זוכרים את השרשור שפתחתי אז? (מי שמוצא יבורך)
אז חשבתי כל יום במשך 40 יום (שה' יעזור להתמיד)
לתת איזה משימה לדמיון מודרך בכל מה שקשור למציאת זיווג, חתונה.
ולכלול שם את הכל.
דייטים, הצעות, פגישות, פגישה עם ההורים, מציאת אולם, וכו'
אז תרשמו פה בבקשה מי מעוניין.
וכן גם רעיונות שלכם לדמיון מודרך.
ערב טוב
והבאתי לה את השאלה הזאת
היא אמרה שכל עוד כושר המציאות הוא תקין, אין שום סכנה או עניין שצריך להזהר ממנו בדמיון מודרך.
בעבר נתקלתי ברעיון הזה של הרב אברהם ריבלין, וכבר תקופה רציתי לשתף אותו כאן. הרעיון על פרשת וארא בקשר למשה ואהרן, אך לדעתי ניתן ללמוד ממנו שיעור חשוב גם בזוגיות. נאים הדברים וניכרים דברי אמת.. אנסה להקיף את רעיון בקצרה ובתמציתיות.
משה, גדול הנביאים והענו מכל האדם, מסרב לבצע את שליחותו של הקב"ה להוציא את בני ישראל ממצרים. משה בטענתו טוען קל וחומר: אם "בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים". טענה הגיונית. אלא שהקל וחומר פשוט לא נכון! רק מס' פסוקים קודם לכן, אומרת התורה שהסיבה שבני ישראל לא שמעו אל משה מ"מקוצר רוח ומעבודה קשה". א"כ מדוע טוען משה שהגמגום יפריע לו לבצע את השליחות?!
מסביר הרב ריבלין, שאומנם בהחלט יתכן שבני ישראל לא שמעו למשה מקוצר רוח, אך מבחינתו (לגודל ענוותנותו), הוא תלה את הכישלון בעצמו - בגלל שהוא מגמגם. לשיטתו הסיבה האמיתית שהם לא שמעו אליו היתה בגללו. משה לא מחפש אשמים, הוא מבין שגם לו יש חלק בכישלון השליחות.
הלאה. התורה בהמשך הפרשה מביאה את ייחוסם של משה ואהרן ובסופו כותבת: "הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם. הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן". רש"י מצביע על השינוי בין הפסוקים בקשר להקדמת משה לאהרן, ולהיפך. רש"י מסביר שהסיבה לכך היא "לומר ששקולין כאחד". כלומר, שניהם תרמו והיו שותפים להצלחה בהוצאת בני ישראל מארץ מצרים.
שקולים.. סבבה. אבל למה הפסוק שמדבר על מי שאמר לו ה' להוציא את בני ישראל מקדים את אהרן למשה, והפסוק שמדבר על מי שמדבר אל פרעה מקדים את משה לאהרן? ההיפך הוא הנכון – משה נשלח על ידי ה', ואהרן דיבר אל פרעה!
מסביר הרב ריבלין שזו היא שותפות אמיתית. בשותפות אמיתית האדם תולה את הצלחותיו גם בשותף, ומנגד את הכישלונות תולה עצמו. בודאי שאין האדם אשם בכל הכישלונות! כמו שבודאי תרם גם הוא להצלחה.. זוהי האמת! אך מבט כזה לא יוכל לתרום לשותפות ולא יביא את הפירות שמייחלים להם. אם כל אחד יחפש את הכישלונות בעצמו ויתאמץ לתקן אותם, ויחד עם זאת יצליח לראות את תרומתו של חברו; בודאי תצא השותפות כולה מוצלחת ומתוקנת.
אנחנו לא נאיבים או מזוכיסטים, אלא אנחנו בוחרים להסתכל על הצד שיוכל לאפשר לשותפות להאיר באור הכי יפה שהיא יכולה להאיר! ובלשונו: "כאשר האחד בודק את מומו עצמו, מבלי להאשים את חברו נאלץ החבר לחפש גם הוא את הנגעים בו עצמו, וכן יכולים שניהם לתקן את הטעויות ולהצליח בהמשך הדרך".
כמובן שהרעיון המקסים הזה "יעבוד" רק אם שני הצדדים יחד יפעלו לאורו. שותפות לא תוכל להצליח אם רק צד אחד יכיר בכשלונות עצמו ובתרומתו של חברו. מצב כזה לא יביא את ההצלחה הרצויה. שותפות טובה ואמיתית היא עבודה זוגית ומקבילה.
שבת שלום!
ברוקולילא אמרתי שכל מי שהוריו גרושים יתגרש גם אמרתי שיש יותר סיכויים שזה יקרה אם הוא לא ילמד איך להקים משפחה בריאה.
משל: אני נותן לך ולחבר שלך מבחן באנגלית עם תשובות ומהמבחן הזה אתה צריך ללמוד ועוד שבוע תקבל את אותו מבחן בדיוק ותצטרך לענות עליו. במבחן שאתה תקבל ללמוד ממנו רוב התשובות יהיו שגויות ובמבחן של חברך כל התשובות נכונות. מי יוציא ציון יותר טוב במבחן בעוד שבוע? זה שלמד מהמבחן שקיבל 100% או זה שלמד מהמבחן שקיבל 30?
הבית מחנך בכך שהוא מקנה לאדם תפיסת עולם. בתור ילד אתה לא יודע מה נכון ומה לא ואתה לומד את זה מההורים. גם אם ההורים טעו בדרך שלהם הילד לא מכיר מציאות חיים אחרת. הוא לא יודע איך משפחה בריאה מתנהלת ומה בדיוק היה פגום בהתנהלות של ההורים שלו ומה היה נכון. שיעור הזוגיות הכי טוב שיכול להיות הוא לחיות עם משפחה בריאה (זה המעלה הענקית של שימוש תלמידי חכמים). מי שלא היה לו את זה יצטרך ללמוד את זה ממקורות חיצוניים או שהוא יחזור על אותם טעויות כי הוא לא ידע שזה טעות וכי הוא לא מכיר משהו אחר.
לאדם יש זכות בחירה. אבל כדי לבחור בטוב צריך לדעת מה טוב וילד שגדל במקום של זוגיות חולה מעולם לא ראה מה הטוב שצריך לבחור בו
אין אנשים שגדלו בבית שהיתה בו נגיד זוגיות לא תקינה,
וכל השנים הם ידעו שזה לא תקין?
מה שאתה מתאר זו מציאות מאוד מסוימת. אני לא חושב שהיא נכונה תמיד
במיוחד את המשפט השני. אתה יכול לנסח את זה שוב?
היתה בו זוגיות לא תקינה,
לא יודע מהי זוגיות תקינה ויצטרך ללמוד זאת ממקורות אחרים.
אני רק הערתי שזו מציאות מאוד מאוד ספציפית,
כנראה רק במצב כזה שמי שנולד לאותה משפחה לא הוציא את הראש שלו מחוץ לבית וכל מה שהוא מכיר זה את הבית שלו.
יש הרבה מאוד שגדלו במציאות כזאת, וגם בלי ללמוד הם בהחלט יודעים מהי זוגיות תקינה. (ולפעמים דווקא בזכות זה שגדלו בזוגיות לא תקינה- הם ידעו טוב יותר מכל אדם אחר)
נ.ב. עכשיו אני רואה שadvfb הרחיב על זה
באמת? ראיתה כל כך הרבה בבתים של אחרים וראיתה את ההתנהלות שם? וגם בתור אורח אם מאוד מעדנים את התגובות שלהם בפניך ושומרים דברים בבטן.
advfb הביא דוגמא ממציאות של חוסר ולא ממציאות של טעות. הרבה יותר קל לבנות ממקום של חוסר מאשר ממקום של טעויות שמצריך גם להרוס את הישן ולא רק לבנות חדש.
אביא דוגמא מספר שקראתי (זוגות זוגות) מסופר שם ע בחורה קרייריסטית שבאה ליועץ עם בעלה שניה לפני גרושים. האחיות, אמא וסבתא שלה היו קרייריסטיות גרושות כולם. היא מאוד אהבה את הרעיון של להיות קרייריסטית ולא את הרעיון של גרושה היא לא חשבה שיש קשר בין השניים ולא הבינה למה גם לה יש זוגיות גרועה. רק המטפל הזוגי הסביר לה שזה קשור לזה שהיא קרייריסטית ולדעות פמיניסטיות שהיא גדלה עליהם וחשבה שהם האמת. (הוא לא אמר לה לא להיות קרייריסטית רק לימד אותה איך לנהל זוגיות בריאה מהמקום הזה)
גם אם אתה לא מסכים עם ההסבר שלי (שאגב הבאתי ממחקרים שקראתי ומספרים שלמדתי) אתה לא יכול להתכחש לעובדה שרוב הגרושים הגיעו ממשפחות שהיו בהם גירושים
לא הבנתי את החילוק שלך בין מציאות של חוסר מול מציאות של טעות. מה אתה מגדיר כחוסר ומה כטעות?
ולמה ההשפעה שלהם שונה?
ודבר שני - אני אמנם לא חקרתי את הנושא, ואני כותב מהיגיון אישי.
לדעתי אדם לא חייב לגדול במציאות מיטבית כדי לדעת מהי מציאות מיטבית.
זה בדיוק הקטע שכל הכרה של דבר בנויה מהכרת הדבר ומהכרת הפכו, מההיפך אתה גם יכול להכיר את הדבר - זה משלים את ההכרה הישירה.
אגב, אתה חקרת את הנושא?
לגבי החלק הראשון- מה יותר קל לך? להתחיל הרגל חדש או לסתור הרגל הופכי ולהתחיל הרגל חדש. מה יותר קל? להסביר לאדם על דבר שהוא אף פעם לא חשב עליו, או להסביר לאדם שכל חייו חשב הפוך? יותר קל לבנות בית בשטח פתוח מאשר בחורבה.
לגבי הדבר השני אני למדתי את הנושא אבל לא חקרתי.
"אדם לא חייב לגדול במציאות מיטבית כדי לדעת מהי מציאות מיטבית"- השאלה אם הוא יודע איך להגיע למציאות המיטבית הזאת. תגיד לי הזוג הנשוי שהתגרש אחרי שנתיים... תגיד לי הוא מטומטם? הוא רואה שהמציאות שהוא נמצא בה לא מייטבית אז למה הוא לא לומד מהטעויות שלו והופך את הזוגיות שלו למייטבית? שפשוט יראה מה הוא עושה לא נכון ויעשה הפוך... על פי ההסבר שלך לא היו גירושים בעולם כי כל אחד היה מכיר ברע ומתנהג להפך. ואם ההורה לא יודע לעשות את התהליך הזה של "הזוגיות פגומה אז בו נעשה הכל הפוך וזה יעבוד" אז כל שכן שהילד לא יוכל לעשות את זה/יעשה את זה וזה לא יעבוד לו
ילד שגדל במשפחה עם יחסים לא בריאים לא ידע מה בדיוק הפך אותם ללא בריאים. הוא לא ידע לשים את האצבע על הנקודות ששברו את הקשר הזה לרסיסים
חוץ מחוסר הכרה מה ההורים עשו טוב וצריך לשמר ומה עשו רע וצריך לשנות- לעשות הפוך זה לא דבר שתקף תמיד- "אם אני אחמיא לאשתי אז היא תרים את האף ותתגאה"- זה דברים שאנשים חכמים אומרים מ"היגיון אישי". ההיגיון האישי לא תמיד נכון וההפך של התנהגות רעה היא לא תמיד טובה. זה לא שיש 2 תשובות ואם אבא בחר בתשובה א וטעה אני אבחר בתשובה ב ואהיה צודק- החיים הזוגיים הרבה יותר מורכבים מזה.
אני ממש מאמין בבחירה חופשית ושאדם יכול לבנות זוגיות בריאה ולא משנה מאיזה בית הוא הגיע
"דיברתי על אדם שגדל במציאות לא מיטבית = למשל זוגיות לא תקינה במשפחה המקורית שלו. זה ממש לא אומר שהוא לא יוכל להקים משפחה לתפארת, גם בלי ללמוד." אני דיברתי על מצבי קיצון אך גם על מקרים רגילים ונורמליים- אני חושב שכל אדם שרוצה שהזוגיות שלו תהיה יותר טובה משל ההורים שלו צריך ללמוד איך עושים זוגיות טובה. כי בלי לימוד או לפחות התבוננות אדם יעשה על אוטומט מה שהוא ראה בבית
אז לא, לא הקצנתי. לדעתי רוב בני האדם צריכים ללמוד איך מנהלים זוגיות בריאה. אם הוא יצליח בלי זה? יכול להיות אבל יהיה בזה הרבה יותר כישלונות וניסיון וטעיה וגם הזוגיות עצמה תצא פחות טובה בלי לימוד.
שבת שלום!
זה בעיקר הרבה לימוד על יחסיים בינאישיים בכללי.
ולימוד על קשרים אינטימיים (שיכולים להיות גם אם חברים)
זה מכסה כבר המון.
מדברים בעיקר על יחסים בינאיישים.
בעצם, כל הספרי זוגיות עוסקים הרבה מאוד בדברים המשותפים למערכת יחסים גוגית וגם לשאר מערכות יחסים.
הידיעה בהבדלים בין איש לאישה כוללת גם את הידיעה במשותף. רק מוסיף, לא סותר את מה שאמרת.
יותר משנה מה אפשר לעשות עם זה...
התשובה היא - המון!
האם זה פשוט? ממש לא.
והלימוד מהעדר הוא גם לגבי טעויות.
מי שיודע שהוא גדל על טעות זה סוג של העדר והוא יכול להרגיש את הצורך שלא מומש אצלו וממילא להתחבר אליו נפשית.
דווקא בגלל שההורים לא היו משהו בתחומים מסויימים אפשר ללמוד מזה המון, לעבור תהליך משמעותי לאור זה, ולהיות הורים ובני זוג מצויינים. מודל רע הוא דורש התייחסות מורכבת אבל כאשר מתייחסים אליו בצורה נכונה הוא יכול להעצים. בדברים מסויימים - לא פחות ממי שהיו לו 'הורים טובים'.
בספר על דפנה מאיר ('מה יקרה אם אמות מחר') כתוב שהיא אמרה על עצמה שדווקא בגלל שהיא גדלה ללא הורים היא ידעה יותר טוב את הצורך של ילד בהורים ובגלל זה היא היתה אמא מעולה לילדים שלה
בסופו של דבר, תלוי באופי של המדוברים ובבחירתם.
יש כאלה שאדרבה, מפיקים לקחים ונזהרים יותר לשמור על בתים יציבים.
לא צנוע להוריד חולצה ליד בחורה. לא צנוע לחשוף את הגוף מולה, ולא צנוע שהיא תראה אותך ללא חולצה. צניעות בין המינים זה דבר די בסיסי ומאוד מוכר אצל דתיים, מפתיע אותי שאתה לא מכיר את זה.
וגם לא נראה לי נעים לבחורה לשבת בצד לבד, בזמן שאתה נהנה לך במעיין...
דייט במעיין זה אחלה ממש, כשזה מישהו שכייף איתו ואין ייחוד.
לגיטמי להוריד חולצה ולהיכנס?
אולי כשחברים ממש,על סף אירוסין, בדייטים ראשונים נשמע לא נעים ומביך🙈
(וכשיש לבחורה עוד מה לעשות חוץ מלשבת ולהסתכל עליך כשאתה חשוף)
נופת צוף(היא יכולה לנפנף מנגל/לאכול/להכין אוכל/לנגן/לצייר/לגלף עצים. מלא דברים
)
פחות מתאים נראה לי בשלב הדייטים...
בתור בחורה לא נראה לי שהייתי מרגישה נעים להיות במצב כזה
בהתחלה זה לא לעניין כי זה לא שייך
ובהמשך זה לא לעניין כי זה כבר שייך מידי ולמה סתם להוסיף קושי?
ואם אין אז בכל מקרה להמנע מזה
לא רק לא לעשות את זה כי "אמרו שלא לעניין"... בנאדם צריך שההרגשה שלו תהיה כזו
תלמד מאבותינו
באר זה ה-דבר
תוכל להסתפק בלמזוג לה מים מדלי
מעניין.
אנשים שוכחים שבכתובה כתוב אני אזון ואפרנס ואכלכל... וחושבים שכתוב את תזוני ואת תפרנסי ואת תכלכלי..
כמובן , מעריך מאוד את מי שיושב ולומד ברצינות וק"ו מי שמקדיש את חייו ללימוד תורה . אבל צריך לזכור שגם אם האישה יוצאת לעבוד האחריות לפרנס(כמובן גם על התורה) נשארת על הגבר. כמו שהאחריות של האישה על הבית ויכול להיות שבפועל הגבר יהיה זה שעושה הכל ומבשל ומסדר אבל האחריות באופן עקרוני עליה. זו מן חלוקת תפקידים שיכולה לעזור להוריד מהלחץ לדעתי.
כמו שאמרת שאת לא מוכנה לקחת את האחריות לצמיתות . אם מבינים שזה באופן זמני והחלוקה העקרונית נשארת, זה מוריד לחץ.
אגב, אני חושבת שעשיתי טעות דומה בשיחת טלפון הראשונה שלי אי פעם עם בחור 
שעות אכלתי את עצמי אחר כך על הפליטת פה הזאת חחח
אז תאלצו פשוט להאמין לי שזה היה מביך ומצחיק גם בלי לשמוע את הסיפור 
מדרשיסטית20ולעשות שיחת טלפון ראשונה ב-2 בלילה זה בהחלט לא מקצועי 
משנה לכם השם של מי שאתם יוצאים איתה?
כלומר אם השם שלה מכוער אז לא בוטח תוצאו?
בשבת הגיע אלינו לשבת אורח צעיר כזה בן 20 בערך שאמר שהוא יצא עם בוחרה בידיעה שבעתיד היא תחליף את השם?
זה נורמאלי? רק לי זה מוזר מאוד!!?
שלום!
נעים להכיר.
אני בחור לא כל כך יוזמתי. זאת אומרת, כן, יש לי דעות ואישיות וערך עצמי והכל,
אבל באופי שלי אני לא זה שמנהיג את כולם וקורא בקול 'אחרי!' (בבקשה אל תנסו לשכנע אותי שאני כן...).
כשהתחלתי לצאת חשבתי שיש כמה סוגים של קשרים וכל אחד בוחר לעצמו את מה שטוב לו,
יכול להיות דגם של זוגיות בה הגבר הוא המוביל, ההחלטי, הנחוש וכן הלאה,
ויכולה להיות גם זוגיות בה כל אחד מוביל בתחומים אחרים, ובאמת אין ציפיה דוקא מהגבר להיות המוביל.
אבל בעקבות הפגישות ושיחות עם אנשים נוכחתי לראות שזה לא נוהג ככה בדייטים.
והגעתי להבנה שזה לא טוב. שזה פוגע בהתקדמות שלי. שאיכשהו יש מלא בחורות שמצפות ממני להיות יוזם,
ואם אני לא כזה אז אני פחות מתאים לרצונות שלהן (לא תמיד הן מאוד יוזמתיות... לפעמים הם בעצמם כאלה ולכן זה חשוב להם ולפעמים הן ממש לא ואז לכן זה חשוב להן...), של רבות מהן. יותר מדי רבות.
ואתן דוגמה קטנה, שכשהבחורה בשיחה הראשונה אומרת לי שאין לה ההעדפה למקום מסוים בכנות רבה אני באותו מצב כמוה.
וגם אם היא שואלת לאיפה נלך או מה נעשה עכשיו.
ההבדל הוא רק שאני מודע לכך שזה מצופה ממני כגבר ולכן כבר מראש אם אני יודע באיזה אזור נפגשים אני אבדוק מקומות,
אבל גם אז אני בדיוק כמוה, לא אדע להכריע איזה מקום עדיף. באמת שכשיש מקומות דומים (פארק, עם מקומות ישיבה, וקרוב) - אני לא יודע להחליט מה עדיף. לא משנה לי.
וגם לא טוב בלהחליט עבור אנשים אחרים מה לעשות,
וכן. במידה רבה בתור גבר אני לא כמו בחורה שתמיד תמיד יודעת מה היא רוצה לעשות לאכול איפה לשבת וכן על זו הדרך.
כרגע אני די תקוע בגלל זה.
אז בשורה התחתונה אשמח להצעות קטנות או גדולות
איך מתקדמים
איך נהיים יותר יוזמתיים
ודוגמאות במה מתבטאת היוזמה בקשר.
חשוב לי לראות במה אני יכול להתקדם ובמה לא כדי לדייק את עצמי
וכדי להצליח יותר בשידוכים
תודה לכם
מה אתם חושבים על קשר בו הכימיה טובה,
מבחינת מידות, הערכה ותקשורת עפים אחד על השניה, מבחינת רמה דתית אותו דבר,
אבל מבחינת אידאל והשקפת עולם(סגנון דתי) שונה, אבל ממש שונה!
יכול לעבוד? הגיוני להקים בית כזה בו הבסיס צועד בשתי דרכים וסגנונות שונים?
אם 'הרמה הדתית' היא אותה 'רמה' אז גם אם הדעות חלוקות יש מכנה משותף מספיק רחב כדי ליצור מטרות משותפות ולהזדהות אחד עם השני
שכמובן שכן
כל עוד יש הסכמה על הדברים הבסיסיים שזה אורח חיים דתי
וכמובן מידות טובות ותקשורת מצויינת אז מה הבעיה? השקפה מעט שונה? נו ביג דיל..
כל עוד התקשורת טובה, אפשר להבין ולהכיל גם דעות שונות.
אחרי הכל אתם לא אמורים להיות קופי פייסט אחד של השניה
וכאמר רז"ל "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות"
מה גם שלכל השקפה יש יתרונות שאפשר ללקט אתה תוכל למצוא את הדברים הטובים בהשקפה שלה
והיא בשלך
נכון, יש מקרים לא מעטים שניגודיות מצליחה מאוד, ואף משפיעה לטובה על קשת הדעות בבית...
אך - ברוב המקרים לצערי זה לא כך. גם אם כל מקרה לגופו.
מספיק לקרוא בפורום נשואים טריים על הזוגות שקשה להם שינוי הגישה ביהדות... עד מצב לא בריא בכלל.
אם היית מעסיק - והיה בא אליך מישהו עם נסיון תעסוקתי מתאים, אך עם "דעות ברוח אחרת לשיפור המקום", ייתכן שהיית מקבל אותו לשיפור מקום העבודה. רוב המעסיקים - לא יקחו בחור צעיר ברוחו שמגיע מראש עם דעות חדשות. [אני לא מדבר על אנשים שזה תפקידם, או מנוסים]
שניכם חדשים בתחום הזוגיות, כך נשמע, ולהתחיל חיים עם ניגודיות בנושא כל כך חשוב, שהוא בסיס הקשר ? היית מציע לך לברר מה מהות הניגודיות במבט על הדת, מול הרב שלך או דמות רוחנית, שתוכל להאיר את עיניך, במה זה עלול להתבטא בהמשך החיים.
בהצלחה רבה !!!!!
קרדיט שרון לב צוקרמןתורם דםאת מחוברת לכאן הרבה? ;)
אתה באה לכאן הרבה
חחחח לא מצחיק
מותר גם, כן, נא לא להרים גבה, שהבעל ישגיח...
וניתן לטבול גם בים ... או במקווה מים מוסתר, ולא חסר בריכות טבעיות/ים בדרום....
ולפי החוק הדש, ניתן לבקש מהבלנית , טבילה אישית ללא בלנית.
אגב, אני מניח שהשואלת רוצה להיטהר גם אחרי החתונה, ולא תמיד מעוניינת בבלנית ...
תודה על ההערה, אכן לא התעמקתי בנקודה.
לא מקום לגבר להיכנס אליו בכלל
מפריע לי הגברים שמחכים מחוץ למקווה- במיוחד אצל זוגות טריים, תחכו לאישה בבית, מה כל כך קשה להמתין עוד קצת...
ברור שלא יתנו לו להכנס למקווה...
ולא שייך שגבר יחכה מחוץ למקווה...
* שמא יראה "אחרות" - בעיה הלכתית קצת ...
* שמא יראה "מכרות/שכנות" שלא בטוח שרוצות שידעו ....
זה הזמן להכין דברים טובים ומפתיעים לאישתו
אבל היא שאלה בעניין... וכנראה שיש לה עניין כזה או אחר.
ניתן לקרוא בהרחבה פה:
בלנית, כן או לא? - ישיבת הר ברכה
יש רבנים בעלי שיעור קומה, שדורשים בחורה מגיל 12 ויום אחד [שבטח לא עברו הסמכה].
גם רב השכונה שלנו [בעל שיעור קומה בלי כל ספק] דיבר על כך לא מעט בדרשות ערב שבת, במיוחד שמדובר על נשות רבנים [למשל] , שאינם מעוניינות שכולם ידעו, וחלקן הולכות לים. או למקווה פרטי.
ושוב, למיטב הבנתי, היא שאלה ככלל [וגם לאחר חתונה, שאז יש את הבעל]. ועצם השאלה - מראה כי היא מחפשת הלכה מפורשת שתתיר. ויש מי שיתיר.
להתיר בלא שיהיה אף אחד שעומד על גבה, זה מאוד דחוק.
"
, עצם ההיחשפות בפני אשה זרה יוצרת בקִרבן תחושת מבוכה רבה, עד כדי כך שהן מוכנות להשקיע זמן וכסף כדי לטבול במקום בו יחסכו מעצמן אי-נעימות זו. במציאות כזו, נראה שהטוב ביותר הוא שהטובלת תביא עימה חברה שממנה אינה מתביישת, והיא תוודא ששערותיה נכנסו למים. אם אין אפשרות לנהוג כך, או כי גם מכך הטובלת נבוכה, או כי כללי המקווה אינם מאפשרים זאת (שאשה שאינה טובלת כעת תיכנס לתחומי המקווה), יש מקום להגדיר גם מקרה זה כ'שעת הדחק', ולהקל לאשה זו לטבול ללא בלנית. נראה שבמידה וניתן לסדר שהאשה תטבול בנוכחות בעלה – זה הפתרון המועדף (במקרה זה תיכנס למקווה ללא נוכחותו, תטבול פעם אחת, ואז הבעל יגיע להשגיח שבטבילה השנייה שערותיה תשקענה כולן במים). אך במידה וגם פתרון זה אינו בר השגה (כפי המציאות הרגילה במקוואות נשים), ניתן לראות במקרה זה כ'שעת הדחק', ולהתיר לה לטבול על ידי הנחת רשת בצורה רפויה על שערותיה, באופן שיבטיח את כניסתן המלאה למים אך לא יהווה חציצה; או על ידי אחיזת שערותיה בידיה בעת הכניסה למים, ושחרורן בתוך המים.
כל זאת כאשר מדובר על אשה בעלת שיער ארוך, אולם אם יש לה שיער קצר כשל גברים, יכולה לכתחילה לטבול ללא נוכחות בלנית, אם מרגישה אי נוחות מנוכחותה."
*כאן ברשותכם אסיים את תגובותיי בנושא. גם כי זה אינו פורום הלכתי, וגם כי זה אינו נושא לגברים
לבעל מותר להשגיח על אשתו כשהיא טובלת?
אבל הם עדיין אסורים אז, לא?
חידוש של גדולי האחרונים, היות והיא עתידה להיות מותרת מיד - אין יצרו תוקפו
מדובר במהרש"ל, נוב"י ועוד. לא באיזה אחרון בן דורינו
המהרש"ל נהג כך למעשה וכן אחד נוסף מגדולי האחרונים.
אלא מתי מתירים את זה.
מודה שלא מונח מספיק, חושב שכן משמע מהאחרונים.
אני בודאי לא פוסק..
זה מותר רק בשעה"ד, ואףפעם לא באופן קבוע.
שכוייח!הָיוֹ הָיָהשנראה לי יותר תקבלי תשובות בנשואים טריים
ולא לי למכרה טובהציון מה אוכלבס"ד לה"ו
אבא שלי כל הזמן מלחיץ אותי שבגלל שאני ספרדיה, חרד"לית שחזרה בתשובה ובאה מבית של הורים גרושים (שהאמא לא שומרת שבת ובלשון המעטה גם לא ממש על צלם אנוש מבחינה מוסרית ואמהית, והאבא ברוך השם מתחזק. הוא לא דתי הדוק מאוד אבל יש לו לב זהב) , אז ממש לא כדאי לצאת עם אשכנזים כי אם יציעו לי אחד, כנראה שמשהו לא בסדר איתו.
מה אתם אומרים? אני ספרדיה כזו בהוויה שלי אבל קשה לי לפסול 60% בערך מהמגזר. גם באמת לא יודעת כמה זה קריטי היום, כמה זה באמת משנה.
אשמח לעצה
יש הבדל מבחינתכם אם אתם שומעים על הצעה שכבר הבחורה אמרה כן, זה ייתן לכם יותר מוטיבציה להגיד כן?
נגיד יש שתי הצעות ואחת כבר אמרה כן זה ישנה משהו? מבחינת התשובה שלכם, ומבחינת הזמן עד שתחזירו תשובה.
הרבה פעמים שואלים אותי אם להציע קודם לי או לבן, ובגלל שלבנים יש יותר הצעות , ובלי מחוייבות אליהם כי הצד השני לא יודע, אז זה יותר נמרח ( מחוויה אישית, אל תסקלו אותי) ולכן אני תמיד אומרת שישאלו קודם את הבן.
ופתאום חשבתי שאולי עדיף תכלס קודם את הכן שלי, ומישהו ששומע שהצד השני כבר אמר כן זה דוחף יותר( כמובן שרק אם מתאים)
מעניין אותי אם זה באמת נראה לכם ככה..
וזה תלוי באופי של הבחור.
יש בחורים שמקבלים המון הצעות ויש בנים שממש בקושי
א. תומכת
יגרום להפסקת התרבות של לברר במקביל כי יש אשליה שבנות לא יודעות
ובאמת יכול לדרבן יותר
ב. אני בעד להציע במקביל
חבל על הזמן
ג. מציעה אם לא במקביל למי שחושבת שיכול יותר להתמודד עם הלא.
ולא- זה לא תמיד הבנים
אומרים לבחור - הבחורה מחכה, אל תמרח אותה. זה מאוד פשוט (אני יודע שאת בעד רק מאוד מוזר לי כל המשחקים הללו).
לא מבין למה לא לומר דבר כ"כ פשוט וחשוב. הזוי בעיני.
תודה על הג'!
שמציעים לבחור
ותאורטית הבחורה לא יודעת
אבל יוצא לה לשמוע שביררו עליה / ביקשו מספרים / שאלו אם פנויה
כאילו לעשות הכל שהיא לא תדע?
אין שום עניין בזה שהיא לא תדע.
להיפך הידיעה עוזרת.
ולפעמים לא בהכרח מספרים את זה
אלא מבקשים מספר לבירור
מגששים אם הבחורה פנויה כדי שהבחור לא יברר סתם
ואני חוזרת על זה שוב ושוב
אני בעד להציע במקביל
במידה ולקחת ממנה מספר לבירורים אז לא עשית את זה לחינם
וגם ממקד
(זה לא אומר שלא מבררים במקביל, כמו שעלינו מבררים במקביל אם הגיעו שתי הצעות בו זמנית. אבל זה מצמצם את זה)
אני מוכן לשני הדברים, לא קריטי לי.
בכל אופן מתי שאתה יודע שחשבו עליך ופרגנו לך בהצעה זה מחמם את הלב בלי קשר לאם זה יוצא. ולכן יכול להיות חסרון מסויים בכך שמישהו הציע ולא ידעתי את זה. לא ידעתי שהוא פרגן לי וזה חשוב לי.
לגבי 'מריחות' - תציבי דד ליין למי שמורח.
עד X זמן הבחור/ה יחכה לך, אם תפני אלי לאחר מכן - אולי זה כבר לא יהיה רלוונטי.
לא כיף להיות 'בן ערובה' של מישהו ואפשר למנוע את זה מאוד בקלות לדעתי.
היי כולם
רציתי לשאול
אם נגיד אתה יוצא עם מישהי, והיא סבבה והכל, אבל - דייט שאתה נהנה ממנו, וגורם לך להתקרב ומחזק את הקשר, זה בדיוק סוג הדייטים שהיא לא סובלת. וגם להיפך, אם תצא איתה לדייט שיהיה לה כיף, והיא תרגיש שהקשר מתחזק ונהיה משמעותי - זה בדיוק סוג הדייטים שגורמים לך לחשוב "למה בכלל אני צריך את זה".
כמובן זה יכול להיות קצת פחות קיצוני, אבל אני מקווה שהרעיון מובן.
מה עושים עם זה?
יש סיכוי לקשר?
יש דרך לנצח?
מה הפתרון? מוצאים משהו משותף.
נגמרו כל האפשרויות שקיימות בעולם?
כאן ממש מדובר בצורה קיצונית, שהדייטים שמקרבים צד אחד הם ממש לא מקרבים בשביל הצד השני...
ומתוך זה תנסו לגשר על הפערים שאתה מדבר עליהם?
ואז אולי זה מקרין בחזרה...
כי זאת לא החוויה שלי
אחרי שלשה דייטים שאתה מרגיש "וואו אנחנו התקדמנו כל כך" - אתה שומע שאצלה היה ממש להיפך.
ואז, אחרי שבועיים שאתה מרגיש שנהיה יותר ויותר גרוע, היא אומרת "אני שמחה שהתקדמנו יפה בזמן האחרון. פתאום נהיה הרבה יותר טוב"
ומדברים, ומבינים מה היה כל כך טוב, ומה היה כל כך "טוב", וזה נראה שפשוט הציפיות שונות בטירוף, ולכן כל אחד נהנה בדייטים "שלו" וסובל בדייטים "של השני" - כי מבחינתו הם סתם "ראיון עבודה"
אבל אשמח שמישהו יסביר לי איך עושים את זה?
אני לא מבינה איך אפשר להסתכל על תמונה אחר תמונה כשלידה כתוב משהו לקוני כמו 'זורם נחמד נעים איש שיחה'
מה אני אמורה להבין מזה?
תוך כדי שולחים לך עוד הודעות והתראות על צפיות..
איזה היגיון יש בדבר הזה?
איך אתם מחליטים למי לשלוח הודעה?
ובכלל להתכתב עם מישהו בצורה מעושה זה ממש לא כיף
וגם לא נעים לא לענות
באמת שכולם נראים בחורים טובים
ואשרנו שיש לנו כאלה בעמ"י
מצד שני אפחד לא נראה קשור אליי
מתוסכלת
מאוד
#סופריקה
אי אפשר לדעת הרבה מהתכתבויות ובטח שלא מכרטיסים באתרי הכרויות
אמורים להבין בערך מה הכיוון ואם זה מתאים קובעים דייט ואח"כ מבינים הרבה יותר
מישהו יודע אם אפשרי?מישהי אמרה לי שסגור
ואם יש לכם מקומות מומלצים שאפשר לישון באיזור אשמח לשמוע (:
(גם אם יקר)
ציונו הקדוש
את נבוריה, עתיקות של יישוב יהודי מימי בית ראשון ושני שקבורים שם ר' אלעזר המודעי ור' יעקב איש כפר נבוריא ועוד.
אם כבר מגיעים לשם - שווה לבקר (6 דק' נסיעה בערך).
השאלה אם מכירים משהו ספציפי?
