין כוח והתחושה היא שזה לא יגמר לעולם... 

אבל בעז"ה בקרוב והכי מדויק שאפשר! שתמצאי אותו והוא אותך

של אסף זולדן,

אשמח לקבל בפרטי.

 

תודה רבה!

רואים שהוא מבין שיש בעיה אבל לדעתי לא מתחבר לכיוון של הפתרון.

 

"שימצאו במהרה זיווג הגון וירא שמיים ובעל מידות טובות"

 

ומה יהיה עם מי שלא ירא שמיים? שעוד לא תיקן את המידות מספיק? שהוא לא מספיק הגון?

 

אנשים מאד אוהבים לברך ברכות מאד ספציפיות, וזה מעצבן.

 

"שהבאה שתפגוש תהיה אשתך", לדוגמה.

ואם אני פוגש אותה והיא לא מתאימה לי? אז עכשיו בעצם איחלת לי משהו רע...

 

תשחרר, תברך אותי שיהיה לי טוב, שאתחתן עם מי שטובה לי, שאהיה מאושר, שזה יקרה בקלות ובקרוב... הקב"ה ימצא את הדרך איך ועם מי.

הוא לא ממש דייק במילותיו.

בטח שכל שתפילה שכל אחד ימצא את הזיווג שמתאים לו.

 

מי שנמצא התהליך לתקן המידות ועבודת ה' (כולנו במידה כזאת או אחרת, אין משהו אחד שעשה מספיק) אז שימצא גם מישהי שתתאים לו בכך. 

אף פעם לא הבנתי את סוגיית ה"התאמה".

או שטוב לך, או שלא טוב לך. מה המשמעות של "מתאים"?

 

שחררו!!

זאת הכוונה שלי חח

 

טוב בכל הרמות - ברגש בשכל וכולי

מה העצבים אחי?

מתאים = טוב לך בטווח הקצר וגם בטווח הארוך

בדיוק כמו שמישהו פה התעצבן על המינוח "בחור טוב" לפני שבועיים שלשה.

כי לכל אחד מתאים משהו אחר

וגם ברמה האישית - אין מודל אחד של התאמה. יש הרבה אפשרויות שונות של התאמה, תיאום וחיבור בין אנשים.

שהיא לא מצפה לקבוע מודלים נוקשים אלא מתגמשת לפי המציאות המשתנה.

המשתנה מאדם לאדם, מזמן לזמן, מתרבות לתרבות.

 

אני יכול לקבוע איזה מברג מתאים לאיזה בורג, איזה מכסה מתאים לאיזה סיר, מה הם צבעים מתאימים ואיזה בגד מתאים למידה שלי או למידה שלך.

אבל לקבוע איזה בגד אני שמח ללבוש, איזה אוכל אני אוהב שמתבשל בסיר - אלה דברים סובייקטיביים בטבע.

ומאד חשוב לי - גם כלפי עצמי, גם כלפי הסביבה שלי וגם באופן כללי - לשחרר את התפיסה כאילו יש "מתאים" ו"לא מתאים". ברור שיש גם מקרים כאלה באופן עקרוני - מקרים של זוג שבאמת לא יכולים להסתדר. אבל הנקודה היא שרק הם יכולים לשפוט את זה. אדם חיצוני יכול לתת הערכה של מה הסיכוי להצלחה, מה הסיכוי שיהיה להם טוב ביחד. וזה הרבה פעמים גם יהיה מדויק. אבל המדד הוא פנימי, לא חיצוני. ולכן זה לא שאלה חיצונית של התאמה אלא שאלה פנימית של תחושה. אדם חיצוני לא יכול לומר לך על מישהי שהיא מתאימה לך או שהיא לא מתאימה לך. הוא לכל היותר יכול להגיד לך שלדעתו ולהערכתו יהיה לך נעים איתה או לא נעים איתה, אתה תהיה מעוניין בקשר ובזוגיות איתה או לא מעוניין. ולפעמים ישתמשו בביטוי "מתאים", אבל הוא מונח ממש רחוק מהמציאות

אבל היא לא בהכרח שיפוטיות של הסביבה החיצונית אלא יכולה גם להצביע על שיפוט ערכי שאדם עושה בינו לבין עצמו ושני אנשים בקשר מסויים בינם לבין עצמם

 

אפילו במילה יראת שמיים שהיא מגודרת מאוד אני מוצא עניין של סובייקטיביות.

כמו שהרב קוק כותב באורות התורה שאין אור התורה הנקשרת בנפש אחת שווה לאור התורה הנקשרת בנפש אחרת.

וגם לגבי מדרגות בעבודת ה' - העיקר הוא לא לעלות מדרגות אלא לעשות מה שצריך במדרגה הנוכחית. ככה יש השוואה של האדם עובד ה' הפשוט לגדול הדור. השוואה שהיא נראת לי קריטית ממש (שתנועת החסידות הוסיפה דגש חזק על כאשר היא התחילה להופיע וגם היום ברמות שונות)

זה מה שמפריע לי.

שיפוטיות היא דבר שמאד פוגע בקשר זוגי. כל סוג של שיפוטיות.

ברור שאי אפשר להתחמק מזה, אבל לא צריך לעודד את זה. צריך להבין שזה באג שלנו כבני אדם לתת הערכה ודירוג לאנשים. אבל בפועל השאלה איננה בכלל מי האדם השני אלא מה אני מרגיש בחברתו כרגע, ומה להערכתי ארגיש בחברתו בעתיד. כל שאלה אובייקטיבית או עובדתית רלוונטית רק ככלי להערכה הזאת.

ולכן זה לא "יש לו מידות רעות ולכן הוא לא טוב לי" אלא "לי יש מידות רעות, ולו יש מידות רעות. את זה ידעתי עוד לפני שנפגשנו. עכשיו אני מגלה שמידה X שלו ממש מפריעה לי ומדאיגה אותי, ולכן אני לא מעוניינת להיות בקשר איתו אלא למצוא בחור שיש לו מידות רעות אחרות, ואת המידה X יש לו במידה פחותה יותר"

 

(את כל ההסתבכות הרוחנית אחרי זה - לא עקבתי. ולא רלוונטי מבחינתי לדיון, אז אתעלם. אני מקווה שזה בסדר)

שזה דבר קריטי וכל אחד עושה את זה מאז שהוא ילד.

להכריע בין נכון ללא נכון זה על פי עולם ערכים שלוקח סיטואציה ועושה בה 'משפט'.

כך כל אדם צריך לדעת מה ראוי לו ומה לא על פי סולם הערכים שמנהל את חייו (שהוא בעצמו בחר ואין קשר לשיפוטיות של אנשים אחרים ביחס לעניין הזה)

לחלק ציונים לאנשים בצורה חיצונית זה לא באג מוכרח וכן אפשר להתעלות מעל זה (לא מכחיש שזה יכול להיות קשה וזה עניין של עבודה והרגל בדבר).  

קודם כל - בודאי שאתה לא חייב לענות לי בכלל ותענה על מה שבא לך

 

דבר שני - זה נכתב ביחס לתגובה הראשונה שלך (באמת לא הסברתי את זה מקודם) - אבל לא אהבתי את הניסוח - לקראת נישואין וזוגיות נשמע שיש הנחה בדברים הללו שיראת שמיים היא דבר אובייקטיבי ואני טיפה מהרהר (ומערער) על זה.

זה במילים אחרות- שהדרך מעכשיו לא תהיה ארוכה ומפותלת ותמצא את הזיווג שלך בקרוב..

יפה

במיוחד שזה נושא רגיש ואצל כל אחד הוא יכול לייצר הקשר שונה

זה באמת כואב לראות 

כי תכלס על רוב המצוות אנחנו לא שמים לב בחוש מה החיסרון שנובע ממישהו שלא מקיים אותם 

אז פחות כואב אם תכיר חילוני שאומר לך שהוא הולך בלי ציצית..

 

לעומת זאת בכל העניין של שמירת נגיעה, צניעות, טהרת המשפחה וכל העיניינים האלה של הזוגיות, כן אפשר לראות יותר בחוש את ההבדלים.

ובגלל זה יותר כואב

עברו מולי שתי נערות חילוניות.
ואז אני שומע אחת אומרת לשניה- איך זה מפריע להם שאנחנו מדברות על האקסים שלנו. אבל שיתרגלו זה מי שאנחנו (ואז הוסיפה קללה שכוונה לחברים הנוכחיים שלהם)

אירוני שהחברה שטוענת שהיא הכי מקדשת את המוסר האנושי וההומניות היא זו שבסופו של דבר הכי פוגעת בבני אדם

זו אירוניה שמביעה כאב (וגם כעס על מובילי הדרך שם שמודעים לזה)

באמת אני צריך יותר להדגיש את זה (כמו בשרשור אז)

אני גם ממש שמחה שיש את השמירת נגיעה אצלנו

רחמנות גם על הבנים וגם על הבנות שצריכים לעבור את הסיוט הזה...

לא יודעת איך אפשר לשרוד מנטלית את הטלטלות האלו, את חוסר היציבות הנפשית הגדולה שיש בקשרים האלה, לחיות כמו זוג נשוי אבל כל רגע מישהו יכול לקום וללכת.

תודה על התזכורת

 

הרב יוסף צבי רימון: להתפלל על הרווקים - דווקא ביום כיפור | ערוץ ７

 

וזה הרקע -

https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%95%D7%95%D7%92-%D7%A0%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%AA/

לפעמים כן כי רואים משפחות
ולפעמים דווקא השהייה עם המשפחה הוא מקום טוב להיות בו .
אני שמחה שבזמן שהילדים מתרוצצים לי יש באמת זמן להתפלל ולאכול להתלבש נורמלי .. ואפילו לעזור להורים אחרים.

נראה לי שבערך בכל חג אני אומרת לעצמי "תשמרי חזק את מה שאת חווה עכשיו כי אם את לא שוכחת אחרי החג הזה את הולכת להתחתן"

אבל עוד לא התחתנתי, יכולה לומר לפחות שאני הרבה יותר בתוך עולם הדייטים כמקצוע כי זה הפך לדבר מאוד מרכזי בחיים שלי... מחגי תשרי בשנה שעברה...

לטוב ולמוטב

מגישה, מפנה, משחקת וכו'.

 

כשהאחים הנשואים נמצאים זה רק אומר עבודה יותר קשה מאשר רק הרווקים, כי זה כולל בייביסיטר.

גם בתפילות האחיינים מצטרפים, מה לעשות שזה בגינה הציבורית...

ושם זה לשאת את המבטים של כולם על הרווקה המזדקנת. ולשמוע את ההורים מתקשרים לכל החברים שלהם ומאחלים להם שנה טובה, ובדגש על שנה של שידוכים. לארח את סבתא, שבכל ערב חג\שבת מדברת עם הנינים בשיחת וידיאו, וזה לא משאיר לה זמן לנכדים הרווקים. זה הרבה לראות כמה שהם מאוכזבים ממני. ולא, לתפעל את החג לא מפצה על זה.

 

וזה הולך ומתעצם בחגים האחרים - לאן הולכים בהושענה רבא? בשמחת תורה? (עזבו קורונה, בכללי)?

ההרגשה שלי שאין בקהילה מקום לרווקות מבוגרות. אנחנו לא פונקציה. אף מסגרת לא סופרת אותנו בתוכה.

לא אומרת שלרווקים פחות קשה. אבל לפחות יש מסגרת של ישיבה, מקום שאפשר ללכת אליו, ולא להיות תקועים בבית שבו מצפים ממכם לעבוד במשרה מלאה.

 

כל חג אני מתפללת על זה שהחג הבא כבר לא יהיה ככה. אבל לא זכיתי...

בעז"ה שזה ישתנה בקרוב
כל הכבוד לך שאת מתפעלת למרות הקושי

ולא יפה להגיד אבל בזכות הקורונה הרווקות בחגים פחות מביישת. פחות אנשים ופחות אורחים וממילא פחות שאלות ופחות מבטים (ובדגש על פחות מבטים מהעזרה למעלה..)

אצל ההורים

לא יודעת,אין לי זמן להתעסק בזה.

אבל עשיתי לי לנוהל שאני לא שומעת הצעות בתקופה הזן, כל האכזבות או שהתקשר לא להתקשר

לא בא לי להעתסק עם זה

מעדיפה  להתמקד בחג ולנסות להיות שמחה

בחגים. אז לא יכולה להשוות

כיף לי כשיש אופציה להתעלות רוחנית מה אכפת לי בתור רווקה או נשואה.

 

לא לא הרגשתי רווקות, לא יותר מבשאר השנה לפחות ואיפה שהמשפחה הייתה(אצל דודה ספציפית בדרך כלל אבל בשנתיים האחרונות בבית)

הרבה יותר...
כל שולחן חג מזכיר שלא הייתי אמורה להיות בו או שלא הייתי אמורה להיות בו כך.

עזרתי בבית אבל הקפדתי לשים גבולות גם למשפחה ולתת לעצמי זמן אישי ללא הפרעות של אנשים.
זה עזר לי ונתן לי גוון אישי ומיוחד יותר.
והרגשה שהחג הזה נתן לי משהו להתפתחות האישית.




היום אני במצב די דומה
וגם עכשיו, אני נותנת יד ועוזרת
אבל בטעם .

אני לא רואה ברווקות בהכרח כישלון.
אני לא חושבת שהחוסר הוא כישלון אל מול משהו שנראה כמו הצלחה אצל מישהו אחר



יש לכל אחד פרמטרים שונים להצלחה
וכמו שיש נשואים שנראים "מצליחים" (וגם אם הם הצליחו להתחתן, אי אפשר לדעת אם הם מצליחים לחיות טוב ביחד)
יש גם בהחלט רווקים מצליחים. אולי בהיבטים אחרים, אבל הרווק לא פחות טוב מבן גילו הנשוי.

זה לא שהמהות שלי היא כישלון.

זה לא שאדם נשוי הוא מוצלח ואדם רווק הוא כישלון.

אבל כאן בפורום אנחנו מתמקדים בתחום אחד ספציפי שבו אני מודדת הצלחה וכישלון.

 

בתוך מגרש המשחקים של הרווקות, יש לי הצלחות וכישלונות בכל מיני פרמטרים שונים.

העובדה אם אני נשואה זה לא אומר שום דבר על כמה אני אדם טוב או לא.

 

אבל זה אומר שאני לא משחקת במגרש המשחקים של הנשואים. זה אומר שיש לי התמודדיות אחרות. אבל זה לא מוריד מזה שעד כה כשלתי בנסיונות למצוא בן זוג, כשלתי עד כה בהקמת משפחה.

כן, בהיבט המאוד מסוים הזה, הציון הנוכחי שלי נכשל.

עברה עוד שנה, שוב הגיעו החגים, שוב הגיעה התקופה שבה אמרתי לעצמי שאין מצב שאגיע רווקה.

 

ברור שגם לנשואים יש אתגרים, שגם להם החגים עלולים להיות לא פשוטים, יותר מידי זמן משפחה מורחבת שאולי לא כל כך מסתדרים, יכול להיות שכמו שמודדים אותי ברווקותי מודדים אותם בדור ההמשך - אבל כל זה שייך לעולם שאני לא חלק ממנו.

 

אני מסכימה שזה לא מספיק לעשות את הפעולה הטכנית של נישואין, צריך לעבוד ולהתפלל על הזוגיות עצמה שתהיה מוצלחת. זה לא נגמר בחופה.

 

וכן, כשאחוז החברות הנשואות (+ילדים) הולך וגדל (ב"ה זה דבר טוב), כשהאחים שלי מתחתנים (גם הצעירים ממני) ונולדים אחיינים, וכולם נקבצים יחד בחגים - זאת עדות אילמת לכך שהם הצליחו לעבור למגרש של הנשואים ואני לא. וזה לא שאני לא שמחה בשמחתם, אני באמת מאמינה שהשמחה וההצלחה שלהם לא פוגעת בזו שלי - אבל אין מה לעשות, היש שלהם מעצים את הניגודיות של האין לי.

 

בס"ד

 

אבל זה מה שה' רוצה , אז זה בטוח לטובה

 

כן מקווה שלא אשאר רווק עוד זמן רב...  (ולא אין אפילו קשר רלוונטי באופק)

בס"ד

 

אולי החוסר הכ"כ גדול דוחף אותי לנסות להתקדם ולהשתפר ולהיות אדם יותר טוב.

אולי האמונה למרות שאיני מבין עד הסוף היא מה שאני צריך לעבור. כבר כמה פעמים בחיים יצא לי לשים לב על עצמי , שאמונה נבנית דווקא שלא הולך וקשה ואע"פ כן מקבלים את ההבנה שאיני מבין וממשיכים להאמין בטוב ה' ומקבלים בהכנעה את המצב, ולא שפתאום מגיעים ניסים גלויים בדיוק שהתפללתי - את זה בד"כ שכחתי בעוונות הרבים.

 

או כל מיני חשבונות שקטנתי מלהבין , ואיני כ"כ מתיימר להבין.

אולי זה פשוט ניסיון שאני צריך לעבור. להמשיך להאמין ולקבל בהכנעה. מה שכן מנסה לא לעמוד עם סטופר. הבטרייה שלו כבר נגמרה חח.

 

אצל המשפחה המאמצת.

בבית בראש השנה
ביום העצמאות ממש הרגשתי את הרווקות!
אבל החג הזה הוא בשבילי בעיקר תפילה וב"ה אני מרגישה במקום טוב עם עצמי וכיף לי בסוכות עם המשפחה וחברות

אפילו מאוד.
חלק משמעותי מהעניין בחגים זה המשפחתיות והביחד, ואין ספק שזה מעצים את הרווקות עוד יותר.

יחד עם זה, בדיוק חשבתי על כמה דברים-
א. אני חושבת שבשנה האחרונה התבהר לי שזה לא שחור-לבן, ושיש המון אור וטוב גם במשפחתיות וביחד שיש לנו כרגע, למרות שעבורי הם עדיין לא במצב שלם ואידיאלי.
ב. אני רוצה להאמין שכל חג כזה גידל ויגדל אותי ויעזור לי בעז"ה להעריך יותר את הביחד שיהיה לנו, כשיהיה לנו.
ג. ספציפית על ראש השנה, שהעניין שלו זה המלכת ה', ובתוך זה אמונה בו ושמחה בו גם כשלא בהיר לי לגמרי, וגם כשאני לא מבינה עד הסוף.. אני חושבת שיש לי כאן הזדמנות לנסות 'לחיות את החג'.
ברור שהייתי מעדיפה להיות כרגע בסטטוס אחר, אבל פה ה' שם אותי, אז אני עובדת על לבטוח בו ולהמליך אותו באמת ובלי תנאים.

במיוחד סוכות,
להיות בסוכה וללמוד זה תענוג. אולי כדאי לבנות לכל השנה

עקב הפער בתפיסה בין גברים ונשים כל אחד שומע
משהו ממש שונה...

ושסתם נפגעתי.
אבל עדיין לא היה נעים

לא יודעת לא מראה על רגישות וראייה של האחר. את אומרת 'לא היה לי נעים'

אם יש לך רצון לתת בו אמון.

אם את רואה את עצמך יכולה להגיע לדייט באווירה טובה.

אם הייתי מרגיש כמו שאני מתרשם ממה שאת מתארת שאת מרגישה, רוב הסיכויים שהייתי מתייאש מהקשר.

אולי הייתי נפגש עוד פגישה אחת כדי לוודא שההתרשמות שלי נכונה.

 

אם תמשיכי, יכול להיות שתגלי בחור מקסים שפשוט יש פער ביכולת הביטוי שלו לאיך שאת מבינה דברים. או לפחות שזה כך בפעמים הראשונות.

ויכול להיות שתגלי שהיה עדיף לחתוך.

 

משתתף בצער על האכזבה

ומאחל הצלחה איתו או עם הבחור הבא

את צריכה להרגיש חיבור וקליק לא להרגיש שהגבר עושה לך טובה שהוא יוצא איתך ועוד יש לו מליון דרישות ממך מה לדבר ומה לא . אני לא מתחברת בכלל לסוג גברים כאלה ואני יודעת למה את מתכוונת בדיוק

הנחתי את האגו בצד בדייטים.. לפעמים זה עשה לי ממש טוב, אפילו ביגר אותי .
אם את חושבת שהדייט שלכם היה מוצלח והרגשת נעים הייתי מנסה דייט שני .

זה לא אומר שאת שוכחת מה שאמר לך .. זה אומר שאת נותנת לו צ'אנס .

אז דווקא זה נראה לי קשר עם פוטנציאל טוב.
אולי המהמורה הזאת היא היא דווקא תעלה את הקשר למחוזות נשגבים (ומעניינים) יותר

לעומת זאת אם גם בפגישה הרגשת ממנו סוג של "התנשאות" עליך, אז כנראה שזה דפוס התנהגות וכדאי לחתוך...

לרוב אני פשוט ארצה להיפגש עוד עם הבחור כדי להכיר קצת יותר..
מוזר לי אם מישהי תדע מפעם אחת, אלא אם כן זה ממש חד משמעי

ולא קרה לי ששיחה השפיעה על מה שחשבתי

אם פגישה ראשונה היתה חוויה סבבה בעיני אז אגיד כן..

בשיחת טלפון אחרי הפגישה השנייה אני בדר"כ יותר יודעת מה הכיוון.

לפעמים יודעת בוודאות שכדאי להכיר יותר ולהפגש שוב.

לפעמים יודעת בוודאות שזה לא הכיוון בכלל.

ואם אין לי וודאות אני עושה אחד מהשניים -
א. אומרת לבחור שצריכה עוד זמן כדי לחשוב
ב. מחכה לראות מה התשובה של הצד השני

אם אתה מעוניין להמשיך, תשלח הודעת פתיחה עם שני סימני קריאה:

'ערב טוב!! מתי נוכל לדבר?'

 

אם היא לא רוצה להמשיך/ נוטה ללא, היא לא תחזיר בסימני קריאה כי אין טעם להשלות אותך שנחמד לה - 'ערב טוב, עוד חצי שעה, סבבה?'

 

אם היא ממש רוצה - 'ערב טוב!! עוד חצי שעה, סבבה?'

 

מתלבטת נוטה לכן - 'ערב טוב! עוד חצי שעה, סבבה?' (היא לא רוצה להגזים עם שני סימני קריאה, זה קיטשי, אבל גם לייבש אחרי ששמת 2 לא נעים).

 

אני ממש צוחק, זה לא מדע מדויק אבל לפעמים ההתכתבות נותנת אינדיקציה לאן הדברים הולכים עוד לפני השיחה...

חייבת לומר שאצלי זה לא רחוק מהאמת.. ;)

ואם בחור היה אומר לי שהוא עובד ככה די היה מתחשק לי לחתוך אותו על זה.

הודעה מייבשת רצח ל'ערב טוב' שלי - 'עוד חצי שעה בסדר?', והבנתי לאן הדברים הולכים

בדיעבד הבנתי שהוא אכל סרטים על זה והיה ממש לא נעים..

אבל נראה לי רוב הבנות שאני מכירה פשוט משקפות בהודעה את מה שהוא כותב.. - אם הוא בהתלהבות והן גם רוצות אז יאללה! - אם הוא כותב חצי יבש.. מצטרפות גם כן..

לחלק סמיילים זה בחינם.

וגם אם אני יכולה רק עוד חצי שעה, או רק בלילה כנראה שאני עסוקה וההודעה לא תהיה סופר נחמדה .

(חברות וכאלו..) ולהרגיש את המצב רוח שלהם דרכן?

לא כל מה שמתחשק עושים.

(לא עשיתי בדיוק את זה.. אבל הפוך קורה לי הרבה פעמים למרות שהבחורה לא רוצה להמשיך, היא כותבת הודעות בצורה שנותנת תחושה שהיא כן. למזלי אני במצב שאני לגמרי סקפטי אוטומטית כבר אחרי פגישה אחת אם יהיה המשך, אז אני פחות מתבלבל מההודעות האלה, מתוך הניסיון שלי בדייטים)

אם היא מתלבטת, ה'ערב טוב!!' ישדר לה שאתה כן בעניין וייתן לה כמה דק' לחשוב לפני השיחה אם אולי היא בכל זאת רוצה.

אבל אם בחורה פותחת הודעה בערב טוב ואימוג'י מחייך, זה מגביר את הסיכוי שארצה לנסות להכיר אותה יותר, אז כנראה שזה עובד גם הפוך... בסוף לכולנו עושה טוב בלב לדעת שמישהו שמח להיות בחברתנו.

כמלפני
וזה לגיטמי

אלא הדייט וצורת ההתנהלות באופן כללי. הכל תלוי גם באיזה מספר דייט מדובר

אישית אני לא ממש נחמדה בטלפון ובהודעות

בדרכ אני אבוא לשיחה הזאת עם החלטה מראש, אם אין לי החלטה אז מבחינתי צריך להמשיך לעוד דייט או לקחת הפסקה עד הדייט הבא לבחון את הדברים כמו שצריך

לפעמים אני מתלבטת ואז אני אומרת נראה קודם מה הוא יגיד.. יכול להיות שהוא לא ירצה להמשיך ואז זה פותר את ההתלבטות.
היה לי עם מישהו שאמרתי לו מה ההתלבטות שלי ולפי מה שהוא ענה החלטתי שכדאי לנסות עוד פעם וזה היה לגמרי תלוי בתשובה שלו

אבל זה כי אני אוהבת אנשים שמדברים.

זה מותיר לי את היכולת לשתוק..

 

יכול להיות שזה רק היה לחץ משתיקה בדייט ראשון. 

תראי בדייט הבא אם הוא רק מדבר או שהוא גם רוצה לשמוע את דעתך.

יש מצב שבו הדייט לא מתקדם רגשית בגלל דברים כאלה, ואז זאת בעיה מהותית.

אפשר אפילו למצוא דרך להעיר בעדינות ("תקשיב, אני מתרשמת ממך ממש לחיוב, אתה באמת בחור טוב, אבל יכול להיות שבגלל הלחץ הטבעי והמובן של דייט, או כדי לא לייבש אותי, אתה מדבר הרבה... ואני דווקא הייתי שמחה להשתתף בשיחה... אז תן לי לספר על עצמי גם כן")

או יותר פשוט להגיד משהו כמו "וואו, ממש מעניין להכיר אותך ולשמוע את הסיפורים שלך... אבל חשוב לי שתכיר גם את הסיפורים שלי, ובטח אתה מתעניין אבל לא בטוח מה לשאול... אז אני אפסיק לראיין אותך, ואתן לך הזדמנות להכיר אותי"

 

אבל צריך להזהר מלשפוט אותו. מאד סביר שזאת סתם התנהגות של לחץ או משהו

בגלל זה כן רציתי להמשיך כי חשבתי שזה נובע מלחץ וגם כי סה"כ היה טוב. ותמיד מעדיפה לנסות עוד מאשר לא, אחרי זה קשה לחזור שוב לצאת אחרי שנפרדנו

אני בדייט כן הייתי יושבת ושומעת כל מה שיש לו לומר וזה טוב ויפה שהוא רוצה לשתף או שהוא מרגיש פתוח ובנוי לידך אבל עצם זה שהוא לא יוצר שיחה של פינג פונג ומושך את כל בתשומת לב אליו זה כן נותן נורה אדומה . אני הייתי נותנת לזה עוד הזדמנות בפרט אם יש עוד דברים על פני השטח שמשותפים ושאת מתחברת ואם בפעם הבאה הוא לא יתן לך את הבמה שלך ואם כן תנסי לדבר ולהשחיל משפטים והוא ישר יעביר הכל עליו בלי להתעניין בך - יש בזה נורה אדומה של עניין גאווה מיצידו לדעתי ואם זה מה שאת מחפשת ומסוגלת להתמודד עם זה ולהכיל את זה אז שיהיה לך בהצלחה . הגבר שלך צריך להתעניין בך ולא לדבר על עצמו בלי הפסקה .

זה הרבה פעמים נובע פשוט מסוג של לחץ ותחושה כללית שמצפים ממנו להביא את עצמו בהתחלה ולהפיג מתחים..

הייתי מציעה בהתחלה פשוט להתעלם לרגע ולהבין אתזה ורק אם בדייט שני את רואה שהבנאדם ממשיך להיות לחוץ על הדיבור, לומר לו שאין לך בעיה שהוא יוריד הילוך או שאין לך בעיה עם שתיקות (אלא אם כן יש לך בעיה, אצלי אישית זה דוקא מבורך;)), 

לדעתי העניה.. רוב הסיכויים שזה פשוט הלחץ משתיקה ומלאכזב אותך ובשניה שתורידי לו לחץ ותעדכני אותו שאת לא דוקא מצפה שהוא יהיה מציל השיחה זה פשוט ירד מעצמו... מקסימום תתבדי.. אבל לא חושבת שזה סימן לדאגה כרגע לפחות

פעם אמרתי לגבר אתה לא מפסיק לדבר .
(דווקא צחק )
אבל בואי מהאלה שעונים לעצמם .. דווקא רציתי לענות אבל הוא לא איפשר, חבל..

סבבה כמה זמן אתה נותן לי בשביל זה?

לא רואה את היתרון בזה

לחזרה שהקשר יהיה עוצמתי יותר

ממש יכולה לקדם את הקשר. נסיעה ארוכה זו השקעה ובזה היא מראה שהיא מוכנה להשקיע בשבילי