פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 280)

עד כמה מסבירים/משתפים/מפרטים, זה תלוי בשאלות:

 

האם אני מרגיש בנוח לשתף?

האם הוא יקבל את התשובה? (או - האם אני חושב שהוא יקבל את התשובה)

האם אני מצפה ממנו להצעות אחרות?

אם זה מישהו שבכלל לא מכיר, וגם לא הכי סומכים עליו בהמשך מאחר והוא די בשיטת מכנסיים וחצאית - אז לא וכ'

כדאי לשלוח הודעה יפה ומנוסמת שמעריכה מאוד את ההצעה שלו.

עצם ההצעה זה דבר מוערך בפנ"ע וזה מה שנראה לי כדאי לשדר לכל מי שעוסק בדבר החשוב הזה.

 

אם הוא עשה מעשה חשוב לטובתי - זה מחייב שהוא יחדור לפרטיות שלי? לא.

זה אישי.

אם זה בשביל לכוון להצעה נוספת - מצויין.

אבל אם לא - למה כן?

 

ולרוב שדכן ישאל כדי לדייק

לא כדי לנבור בנבכי נפשך 

 

אז זה באמת מתבקש, כי זה התפקיד שלו..

אבל אם זה חבר/ה שחשב על הצעה שנראת לו, לא תמיד נעים לומר.

גם אין בזה שום פגם מבחינה שיכלית, זה לא תמיד נעים לשתף.

זה גם תלוי למידת הקירבה.

 

לדוגמא אם יש לי משהו רע שאני חושב על הבחורה - אני לא יגיד לו אם לא אמצא לזה תועלת כלשהי.

או סתם רצון אישי שלי שאני מחפש בבת זוג ולא נעים לי להגיד למישהי שמכירה אותי קצת וחשבה עלי.

בס"ד

אני תמיד שואלת את האנשים למה הם פוסלים. כמובן עם סיוג שהם יכולים לבחור שלא לענות, אבל זה יעזור לי מאד לדייק להבא.

אני לא שדכנית במקצועי, אבל אני אוהבת לחשוב על זה ולחפש. בשביל שאוכל לחפש טוב יותר אז האנשים שאני מציעה להם צריכים להיות טיפה פתוחים יותר לזה...

מסכים איתך,

איך שמרגיש ונכון לבנאדם - לא משנה אם זה שדכן או חבר.

 

כמובן לא לשכוח שמדובר בנושא שיכול להיות רגיש או חטטני.

 

כל הכבוד על כך שאת עוסקת בזה!

זו נטיה טבעית.
גם אני מצאתי את עצמי מתחילה לשכנע חבר של אחשלי כשהוא אמר משהו על מישהי מסוימת..

אם זה מישהו אחר בדרך כלל אני לא אומר.
אבל בתכל'ס רוב הפעמים אין סיבה קונקרטית לשלול. סוג של אינטואיציה. ולכן גם אין כלכך מה לומר.

אתה יודע שיש לו משהו שהוא מתחבר אליו חזק אז אתה מגשש ונוגע בנקודה..

 

ולגבי דיבורי עומק מול דיבורים יותר פשוטים - לפעמים דווקא בניונאסים של הדיבור הפשוט אתה קולט את האדם. בבין השורות.

הצהרות/מחשבות/אמירות חכמות זה באמת חלק מהבנאדם, אבל מה שהוא זורק ככה ומדבר עליו בלי לשים לב - כנראה  שזה מאוד עמוק אצלו.

אבל תודה רבה!

משהו שקשור ללימודים/עבודה שלו/ה או תחביבים

ספר אהוב אפילו שירים שאוהב/ת לשמוע

 

 

שירים זה עיסוק ברגשות...

שירים של זמרים מעלים רגשות מסויימים,

תוכן מסויים שמבטא עולם ערכים.

אם אתם גם שומעים שירים עמוקים זה יכול להגיע לשיחות עמוקות או לפחות לרמוז אליהם.

 

מה שהיא עובדת? זה העיסוק המרכזי שלה..

למה היא בחרה בזה? ממה היא מקבלת סיפוק בזה?

מה היא מרגישה ביחס לעבודה משמעותית?

 

גם עיסוק בתחביבים יכול לפעמים להיות ביטוי של עולם ערכים עמוק יותר

כמו קריאת ספרים, שגם אם הם ספרי חול יש פעמים שזה יותר משמעותי מהארי פוטר.

 

הרבה דברים שגרתיים בחיים של מי ששואף לחיות חיים של עומק הם עמוקים.

לדוג':
היחס בין קודש לחול
היחס בין השתדלות ואמונה (בפרנסה וכדו')
הדעה שלה לגבי השקפות שונות וזרמים שונים ביהדות

כל נושא כזה מתפתח בקלות לדיון ארוך. כי שואלים מה הדעה שלך? למה את חושבת ככה? ואז אתה אומר את הדעה שלך ומנמק אותה, ומתפתח דיון שבסופו מסקנות (או הסכמה שלא להסכים...)

 

היחס לחיי משפחה

היחס לילודה

היחס לקריירה

היחס לחברה נפרדת/ מעורבת 

היחס לארץ ישראל 

 

בסוף גם מדיון סתמי אפשר לפתח ולהגיע לשיחת עומק, 

נשמע לי מאולץ קצת לתכנן "עכשיו מדברים רציני"

 

אני באמת יותר רוצה לדעת איך להגיע לשיחות עומק מדיון סתמי. מה שחשבתי זה איכשהו להכניס שאלות עומק בתוך דיון סתמי

דוגמא אחת היא באמת לשאול למה? סוג של ראיון עומק כזה. ובדרכ תשובות למה קצת יותר עמוקות.

 

דוגמא שניה היא להיות זה שמעלה משהו ("וואי, איך אני אוהב את הצבעים פה") ואז אולי זה יסקרן אותה.

חשוב לזכור אמנם שיש גבול למאמץ שאתה משקיע בזה: תחשוב שעם חבר אתה לא צריך להתאמץ על הדברים האלה, ואם אחרי שעה וחצי אתם עדיין מגרדים שמש של נושאי שיחה, אולי זה אומר משהו, וזה ממש לא באשמתכם.

דיונים אידיאולוגיים ודעתניים הם לא שיחות עומק.

(הרבה אנשים מתבלבלים בין דעתנות לעומק. בדיונים דעתניים אתה נשאר ברובד חיצוני.

לדעתי, עומק נוצר כתוצאה משיתוף יותר אישי, בחוויות, ובכאבי חיים. כמובן שצריך בהדרגה ובהתאם לסיטואציה

תוכלי להביא דוגמא? 

אני נגיד יוצא עם מישהי, שמספרת על זה שהיא לומדת רפואת שיניים בירושלים, יש לה ארבעה אחים והיא גרה עם ההורים בנגיד אלעזר, איפה נכנסת פה הכניסה הכנה לנושא? 

שאם יש נושא שעולה, דבר שהיא משתפת או תוהה על משהו קיים

 

אפשר לפתח את זה לדיון, בצורה יותר עמוקה.

אבל זה קצת המילים שהוא שאל: איך לוקחים דבר שהיא משתפת לדיון בצורה יותר עמוקה?

 

 

אם היא משתפת משהו - אפשר לדבר על זה בצורה פתוחה, כנה ולהסיק מסקנות, לדבר על תובנות.

 

אם סתם תוהים על ציפור שעוברת באיזור, אפשר לפתח דיון, החל מסוגי ציפורים ואזור נדידתן וכלה בהשראות שהתעופה שלהן מעוררת.

זה משהו שצריך לבוא תוך כדי השיחה, לא להגיד בואי נדבר עכשיו שיחת עומק
למשל שמדברים על המשפחה- איך הקשר עם ההורים? עם האחים? על החינוך שחינכו בבית? היית רוצה גם ככה לחנך?
שמספרים על היום יום- מחשבה שעלתה היום? מסופקת ממה שהיה?
בקיצור דרך השיחה אפשר להכניס את זה

איך להכניס את זה דרך השיחה
אבל תודה רבה הבאת פה רעיונות טובים

לאחרונה נוכחתי לראות ששדכנים זה לפעמים יותר נוח מאתר היכרויות.
לפחות במגזר החרדי או התורני יותר.
או שזה תלוי שדכן גם, אבל לאחרונה מעדיפה את השיטה הזאת יותר מאתרי היכרויות.

 

יכולה להבין למה לאנשים יותר נוח אתר הכרויות גם, חוס את כל הטרטורים והבחור\ה יכולי לבחור בעצמם כביכול מה הם רוצים.
 

מודה שלא ידעתי שיש שם סצנה של אתרי היכרויות בכלל..

לא מהמגזר החרדי הסטנדרטי 
לכן אתרי היכרויות זה גם חלק מהאופציות.

 

יש חרדים באתרי היכרויות, פחות בני תורה שלומדים כל היום אולי, אבל חבר'ה עובדים ולומדים או בעלי תשובה למיניהם, או בכלל בחורים תורניים מסוגים שונים אפשר למצוא שם.

אז בעצם זה דומה יותר למערכת יחסית דתלית? כזאת שהקשר בה הוא קצת ארוך יותר למשל?

באמת מרחב שאני לא מכיר. אם אני יכול לשאול, חסידי? ספרדי? ליטאי בכלל?

אולי יותר נוטה לדת"ל, חרד"ל וכיו"ב מבחינת הקשר, יש יחסית פתיחות מסויימת.

מבחינת השקפה פשוט זה יותר חרדי.

אז הנטייה לחרדיות (לעומת החרדל), היא למשל ביחס למדינה?

אז אני לא ממש באה לייצג מגזר שלם אם זאת הכוונה שלך.
רק טענתי שיש גם כאלה באתרי היכרויות, מבלי לנקוט כרגע עמדה אישית (:

לא שאלתי על זה. למה שאני אחשוב שאת מייצגת מגזר?

או להשאיר איזו סטיגמה, לא יודעת איך זה יכול להשתמע 

למה אתרים יותר נוחים לנשים?
לי באופן אישי יותר נוח שיהיה מישהו שמכיר את שני הצדדים ולא איזה אתר שאני לא יודעת מי מדבר איתי בכלל

ושוב, כל אחד ואחת עם השיקולים שלו או שלה, אבל לצורך העניין:

בגלל המנגנון של שדכנות המקובל, שלפיו הגבר מקבל את ההצעה ראשון, יוצא שבנות מקבלות פחות הצעות. באתרי היכרויות, בכלל שנהוג שהגבר ייזום (לא יודע מה יותר נכון, אבל זה מה שקורה בדרכ), בנות מקבלות יותר הצעות.

הנקודה של עדיפות מבחינת היכרות עם שני הצדדים היא אכן יתרון לשדכנות (לסוגים מסוימים שלה, אני לא בטוח שאיזה מישהו שרואה חצאית וכיפה ומחברת יותר טובה מפניה פרטית באתר).

אני רואה את זה שווה בין גברים לנשים בחסרונות ויתרונות

אולי לנשים יכולה להיות בעיה של חוסר אמון יותר גדולה באתרים עם משתמשים אנונימים

אני לא חושב שיש עדיפות לאחד המינים באשר לאתרים/שדכניות

 

זה נראה לי זהה.

אין גוף שלישי שמשדך וזה לפעמים מסבך את העסק ולפעמים מקל עליו.

אבל אני סקרן.

 

במה לדעתך אתר מקל למשל? ובמה מסבך? יש איזו שיטה שאתה מעדיף, אם אפשר לשאול?

אתר - יש לך מגוון של אופציות (שאם אחת לא תצליח תוכל לפנות לשנייה), פלטפורמה פחות אמינה - אתה לא יודע מה האמינות של ההצעה. אין אף אחד שאמר לך שזה רציני. הרבה פעמים זה יכול ליפול מהר.

שדכנות - אמון, אופציה אחת. בוחרים בשבילך. נוחות - יותר נוח לברר על מישהו מאחורי הגב במקום לדבר איתו. למרות שאפשר להתרגל לשניהם.

לברר מאחורי הגב, אפשר גם כשההצעה היא דרך האתר ..

לא דייקתי, 

יותר מדוייק להתנהל ישירות מול הבנאדם ולא מול גורם שלישי

זאת תחושה שונה, לאו דווקא שלילי

בנות מקבלות באתרי היכרויות עשרות אם לא יותר פניות לא רלוונטיות מכל צרוע וכל זב. אני באמת מרחם עליהן בקטע הזה.

חוצמזה, שבאתרי היכרויות זה סוג של חתול בשק, אז אם אתה גבר זה טיפה פחות משנה, אבל אם אתה אישה? היא פתאום יכולה לצאת עם איזה סוטה וכו. באמת לא כיף.

אז לבנים יותר טוב באופן כללי? נגיד בשדכנות יש להם יותר הצעות מבנות

אמת
אל תהיי עצובה נשמה

זה פריקה ואת כנראה לא רוצה לשמוע עצות (לפי הכתיבה שלך) אז אני רק אגיד שאני מבין אותך וחווה בדיוק את אותו הדבר (ואני חושב שעוד רבים פה)

אם את בכל זאת רוצה עצה אז אני חושב שהתשובה נמצאת אצלך. את רק צריכה לחשוב תוך כדי כתיבה וסידור הדברים בראש- בין מחשבות אמוניות (הכל לטובה) בין מחשבות פרקטיות ובין מחשבות שבבדאות האחד שאת מחפשת קיים

בהצלחה ענקית!

איך אפשר להאמין בזה באמת?ושזה לא יהיה מן השפה ולחוץ??

בגמרא נאמר "40 יום לפני יציאת הולד יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפנולי" (זה בערך הציטוט)
כלומר חזל אמרו שלכל סיר יש מכסה וזה לא שאלה של "אם" אלא שאלה של "מתי"
וכמו שכל העולם ההלכתי בנוי על חז"ל ככה כל העולם האמוני
חוץ מזה הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו להתחתן באומרו "לא טוב היות האדם לבדו" וציווה אותנו לפרות ולרבות. נראה לך שה' יצווה אותנו במשהו כזה ותוך כדי הוא יגזור עלינו שלא נוכל לקיים את הציווי שלו?

למה לא  שתפעלי ע"פ האינטואיציה שלך?

אם באלך לבחון את ההצעה - תבחני.

אם את רואה שזה לא כיף לך ככה - אל תבחני.

 

באופן אישי אני ממש לא מתרגש מהצעות ובעיקר מעניין אותי תוכן ההצעה עצמה.

יש שלב כזה שאתה בוחר 'להתקשר' להצעה ועוזר לי לדחות את זה לשלב מאוחר כדי לא להתרגש סתם ולבזבז כוחות.

 

שיטת השדכנות היא מאוד דינמית ואני מכיר שדכנית שפועלת דרך הוואטסאפ והרבה פעמים לא מכירה ומשדכת על פי אינטואיציה מהפרטים והתמונות ויש לה לא מעט שידוכים.

והיא כמובן נותנת לכל אחד לבחון הצעה. ברכע שנתנו לך ההצעה - האחריות לבחון אותה היא שלך.

 

לקשר בין אנשים ולדייק זו משימה לא קלה

כל אדם שעוסק בזה יש לו אסטרטגיה שונה במה נכון וכיצד יצליח 

(יש כאלה שמצליחים לא רע)

 

וזכותך לבחור את הדרך שמתאימה לך ונעימה לך בה תרגיש שהכי הכירו אותך 

 

מסכימה עם @advfb שהכי חשוב הוא להתבונן בתוכן ההצעות 

 

השיחה שינהלו איתך לא באמת תעזור להם להבין אותך. זאת לא באמת היכרות.
רק אם יפגשו איתך לשיחה של שעה ויותר ולא בתור 'ראיון' אפשר יהיה להכיר אותך.
אז המסקנה שלי היא שבוחנים את ההצעה בלי קשר למי שהציע.

@איכה את כתבת פעם לא?

יש כאלה שמחליטים להתחתן תוך שבוע ויש כאלה תוך שנה ויותר.
כמובן שכל קשר צריך לבחון כדי לא למרוח אותו סתם.

אני גם חושבת שאין נכון או לא נכון
לכל אחד יש לב שונה.. ולפעמים כל האמירות או הלחץ הסביבתי רק גורמים לנזק.
בעיני צריך לאזן בין הרצוי למצוי.

מצד אחד - אני לגמרי מזדהה עם המשפחה שלך.

אבל אני ממש לא מסכים איתם - ללחוץ עלייך זה לא נכון, ולזלזל בו זה לא נכון. גם אם יורת משלשה חודשים זה סתם מריחה.

 

מצד שני - לגמרי מבין את הרצון לא לוותר על קשר רק בגלל שהוא נמרח. ואת צודקת שלחץ חיצוני יכול לגרום לדברים להתפוצץ גרוע.

 

כדאי לחשוב על האפשרות שמשהו בקשר לא הבשיל ולכן זה מתעכב, אולי זה יכול להרגיע גם את המשפחה שלך. אולי הוא ילך (או שניכם) לייעוץ - מקצועי או רבני - כדי לעזור לשחרר דברים שנתקעו.

 

המון הצלחה, בשורות טובות בקרוב ממש!

 

לצערי מה שהיה היה, ובאמת דברים התפוצצו גרוע ככה שכנראה שזה לא רלוונטי יותר... 

מעניין אותי באופן עקרוני. 

תודה! 

שלום,

 

קודם כל, אתחיל מתגובתך האחרונה. מה שהיה  - היה ונגמר. לא משנה כרגע כמה כאב או כואב. הלאה...

 

ולשאלתך - באמת נכון הוא להגיע להסכמה /החלטה / מחשבה משותפת שאתם צועדים לקראת נישואים, כבר אחרי שלושה ארבעה חודשים לכל היותר [כמובן תלוי בתדירות הפגישות שהיו].

 

1. כידוע, לכל אחד מכם, יש לב, ויצר, ומחשבות, שאין לדעת כמה זמן תוכלו להיות יחד, בלי להגיע למקומות לא טובים חלילה. ומכיון אחר -  גם ה"החדשנות וההתלהבות" עלולה לדעוך ... [תשאלי את הנשואות כמה זה חשוב מידי חודש...]

 

2. גם מבחינה רגשית - אחרי ארבעה חודשים זה הופך למעין שגרת "חברות", והזמן נמרח לו .... וחוזרים חלילה לסעיף אחד ...

 

3. לא צריך לחשוב על "כמה זמן עד שמתארסים" אלא יותר בכיוון של "מה עוד אני רוצה לדעת או לבדוק עד שארצה להתארס". הכל טוב ? אם לא עכשיו - אימתי ?

 

4.  אם משהו מפריע אחרי תקופה של חודשיים שלושה - אז אולי באמת זה לא זה [חלילה] ? ככלל - רוב בני הזוג נשארים מקסימים אחרי החתונה כשהיו לפניה, אך חלקם משתנים לפחות טובים. לא מכיר מישהי שהכירה נסיך שהפך למלך ....

 

5. ומניסיונך שלך, ככל שנמצאים יחד יותר חודשים, ,הנחיתה מהפרידה קשה יותר. אז למה ?

 

בהצלחה בהמשך הדרך עם האחד שיועד לך ...

שכדאי לעשות הבחנה

בין הזמן למה שמתרחש בו

בין הקשר עם הבן זוג לבין המשפחה

בין זוג לזוג

 

בדרך כלל קשרים ארוכים הם תוצאה של התעכבות של אחד הצדדים - ואז צריך לבדוק מה הסיבה.

או קשר שבאופי שלו נועד להיות ארוך יותר. אני מכיר משהי שחלמה על כך שהיא תתארס רק אחרי שנה וחצי לכל הפחות וכשהיא התארסה אחרי חצי שנה זה היה נחשב אצלה מאוד מהיר.

אולי הבן זוג תפס את הקשר שונה מהמשפחה שלך?

אולי אפשר לקחת את הקצוות הללו ולהתייחס אליהם ולהכריע לכאן או לכאן?

 

הוא זה שעיכב ולא הצליח להגיע להחלטה וגם אותו זה מאוד תסכל. 

פרקטית, פשוט כי זה רלוונטי לי, אני מדברת על מצב כזה- שבו הגבר מעכב, מצב שיכול להיות שאני אתקל בו שוב ואני כל הזמן תוהה מה נכון לעשות אם לא בדיעבד אז בעתיד. 

מצד שני, יש גם סיפורים אחרים. אנהאל שמואלי מספרת שהיה לה קשר של שנתיים שנגמר, ואח"כ כשהיא התחילה לצאת עם עקיבא- הוא גם ממש עיכב (היא אחרי חצי שנה אמרה לו כן ולו לקח עוד שנה עד שהציע לה!!) היא מספרת שכולם לחצו עליה לסיים את זה ולא להימרח שוב כמו שכבר קרה לה אבל היא החליטה שהיא לא מוותרת. והנה היא בזוגיות מאושרת. 

אני יודעת שיש סיפורים כאלה ויש סיפורים כאלה, אני פשוט תוהה לעצמי מה יהיה נכון אם אני אתקל בזה שוב, ברור שאין תשובה, ברור שזה תלוי קשר וכל כך הרבה דברים. 

ועדיין, זאת שאלה שאני הולכת איתה ומעניינות אותי התשובות שלכם. 

 

יש סוגים שונים של עכוב.

להגיד 'הוא לא רציני' זה נשמע לי זלזול בבנאדם (שיכול לפעמים להיות צודק גם).

אם בנאדם מתעכב ומודע לזה ומטפל בזה או לפחות שקוף עם עצמו ולבת הזוג ביחס לזה - זה מאוד משמעותי ביחס לשאלה האם לחתוך או להמשיך.. יש הבדל אם זה נראה ללא מוצא אלא אם יש פה משהו שיושב עליו שאפשר לטפל בו ויש מוכנות לטפל בו.

 

מי אדם קרוב שאחרי האירוסין קרה לו משבר ביחס להחלטה וטיפל בזה. זה לא היה נעים לקשר שלהם אבל זה בין הדברים שמחזקים את האנשים ואת הקשר. ולפעמים יש לאנשים מחסומים. לפעמים הם מטפלים בהם ולפעמים לא

 

מסכימה איתך מאוד לגבי ה"לא רציני" זה גם מה שאני חשבתי אז, ואני ממש הדפתי את המשפחה שלי בתקופה הזאת. 

היום אני באמת לא יודעת את התשובה וזה חוזר לשאלה... 

יהיה לך בהירות בקשר לזה וממילא תוכלי להכריע לכאן או לכאן.

דיברתם על זה אולי? היה איזה משהו שהוזכר ביחס לזה

 

אבל זה בדיוק העניין, שאני מדברת על קשר שלמצוא את התשובה שלו לוקח זמן. שההכרעה לכאן ולכאן לא מגיעה מהר. 

שאין בהירות אחרי תקופה כזאת. 

לגבי השאלה שלך- אני עונה לך בפרטי. 

זה בגלל שלאחד הצדדים יש קושי (מובן ואנושי) בקבלת החלטות. פחד לקפוץ למים

אבל אני יודע שאני לא מומחה והעולם מורכב. במצב כזה הייתי פונה לאיש מקצוע (אפילו בתשלום)

בכל אופן כל אדם הוא אינדבדואל
יש אנשים שצריכים יותר זמן בקשר כדי להתבשל ולקבל החלטה.
ויש כאלה שמגיעים ממוקדי מטרה עם check list וסוגרים בחודשיים.

אם הולך בקלות ומתארסים מהר זה אחלה, אבל לפעמים יש אנשים שמורכב להם יותר להחליט, מלחית אותם, יש להם משהו שהם צריכים לשחרר, ועוד סיבות מסיבות שונות ולא כדאי להחליט שזה אומר שזה לא זה.
כן כדאי, בהחלט, ללכת לאיש מקצוע שיסייע.

052-553-7775 אשי כהן

אתה כותב את האידיאולוגיות שלך ואיך אתה רוצה שהבית שלך יראה.
תשתדל להתייחס לכמה שיותר נושאים. אם תפגוש עוד נושאים בדרך שלא חשבת עליהם ויש לך בהם דעה ברורה תוסיף אותם.
ואז אם אתה רואה שבמהלך הדייטים אתה אומר דברים שסותרים את מה שכתבת תדע שזה זוגיות מרצה

אם אתה חושש להיות בתפקיד המרצה ..
אז אל תהיה כזה.. תעמוד על שלך .. אל תגיד כן במקרה שאתה לא מסכים וזה עקרוני לך להגיד לא.

שמעתי שיעור של מיכל וולנשטיין על זה.
רק אחרי שהיא ישבה עם הבחור ועברה איתו על מה קרה לו בכל דייט היא הבינה שהוא כזה והוא לא שם לב לכך

כשבן/ בת הזוג נראה מושלם ומושא להערצה, דמותו משמעותית כל כך לבן אדם ומאפילה עליו, הוא מרגיש שהוא "זוכה" בחברותו של אותו אדם ומתמקד בו. כל מילה של בן הזוג חשובה. הזוגיות לא דו צדדית...

אם יש מישהו שכל כך מסונוורים ממנו ואין ביטוי לעצמך כדאי להתרחק... לא לשכוח את עצמך

לפעמים אדם לא שלם עם עצמו וכדי לפצות על כך מחפש פידבקים מהסביבה - חברים, בת זוג וכולי ובמקרה כזה אז באמת היחס שלו לחברה יהיה יחס תלותי - גם היחס לבת זוג.

במקרה כזה - כדאי להפריד בין החוסר האישי לזוגיות - אחרת זה מסבך את העניינים

אדם ששלם עם עצמו אין סיבה שיגלה תלות מזיקה כלפי הסביבה

 

בכל קשר שהוא יש מימד של תלותיות "צריך שתיים בשביל טנגו" השאלה איפה כדאי שהתלותיות תהיה. 

לא צריך להזהר מתלותיות עצמה - אלא מתלותיות שאיננה הדדית.

אם נפתחים אחד לשני בהדרגה ומרגישים טוב ביחד ומתגעגעים אחד אל השני זה מעולה. זה קשר.

לכן כדאי להיות רגיש ומתואם איפה הצד השני נמצא ולחוש אותו בקשר.

 

ביטוי אחד לתלותיות שאינה בריאה היא חוסר סבלנות לתהליך.

אדם שמרגיש 'תלוש' הוא יחפש מהר בסיס להשען אליו ויהיה לחוץ מזה.

 

 

 

ואני מוסיף עוד טיפה:
קשר תלותי: אפשר לומר שכשהרצונות שלך נהיים בעצם הרצונות של בן/בת הזוג + והרצונות האחרים שלך נדחקים מפניהם, זה סימן משמעותי לתלות.

עוד סממן, יותר "ארצי" הוא חוסר הדדיות. כמה את/אתה מגיעות לבן הזוג וכמה להיפך? מי יוזם את הפגישות? מי מגיב ומי לא. אם הוא לא מגיב לך/לא מגיבה לך, איך את/אתה מרגישים? תשובה קיצונית לשאלות האלה היא עוד סימן לתלות.

 

איך מתגברים? כמו שאמרו, המון עבודת לב. בעיקר כזו שאומרת שאתה/את אדם נפלא, כולל החסרונות שלך. היכולת להביא את כל הצדדים לזוגיות, כך שבן הזוג יקבל אותן, היא הכרה בזה שהקשר לא תלותי. 

טוב, אז קודם כל 64 אנשים השתתפו בסקר.
לפני שנגיע לתוצאות ולניתוח שלהם אשמח להתייחס קודם כל ל:
7 (10.9% מהמגיבים) אנשים לא מצחצחים שיניים פעם ביום.
בלי להיכנס לבנים/בנות או כל נתון אחר,
מזתומרת שלא מצחצחים שיניים פעם ביום?! זה בכלל לא קשור לריח של הפה, זה עניין של בריאות.
וגם לכל אותם אלה שכן מצחצחים אבל בבוקר, זה נחמד שיש ריח נעים מהפה אבל הצחצוח חשוב במיוחד לפני שהולכים לישון.

ועכשיו ניגש לתוצאות המעניינות יותר:
• 28 בנים השתתפו בסקר לעומת 36 בנות (43.8% לעומת 56.3% בהתאמה).
• מספר האנשים סה"כ שלא מתקלחים לפחות פעם ביום עומד על 21 (32.8% מהמגיבים), שמתפלגים ל 9 בנים לעומת 12 בנות (42.9% מול 57.1% בהתאמה). כלומר, גם באופן יחסי יש יותר בנות שלא מתקלחות לפחות פעם ביום, מבנים שלא מתקלחים לפחות פעם ביום 🤭
• מספר האנשים סה"כ שלא משתמשים בדאודורנט לפחות פעם ביום עומד על 17 (26.6% מהמגיבים), שמתפלגים ל 9 בנים לעומת 8 בנות (53% מול 47% בהתאמה).
• מספר האנשים שלא מתקלחים לפחות פעם ביום וגם לא משתמשים בדאודורנט לפחות פעם ביום עומד על 10 (15.6% מהמגיבים), שמתפלגים ל 4 בנים לעומת 6 בנות (40% לעומת 60% בהתאמה). כמובן גם כאן לא מפתיע.. 😏
• אדם אחד (1.5% מהמגיבים) סימן לא בשלושת השאלות והוא באופן מפתיע בן 😁

 

7 מהמגיבים (10.9%) נשואים, מתוכם 4 לא מתקלחים (57.1%) לפחות פעם ביום ומתוכם 3 בנות (75%).
4 נשואים לא משתמשים בדאודורנט (57.1%) לפחות פעם ביום ומתוכם 3 בנות (75%).
רק 1 מהנשואים (14.3%) לא מצחצח שיניים לפחות פעם ביום, ובאופן מפתיע הוא בן.
(הנתונים של הנשואים נאספו רק במשך כשעתיים..)

 

תיוגים חשובים מאוד מאוד:
@שושיאדית
@חופשיה לנפשי
תיוג של כבוד:
@חיים של
תיוג של מורא:
@ברוקולי
 

 

שושיאדית, את ממש לא חייבת להגיב 🤭😁

עוד קצת.
לא אגלה לאיזה כיוון

תאמצו !
ויש כאן מדגם קטן מדי אבל שאפו

התוצאות היו לרעת הבנות 😏

רק נקודה קטנה-
זה לא מפתיע שבנים מתקלחים יותר מבנות, בנים מזיעים יותר מבנות.

וזה בכלל לא משנה בקשר לסיבה שבגללה הסקר נערך

זה נאמר ככוכבית😜
לא אמרתי שבנות לא צריכות להתקלח כל יום
לא אמרתי גם שכן
לא אמרתי את דעתי בכלל!
הוספתי כוכבית 😌

 

!!!!

 

 

אני הלומה! המומה!

 

חוסר תרבות משווע!!!!!

 

אתם חייבים לעבור חינוך!!!!!!!!!!!!!

 

אענה לה-
ע"פ סקר שנערך ע"י חדשות כאן בעבור משתתפי פורום לנ"ו והתפרסם בערוץ 7,
בנים מתקלחים יותר מבנות.

אולי יש בנות שעושות ממוצע וחושבות שאם ביום אחד הן היו במקלחת חצי שעה זה אומר שיום אחרי הן פטורות

שמרגיש להן שהן מתקלחות פעם ביום 🤦🏻‍♂️
תיוג לדוג': @חופשיה לנפשי
ותיוג: @מיונז

אולי כדאי לשאול את זה בבירורים מעכשיו

אגב יש לי וידוי
לא עניתי.. התעצלתי
היית מרוויח עוד בן שמתקלח ושם ד' כל יום ומצחצח
חבל פשוט הייתי בטוח שהגוש השני ינצח בכל מקרה

איזה בושות!!! בנות!!!!

מה זה אמור להיות?????

 

אני בהלםםםםם

 

זה עניין של תרבות כאלו?

יואו יואווו אני בשוק!!!

כמובן שלא היתה כוונה לפגוע,
גם נעשה בצורה אנונימית כדי שלא יקרה שמישהו יפגע.
הכל ברוח טובה 🙂

גם כי המדגם זעיר ממש, וגם כי סביר להניח שהיה טרול עם הרבה זמן פנוי שהטה את התוצאות.

התשובות לא חדגוניות
וצריך כתובת מייל חדשה לכל תשובה.
הוא צריך להיות ארוך משועמם ביותר.

אגב, התשובות של הנשואים מפתיעות עוד יותר. כמו שחיים של אמרה..

מה המשמעות של הנתונים לגבי הנשואים?

 

קל יותר להתחתן למי שלא מקפיד להתקלח?

או - בנות, זה לא משנה אם הבחור מתקלח, גם ככה אחרי החתונה זה ישתנה (ולא לטובה )?

ונשמה כדאי לך להגיע לקשר חדש מתוך מקום מאמין, לכי תדעי אולי זה בעלך..
המון בהצלחה ❤

את יכולה להסיק אולי שזה לא קשור לרמת דוסיות, אבל להגיד את הדבר ההפוך זה כבר לא הגיוני..

 

אם ההנחה בד"כ היא שאצל מי שלא שומר יש בעיות של צניעות, פתאום שומעים מלא מקרים של אנשים שמאוד שומרים כביכול ויש בעיות, אז את אומרת אולי זה לא כדאי כי אנשים ששומרים עצם השמירה יוצרת את הבעיות... וזה לא נכון, זה אולי ברמה שווה אצל שומרים ולא שומרים אבל להכליל זה בדיוק כמו להגיד הפוך... 

(ולדעתי עדיין לפי ההגיון יהיה פחות בעיות אצל מי ששומר)

 

 

יצא לי הסבר מסורבל אבל הבנת...?

 

לא הכללתי. הצגתי את הצד הזה בניפוח בשביל להבהיר

הרבה יותר הגיוני שה"רוע" מתחלק שווה בשווה בכל האוכלוסייה.

"רוצה לשאוף לת"ח אבל בואנה אולי עדיף שלא?🤐
ככל שאנשים סגורים אם הם לא גדלו בחינוך בריא היצרים אח"כ משותללים אם לא מטפלים בזה"

 

אז מה הפתרון? לחפש דוס בריא

זה מתבטא בעוד נושאים חוץ ממיניות.

 

אם הוא נראה בריא ונשמע בריא - סימן שהוא בריא ...

 

ועוד דבר -

 

אין הדיין אל מה שעיניו רואות

שערי ספקולציות לא ננעלו

כולנו חוטאים, כולנו משתדלים... לשים את שני הדברים האלה כאילו הם גורמים אחד לשני זה שגוי בעיניי...
חינוך בריא זה חשוב אצל כל האוכלוסיות. לא יודעת איך את מגדירה 'סגירות' אבל גם צריך להבחין ש'סגירות' אין הכוונה חוסר חינוך או חוסר ידע בנושא מסויים. לפעמים זה לחומרה כלפי חוץ אך כלפי פנים כן לומדים על הנושא בכבוד הראוי לו.

לא רק בחור חרדי מתלהב מבנות, גם בחור חילוני מתלהב מבנות, גם בנות מתלהבות מבנים. ככה אנחנו, לכבות את זה אי אפשר, להתיר פריצות אי אפשר, כאן בדיוק החינוך עומד. והתורה הכי מדוייקת בכל הנושאים, ומתוכה, כשנבין שזאת דרך חיים ומתנה ענקית שקיבלנו, נוכל לחנך את הילדים שלנו בדרך הכי נכונה והכי טובה והכי ראויה והכי מכבדת.

אני לא צריכה להביא לך רשימה של הרבנים שגילו מה שגילו ושעובדה-חייהם אינם חיים עוד.

א. אין מה לפחד ממיקרים קיצוניים שהתפרמות שלהם מעידה דבר אחד, שהם ממש ממש ממש לא שכיחים. יש עוד הרבה מקרים קיצוניים דהיינו יכולים לחשוש מהם אבל ב"ה אנחנו לא חיים כך הזמן בפחדים ממה אולי אולי יכול לקרות..

ב. על קצה המזלג, אני חושב שהיחייס הבריא שאת מחפשת אפשר לראות בשאר התחומים בחיים. אם בשאר התחומים הוא תופס עצמו מאד חזק ועושה רק מה ש'צריך', ולא נותן מקום לחלק בנפש שרוצה את ה'כיף' זה יכול להעיד על חוסר בריאות..

מסתגר וכזה בעיה?
טוב כל מקרה לגופו.
אבל מבחינת הרעיון.. מה צריך לבדוק?

נניח מנגל ביום העצמאות, זה דבר שבדרך כלל אדם עושה כי כיף לו..
ואם הוא לא עושה, זה לא אומר כלום, כי יכולות להיות לזה מליון סיבות.

בעיקר צריך להרגיש את הלך הרוח של האדם. הוא עושה לפעמים דברים כי כיף לו לעשות אותם?
(מתלבט אם אתן דוגמאות זה יעזור או יבלבל..)

"יצרים משתוללים", זה יכול להיות במקרים חריגים כך - ויכול להיות גם דבר שנמצא דווקא בגלל הרגל של הפקרות.

 

אשליה שכבר נכתבה כאן, כאילו מי שהתרגל באוירה פרוצה, אז כבר לא יהיה איכפת לו... מספיק להעיף עין מה שקורה בעולם כדי לתפוס את הטעות שבזה.

 

 

רוב האנשים שגדלים בצורה ראויה מבחינה זו, בצניעות, הם גם יתייחסו אל האדם כאדם קודם כל. ותוך זמן מה אחרי שיתחתנו, גם יתרגלו למציאות של הנישואין. אלא שאם גדלו על חינוך למידות טובות, אז גם הנהגותיהם - ההיפך ממה ש"חששת" - תהיינה נורמליות יותר. מכבדות יותר. לא כמו כאלה שגדלו על סרטים זולים ומציאות חברתית שחיה לפי זה ל"ע (שאגב, לא פעם זה גם אחד בגורמים לגירושין יותר במציאות הלא-דתית. נגמרו ה"ריגושים", אז מחפשים הלאה, כאשר לא מראש מובן שבונים קודם כל על הקשר של האישיות לאישיות. מעל הכל. כמובן, בלי להכליל).

 

ומי אמר לך ש"בחור חרדי יתלהב מבנות"... פעמים רבות זה גורם דווקא ההיפך. שהוא פשוט יתייחס לבנות כבני אדם, כי לא הורגל להתייחס אליהם כאובייקט למאויים חיצוניים ושטחיים.

 

אשר על כן, הדרך הישרה, היא אכן לראות עם מי נפגשים. איזה מידות, איך ההתחשבות, צורת ההתנהלות.

ואם אדם הוא ת"ח, חזקה עליו שיש לו סדרי ערכים נכונים. חריגים, מעידים שהכלל אינו חריג..

תודה!

נכתב על חייל שהיה במלחמה וחבריו לא יצאו ממנה .
הכל אמיתי..

ויתכנו עוד דברים.
תן קצת פירוט.. האם תמיד היית ככה, אם לא מתי זה נוצר, עד כמה הטעם שאתה רוצה מצומצם (כמה בנות באחוזים כן מתאימות לטעם שלך)

תפגש אם המראה סביר פלוס בעיניך גם אם לא בדיוק ואם תראה שפשוט לא-אז לא. פסילה מוקדמת במצב שתיארת נראית לי ממש מוגזמת,לפחות תתחיל מזה שלא לפסול מראש. זה בידיים שלך.
יכול להיות שאם תצבור חוויה שבה תשנה את דעתך זה יעזור לך לשחרר את הדימיונות יותר ויותר.

דבר ראשון, זה לא מדע מדוייק ולכן כל התקדמות היא ממש לא מובנת מאליה..

מה שאתה מתאר, כולנו נפגשים בזה ברמות כאלה ואחרות. זה יושב על הדמיון שלנו.

כוח הדמיון הוא כוח מאוד משמעותי. הוא מעיין צופה לעתיד.

הוא מחבר דברים שונים ומצרף אותם. אדם יכול לדמיין כנפיים ולחבר אותם לרכב ואז לבנות מטוס וכן על זה הדרך.

לכולנו יש דברים טובים שקרו לנו ואנחנו מצרפים אותם למראה מסויים שראינו

לכן התרבות הטלויזיונית שמשדרת מודל יופי מסויים משפיע גם על צופייה.

אפילו סתם בכך שבוחרים אנשים מסויימים לשים בדסק של חדשות 12, לאו דווקא בפרסומות או בדברים פרובוקטיביים

וממילא מי שצופה בזה קולט את הדמות הזאת בעיקר והיא הופך לו למודל יופי מסויים.

 

נראה לי שהעיקר זה לנסות לגרות את הדמיון ביחס לדברים העיקריים בזוגיות - האהבה, השאיפות המשותפות וכולי וממילא שהדמיון מתחזק ביחס לדברים מסויים המראה תופס את מקומו הראוי לו בדמיון.

והגיוני מאוד להתחבר למראה כזה ולא למראה אחר ולא צריך לאכול על זה סרטים או להרגיש אשמה.

מה שכן - תמיד כדאי להגדיל את הספקטרום.. זה רק מועיל

 

למה אתה לא אומר לו להתנטק ממנה?
שלא יראה סרטים וסדרות וקטאי וידיו כל שהם שמופיעים בו בחורות

אפילו מגילאי ילדות זה יכול להשפיע.

אם אדם רוצה לצרוך מדיה אני אשמח שיקבל את המודעות למה זה אומר ולהשלכות של זה ויחליט בעצמו. כל אחד פועל על פי מערכת הערכים האישית שלו בסופו של דבר. 

כל עוד בנאדם לא הרשה לי להכנס למערכת המצפונית שלו אני רואה צורך לא להתעסק בזה בכלל.

כי הנקודה היא לא רק לדעת בשכל שזה שטויות - שאת זה אתה יודע - אלא גם למחות את זה מהתחושה.

 

זה שאתה יודע שזו "שריטה", זה כבר צעד בכיוון.

 

אולי באמת התבוננות חזקה במעלות הפנימיות, כאילו "לראות מבפנים", שהרי זה האדם, ואז יש סיכוי שאחרי פגישה שתיים כבר לא רואים מה שלא בדיוק.. כשזה לא קיצוני לא לטעמך. 

השאלה כמה בחורות נפסלות על זה. כמה באחוזים?

מעבר לזה, להשתדל לראות פחות מדיה שמחזקת את אידאל היופי המסויים.

לחשוב על חברים יפים שלך שזה לא בהכרח מה שכזה משפיע על הקשר איתם. אתה רואה שגם יש עוד דברים שמשפיעים. ככה גם יהיה בקשר.

זה מאתגר שהעיניים הן אלה שרואות ראשונות, ככל שמכירים יותר את האישיות זה מקבל פרופורציה.

בכל מקרה, לא צריך להילחם בטעם שלך. רק לראות מה הכי קריטי לך בטעם ולהרחיב אפשרויות לאט לאט

זה שלב שמגיע הרבה פעמים אחרי קשרים, או דווקא אחרי שיוצאים הרבה זמן ושעוברות תחת העין שלנו הרבה הצעות.
חשיפה שגורמת לנו לחשוב ש "למה לא ללכת על משהו עם בונוס טוב" שהכוונה היא למראה.
יודעת באופן אישי, שבתחילת דרכי זה ממש לא היה משהו שבחנתי, והיום גם לי הנושא הזה יותר קשה.
עבודה...

יש לנו לפעמים מידיעה /אפילו מהלא מודע
סוג של דמות שמצטיירת לנו בראש .
מתי יודעים שזה פוגע בנו ?
מתי שאתה פוסל הרבה סגנונות שונים ואתה רוצה רק את הסגנון הזה .
למשל : אני רוצה רק בחורה עם שיער ארוך ..
יש לזה בסיס?
כמובן שלא... זה סתם "חלום" שלפעמים מסתמך על חוויות עבר שצברת בחיים .
למשל : סבתא שלך אמרה שנשים יפות יותר עם שיער ארוך .. או סרט שראית .. או אדם שאהבת והוא היה כזה .

כלומר שווה לנפץ את הקיבעון .. ולהיות מודע אליו .

קודם כל זה טוב שאתה מודע לכך,
ושזה מפריע לך~
יש המון שלא רואים בכך בכלל בעיתיות.

בעיניי אתה צריך לשחרר מעט..
להסכים לפגישה אחת. גם אם היא לא נראת חיצונית מה שאתה מחפש. פגישה אחת בכדי להבין גם קצת מה עומד מאחורי התמונה~

גיסי חיפש כלה בלונדינית, רזה, עיניים כחולות, מבית אמרקאי...
גיסתי ההפך של הדברים האלו (והיא יפה! פשוט לא בהגדרות שהוא חיפש.)
והם חיים באושר ובשמחה, והכי חשוב באהבה~

יכולות להיות בנות שלא יהיו הטעם שלך, גם אחרי כמה פגישות וזה בסדר.
ויכול להיות שתתחתן בסוף עם מישהי בדיוק לטעמך העכשווי.
אבל אל תסגור בפנייך אפשרויות, תנסה..
במיוחד שאתה מודע לכך~

בהצלחה.

"דע כי איש כפרי שיש לו דעת נכונה והוא ראה בת מלך שהיא יפה לא יחמוד אותה בלבו... ולא ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות דבר שאינו שלו. כי ידע שהשם לא רצה לתת לו. לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ובתחבולותיו."

אני חושבת שזה עובד לשני הכיוונים- אם זה דבר טוב זה חושף אותו לעין ואם זה דבר רע זה נותן לו יותר נוכחות בעולם

אבל משהו שיש בו תועלת והמימוש שלו יקרה בהחצנה אז סבבה 

עדיין, כל דבר שמחצינים אותו צריך לדעת שיהיה לזה מחיר כלשהו. זה אולי עם תועלת אבל זה לא באותה רמה של צניעות.

ואני סקרנית למה כיוונת בהקשר של הפורום הזה?

 

*למרות שאמרתי שזו ברירת המחדל אני באמת חושבת שזה האידיאל אבל זה מנוגד למעשים שלי כרגע אז אין לראות בי כמייצגת של דבריי. סליחה.

שאלתי את זה בגלל כל ההסתרה הטבעית שקיימת בדייטים שזה נובע מבושה בדרך כלל

לפעמים צריך לשקר על מנת שזה יהיה סמוי וזה פחות נייס

מפרש שהכוונה שהברכות החשובות יכולות לחול רק על דברים רוחניים, ולא על כמותיים. (כי הם החשובים יותר)

בספרו 'עקידת יצחק'? אתה יכול להביא את המקור?

אבל שער ששים ואחד בפר' תזריע (זכרתי כי במקרה נתקלתי בזה בשבת שעברה)

בעיקר עם אנשים ספציפי(לא משפחה אם תהיתם)

לכן באמת גם שאלתי מהמקום הזה.

יש צורך אמיתי לשתף אנשים בתחושות ורגשות וכולי ולכן זה עמד אצלי בסתירה ביחס למשפט הנ"ל ותהיתי על זה.

חידד לי מה שאמרת. תודה! 

 

@הרמוניה - זאת התשובה לשאלה שלך

לרוב פשוט כדי שלא יהיו ציפיות מהסביבה או כי זה הופך דברים לממשיים וזה באמת מפחיד

לפי ההרגשה שלך

יש דברים שמיותר להסתיר
אך מנגד לא צריך לצאת במחולות ובזימרה ולספר לכולם הכל

צריך להיות איזון♡
בהצלחה.

את מודעת לחולשה הזאת אצלך
אז לדעתי את צריכה לחפש בחור שלא ינצל את זה .
כלומר מתחשב /רגיש /אכפתי/בעל נתינה.
אחד שדומה לך .. ( נשמע שיש בך המון טוב) לא יהפוך את התכונה הזאת אצלך לעייפות וחוסר התחשבות .

אגב גם לי יש קטע כזה אבל זה מתרחש עם אנשים לא קרובים אלי ...
וגם שם אם זה ממש מפריע לי אני מנסה לעמוד על שלי.
למה זה נמצא במסגרות של המעגלים הרחוקים?פשוט כי האנשים הקרובים אלי הם לא נצלנים ב"ה..

אני אדם, צלם אלוקים, ויש לי חשיבות לא פחות מאנשים אחרים.
אם לא אדאג לעצמי אף אחד לא באמת ידאג לי.
אני לא חייבת לאף אחד כלום.
אין לי מה להתבייש מאחרים, הם בני אדם בדיוק כמוני.
(לא דיברתי ביחס להורים כמובן).

להדגיש לעצמך את המעלות שיש בך ולהרגיש הרגשת חשיבות בריאה.

אדם שעושה דברים טובים ועוזר בגלל חוסר נעימות או בושה, לא הגיע לתכלית המידות הטובות והאכפתיות לזולת.
המטרה היא להיות אדם טוב שעוזר לאחרים מתוך בחירה ולא מתוך תכונה כלשהי שכופה אותו.

נכון שיש לכל אחד אופי שניתן לו וקשה לעשות מהפכים, אבל מה שחשוב זה שיהיה איזון.
כשיהיה לך בעל בעז"ה, הגיוני שהוא יעזור לבנות אצלך את תחושת האומץ והאסרטיביות ויהיה לך קל יותר.

לחפש בחור אסרטיבי ועם מידות טובות.
בתכונות הנוכחיות שלך יש גם קצת יתרון ובפרט אם יתאזנו- זה גורם לאישה להתמסר בצורה חזקה לבעלה, ואם הוא אדם טוב אז כמים הפנים לפנים ותהיה לכם זוגיות חזקה בעז"ה (רק אנא מכם! בלי פוצי מוצי, טיפשוני וחזירוני שלי)

אבל בחור אסרטיבי לא יכול להיות אסרטיבי כלפי ח"ו?
זה קצת מסוכן.. לא?

להיפך, הוא ישתמש בזה לטובתך.
(וגם אם נניח שזה יהיה כלפייך לפעמים, הוא יחשוב שזה לטובתך (ואולי זה באמת ככה), וכשתסבירי לו שזה לא עובד ככה הוא יבין)

שיהיה בהצלחה!

לדעתי זה יכול להגיע ממקום שאנשים לא באמת מעריכים את עצמם.

לא יודע אם זה רלוונטי אליך, אם כן כדאי לעבוד על זה.