כואב לי בפנים
תזכורת להבא- לשאול על זה *לפני* שיוצאים לדייט 🤦🏼♂️
פמיניזם שמוריד את ערך המשפחה הוא פוגע גם במעמד האישה.
זכור לי שלפני כמה שנים יצא לי להיות בשיעור שהרב דיבר על זה כחלק ממהלך אלוקי וכחלק של תיקון העולם (משהו בסגנון של "לא יקרא עוד בעלי אלא אישי" משהו כזה)
עכשיו, יש בזה אמת מסויימת ותיקון אבל יש גם בעיות כשזה יוצא מהאיזון.. השאלה איפה האיזון ואיפה המקום של התורה בתיקון הזה?
אשמח שתסביר
באשר היא בלי פקפוק.
אין קשר בן החלטת אנשים להתחתן לחוקים שיש בכנסת. נכון שהמקור של שני הדברים האלו הוא תרבות מסוימת, אזה מה שצריך לטפל בו זאת התרבות, לא שני תוצרים שונים שלה.
כמו לומר שככל שהחלונות ברכב לא נסגרים חשמלית ככה מערכת המיזוג תתקלקל, אלו לא סיבה ותוצאה, אלו שתי תוצאות של סיבה נפרדת שהיא המנוע, ואם רוצים לתקן את הבעיה צריך לטפל בגורם שלה.
שגרת החיים נפסקת וצריך להתחשב בתחושות האישיות שעולות ממצב כזה.
אני זמנית כאןאוכ מבינה אותך.. לא פשוט.
אולי אפשר להיפגש לא בירושלים?
אבל לפני זה..
תחשבי עם עצמך ו\גם תתייעצי עם מישהי קרובה,
מה איתך ומה קורה?
נראלי יותר בטוח כאן מהרבה מקומות אחרים

ברוקולי
שלום לכולם/ן
לאור דיווחים לא מעטים בתקופה האחרונה על כל מיני שרשורים ותגובות
רק רוצים להזכיר שהפורום שלנו דן באחד התחומים הכי פגיעים ורגישים,
מזכירים שמאחורי הניקים כאן עומדים אנשים בעלי רגשות וחוויות עבר שהם סוחבים על הגב
איננו יכולים לדעת מה מצבם בחיים , כמה הן חוו ונכוו במהלך הדייטים ,
אם התובנה שלהם היא אחרי שנה של דייטים או עשרים שנה
ואיפה משפט כזה או אחר יפגע בהם או יפגוש אותם.
כך למשל - אין צורך לתת ביקורת בשרשור פריקה , לפעמים אפשר רק לשים חיבוק או פרח תומך
יחד עם זאת
איננו מקבלים שימוש בשפה לא מכבדת ומזלזלת אחד כלפי השני
לא בניקים האישיים שלכם/ן ובטח לא בניק האנונימי
תגובות מהסוג הזה ימחקו ו/או יערכו במידת הצורך
אנחנו מאפשרים שימוש בניק האנונימי כי אנחנו מקבלים ומבינים את הצורך שלו,
במידה ויעשה בו המשך שימוש לרעה הוא ימחק
עצות שלנו?
1. אתם מתלבטים אם תגובה כזו או אחרת עלולה לפגוע-
אל תשלחו אותה.
2. אם בכל זאת חשוב לכם שהמילים יאמרו, כתבו לאותו ניק/ית באישי או העבירו דרך המנהלים
3. לא לשכוח את כפתור הדווח , אנחנו רואים ומטפלים תמיד
ואם אנחנו לא כאן- למספיק אנשים יש דרך להשיג אותנו .
אנחנו מקווים שהפורום ימשיך להוות מקור כח של תמיכה ועזרה הדדית
במהלך כל השנה
בשורות טובות לכולם/ן

אבל סתם בשביל העיקרון שלא עוצרים לנו תחיים הייתי עושה מאמצים....
ומסכימה עם @בייניש נח...
כפרוניוהוא יהיה שמח שאת כנה אותו ועשה מה שטוב לך כשאת פונה אליו בצורה רגישה. בהצלחה
אבל עד כדי כך המצב היה חמור פה בפורום?
שבאמצעותו אני מקפיצה את השרשור הזה.
אם אני מבינה נכון, הפרוייקט במתכונתו הנוכחית רץ כשנתיים וחצי. רשומים בו כ-3000 איש. התארסו מהם 36 זוגות. כלומר, מדובר בכ-2.4% מהרשומים, בקצב של בערך זוג אחד בחודש.
כלומר, הרוב המוחץ של האנשים עודם רווקים.
נכון שצורת ההצגה הזו לא כל כך הגונה, ואיך לי איך להשוות את זה למיזמים אחרים.
מה שאני תוהה, זה למה המספרים האלה כל כך נמוכים?
למה אין כאן הצלחה מסחררת?
מה אפשר לעשות אחרת כדי להעלות את הקצב?
הבהרה:
אני לא שגרירה. לא מכירה את המערכת. לא ראיתי אף פעם איך היא עובדת. מעולם לא קיבלתי הצעה דרכה.
אין לי שום קשר למארגנים. אני חושבת שהם עושים עבודת קודש, ומברכת על כל הצלחה.
אין חוקיות לאופן בו נוצר קשר בין שני אנשים.
אני חושב שאלו אחלה אחוזים בגלל שמי שרשום למיזם הזה לא רשום רק אליו אלא גם לעוד מיזמים ודברים אחרים.
אני לא חושב שיש שדכן כלשהו עם אחוזים מאוד גבוהים של הצלחות, כאשר את מכניסה למונה את מספר החתונות ומכניסה למכנה את מספר האנשים שנרשמו אצלו.
מידי פעם יוצא איזשהו מיזם, עם איזשהו רעיון חדש, כמו ערב מאץ-אפ, יצירת קשרים מאנשים מסביבתך הקרובה וכל מיני כאלה.
משום מה אני לא רואה את הדברים האלה מחזיקים מים.
האם נראה לך שיש שיטה שבה זה יהיה שונה?
האם נראה לך שאצל חרדים האחוזים הם יותר גבוהים?
נניח שעזבתם קשר ועלו בכם הבנות חדשות וספקות לגבי ההחלטה שלכם אחרי תקופה קצרה, הייתם מעיזים לפנות באישי לנסות לחדש את הקשר?
אם כן, אחרי כמה זמן? (כדי לדעת שבאמת נולדו הבנות חדשות וזה לא עוד שרידים בסה"כ של אמוציות ולבטים..)
ונניח שהיו פונים אליכם בנסיון לחדש קשר אחרי זמן יחסית קצר, איך הייתם מגיבים?
השאלה מופנית לגברים ונשים כאחד
הייתי רוצה לשמוע את 2 המינים...
אין בזה גבול...
כמה זמן שאני מרגיש בנוח... יכול להיות חודש, חודשיים.
פעם אחת זה קרה אחרי כמה ימים והיא בדיוק הספיקה להכיר את בעלה לעתיד 
אין עניין שלא - מה אפשר להפסיד? - כלום. אפשר רק להרוויח.
וגם התשובה 'לא' מורידה מהלב

אם סיימתם באווירה טובה ואתה ניגש אליה בצורה רגישה בהתאם לסיטואציה... מה כבר יכול לקרות?
אני חושב שיש אפשרויות שונות של פרשנות...
רדיפה באמת תראה כמו רדיפה. לא תאפשר לצד השני להתחמק וכולי
אבל אם זה מתנהל בצורה רכה - מתוך מודעות אמיתית לצורך שזה צריך להתנהל ככה - זה סבבה.
באמת זה תלוי איך מסיימים. לפעמים מסיימים ממש יפה.
לפעמים גם הסיבה שנחתכתה יכולה להשתנות. לפעמים אנשים חותכים על דברים שהם לא הכי יודעים להגדיר אותם ואומרים את זה במפורש.
זה באמת תלוי ברושם שלה ממך.
ונתינת מקום להחלטה שלה...
לי קרה מצב כזה של נסיון קצת מאסיבי לחידוש קשר שאני חתכתי. אחרי זמן מאוד קצר.. היה קשה לי לראות את זה באופן חיובי..
קצת ברור לי מראש שגם אם גילית דברים חדשים צריך ליצור רווח בין פרשה לפרשה..
לשדר לה תחושה טובה שגם אם היא לא תרצה הכל סבבה וזו זכותה.
וזה גם אמור להיות בראש של הבנאדם, שהיא אכן לא חייבת לו כלום והיא עוזרת לו גם בעצם זה שהיא מקשיבה לו אחרי שהם נפרדו..
כמובן שיש דקויות וניואנסים בכל העניין הזה...
אם הזמן קצר מדי אפשר לפנות דרך גורם שלישי
לא בטוח כמה זמן - החשש הוא בעיקר מהתגובה "פתאום גילית?"
אבל סדר גודל של חודשים הוא בסדר גמור. חודש נסבל. שבוע יראה קצת מוזר
אני חושב שאם הייתי מעוניין בקשר, אם היא חוזרת אלי זה מבורך. בלי תלות בזמן. החסרון היחיד הוא שאם היא משנה את דעתה כל כך מהר זה מערער את היציבות
זא- באופן טבעי זה נראה קצת חסר עמוד שדרה להחליט 180 מעלות הפוך ממה שהחלטת רק לפני חודש..
זה משחרר את הראש... את יכולה להבין את זה מן הסתם.
נקי מעלייך, יש לך מספיק רגשות לסחוב על עצמך.
בלי לבטל את האמפתיה כמובן.
גם הבחור הזה עוד מעט ימצא את שלו 
@מדרשיסטית20, אני פעם היית בצד השני, זה שפנה וממה שהוא אמר זה עזר לי להבין שהתובנות שהגעתי אליהן והמחשבות שהיו לי לא משנות את הסיטואציה וזה נשאר לא, וזה פשוט היה מדהים איך שזה ניקה לי את הראש. מדהים!!
היית חוזרת לקשר אחרי חדשים? (שאת חתכת)
לא היה לך חשש שזה עדיין טרי וצריך לקחת איזו תקופה נוספת לבחון את הדברים?
ואיך כדאי לפנות? באישי או צד ג' וכדו?
העניין הוא כך ...
מה את חושבת שאם את תחזרי לאותו קשר את תרגישי נוחות ותרגישי שהכול טוב ותישכחי מהסיפור הזה בכלל !?
או שאם תחזרי לקשר איתו היה לך קשה לצאת מהסיפור הזה מה שסיפרת ...
תחליטי מה את חושבת ותעשי אותו .... בהצלחה ...
אשמח לדעת מה תעשי.......
איזה סיפור?
מה שסיפרתי נפרד לגמרי.. זה מישהו אחר
מה שעכשיו אני מתלבטת לגביו הוא קשר שחתכתי ואז אח"כ עלו בי הבנות לגביו ולגבי, מה שגורם לי לרצות לנסות שוב, וכל הלבט הזה עוד בלי לדעת שהוא פנוי..
מה עושים אם יש אזעקה באמצע דייט?
נראה לי סיטואציה אחת המביכות אם זה באחד הדייטים הראשונים 😅
אני זמנית כאןלא נעים לה ליד הדייט.. אפשר להבין.
️) טוב, התרגלתי כבר ללופ הזה של "זה לא יגיע כנראה" והשלמתי עם המצב, מתרגלת לשגרה.
חיה כרגע אצל ההורים מה גם שעוד יותר זורמת עם מה שיש ומרגלת למציאות הזאת, אפילו לא רוצה לחשוב עם מה יהיה כי זה לא מזהיר בנושא הזה.
העניין שאני כן מקבלת הצעות ויוצאת, אבל בתודעה אני לא שם.
זה קשור אני מניחה גם לכל הקשרים שעברתי וגם לתחושה שגם אם אתחתן אז זה לא ימשך ח"ו.
לא סומכת על עצמי כל כך ולא יודעת כמה הבן אדם השני יאהב אותי למשך זמן. או כמה אני אצליח לאהוב את עצמי כל כך הרבה למשך זמן עם עוד בן אדם.
כאמור, ניסיתי ללכת לאימונים אישיים, לא כל כך עזר.
מתפללת לה', תן לי חשק, תן לי רצון, אני יודעת שהוא נמצא שם, אז מה?? מה עושים? לאן אני הולכת?
יוצאת עם בחור, יצאנו פעמיים, עכשיו גם המצב הזה קצת מונע מאיתנו להפגש אז אין רציפות בקשר.
מרגישה ששנינו בורחים מלהעמיק אבל שנינו מחפשים את זה.
אז אני לא רצינית? מה הפתרון ריבונו של עולם? איזה תסביך.
הנה, יש מצב חירום, פעם כשהיה מצב של מלחמה החשק והרצון להתחתן היה גדול יותר ועכשיו כלום,זה אפילו לא בראש שלי. והזמן עובר, והשנים עוברות.
מה הייתם עושים? (ללכתלטיפול\אימון זה די כללי, מה גם שכן יצא לי לנסות, מי שיש לו עצה שהוא מכיר ויודע מקרוב אשמח לפתרון או סתם לתמיכה, תודה.)
סופריקה. 
שבערך 90% מהאנשים כאן שייעצו לך ללכת לטיפול לא הלכו בעצמם אף פעם לטיפול ממושך (אין הכוונה לשלושה ארבעה מפגשים למי שתהה)
אז שתדעי רק שהם פשוט נהנים מאוד לשלוח אחרים לטיפול רק לא את עצמם. מין תחושת עליונות כזאת
ולצערנו לפעמים לא תמיד קל להתייחס לדברים שנכתבים ברגישות ואנשים טועים.
אגב, באמת הקושי לפנות לטיפול הוא מתוך הבנה שזה יוצר 'נחיתות' אבל זאת רק תחושה חיצונית. באופן הפנימי זה הרבה מעבר.. אדם שמודע למצבו ומסתייע באנשי מקצוע איננו 'נחות' כלל.
מוזמן ללכת בעצמך
ששולחים אנשים אחרים לטיפול
תורידו את האף הגבוה שלכם
ואף אחד לא בוחן כליות ולב...
הרבה מקרים שמייעצים ברגישות לבדוק את האופציה הזאת זה בא ממקום נקי.
עאלק מקום נקי.... תספרו לסבתא שלכם
אל תשלחו אחרים למשהו שאתם לא עושים. זה מגעיל
ויש מקרים שבהם הרגישות מופגנת במפורש.
ויש סקאלה רחבה של מקרי ביניים. תגובות קצרות שאומרות לבדוק את או לחשוב על זה.
"לשלוח לטיפול" זה אכן איננו הגון ואיננו מציאותי.
אני בפורום הזה כמוך ואני לא מזדהה עם ה90% שהצגת פה.
ה90%, הרוב פה אנשים טובים על פניו.
שלפעמים זה הפתרון הכי קל להגיד "לכי לטיפול" במיוחד כשאין כלים ולא יודעים איך להתמודד עם הבעיה הזאת.
אבל לרוב אנשים עושיםאת זה ממקום טוב אני מניחה, גם אם זה נשמע לא משהו מהצד.
כמובן, כן כדאי לקחת כל דבר בפרופורציות.. 
את מתארת פה עמדה נפשית מאוד כואבת, שממש לא מאפיינת רק אותך.
אחרי כל הפעמים שיש צפייה ואכזבה אז הרצון להמנע מאכזבה ופגיעה הוא נורא חזק, נורא קיומי.
מה עוזר?
קודם כל לקבל את זה - לקבל את המקום בו את נמצאת.
את יודעת שזה לא רק אצלך וזה אנושי מאוד. וזה לא אומר שיש בך 'בעיה'. להיפך - יש בך הרבה נורמליות.
אחרי שכבר יותר באים למצב שאפשר לראות את זה בפרספקטיבה רחבה (שלפי הכתיבה שלך את גם נמצאת במקום כזה) -
לענ"ד, הכיוון הוא להיות מחובר לרגשות השונים ולנסות לברר אותם ולדון איתם.
למה אני מרגישה איך שאני מרגישה? על מה זה יושב?
האם אני יכול להכיל את המקום הזה? אני יכול להתגבר עליו?
מה תרחיש ה'בלהות' שלי? (זה דורש אומץ לשאול את זה)
מה תרחיש החלומות שלי?
האם יש בין לבין?
האם למדתי מהפעמים הקודמות שנכוותי?
האם אני מוכנה באמת (שיכלית) לשלם את המחיר של הסיכון בעד הסיכוי?
המטרה של הבירור הזה היא בעצם לצאת מההשפעה של התגובות האינסטקטיביות ולדייק אותם. להגיד מה הם אומרים ומה הם לא אומרים. לא לבנות עליהם בתור הערכת מציאות והרגשה כללית.
מה שמעורר הרבה פעמים להתגבר על הקשיים והפחדים זה שמעוררים את ה'חלום' את היעד אליו אנחנו חותרים.
זה יכול להשמע קשליאתי אבל זה נכון.
ז"א אתה בעצם טוען שצרריך להזכיר לעצמי מה החלום שלי בתוך כל זה?
להתמקד עליו?
ומתוך כך גם להתייחס גם לכל שאר התחושות השונות שעולות.
בהצלחה!
אבל לפעמים הטעויות מהעבר, או לפחותת איך שזה מרגיש מאוד מבלבל ומוריד במיוחד כשנכנסים לקשר חדש.
לפעמים קשה לצאת מהלופ הזה
ותודה על השיעור !
או באופן ישיר יותר- בורכו בשכל,
האם אתן מחפשות מישהו חכם, או מישהו שגם לומד משהו חכם?
יהיה קשה לכם להעריך אדם ששכל זה פחות הצד החזק שלו? (אני לא מתכוונת לאדם טיפש. אלא לאדם שלדוגמה האיטיליגנציה הרגשית שלו גבוהה מהשכלית)
יש לזה השפעה בעיניכן על חיי הזוגיות שלכן?
(אשמח גם לשמוע את דעת מגוון הגולשים בנושא)
אני מסכימה שהישגים לימודיים זה ממש לא מדד מדויק לחכמה,
אם יש לך איזשהי תובנה איך לבחון חכמה בצורה אחרת, אני אשמח לשמוע.
הקשר עם הקב"ה הוא בסיס לקשר של אדם עם עצמו וק"ו שהוא גם מהווה בסיס לקשר בין איש לאשתו.
במה צריך להיות דמיון?
ברמת הנוכחות של הקשר הזה בינה לבין הקב"ה.
באופן הנכחות של הקשר - צריך שהוא יבוא לידי ביטוי בצורה שיש בה הערכה.
וזה קשור גם לאופי - שכלתני/רגשני, פשוט/מורכב וכולי.
הרבה פעמים אידיאלוגיה היא נגזרת של אופי אז אני חושב שזה שכן מתקשר לסגנון דתי.
אבל הדוגמה ממחישה שלא רק משנה מה אתה עושה, אלא משנה מי עושה.
מומלץ!!!
שגריר*אמ;לק*
מיזם השידוכים *'שגרירים בלב'* הבנוי על חברים שמחפשים הצעות לחבריהם הקרובים, באתר המשלב טכנולוגיות מתקדמות *קורא לכם להצטרף אליו כמועמדים / שגרירים!*💍💜
איך? כמה? למה? פרטים פה 👇🏽
*ובהרחבה*
💍 'שגרירים בלב' הוא פרויקט שידוכים חברתי, המורכב משגרירים ומשודכים. לכל שגריר (שדכן) יש כמה משודכים, שהם בד"כ חברים שהוא מכיר באופן אישי.
💍 המיזם פועל באתר חכם ונוח לתפעול, מאובטח ומוקפד, *רק לשגרירים יש גישה אליו*, האתר מסייע בהתאמות פוטנציאליות למועמדים.
💍 כאשר שגריר רואה כרטיס משודך במאגר שיכול להתאים למשודך שלו - הוא פונה לשגריר של אותו המשודך, ויחד הם מתלבטים ביניהם על רמת ההתאמה של השידוך, בהסתמך על ההיכרות האישית של כל אחד עם חבריו. בהנחה שיש התאמה פוטנציאלית - מציעים לזוג. בהצלחה 🤗 ☕♥️💍
*אז למה בעצם זה עדיף על פני פורמטים אחרים?*
👈🏼 המועמד לא חשוף לים האופציות שיש בפניו. לעיתים קרובות, ריבוי בחירה עלול להקשות על בחירה נכונה.
👈🏼 כל משודך מלווה עם חבר שלו- השגריר, בדרך אל החתונה.
👈🏼 הפורמט יוצר מאגר איכותי של אנשים שמכירים אותם. אין הטרלות/ פרופילים זדוניים/אלמוניים וכו'.
👈🏼 דסקרטיות ואמינות ברמה הגבוהה ביותר. פרטי המשודכים לא מסתובבים בקבוצות ווצאפ/ רשתות חברתיות, יש פרטיות ודיסקרטיות.
*אז איפה אני נכנס לתמונה?*
👩❤️👨 *להצטרפות כמשודך:*
למצוא ברשימת שגרירים שגרירים בלב מישהו שאני מכיר, ולבקש ממנו להיות שגריר שלי. הוא כבר יסביר לכם את הליך הרישום.
בגדול: שיחת היכרות לרישום, חתימה על התנאים ותשלום חד"פ של דמי רצינות (100 ש"ח).
לא מצאתם מישהו שאתם מכירים?
בקשו מחבר להירשם כשגריר ולהיות שם בשבילכם.
🎩 *להצטרפות כשגריר*
ופה נקדים כמה מילים: האלגוריתם והממשק של האתר ממש מקל על העבודה. הוא ידידותי למשתמש, מסדר את ההצעות, ועושה 80 אחוז מהעבודה של ההתאמה. אם יש לכם כמה חברים ורצון לעזור להם/ לקבל שליש גן עדן/ 2 האפשרויות נכונות >>אז אין סיבה שלא תצטרפו.
מה זה דורש בפועל?
👉🏿 מועמד אחד שמוכן להצטרף לפני הרישום שלכם.
👉🏿 עוד 2 מועמדים פוט' שתצטרכו למצוא תוך חודש (המינימום לשגריר - 3 מועמדים)
👉🏿 מילוי "הרשמות כשגריר: שגרירים בלב - פרוייקט השידוכים של המרכז האקדמי לב - שגרירים בלב ואחריו ראיון והדרכה על האתר, ואתם בפנים!
מחכים לכם, שגרירים ב💜
הוא התקשר לי לשרשורים שהיו כאן לאחרונה.
המאמר הזה ממש חידד אצלי נקודות, אז התחשק לי לשתף את הציבור(:
יחסים בין המינים בעידן הדיגיטלי – היבטים הלכתיים ופסיכולוגיים - בקדושה - מרכז העצמה לחיי משפחה
תיוג חשוב: @ברוקולי
אבל אתה מדבר בעיקר מתוך שכל.
ואני מניחה שבמצב כזה הרגש הוא שמוביל, ופחות השכל לצערנו..
אני מניחה שזה הרבה יותר מורכב בעיקר בגלל שמבחינת התחושה התכתבות לא מרגישה כמו בגידה חריפה וחדה כמו בבגידה פיזית (בטח כשמדובר בהתכתבות רגשית ולא משהו בעייתי יותר). וגם כי הדברים האלו לא קורים פתאום, אני מניחה שזה דברים שמתגלגלים לאט לאט וקשה מאוד לעצור אותם.
הקווים ברשת הם פחות חדים. זאת בדיוק הבעיה וההתמודדות הגדולה.
מבחוץ הסיטואציה נשמעת הזיה (וככה זה גם צריך להיות), אבל אני בטוחה לגמרי שהדברים מורכבים יותר. חשוב להבין את זה ולהיות מודעים לכך כדי שנדע לשים את הגבולות עוד הרבה הרבה לפני שזה מגיע לשם.
מסכימה.מדרשיסטית20אחרונה
️מחירים קשים... לא פשוט
הלב רותח
וזה מבלבל כמה אפשר להקרע ככ באהבה ודאגה לעמ"י,
ותוך כדי בסתירה מוחלטת להרגיש פשוט זעם על מה שקורה כאן, על הרחמנות לאכזרים וההתאכזרות לרחמנים,
ובתוך כל ה"אמרתי לכם" ותחושת הצביעות כל הזעם מופנה שוב, בסתירה מוחלטת לאחים יקרים,
שעם כל הזעם באלי לחבק...

מרגישה כמו קיפאון כזה
מין חוסר אונים
איך ממשיכים ב"שגרת" היום במצב כזה
אין לי תשובה.
אולי כדאי לשמור את המקומות המיוחדים ליותר מתקדמים?
גן סאקר או הורדים הם בהחלט אחלה אופציה. וכמובן תלוי מאוד מאיפה מגיעים וכו'
אולי שער שכם? שמעון הצדיק? <צ>
יש בעירייה (ליד תחנת הרכבת "העירייה") רחבה עם כריות מבטון. זה מקום נגיש, ובדרך כלל די שקט ונוח. באופן כללי יש שם מתחם די מגוון, עם קופיקס ממול אם אתם צמאים (או למקרה שאתה חושב שאולי היא צמאה, או שהיא צמאה ולא חשבת על זה, או שהיא מצפה שתחשוב שאולי היא צמאה), או יכולים להמשיך לאורך רחוב יפו.
בנוסף כמובן לרשימה שציינו. ויש כמובן עוד
באותו אפיק אתה יכול לשאול איך לעיתים 'הביצות' ממלאות מקום בנפש
צודק ממש
צריך להאיר את העיניים בעניין הזה
לא שעכשיו זאת הסיבה שאתה מרגיש שהבחורה שאתה בהפסקה איתה לא חסרה לך
אבל בלי קשר אליה
פשוט כמו שאתה אומר
לנתק קשרים עם בנות שאין לך שום מטרה לבניית קשר עם אחת מהן
ומחילה אבל זה לא עוזר, זה באמת רק נזק בעיניי
יש בזה הרבה מילוי של צורך נפשי. ואני מבינה את הצורך
אבל הרבה פעמים זה באמת תוקע.
וגם אם זה לא תוקע, זה פשוט לא ראוי וזהו.
וגם חושבת שלא שייך לשאול אותן מה הקשר הזה בשבילן...
ועוד לשאול את כולם במקביל, מה אתה מצפה לקבל?
"לא, אתה כמו אח בשבילי..." מכולן?
ולגבי הבחורה, אין לי כל כך מושג כי לא נדבת עוד פרטים.
זה באמת לא קל לקבל את המראה הזו לפרצוף,
טוב ששיתפת חבר קרוב.
א. ממש לא הייתי שואלת את הבחורות - זה רק ייתן לקשרים האלה תוקף יותר
מולן ומול עצמך בנפש
ואני דווקא מסכימה עם החבר שלך - גם אם לא באופן מודע (ואפילו בקשרים וירטואליים- גם כאן בערוץ)
קשר ריגשי הוא לא רק קשר ריגשי זוגי
ב. בזמן ההפסקה כדאי לחשוב על הקשר שהיה לך עם הבחורה? לנסות לראות אם הקשרים האחרים
היו טריגר ישיר או עקיף ?
יתכן ותגיע למסקנה שלא, ויתכן שכן ותוכל לפתוח עם הבחורה "דף חדש ישן"
ג. נשמע לי שלמדת את השיעור שלך לחיים- על גבולות שלא נגמרים רק בשלב הדייטים ועל הדיוק שנכון עבורך
ד. לגמרי הבחורה- כדאי לחשוב בנחת.. להפעיל את השכל והרגש
ונשמע שהשדכן מעורב - אולי לנסות לשתף אותו בהתלבטות?
תתחזק, לא כיף וקל לקבל מראה כזו.
מתוך קצת ניסיון חיים
הגעתי למסקנה שהקטע הזה של "אתה כמו אח בשבילי" זה לא אמיתי. זה יכול לקרות רק בסרטים ובספרים. קשר אפלטוני טהור לא יכול להתקיים במציאות.
(אני מתכוונת בין שני אנשים עם נטיות מיניות בריאות וסטנדרטיות, שלא גדלו יחד כאחים אמיתיים)
גם אם שני הצדדים רוצים שהקשר יהיה חברי בלבד ולא רומנטי - ולפעמים רוצים מאד, כי סך הכל הבן-אדם שמולך הוא באמת אדם טוב, ויש מה ללמוד ממנו - זה לא הולך ככה.
זה קושר נפשית, אם לא במודע אז בתת-מודע, וגם אם נראה לך שמצידך זה טכני לחלוטין - אתה לא יודע מה קורה בתוך הלב של הצד השני.
ואת זה לימדו אותנו חכמינו בהלכות צניעות
ואני גם חושבת שאין טעם לדון בנושא מול הבנות האחרות, זה יכול לגרום נזק יותר מאשר תועלת, ולהכניס אותן ואותך לסרטים, או להעלות למודע דברים שעדיף שיישארו בתת מודע.
ואכן הגבולות האלה חשובים לא רק בשלב הדייטים אלא גם כנשואים, במקום עבודה וכו'
בהצלחה בהחלטות, ואשריך על שאתה מתמודד באומץ.
שלום לך,
על מה שכתבת נאמר "הא , בהא תליא".
הגבר מטבעו, הוא הנותן, המשפיע, והישה מקבלת. ומחזירה בחום ואהבה.
כאשר אתה נותן ומשפיע [תרתי משמע] על בנות אחרות, וממש מרגיש שאתה ממלא אותן, והן מראות לך שזה המצב, ואולי פה ושם זורקותלך מילים שאתה "מלך/אין כמוך/החכם ביותר שפגשו/הצלת אותן !", זה בעצם גורם לך להרגיש שפה אתה נידרש/מבוקש/ממלא את ייעודך.
לשיחות האלו, לצערי , יש נזק כפול. וציינת אותו בעצמך/יחד עם החבר.
1. נזק לטווח קצר וארוך לבנות. נזק ריגשי ותלותי לפעמים. גם רגש של חיבה לא רצויה. 
2. נזק לעצמך, שאתה בעצם לא מחובר למקום הנכון [לבחורה שאיתה אולי תקים בית, ולהבדיל, כמו שכתבת - לתורה].
כמו שכבר כתבו לך, תנסה קודם להוריד את המינון, לטובת שני הצדדים, ותחזור לטפח את הבחורה שאיתה נפגשת, בלי השוואות ["איפה אתה נשפיע יותר..."] ובלי מילים שאינך צריך לשמוע מבחורות שאינן שלך [סליחה].
אגב, זה טבעי שיש עליות וירידות בקשר. אבל כשזה מגיע "בגלל סיבה", , יש אפשרות לתקן - ולטובה 
בהצלחה בהמשך הדרך !
1
הפסקה היא לא תמיד רעיון טוב. לפעמים הרציפות חשובה. אז יכול להיות שפשוט ההפסקה כשלעצמה היא הבעיה
ובכלל, הכלי הזה שנקרא "הפסקה בקשר" הוא לא בהכרח כלי נכון. אני חושב שהוא עוזר לאנשים מסוימים, ולאנשים אחרים לא. יכול להיות שלך פשוט הכלי הזה לא עוזר. הסיבה יכולה להיות מעניינת (ואפילו מועילה, אם תחליט לשנות את המצב שגרם לזה), אבל מה שיותר חשוב זה המודעות לזה שהכלי הזה לאו דווקא עוזר לך
2
מה זה משנה מה הן מרגישות כלפיך (כלומר, זה יכול להיות מאד משנה באינטראקציה בינך לביניהן, אבל לא בינך לבין הבחורה שאתה מעוניין לבנות איתה קשר לחתונה) - זאת אחריות שלהן. אתה כמובן יכול להגדיל ראש ולהחליט בשבילן שאתה לא רוצה לדבר איתן כדי לא להכשיל אותן, וזה מקסים, אבל אין לך חובה כזאת.
3
ואחרי שלמדת כמה דברים מעניינים ואולי נכונים על עצמך ועל החיים, מוזמן להמשיך הלאה. לחזור לקשר נשמע כמו אופציה טובה. לחתוך קשרים עם בנות שבלבלו אותך נשמע כמו החלטה טובה. גם ההחלטות ההפוכות הן אפשריות.
אשמה בפני עצמה - היא לא דבר חיובי.
היא מועררת אותנו - והתעוררות הזאת חשובה מאין כמוה. אך מעבר? היא לא שווה בכלל בכלל.
אתה צריך להרגיש אשמה ביחס לרגשות שלך?
אם אתה לא מרגיש געגוע קשר לא הייתי בהכרח מפיל את זה על הבנות הללו...
זה חייב להיות הכל תלוי בזה??
וגם אם כן - עשית טעות - תכאב אותה, ותמשיך הלאה.
תתרכז בעיקר - מה היחס שלך לקשר עצמו (זאת המטרה של הפסקה, לא?) ומה יעשה הכי טוב לקשר בניכם?
ברור שהולים להפסקה מדמיינים איך הכל יחזור אח"כ על הצד הטוב ביותר אבל המוכנות לסיכונים היא גם מאוד מאוד חשובה. מתי שמוכנים לסיכונים יש אפשרות יותר רחבה לייצר את הסיכוי.
ובכלל , חוסר רגש כלפי אדם (יקר ככל שיהיה) - צריך לעורר בך אשמה? למה? אני מניח שכדאי לך לפתוח את זה עם עצמך.
אל תטבע בתוך האשמה, היא מסורה בידך ואין אתה במסור לידה.
בהצלחה!
חתיכת מודעות. וזה ממש לא פשוט לעמוד מול עצמך וההשלכות של הנהגה שלך...
אני לא נכנסת לסיפור של הבחורה כי לא פירטת מדי, וגם יכול להיות בהחלט שגם שם יבואו לך מסקנות לכמה כיוונים,
אבל ההזדמנות הזאת שפגשת לראות עין בעין את הנזק שבקשרים עם בנות כידידות היא גדולה, ואשריך!
חושבת שגם לבנות עצמן ולרוב הבנות בעולם יש מנגנון של התקשרות פנימית שפשוט לא מיטיבה איתן וכובלת אותן, והרבה מבלבלת כשיש להן רק כמה קשרים עם ידידים...
לא חושבת שכדאי שתפתח אתזה, זה יכול לעורר אצלן ואצלך התקשרות מיותרת...
זה שפתחת את זה אתה מול חבר- חתיכת שאפו!
בעז"ה תיקח את המסקנות למעשה וזה רק יגדל אותך בקשר עם אשתך, עם התורה ועם הקב"ה