פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 268)

אוףף. אוף. נורא.

כל הכבוד על האכפתיות, באמת,

מציע רק בעדינות שאולי כדאי לשמור להם על הפרטיות

אשריך

היא גם כותבת את שמה בכרטיס האישי.

אני פשוט מפחד שניכנס להם לפרטיות מעבר למה שהם עצמם רוצים..

אתה בסדר גמור

אבל בהחלט כל הכבוד לך על הרגישות גם במצב כזה

בשורות טובות!

לק"י

אז הם כן

בסופו של דבר הם גם מוסלמים ששונאים אותנו

תראי מה הולך באיזור חורה\נבטים וכד'.
בכלל, באיזורי הפזורה, קמו לתחיה.
אבל זה היה צפוי, רק עניין של זמן עד שזה היה מתפוצץ.

 

 

חיות.

לק"י

והיו תקופות שהפגינו בפזורה בעד הערבים.

הבוקר צחקתי עם המורה השניה שנקווה שזה לא דודים של תלמיד שלנו מהאזור שזורקים טילים. עכשיו זו כבר לא בדיחה... אולי באמת יש לו קשר לפורעים האלה (אין בליבי עליו. הוא אוטיסט, ובטח לא חושב לפגוע בנו).

הילדים בחינוך הממלכתי ובטח המיוחד נמצאים על התפר..

רק ה' יעזור.

לק"י

בבוקר עוד הייתי רק בעניין שיש טילים ואזעקות.
עכשיו זה מעבר... זה אנשים ששייכים אליהם בעצמם.

אם עשית את שלך והגיע הזמן, ה ישלח בין אם יש לך תקווה ובין אם אין לך


בשורות טובות לך ולכולם פה

להתחזק בביטחון ואמונה, שבודאי ישנו שם. ואולי מעשה מאבדת בת מלך כולו יתן מעט כוחות. ה' לא עובד לפי סטטיסטיקות, אל חשש מהם. קרוב הוא יתברך יותר לתפילות ולאמונה, שבטח גם להן נתת את כוחך.

הוא איתך. חזקי ואמצי.

לבקש מחברות שלך לשמוע מה הסיפור שהיה להן בדרך לחתונה.

ובכיוון אחר: להתייאש זה טוב קצת. תחשבי ותתייעצי מה לא עובד כרגע באיך שאת בדייטים (כדאי לראות גם מה כן עובד) תתייאשי מהדברים הלא מוצלחים ותקחי את זה לשינוי חיובי

כאשר המציאות מתקוממת לנגדנו אנחנו מייאשים ממנה אנחנו יותר נחשוב על אופציות אחרות ממה שניסינו עד כה.

 

אם יש מה לעשות בענין זה לא לגמרי יאוש..
בדרך כלל יאוש זה הרמת ידים מול המציאות. וזה אומר שהגעת למצב שאין הרבה מה לעשות בנידון.

ואני חושב שיאוש זו תוצאה טבעית אבל אינני בטוח שזו מידה טובה. לא בעיני ר' נחמן מברסלב, לא בעיני הרב קוק (אצל הרב קוק העצבות בכלל זו מידה בלי שורש חיובי כלל). אינני יודע אצל מי כן

גם אני חווה את זה. הרבה. אבל בעיני - התשובה ליאוש היא חיזוק הבטחון שלי בה', חיזוק הביטחון גם בכך שהוא ברא אותי כמו שאני, ושהוא הביא אותי לעולם ומן הסתם בנה לי תוכנית שיהיה לי טוב (אם כי.. לא בהכרח טוב במובן שאנחנו מתכוונים אליו). וגם ביטחון בכך שאין שום מעצור לפניו מלהושיע

אמרתי בהכרח?

שאלת בכל זאת מה יכול להיות טוב ביאוש - ועל זה דיברתי.

 

יאוש נועד כדי שנעזוב דרכים לא טובות. ב"ה שהוא נמצא כאשר צריך אותו.

אומר בפסקה ב'אורות האמונה' שניצוץ הקדושה שקיים בכפירה הוא מקביל ליאוש של הצדיקים מקבלת שכר.

אנסה למצוא את הפסקה.

אני אומר שאפשר למקד את הייאוש.תשתמש בו ותקח את האנרגיה שלו לטוב. הרבה פעמים אנשים עושים אותה טעות במשך שנים. אם יתייאשו באותה טעות ויחפשו דרך אחרת יש סיכוי שיצליחו

להזכיר שיש המון מה לעשות בכל מצב.

אולי לא יודעים מה לעשות אבל זה לא אומר שאין.

ואם למישהו אין מושג מה הדברים שהוא צריך לעשות- זו בדיוק המשימה שלו- לברר, לחשוב ולהתיייעץ מה הוא צריל לעשות כדי להגשים את המטרה שלו

או רק חושב שזה לא מתאים?

אבל אם את ממש רוצה, לכי על זה. חרטה זה הדבר הכי כואב.

יש הבדל בין התנגדות ( עם סיבה )
למחשבה שלא מתאים

יש גם לאחים ואחיות נטייה להגן / לתפוס את האח/ות בצורה מסוימת/ לרצות את המושלם

צריך לשים לב לזה

תשקלי את מה שהוא אומר ותחשבי בעצמך אם שווה לנסות או לא.

(ותכלס, נגיד וזה לא מתאים... מה כבר יקרה?)

במידות טובות של החבר אז לוותר
אם סתם עניינים אחרים אז שווה לנסות
אני יודעת מחברות מסוימות שמאוד היה להם קשה לשדך לאח שלהם. גם רוצים את הכי מושלם. וגם מודעים לכל חיסרון של אחד מהצדדים וזה מקשה

וירא שמים,
לנסות.
אפילו אם זה אומר לפנות אליו דרך מישהו אחר...

אני מבחינתי יכולה לסמן וי על קריטריונים של התאמה מבחינתיי

אבל אולי הם צודקים?

אני רוצה, אבל כאילו אא לי גם חושב שזה לא ככ מתאים..

ואחשלי הוא כזה אמר שזה לא מתאים בפוזה של 'תני למבינים לעשות את שלהםם, זה לא מתאים וצאי מהסרטט'

קיצורר

אנלודעתת מה לעשותת

תנסי לברר איתו מה הנקודות שבגללם הוא חושב שזה לא ילך

ובאמת תחשבי על זה עם עצמך.. בצורה אמיתית ולא מתוך לחץ

יצאתי עם בחור כזה בערך חודש.. היה סיוט בלשון המעטה.
כל הזמן להתחיל שיחה, ליזום, לצפות, לקוות..
כמה הלב מתכווץ ובוכה!!
בחורה צריכה להרגיש מחוזרת. שרוצים אותה. שחושבים עליה. שמתגעגעים אליה.
אוי לאותה בושה שהיא פעם אחר פעם מתחילה. והוא בקושי....
התפקיד של הגבר הוא ליזום. חד משמעית.
בעיקר שאתם כבר יוצאים תקופה ויש הכרות..

לדעתי תדברי איתו על זה ותראי אם יש שינוי..
מגיע לך רק טוב! וגם לו..

תנסי לדבר איתו על זה
אם זה לא עובד אני לא חושב שיש כל כך מה לעשות...

מה את אומרת על זה?

יותר תשימי את מוקד השיח על הצורך שלך בקשר.

אל תגידי לו "אתה צריך לעשות ככה" וכולי אלא תשתפי אותו מה חסר לך ומה עושה לך טוב

קצת פרגון והערכה (שקיימת אצלך כמו שאמרת) יכול לתחזק את העניין ;)

 

בדיוק בגלל שאת הראשונה שלו והוא דוס ופחות מבין - זה יכול להיות סימן טוב שמה שראית לא משקף כל כך

 

 

אגב, תיאום ציפיות זה עניין מרכזי בכל מערכת יחסים שהיא.

עושים את זה הרבה... כל החיים.

 

מגלה את הפנימיות, והפנימיות כל כך עשירה וממלאת והחיבור שנוצר מתכתב עם הצרכים הפנימיים החסרים, שכל השאר מבחוץ נושר כעלים יבשים.

אנחנו מחפשים, אבל מה שנמצא יעסיק אותנו לא פחות... אנחנו מחפשים בעזרת דימויים לצרכים העמוקים שלנו, שלא תמיד אנחנו יודעים לשים את האצבע ולתת את השם לדברים, וכשזה בא, זה מתיישב נכון. אבל הרבה ממה שאני כותבת זה לא מדוייק, כי אני בדרך והתהליך מעורפל לי.

ולכן כל מי שחוקר את האדם מבין שזה לא משהו מדיד וכל מדעי החברה למיניהם הם ממש לא מדעים מדויייקים.

ככה גם בקשר בין בני אדם.

 

ובכל זאת אפשר לנתח קצר -

דומה נמשך לדומה. תסתכלי על החברות שלך וכנראה שתראי בהן נקודות דמיון. לוקחים מכנה משותף ועליו יוצרים קשר. לפעמים מכנה משותף הוא לא בתכונות אופי אלא במטרה משותפת.

לפעמים תכונות אופי נוגדות עוזרות לנהל דברים בכך שהם משלימות אחד את השני.

שמעתי פעם מדמות חינוכית מוערכת שכדאי לקחת חמישה דברים אינטגרליים שבלעדיהם "אתה לא אתה" ועליהם בחיים לא להתפשר במציאת בן/בת זוג. הדברים המשלימים בדר"כ נמצאים בנקודות שיותר חלשות אצל אחד הן חזקות אצל השני. וגם שם הפוך כנראה שלא יהיה.

 

בכל אופן כל זה טוב ויפה ל'כרטיסים' ול'בירורים'..

אחרי שאת רואה בנאדם מולך - תחזרי לעניין הראשון - בנאדם הוא לא משהו מדיד ומוגדר.

אבל בסוף, וזה גם מה שמכוונים בהדרכות, מנסים לברר צורך פנימי. דווקא להיפרד מציורים חיצוניים (שזה הכי קשה בערך אבל בסדר😅) ולהתמקד בצורך הנפשי, ועליו כן להתעקש.
אותה בחורה שהאיש שלה ממש לא היה הטעם שלה? אם היו עושים בירור שורשי של הרצון האמיתי שלה, סביר להניח שהוא היה בעיקר מגלה שאותן תכונות של הבחור שהיא התחתנה איתו אלו התכונות שהיא הכי צריכה.
זה הפער בין מה אנחנו רוצים(או חושבים שרוצים) לבין מה שאנחנו צריכים. אני חושבת שככל שיש פחות בירור סביב זה אז בסוף יש יותר פער בין מי שמדמיינים למי שבסוף מתחתנים איתו.

זה עוד מחטא אדה''ר הקללה הזאת

להתנתק מכבליים חיצוניים שפועלים עלי...

אבל שמדובר בקשר עם מישהו חיצוני אלי - אני יודע מה עושה לי טוב ומה לא (ברמת התחושה). קשה לי להזדהות.

אני בדרך כלל מזהה את מה שאת מעלה בתור חוסר מודעות

מי שלא יודע מה טוב לו אז באמת צריך להתוודע לכך.

לכן אני גם לא אוהב את את המושג 'בררן'. אין כזה דבר. יש כזה דבר מי שלא יודע להבחין בין טפל לעיקר. מי שלא מודע למה טוב לו ומה לא.

זה אחד הדברים שהכי מדברים עליהם

כשהוא פורה וגדל אז הוא יכול ליצור סיבוכים. זה קשור גם לתקופה שאנו נמצאים בה, לאחר המהפכה הרומנטית.

הדמיונות על זוגיות קסומה הם ממש חזקים ואפשר להשאב אליהם יותר מדי. אהבה ההולוודית משפיעה עלינו גם אם זה שונה אצלנו מדגם הוולודי.

 

אם אני זוכר נכון הרב קוק אומר שהדמיון שמתגדל היום והולך למקומות לא נכונים עתיד ללכת למקומות הנכונים לכך שאפילו הנבואה היא בנויה על דמיון.

האחד השגחה והשני השתדלות

בכל מקום בחיים אנחנו מצווים לעשות מה שנראה לנו על פי שכלנו לטוב. כל עוד פעלת על פי השכל שלך עשית מצווה אף אם טעית בשיקול דעת. ה' יודע שאנחנו אנושיים ובכל זאת ציווה אותנו להשתדל (במקרה הזה לחשוב מה מתאים לי ועל פי זה לחפש ולסנן הצעות)

אבל רגע אם אני טועה ובעצם מה שאני מחפש לא נכון לי? פה מגיע האמונה שה' יתן לי את בת הזוג שהכי מתאימה לי בין אם זה מה שאני משתדל לחפש ובין אם לא.

השתדלות זה חובה, בלי השתדלות ה' (כנראה) לא יתן... אך ברגע שאת משתדלת אז תאמיני בה' שיזמן לך את הבעל שהכי מתאים לך גם אם זה לא מה שהשתדלת לקבל כי את אנושית ולא יודעת תמיד מה טוב לך

בהצלחה!

יש את הרגע הזה בבירורים, שאתה עדיין לא פגשת את הבן אדם. ואתה מברר אם יש אצלו תכונות כאלה וכאלה, ומה הסגנון שלו. ואז מה יגרום לי לברור? כמובן שאם יש את הדברים שהם בשבילי "בל יעבור" , אז לא.. אבל מה עם כל הפרווה? 

ומה אם יש תכונה שאני רואה אותה לנכון שהיא "בל יעבור" , עד כמה להתעקש? אולי ה' חושב אחרת בשבילי ? (ושוב הדוגמה עם הסיפורים שרשמתי לעיל..) 

לא בטוחה שהצלחתי להסביר תצמי.. מקווה שתבינו תתסבוך 

"ומה אם יש תכונה שאני רואה אותה לנכון שהיא "בל יעבור" , עד כמה להתעקש? אולי ה' חושב אחרת בשבילי"
בדיוק על זה כתבתי. תעשי מה שאת רואה לנכון, זה ההשתדלות שלך. אם ה' חושב אחרת בשבילך הוא ידאג שתשיגי את מה שמתאים לך גם אם את משתדלת להשיג הפוך (אמונה).

ואני מבינה אותך ממש כי יש לי מקרה דומה.
אם יש לך תכונה שישבת וחשבת והגעת למסקנה שהיא ממש בל יעבור, מה יש להתפשר?
אם ה' חושב אחרת בשבילך הוא ימצא את הדרך לגרום לך להבין את זה ;)

מה יגרום לך לברור? הנקודות העיקריות. אני האמת בעד אינטואיציות אבל מאמינה שלא כולם יסכימו איתי 🙈
אפשר לצאת ולראות. זה תמיד נותן ראיה אחרת.

והנה קיבלתי מישהו שיש בקשר שלנו שלושה דברים שלא רציתי ושלושה דברים שהיה לי ברור שהם יהיו

אנחנו לא מחפשים הגדרות חיצוניות.
ההגדרות האלה הן בסך הכל ביטויים, הופעות חיצוניות, של מה שאנחנו באמת מחפשים - דברים יותר פנימיים.
והדברים הפנימיים האלה יכולים להופיע בצורות שונות, לאו דוקא בצורה שאנחנו הגדרנו לעצמנו ולשדכן,
ולפעמים גם ההגדרות שאנחנו נותנים לעצמנו הן לא מדויקות ולא מסונכרנות עם הדברים הפנימיים אותם אנחנו מחפשים.

ואז כשנפגשים בדבר האמיתי שחסר לנו או שמחבר אותנו - אז ברור שננטוש את שאר ההגדרות שהגדרנו לעצמנו..

בנוסף - "מחפשים" זה מושג שמתייחס לדברים שאפשר להגדיר ולציין בקלות

ולכן כששואלים "מה אתה מחפש" זה מכוון את הנשאל לכיוון השטחי. לא בגלל שזה מה שהוא מחפש, אלא כי זה אכן דברים נחמדים שהוא היה שמח למצוא

לדעתך צריך לצאת עם כולם?

מה שלא בדיוק קורה כיום אצל שדכנים או אתרי היכרויות.
אני כן נגד סינון שטחי, של גיל, גובה, עדה, מקצוע, תחביבים ומראה.

אני בעד התאמה קצת יותר פנימית וקצת יותר מפורטת. וזה לא יקרה כל עוד השדכן מכיר את מי שהוא משדך בצורה שטחית למדי. אני לא בא לבטל את הדברים האלה, הם גם צריכים מקום, אבל הם לא עיקר מה שבונה את הקשר או את הבית היהודי, ולכן תמוה מאוד שזה מה שאמור לגרום לנו להחליט עם מי נרצה להיפגש. אני הייתי שם את כל זה בצד ונותן לאישיות עצמה יותר מקום. הרבה יותר

שאני מחפש, אני יכול לבטה אותם בצורה שגם תהיה מובנת לאחרים? או שחבר טוב שלי יוכל לדעת מה הם הדברים הפנימיים שאני מחפש ולהכיר בחורה שיש לה דברים פנימיים אלו (ולהכיר גם את הצרכים הפנימיים של הבחורה ולדעת שזה נמצא בבחור)

אני כנראה לא מבין אותך נכון אבל זה נשמע שאתה מחפש דבר שכמאת לא מצוי. הצעות מחברים שלי נתקעו עוד על דברים קלילים כמו רמה דתית ואופי מובהק שלא מתאים לי, וזה בסדר כי לי בעצמי קשה להגדיר מה הוא אותו דבר פנימי שאני מחפש וכל שכן שזה יהיה קשה לחבר.
לדעתי מסתדרים עם מה שיש- לנסות להבין מה הצורך הפנימי שלך ולנסות כמה שאפשר להסביר. זה לא 100% אבל זה ה100% האנושי שלי וזה כל ההשתדלות שה' דורש ממני

באיזשהו מקום תהיה יותר חיצונית ביחס למה שהוא באמת צריך ומחפש. זו דעתי. זה מה שכתבתי בתגובה הראשונה.
הענין הוא שאני לא דיברתי בתגובה הראשונה על 'למעשה' אלא לענות לשאלה של הפותחת.

למעישה אני חושב את מה שכתבתי בתגובה הקודמת, ככל שנגדיר יותר פנימי - כך זה יהיה כנראה יותר מדויק ויותר קרוב למה שאנחנו מחפשים באמת (בלי שאנחנו יודעים להגדיר לגמרי את המקום הזה). כרגע המציאות לדעתי רחוקה מזה.

הכל מתחיל במודעות עצמית. ומודעות עצמית זה לא לקחת הגדרות של אחרים ולאמץ לעצמנו, אלא ללמוד את עצמנו, להקשיב פנימה. אף מדריך ואף שיעור לא יוכל לעולם להגיד לנו מי אנחנו, יותר טוב מעצמנו.

ומניסיון, אפשר לפתח את זה. מברך את כולנו.

אני פשוט הבנתי את השאלה שלה שהיא לא מבררת רק על דברים חיצוניים אלא גם על דברים פנימיים שהיא הגיע אליהם מברור עצמי פנימי עמוק. אולי גם בזה היא טועה? אותם אלה שהתחתנו לא עם מה שהם דימיינו אני הבנתי שהכוונה גם לאופי ותכונות שורשיות.

אני מדבר רק על צד ההשתדלות שלנו.
תפיסתי היא שצריך לעשות השתדלות מירבית והיא נקבעת על פי יכולותיו הספציפיות של כל אדם ואדם באשר הוא.

מהצד הזה לדעתי צריך לא רק להשקיע כוחות כמה שאפשר, אלא לעשות את זה בצורה יעילה. כלומר לדייק את החיפוש כמה שיותר בצורה שתעזור לנו לא להיפגש, וגם לא לעמוד מתחת לחופה, אלא להקים בית יציב ונאמן בישראל על כל ההיבטים. בית שיהיה יציב כמה שיותר. כמו שכתבתי - כדי שזה יקרה צריך לעבוד הרבה על פיתוח ההקשבה והמודעות העצמית.

לדעתי אפקטיביות ויעילות הם חלקים מהותיים מההשתדלות, ובלעדיהם אני לא בטוח שהיא יכולה להיקרא השתדלות מירבית.

אבל, לא דיברתי על הצד של ה' יתברך.
כמובן שה' מסובב את הדברים בעולם וגם מה שמתחיל לא בצורה אידיאלית - יסתדר בסוף. ויש הרבה אנשים שמתחתנים מכל פלטפורמה, וגם מכל סוג של קשר. גם מקשרים מאוד לא צפויים.

אבל על הצד הזה אני לא מדבר. לדעתי עדיף שנתרכז בהשתדלות שלנו במאה אחוז , ואת הביטחון בה' נשאיר למקום שהוא מעבר לכוחות שה' נטע בנו. כמו שכותב רבנו בחיי, כמו שכותב הרמב''ן, ועוד ראשונים רבים בענין האיזון שבין ההשתדלות לבטחון בה'. כמובן הכל מה', וגם ההשתדלות שלנו היא בזכות ה' שנתן לנו כוחות וכשרונות ומחדש אותם בכל עת ובכל שעה

אבל ברור שזה לא מחייב.

כמו שאומר הרב אבינר,
אין מתאים ולא מתאים,
יש רוצה להתאים ולא רוצה להתאים.

בעזרתו יתברך שנזכה לפעול כך!

עוגת קצפת... קצת רכות חח חוץ מזה שזה החלק הכי טעים תמיד ;)

נראלי עוגה שמכילה הרבה רכיבים, כי משתדלים להכיל וזה..

אבל לא עוגה עם הרבה צבעים. הייתי מסתפק בעוגה הלבנה- צהבהבה הפשוטה, צבע צמר כזה. 'אם יאדימו כתולע- כצמר יהיו'. התכונה הזאת של הרבה צבעים היא מאוד יפה, אבל יש בזה משהו מאוד מקרי ולא קבוע. טוב לא הסברתי כמעט כלום אבל לא נפתח דיון פה 

 

וגם לא עוגה גדולה מדי כדי לא לתפוס הרבה מקום.
הייתי בעיקר עוגה שנותנת לאחרים לבטא את עצמם. כלומר נותנת בצורה של מקבלת. לא חשוב 😅
הייתי עוגה עם גבולות מצד אחד, שמאוד ברור איפה הגבולות שלה, אבל עם פנימיות עשירה. כלומר דין עם חסד. אז בסה''כ זו עוגה מפוארת (מדת תפארת), אבל כאמור גם פשוטה.

 

נ.ב. בתור עוגה זה היה יותר קל להיות כל הדברים האלה החיים כנראה יותר מורכבים

אבל ברצינות, אני חושב שזה עדיין משקף אותי פחות או יותר למרות שהייתי עושה תיקונים קלים

מה זה משנה מה המשמעות של "אישיות בנויה"?
אם את רוצה לדעת מה צריך להיות באדם לצורך זוגיות טובה תשאלי את זה ישירות

אבל שאלת אז אני אענה שבנית אישיות לדעתי זה אחריות ובגרות. זה אדם שיש לו אידיאלים והוא יודע מה חשוב לו בחיים והוא יציב שם.
לדעתי זה דבר שמשיגים בעיקר אחרי שרות צבאי/לאומי

ואני חושבת שאדם לא צריך להרגיש מצד עצמו עם אישיות בנויה אלא לבנות אותה כל הזמן... 

לשמוח במקום שהוא נמצא ולהיות עם הפנים קדימה.

 

ובקשר לדוגמא שנתת- נכון שההישגים האלו מחייבים אחריות ובגרות, אבל לא בהכרח שהערכים שלהם נכונים. יתכן שאת שלב הבנייה הם לא עשו כמו שצריך לגמרי (לא הגיעו למסקנות נכונות) אבל עדיין יש להם יציבות ויש להם יעד ומטרות.

אישיות יכולה להיות בנויה גם בצורה רעה. גם בשביל להנהיג או להשפיע לא תמיד צריך 'אישיות', אלא כריזמה וידע.

 

במובן האישי, אני מקווה שזה יוכל לעזור-

 

 

3291 | איך בונים אישיות? - משיב נפש

אדם עם אישיות בנויה מכיר ביכולות והכלים שלו ומתוכם פועל. כל זה מתוך הבנה שהכל מאיתו יתברך ועל האדם למלא את יעודו.

בחיים נפגשים עם המון חוויות ומצבים. איך מגיבים להם? חוויות כאלה מעצבות את ההסתכלות שלנו על החיים. לפעמים הן משנות לנו מחשבות שהיו לנו לפני כן, לפעמים הן מוסיפות דברים שלא חשבנו עליהם.

מי שכבר נפגש עם מספיק חוויות שגרמו לו לפתח דרך התמודדות עם החיים והסתכלות בוגרת עליהם - פיתח את האישיות שלו. זה אומר שיש לו כיוון מסויים שנבנה לאור מפגש עם החיים. והשינויים שיהיו בהמשך כנראה יתבססו על מה שצבר עד היום. לעומת מי שעוד לא נפגש עם מצבים שונים בחיים, ואין לדעת איך יגיב כשיפגש בהם. והם כנראה ישפיעו עליו רבות.

זה כמובן על רצף. כל אחד יבחר מה נראה לו מספיק.

שמעתי אמירה - זוג שמחליט להתחתן צריך להיות מקביל - או ששניהם 'בנויים', או שייבנו יחד. אבל לא אחד בנוי עם אחד שעדיין לא נבנה.


לגבי טוב ורע - פיתוח יכול להיות לטוב ולרע מן הסתם.

ורק משפט אחד - על מה שכתבת 'שעושים מעשים שמהם משתמע שהם לא באמת אנשים טובים' - נראה לי שהעולם יותר מורכב מזה. בכל אדם יש טוב ורע. ואם מתישהו הוא עשה משהו רע, זה לא אומר שתמיד הרע שבו הוא השולט. עיין תניא.

נא לשלוח הזמנה בפרטי
מקווה שאגיע בזמן להיות עד. לא מבטיח אבל אשתדל ממש

מה קורה שם בין הפגישות?
יש קשר בין לבין? שיחות, הודעות, ווצאפים?
מה צועק?
מה יש שם בספק?
הפער מהדמיונות?
חשש מהעתיד, מהחלטה, מהלא נודע?
או באמת צפים דברים קונקרטיים שמפריעים?
את יכולה לדייק את התחושות? לתת להם מילים? (עבורך, לא עבורינו כמובן)
אולי תנסי לכתוב את כל הבילבול שלך?
הגיוני שתופתעי לגלות מה יצא ממך

ממש ממש ממש

פשוט סיוט!

ניסית לעשות רשימות? לי זה עבד

נגמר לא טוב...
הכי מדוייק לדעתי לחשוב טוב עם עצמך למה זה קורה ומה החששות. ואם יש, אז לברר אותן.
אבל לא כדאי לפעול מתסכול וייאוש זה הכי חשוב

(ב"ה נשואים היום)

 

הייתי עמוק עמוק בתוך הקיצוניות הזאת

איתו - טוב ושליו ונעים, ובטוח (כמעט תמיד, כן? באופן כללי)

בלעדיו - סערות וחששות ופחדים, ומי אמר שאני רוצה, ואולי אני רוצה כי הוא רוצה ועוד ועוד

 

גם אני לא דמיינתי אותו ככה, הוא שונה ממי שאני מכירה, מהמשפחה שלי וכו.

 

מה שאני הייתי צריכה זה פשוט זמן

טיפה ועוד טיפה, דקה ועוד דקה של ביטחון, עד שהמיכל התמלא והייתי עם בטחון והעזתי לקפוץ על זה.

לא דקה לפני, לא יום לפני.

 

וברור שעם המון עזרה מלמעלה.

 

כמובן מה שכתבתי זה נכון לגביי, את צריכה לנסות לחשוב לדבר לברר מה הנקודות אצלך, מה מפעיל את השוני, זה פחד? זה דמיון? זה תמונה שקיימת ומפריעה לך?

זה דברים שהשכל אומר לך שהם לא נכונים? שהם משים? לא משנים?...

 

תכלס רק רציתי להגיד שיש מזדהות

ובהצלחה רבה

 

ואל תביאי אתכם לשלב שזה כבר יהיה קשה להחליט נכון. קשה לשניכם כמובן.
זה נהיה קשה פי כמה וכמה.

מדגיש אני לא אומר שאתם לא יכולים להצליח להביא את הקשר הזה לחתונה, אני גם לא אומר להיפרד. רק אומר לקחת בחשבון את הקטע של המריחה כי להיפרד אח"כ הרבה הרבה יותר קשה. לשקול ולנסות להבין מה נכון לכם - אולי זה באמת רק עניין של זמן. אולי כדאי גם להיעזר במישהו חיצונית. זה יכול לפעמים לפזר קצת את הערפל ולעזור למקד את המבט למקום הנכון.

בהצלחה רבה!!
מזדהה איתכם..

ומוסיפה- למה לא להעזר באיזה שיחת יעוץ או שתיים?

לק"י

"באמת לא ככה מדמיינת ודמיינתי את האיש שלי..."

רק חייבת להגיב, שגם לי היה ככה עם ארוסי כיום.
לא ידעתי להסביר מה ואיך, אבל הפער הזה היה מחרפן אותי בטירוף.
וגם היום, אין לי מושג מה קרה שם ואחרי, שגרם לי להמשיך איתו שוב ושוב עד שהבנתי שאני פשוט לא יכולה לראות את החיים שלי בלעדיו.
עם כמה שזה נשמע גדול, אבל זה לגמרי היה. ולא רק בגלל כח ההרגל והנוחות. משהו בלב פשוט נרגע, והחששות הפכו לניות מעצם הדבר הגדול הזה, ולא עליו ספציפית.

לא אגיד לך שזה היה קל. בכלל לא. הרבה בכי היה בשבועות האלה.. בהצלחה רבה!!

העליתם לי הרבה נקודות למחשבה
ברוך ה' בימים האחרונים אני כבר יותר רגועה
עזרתם לי, תודות!

באיזה ישיבה את מחפשת?

בנות שרוצות לצאת עם בחורים ממרכז - לקראת נישואין וזוגיות

הפרויקט נערך עי אברכי הישיבה

אבל אין לי מושג

אני אשלח הודעה ואם נרצה ניפגש בצד מתישהו, למה שאני אעשה לו פדיחות ליד החברים שלו והם עוד יתחילו עם שאלות מיותרות ואותו דבר עליו רק ביותר גרוע

גם בקשר מתקדם הייתי חושש להביך

כמובן יש אנשים שאצלם זה אחרת. בדרך כלל אצלי זה כך

למה לא?

הייתי שולחת לו אולי הודעה שהיי אני רואה אותך תגיד שלום,
וחוסכת לשנינו פדיחות מיותרות

+ראיון כמו שצריך

אני מחפש המלצה על אנשים ספיציפים כי ברשימה הזאת לפי מה שאני מבין לא כולם עושים ראיון או שהם לא מציעים כל כך הצעות...

לא מורחים, והעיקר ששלמים עם ההחלטה

ממה שכתבת אין כל כך חיבור אז אני לא הייתי ממשיכה סתם עם בן אדם. אבל רק אתה יכול לענות, תנסה לנתח מה מפריע לך.

אם אין בעיה מבחינת מראה חיצוני, השקפות, ערכים ומידות. אז נראה לי שכל עוד יש ספק- אין ספק, כלומר ממשיכים לעוד פגישה. יכול להיות שאחד הצדדים סגור יותר, ולוקח לו זמן להיפתח. נראה לי ש- 4-5 פגישות, זה פחות או יותר זמן שאפשר לראות אם אפשר לפתח קשר או שלא.

ורק טוב ואהבה ישכון בניכם

בזבח והודיה?
והריקותי?
הטוב כי לא כלו?

אני חושב שתקבלי הרבה יותר רעיונות מהפורום של נשואים טריים...


(וגם לדעתי יש פה כאלה עם פצעים פתוחים ורצוי לא לזרות מלח על הפצעים האלה. (אני כותב את זה פה ולא בפרטי כי זה אנונימי גם ככה וכי אני רוצה שגם אחרים יראו את זה ויהיו יותר זהירים))

בהחלט המקום.

אבל לא צריך להגזים. ואני מדבר כרווק...

שמגיעה לכאן כיום כנשואה.


מסכימה שזה משמח ונחמד כשמישהו מתחתן
אבל עזרה/התייעצות באירגונים
יכולה להתפרש כמלח על פצעים של מי שעדיין מחכה

(מכיר את חנה ופנינה מספר שמואל? אז פנינה התכוונה לטוב. רצתה לעורר אותה לתפילה...סיפרה לחנה מה קנתה לילדים שלה... אבל בוודאי שזה היה קושי עצום לחנה המצפה!
לא סותר כלל את הקיווי לילדים.


מחזירה את המשל הזה לעולם הרווקות מול עולם הנישואין ובאמצע התווך (מה שקוראים ה"מאורסים").

העיקר להרגיש את האחרים.

בכל מקרה חושב שבמקרה הזה זה ממש בסדר והכל טוב. לא הרגיש לי כמו מלח..

ופתאום רואה כותרת "מחפשים משפט להזמנה"

מול החוסר, היובש והכאב שלו, הלא נגמר הזה,
זה בולט לו כמו אולי סדין אדום לשור.

ולכן יש בהחלט מקום לברר פרטים טכניים וכד' בפורום הנשואים. כאן אם הבנתי זה לקראת נישואין
יעני כל העניינים של לקראת-
דייטים
טלפונים
מה עושים
מי נגד מי
מי מכיר פרטים
דילמות בדייטים
וכד'.


כמובן ששמחים פה בשמחת כל הנישאים למיניהם
בלי קשר למצב האישי כרגע.

אבל אני כרגע במצב שאת מתארת וממש לא הפריע לי.. אבל אולי זה משתנה בין אנשים.. לא יודע..

בתור רווקה הייתה לי תקופה מאד קשה
שכל דיבוקץר על אירוסין/ חתונה/ הצעות
היה מקפיץ לי את הפיוזים...


אולי זה מקפיץ מי מהאנשים שזה נוגע לליבו.

הקיצר
אני חושבת ש
להיות רגיש- זה לא להיות אדיש
זה לדעת מתי ואיך לשתף.

לזרות מלח על הפצעים!

באמת כל אחד והרגשות שלו זה משתנה מאדם לאדם..
יאללה שיבוא לך חתן כבר!!!

אמן.

על מה להתנצל
והאמת מתפלל. ואם תרצי לשלוח שם בפרטי את ממש מוזמנת

כך שאין צורך

לעולם תהייה, לפעמים התשובה היא דרך התנסות.
מקווה בשבילך שלא תאלץ לקבל תשובה על השאלה הזו שלך.

שתדעי
שדווקא החיכיון הארוך
עזר לי להעריך .

לא יודעת אם זה מעודד אבל
עדיף לחכות קצת
ושיהיה מתאים מכל הבחינות

תודה

אבל בכניסה היה כתוב שאין כניסה לזרים אז הכנסתי פרח פרח

חשוב מאד
הקטע שלהביא פרחים

אני אזכור את זה!

תודה למאחלים ולמביאי הרעיונות.

שיהיה בשמחות בע"ה!

או מה שנטיתי אליו הכי הרבה

אם הבחורה מסוגלת לדעת שאני פנוי אז אברר עליה.
אם הוא לא יכולה לדעת אז אברר על הטובה מבניהם

מעולם לא קרה לי שהיו לי שתי הצעות מתאימות באותה מידה...

מנסים ללכת על ההצעה שממנה יש הכי הרבה פוטנציאל, כמו כל התלבטות בחיים בערך.

אם ההצעה נשמעת לי טובה- אני הולך עליה. ולא שומע את האחרות.

אם ההצעה לא טובה- עובר לשמוע את ההצעה הבאה.

 

אני לא מגיע למצב שאני שומע מספר הצעות במקביל,

כי הצעה זה לא מספר, זה אדם. חשוב לי שיהיה לי יחס נכון כלפיו

בודקים שכלית ורגשית איזו הצעה יותר נשמעת לנו ועם כל הקושי צריך לדעת שבחירה אחת היא בהכרח באה על חשבון בחירה אחרת. אבל בחרנו והשתדלנו

וברצינות - הולכים להצעה שנשמעת הכי מתאימה.

נראה לי שאפשר לבדוק פרטים ממש שיטחיים במקביל

אם פונים אלי כשאני כבר מבררת על הצעה אחת, אני אומרת שאני מבררת, ואם אמרתי לא להצעה הראשונה, אני חוזרת להצעה השניה.
זה לא השוואת מחירים, זה בן אדם.

אם יש כמה כאלה, אז מי שמכיר הכי טוב.
אם אין הצעות ממישהו שמכיר, אז לפי הסדר

זה עובד ככה-
או שאין לי הצעות, או שמלא נוחתות עלי בבת אחת 🤦‍♀️
(סיפור אמיתי לגמרי. לא מגזימה😅)

אני הולכת לפי נטיית הלב בפרטים ה"יבשים" ואז משתדלת מאוד (לא תמיד מצליחה) לברר עליו בלי מחשבה על ההצעות האחרות ברקע. אם לא נראה לי שייך עוברת להצעה הבאה שנראית לי הכי קשורה, וחוזר חלילה..

גם אם הכל נשמע לך טוב, אני מניחה שיש לך לפחות הצעה אחת שיש לך אפילו *טיפה* יותר נטיה אליה.. שמשהו בה טיפה יותר מסקרן/מושך אותך.
נסי להקשיב לנטיית הלב השקטה הזאת(:

אני אדמה את זה לפרסומת ותסלחו לי לגמרי על כל הדימוי, הוא לא דומה בכלל לאנשים, אבל יש בזה כדי להמחיש ולכן אני נותן אותו:

אדם קונה מוצר וחושב שהוא קונה משהו שהוא רוצה ושהוא בוחר בו. הוא, ולא אף אחד אחר.
אבל האמת היא שמהצד השני המשווקים של המוצר עושים הכל בשביל שהוא יבחר דוקא בזה.
האם נטיית הלב הזו שלי היא נטיית לב נכונה? האם נטיית הלב הזו היא נטייה שלו בלבד, אף אחד אחר לא שותף בבחירה שלו?

ייתכן מוצר שקט יותר, אותנטי יותר, וטוב יותר עבורי. שהוא יושב בצד במדף, והוא פשוט לא מסקרן.
ייתכן שכשאני אפתח אותו אגלה מוצר לא שקט בכלל, ויתכן שכן. הכל יכול להיות.

ואולי לכן כדאי לבדוק ביסודיות יותר כל הצעה שמונחת לפתחי ויכולה להיות רלוונטית. אבל להתמקד בראשונה

לא אהבתי בכלל את ההאשמה שמסתתרת מאחורי הדברים שלך.
הדברים הם לא בהכרח כאלו שיטחיים כמו שאתה מציג אותם.

אתה יוצא מנקודת הנחה שאנחנו בהכרח בוחנים על פי צורת ה"שיווק".
לא נכון. ממש ממש לא בהכרח.
נטיית הלב שלי הולכת לפי ההצעה שיש בה הכי הרבה דברים שאותם אני מחפשת.
מעבר לזה, יש דבר שנקרא אינטואציה. והיא אמיתית ועמוקה, ולא בהכרח שיטחית.
מותר שתהיה לך נטיה להצעה מסוימת וע"פ זה לברר, זה ממש ממש הגיוני ולא שיטחי בכלל.
אז נכון, יש אנשים שלא כותבים כלום בכרטיס שלהם ואז אי אפשר לדעת, אבל אז זאת בעיה שלהם. הם צריכים להבין שהאינדקציה הראשונה היא על פי הכרטיס ולכן צריך להשקיע בו. אני ממש לא הולכת לברר על כל בחור שמציעים לי, ככה יוצאים לדייטים מיותרים והכוחות נגמרים. אם יש בחור שנראה לי יותר פוטנציאלי מאחד אחר ע"פ הכרטיס, אז כן, אני כרגע אלך על השני, ולא אברר על הראשון רק כי הציעו לי אותו קודם.
עולם הדייטים הוא לא המקום לעשות צדקה, המטרה היא אחת-להתחתן.
ולכן תסלח לי שאני הולכת לפי מה שנראה לי שיש בו הכי הרבה פוטנציאל לממש את המטרה האמיתית שלשמה התכנסנו.

שאת חושבת שרק את בוחרת על פי האינטואיציה, שבהחלט יש לה מקום,
אבל אולי לא לוקחת בחשבון שמישהו מהצד השני מעצב את הכרטיס לפעמים בדיוק על פי מה שהוא רוצה שתביני ותרגישי כלפיו..
השתמשתי בדוגמא של פרסומת כדי לכתוב את זה לא בצורה כזאת ישירה ויותר עדינה.. הרחקת עדות.
ואדגיש שוב שאני מדבר על לפעמים וגם לא כלפי מישהו מסוים

אני פחות מסתכלת על העולם בצורה הזאת.
בעיני רוב האנשים מתנהלים בצורה תמימה ואמיתית יותר.
טרם נתקלתי בכרטיס שהיה לא קשור למה שפגשתי בפועל.

מאוד משתדל להסתכל על כולם בעין טובה וחיובית כמה שאני יכול.

משום מה בפגישות כל החוקיות שהכרתי ביחס להתנהלות של העולם השתנתה לי. כשאני גיליתי לראשונה איך זה מתנהל הייתי בהלם מוחלט. ולקח לי זמן להתאושש מזה

מעניין ממה היית בהלם?
באמת זה סגנון הכרות שלא קיים בשום תחום אחר. והוא מנסה להתחשב בכמה ערכים ורצונות, וזה יוצא בסוף קשה.

אבל נראה לי כדאי לחדש את העין הטובה בתחום - בשבילך. שתרגיש טוב. ואני כותב את זה גם לעצמי.

למי שגדל בחברה נפרדת 😁..

או שזה הלם במובן אחר?

לא ציפיתי לפגוש חבר בפגישה..
ועדיין. ההלם היה בקטע אחר

להפתח יותר, לחוות דברים משותפים ביחד, להנות ביחד.

את אמורה להיות יותר פתוחה איתו מאשר עם חברות.
בנוסף את אישה והוא בן ויש פה מימד יותר משלים. את מקבלת ממנו דברים שאת לא יכולה לקבל משום חברה.
ודבר אחרון שאני מאמין בו אבל הרבה לא יסכימו איתי עליו הוא... שהרגש לא כל כך חשוב. חשוב לבדוק התאמה, חשוב לבדוק כימיה חשוב שיהיה לך כיף ונעים איתו, אבל לא צריך שיהיה לך פרפרים ורגשות עזים. זה ההבדל באין התאהבות לאהבה (תחפשי על זה באינטרנט וביוטיוב, את תמצאי מלא דברים)
בסופו של דבר משפחה זה לא רכבת הרים של רגשות, זה מצב סטטי ושלוו של נינוחות

ממה שהבנתי ממנה, היא לא דיברה על התרגשות חולפות ('פרפרים בבטן' וכולי) היא דיברה רגש יציב - כמו שאתה אוהב חבר או את אמא שלך - זה לא חייב כל הזמן להיות בליווי התרגשות עזה. 

קשר הוא לא דבר שיכלי אלא רגשי

אבל צריך לשים על השולחן בצורה ברורה כי הרבה פעמים מתבלבלים. עצם זה שהיא השתמש במילה "רגשות" מראה לדעתי שיכול להיות שהיא חושבת ככה. כשאתה עם חברים אתה לא "מרגיש" רגשות, אתה מרגיש קשר מרגיש נינוחות.
אף אחד לא יגיד שחסר לו רגשות לחבר שלו או לאמא שלו. רגשות בקשר זוגי מעלה בקונוטציה סרט הוליוודי וזו תפיסה ממש מעוותת של המציאות

רגש זוגי הוא הרבה יותר 'מסעיר' והרבה יותר מלא ברגשות זזים. דווקא בגלל שהוא לא 'מובן מאליו' כמו קשר משפחתי ובגלל שיש בו את המימד השוני שבין המינים

 

אני מבין את הרעיון הנכון שאתה בא להעביר פשוט נראה לי שהיא סה"כ התבטאה בצורה סבירה. כמו שיש לי חברות ואני אוהבת אותם אני רוצה בן זוג שאני יאהב אותו. 

באתי להביא את הנקודת מבט שלי מהצורה שאני הבנתי את השאלה שלה. זה גם היה הנושא אז רציתי על הדרך להכניס עוד משהו ולשים את הדברים בפרופורציות

פשוט אני חושב שלא הבנת אותה

הבנתי שונה ממך ולכן עניתי תשובה שונה ממך.
זה מה שנותן את המענה הרחב שיש בפורום כזה. הנופך הוא לא רק כי כל אחד חושב אחרת אלא גם כי כל אחד מבין אחרת וכל אחד מוסיף דברים ורוודים שלדעתו נראים קשורים.

 

לבנות קומה על קומה 

ברמת השיתוף 

בתוכן השיח 

ביצירת חוויות משותפות 

בפגישה של חלקים אחרים באדם שלא באים לידי ביטוי בדייטספסל 

בקבלה

בנתינה

 

 

מה שגרם לך להתחבר לחברות שלך זה לא הזמן של הביחד והחוויות והעזרה

כי יש כאלה שגם אם תשקיעי זמן, הקשבה, רצון וכו' לא תיווצר חברות טובה

אז מה בעצם משנה את כל הסיפור?

החיבור הפנימי שכבר קיים ורק צריך לגלות אותו וכן כמובן להעצים אותו ע"י מה שכתבת הביחד וכו'

 

יש כמה אנשים בעולם שהם כבר מוכנים להיות חברים שלנו, או בני זוג. הם יועדו לזה מראש

יש להם כבר מובנה התאמה חיבורית אלינו אם זה באופי או ברגש או בנשמה וכו'

 

ופשוט זה החיים- לגלות אותם. לא נדרש מעבר. רק לתת לזה להתגלות.

 

זה מבחינת החיבור. 

 

לגבי רגשות רומנטיים- אם אין איזה חסימה מסוימת או או משהו שתוקע אז זה אמור לבוא בטבעי.

מבט מקרב, קול נעים לאוזן, משהו שנוגע בלב, הרגשת קרבה שיכולה להיווצר אפילו משיחה פשוטה. 

זה קשור מאוד גם למציאת חן ומשיכה.

אין עניין לשבת עם סטופר ולחכות שזה יופיע. כי זה עולה מאליו בד"כ... 

(יש מקרים חריגים אבל אני לא מדברת עליהם)

 

 

שקשר זה משהו שמגלים? זה נראה כמו משהו שיוצרים...

פונטציאל לקשר זה דבר שאפשר לגלות אבל קשר עצמו הוא תלוי בעוד משתנים (זמן, חוויות משותפות וכולי)

מעניין.

חיבור זה משהו שמתגלה

קשר זה משהו שבונים, אכן.

 

ולכן באמת חיבור לא בהכרח אומר שהקשר יצליח... 

אבל יש פוטנציאל גבוה להצלחה.

 

הפסקה האחרונה. אני פחות מסכים עם השאר

בול מה שרציתי לכתוב(:
רק שאת כתבת את זה פי אלף יותר טוב 😍

את בעצם אומרת שמי שיש לי פוטנציאל לחיבור איתו, אנחנו צריכים לתת לזה להתגלות ולאפשר לזה לקרות.
ומי שלא- לא משנה כמה נשקיע, זה פשוט לא.
האם אכן לזה התכוונת?
ואם כן, אז איך אני יודעת מתי יש פוטנציאל וצריך עוד זמן או שאין? כמה זמן לדעתך כדאי ורצוי להשקיע כדי לגלות חיבור?
תודה לך

בגדול 

ככל שתהיי מחוברת לעצמך תרגישי יותר במהירות למי יש לך חיבור ואז יותר קל להתנהל ככה

אבל להתחלה קחי לך כמה זמן שתצטרכי כדי לשמוע את הלב שלך ואולי גם את הנשמה... 

פשוט להיות קשובים.

ואם זה לוקח זמן, אז לתת לזה את הזמן. 

כלומר ההנחת יסוד היא שאם עדיין לא מרגישים אם יש כאן חיבור או לא- אז נעשה כל מה שאפשר כדי להגיע לבהירות.

ובעז"ה לאט לאט דברים מתבהרים לא רק מצד שידוכים אלא בכללי חיבורים עם כל מיני אנשים. 

 

העבודה הפנימית משליכה על הכל וזה החיבור לנפש (אופי) ולנשמה (מהות רוחנית)

זה העבודה השורשית

אבל יש סימנים בדרך שמראים או יכולים להראות שאת מתחילה לזהות חיבורים

זה בעיקר תחושות פשוטות שרק צריך לשים לב אליהם. 

כמו להרגיש תחושת שייכות, להרגיש שמכירה אותו כאילו מפעם, כאילו הפסקנו לדבר ועכשיו ממשיכים, להרגיש משפחה (לאו דווקא בעל ואישה אלא כמו הרגשה כאילו הוא קרוב משפחה), להרגיש שיש אהבה פנימית לא מוסברת (לא התאהבות) וכו'

(לא חייב להרגיש את זה...זה רק דוג')

 

ורק חשוב לציין שהתאהבות לא מצביעה בהכרח על חיבור פנימי!

 

 

 

מקווה שאצליח ליישם ביעילות(:
עולם המושגים הזה מעט זר לי.
אבל הבנתי את הכוונה. תודה רבה

ואפשר לנסות ליצור חוויות וכדומה.

אבל, באמת אני מצפה שהרגשות ייבנו במהלך השנים של הנישואין - שהם חיים שלמים שכוללים המון חוויות מסוגים שונים.
במצב תקין, זוג נשוי מסתכל אחורה אחרי כמה שנים ומבין שהרגשות שהיו אז, קלושים לעומת הרגשות והחיבור שנוצר במהלך השנים.

זה חזק הרבה יותר
ובכל זאת, לא הייתי רוצה להתחתן בלי רגשות תוך ציפייה שיופיעו מעצם החיים המשותפים

'שכינה ביניהם' של הרב בלייכר.
לי הוא הוסיף ומוסיף המון.
ואין צריך לומר - גם את דברי הגר''א דסלר על נתינה והקשר שלה לאהבה

לטובת הצעת הנישואים שלו כלפי החברה שלו?

אבל כשאני יצאתי-חבר ביקש ממני עזרה בארגון ההצעה שהייתה אמורה להיות בזמן שקבעתי דייט(עם אישתי).
וחשבתי שזה יכול להיות ממש רעיון מגניב-לקבוע דייט, ואז לספר לה שחבר ביקש ממך לעזור לו לארגן ושאם מתאים לה לעזור לך... ואז בסוף הארגונים לכרוע ברך!

אבל אני כמו אדיוט-סיפרתי לה שחשבתי על זה🙄🤭