1. שיחה מזוהה ושיחה ממתינה – ד”ר שירלי אן ג’קסון
ד”ר שירלי אן ג’קסון היא פיזקיאית תיאורטית והאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שקיבלה דוקטורט מאוניברסיטת MIT היוקרתית. המחקר שלה נערך בשנות ה-70, והוא האחראי על שיחות ממתינות וזיהוי שיחות. המחקר פורץ הדרך שלה גם עזר להמציא דברים כמו פקס נייד, כבלים אופטיים, לוחות סולארים ועוד.
2. מדיח הכלים – ג’וזפין קוקרן
ג’וזפין קוקרן החליטה להמציא מכשיר שישטוף את הכלים יותר מהר ממי שעבד בשבילה – ועל הדרך גם לא ישבור לה אותם. אז היא החליטה להמציא את המכונה בעצמה. ג’וזפין רשמה את ההמצאה שלה כפטנט בשנת 1917 והקימה את המפעל שלה.
קוולאר – סטפני קוולק
סטפני קוולק הייתה כימאית שגילתה ב1965 את החומר הקל קוולאר, שהוא גם חזק פי 5 מברזל. בהמצאה הזו משתמשים המון ובהרבה מוצרים כמו אפודי מגן חסיני כדורים, שריוני גוף, כפפות לעבודות הבית וכדומה. קוולאר ניתן למצוא גם בטלפונים ניידים ומטוסים.
חימום המכונית – מרגרט א. וילקוקס
מרגרט המציאה את אמצעי חימום המכונית הראשון ב-1893. ההמצאה שלה הייתה הבסיס לאמצעי החימום של ימינו, שמחממים אותנו בימי חורף קרים.
רפסודת הצלה – מריה ביזלי
למריה ביזלי עלה רעיון לעיצוב חדש לרפסודת הצלה שהיה הרבה יותר בטוח ויעיל. היא רשמה פטנט על ההמצאה בשנת 1882.
אלגוריתם במחשב – עדה לאבלס
הבת של לורד ביירון, עדה קינג-נואל, הייתה מתמטיקאית גאונה. היא עבדה יחד עם חבר באוניברסיטת לונדון על מנוע אנליטי, ופיתחה דרך לתכנת מכונה בעזרת אלגוריתם מתמטי. במילים אחרות – היא זו שכתבה את התוכנה הממוחשבת הראשונה.
רשת אלחוטית – היידי לאמאר
היידי לאמאר הייתה גם שחקנית הוליוודית מפורסמת וגם ממציאה. במהלך מלחמת העולם השנייה, היא וג’ורג’ אנטלי המציאו מערכת הכוונה מבוססת על רדיו, כדי למנוע אובדן של חוליות בשטח. בשל קשיים טכניים, המצאה זו לא הייתה בשימוש עד 1962. התרומה של היידי עזרה לפיתוח ה-Wi-Fi וה-Bluetooth של היום.
מערכת חימום מרכזית – אליס פרקר
אליס פרקר הייתה ממציאה שעיצבה מערכת חימום מרכזית מבוססת גז בשנת 1919. למרות שהעיצוב הפרקטי שלה לעולם לא נבנה, זה היה רעיון פורץ דרך שנתן השראה למערכות החימום המרכזיות של ימינו.
חומר דוחה כתמים “סקוצ’גארד” – פטסי שרמן
פטסי שרמן הייתה כימאית אמריקאית ושותפה להמצאת הסקוצ’גארד. בזמן עבודתה היא בטעות שפכה גומי פלואורוכימי על הנעל של העוזר שלה. מאוחר יותר, הם גילו כי הכתם לא שינה את צבע הנעל, וכן גם דחה מים, שמן וכדומה. תאונה זו הייתה ההשראה להמצאה של הסקוצ’גארד.
מגבים לרכב – מרי אנדרסון
כשמרי אנדרסון ביקרה בניו יורק ב-1903, היא שמה לב שהנהג שלה נאלץ לפתוח את החלון ולהסיר את השלג מהשמשה בעזרת הידיים שלו. זה לא היה נוח לא עבור הנהג ולא עבור הנוסע, וזה גם היה מסוכן. מרי אנדרסון רצתה לפתח פתרון, וב-1903 המציאה את המגבים. לצערה, תעשיות הרכב לא האמינו בפיתוח שלה והיא מעולם לא הרוויחה ממנו.
תוכנת המחשב – גרייס הופר
גרייס הופר הייתה מדענית מחשב ואדמירלית של הצי האמריקני. היא המציאה את המהדר, שמתרגם את השפה הכתובה לקוד מחשב. גרייס הופר טבעה את המונחים “באג” ו-“דיבאג” המוכרים בשפת המחשבים. בשנת 1959 היא לקחה חלק בפיתוח של אחת משפות התכנות המודרניות הראשונות – COBOL.
בטריות לתחנות חלל – אולגה די. גונזלס-סנבריה
אולגה היא מדענית פורטוריקנית. בשנות ה-80 היא פיתחה טכנולוגיה שסייעה ביצירת סוללת ניקל-מימן עם אורח חיים ארוך. הסוללות האלו מספקות אנרגיה לתחנת החלל הבינלאומית.
שקית הנייר – מרגרט נייט
ב1887, מרגרט נייט עבדה במפעל לייצור שקיות נייר. היא שמה לב שהנשים היו צריכות להדביק עם היד את הנייר כך שיהיה בעל תחתית שטוחה. זה גם לקח המון זמן, וגם היה קשה. לכן החליטה מרגרט נייט לעצב מכונה שיכולה ליצור שקיות נייר עם תחתית שטוחה. היא רשמה פטנט על ההמצאה שלה ב-1879.
טיפקס – בט נסמית גרהם
בט נסמית גרהם הייתה מזכירה, ופעמים רבות השתמשה בצבע לבן כדי לכסות שגיאות כתיב במסמכים. היא עבדה על ההמצאה כמה שנים, וב-1958 היא רשמה את הטיפקס כפטנט. ב-1979 היא מכירה את הפטנט לתעשיית ג’ילט בעבור 47.4 מיליון דולר.
המסור העגול – טביתא באביט
טביתא באביט הייתה האדם הראשון שהציע להשתמש במסור עגול במקום מסור אשר הופעל על ידי שני גברים. ב-1813 היא יצרה אבטיפוס והצמידה אותו לגלגל.
בתים עם מערכות סולריות – ד”ר מריה טלקס
ד”ר מריה טלקס הייתה פיזקאית ועבדה על טכנולוגיות אנרגיה סולארית. בשנת 1947 היא המציאה מחולל חשמל אשר סיפק חום עבור בית דובר, שתוכנן יחד עם האדריכלית אלינור ריימוד. בית דובר החזיק 3 חורפים לפני שהמערכת נכשלה.
וזה רק חלק מהדברים
ו..
"נשים תמיד יצרו והמציאו", אומרת פרופ' חנה הרצוג, ראש המגמה לחברה-פוליטיקה במכללה האקדמית של תל-אביב-יפו. "עד לאחרונה היה קשה לחשוף את תרומתן, אבל עם הזמן התרומה הזו הולכת ומתבהרת, בעיקר בזכותן של נשים אחרות, שחוקרות ומחפשות גם את מה שלא כל כך קל למצוא".
למה נשים אינן חתומות על ההמצאות שלהן?
"צריך לזכור שעד אמצע המאה ה-19 אסרו על הנשים לפעול במוסדות האקדמיים, ושמן לא הוזכר גם כאשר תרמו לפיתוח מסוים. אמנם כבר ב-1790 החלו הליכים של רישום הפטנטים, אבל כל עוד החוק לא אפשר להן להיות בעלות רכוש, לא היה אפשר לרשום על שמן פטנטים וחידושים. לכן, במשך שנים ארוכות נרשמו המצאותיהן על שם הבעל, האח או האב, ורק חיפוש קפדני אחרי המקורות חושף נוכחות נשים לצד המדען או הממציא.
"זה נכון בעולם וגם בארץ, ובמחקרים שערכתי לאחרונה נדהמתי לגלות את תרומתן העצומה של הנשים בתקופת ראשית ההתיישבות. הן פיתחו והקימו כבר בראשית המאה את רשת מרפאות 'טיפת חלב' החדשנית, את מערך העבודה הסוציאלית, ואת המוסדות לטיפול בנוער, בתקופתה של הנרייטה סולד".
תהנה
