פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 279)

כמו מכון דוידסון, או "מדע גדול בקטנה".

כמות ההנגשה ברשת עצומה, ועל כל שאלה תהיה תשובה (שתספק או לא, אבל זה כבר תלוי בו).

הם בקיאים בנושאי פוריות והמליצו להתחסן.

אפשר בוודאי למצוא זוגות שהתחילו הריון לאחר החיסון (אנשי רפואה מן הסתם, הם היו הראשונים להתחסן)

 

לגבי השאלה איך יודעים שלא יפול כמו זבוב בהמשך - באמת אי אפשר להוכיח, אבל לפני שהתחסנתי קראתי מידע ברשת (כמה פוסטים בפייסבוק שנכתבו על ידי רופאים) שמסבירים למה לפי מה שידוע לנו ההשפעה של החיסון היא רק דרך אירועים שקורים מיידית בזמן ההתחסנות (טווח של שבועות) ולכן אין שום דבר שיגרום להשפעה לא צפויה בהמשך

גבר שסיים למשל תואר, ולא התחיל לצאת, יראה לי קצת חריג.

לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
קא - קיב
קיט - קכא

מחכה לפעם השלישית (סליחה שאני מפחיד אותך)
בהצלחה ענקית!

מי אמר שזה שאתה עברת כמה זה אומר שגם אני?
בהצלחה גם לך אח שה' יחתן לי אותך כבר!

אלא תתחתן לנו מהר ובקלות

הרגשתי ככה לפני פורים

ואז בום נחיתה חזקה ברצפה

אז כרגע לא  

חיובי ומוערך. רק בלי התחייבויות והרבה רצון טוב

בהצלחה

מדברים על משהו ואתה מצליח לקשר אותו למה שאתם אומרים..

"בדיוק שמעתי שיר כזה בטרונות" - "מה עשית בצבא?"

הרבה פעמים זה יוצא בלתי מכוון, אפשר לכוון את זה אם רוצים, רק לא בכוח מידי

שיהיה קשר בין הפרשה למסר ;)

היה לי כמה סיטואציות כאלה בקשרים שונים וזה היה אחלה ממש, ולא מוזר בכלל.

לא חייבים בניסוח הזה, אפשר גם כבדרך אגב לומר-
"נזכרתי במשהו שרציתי לשאול אותך.."
למרות שזה מגיע מרצון לבדוק התאמה, משום מה זה תמיד קצת מחמיא לי שיש משהו שמסקרן אותו לדעת עליי/מה דעתי עליו 🤭😅
ואולי זה בדיוק המפתח, לתת תחושה שאתה לא מעלה את זה כי אתה בודק אותה אלא כי מסקרן אותך לשמוע אותה, ואז זה אפילו נחמד(:

יופי של תשובה. תודה!

הרבה פעמים תקופות יותר לחוצות אנשים משתגעים..

שאלה גם כמהזמן  בוחרים להשקיע בזה.. גם כשהקשר מתקדם.

דייטים זה שואב רגשית ושכלית ברמות 🤷

רוצה להצטרף?

איך שומרים על שפיות?

 

השאלה איך שומרים על שגרה, כשברגע אחד יש לך שני ערבים תפוסים בשבוע ועוד כמה שעות פה ושם כל יום. וברגע אחר רק צריך משהו למלא בו את הזמן, לבנות סדר יום. ואחרי שלשה חודשים כבר נראה שצריך לעבור לעיר אחרת, ואז פתאום מתברר שאין שם שום דבר.

 

הרבה שנים. ממש הרבה.

 

(בלי להתייחס לכל הדברים האחרים. רק מההיבט של לבנות שגרה בריאה)

עוקבת

לאט לאט.

כל פעם קצת, כל פעם עוד.

אבל תגידי לו, שאת לא מכירה את העמדה הזאת, של לקבל ואת צריכה לתרגל ולהתרגל ושתדעו לדבר על זה ולעשות תיאום ציפיות בינכם.

גם אני כזאת, אבל כבר במצב הרבה יותר טוב

זו עבודה, אבל משתלמת בסוף ;)

את יכולה לבטא את זה שאת יודעת שזה מאמץ גדול בשבילו, או שאת יודעת שזה לא ממש נצרך (את יודעת את הדרך הבית למשל) כחלק מהתודה שלך.

וואו ממש תודה על הליווי הרבה יותר נחמד לחזור ביחד, ועוד בכפור הזה!
תודה שהשקעת לבוא עם אוטו למרות שיכלתי לבוא באוטובוס זה ממש מפנק



תגידי לו תודה גדולה ושמחה ומחייכת, תעריכי את המאמץ שלו הוא אומר לך בעצמו כמה זה ישמח אותו.

אם הוא אומר לך שהוא נהנה מזה באמת שהוא מלווה אותך .
אז מה מפריע לך שהוא ילווה?
אולי זה לא רק צורך לדאוג לו אלא צורך שלך לחופש
(ככה הוא רואה את זה .. לדעתי..)

אני ממש מבינה אותך אגב .. קרה לי שבחור עשה לי מחווה ממש יפה .. והיה לי כל-כך לא נעים ממנו !
כל מה שחשבתי עליו זה למה הוא השקיע עלי כל-כך הרבה זמן וכו'..
זה ממש תסכל אותי היה לי לא נעים שהוא עשה את זה בשבילי.

מרוב שלא היה לי נעים אמרתי לו בתגובה שאני כועסת עליו שהוא טרח ..
שזה אבסורד הוא עשה משהו ממש יפה .. מנגד לא רציתי שהוא יבזבז את הזמן שלו עלי.
והוא נפגע .

אחרכ חשבתי שכל אחד צריך לבוא לקראת השני .
אני חייבת ללמוד לקבל את הנתינה שלו
והוא חייב לקחת בחשבון שאני לא רוצה שהנתינה שלו חלילה תבוא על חשבונו.

כלומר כבר הרבה מראש הייתי צריכה להגיד לו: שאם הוא טורח זה לא נעים לי ..
גם אם הוא רוצה להביא אז בצורה שלא תפגע בו בכלל.

למשל דוגמא קלאסית .. בחור מלווה בחורה אחרי הדייט .
אין צורך שיפספס את האוטובוס שלו בגלל זה!!

אז מראש לתכנן שזה לא יבוא על חשבונו .

א) לאט לאט, תביני שזה תהליך ולא יקרה ביום. תעבדי על השריר הזה של "קבלה".
ב) דברי איתו על הצורך שלך לתת, לפעמים כשהנתינה הדדית, יותר קל לקבל
ג) תביני שהוא נותן כי הוא *רוצה*, לא כי הוא *צריך*. תנסי להבין שהוא שמח בנתינה, ושמח לשמח אותך!
ד) להגיד תודה, לחייך ולקבל בשמחה - זה גם סוג של נתינה במובנים מסויימים.

זה מה שעזר לי, יכול להיות שלך יעבדו דברים אחרים

היכולת לקבל קשורה ליכולת שלנו להיות במקום חלש ופגיע מול האחר. פעמים, שהחיים לימדו אותנו שמקום כזה מסוכן לנו, ואז השריר הזה נפגע.

תרגול- אחרי הפעולות נמשכים הלבבות,  וטיפול- לעבד את המקום הזה מבפנים.

בהצלחה.

ואשרייך!!

לבקש עזרה מאנשים בדברים מאד קלילים, להשתדל כל יום משהו אחד שלא חשבת. לאט לאט להגדיל לפי הצורך.

לדעת להקשיב, להתעניין, לחייך, גם כשאת מקשיבה, תראי את זה, תגיבי, תחיי את מה שאת שומעת, ככה בן השיח מרגיש שאת מקבלת ומקשיבה, מתחברת למה שהוא אומר, הוא מרגיש שיש אל מי לדבר.

 

צריך לדעת לזהות, מתי יש נקודה רגישה ולאבחן אם כדאי לפתוח אותה, בעדינות, או לתת מרחב פרטי.

 

להבין, להשתדל תמיד להבין - מאיזושהי זווית את מה שמספרים לך, פשוט לנסות להכנס לנעליים של בן השיח, ולנסות, מהמקום שלו, ע"פ התכונות שלו, להבין ולחשוב ולזהות מה כדאי לומר באיזה זמן. 

 

יש עוד המון מה לומר בנושא אבל זה בערך קצת.

בנושא של "קבלה"

 

אבל חשוב לציין שלא תמיד צריך לקבל, את צריכה לדעת איפה הגבול שלך וכשאת מרגישה שיותר מדי משתפים,אומרים, מדברים או מדריכים בלי לתת לך להביע דעה באופן רציף זו קצת בעיה, תסיטי בעדינות את הנושא, תעלי אותו לרבדים אחרים.

 

הכל עניין של אסטרטגיות.

 

לחשוב כמו בן השיח, לזהות, לדבר\להקשיב.

 

והכי חשוב, לדעת את הגבולות שלך ושצריך, להציב אותם בשיחה.

לפניי ורוצה להעמיק קצת בשני דברים.

לדעת לקבל זו אומנות, ואומנות צריך ללמוד איך ליישם.
צריך ללמוד את הטכניקות, לתרגל את המיומנויות ולהתאמן יום יום, ולהבין שזו מהות שבוחרים לחיות.
וזה לא מתחיל בקשר זוגי, זה מתחיל במעגלים הרבה יותר פנימיים ומשם מתרחב החוצה.

זה מתחיל במוכנות שלנו להבין שאנחנו ברואים שמושפעים מידיו של הקב"ה כל רגע. בשפע חיים ובשפע של מתנות שלפעמים הופכות להיות מובנות מאליהן עבורנו, והן בכלל לא. ברגע שמחזיקים בהבנה הפנימית הזו שכל רגע אנחנו מקבלים, ובלי לדרוש מאיתנו דבר (כי הרי כל מה שניתן, הוא שלו) אנחנו מתעוררים ורוצים לתת תודה למי שנותן לנו הכל וכל רגע. כאן התחלנו לתפוס את המציאות אחרת ולהכיר תודה על כל דבר שנעשה עבורי, בלי תלות בנותן או במה נתן, אם יש לי יכולת להחזיר משהו בכלל או אם בכלל מגיע לי.
זו קבלה טהורה, בלי התחשבנויות בכלל. משום סוג.
כמו כלי שממלאים אותו במים, הוא לא יזעק או יקפוץ ממקומו כשבאים למלא אותו, הוא פשוט יתמסר להיותו כלי קיבול ויעשה מה שהוא נברא לעשות- לקבל לתוכו ולהכיל את הטוב שמזרימים ומשפיעים עליו.
ככה אפשר להסכים לעצמנו פשוט לקבל מאחרים סביבנו, אם מחמאות אם דברים אחרים פשוטים ויומיומיים ומורכבים יותר (כמובן כשזה במקום). לא מול כל מצב ואדם צריך להחזיק את מנגנוני ההגנה שאמורים לשמור עלינו מפגיעה. ואת זה אפשר להתחיל לתרגל כבר עכשיו במעגלים הקרובים לנו.

אחרי השלב הזה, מגיע שלב שפעם שמעתי מישהי קוראת לו 'מחזיר אור'. אם אני לא נכנסת בכלל למקום של התחשבנות פנימית, שהיא כמו חור שחור שבולע את כל הנתינה של האחר כלפיי, אני בוחרת להחזיר לו חזרה את מה שנתן ב... שיקוף. לתת תודה על מה שנתנו לנו. זו דרך שלא גורעת מהמקבל ומעצימה את הנותן. זו דרך שמאפשרת לו לראות בעצמו איך רואים אותו, מה קיבלו ממנו וכמה הוא משמעותי וראוי. בשלב הזה נכון לשקף מה קיבלנו, כמה זה משמעותי לנו ושראינו, פשוט ראינו את ההשקעה בנו, המחשבה עלינו ומה הרגשנו.

יש עוד הרבה מה להוסיף בעניין כמו שאמרו כבר, זה נושא מאוד עמוק ורחב.

בפסקה אחת לפני אחרונה מהמם ומדויק. זה מייקר עוד יותר את כל הנתינה של הצד השני

ממש חסד שהקב''ה עשה איתנו
''קונה הכל''

תודה אהובה, בזכותך לומדת ומעבירה הלאה עוד דבר:
זה חלק משמעותי ביכולת לקבל, להצליח להיות בבחינת אספקלריה (זכוכית ראי). ואחרי ששלחתי את זה חשבתי לי שאולי יש גם אפשרות להיות ברמה יותר גבוהה של אספקלריה מאירה (זכוכית שקופה וצלולה שאפשר לראות דרכה).
כשהדרגה הגבוהה יותר מחזירה אור לשני ומשתפת אותו במה הוא עשה ובנוסף לזה גם חולקת את הפעולה שנעשתה בנפש המקבל והיכן נגעה הנתינה ומה יצרה וחידשה במרחב המשותף.
בעיניי, זה ביטוי לחיבור יותר עמוק, כי זה יוצר חיבור ישיר ופנימי יותר בין עומק כוונת הנותן לעומק כוונת המקבל.

זה סוג של ביטוי לקשר שנבנה ביניכם.
וזה הדדי.
וזה שונה מנתינה של צדקה לדוג' - הנתינה היא בשביל ובגלל הקשר.
וזה מה שמקרב ומעצים אותו.

@בינה. 🤭

עריכה: אופסי, עכשיו אני רואה שהגבת כבר 😅

אם הוא רוצה להקריב למענך ובאמת טוב לו עם זה וזה עושה לו טוב - למה למנוע את זה?

את יכולה להסתכל על זה הפוך? - דהיינו, את רואה מצב שתהיי מוכנה להקריב בשבילו ותשמחי מזה שאת עושה לו טוב? 

שיש לך.
אפשר לעשות עם זה הרבה טוב בעולם..
(והסתכלות על חצי הכוס המלאה תעזור לך גם לקבל)
ולפעמים קשה לנו לשחרר את זה, וזה יכול להגיע ממקום לא טוב, שמפחד להיות 'חלש'..

לגבי המקום ה'מקבל' בנפש -
בעיני זה חלק באישיות, וכדי לחיות בצורה שלמה כדאי להשתמש בו

בחויה שלי זה מתחבר למקום שלא חייב לדעת הכל ולשלוט במה שקורה, אלא יודע להרפות ולתת למציאות להתנהל.
מקום שיודע להתפנק ולהנות מדברים קטנים.
כשמצליחים להיות במקום הזה, אפילו לרגע, יש בו אמונה מאוד מוחשית, ותפילה טובה יכולה לצאת משם

איך עושים את זה תכלס?
כמו שכתבו כאן לפני..
בדברים קטנים, לאט לאט -
מישהי עושה לך טובה קטנה?
לומר תודה מעומק הלב, ממש להרגיש הנאה ממה שקיבלת.
לנסות לשחרר שליטה בכל מיני דברים.
ובעזה תרגישי את זה לאט לאט..

בהצלחה!

הרי את רואה שזה משמח אותו..

 

כמו שאת רוצה לתת - גם הוא.

 

ואז גם תוכלי עם הזמן גם להיות קצת "מקבלת" כלפיו מצד עצמך.

 

אם תחליטו להתחתן, יש דבר טוב בזה שיש באשה צד מקבל. 

 

איש טוב, מטבעו רוצה לתת לאשתו. להיטיב.

 

זה לא סותר שגם את תהיי בגדר של נותנת.

מי שמודע לבעיה, יכו להתחיל לעבוד על פתרון, אבל זה יכול לקחת גם עשר שנים.

בינתיים יש מישהי שעדיין תרצה (מישהו שעדיין ירצה?) אותך גם עם החסרון הזה.

ובסדר הוא יירצה בטח אבל אולי לו יהיה גם בעיה רצינית.
וגם.. זה חוסר אחריות להביא ילדים ככה.
כי הילדים גם יהיו בלי חברים.

גם ילדים אוטיסטיים עם בעיה תקשורתית מוחית ברמה תפקודית כזאת או אחרת, יש להם מה לתרום לעולם

כ"ש וק"ו, כאלה שהשפה שלהם קצת שונה מהכלל, אני מניחה שאין כזה דבר לגמרי,
בטוח יש אחוז אוכלסיה שיותר קל  לאותו/ה אחד/ת לתקשר איתם.

הם פשוט צריכים למצוא בן זוג שיתאים ויכיל את דרך התקשורת שלהם


ובנוגע לילדים.. לא כל דפוס של ההורים, ההילדים יורשים

 

יש היום הצפה של יועצים ומטפלים. רק צריך לחפש ולמצוא.

 

לצערנו תקשורת לא טובה בין הורים זה לא כל כך נדיר.

אם כולם היו נמנעים מלהתחתן עד שהם בטוחים שהתקשורת שלהם היא מושלמת, היו מעט מאד זוגות שמתחתנים, והאוכלוסיה בארץ היתה מצטמצמת דרמטית תוך דור אחד.

 

את מניחה שהתקשורת בין ההורים שלך היא כל כך גרועה, שבהכרח גם התקשורת שלך תהיה גרועה כל כך, שלילדים שלך לא יהיו חברים.

לך יש חברות? אז כנראה ההנחה הזאת לא מתחילה בכלל.

אין לך חברות? אז הבעיה שלך היא התקשורת עם בני זוג? הבעיה שלך היא מהותית, עמוקה, ודורשת טיפול מיידי.

זו עבודה לכל החיים, והיא משתלמת מאוד!!

ממליצה ממש לעצור ולתת לזה זמן ומקום.

אם התקשורת בבית שלך (לא שלך ספציפית כמובן) לא כמו שהייתה רוצה אז אתה חייב ללמוד אותה ממקורות חיצוניים כמו ספרים שם יש את כל הדקויות וכך תדע מה אתה עושה טוב ומה צריך שיפור
וכן אם בכללי הזוגיות של ההורים היא לא מה שאתה מאחל לעצמך אז אתה חייב ללמוד את זה ממקור חיצוני (כי גם אם אתה לא אוהב את הזוגיות שלהם אם זה הדבר היחיד שאתה מכיר כך גם תתנהג)
יש גם מעשים שאתה לא רואה בהם רע אבל אדם שמבין יכול לדעת שבמעשים/אידיאולוגיות אלו נמצא הבעיה (לדוגמה שקראתי אישה שאהבה בבית שלה את זה שכל הנשים קריריסטיות אך לא אהבה את זה שכולם גרושות, הפחה לאישה עם קריירה התחתנה עמדה להתגרש והלכה לטיפול סוגי. בטיפול היא גילתה את הבעיות הזוגיות שקריירה נשית מובילה אליהן ואת הדרך לפתור אותן)

ולהתחיל לצאת
ואת צודקת שאם לא מטפלים ומודעים לרוב יהיה שחזור בן דורי
גם אם לא באותם עוצמות

שרשור על זה - נסיונות פעילים

ויש כאלה שאין להן.

(ודוק, לא 'רואות') על הבנים בכל מיני אירועים.
הרגשתי כמו בהצגה(:
בעיקר בחגים וכאלה שרוקדים.

אבל די עבר לי..

לכן אני מופתע

שווה לך לנסות כי אף פעם אין לדעת מאיפה זה יבוא

לא יודע מה הייתי עושה אם זה היה קורה בזמנים טובים יותר

לא מאוד משנה לי, הבעיה שלמעשה הטיפוסים שיתאימו לי בד"כ יהיו כאלו שעשו לפחות תואר ראשון..

לי עצמי יש (כמעט) הסמכה מקבילה לתואר ראשון, ובלי קשר אני סטודנט.

אם כי לא אתנגד להתחתן עם מישהי שכבר סיימה תואר, זה יחסוך בלאגן(:

עיקר החשיבות בתואר מבחינתי, שבעולמנו הנוכחי זה פתח לעבודה מכובדת, וברוב המקרים לעבודה בכלל
(כמובן שאני בעד השכלה בכללי, אבל זה לא העיקר בתואר)

גילוי נאות - יש לי השכלה תיכונית+ישיבה

לא חייב לענות, למי שכן בא להרחיב, רק מנסה לקבל תמונה יותר ברורה ומדוייקת על השלב בחיים שבו נמצאים פחות או יותר ועונים-

מה טווח הגילאים שלך:
1.   20-25

2.  26-30

3.  30 ומעלה.

 

והאם זה משהו שאת\ה חושב\ת שיכול לגרום לך להעריך פחות את בן\בת הזוג במידה ואת\ה רכשת השכלה כלשהי והיא\הוא לא  או שזה לא מהווה מדד כלשהו עבורך?

 

זהו 

 

מה שחשוב לי זה לא השם 'תואר' (ובואו, יש תארים חמודים והכל אבל השכלה אין בהם כ"כ)



אבל אני צעיר אז ברור שזה קשור

אם הוא לא התחיל ללמוד חשוב לי שיתכוון להתחיל לפחות
אני באמצע תואר ראשון

6. 12 שנות לימוד ובגרות זה נחשב?

א. 1- לא חשוב לי
ב. 4 - לומדת לתואר שני
ג. 2 - 26-30
ד. זה לא מהווה מדד בכלל.
למדתי נושאים שרציתי ללמוד ולא כי חשוב לי עצם ההשכלה.

שאלה ראשונה: 2

שאלה שניה: 4

השאלה אם היא עוסקת בדבר שהיא טובה ומשמעותי בשביל הרבה יותר משמעותי בשבילי.

 

אני חושב שהחברה כיום מצפים שגברים היא יהיו פרנסים העיקרים זה יכול להיות עוול של ממש.

תקן אותי אם לא הבנתי נכון, אז העניין של ההשכלה פחות חשוב לך, אם היא לא תלמד משהו אבל כן תעשה משהו שהיא אוהבת אתה סבבה עם זה כל עוד זה מביא פרנסה ואתה לא מפרנס יחיד ועיקרי בבית? 

בעיני לא חשוב אם יש תואר, השאלות שנשאלות הן מה:

מה מסלול החיים שבו היא בחרה?

(להיות רופאה? גננת? עסק עצמאי? לשזור פרחים להנאתה?)

מה המשמעות הכלכלית שלו? (הנחה - היא מודעת למשמעות הכלכלית, בין אם זה היה שיקול ובין אם לא)

(מה התרומה שלה לכלכלת המשפחה, בהנחה שהמסלול מצליח?)

מה דורש ממנה המסלול שהיא בחרה בו

(האם היא מוכשרת בתחום כלשהו? יש לה נכונות להשקיע?)

ומה התכלית שלו, 

(האם היא בחרה בזה מתוך עצלות? אידאלים? חשבון קר של משכורת? זה כיף לה?)

מה רמת האחריות הכלכלית שהיא לוקחת על עצמה במסגרת חיים משותפים

(האם היא מוכנה לחפש עבודה רווחית יותר, אם יהיה צורך? האם בעיניה הגבר מפרנס והיא סתם מרוויחה כסף לעצמה? עד כמה היא מהווה גב/ כלכלי במקרה צורך?)

 

אני משתדל לא לנחש את התשובות (או לנחש ולזכור שזה ניחוש)

 

אני אוהב שמתייחסים גם אלי בצורה הזאת - מתמקדים בזה שאני אחראי כלכלית ואפשר לסמוך עלי, ולא בזה שאני אקדמאי או שאני עובד

 

אני חושב שזאת היתה הגישה שלי לאורך כל השנים, גם כשלמדתי בישיבה, גם כשלמדתי לתואר, וגם כשאני עובד.

 

את  מה שעומד מאחורי השאלות האלה ואת הת'כלס.

אבל רוב העם (אולי לא רוב, אבל חלק גדול ממנו) כשתדבר איתו, יציגו את זה מהצד של ההשכלה ולימודים, 
כלומר, יצא לי להתקל בכל מיני אנשים ונשים בעיקר בגיל בוגר יותר, שהאישיו של "הוא צריך להיות משכיל" ממש חזק שם, ויש כאלה שיחפשו את השורש של זה לא בהכרח בעצם הלימודים ורכישת ההשכלה אלא כהשכלה כללית למשל כמו שכתבו פה גם.
 

הכיוון הסתכלות שכתבת פה הוא תכליתי ומעשי יותר..!
אשרייך (:

 

אבל זה נושא אחר, ובעיני לא הנושא של הנושא של השרשור הזה.

 

האם ארצה להתחתן (האם כדאי לי?) להתחתן עם מישהי שמשמעותית פחות חכמה ממני, בפער שממש מורגש? כנראה לא.

האם בעיני יש ערך לידע תורני/כללי של הצד שאיתו אני רוצה לחלוק בית ולשתף משפחה? בהחלט כן.

אבל שאלת ה"יש תואר" מלמדת די מעט לגבי זה. פגשתי בחיי הרבה אנשים עם תואר ובלי שכל, "אקדמאים" עם אפס התעניינות בעולם שסביבם. לעומת אנשים עם תארים מפוקפקים וחיים עשירים בידע, מחשבה, חשיבה והתבוננות, תבונה ופיקחות.

לי באשה השכלה פורמלית, העיקר שתהיה חכמה ומשכילה.

אבל השכלה כללית בזה חשוב.

אתה מתכוון להשכלה כללית, או פשוט בתחומי ידע פחות או יותר שלך?

שחושבות ומשכילות בתחומי הרוח. לא חייב להיות במדויק בשלי שזה יהדות והיסטוריה.
אבל אני גם מעריך אנשים שיש להם ידע במדעי הטבע וכדומה.

שאלה ראשונה- 2 

שאלה שניה-  4 

שאלה ראשונה :נראלי 6
לא בגלל שזה תואר .. פשוט הרבה פעמים זה מראה על רצינות . לא באמת אכפת לי מהמילה תואר ומה אנשים אומרים וכל הטררם מסביב.
ואני פשוט חושבת שאתחבר יותר מהר למישהו שרציני.
והרבה פעמים אלו היו הבחורים דווקא עשו תואר או לקראת לקבל אותו .
אבל מאמינה שיש גם יוצא דופן אני לא חושבת שאפסול בחור שלא עשה תואר .. והוא מאוד מאוד רציני .

שאלה 2 : שלוש

2. לגבי הבחורצ'יק, לא קריטי לעכשיו אבל כן חשוב לי שבעתיד כן ילמד, גם אם כרגע עדיין לא.
2. אני כרגע בדרך לתואר ראשון, מקווה בהמשך להתקדם בע"ה.
1. 20-25.

3

ואז

2...

בע"ה מתפללת שאצליח להקים בית של תורה, שבעלי יהיה אברך, ואצליח לפרנס ולגדל את כולם בטוב.

אשרייך!

שתזכי בקרוב בע"ה בבעל ת"ח שאוהב את התורה באמת

2

ואני 2

שאלה ראשונה - 3 ו1 בהמשך.
ממש לא קריטי לי שילמד דווקא משהו משכיל.
בקשר לאברכות- כל עוד הדברים מדוברים בינינו והוא עם ראש על הכתפיים ויודע שאם זה נהיה גדול עליי הוא לוקח אחריות ויוצא גם לעבוד/עובד במקביל ללימוד תורה, הכל בסדר.

שאלה שניה -2

ותארים לא מהווים מדד אצלי ככ.

בשבילי 🙂

ניחוש שלי- האברכות והמוכנות שלי לזה😅
בטוח לא הפתיע אותך שלא מעניין אותי אם עשה תואר או לא

לא יודע למה
תפסתי אותך קצת אחרת 😅

אני א י ש ה כידוע
מותר לי להכיל מלא דברים😝

סתם, אני יכולה להבין למה זה מסתבך לך..
אבל נו נו נו! אתה גם נופל לתיבנות העולמי 🙄

אגב, אם אתה ממש רוצה להתבלבל אז גם היתי ממש בסדר עם לצאת עם מישהו שיהיה בצבא.. (עשיתי את זה..)

והאמת,
איזה כיף לך! ושימחת

איבדתי אותך לרגע

😌

כנראה כבר יש להם איזה ילד...

נולד להם לפני חודש בערך בן, והם באמת זוג מתוק

אבא ואמא מתווכחים על משהו
חזקיהו- אמא, את צריכה להקשיב לאבא כי הוא סיים ראשון
אמא |מחייכת|- חזקי ילד שעשועים שלי אבא ניצח כי אני נתתי לו לנצח. חששתי שאם לא אתן לו הוא יתבייש להתחתן עם בת שניצחה אותו
חזקי- נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם

סתם הקפיצו את זה באיזו קבוצה קצת הזויה שאני חבר בה...

הילד כבר יהיה חתן תנך

אין איזה גיל מינמום או משהו...
זה חתן תנ"ך! לא עומר אדם!

לא SO DO YOU שיש שם שאלות ממש אינטימיות.

משחק 'אישיות' (בוחרים דמות ועל פי תשובות של כן ולא מנסים לגלות מי זה) זורם לגמרי.

זה טוב לרענן טיפה את הדייט.

להיות אתם

משחקים פחות מתאימים לפגישות ראשונות

למה לא פשוט לדבר?

למה לא פשוט להתחתן, אה?