ויעלו בנגב ויבא עד חברון (במדבר יג, כב): "'ויבאו' מבעי ליה, אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן, אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים" מסכת סוטה לד: הובא ברש"י על הפסוק
ברי אחד מן הראשונים כמלאכים ה"ה רבינו ניסים ב"ר ראובן גירונדי נשמתו עדן, ב'דרשות הר"ן' (הדרוש השמיני
)ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להימצא השפע שם בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע הא-להי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו רבותינו ז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להימצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע הא-להי". עד כאן לשונו הק' של הר"ן.
דברי הרמ"א בשולחן ערוך (או"ח סוף סעיף תקפא) שיש מקומות שנוהגין לילך על הקברות בערב ר"ה ולהרבות שם בתחינות, וטעם הדבר הובא שם בפוסקים מהמהרי"ל: "דבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש
המהרי"ל: "דבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מתקבלת יותר"
צא ולמד גודל כוח התפילה על קברי הצדיקים, מהנאמר על מקום מנוחתו של הרועה הנאמן, משה רבנו ע"ה, ש"לא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" (דברים לד, ו). וגילו לנו חכמינו ז"ל טעם הדבר: "מפני שהיה גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם, שמא יבואו לקבורתו של משה ויעמדו בבכייה ויתחננו למשה ויאמרו לו משה רבנו עמוד בתפילה בעדנו, ועומד משה ומבטל את הגזירה וכו' (מסכת סוטה יד. ב"עין יעקב" מובא שם בהגהות הב"ח). הנה כי כן לפנינו גודל עניין התפילה על קברי הצדיקים אשר חביבים במיתתם יותר מבחייהם, עד שכדי שתישאר גזירתו של מקום בחורבן בית המקדש והגליית בני ישראל מארצם, היה צריך להסתיר קבורת משה כדי שלא תתבטל על ידי תפילת בני ישראל על קברו.
כתב הגאון רבי אברהם מיוחס בשרת 'שדה הארץ' (ח"ג אהע"ז הלכות דירת ארץ ישראל סי' יא) "שיש מצוה על ידי שמשתטח על קברי הצדיקים זכותם יגן עלינו וימלא את משאלותינו לטובה, כאשר מצאנו ראינו בכלב בן יפונה בלכתו עם המרגלים ויבא עד חברון והגינו עליו לבלתי יתערב בעצת המרגלים
כבר העיד האור המופלא האר"י ז"ל כי בהשתטחות האדם על קברי הצדיקים, ובפרט אם יודע לעשות יחוד השייך לאותו צדיק, יהיה נשמת אותו צדיק עזר וסיוע גדול לאותו האיש", ע"כ.
ן האריך בזה הרה"ק ממונקאטש בשו"ת "מנחת אלעזר" (ח"א סי' סח) והביא הרבה ראיות לזה, שיש מצוה להתפלל בקברי צדיקים ולבקש מהם שיתפללו וימליצו טוב בעדנו, ושזהו כבוד הצדיקים וכבוד אבותינו הטובים, וכן על קברי אבותיו הכשרים ויראי א-להים אף שלא היו צדיקים מופלאים, מכל מקום המעיין בספר חסידים (כמובא להלן) על גודל ההנאה שיש למתים כשבאים קרוביהם על קבריהם, הרי שזה בוודאי בכלל מצות כיבוד אב ואם – מכבדו בחייו ומכבדו במותו.
וכן כתב ה'ראשית חכמה' שטוב להשתטח על קברי הצדיקים שיתפללו בעדו,
דברי הרמב"ן פרשת חיי שרה (סוף פרק כג): "ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קברות אבותינו הקדושים". והיינו לכבדם על ידי שנבקר קבורתם ולהשתטח בתפילה במקום כבודם כמו שהלך כלב על קברי אבות, עיין שם בדבריו.
דברי רש״י בסוף מסכת יבמות (קכב. ד"ה תלתא ריגלי), וזו לשונו: בתשובת הגאונים מצאתי, כל הנך רגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול, קובעים אותו לכבודו, ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם. ע"כ.
ברי ה"ספר חסידים" (סי' תג ובשינוי לשון גם בסי' תשי): "ברזילי הגלעדי אמר 'אמות בעירי' (שמואל ב יט,לח), כי הנאה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשים על נשמתן טובה, ומטיבים להם באותו עולם, וגם כשמבקשים מהם הם מתפללים על החיים, וכלב בו יפונה נשתטח על קברי האבות", ע"כ. וכבר הובאו לעיל דברי הגה"ק ממונקטש, שמהטעם הזה העלייה על קברי אבותיו של אדם, היא בכלל מצוות כיבוד אב ואם!
רבי נתן מברסלב : הִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד וּמוֹעִיל מְאֹד לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָצֵאת מֵהָרַע שֶׁלּוֹ וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ.
כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם עַד שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם הָרַע כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ רַק עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְאָז נִכְלָלִין בְּנִשְׁמַת הַצַּדִּיק שֶׁמֵּת שֶׁהוּא עוֹסֵק תָּמִיד לְבָרֵר בֵּרוּרִים וְהוּא בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁגָּדוֹל בְּמִיתָתוֹ יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו הוּא יָכוֹל לְבָרֵר אֲפִלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מְאֹד.
אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַבַּעַל בְּחִירָה אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ כִּי אִם כְּשֶׁבָּא עַל הַקֶּבֶר בִּמְקוֹם גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּמְעוֹרֵר עַצְמוֹ בִּתְשׁוּבָה שֶׁאָז יֵשׁ כֹּחַ לְהַצַּדִּיק לְבָרְרוֹ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וּלְהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁםוּלְתַקְּנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְתַּקֵּן בְּשׁוּם אֹפֶן וְכַנַּ"ל: (ליקוטי הלכות, חושן משפט ב הלכות נזיקין.)
כִּי אַדְּרַבָּא הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּחַיֵּיהֶם וּלְאַחֵר הִסְתַּלְּקוּתָם לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם מֵעֲווֹנוֹת, כִּי דַּעְתָּם הַקָּדוֹשׁ נִשְׁאַר קַיֵּים לְעֵד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים (הלכות גילוח יורה דעה ד"ל.)
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁנּוֹסְעִין וְהוֹלְכִין עַל קִבְרִי הַצַּדִּיקִים. וְהָעִקָּר בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית קוֹדֶשׁ, כַּיָּדוּעַ שֶׁעִקָּר מַה שֶׁהוֹלְכִין עַל קִבְרִי הַצַּדִּיקִים הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית, וּכְמוֹ וְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זַ"לֶ שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגָם הַבְּרִית. כִּי כְּתִיב צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אֶרֶץ הָיִינוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹרְשִׁים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁזּוֹכִין שֶׁבְּמָקוֹם קְבוּרָתָם הַקְּדוֹשָׁה הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל , וָאָרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגָם הַבְּרִית, כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹש (חו"מ ה' חובל בחבירו הלכה ג – י).
וכן מנהג קדום הוא להשתטח על קברות הצדיקים במיוחד למטרת תפילה, כדברי חז"ל שביום התענית יוצאים לבית הקברות "כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים" כך מצינו כבר בתורה: "ויעלו בנגב ויבא עד חברון"... מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים" וכן רחל אמנו נקברה בדרך אפרת בכדי "שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים".
זוהר תרגום: ובשעה שצריך העולם רחמים, והולכים החיים ומודיעים לנפשות הצדיקים ובוכים על קבריהם... אז מתעוררות נפשות הצדיקים ומתכנסות והולכות לישיני חברון ומודיעות להם צער העולם. וכולם נכנסים באותו פתח של גן העדן ומודיעים לרוח.. וכולם מודיעים לנשמה. ונשמה מודיעה לקב"ה וכולם מבקשים רחמים על החיים ומרחם הקב"ה על העולם בזכותם. ועל זה אמר שלמה "ושבח אני את המתים שכבר מתו
מלבד ההתקשרות לנשמת הצדיק שנפטר, המבקש עלינו רחמים, מעלת ההשתטחות היא גם בכך שבמקום זה שטמון בו הצדיק יש קירבה יתירה לשכינה, כדברי הר"ן" ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם מקומות קברותיהם ראויין להמצא השפע שם... כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלהי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו רז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם. כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר, להמצא [בגלל שנמצאים] שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלקי". "דכלב שנשטתח על קברי אבות התפלל שם במקום קדושה כדי שתהא תפילתו נשמעת... שהמקום גורם"
בהלכה: (ה"שדי חמד" מערכת ישראל אות א'): "מותר לצאת מארץ ישראל לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים, מצד שהיא מצווה רבה".
"באר היטב" - הרב המובהק מו"ה יהודא אשכנזי - הסביר:"(יז) הקברות - דבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים ומחזך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר
משנה ברורה", דהיינו "החפץ חיים" - באר: הקברות. דביה״ק(לט) היא מקום מנוחת הצדיקים והתפלה נתקבלה שם יותר
יהודה החסיד שחי במאה ה-13 כתב בספר החסידים:
ברזילי הגלעדי אמר "אמות בעירי", כי הנייה יש למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשים לנשמתם טובה, ומטיבים להם באותו עולם, וגם כשמבקשים החיים מהמתים הם מתפללים עליהם וכלב בן יפונה נשתטח על קברי אבות
וכך מתבארים פסוקים אלו בדברי רבי נתן ב"ליקוטי הלכות": "וזה בחינת השתטחות על קברי הצדיקים האמיתיים, שהוא דבר גדול מאד, כי זוכין לתשובה על ידי זה. כי כשמשתטח על קבר הצדיק האמת זה בחינת אתדבקות רוחא ברוחא (דבקות רוח המשתטח ברוח הצדיק, כמובא בכתבי הארי ז"ל), שזה עיקר כוונות ההשתטחות על קברי צדיקים לאדבקא רוחא ברוח הצדיק. ועל ידי זה נעשה בחינת אויר הנח והזך.
ועל כן מסוגל שם מאד במקום קבר הצדיק האמת לעורר ליבו להזכיר את עצמו היטב היטב מה הוא עושה בעולם הזה ולהזכיר את הטוב הכבוש אצלו בגלות גדול שיזכור את מעלתו היכן הוא בעולם, כי הוא מזרע ישראל שבשבילם נבראו כל העולמות כולם ועכשיו הוא נפל למקום שנפל.
והתיקון לזה: "לקדושים אשר בארץ המה", היינו על ידי כוח הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה. כשזוכין לבוא על מקום קבורתם הקדוש, על ידי זה נתעורר הטוב וחוזר לשורשו בתשובה שלימה. אמן ואמן. (ליקוטי הלכות בשר שנתעלם מן העין הלכה ג')
ועוד כתב: "וכשבאים על קברם ומשתטחים עליו אזי נכללים בנפש הצדיק הנכלל באור אין סוף, בבחינת עולם הבא, בחינת כולו טוב, ועל ידי זה מתבטל כל הרע ומתכפרים כל העוונות" (אורח חיים ברכות הראיה הלכה ג' סעיף ט').
ושם, במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות". (שלוחין ב' י"ג)
"ועל כן הוא דבר גדול מאוד מאוד להרבות לילך על קברי צדיקים אמיתיים". (כתובת קעקע ג' ב')
וכן כתב ה"בן איש חי" – "טוב ונכון ללמוד על מצבות הצדיקים תורה, הנותנת חיים לעושיה, ובפרט דברי תורה השייכים לאותו צדיק"
רבי יוסף דיין אמר כי שעה אחת של תפילה בקברי צדיקים שווה ל-100 שעות לימוד בבית המדרש.
👍
(אני לפחות)
שולחת חיזוק וכוחות ♥
