היי,
האם בנים אחרי יב הולכים לישיבות (כמו למשל ישיבות הסדר) כדי "למצוא את עצמם", כלומר לגבש איזהשהי
זהות יהודית / תורנית / אמונית, במילים אחרות - לעבור תהליך נפשי מסויים שגורם לזה, או משהו אחר (כמו ללמוד תורה, או שהבחור
כבר מרגיש די מגובש ורק רוצה להוסיף על זה או אפשרות אחרת).
יש אופציות של מכינות וכו'
וגם בתוך הישיבות - יש סגנונות שונים של ישיבות, שניתן להעריך (בהערכה גסה אמנם) שאצל חלקן מדובר בהגעה מתוך מחשבה ולא בגלל המסלול הטבעי
בסופו של דבר הומוגניות זה דבר שמאוד מאוד מאפיין את החברה הדתית שאנו חיים בה.
אבל האופציה של מכינה קיימת. ובהרבה מקרים אם בחור הולך לישיבה ולא למכינה - זה כן מעיד על מטרה.
כל בחור לגופו, סליחה על התשובה המעצבנת.
בשנים הראשונות יהיו הרבה כאלה שגם מחפשים את עצמם
אחרי צבא זה כבר אחר... אנשים בדר"כ יותר מוגבשים
כדאי לומר שישיבה היא חלק הכרחי (ברוב רובם של המקרים, אא"כ קוראים לך אברהם ישעיהו) מההשכלה התורנית
של הבנים. בדרך כלל רואים את ההפרש בין מי שהיה בישיבה ומי שלאו. גם מי שמרגיש "די מגובש" לפני, סביר להניח שזו הרגשה מוטעית, ברוב המקרים. מהבחינה הזו, הישיבה אכן מעבירה סוג מסוים של זהות ותורמת מאוד לגיבוש האישיות, בצורה שקשה למצוא לה תחליף (כלומר, בלי קשר להשכלה התורנית).
אז למה שמישהו יחליט שהוא הולך בשביל המטרה האחת ולא בשביל השניה
כמובן יש כאלה שרק סיבה אחת רלוונטית לגביהם או רק אחת מעניינת אותם
אבל "הרוב" זה דורש סטטיסטיקה מקיפה.
אם השאלה על בחור מסוים, אפשר פשוט לשאול עליו או אותו
אבל זה בעצם לא משנה - כי השאלה היא איזו מהסיבות מעניינת אותו, איזו מהסיבות רלוונטית לגביו.
ואז זה שהוא הלך לישיבה זה רק תוצאה.
אז פשוט שואלים ישירות על הנושא, ולא למה הוא הלך לישיבה
תלוי אם קשה לך לקום או שאתה לא יכול לקום.
כלומר, כשיש לאדם משהו שהוא צריך לקום בשבילו (עבודה, לימודים, רופא) הוא כן קם?
במידה וכן, זה אומר שכשיש לו צורך וסיבה לקום הוא עושה את זה, וממילא זה יהיה כך גם בנישואין (שבד"כ מטבע הדברים אין אפשרות לישון עד מאוחר).
אבל אם גם אז האדם ממשיך לישון זה כבר יותר בעייתי, ואולי מראה על משהו עמוק יותר שצריך לטפל בו.
מהרגע שהלב שלך פתוח להכיר משהו אחר ולהרגיש בבטחון ושמחה כלפי הזולת - אז הגיוני שתוכל להרגיש ככה מול בת הזוג שלך.
כל השאר - זה עניינים אישיים שלך מול עצמך.
אדם שלא נמצא בזוגיות הוא בחוסר יציבות אישית בחייו... ועל כן הוא חייב לתור ולחפש את החצי השני שלו...
גיעכ
אתה מגדיר דרישה למשהו, איכשהו אתה נמצא בצד הלא נכון של ההגדרה, ולכן אתה מחליט לאסור על עצמך להתחתן
זה לא משנה בכלל למה הדרישה. במקרה שלך אתה מדבר על יציבות, וההתנהגות שלך לדעתך מעידה על חוסר יציבות... ההצדקה היחידה לנתח את ההתנהגות שלנו היא אם זה מועיל לנו או מתוך סקרנות. לא אם זה מפריע לנו להתקדם
תעבוד מהכיוון השני - מה מפריע לך? שאתה קם מאוחר? יופי.
אתה מכיר אנשים שהיו רגילים לקום מאוחר והתחתנו? אז אתה רואה שזה לא בעיה.
אתה חושב שהזוגיות שלהם על הפנים? תבדוק, תתעניין, תשאל כאן פורום נשואים טריים
אתה חושב שזה לא טוב? תשנה את זה בלי קשר
אתה לא מצליח לשנות את זה? תתיעץ כאן פורום צעירים מעל עשרים
עם אשראי ביציאה.
לפעמים אומרים לכם כן, ולפעמים, גם לא... גם כשאכפת לכם.
איך אתן מתמודדות/מתמודדים? על מה אתם חושבים? מה אתן עושות?
לא יהיה לי טוב עם מישהי שלא תרצה להיות איתי בקשר. זה בייסיק.
האם אחרי שקיבלתי דחייה - אני חושב שזה עדיין מתאים, או שקיבלתי הסבר משכנע למה לא? אם ההסבר משכנע, נגמר הסיפור.
אם ההסבר לא משכנע, ואני חושב שהיא עושה טעות - עד כמה ההפסד גדול? מה יש לי לעשות בנושא? האם יש לי אופציה אחרת? האם יש משהו בהתנהלות שלי שגרם לזה?
והכי חשוב לזכור שלשקוע בעצבות ובהאשמות כלפי העולם לא יקדם אותי. אם אני מסוגל, הפתרון הוא פשוט לשחרר ולהמשיך הלאה
מדובר בנק' שאני יודע מראש פחות או יותר על מה ייפסלו. מניח לעצמי שאני לא מכיר אותה באמת, וזכותה המלאה לבחור מה שמתאים בשבילה.
זה באמת דורש אומץ וזה לא רק לך ככה, נראה לי שלכמעט כולם זה ככה.
"לפעמים פשוט צריך לקפוץ. גם אם נקבל מכה" - אחלה גישה. והיא לא טובה רק להתחלה אלא גם להמשך.
כולם עושים טעויות, בהתחלה באמצע ובסוף, וחשוב לקבל את העובדה הזאת באהבה וכמובן שגם אח"כ ללמוד מזה.
ה'משבצות'/'תוויות' וכל הטייטלים למיניהם - אינם העיקר. העיקר שאת שלימה עם עצמך, עם הדרך שאת בוחרת ללכת בה בחיים.
ממליץ לך לקחת 5 דברים חשובים לך שאת רואה שהם ממש חלק בלתי נפרד ממך ועליהם לא להתפשר שבחיפוש בן הזוג את מחפשת.
לגבי העניין השני - הייתי ממליץ לבחון שוב את העניין של שדכנות. יש בזה צד שבאמת אולי לא נעים בהתחלה אבל יש המון מיזמים והמון שדכנים מסוגים שונים - כך שזאת סקאלה רחבה ואם יש לך חשש הייתי מציע לך לקרוא לו בשמו. גם עם שדכן/נית זה עניין של אמון. תמיד אפשר לעזוב ואין מחוייבות. וגם לא אצל כולם משלמים.
ישנה אמירה יפה שלהחליט להתחתן עם מישהו זה לבחור את האדם שאיתו אתה מוכן ללכת למסע אל עבר הלא נודע.
זה חשוב לצבור ודאות ביחס לחוסר ודאות ;)
בהצלחה רבה!!
זאת גישה שלקח לי לא מעט זמן להגיע אליה, ואני שמחה שהיא באמת כיוון טוב.
לגבי עניין הטייטלים, תודה על העצה! קצת מרגישה לפעמים שחוסר ההגדרה שלי מחייב אותי באיזו רשימה ארוכה.
כי, באיזשהו מקום, להגיד "דתי לאומי תורני" למשל, כולל בתוכו השקפה, חינוך, אפילו מאפיינים 'תרבותיים'.
מה אתה חושב?
תודה על העצה לגבי השדכנות. לא ניסיתי אף פעם, יש לי איזו רתיעה. כנראה שבאמת אתחיל מלחפש את הילד 
"לצבור ודאות ביחס לחוסר ודאות". מדויק. שוב תודה!
אין בעיה ברשימה ארוכה. אדרבה - שאת מפרטת מה את רוצה ולא נותנת הגדרה מסויימת, שנתונה לפרשנויות רבות - הרבה יותר קל להבין למה את מתכוונת.
דוגמאות הרבה פעמים עוזרות בלהסביר מה אנחנו מתכוונים או אוסף של מילים בעלי משמעות דומה (שדה סימנטי) - לדוגמא - נחמד, חביב, נעים הליכות, מכיל.
הגדרה עושה את החיים קלים אבל לרוב משאירה הרבה דברים לא פתורים.
אם תוכל לפרט לגבי הדברים הלא פתורים שהגדרה משאירה, אני אשמח
בעיקרון, מצד אחד אני מרגישה שאני יכולה לפרט, באמת,
מצד שני, מרגישה שמה שבאמת רלוונטי ומכריע - תכונות וכו'
זה משהו שאפשר להבין רק עם הזמן, ולא בצ'ק ליסט שכותבים בכרטיס..
אני חושבת שזה עיקר התסבוך שלי בחיפוש.
* עד כמה מכריע? תאורטית יכולה לצאת עם ההפך הגמור ממני, העיקר שיהיו לו התכונות הספציפיות האלו.
זה רק תאורטית כי פערים יהיו גם ככה, ומלכתחילה עדיף שלא להיכנס לפינות... אבל עדיין משמעותי מאוד.
אנשים שונים יגדירו את עצמם תחת המושג 'דתי לאומי תורני' אבל בפועל העולם הרוחני שלהם יהיה שונה מאוד.
זה מה שהתכוונתי. ולכן בפועל ההגדרה לא ממש עוזרת בלהציג את האדם עצמו.
אז אולי כדאי לפרט לגבי רק מה שמכריע ובשאר להתגמש...?
ובאמת כרטיס לא מכיל בנאדם.. הוא רק נותן סימן מסויים מאוד מאוד. כבר 3 שנים אני מוחק וכתב, מוחק וכותב... זה נראה לי בסדר. לפעמים דברים מתחדדים, ולפעמים גם יותר מזה. קורה.
זאת סקאלה רחבה, כמו שלהתחיל צאת עם בחור שגר באילת זה יהיה אתגר ככה כל הצעה בפני עצמה יכולה לטמון בחובה מורכבויות. לשיקול דעתך ע כמה את מוכנת לקחת רחוק את זה ואיפה את מציבה את הגבול.
מסכימה לחלוטין.
ולגמרי נתת לי חומר למחשבה בכל התגובות, תודה
הבנתי.
לגבי עניין ההיכרות- אני מסכימה שאי אפשר לסמוך, וזה באמת הקושי שלי בעיקר עם אתרים.
העניין הוא, שכל הרעיון של בירורים לא מתיישב לי. יכול להיות שזה קשור למה שהתרגלתי מהסביבה,
אבל זה מרגיש לי מאוד לא נוח. לא יודעת.
(וכןכן, הייתי שנה מחוץ לבית, מאוד מסכימה שזה משפיע ומשמעותי)
תודה רבה על העצות וההשקעה!
בזמן האחרון אני מתחילה להבין שאין חיה כזאת "מוכנה",
ושפחד פנימי מהלא נודע יהיה, מה לעשות,
לפעמים פשוט צריך לקפוץ. גם אם נקבל מכה.
זאת, בעיני, הגישה הנכונה. אז חלק מהדרך כבר עשית.
לגבי שתי השאלות שלך:
אני מאמין שכל אדם יכול למצוא אנשים שהוא יוכל להקים איתם בית. העובדה שהמקום שלך פחות מוגדר עלולה להקשות בעיקר בשלב החיפוש, כי לא ידעו איך להתאים לך. ובגלל ששדכנים רגילים ומרגילים את משודכיהם ולחשוב במסגרות. אבל זאת לא בעיה מהותית.
מצד שני, זה אומר שעם שדכנים למיניהם באמת יהיה לך אתגר - כי הם בדיוק הסוג שלא ידע איך לאכול מישהי כמוך.
את יכולה לנסות לבנות מסגרת חברתית של בנות שדומות לך מבחינת המסגרת הדתית ובכלל שאתן שואפות אליה - נאמר, שזאת שבחור שיכול להתאים לחברה שלך עלול להיות טוב גם בשבילך. ואז את תהיי בסביבה שתצליחי להגיע להצעות רלוונטיות.
יש גם שדכנים עם ראש טיפה יותר פתוח.
יש אפשרויות להיכרות עצמית - גם דרך אתרים - וכדאי שתמצאי דרך להשתמש בהם - אבל לא רק.
בהצלחה!
וואי, אני שמחה לשמוע. באמת עברתי דרך ארוכה כדי להגיע לגישה הזו.
תודה רבה על התשובות.
באמת חושבת בזמן האחרון על מסגרת חברתית... קצת מורכב לבנות אותה, אבל אני אחשוב על כיוונים.
(החברות שלי כרגע שונות ממני, מהותית, ככה שאיתן זה פחות רלוונטי).
לגבי השדכנים- זה באמת די מורכב, גם לפי מה שאתה אומר, וגם כי בהרגשה שלי- זה לא הסגנון.
לא יודעת ככ איך להסביר, פשוט לא חושבת שמישהו בסגנון שלי נמצא שם. "זה לא קהל היעד", כביכול.
יכול להיות שאנסה בכל זאת מתישהו, כי בנושא הזה אף פעם אי אפשר לדעת.. נראה.
שוב תודה! בהחלט עזרת לי
תחשבי על זה שגם אלה שהם כן קהל היעד שלך ולא של השדכנים, בסופו של דבר כן יתנקזו לשם, בדיוק מאותן סיבות שאני ממליץ לך להגיע לשם
ברוך שובך (:
ממ לא יודעת אם אני נחשבת דוסית כל כך, אבל נראה לי כשהקשר מתחיל לקבל קצת צורה,
ז"א כשכבר זה מעבר לסתם היכרות סתמית וכשמתחיל להיווצר רצון או חיבור רגשי כלשהו.
וגם כשזה בצורה בריאה ומאוזנת.
בהצלחה ממש!
איפה עובר הגבול בין טקט לחוסר טקט בדייטים
ביקשו שאכתוב על זה קצת.
והתשובה האמתית שלי שאין נוסחה לטקט או מתכון מדויק . טקט מושפע מהסיטואציה החברתית נתונה,
היא כוללת בתוכה את מכלול האישיות והחוויות שכל אחד גדל איתו ומביא איתו את היכולת להיות מודע למה מתאים לשאול ומתי מתאים לשאול במהלך הקשר.
בדייטים ראשונים אפשר לדמות את הסיטואציה לאינטראקציה עם חבר חדש
שואלים רק מה שמרגישים בנח לשאול אדם חדש "וזר" ולכן כדאי לשאול שאלות כלליות, 'בזום אווט' על הדברים.
לגבי גבול- הוא משתנה בין אדם לאדם, בין סיטואציה לסיטואציה. אפילו עבור אותו אדם
במקרה א' משפט שנאמר יכול להיות לא תואם סיטואציה ולהיחשב ל 'חוסר טאקט' ובמקרה ב' אותו משפט יחשב רגיש ותואם סיטואציה נתונה.
מה שחשוב לזכור, שזו התנסות - צריך לנסות ללכת בין הגלים, להרגיש את השטח, להרגיש את הצד השני
להתבונן לאן רוח הדברים זורמים, להסתכל בעיניים של הצד השני ולראות את התגובות
בהכרות בין המינים לעיתים יש דברים שאין מה לעשות חייבים לדבר עליהם, למשל התמודדויות, או מורכבויות.
גם בהם – כדאי להבין את הסיטואציה , לנסות לקרוא את תנועות הגוף של האדם שיושב מולנו .
למשל אם הצד השני נע בחוסר נוחות בכיסא כנראה שהשיחה לא נעימה לו
או לחלופין אם הצד השני מרגיש צורך להחליף נושא במהירות.
תנסו לדמיין אתכם בנעליים של הצד השני, איך אתם הייתם מרגישים ? איך אתם הייתם רוצים שיתייחסו אליכם?
וקצת פרקטיקה:
*כשמדברים על דברים רגישים לחשוב פעמיים לפני שמגיבים, הרבה פעמים החוסר טקט נובע מתגובה אימפולסיבית
*להיות בהקשבה פעילה בדייט, לראות את התגובות של הצד השני
*לא לרוץ לדבר על דברים נפיצים בתחילת הקשר
*יש דברים שחייבים לדבר עליהם- זה נכון, אבל לבחור מילים מתאימות ולא מאשימות
*לזכור שזה בסדר לטעות, לדעת לבקש סליחה וללמוד מהניסיון
*אם יש התלבטות האם המשפט שאנחנו רוצים להגיד עומד בגבולות
אפשר לא לשאול , להתייעץ ולשאול בפעם הבאה
?איזה עוד נקודות פרקטיות אפשר להוסיף
"שואלים רק מה שמרגישים בנח לשאול אדם חדש "וזר" ולכן כדאי לשאול שאלות כלליות, 'בזום אווט' על הדברים." - את יכולה לתת דוגמא למה את מתכוונת?
בסוף פרח לי מהראש.. לא משנה.
אבל תכלס רציתי כי אני חושב שאין כמו פנים מול פנים.
אבל זה נראה לי רעיון די נחמד ביחס לשאר אתרי הכרויות ששם אני רק כרטיס נתונים.
אבל לפעמים זום יכול לחסוך דייט מיותר ולבדוק התאמה בצורה יותר טובה מבירורים. אולי
גם ברחוב מול אדם שאיני מכיר אני נותן בו אמון מסויים ועל פי כך משחרר, זה לא אומר שיש לי תחפושת.
בפורים.
נגיד להתחפש לארנב ולהיפגש
כי כל הזמן שמים מסכות.. גם בלי קשר לדייטים.
זה טבעי ובריא.
ופורים זה רק 1/365...
היא מטפלת רק בעניינים של שידוכים?
או שאפשר לפנות אליה לטיפול בכללי?
אתם מכירים מישהי דוסית וצדיקה שמתעסקת בטיפול(טיפול מקצועי, לא רק תורני)
בסגנון של מיכל,
החלטתי שני רוצה לעבור תהליך טיפולי
אני מרגישה שזה עוד מחסום בדרך לקשר בריא שאני רוצה לעבור
תודה מראש
עברתי בעזרתה תהליך אינטנסיבי ומועיל.
ואפשר גם תמס' שלה?
מה זו אהבה אמיתית בעיניך?
גם נראה לי מה שקורה בפועל לרוב..פשוט.תגדיר אתה מה בסיסי לך
מה זאת "התאמה", מה זאת "אהבה"?
מה מובטח ומה לא?
בירושלים, מכירים? תודה
גן השושנים
סן סימון
גן העצמאות
עין כרם
טיילת יפו
עיר עתיקה
ככה בשלוף, לדעתי בכל חיפוש תהיה לך רשימה יותר מכובדת
אפשר גם להמשיך לעמק המצלבה, גן צ'רלס קלור (הזה שבצד של רחביה) וכו'
עמק הצבאים
פארק רפאים
ועוד מלא.
מזל שאחד הצדדים הוא גבר ;)
אלא ציטטתי את מה שאמר לי פעם חבר
היי ..אשמח לעצתכם יוצאת עם בחור מעל לחודשיים יש ב"ה כימיה ונחמד לנו ביחד והכיוון טוב וגם הוא מבחינתו רוצה להתחתן ואני ביקשתי עוד זמן ... הבעיה היא שאני לא מרגישה שהוא מחזר אחרי, כלומר אין מחוות או מתנות ואני אחת שיודעת שחשוב לה מחוות קטנות במהלך החיים אפילו מכתב או לדוגמא ביום הולדת שיתייחסו אלי אפילו משהו בקטנה בלונים וכו ואני מפחדת שהוא טיפוס כזה שאחרי שנתחתן הוא לא ישים לב לדברים קטנים שישמחו אותי ואני אתאכזב ...השאלה מה לעשות ?
ותראי איך הוא מגיב. בנים הרבה פעמים פחות מודעים בהקשר הזה
אני רוצה שזה יהיה משהו שהוא עושה באמת מהלב ולא כהצגה כי אני ביקשתי ממנו ... אני רואה לדוגמא את אחים שלי הנשואים שתקופת הדייטים באמת הביאו דברים (מכתבים , מתנות וכו) אז השאלה אם זה משהו שיכול באמת להשתנות ולבוא מהלב
את המילים את יכולה לומר, בטח בשלב שאת מרגישה שאתם "רציניים".
הגיוני מאוד שהוא חושב שהוא מביע את זה בדרכים אחרות, בשלב הזה חשוב להתחיל לדבר על הדברים האלה, ולמצוא נקודות גישור.
אם הוא לא מפנים, או עושה את זה מהשפה ולחוץ, את תרגישי. אם הוא משתדל מבפנים, את גם תרגישי, גם אם זה לא יהיה מדויק.
המון בהצלחה! כך או כך, זה יתן לכם כיוון
הוא לא יכול לדעת לבד מה את אוהבת ולמה את מצפה. הוא יכול לרצות שתהיי שמחה, אבל אם הוא ישמע ממך שזה סוג הדברים שמשמחים אותך זה יתן לו הזדמנות לעשות את הדברים האלה.
ולגבי הפחד - כל זוג מתחתן עם פער מסוים ולומדים להכיר את הצורך של הצד השני לאט לאט.
אז אני לא יודעת איך לעשות את זה 
את יכולה לספר לו "אני אוהבת כך, וטוב לי כך, וכשעשית משהו מסוים מאד אהבתי את זה וזה שימח אותי"
לדבר על עצמך, על מה את אוהבת, מה היה בעבר ששימח אותך.
הוא רוצה לעשות לך טוב, הוא פשוט לא יודע מה את צריכה
לצורך העניין הורה, או חברה ממש טובה. איך את מבקשת ממנה משהו? האם זה לוחץ? משוחרר? תנסי לבחון את הקושי הזה מול החבר, ולראות איפה הוא עומד בהקשר הזה. הדבר הכי חשוב בקשר בסוף, הוא קיום הרצונות שלך.
יש לך בדמיון תרחיש שעלול לקרות. התרחיש הזה מונע ממך לעבור לשלב הבא בקשר.
אפשר להציע לך אפשרות לתרחיש אחר?
אולי תלמדי אותו מה עושה לך טוב וכיף ומה משמח אותך והוא לאט לאט ילמד?
זה יכול להיות גם אפשרי? - במידה וכן, את רואה דרך לנסות לפעול למען שתרחיש זה יקרה?
גם ביחס לשימת לב - אפשר לפתח רגישות לדברים מסויימים, צריך לעבוד על וזה אפשרי.
אם תראי שהוא מתקדם בזה ומתחיל לשים לב - זה יעזור לך?
זה מרגיש לי כמו איזה משהו לא קשור לדבר עליו
תכתבי לו מכתב, או תעשי לו מחווה כלשהי. ורוב הסיכויים שזה יגרום לו לעשות גם בשבילך.
ואם גם אחר כך הוא לא יעשה לך מחוות, אז תדברי איתו על זה, תגידי שזה ישמח אותך אם יעשה גם בשבילך.
פשוט הקשר שלכם עוד לא נכנס למקום הזה. כנראה שהוא בכלל לא חשב על זה. וברגע שאחד הצדדים מביא את המקום של הנתינה אחד לשני, אז זה יעורר את הצד השני לתת גם כן.
מה דעתכם? מישהו נמצא ויכולה/יכול לספר?
הם באמת צריכים לעבוד טיפה על המודל העסקי שלהם (בדיוק מהסיבות שציינת)
יכול לתת כיוונים חדשים,
אולי השיטה של בייניש נח זה גם רעיון (השאלה אם זה לא בעייתי הלכתית?)
היית מצפה למשהו אחר?
לא מכיר שם אף אחד, כן? אבל זה נשמע לי קונספט נחמד בסהכ.. מין בית ספר לזוגיות כזה.
על כך שאני מעלה באוב תגובות ישנות שלו
טוב זה לא סוד אנשים כאלה חווים את העולם באופן קצת שונה מאחרים, שמים לב לדקויות, מתרגשים משטויות (זו לא עקיצה, אני כזאת אבל הומור עצמי לא מזיק מדי פעם), מתעמקים, מרגישים, חווים בעצמה גבוהה יותר מאחרים.
אז,
אתם מחפשים גם בני זוג כאלה?
אתם חושבים שאדם כזה יכול להסתדר עם בן זוג מאד פרגמטי ומעשי עם לב טוב והכל, אבל יש סיכוי שהוא לא יבין בכלל את הדקויות שלכם?
יש משהו שנותן בטחון באנשים מעשיים ו"בריאים" אבל החלקים הרגישים האלה, שלא יוכלו לבוא לידי ביטוי חווים חרדת נטישה בקשר כזה,
איך זה אצליכם?
אוף יצא לי מבולבל, מקווה שתבינו.
ויש מצב שיש הרבה מאיתנו שהם כאלה ופשוט לא יודעים "להפעיל" את זה עדיין...
או של חתונה...
אני לדוגמא שמתי לב שאם אני מצטלם בתאורה לבנה אני יוצא ממש מוזר
לעומת זאת בתאורה צהובה יוצא מצוין
אני וחברה תמיד רצינו לנסוע למיזמים שעושים עכשיו של צילומים מקצועיים בחינם בכל מיני מקומות יפים אבל לא היתה לנו אופציה להגיע.
בסוף החלטנו לארוז מספר סטים של בגדים, נסענו למקום קרוב ויפה ופשוט צילמנו לכל אחת בסביבות ה100 תמונות - לפחות אחת מהן חייבת לצאת יפה!
יש גם משהו מרגיע בזה שחברה טובה מצלמת ומחפשת להוציא את הטוב שבך, את גם לא מתביישת לבקש להצטלם שוב.. בעיניי פתרון נהדר!
יש הרבה אנשים שזה ככה אצלם, ואצל רובנו לא כל התמונות יוצאות טוב.
מה שכן, לכל אחד יש לפחות תמונה אחת טובה. לכן אני מציעה לעשות את היום הזה עם פול תמונות כדי שתהיי מרוצה לפחות מאחת
מה העניין?
לא ככה לפחות.
איזה יופי! אתם יוצאים לדייט ראשון, ושני, ודווקא מרגישים שמשהו קורה.
מה אתם עושים בדייט השלישי, כדי טיפה לפתוח, להעמיק? לאיפה אתם הולכים? על מה אתם מדברים?
היה בסדר, אבל אתה רוצה יותר. תלך לאותו מקום? בית קפה א, בית קפה ב, פארק ג. מה עוד?
מומלץ להגיד איפה אתה ביחס לקשר מתי שאתה רוצה לדעת מה היא חושבת על הקשר. לפני זה לא נראה לי מומלץ.
בכלל כדאי שכל הדיבורים על הקשר יהיו הדדיים.
באולינג, סנוקר (לא מתאים לכל אחת ואחד), ללכת לחוף הים, מקום מגניב אחר
