פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 282)

זה היה לפרק זמן מסוים (נגיד עד אחרי החגים, או הפסקה לחודש)

בהפסקות קודמות- זמן שהקצבתי לעצמי

חחחח
אני כל החיים בהפסקה (;
לא יודעת בעיקר משהו פנימי שהרגיש לי נכון עבורי.

את יודעת אולי להגדיר יותר את המשהו הפנימי הזה?

ותודה לכל העונות(:

מקום פנמי שיותר נוח לי לצאת בו .. כי אולי כביכול צברתי כוחות סוג של דלק.

לא תכננתי את זה, הכרנו לגמרי במקרה.

תודה ששיתפת(:
מגניב ממש!
ונותן כוח להיות אמיצים 🤭

ופתרון של תסביך אישי נקודתי עם עצמי שרציתי לפתור

וזה הייתה הפסקה ל3 שבועות עד שהקודמת נשתכחה מהלב והרגשתי שיש בו מקום למישהי אחרת

חזרתי כשהרגשתי בשל יותר לקשר מהבחינות הללו.

בהתחלה כי הרגשתי שזה לא מתאים לי בכללי ואחר כך בגלל העבודה ואז שוב פשוט כי לא התאים לי
ועכשיו? פשוט הגיע מישהו וזה עדיין לא מתאים לי

קצרה .. ממש עשיתי מסלול מחדש כזה והחלטתי בדיוק כמה זמן היא תהיה
הבחור הראשון שיצאתי איתו אח''כ התארסנו (:

בקרוב אצלינו ;)

עשיתי הפסקה חזרתי בום נפרדתי
לא התחתנתי .

בקרוב, לא משנה איך..

לפני/אחרי הפסקה וואטאבר

כנלושש

הייתה לי פרידה כואבת במשך שנת מדרשה ואחריה רציתי לעשות מדרשה בשקט בלי לצאת..
אחר כך פשוט לא רציתי לצאת מכל מיני סיבות וכשחזרתי לצאת זה די קרה בטעות כי הוא היה נשמע ממש חמוד אז אמרתי כן🙈

מניחה שאפשר לקרוא לזה סיבה פנימית..

אבחנה רשמית זה אצל פסיכולוג וכדומה אז פחות עוזר לך אני מאמין

מתי ביישנות יוצאת מגבול הנורמלי והופכת למגבלה

ובריאה בנפשה.

בגדול, תראה איך היא מתפקדת. אם יש לך עבודה, לימודים חברות ואיך הולך שם. זה משהו שרואים עם הזמן.

אין לי עצה איך לזהות את זה במהירות. הרבה בנות מתביישות מבנים

מזה בידיוק חרדה חברתית?

בעיקר לשאלה השניה

 

 

כמו בהרבה היבטים של הנפש, 

יש ספקטרום רחב שבו חרדה חברתית תופיע לרוב בצד הקיצוני של התחום [יש בה מימד אקטיבי של 'סבל'] וביישנות תופיע בתחילתו 

 

מכיוון ששאלת על דייטים נשמע לי שלא מעניין אותך הרמה האבחונית שאותו מבצע פסיכולוג.

 

ברמה הפרקטית לשבירת הקרח : 

1. לנסות להיפגש במרחב הבטוח שלה

2. לשמור על איזון בין שיח לשקט עם נטייה לשיח 

3. לתת ביטחון ותחושה נעימה (ואיתו הצ'אנס לקשר) 

4. ללכת בקצב המתאים - עצם השאלה שלך נשמע שאתה עושה את זה

 

תיוג חשוב : @פרח-אש יש בי רצון שתעני כאן 

 

 

 

 

אני חושבת שהשאלה שלך קצת אחרת ממה שכתבת
לא מה האבחנה או משהו כזה אלה פרקטית מעניין אותך איך משפיע עליה בחיים הבישנות או החרדה הזו(שאגב זה דברים שונים חרדה נובעת מפחד ובישנות לא דווקא קשורה לפחד אפילו שיכולה לגרום לפחד)
הבנתי נכון?

מסכימה עם ברוקולי
וגם כמה נקודות שעולות לי
#יכול להיות שזה משהו תקופתי נניח יש אנשים שקשה להם עם דברים חדשים ואז בתקופה כזו(לדוגמה חזרה לשגרה) יש התכנסות פנימה .
#לשאול את החברות שביררת אצלן איך הבישנות משפיעה עליה בדרכ ומה יכול לעזור
#לדבר איתה על זה לשמוע מה יעזטר לה לדעתה ולומר שזה בסדר להתבייש לתת מקום לבישנות או חרדה הזו . וגם אם אתה לא מרגיש בנוח ולא יודע מה לעשות תגיד את זה גם. גם לך יש מקום! ואם תתן מקום לרגשות שלך גם לה יהיה יותר מקום לרגשות שלה...
# בדרכ בישנות תשתפר במצבים שיש ביטחון (ובסיטואציות כמו דייטים עם כל חוסר הוודאות (קורונה וחוסר ודאות שבה) זה ממש עלול להתגבר )


מקווה שיצא מובן ולא עמוס מדי ובהצלחה ממש
וברוקולי תודה על התיוג

תודה על התגובה המושקעת..
לגיטימי לברר עוד פעם אצל חברות אחרי שכבר התחלנו לצאת?

בעיקר בתחילת קשר אתה בסהכ רוצה שיהיה לכם טוב..

ואם יש שפה שאתה מרגיש שיותר עיקרית אצלך אז עדיף בעיקר בה

אבל קשה לה לדבר.

העברית אצלי עקרית יותר אבל אני מסתדר באנגלית. הבעיה היא רק כנ"ל שאני "אדם אחר".

נראה לי שהכי חשוב שתרגיש שאתה מבטא את העצמיות שלך.
זו אופציה שאתה תדבר בעיקר בעברית והיא תענה לך באנגלית?
מניחה שבהתחלה בכל מקרה זה יהיה מוזר ולא טבעי פתאום לעבור שפה, אבל נראה לי שווה לנסות כדי להרוויח ביטוי יותר מלא של העצמיות שלך, לא?

כשהיא דברה אנגלית אוטומטית עברתי לזה גם.

 

ואהבתי את ההגדרה "ביטוי מלא של העצמיות".

 

נשמע לי (גם מניסיון אישי) שהפער יקטן ביכולת להביא את עצמכם לידי ביטוי. 

 

 

כן, ממש הגיוני שזה יהיה ככה, אבל השאלה היא אם לא שווה לך לנסות בהתחלה לעשות את זה "בכוח" כדי להרוויח משהו אחר.

ושמחה שאהבת חח(:

אחרי שהעלית את הבעיה אתה יכול לנסות לבטא את הצדדים שלך שמתבטאים בעברית גם באנגלית... לדעת שהם חסרים ולהביא אותם לקדמת הבמה כמה שאפשר... בהצלחה

יצא לי גם לחשוב על זה ..

לדעתי כל עוד אתה מרגיש בנוח בקשר אני מאמינה שלא משנה באיזה שפה תדבר (כל עוד אתה מדבר בה בקלילות ובזרימה) אתה תצליח להביא את עצמך לידי ביטוי.

אחרי כמה שנות רווקות, יותר חשוב לי שהיא תהיה נשואה לחלק ממני מאשר שהיא תהיה נשואה לכולי.

העיקר שהיא מסתדרת גם עם החלקים שהיא מכירה פחות.

 

וכנ"ל לי בקשר אליה (אמרתי למישהי שדוברת שפה זרה "אה יופי אז תוכלי לרכל עלי עם אמא שלך בלי שאעלב")

 

ברמה פחות קיצונית, אני מניח שזה נכון גם למישהו בתחילת הדרך.

הוא נהיה הרבה יותר רומנטי 🤩

אחחחחח איזו שפה יפה זו, כשאני שומע צרפתים אני מיד רוצה להיות חבר שלהם 🤭

אם אתה מרגיש שאתה לא מתבטא מספיק ונכון באנגלית הייתי אומר שכדאי לנסות לשלב עברית תוך כדי אם היא מבינה.
היא נחשפת לאישיות שלך תוך כדי מה שאתם עוברים יחד בקשר. השפה פחות קריטית בעיני, ה"מוגבלות" בביטויי זה מה שמשנה.
בהצלחה!

שתרגיש עצמאי באופן כללי,

אם תקח או לא תקח - זה כבר עניין של תחושה שלך מול עצמך.

 

באופן אישי- אם אפשרי אני לא נתמך. אבל לא לכולם זה אפשרי ולא כולם מקבלים את התחושה 'אני עצמאי' ביחס לעצמאות כלכלית

אחרי הצבא כשהיה לי כסף רציתי לשלם בעצמי אבל הם אמרו שהם גם רוצים חלק בתורה שלי אבל בכל דבר אחר אני מנסה להיות עצמאי כלכלית

אין צורך שיהיה עצמאות מוחלטת אבל גם לא להיות עלוקה להורים. עצמאות מראה לדעתי על אדם שלקח על עצמו אחריות והוא לא נתלה באחרים וצריך מזה לפני החתונה אבל לא עצמאות מוחלטת לא לפני החתונה (זה יכול אפילו להראות על קשר לא טוב עם ההורים ורצון להתנתק מהם) ולא אחרי החתונה (כי לדעתי ממבט מהצד זה נראה לא אפשרי)

יש הבדל- בנות יכולות להתחיל לעבוד אחרי השירות לאומי. בנים יכולים להתחיל לעבוד רק אחרי סיום ההסדר/ הצבא שזה גיל 22/23

 

האם בחור שהוריו משלמים על לימודיו בישיבה זו תמיכה כלכלית? האם בחורה שההורים שלה משלמים על תואר אקדמאי נחשב תמיכה? האם לשלם על חתונה נחשבת תלות ? 

 

 

בסוף כל אחד מגדיר תלות כלכלית בצורה אחרת , למשל גם אברך נשוי בן 40 יכול לקבל עזרה חודשית מהוריו כדי ללמוד בישיבה] האם זו תלות? בעיני לא. 

 

חשוב יותר שיהיה ידע ויכולת להתנהלות כלכלית נכונה בבחירות שעושים בחיים. 

 

תלוי ביכולת של ההורים ועניינם וכד'.

 

נע בין כאלה שגרים בבית וההורים בעצם מממנים הכל - 

 

דרך כאלה שגרים מחוץ לבית וההורים מממנים את לימודיהם - 

 

לכאלה שגם את לימודיהם מממנים לבד או בעזרת מילגות.

 

ולפעמים הורים "מתערבים" כשצריך עזרה מיוחדת.

 

 

אינני חושב שצריך דווקא "עצמאות מוחלטת" במובן הזה טרם נישואין - אבל נראה שצריך נכונות לקחת את האחריות עליו כשיתחתן, כולל הבנה מסויימת איך זה מסתדר במציאות.

יש כאלה שנתמכים גם הרבה שנים אחרי החתונה,

הבעיה זה בעיקר חוסר בעצמאות באופן כללי עקב מגורים אצל ההורים

אם זה בהתנהלות של בישולים, כביסות, נקיונות, סידורים וכו'

 

 

אני חושב שבגילאים שכאלה עצמאות כלכלית מאוד חשובה.
אני משלם לבד את השכר לימוד, את השכירות, עובד ומתפרנס
ועצמאי לחלוטין.

לא יכול גם ללמוד בישיבה וגם לעבוד, אם הוא רוצה להשקיע את עצמו בישיבה.

הוא אכן יכול להיות בתוכנית שילובים כזו או אחרת,

ואז אם הוא בנוסף גם עובד- אז הוא לא נמצא בישיבה.

בקיצור, השאלה לדעתי היא מהם מטרותיו, וכתוצאה מכך- איך הבחור ממלא את יומו על מנת להגשים מטרות אלו.

כשהייתי בישיבה הייתי עובד בביה"ז (וגם ללמוד 5-6 שעות ביום). אבל בגדול אני נוטה להסכים.

אני באופן אישי לא נתמך ע"י ההורים מבחירה, אם כי זה לא "איסור" מבחינתי. לא חושב שיש צורך בעצמאות מלאה, אם כי היא בהחלט עוזרת. כדאי להכיר את המקום הזה, איך קוראים לו, סופר. ולדעת איך אתם מנהלים בית, מאחר והיום במדינת ישראל זה לא מאוד פשוט כמעט לאף אחד. (אא"כ שם המשפחה שלכם הוא רוטשילד).

למה שיהיה הבדל בין בנים לבנות?

כי לא מצאתי שום כלום ושום עבודה והכל היה מת. עוד מעט אפנה לכח אדם ברמת גן או פתח תקווה ואגיד להורים שלי שאני לא צריך את עזרתם הכספית יותר
וברור שצריך עצמאות כלכלית לפני החתונה

בגדול, שתהיה לך יכולת להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של הקמת משפחה,

ושיהיו הכלים והידע לעשות את זה כמו שצריך.

 

אם יש את הפריבילגיה של תמיכה כלכלית מההורים, אז אחלה.

 

אם לא,

אז צריך לדעת להתפשר,

לסיים את הלימודים בישיבה מוקדם יותר/ להתחתן בגיל מאוחר יותר/ לעבוד קשה יותר. 

תגובה זאת כתובה בלשון זכר ומכוונת לבנים ובנות כאחד (למי שזוכר מהמבחני בגרות).

 

לדעתי טוב לפנות לשדכנים, יש לי לא מעט חברים שהתחתנו עם מישהי ע"י שדכן/שדכנית.

 

זה לא בזבוז זמן אע"פ שהם לא מכירים את האדם שמחפש את החלק השני שלו בצורה טובה כמו החברים שלו דוקא זה נותן להם לראות תמונה יותר "נקיה".

 

אמנם לא כתבת את זה אבל בעבר הייתה לי שאלה האם לפנות לשדכן זה מראה על חוסר בטחון בה' במובן מסויים?

אחרי כמה זמן ראיתי שהרב שלמה זלמן אוירבך כתב שנכון לפנות לשני שדכנים שנחשבים טובים.

 

לגבי השאלה האחרונה שלך הנה קובץ עם רשימת שדכנים 20210408205124.pdf

ויש להם הרבה הצלחות
יותר חשוב בעיני הוא הדיוק העצמי

בהצלחה

יש הרבה שדכנים שמתנדבים או שמבקשים רק על הצלחה.
אני משתמש ב2 שדכנים שמקבלים רק על הצלחה ואני לוקח הצעה רק בזמנים של יובש, מקבל מספר לברורים ומחליט בעצמי אם זה מתאים לי או לא
לכן זה לא בזבוז זמן וכוח (10דק שיחת ברורים) לא בזבוז כסף (גם לחבר שמצליח אתן אלפיים לפחות)

אין הרבה מה לעשות בעניין...

ולמה בזבוז כסף? לענ"ד לא שייך לשלם לפי הצעה. אבל תשלום הוגן לשידוך שהצליח זה בהחלט משהו שצריך להיות בקונצנזוס.

אבל צריך לזכור שיש גם הרבה אבק מסביב.

 

לפעמים שדכנית תציע חמש הצעות לא רלוונטיות ורק אז יהלום אמיתי.

לפעמים חמש שדכניות יהיו זוועה ואחת תבין אותך בדיוק.

יש שדכניות שקולעות בצורה מושלמת חצי מהפעמים, ומפספסות בענק בחצי האחר.

 

אז לא להתייאש. זה חלק מהסבל שצריך לעבור בעולם הזה.

וצריך גם לזכור, להיות כנים, לדעת להגיד "לא מתאים לי"

 

לגבי כסף - אני מאמין בתשלום על ייעוץ כשהוא נצרך או מועיל, ועל הצלחה של שדכן - גם סכום גדול (סדר גודל של אלפים). אפילו לשדכן לא מקצועי.

לא מאמין בתשלום דמי רישום, דמי רצינות, דמי אחיך זועקים, או כל תשלום דומה. מצד שני, לפעמים אפשר להתכופף/להנמיך את האף ולשלם מאתיים שקל מיותרים.

אבל בחכמה.
לברר על כמה שדכניות ולא ללכת סתם. אלא לכאלו שיודעים שיש להם ב''מאגר'' בחורים שרלוונטיים לך.
כשבאים להכרות וראיון- לחשוב היטב איך את מציגה את עצמך נכון.
ומבחינת הכסף- עדיף ללכת לכאלו שמבקשות את התשלום העיקרי על חתונה ולא על הראיון איתך...

לא ניסיתי אצל שדכן רשמי

לא כולם לוקחים כסף אוטומטית.

כל שדכן פועל בצורה אחרת ואפשר ליצור תיאום ציפיות מול השדכן או לראות איך הוא פועל ואם זה מתאים ונוח לך.

ממש לא הייתי מכליל את כולם ביחד.

מפעל השדכנות הקים הרבה בתים בישראל ויש לו זכות עצומה!!

היו כאלה שלקחו את הכסף- ומילה לא שמעתי מהם מאז.
בעיני זאת פשוט בושה וחרפה.
גם מ"שליש" די התייאשתי... בעיקר מהשירות לקוחות אבל לא רק.

כיום אני יותר בקטע של להכיר בעצמי (פייסבוק, אונברסיטה, מפגשים וכו) או דרך חברים. אין תחליף בעיני לפניה אישית והכרות אישית לפני הדייטים- זה גם גורם לקשר להיות הרבה ייתר עמוק ורלוונטי.

אם רוצים אפשר להוסיף קרקרים, טחינה גבינות...

 

ולא יודעת לאיזה שלב בדייטים אתה מתכוון, אבל לדעתי ממש לא חייב כל דייט להביא אוכל.. ברור שזה נחמד, אבל זה סבבה גם אין כל פעם

שלם ותחתוך בדייט(: זה עדיף
בעיני לפחות.. 🤷

פירות - אגסים ענבים מלון אבטיח אפרסק מה שיש..
אפשר ..אגוזי מלך תמרים שקדים פקאן קשיו חמוציות וכו'..
אפשר להכניס קוביות שוקולד בפנים שאוהבים.
קפה/תה/ שוקו..

כוס תה
יוגורט עם גרנולה
סלט פירות
טונה מעושנת וקרקרים

בעצם כל מה שבאלך.
אבל נראלי לא כדאי כל דבר בדייט ראשון.

נשפך וכו' עושה ריח לא ואו

בחרה ט

ומה הדייט ראשון? 😏

מרק (אפילו רק לחמם) ולהביא קרוטונים
פסטה
שקשוקה
אפשר להכין ככה פונדו

בכללי גם גלידה זה שווה,
אפשר פנקייקים וסירופ שוקולד/ מייפל

תיזהר לא להקצין לצד השני..

אחרי שאדם מבדיל בין טוב לרע - העיקר זאת התמודדות, ההתקדמות - ולא התוצאה.

ברגע שאתה מסתכל ככה גם ההערכה שלך כלפי בנ"א לא נובעת מתוצאה אליה הוא הגיע אליה אלא מהדרך שהוא עשה.

זה עיקר מה שרציתי להעביר

או בעצם המציאות העכשווית חשובה..

אלא הדרך היא מייצרת את ההערכה.

 

אני רוצה להעריך מישהי אחרי שאני יודע שהיא במקום מסויים.
אני יכול להעריך אנשים מכאן ועד להודעה חדשה, אבל נצרך עוד מעבר בשביל להקים בית.

אם יש סקאלה כללית אחידה זה מספיק כדי לחנך לאותם ערכים

עקרונית מסכים שזה לא צריך להיות ספציפית מאוד, אבל בהחלט בתוך תחום מסויים בסקאלה רחבה..

מה זה קשור לתיוגים

 

אני חושב שלגיטימי שבחורה תרצה מישהו צדיק, ושתדע שאפשר לסמוך עליו בעניינים שנוגעים להלכה בבית ושל יר"ש, זה לא אומר שזה בלתי אפשרי להקים בית גם אם הוא/היא פחות צדיק/ה אבל למה זה לא לגיטימי לרצות מישהו שכן צדיק.

 

היה פה פעם שרשור על מעשן והמון המון פסלו, ופה זה פתאום לגיטימי? גם פה תקרא לזה תיוגים? ועישון זה דבר שמשפיע הרבה פחות על הזוגיות

צריך לשים את הדגש לא על זה שהיא צדיקה אלא על זה שהיא תהפוך אותי להיות צדיק, וזה לא תמיד מחייב גם אם היא צדיקה..

 

ובכללי הרבי מהוסיאטין כתב באחד משיחותיו שצריך לא להפוך את עבודת ה' ל'מדרגות' - "לא תעלה במדרגות על מזבחי" (אהלי יעקב, פרשת ויקרא) אלא העיקר זה התקדמות, הדרך. העיקר זה לא ש'אני' אהיה צדיק אלא שרצון השם יתקיים, בלי קשר אלי. אני או הצדיקות שלי, או הצדיקות שקשורה אלי היא לא המוקד אלא רצון ה'.

"לעולם יחפש בת תלמיד חכם"
הנותן ביתו לעם הארץ כאילו קושרה שם אותה מול אריה (לא זוכר את הציטוט במדוייק...)

2. גם חינוך קיום מצוות משוטף מצריך שאישתי תהיה ברמה הדתית שלי ככה שדי סתרת את עצמך

3. אדם צדיק הוא (אמור להיות) אדם הבעל מידות טובות... אסור לי לבקש שאישתי תהיה בעלת מידות טובות?

4. למה אסור לאישה לבקש "גבר גבר"? יש תכונות מסויימות שאותם היא מגדירה גברי ואליהם יותר קל לה להמשך, למה זה חטא לבקש אדם שיהיה לי קל לאהוב?

אם ה' ישלח לי נבואה להתחתן עם משהי אז אני איכשהו יכול להבין אותך אבל זה לא המקרה ואני יכול לבקש מה' ולהשתדל להשיג מה שלדעתי טוב לי

1. כולם שווים בפני הקב"ה, אני לא עושה דיונים על מקורות באופן כללי בפורום ולכן לא אכנס למשמעות של המקורות שהבאת. אני לא מדבר פה על מקורות אלא על סברות

 

2. לא אוהב את המושג 'רמה דתית', מושג מאוד רדוד.

 

3. לא אמרתי אסור, 'מידות טובות' זה דבר חשוב

 

4. זה טוב אם זה אמיתי ולא 'טייטל' תרבותי

 

5. מסכים איתך עם המשפט האחרון

תשובה 2 אני יכול להבין (עם כי לא להסכים)
בתשובה 1 אני ממש חולק עליך: אתה לא יכול להגיד תרבות אנשים חטאים (כלומר שה' חושב שזב דבר רע) ולהתעלם ממה שחזל אמרו על הנושא. חזל יודעים מה היא דעת תורה יותר טוב ממך
אז אני חוזר ואומר כנראה שלא הבנתי אותך נכון

אמרתי שאני לא יעסוק איתך ע"ג הפלטפורמה של הפורום ביחסי למקורות כאלה או אחרים.

זה פשוט לא יעיל ולא מוביל לשום מקום. בפורום אני דן על בסיס סברות ולא על בסיס מקורות, זה עניין אישי שלי.

לפי מה שנשמע ממך אתה מתחתן כי זה מצווה ולעניות דעתי זו גישה ממש בעייתית וכך שמעתי מרבותיי, אני ממליץ לך לבדוק את הנושא הזה היטב.
לאחר שתפתור את העניין הזה ממילא יהיה לך יותר ברור למה אנשים מתנהגים ככה ולמה זה טוב.
אתה מוזמן לפנות אליי לעזרה אם תצטרך.

נותן לכם לחשוב על המושג 'אגו דתי'...

שבת שלום!

תמיד צריך לשאוף ..
עם העניין של התיוג אכן אתה צודק ודעתי נחה לגבי זה שהכל משמיים .

אדם צריך לשאוף להתקדם לאיפה שהוא יכול ביחס לאיפה שהוא נמצא.

אני מצטטת -"אז הקב"ה רוצה שתתחתן עם מישהי פחות 'צדיק/ה', יש לך בעיה עם זה?!"

"מגיע לי משהו שהוא X/Y/Z" - כלום לא מגיע! ..

אז אני אומרת : כן צריך לשאוף ולדעת שכן מגיע לך.

לענ"ד תנועת נפש של 'מגיעה לי' היא הרבה פעמים לא טובה, ואף פעם לא טובה ביחס שלנו לקב"ה. הקב"ה לא חייב לאף אחד מאיתנו כלום.

 

ולגבי המשפט הראשון שציטטת - המסר זה לא 'לא להמשך לדברים טובים' , חס ושלום.

המסר מבחינתי זה - לא להתעסק בצדיקות של אדם אחר אלא הקשר איתו ולכן לא להתעניין יתר על מידה בעניינים שקשורים להתמודדויות שונות פרטיות שלו אלא באופן כללי לרצון של האדם לקשר איתו וכולי

אני יודעת שאני צריכה איזו הפסקה מהפורום כשאני קוראת את הכותרת והדבר הראשון שאני מבינה ממנו זה-
די לתייג אנשים בפורום! יעני- @מדרשיסטית20 @ברוקולי וכו' 🤦‍♀️

(מחילה על הניצלו"ש הקטן)

 

מכתב לילד
מאת זלדה

פְּעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת
שֶׁהַחֵטְא הַנּוֹרָא וְהָאָפֵל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם
הוּא לַחֲשׁוֹב רָעוֹת עַל עַצְמוֹ

אֲנִי קוֹרֵאת לָזֶה
לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ 'בְּעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים'
וְלֹא בְּעֵינֵי הָאֵין סוֹף

הַחַיִּים יְכוֹלִים לִהְיוֹת
וּצְרִיכִים לִהְיוֹת
יְקָרִים וּמְפוֹאׇרִים

 

מתוך מכתבים שכתבה זלדה

נובעות שאדם מצמצם את עצמו לתחום מסויים וזה קשור לצמצום באופן כללי.

האדם הוא אינסוף, אסור לצמצם אותו.

אבל ככה זה, בני אדם מתייגים.

כן, אפשר להגבר על זה, אבל באופן טבעי אנחנו מתייגים.

אז אני עצמי משתדל שלא לתייג ואני מניח שגם אתה, אבל אני לא מצפה לזה מאחרים ובטח שלא מהכלל.

(וכן, מתייגים אותי וזה מבאס. אבל זה לא מפתיע אותי ולא מקומם, כי לא ציפיתי למשהו אחר. זהו טבע האדם וזהו)

 

כמו כן,

יש הבדל בין לתייג לבין לבחון התאמה לגופו של עניין, כמו מה שדיברת עליו בפסקה שלפני המשפט האחרון אם הבנתי נכון, שזה לא שלילי בכלל.

 

@advfb

 

ימל מה אתה מתייג אותו בסוף

אלא להאמין בכך שהחברה שלנו יכולה וצריכה להתשתפר בהרבה תחומים, גם בתחום הזה.

יש לנו גם ב"ה את היכולת להתפלל על כך , זה חשוב!

 

אני לא שולל מכל וכל את השימוש בסטיגמות ותבניות חברתיות, רק אני חושב שאסור לקחת אותם ברצינות יתרה (אפילו בכלל).

אלא של הכרה במציאות.

האם היא יכולה להשתנות, לפחות חלקית? יכולה, אבל זה לא יקרה מאליו ולא ביום יומיים או שנתיים. ובינתיים זה המצב.

הן שתי תכונות נפש שצריכות להיות מעורבות בצורה מאוזנת 

לא באתי לומר שיהיה שינוי מוחלט בזמן הקרוב ברור לי שזה עניין של תהליך ואין ודאות.

חשוב לצעוק על מציאות קלוקלת. זה מה שרציתי להביע. שכואב צועקים - זה דבר בריא וטבעי

בסופו של דבר אני גם בשאיפה להשלים עם החוסר שלימות של המציאות הסובבת

מיקצועי שאת יכולה לבפר לו את כל הסיפור ואיך בדיוק את מרגישה והרגשת בכל שלב בקשר
אם צריך אפילו תשלמי על זה, זה שווה את זה

ממליץ לך לקחת דף ולחלק 2, ולכתוב כותרת בצד אחד להישאר ובצד שני לא להישאר-ולכתוב למטה את כל הסיבות לכל אחד מהצדדים-וככה יהיה לך יותר קל להחליט.

בהצלחה

אבל  אחרי כמה חודשים לא להרגיש משיכה זה בד"כ מעורר סימן שאלה גדול על היכולת שלה להתפתח בהמך.

או שיש איזשהיא חסימה בתחום בלי קשר לבחור הספציפי

(ולכן ממליצה להתייעץ)

מצטרפת לקודמים ומציעה לבדוק אם זה משהו כלפיו ובעבר יצא לך לחוש משיכה או שזה משהו כללי .
בין אם זה סובייקטיבי כלפיו ובין אם זה משהו כללי, באמצ כדאי להתייעץ ולבדוק מה חוסם בשני המקרים.

בהצלחה גדולה.. לכל כיוון..

שכדאי לדבר עם הבחור לגבי הרגשות שלך בקשר ולשמוע את שלו. זה הרבה פעמים משחרר דברים.

כמובן, לעשות את זה בחכמה ועדינות

כלומר כל הזמן רק יושבים ומדברים על דברים חשובים ומעניינים.

אם כן, אז זה הזמן לעשות דברים כיפיים ביחד: לטייל, לשחק, ליהנות. להעביר זמן חווייתי, לעשות משהו שובר שגרה.

את רוצה לחיות חיים של שכל?
או שאת רוצה לקום בבוקר ולהיות מאושרת ממבט אליו? או מחיבוק נעים? מרגש פנימי של אהבה?

שכל זה נחמד וחשוב מאוד... אבל בשביל להתחתן חייבים רגש(!!)

תלכי אחרי מה שלב שלך מרגיש... בשילוב השכל כמובן. אבל אל תתפתי לבחור טוב מבית טוב שאת לא מצליחה לדמיין איתו את המשך חייך.

בהצלחה♡♡

בחיים, יש תקע ויש שקע אבל אין חשמל.

 

אם החלטת לנסות עוד קצת, העיצה היעוצה היא

שתשקיעי בו יותר. זמן, מחשבה חיובית, התבוננות חיובית

על המעשים שלו ואולי גם קצת השקעה חומרית. תאפי

לו עוגיה.

אהבה היא תולדת הנתינה. 

ככל שאתה משקיע בדבר כך יש לך עניין בו.

 

לכן אנשים קשורים לכלב, רכב, תינוק שלהם

אפילו שלא נותן להם הרבה במצבו הנוכחי.

 

דבר שני

מצטרף לתגובות מעל- 

הניחו לניתוחי אופי ולשיחות המושכלות ופשוט

תעשו קצת כיף. זה יתן עניין ויגלה עולמות חדשים.

 

אל תמהרי לחתוך, 

האדם הוא יצור מורכב מאד וסביר שיש בו עולמות

עצומים שתאהבי ופשוט עדיין לא גילית.

 

 

 

 

 

מטרות שהוצבו לך והוא עומד בקטגוריה?
גם השכל לפעמים מעורבב ברגש
תדייקי ואז אולי אעזור

זה נהוג בשבת שאחרי פסח כסגולה לפרנסה.

לפי מה שאני יודעת הסיבה היא כי אחרי פסח פסק המן ובני ישראל היו צריכים פרנסה.

ועדיף חלות עם שומשום דווקא?

אתה יכול לשים גם קצח או שקדים

אגב, יש עוד סיבות לזה.
זה מה שזכרתי.

פשוט כי שומשום זה קשור לריבוי נראה לי

תמיד אומרים חלת מפתח בלי פירוט

 

או סומאק

אני לא חושב שעצם הקישור (הרעיון) הוא נוצרי..

ייתכן שלעשות את זה בפועל זה מנהג נוצרי. אין לי מושג בכלל.

 

ותמיד אומרים שזה מסרות משפחתית...לא יודעת עד כמה נכון ואימתי...

לא מאחורי כל דבר יש רעיון, יש מנהגים וסגולות עממיים (שמאוחר יותר מעמיסים עליהם הסברים וטעמים כיד הדמיון).

 

מה שכן,

שמעתי טענה

שאומרת שמדובר במנהג שנלקח מהנוצרים

כיוון שלפי אמונתם ישו (שגופו נקרא אצלם 'לחם') קם לתחייה אחרי הפסח

ולכן הם נוהגים לאפות בשבת שאחרי הפסחא חלה שמוטבע בה או בצורת צלב או חפץ אחר.

 

תמיד מקשרים לנצרות 😅

אבל בקשת להפסיק אז לא כתבתי..

לכן כתבתי שזו טענה ששמעתי, לא אמרתי שאני מקבל אותה.

אבל יש רגליים לדבר, טבעי ומקובל שמיעוט מקבל מנהגים סגולות ואמונות תפלות מהסביבה.

כדי לשכפל תמפתח לפני שבת, מחשש שהוא ישבר בשבת

זה דווקא בשבת הזו.

מעדיף לעצור כאן את התגובות..

לא שאני מכריע בשאלה מה המקור,  פשוט קיבלתי תשובות אז..

תודה רבה לכם

כי מדובר פה בפורום מעורב ולכן אני לא יכול פרט אבל חשוב לי מאוד להגיב לך.

עד שלא ידברו בציבור הדתי על מיניות בצורה ברורה ומאוזנת אנחנו נראה הרבה אנשים מתוסבכים ומצולקים.

זה צער גדול. ראוי מאוד להתפלל על זה.

כמו שבנות צריכות להיות מחוברת לגוף שלהן ולא להתבייש בו בגלל ענייני צניעות כך בנים צריכים לתת מקום מסויים למיניות שלהם, בלי להכניס ולהתיר דברים אסורים. אבל כן לקבל חולשות. 

התפיסה הנוצרית הפוריטנית ממש מושרשת בשיח הציבורי גם אם לא קוראים לה בשמה.

הגבר הדתי בשיח המקובל יכול לתפוס את היצר המיני שלו כלא לגיטימי - ברגש!! לא בשכל.

וזה מזעזע!!!! 

 

הלוואי שהקב"ה ישלח לך אישה שמתאימה לך ויודעת לקבל חולשות. 

חולשה כזאתי יש בה במשותף לשאר חולשות.

מי שמכילה דברים אחרים תוכל להכיל גם חולשה בזאת - במידה ויש מודעות עצמית והתמודדות אמיתית ביחס לחולשה.

 

נ.ב -

נשמע שזאת בעיקר בעיה שלך עם עצמך.

לפני שאתה חושב על קשר, תחשוב על עצמך!! 

זאת גם הדרך היחידה לנהל קשר בריא. להתמודד עם הבעיות שלך עצמך.

 

מוזמן בשמחה לעבור לפרטי אם זה נשמע לך מעניין ואתה רוצה לדבר

אם אני אחפש גבר שכמוני ..
א. אני לא אמצא כי אני ממש לא עומדת לפתוח את הנושא הזה מולו נראלי ממש לא שייך .
ב. אני מאמינה שה' ישלח לי בחור שבמכלול הוא טוב לי .
ג. כואב לי בדיוק כמו אותם בנות אבל יש גבול !!! לזה לא נכנסים מצטערת .
ד. הכי חשוב אני מעדיפה לסמוך עליו ואני מאמינה שהוא לא יאכזב אותי.
ה. דוגמא אישית אם הוא יראה שאני לא צופה בסרטים פח הוא לא ישים אותם .. בעז"ה.
אני מאמינה בהשפעה שלי ...

היצר האמיתי הינו הייאוש שאחרי, הורדת הערך העצמי. 

'אני החוטא, הרי לא יכול לעמוד בתפילה מיד אחרי...'.

עצת יצר מוכרת מאוד.

ממליץ על דרך החסידות בעניין, 'סור מרע ועשה טוב' - עזוב את הרע, ולך לעשות טוב.

ואע"פ שניתן לפרש אחרת, יש מקום בו בעל"ת גדולים מצדיקים גמורים.

אור וטוב.

של רב אברום?
כי לא מצאתי לזה מקור עדיין,
אדרבה...
מצאתי, ולא רק בחסידות,
הרבה מקורות שבעל תשובה אכן במקום יותר גבוה אחרי התשובה מצדיק גמור.
זה לכאורה הפשט של 'צדיקים גמורים אינם עומדים/ יכולים לעמוד'

אם אתה לא רואה דברים באינטרנט, משתדל על שמירת העיניים כשעוברות נשים, ורק יש לך צורך גופני שקשה להתמודד איתו שמתעורר (כלומר אתה לא מעיר אותו במזיד), אז גם אם אתה נופל לפעמים (ובעז"ה שתצליח להתמודד), זו ממש לא סיבה להרגשה רעה או לפרידה.

צריך להבין שגבר ממוצע שחי בלי גוף וגם בלי זוגיות ואהבה, קשה לו. ככה זה. והרע הזה קטן מאוד מהטוב שהוא עושה. אני בטוח שאתה אדם טוב, בעל מידות טובות, יר"ש, אמונה ותורה, ואישה שתתחתן איתך תזכה. והבעיה תיפתר אחרי החתונה. הגוף יקבל את שלו, וגם הנפש, והכל בעז"ה יהיה בסדר.
בעבר זה היה ברור (דיינו .. ושמצילות אותנו מן החטא) והיום, במציאות הרבה יותר קשה, חושבים שמי שנופל לא ראוי וכו'. אז לא. זה לא ככה. כל עוד אתה יודע שזה מגיע רק מחסרון אישה בחיים שלך, ואתה מתמודד כמובן ולא מוותר לעצמך, אתה בסדר ותזכה בעז"ה להיות עוד יותר בסדר.

בעזרת ה' תזכה להתברר עם עצמך יותר ויותר עד סוף החיים.
ככל שתהיה מדויק יותר וטוב יותר אשתך תזכה יותר.
תזכה הרבה יותר מכל מיני הגדרות של נקי לא נקי, כבש את יצרו לא כבש את יצרו.
בדייטים, השאלה היא, מי הגבר הנוכחי שעומד מול מי שאתה נפגש איתה.

טובים כן ומומלצים
האם מתאימים לך?
תלוי בך

מכון לב לא מכיר

אם יש שגריר שמכיר אותך זה מומלץ! יש לי עכשיו שגרירה שהיא חברה שלי ואני רואה הבדל לעומת שגרירה אחרת, היא מציעה הצעות

היתרון הוא שמכל מחזור יש כמה בנות שאחראיות על הפרוייקט, ככה שאולי הן לא מכירות אותך אישית, אבל הן מכירות את הבחורה שישדכו לך (בניגוד לשדכנים שלרוב לא מכירים את שני הצדדים)

כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
קיט - קכא

אני אקח קיט_קכא

שבת שלום ומבורך!

כל הכיף בקשר זה השוני, משחקים על נקודות השוני

אם לכל דבר היא תסכים יהיה משעמם

 

נגיד על כל נושא שאתם מדברים עליו אתם לא מסכימים. וזה לא בקטע שלא הסכמתם וזהו אלא זה ממש הופך להיות דיון שמרגיש כאילו כל אחד חייב לנסות לשכנע את הצד השני..
אבל מצד שני הבית שאתם רוצים להקים הוא מאוד דומה ויש חיבור ביניכם

זה שיח עינייני, יש בסוף הכלה - 'אתה חושב אחרת ואני שמחה שאתה עומד בדעתך'?

אני חושב שכל מקרה לגופו אבל אם הדיונים לא תקפים לעולם המעשה אז אני לא רואה בזה בעיה
לדעתי כל דבר שתקף לעולם המעשה משפיע על הבית שאני רוצה להקים

כל עוד זה לא קטגוריה שמשפיעה עלי ביום יום .. שיחשוב אחרת למה לא .

מה זו התאמה? - לקראת נישואין וזוגיות

כתבתי את זה מתוך מחשבה על שאלה דומה

ופשוט תודה לה'.
כמה זה עוזר בתקופות האלו

נקודות אור של התקופה

לבוש,
מקווה שתתרפאי בקרוב,
ותזכי במעטפת ענקית של חברות ואהבה. הכי מגיע לך בעולם!!

מאשר אלף שלא

וואו, איזו זכות 🙈
ריגשת אותי ממש.. לב שאת ❤️

אני כל כך מסכימה איתך, חיבורים בין אנשים הם לגמרי שידוכים של ה'.
מתפללת שהאיש הצדיק והראוי לך יגיע ויבין במה הוא זכה. במהרה אהובה שלי.

הייתי מעדיפה חבר נפש שיש לו מודעות למצבו ומוכן לעשות עבודה בעניין העשיה

עם אדם שטכנית עוזר- אני יכולה פשוט לקחת עוזרת בית במקום...

זה נחמד והכל, אבל זוגיות זה אנטמיות רגשית שנעשית בוודאי ע"י חיבור טוב בתקשורת שהיא בהתאם לרמת השיח שלך.... 

אבל אם אני הייתי בת הייתי הולך על אפשרות 2.

יש לו את רוב מה שצריך בכדי להקים בית, כמובן שיש מגרעות אבל נראה לי שהיתרונות מרובים יותר.

הבחור הראשון למרות העובדה שהקשר איתו יותר חזק, הוא לא ממש מוכן בישביל להקים בית לדעתי..

אפשר לבנות זוגיות על בסיס הרבה דברים טובים, אשתי לא חייבת למלא את כל הצרכים הנפשיים שלי ובסוף מישהי שאוכל להתנהל איתה ברמה הפרקטית זו זוגיות טובה הרבה יותר פוטנציאלית בעיני.

בסוף מה שחסר ברמת החברות, בשביל זה יש חברים..

היא לא חייבת לספק את כל הצרכים הנפשיים... 

אבל היא חייבת לספק צורך רגשי ונפשי ברמה מסוימת כדי שהקשר יוכל להתקיים... 

 

אם מנהלים בית בשותפות גם אם אין שחנשים ועולם רגשי של שיח, יכול להיות עולם רגשי עמוק הרבה יותר של קשר זוגי נשמתי. אהבה גדולה וחיבור.
שחנשים ועולם רגשי מפותח מן הסתם תורמים הרבה לקשר הזוגי, אבל מי שאין לו את היכולת הזו יפתח זוגיות וקשר רגשי על בסיס דברים אחרים.

מקוה שאני מובן
זה הסתרבל קצת

נראה לי אפשר למצוא את האיזון בין השניים;)

זה בתיאוריה, בפועל אפשר למצוא משהו שיהיה מאוזן

וזה תלוי בך, באופי ובצרכים שלך.
אני מניח ששניהם ישתנו ברמה מסויימת אחרי החתונה. צריך לנסות להעמיק ולהבין יותר על מה יושב העניין אצל כל אחד ולפי זה להחליט.
אם זה לא ישתנה, לדעתי השני. כי בסופו של דבר עיקר החיים כהורים זה במעשה ולא בשחנשים (מעבר לזה ש"לא הולך לשטוף כלים" מעיד על מידות רעות שבסופו של דבר יתכן מאוד שיגרמו לך לסלוד מהאדם ולריב איתו הרבה).

מכיר אנשים עם יכולות רגשיות ו"רוחניות" גבוהות מאוד, וזה לא מונע מהם להיות עם רגליים על הקרקע. (מזתומרת "הבהיר שכאבא הוא לא הולך להחליף טיטולים" - מישהו באמת אמר דבר כזה?)

אבל הבחור הראשון שתיארת נשמע לי כאילו אין בו כלום, אין עשיה=אין רצון חזק= אין עומק ואידיאלים אמיתיים.
אבל בהחלט אני חושב שאדם מתחתן בשביל צורך נפשי והוא מוכן לקחת בשביל זה חצי בית (ולפעמים יותר) על הגב

ולכל דבר יש יתרון וחסרון, אבל השני יותר קורץ לי.
שחנ"שים ותקשורת אפשר לבנות, גם אם זה מאתגר לפעמים.

 

 

התשובה הראשונה.

דירת שותפים אפשר למצוא יותר בקלות אך זה לא עונה על הצורך בנפש בזוגיות.

הנפש כמהה לחיבור - וזה העיקר בזוגיות.

נשמע לי מתיש לחיות עם אדם שכל מה שהוא יודע בתכלס זה רק לדבר איתי שחנשים... קצת קלילות צריך בחיים.... השני נשמע עם בסיס למידות טובות, ואפשר לבנות מערכת רגשית... האנשים הסגורים האלה אפילו יותר מסקרנים בעיניי

הגיע בעקבות מחשבות של יום השואה של כנר על הגג, מהשיר גולדה, אותי את אוהבת?, שבעיניי מסמל את האופציה השנייה.

 

טוֹבִיָּה: גוֹלְדָה,

אוֹתִי… אַתְּ אוֹהֶבֶת?

גוֹלְדָה: אֲנִי מָה?!

טוֹבִיָּה: אַתְּ אוֹהֶבֶת?

גוֹלְדָה: הִשְׁתַּגַּעְתָּ?!

עִם בָּנוֹת מְגֻדָּלוֹת כְּבָר

וְהַכְּפָר אַחֲרֵי פּוֹגְרוֹם –

אַהֲבָה? מָה פִּתְאוֹם?

לֵךְ לִשְׁכַּב! זֶה הַחֹם!

חָטַפְתָּ קִלְקוּל מֵעַיִם.

טוֹבִיָּה: גוֹלְדָה,

שָׁאַלְתִּי פַּעֲמַיִם:

אוֹתִי אַתְּ אוֹהֶבֶת?

גוֹלְדָה: מְשֻׁגָּע!

טוֹבִיָּה: אֲנִי יוֹדֵעַ. אֲבָל…

אַתְּ אוֹהֶבֶת?

גוֹלְדָה: “אַתְּ אוֹהֶבֶת”?

עֶשְׂרִים שָׁנָה כִּבַּסְתִּי לְךָ,

נִקִּיתִי לְךָ, בִּשַּׁלְתִּי לְךָ,

יָלַדְתִּי בָּנוֹת…

טוֹבִיָּה: בְּלִי עַיִן הָרַע.

גוֹלְדָה: נִזְכַּרְתָּ עַכְשָׁו

לְדַבֵּר עַל אַהֲבָה?

טוֹבִיָּה: גוֹלְדָה,

רְאִיתִיךְ לָרִאשׁוֹנָה

רַק מִתַּחַת לַחֻפָּה.

קְצָת חִוֵּר.

גוֹלְדָה: עַצְבָּנִי.

טוֹבִיָּה: טוֹב, פָּחַדְתִּי.

גוֹלְדָה: גַּם אֲנִי.

טוֹבִיָּה: אַךְ הוֹרֵי אָמְרוּ:

"חַכּוּ עוֹד.

זֶה בָּזֹאת תִּתְאַהֲבוּ עוֹד."

וְעַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹאֵל:

גוֹלְדָה, אוֹתִי

אַתְּ אוֹהֶבֶת?

גוֹלְדָה: אֲנִי אִשְׁתְּךָ!!

טוֹבִיָּה: אֲנִי יוֹדֵעַ.

גוֹלְדָה: עֶשְׂרִים שָׁנָה סָבַלְתִּי

אוֹתוֹ.

רַבְתִּי אִתּוֹ, רָעַבְתִּי אִתּוֹ.

עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמִטָּתִי הוּא יָשַׁן.

אִם זֹאת לֹא אַהֲבָה – מָה כֵּן?

טוֹבִיָּה: אָז אַתְּ אוֹהֶבֶת?

גוֹלְדָה: כַּנִּרְאֶה שֶׁכָּךְ.

טוֹבִיָּה: כַּנִּרְאֶה שֶׁגַּם אֲנִי אוֹתָךְ!

שְׁנֵיהֶם: זֶה כְּבָר לֹא יְשַׁנֶּה כָּאן

שׁוּם עֻבְדָּה, אַךְ…

גַּם אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה

נָעִים לָדַעַת.

בנוסף, היה פה שרשור לאחרונה על מה זאת אהבה, וכולנו מכירים את הרב דסלר על כך שאהבה זו נתינה. האם ניהול משק בית משותף נכנס לזה גם?

מעניין לראות כאן את הדעות השונות.

מקווה שכל אחד ימצא מישהו כלבבו...

הם לא קשורים אחד לשני בגלל אהבה אלא בגלל מחויבות. הם שקעו כל כך בעשיה החומרית ושכחו את הקשר הרוחני

לדעתי זה שיר עצוב שרק משקף כמה הפן הרוחני באמת חשוב

אני מחפשת מישהו שמבין אותי ומקבל את המכלול שנקרא אני..
אבל זה לא אומר שאני מוכנה לגדל פרזיט.

ברצינות איך אפשר לחיות עם מישהו שקורא לשיח בריא איתך ..שטויות.
או קורא לחוסר רגשות פרקטיות .ממתי?

אני לא סובלת שאלות דיכוטומיות
לא חיפשתי בכלל אבל היה לי די ברור שאם יקרה משהו זה יהיה עם מישהו שהייתי חברה שלו עוד קודם.

לא חושב שכולם היו דתיים לפני מאות שנים 

אני יודע שבתקופת הגאונים ותקופת הרמב"ם היו המון קראים

אני חושב אבל שהנפילה התחילה מהרמבמ"ן

כולם היו שמרנים עד שהחלה תנועת ההשכלה במאה ה19 שיצרה פערים בין שמרנים לחילונים, הפערים האלה הורחבו במאה ה20
בתקופת הרב קוק במאה ה20 נוצרו הפערים בין דתיים לחרדים בעקבות הציונות והיחס לארץ ישראל.

בכל מקרה עיקר התקופה הייתה המאה ה19

 

אם לדייק את הסיבה לפער בין ציונים לחרדים הסיבה בגללה נוצר הפער בין שתי הקבוצות היה בעיקר היחס לחילונים.

 

בעוד שבציונות הדתית תמכו בקהילות מעורבות (ראו אורות התחיה כ') בחוגים השמרניים יותר תמכו ש"היראים" יתיישבו בנפרד.

 

חוץ מהיחס בעניין הזה אני מצרף כאן שתי קבצים אחד מכתב התנגדות לרב קוק 20210408183028.pdf (מקור: כתב העת 'העמק' גליון ט"ו) ואחד תשובה של הרב קוק בעצמו לשאלה הראשונה במכתב ההתנגדות 20210408183103.pdf (מקור: כתב העת 'ניצני ארץ' י"א).

 

ובעניין היחס לארץ ישראל גם החרדים מאמנים שיש להתיישב בארץ (למרות שבאורות א"י הרב קוק יוצא נגד שיטה שמציגה את ארץ ישראל רק כמקום להתיישב בו ולא יותר זו לא הייתה הדעה הרווחת).

 

בשנת תשע"ה קמה קבוצה מהציבור החרדי שנקראת "קדושת ציון" (מוזמנים לעיין בערך עליהם בויקיפדיה) והתחילה להוציא את כתב העת "קדושת ציון" שם הם מביאים הרבה מגדולי הרבנים בדורות שעברו בעד העליה.

 

סליחה אם יצאתי יותר מידי קוקניק

ייתכן שבגלל הדעות של הרב זצ״ל על ציונות אז נוצרו המחלוקות בין היתר בנושא חילונים, לא משנה הרבה מבחינתי מה גרם למה

סקירה של המערכת הפוליטית בעשרים שנים האחרונות. 

הגירה לארצות הברית – ויקיפדיה

שמעתי שאומרים שבדר"כ לספינה לארה"ב נפלה שם הכיפה.

עד שלום אאוגסבורג בגרמניה כל מסגרת החיים של אדם היתה דתית בהכרח, ואף חייבה השתייכות לקהילה, תחת סכנה לעונשים חמורים למי שאינו משתייך או מתחמק מהשתייכות. גם שלום אאוגסבורג לא שינה זאת מייד, אבל איפשר לנסיכים הבוחרים (ה"אלקטורים") הגרמניים לבחור דת שנתיניהם יהיו מחוייבים בה (קתוליות, לותרניות, קאלוויניזם), וברור שזה היה הפתח להשתחררות הקהילות והפרטים ממחוייבות דתית בכלל בהמשך ההיסטוריה. גם היהודים היו מחוייבים להשתתף בקהילה הדתית ולא לחיות כחילוניים לעצמם, או לחלופין בעצם להמיר את דתם ולהצטרף לעולם הנוצרי.
שפינוזה למשל, כשהחליט להפסיק את שמירת התורה והמצוות ולעבור לחיים מעין חילוניים ופילוסופיים, נאלץ לעזוב את כל מסגרת חייו בהולנד בתוך קהילת אמסטרדם כפי שגדל והתקיים כיהודי, לעבור מקום מגורים לאיזה כפר ובו חברים נוצריים שאיתם למד והשתתף בקבוצתם ושם חי עד למותו, רווק ובודד.
לכן ברור לגמרי שכאשר המסגרות המחייבות והטוטליטריות האלו משכו את ידן מהכוח המוחלט שהיה בידיהן, לטובת המסגרת ההומניסטית וליברלית הקדם-דמוקרטית, פתאום התאפשר חופש בחירה שטרם לכך לא התקיים כלל במציאות בארצות שיישמו חופש כזה. כמובן, בסופו של דבר גם כמה משטרים לא-דמוקרטיים איפשרו בחירה כזו, כגון האימפריה האוסטרית-הונגרית או פרוסיה המלוכנית [וגם אז במקומות כאלו העניין לא היה פשוט].

שייצגו דעות וזרמים שונים.

באשכנז התחיל ריבוי הדעות בתוך העם עצמו בעיקר בתקופת ההשכלה והחסידות. מה שתרם לזה הייתה התרופפות סמכות השלטון היהודי המקומי הנקרא 'הקהל'.
המודרנה האיצה מאוד את התהליך.

זו אומה, כך שאף פעם לא באמת היו 'דתיים'

אבל גם אמונה, היהדות אכן לא דת, כלומר היא לא רק קשר עם אלוקים

זו ההגדרה המדוייקת.
למעשה, היא הדוגמא הקלאסית ללאומיוּת אתנית, ולדעתי אפילו אף יותר מההגדרה המקובלת בימינו שהיא מקבלת. (זאת אומרת, הייחודיות שלנו היא אחת ויחידה ואין לה אח ורע באף אומה אחרת...)

היהדות היא ברית ותפיסה פוליטית (קבלת עול מלכות שמים).

 

כל האנושות מחויבת בקבלת עול מלכות שמים מצד המוסר.

 

רק היהודים מחויבים בברית, מכיון שה' כרת ברית עם האבות ועם זרעם. זה יכול לבלבל ולתת תחושה שהברית היא עם אומה מסוימת, אבל היא לא.

גם גוי יכול להתגייר ולהצטרף לברית, ולקבל אותה עליו ועל זרעו הבאים אחריו.

 

(לכאורה ישנה ברית נוספת שה' הקים בינו לבין כלל האנושות (כלומר עם נח ובני נח), שהוא לא יביא עליהם חורבן כללי, והם ישמרו על 7 המצוות.)

 

ומה שמכונה יהודי דתי זה אדם שהוא חלק מהברית ומקבל עליו עול מלכות שמים.

האמנציפציה ותנועת ההשכלה יצרו את החילונים
ארצות אשכנז יצרו את החרדים
ארצות ספרד יצרו עבודת בצורה אחרת מהחרדים אבל לא קראו לזה בשם (עבודם ה' יותר חמה נראה לי)
והגאולה יצרה את הציונות הדתית- הרב נריה זצ"ל

באמת

יש המון בוגרי מקו"ח, זה סוג של המשך משם..

הרוח של הרב שטיינזלץ ותלמידיו