לא כמחאה או משהו.. 😅
אלא מסיבות אחרות.
היה לי מאוד נחמד בשלוש השנים שהייתי כאן, קיבלתי ממכם הרבה ואני חושב שגם קצת נתתי, אולי.
תודה לכולכם!
ומחילה אם מישהו נפגע ממני באיזה שרשור או דברים שכתבתי מידי פעם.
אשריכם!
חייב לומר שאני לא כותב כאן בכלל.. רק קורא,
אבל רציתי למסור שתדע שלמדתי ממך הרבה,
ואתה נשמע בנאדם מדהים ומיוחד.
בהצלחה בהמשך,
אתגעגע לקרוא אותך.
אולי עוד תשוב, מי יודע?
בהצלחה
נועה גבריאל
דבש שליאני אישית למדתי מתגובותיך המון.
אתה תחסר לנו ממש!!
בהצלחה אח יקר.
לא בקטע רע,
אבל איך הרב אבינר אומר.
עדיף לקורא חומש עם רש"י.
בהצלחה גבר בזמן הפנוי ;)
כשרשמתי בדיונים ביננו :
״נניח בחור עם בחורה שמתאימה לו 90% ומשפחה שמתאימה לו ב 40%.
אז אתה אומר כאילו שיעזוב אותה ויחפש אחת שהיא 90% ומשפחה של 60% ?״
מבקש אמונה
חמדת66תמיד נשמח שתחזור
שמע, חשבתי על זה ו..אתה לא יכול ללכת עכשיו.
ויש לי בערך מיליון סיבות ללמה אתה צריך להשאר
אבל אנקוב באחת:
אתה בנאדם מדהים, מגניב ברמות, סוחף
כריזמתי, נותן, מכיל, חכם, תורם, קשוב
אכפתי, אכפת לי, אכפת להם וגם
לנו.
ולכן, מציע שתשקול לדחות את הרעיון
המרהיב הזה לקיץ. יהיה לך קל יותר
ולנו פחות חלל ריק.
(:
אני עצמי רווק,
גם רווקים רוצים להתייעץ עם איש מקצוע 

עוד לפני שהיא הייתה כאן בפורום...
ממליץ בחום. היא מאוד רגישה, מבינה את המצב, יודעת תמיד מה להגיד ואיך להגיע לשורש העניין בלי ללכת סחור-סחור.
תאמין לי, אני לא "תיק קל", וכבר נכוויתי מהרבה אנשי מקצוע בתחום הזה. כך שאני יודע על מה אני מדבר...
הם חושבים שאם הם יראו התלהבות זה יחמיא לבחורה, ולכן הם לא מנסים אפילו להסתיר
חוץ מזה שיש להם נטיה להתלהב מהקשר בשלב מוקדם יותר
אז תהיי חכמה, אל תיכנסי ללחץ, ואחרי שתיפגשו תחפשי הזדמנות להסביר לו שזה לא אישי, ככה זה אצל בנות, שאם הן רואות בחור שמתלהב מהן הן נלחצות, אז שלפחות יסתיר את זה. רק תרוויחי
כך, הצופים(בנים) ילמדו למה לשים לב *יותר*.
כי אני מאמין שאם משהו מפריע, אז הוא מפריע.
זה לא אומר שהצופים(בנים) צריכים מיד לשנות את עצמם,
אבל הם לפחות יוכלו להחליט ״אוקי,בדוגמא הזו יש משהו, נשים לב״ ,
או ״ לגבי הדוגמא הזו, גברת, אני מתלהב ממך. לא מתאים לך ? תעברי הלאה לאיש הקרח״
אני צריכה להרגיש שהוא יותר ממני
הייתי שמחה להתלהב קודם (:
מההיפך.
אי אפשר גם וגם. או שאת מידי
בעניין או שהוא.
)



בינה.
דייט בסופר.
המקום האידיאלי.
מתחילים באוכל, דרך המאפים,
ומסיימים בחטיפים ושתיה
ו..
נשנוש זיתים במעבר מס' 7.
יש עכשיו מיזם מגניב בעיריית ת"א לסרוגים-
דייט בסוכת המציל. במיוחד לחורף.
מזמינים מקום, עולים לסוכה
יושבים ליד התנור וצופים לים.
היסטרי ברמות. הבעיה שבשלב הזה
זה רק לתושבי תל אביב.
וכמובן המלצה אחרונה:
דייט רכבות. לוקחים נזיד ופשוט
נוסעים מצפון לדרום. עם עצירה קטנה
בעזריאלי לשתות שוקו חם ולהמשיך.
ואני אומר לו: מה רכבות עכשיו, לאן אתה
שולח אותי?
והוא בשלו, מרים כתפיים למעלה ואומר:
אין מה לעשות, חורף. רכבות זה הפתרון
הסופי.
בינה.אחרונהבהחלט לא מכבד,
אך גם לא תופעה רווחת.
[תעדכן כאן אם הצליח..]
ישר כח..ברוקולי
החבר שלו נפגע, הוא כחבר מנסה לעזור לו.. אם הפלטפורמה תעזור לו, מה רע?
בכל מקרה, שמעתי על הבחור המדובר דברים טובים מי שיכול לדבר אליה ממליצה לפנות
[אגב, ברור לי לגמרי, שמבין הבנות כאן שמחפשות מישהו תורני - תהיינה כאלה שתקפוצנה על ההצעה לברר. מישהו מוכר כאן, מציע מישהו שהוא מכיר., אין צורך בשיח ישיר מול זה שמציעים אותו עד שיהיה ברור במה מדובר. קלאסי...]
א' שדכנים לא מכירים
ב' שדכנים יכולים להיות לא עדינים ולפגוע
נראה לי שהדבר השני גם לו לא לרצות לפנות לשדכנים
אמן תצליח ובלי קשר לזה - עצוב לשמוע שאנשים מאבדים אמון בשדכנים/יות.
אפשר גם לעזור בשדכנים אמינים וחמודים שלא יפגעו בזבו, הייתי ממליץ לנסות אולי לחשוב על כיוון כזה אם זה רלוונטי
קניתי מסך למחשב זול יחסית של 400 ש"ח ביום רגיל, אך חסכתי 70 ש"ח בגלל בלק פריידי!! אם כך המצב כמה אפשר לחסוך כשקונים תנור מקרר מכונת כביסה וריהוט?
בעז"ה אצל כולנו עוד שנה בדיוק, ואם לא עוד שנתיים בדיוק, ואם לא עוד 3 שנים בדיוק...
כמו כל דבר בחיים לוקח זמן עד שאנחנו מקבלים בו בטחון.
הגיוני שחוסר נסיון בקשר זוגי (דבר שכמעט כולם מתחילים איתו כדוסים) יהיה מפחיד.
מסקנה - זה טבעי ובריא לחלוטין.
מה עושים?
קופצים למים
אם יש בך צדדים שאתה פחות שלם מול עצמך - אז זה משהו אחר.
ברגע שתתגבר על הפחד הזה אתה כן תתחיל לחפש, או שזה מטריד אותך עכשיו בנוגע לעתיד?
כי אם בכל מקרה אתה רוצה עוד לחכות עד אחרי צבא/ישיבה/לימודים, אז הגיוני שהפחד ירתיע אותך. כמו ילד בן 12 שמפחד להיות חייל, כי הוא באמת לא בשל לזה. ואז יש סיכוי טוב שהבשלות והמוכנות תגיע בדיוק בזמן. למה זה ממש - אבל ממש - חשוב? כי בעצם במקרה הזה אתה מטריד את עצמך במשהו שהוא לא בעיה. הכל בסדר, אין בעיה לפתור.
אם אתה כן מוכן, ואתה יודע שאתה מוכן, ובהתחלה דחית בגלל ישיבה ואחר כך צבא ואחר כך לימודים ועכשיו אתה כבר מבין שאתה סתם מפחד - אז כן, צריך להתגבר על זה. יש מאמנים למיניהם שיכולים לנסות לעזור; לפעמים פשוט להתקדם ולקפוץ למים יפתור הכל; יכול להיות שאתה צריך פרפורציות ("כולם היו שם בעבר, אתה לא צריך לפחד")
בהצלחה
שעדיין לא הגיע הזמן.
החיים כבר יובילו אותך לשם.
כאילו זה נחמד לשמוע את זה "כנראה שעוד לא הגיע הזמן וזה יגיע לבד"
אבל לרוב אם יש בעיה ולא מטפלים בה היא פשוט נשארת. 
צעיר ממש. ברגע שיהיה בשל, הוא
ממילא ימשך לכיוון ההוא. לרוב זה קורה לבד.
לא רואה סיבה לדאגה.
אני גם הייתה לי פעם בעיה קטנה עם זה, לא רציני אבל קצת
התחלתי להכריח את עצמי להיות חם יותר לאנשים וזה עזר מאד. לא חיכיתי שזה יעבור לבד
בחשש בעלמא משום חוסר נסיון
עם בנות המין השני. מובן שזה עלול להלחיץ.
בתחילה חשבתי לענות לו בכך שיתרגל דייטים על יבש,
כלומר יפגוש בנות, ייצא, אך המטרה תהיה שלא
על מנת להמשיך אלא לצבור נסיון.
ולא הצעתי את זה כי נראה לי כגניבת דעת לגביהן.
אולי יהיה מותר, צריך עיון.
אלא שאם מדובר באמת בבעיה רצינית
אולי מצד התועלת שבדבר יהיה אפשר להקל.
<כי עדיין יש ספק קל שבסופו של דבר יהיה עניין
ומשהו טוב עלול לצאת מכך>
שאלה לרב בהחלט.
זו הסיבה שלא הצעתי מלכתחילה.
מסכים לחלוטין.
בהתחלה (בעוד שהייתה הבעיה קיימת) כשהיו חברים מחבקים אותי או נותנים מחמאות,
הייתי כזה פאסיבי... לא מתנגד אבל לא ממש מחזיר באותה מטבע.
היה לי קשה עם גילויי חיבה "מוגזמים" (לכאורה כמובן)
בשלב מסויים החלטתי שאני משנה את זה,
קודם כל התחלתי לא להיות להיות פאסיבי אלא לחבק חזרה, אתה יודע... "למעוך" את חבר שלי חזרה חח
אם מחמיאים לי אני מסתכל בעיניים ואומר "תודה רבה" גם אתה כך וכך. "גם אני אוהב אותך"
לאט לאט זה השתחרר לי ונהיה יותר ויותר קל וזורם. לא יודע אם הגעתי לרמה הרצויה אבל שיניתי הרבה...
כמובן יתכן שיש בחשש שלך משהו יותר עמוק ואולי צריך עוד פיתרון יותר ממוקד בנוסף
אז... תשתמש בכל הכלים 
תנסה לשים לב האם זה קורה לך גם באופן כללי.
יש אנשים שמטבעם הם יותר 'עצורים' ומתקשים להיפתח ולחשוף רגשות
להבנתי זה די מתחבר לקושי שאתה מתאר, ואלו דברים שבהחלט אפשר לעבוד עליהם
ברעיון מה שצריך זה להיות ממוקד ולשים לב לסיטואציות כאלו במהלך היום ולנסות בכל פעם כן לחשוף יותר ולשתף יותר ובאופן כללי 'להיפתח'
זאת עבודה ארוכה וכדאי אולי ללכך לאיש מקצוע שיעזור בזה.
בהצלחה אח!
אני מאוד מתחברת למשפט "כדי לאהוב משהו אחר אתה צריך לאהוב את עצמך תחילה".
אני לא יכולה להתחיל לבנות לי קשר רגשי ועמוק עם אדם אחר כשעוד לא התחברתי לעצמי ועוד לא אהבתי את עצמי במאת האחוזים.
ואני חושבת שאת הבעיה של חוסר הקבלה של עצמך יש להמון אנשים עקב תגובות וחוסר הערכה של הסובבים אותו ואפילו האדם כלפי עצמו.
אז ברגע שתבנו לעצמכם חוסן נפשי ותתחברו לעצמכם ותאהבו את עצמכם איך שאתם אולי תהיו פנויים לקשר רגשי ועמוק עם בן או בת הזוג שלכם.
בנוסף אתה יכול גם לשאול את עצמך:
"האם אני לא מרגיש מוכן למחוייבות של קשר?"
"מה הגורמים לכך שאני מרגיש לא מוכן?"
או שאלות בסיגנון...
וגם אם זה לא היה קשור לשאלה אני חושבת שהעלתי פה תובנה מעניינת. 
בעקבות השרשור הזה הייתם חותכים בגלל שהבחור/ה לא בשל/ה?
כמה לדעתכם זה קריטי?
כל מה שעולה לכם בנושא ותרצו לשתף- אשמח..
הכל עניין של סיכוי מול סיכון.
כל מקרה לגופו.
אם זה מצב קיצוני של חוסר בשלות - ברור שלא כדאי.
אם לא - צריך לבחון את המחיר שאפשר לשלם על כך ולחשבן אם זה שווה את זה
וכל מה שכרוך בזה.
מצב לא קיצוני - קצת יותר חושש מהרגיל וכולי..
אשמח אם תסבירי
אין לזה מובן חד משמעי. בטח לא כשמישהו אומר על מישהו אחר

גם בכללי אף פעם לא פינטזתי על חתונה שעושה רושם
מצדי להתחתן על איזו גבעה בשומרון![]()

היית בדיוק שם שנה שעברה
ואני יכול לומר בוודאות שזה לא בגוש 
הא זה לא השרשור הזה.
אני אומר לך שהוא יבוא!
תהיי חזקה.. וגם נעמה רוצה לשלוח לך כוחות:
אנחנו מוכרחים לשמור על הפי שמחה
אחרת לא יסופק לנו תוכן איכותי..
כשמצחיק לה מצחיק לנו.
לו יכולתי, הייתי מזמין לה חתן מאלי אקספרס
אבל יודע שהסינים נמוכים ואולי היא לא תרצה.
חסדי היםבתור לימוד זכות עליי אפשר להליץ, כי זה בכלל לא ברור שם מי ניגש ולמה ניגש ומי הוא בכלל יהודה...
כי רק לעיתים רחוקות קורה שאני בעניין ![]()
מי חותך אחרי שלוש ]גישות ומרגיש באסה מזה - משהו לא סגור אצלו, זה פחות או יותר תלוי בו.
מי שנחתך אחרי שלוש פגישות - כמו כל שאיפה שלא מומשה..
זה תלוי בבנאדם בדר"כ עד כמה הוא נותן לעצמו להקשר לבנאדם.
כל אחד עושה חושבים תוך כדי קשר בתחילתו איפה המקום שלו ביחס לזה.
(בשפת ביינישית - עניין של איזון בין אהבה ליראה ;) )/
חלק מהלקחת אחריות זה גם לדעת על מה לא לקחת אחריות.
אנחנו מספיק עמוסים ברגשות שלנו ביחס לכל הנושא הזה של הפגישות ולכן נראה לי שכדאי לאדם להשאיר את כל עניין שיקול הדעת שלהקשר לבנאדם לצד השני.
חס וחלילה -ממש לא אדישות. אבל מידת הרחמים צריכה גבולות של מידת הדין. בגלל שיש לנו כמות מוגבלת של אמפתיה אם נשתמש בה במקום מסויים לא נשתמש בה במקום אחר (אולי אמפתיה כלפי עצמנו?)
במקרה שיש קשר שממש קשורים אחד לשני - זה אכן עניין שמבאס.
גם אחרי פגישה שלישית - זה לא נעים. אבל עצם זה שהחיים הם כאלה והפסקת הקשר היא טובה לשני צדדים אפשר לחיות עם זה בסדר 
באמת קצת באסה לי שהתגובות כותבות שלחתוך... ברמת העקרון (לא ברמת הרגש) אני לא מסכים עם זה. אני חושב שזה עלול לגרום לתחושה לא נעימה אצל שני הצדדים.
ברור ברור ברור שתמיד זה לא נעים לחתוך, וטוב שכך! אך התובנה שזה טבעי ואלו החיים נראה לי מצמצמת את זה.
אלא פשוט לשחרר מהחלטות או רגשות של אנשים אחרים.
להיפך - הרבה יותר קל לכבד בנאדם והלפרד ממנו בכבוד והערכה וברגישות שאתה מבין שזה עניין שלו שהוא בחר להתייחס אליך בצורה מסויימת. מהקצת שיצא לי זה לא כיף שאנשים מרגישים כלפיך 'לא נעים'. הרבה יותר אהבתי באופן אישי שלא רחמו עלי שנפרדו ממני.
כתבתי שמצויין שמרגישים לא נעים!!
אני חושב שלא הבנת את דברי.
אם זה טוב לשני הצדדים - למה צריך להתבאס כשנפרדים ממשהו, הרי עושים את הדבר הנכון!
נראה לי שרוב הפעמים זה לא נוח כי בנאדם לוקח על עצמו את הרגשות של הצד השני ולא טובתו.
אם אנחנו לוקחים בעיקר את טובת האדם שמולנו בחשבון - אנחנו עושים זאת ושמחים אפילו במידה מסויימת שאנחנו עוזרים לו. הפרידה לא פחות טובה לו מאשר למי שמחליט.
יש סיבה לכך שהרגש לא מתואם עם השכל.
הרבה פעמים זה נובע מחוסר מודעות.
ברגע שאדם יודע שהרגש הספיציפי האינסנקטיבי שמציף אותו אוטומטית יושב על תפיסה שגויה הרבה הרבה הרבה יותר קל להתמודד איתו.
כל העניין של באסה להפרד יושב על תפיסות שליליות כלפי או כלפי הזולת.
אם תעבור לי מחשבה בראש - רגע, יכול להיות ש"הבאה בתור שאני אצא איתה זה יהיה הרבה יותר רציני" אז אני ירגיש אחרת. אבל הרבה פעמים לא תעבור לי המחשבה הזאת. למה? בגלל הקבעות מסויימת מסיבות היסטוריות אישיות לדפוס מחשבה מסויים.
דפוסי מחשבה עשויים מתפיסות מסויימות.
כל תפיסה אפשר לבחון אותה מחדש. חד משמעית.
יש דברים שאנחנו יודעים שהגיוני שנתבאס עליהם. לא הכל טוב! הכל לטובה! זה לא אומר שאין רע שראוי להצטער עליו!
אבל דפוסי מחשבה זה בדיוק זה. זה דבר בר שינוי.
אחרי סינכרון של המחשבות עם ההרגשות ועבודה אישית על זה - זה ממש זה.
אני מאמין שזה בנוי על תפיסה שאם מזהים אותה אפשר לשנות אותה
רק לא יודעים כל רגש על מה הוא יושב.
ברגע שאדם מבחוץ מכוון ומנענע אותך ומראה לך את זה מבחוץ זה מאוד עוזר בהרבה פעמים.
לאט לאט גם בם בנאדם מתעלה ומתחיל לראות דברים מלמעלה.
מסכים עם מה שאתה אומר.
"נחלקו רב אמי ורב אסי במסכת יומא בפירוש פסוק זה: "רבי אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים". פעמים רבות האדם מוצא את עצמו שרוי בדאגה עקב טרדותיו וקשייו. מה יעשה? ישנם מקרים שרצוי שיתעלם מהדאגה וינסה להסיח דעתו ממנה, שהרי התעסקות בה רק תדכדך אותו ולא תשפר את מצבו, אך ישנם מצבים שדווקא רצוי לשתף ולהתייעץ עם אנשים אחרים"
נראה לי שפה מדובר במקרה הראשון - ישיחנה מדעתו.
אתה צודק. זה כאב אמיתי. אבל אם אי אפשר למנוע אותו ואי אפשר לעשות עם זה כלום - כדאי לנסות כמה שאפשר להסיח את זה. לא בקטע שלהיות 'לא רגישים', אלא פשוט לא לסחוב את הפצעים של האחר (יש הבדל בין זה לבין רגישות). זה לא יעזור לו וגם לא יעזור לנו.
מה אפשר? - להתפלל. מעבר לזה - אני חושב שזה מן הדברים שכדאי לייחס להם את מלא הרצינות מצד אחד ומצד שני להרפות (זה נשמע לך סתירה?).
א'. אני חושב שיש הבדלה בין רגישות לדאגה, דאגה זה משהו שדיבור שכלי יכול בקלות להרגיע משא"כ רגש.
ב'. כאן מדובר לגמריי על משהו שכלי, שיכול להירגע בשתי הדרכים הללו. כמו שרש"י כותב בענין השני- "ישחנה לאחרים- שמא ישיאוהו עצה", משמע שעצה יכולה להרגיע, או לחילופין הסחת הדעת מהענין.
אני חושב שזה מענה מעולה לדאגה,
אבל קודם כל- ברור שהעצה השניה בונה כאן משהו יותר נכון- לבקש עצות מאחרים זה יותר טוב מאשר לדחוק את המחשבה הצידה. ודבר שני- בעניינים רגשיים כאלה (שהם לא דאגה שזה בעיקר קשור לשכל)- עדיף לתת להם ביטוי מאשר לדחוק אותם, אפילו יותר מבמקרה של דאגה..
אגב, גם במאמר שקישרת- עיקר הנקודה שהם מדברים עליה זה ישיחנה לאחרים- על חשיבות השיתוף לאחרים
כדאי לתמוך ברגישות בכל הלב
אך להשיח דאגה ועודף רגש שבא אחרי שסיימתם.
הרגש אחרי הסיום אינו עוזר.
כמו כן התפיסה לגבי הפרידה כדאי שתהיה כמה שיותר למשוך לכיוון החיובי אחרי הבאסה הראשונית. מחשבות חיוביות לגבי פרידה הם הרבה יותר נכונות מציאותית מאשר המחשבות שמהם מגיעים תחושות שליליות בהרבה מהמקרים.
לחשוב על הבחורה -איזו בחורה צדיקה וטובה היא. בטח שיש עוד המון בחורים שירצו אותה.
אם אני חותך, מה זה רלוונטי בשבילי שהצד השני בעניין? אדרבה, זה אומר שאם אתחרט אני יכול לחזור
וגילו ב"ה שמיד אחריהם הבחורה התארסה 
(חח ממש מצחיק אבל זה אשכרה קרה לי)
לכן אני יאמר לך שזה ממש ממש לא כיף לחזור להצעה שדחית והרבה פעמים זה גורם לרצות כבר לענות להצעות אחרות
כל
אז יש אינספור התלבטויות לפני, ובכללי יש הרגשה לא משהו בכלל (למרות שאני תמיד יוצא מנק' ההנחה שזה עדיף עבור שתינו, ועדיין זה לא משפר א ההרגשה בהרבה...) לעומת זאת, כשנפרדים ממך כל זה נחסך...
)
סמטאותמה זה משנה?
הרבה פעמים דווקא קרבה משפחתית מקשה על נתינת פרטים.
בס"ד
כל עוד אני מרגישה שאני יודעת מספיק מה לומר אז למה לא?
יש אנשים שירגישו שאחות תייפה את האמת על אחותה יותר מדי, ואז הם פחות יאמינו למה שיספרו להם.
אבל הרבה אנשים יסתפקו בזה
ענבל"הכותבת אינה שדכנית במקצועה".....
חביב ביותר..
ענבלבס"ד
וגם מהרבה מהמשתמשים 
איך זה הרגיש?
איך כדאי לעשות את זה?
אבל זה קרה רק פעם או פעמיים וגם זה לפני המון זמן ואני לא זוכר, אז אני לא יכול לומר מניסיון.
לדעתי פשוט לדבר, אני חושב שהדבר הכי מכבד זה כנות (בתנאי שזה לא פוגע כמובן, כמו שלא נכון לשקר לא הכל נכון לומר. וזה לא העיתוי להעביר ביקורת או הצעות לשיפור אם לא התבקשת) ולא לומר את הדבר שכביכול יהיה נעים לשמוע אם הוא לא אמיתי.
של Avinoam Hersh
היום נודע לי מחבר שלי שסיפר לי על אחותו שיצאה שלושה חודשים עם בחור והבחור החליט לסיים את הקשר ב...SMS.
בגלל שאני יודע שהבחור קורא ועוקב אחרי הדף הזה, ובכן...
שבוע טוב גם לך בחור שמסיים קשרים בSMS.
זה לא הסגנון שלי ואני משתדל לברוח כמו מאש מכל דבר שקשור לשיימינג. לכן אני גם לא אפרסם את השם שלך...ובכל זאת חשבתי לכתוב לך:
האמת שעד עכשיו לא מאמין שאתה אמיתי ובכלל קיים. כאילו שמעתי כבר הרבה סיפורי זוועות אבל בחור שמסיים קשר בSMS? כאילו אתה מודע בכלל להשלכות של המהלך ההרסני הזה על הבחורה שיצאת איתה? לרעל שנכנס לדימוי העצמי שלה? לסאבטקסט שזולג מהמהלך הזה שלך ומשדר לבחורה: את יודעת כמה שאת לא שווה בעיניי? אני אפילו לא אשרוף עלייך זמן על שיחת הפרידה הזו.
את כלום בשבילי. את אוויר. מן משהו אבסטרקטי, נטול נשמה, לב ורגשות. והאפשרות שמהלך כזה יוכל למוטט אותך מבחינה נפשית אפילו לא עלתה על דעתי.
עכשיו יודע מה? אני לא מאמין שעשית את זה כי אתה מהטיפוסים ההזויים האלו שבדרך לחופה דורכים על גופות. אני גם לא מאמין שאתה אדם רע.
בטח אמרת לעצמך שלדבר בטלפון על פרידה יכול להיות קשה יותר, עמוס יותר נפשית, מורכב יותר. אז יאללה, בוא כבר נעשה את זה בSMS וזהו. ככה גם לא תצטרך לשמוע אותה בוכה ואם יש דבר שקשה לך איתו זה לשמוע אותה בוכה.
אז הלכת על הSMS. ושברת. והרסת. וניפצת. ופוררת. ושרפת את הדימוי העצמי שלה בדרך לבחורה המסכנה הבאה שהולכת להכיר אותך.
כי בהתחלה היית מאוד נחמד. טובע בצ'רמינג. נסיך אמיתי. וכזה מתחשב וג'נלטמן. מי היה מאמין שאתה מסוגל להחביא בתוכך מפלצת כזו?
אבל אתה יודע מה הכי עצוב? זה שבטח אתה קורא עכשיו את הפוסט הזה ואין לך בכלל מושג מה אני רוצה ממך
כאילו באמת שניסית להבין על מה כל הביג דיל אבל מסתבר שהמודעות שלך לא בעניין. אתה יודע למה?
כי הבנתי שכבר עשית את זה פעם וסיימת קשר עם מישהי דרך הSMS. ואם אז לא הבנת מה הבעיה, כנראה שגם לא תבין בהמשך מה הבעיה
אז רק שתדע שרק בשביל בחורים כמוך, הייתי מכניס באתרי ההיכרויות רובריקה מיוחדת: "האם סיימת בעבר קשר ארוך דרך SMS?" בכדי לתת לבחורות את האפשרות להבין עם מה ועם מי יש להם עסק.
ואח"כ הייתי בונה רובריקה נוספת: "האם עשה על זה תשובה והבנת את הבעייתיות שבמהלך?"
כי שערי תשובה לא ננעלו בפני אף אחד. גם בפניך. אבל אם אתה בכל זאת לא מבין מה הבעיה ויש בחורה שזה מתאים לה, וואלה שיהיה לכם לבריאות.
אני לא בעניין של איחולים רעים. רק טובים. אבל אולי אתה צריך פעם אחת לעבור קשר כזה בעצמך ולקבל את הSMS הזה בשביל להבין על מה מדובר כאן.
כי עד שלא תחווה בעצמך את ההרגשה הזו, לא באמת תבין על מה אני מדבר.
נ.ב.
לגבי הבחורה הבנתי שהיא עדיין לא בסדר ותודה ששאלת.
נראה לי שזה מה שקורה אצלי,
לכתחילה מגיעה עם ציפיות נמוכות וסקפטית.. 🙈
אבל גם הרבה פעמים היתה לי הרגשה ממש ממש רעה אחרי השיחת טלפון,
ובאופן גורף היא התבדתה.
וגם הפוך 
כשאתה חושב ככה אתה גורם לנבואה להגשים את עצמה ולא מגיע פתוח לפגישה
כשאני חושבת שזה לא מתאים ואין לי מה להפסיד-
אני יותר זורם עם להיות אני כדי להפחיד את הצד השני שלפעמים פשוט לא נבהל וזה מתקדם ויותר פתוח וכנה ![]()
תפרטי יותר על זה :
1. ״הבן אדם באמת מדהים! מידות מעולות. מיוחד״ . מה היה מדהים ?
2. ״גם כי הרגשתי והיו דברים שהפריעו לי באמת״. מה הפריע לך באמת ?
3. האם את בכלל יכולה לחזור אליו, אם את רוצה ?
אם תעני על זה.
תקבלי פידבק ממוקד יותר מחוכמת ההמונים.