פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 354)

דבר ראשון זה שההורים גרושים זה לא צריך לעשות לך ''צלקת'' הפוך בגלל

שההורים גרושים את תעשי הכל שכן יהיה לך שלום בית אמתי וכנה, עכשיו

למה עייפה מחיפושים את לא צריכה להתייאש ולהתקדם הלאה, הכי חשוב וממליצה

לך בחום, כשיהיה לך קשר עם בחור טוב, ושזה יהיה רציני, תלכי למדריכת כלות,

תנסי לברר באזור שלך למישהי הכי מומחית, ולשאול כל דבר  וגם לכתוב ,אני יודעת

אישית שהמון בתים ניצלו בגלל הכוונה טובה לפני החתונה, בהצלחה רבה רבה לך,

ותבשרי אותנו בקרוב בשורות טובות אמן.

נראה לי ש @יודו ל-ה' חסדו תוכל לפרט יותר.

 

אני חושב שזה כלי מאוד יעיל שעוזר להמון אנשים.

אולי כדאי לך גם להעזר בו.

זאת אכן הבחירה הכי קשה בעולם. 

ויש דווקא הרבה טוב בכך שאת מבינה את האחריות הכבדה שבזה. 

בעיניי, הייתי ממליצה לך להתייעץ עם אדם שאת מכירה שילווה אותך. 

איך שאני רואה את זה, מצד אחד ע"פ הסיבות שציינת, ההחלטה לא להתחתן עם אותם הגברים היא לא בהכרח שגויה. 

מצד שני, קצת תוהה לעצמי איך הגעת לקשרים כאלה ארוכים עם שניהם. 

1. רגש- זה לא עניין שבוחנים יותר מ 3 חודשים (וגם זה בהגזמה גדולה). הגישות משתנות בין המאמנים השונים אבל לרוב אם רגש לא מתפתח תוך חודש- חודש וחצי (וגם זה הרבה זמן) מתחילת הקשר, לא תמיד יש עניין להמשיך אותו. 

2. והערכה. זאת הבסיס לזוגיות, אולי אפילו לפני אהבה. וגם בלעדיה להתחתן זה כמעט בלתי אפשרי ואפילו מסוכן. 

המון בהצלחה אהובה!

באימון באמת עוברים על הדברים שחשובים לך, על הדברים שאולי אפשר לוותר עליהם, ואפשר לקבל המון הדרכה מצילה בתוך קשר. 

אגב, אני בכלל לא מאלה שממליצות על אימון לכולם, בכלל לא. 

אבל פשוט בעיני, זה באמת יכול לעזור... 

אני בטיפול בNlp וכרגע די התחלתי. בהחלט מקווה שיעזור.
אבל משהו בי גועש, לא שקט, מעורער.
אולי בקשר הבא יהיה טוב יותר אין ספק וזה באמת יהיה זה.
אבל זה קשה מאוד, זה אכזבה אחרי אכזבה ומעצמי.
אין מתכון לבחירה הזאת, אבל מרגישה קצת מוגזמת שאני לא רוצה לקחת ההחלטה הזאת יותר מידי סיכונים.
אני רוצה להרגיש ביטחון, שלווה, שלמות עם הבחירה שלי.
האם זאת דרישה לא הגיונית ?

חשוב לבחון את הטיפול עצמו לאורך הטיפול.

NLP נועד (לפי הבנתי) כדי לקלף שכבות ולהגיע לדברים שאנחנו מסתירים מעצמנו מסיבות כאלה ואחרות.

אם זה מצליח מה טוב.

הוא לגיטימי ביותר, אין בו שום דבר לא תקין.
את 100% אחותי.
אף אחד לא צריך לקחת סיכון גדול מידי בבחירה הזאת.
ברור שזה משהו שצריך להגיע בלב שקט ובביטחון.
וזה יגיע בעזרתו יתברך.
יש כאלה שפשוט לוקח להם יותר זמן...

כמו שכתבת קודם- האם הרשימת דרישות שיש לך מבן הזוג היא הגיונית?

אם את מרגישה שאת לא יודעת לבחון את זה אובייקטיבית- תשאלי אנשים סביבך ותשמעי מה הם אומרים.

ממה שקראתי שכתבת נשמע שכן יש לך משהו (הרבה פעמים זה פחד גדול) שעוצר אותך כל פעם כשאת מגיעה לשלב כלשהוא..

ולכן אני חושבת שכדאי שתבררי את הנקודות שכתבת. את הכי מכירה טוב את עצמך, וכנראה שמה שכתבת- אמת.

אני באמת מאמינה ואומרת לך מניסיון שגם אני עוברת תהליך עם הפחדים שלי, שברגע שיש לך שליחה טובה ואת מוכנה לתהליך- אתם תגלו בדיוק ממה את מפחדת ומה עוצר אותך.

וNLP זה אחד הטיפולים הטובים בשביל זה!! אם את רוצה ממש לתקוף את ה'בעיה' מכל הכיוונים הייתי ממליצה לך לשלב גם אימון אישי. זה יכול להיות אינטנסיבי, אבל אם באלך לפתור את זה כבר כדאי.

אגב לגבי פחד מהחלטה שמעתי פעם משהו יפה שכשאדם מחליט, יש לו סיכוי ל50% כן ו50% לא. אבל כשאדם מחליט לא להחליט- יש לו 100% סיכוי ללא.. אז שווה לקבל החלטה, גם אם זה מפחיד.

דבר נוסף לגבי החלטה- יש זוגות שאחד מבני הזוג גם כשהחליטו כבר להתחתן ויש התאמה והכל- עדיין מרגיש פחד. וזה בסדר.

לא צריך להיבהל מזה. אז זה גם משהו שכדאי שתחשבי עליו.. שיכול להיות שאת מהסוג הזה שעדיין תרגישי פחד גם כשתדעי כבר ש'זה זה'.

ותזכרי ותאמיני שלגמרי אפשר להגיע למקום רגוע, שליו ושמח עם עצמך בבחירות שלך, ולהיות בקשר כמה חודשים, להתארס ו--בסוף להתחתן בשימחה ותחושת שלמות. בקיצור, את יכולה להגיע לאן שאת רוצה בע''ה 

 

זה נראה שהפחד עבר את גבול הסביר

וממש מנהל אותך. ומשתק

עד לרמה, שקשר של 8 חודשים וכמעט אירוסין - הסתיים פעמיים.

גירושין של הורים זו חווייה שבהחלט יכולה ליצור רתיעה גדולה

ופחדים מלהיכנס לזוגיות בטוחה.

בנוסף, הציפיה שלך שהכל יהיה בבטחון 100%, היא מגבילה מאד
ויש סיכוי שלא מציאותית

כי תמיד יעלה עוד עניין שמערער על הבטחון המוחלט.

(אני צריכה שיחה איתך כדי לזהות אותה לפרטים ולהרגיש

ולדייק עד כמה היא טובה לך ועד כמה היא חוסמת אותך, יחד עם לנתח את מה שקרה בקשרים הארוכים)

 

אני יודעת .שזו לא התשובה שהיית רוצה שאכתוב,

ובכ"ז, זאת התשובה שהכי תועיל לך-

קחי ליווי מקצועי.

מאיזה סוג שתבחרי

תסתכלי לכאבים והפחדים שלך באישונים

ולאט לאט את תנהלי אותם ולא הם אותך

 

אם פעמיים עזבת קשרים בנק' שהיה לך צורך להחליט ולהתחייב

חשוב שתעבדי מה שקרה שם

ותכיני את הכלי הנפשי שלך

שיאפשר לקשר הארוך הבא להפוך  לקשר החתונה שלך

מתוך שמחה ובטחון

 

 

ולחתן אתכם/ן

תיוג חשוב : @איכה

כדי לתת לאחרים (אני בטוח שאתם נהנים מהתגובות שלי 😜),
וכדי לקבל מאחרים.

אבל גם מה שאני נותן מתחיל בלקבל, וגם נגמר בזה.

רק ערבתי את אמא שלי, והיא כבר ''סידרה'' את הענייניים.

התחמקות אלגנטית, אבל זה התאפשר בנסיבות.

 

אם לא אז לומר שזה נראה לך פחות מתאים, ואם זורם לך אפשר להוסיף מחמאות על הבן/בת וברכות הצלחה כדי לרכך את הדחייה.

אמרתי שאני לא יוצא כרגע. (לא שיש לי התנגדות אליה ספציפית)
אין לי מושג מה אני אעשה כשאני אחפש...
עוד סיבה לא להתחיל לצאת

אבל אני מעדיף שיהיה לי עוד תירוץ.
תודה על ההצעה בכל זאת..

(רק לסייג דבריי, הבחורה לא מכשפה או משו. אם אני אצא מתישו אני כנראה אברר אם היא פנויה)

נסה לומר את זה לאבא:

אם יש משהו שלמדתי בכלא זה שאסור לשלול. מסכים לנסות.

 

או פשוט 'משיקולים שלי אני לא יוצא כרגע' כמו שהציעו כאן,

זה גם סבבה לגמרי.

 

 

 

 

 

 

אבל פחות נוח כשאתה אמור להמשיך לשמור איתו על קשר...
וזה לא ממש יעיל אם זה קצין המבחן שלך,
הוא פשוט ישמח שהסכמת להצעה שלו..
(אבל לך על זה, ככה הוא לא יבדוק אותך כל רגע, כנראה שהקשר עם הבת קצת רעוע..)

נקודה למחשבה: יש שתי דברים או שאתה לא בקומה הרוחנית של הזיווג שלך ולכן עליך לעלות למדריגה בה היא נמצאת.
או שהיא לא נמצאת בקומה הרוחנית שלך ועליך להתפלל שהיא תתחזק ותתעלה בתורה ומצוות ותגיע לקומתך הרוחנית. (יכול להיות שגם שתי הסיבות קיימות..)

בוודאי ששייך לכאן. למה שאני הקטן אדבר,

כשהרב עדס אומר את מה שרציתי להגיד?

התכוונתי ל"רק מניח את זה פה"

לא באמת משנה חח

ברכה והצלחה

אתה נשמע די מבולבל. יעזור לך מאוד לבודד כל בעיה שיש לך ולהתמודד איתה בפנ"ע במקום שהכל ישאר סלט.

זה יצור אצל יותר בהירות בנפש ויהתחושה שאתה מודע לקראת מה אתה הולך תקל עליך

נראה לי שכדאי להתייחס לדברים שהעלת בנפרד -

 

חוסר בזוגיות וחוסר בדייטים והצעות הן דברים שונים.

בדייטים ראשונים אין עדיין מבנה של זוגיות שממלא משהו.

יש פה סוג משהו שיכול להרגיע/להשקיט הצורך הזוגי אך הוא עדיין לא מתמלא.

 

עניין יצר המין - יצר המין הוא זרז מאוד טוב כדי לעורר דברים אמיתיים וצרכים נפשיים עמוקים שקיימים בו.

אסור שההתייחסות אליו תהיה לא פרופורציונאלית. מין זה חלק משמעותי מאוד בזוגיות אך זוגיות במובנה הרחב היא הרבה מעבר לזה. בשלבים ראשונים אי אפשר (ולא צריך) בכלל להתייחס לקטע המיני בצורה כלשהי פשוט לזרום ולראות אח"כ אם יש משיכה בסיסית שאמורה להיות ממילא. מעבר לזה לא צריך 

 

אם יש לך דברים לא פתורים עם עצמך ביחס למיניות גברית - ממליץ לך לפנות למי שמבין בזה ולקבל הדרכה. כיום בציבור הדתי לא מבדרים על זה וזה ממש חבל. יש את מרכז יעל שעוסק בזה. אתה יכול לחפש בגוגל.

זה מאוד חשוב לכל הקטע של זוגיות שתבוא ממקום שלם עם עצמך. גם בתחום הזה.

 

חוסר בהצעות או הצעות מתאימות - חברים, שכנים, אתרי הכירויות, מיזמים... אפשר להשתמש ברשימת השכנים שמופיע בנצעוץ פה.

כרגע אין לך הצעות בגלל שהצעות לא תמיד באות מאליהם.

ברגע שתמצא את האמצעיים הנוחים והטובים עבורך שדרכם תקבל הצעות אז יהיו לך הצעות.

הדמיון הזה שכאילו "מה שהיה הוא שיהיה" לא עושה לך טוב.

כשתתחיל לפעול אז גם יהיה!

 

קודם תעסוק במה אתה מחפש ולמה אתה בכלל רוצה זוגיות. דווקא בגלל שיש פה הרבה נקודות שונות צריך לשים את האצבע על הדברים העיקריים. יחשוב מאוד שרגשות שליליים (בדידות, חוסר סיפוק יצרי) יניעו את המוטיבציה שלך לכל העסק. כשתהיה לך תשובות פשוטות ואמיתייות על שאלות עיקריות אז תוכל להיות מונע גם מדברים חיוביים יותר.

בהצלחה! 

שיש מישהי אחת בעולם שיושבת

ברגעים אלו באיזה חור בודדה גלמודה נפגשת כל

שבוע עם אינסוף יצורים ומפהקת בשיחות היכרות שלא

מעניינות אותה גומעת נס קפה בשלוקים של יחמור רק

שתסתיים הפגישה, וקוראים לה

אשתי רק שהיא עדיין לא יודעת את זה..

 

 

 

 

 

 

#המשודךהמתוסבך

 

לא חושבת שזה חכם להסתיר.
ואם להסתיר אז למה לספר אחרי החתונה? תסתיר.י עד סוף ימיך...
אני חושבת שסוד מעיב על הנישואים.
כי גם אם הפרטנר לא מרגיש, זה יעיב על בעל הסוד.

ספרו ושתפו. אם השני חושב שזה לא מתאים לו, זו זכותו. אבל להתחתן ואח"כ לספר זה קצת לא פייר.

"לא צריך לדעת" למה יש צורך לספר לו אחרי החתונה? אני לא באה לתת לגיטימציה לשמירת סוד - להפך.
לא חושבת שיש אדם שישמח להתעורר בשבוע של השבע ברכות ולגלות סוד אפל של האדם שהתחתן איתו. (ואם זה לא סוד אפל מה המניע להסתרה?)

אני חושבת שבזוגיות אין מקום ל"להחליט בשבילו". אנחנו אנשים בוגרים ומן הראוי הוא שניתן לצד השני את הזכות להגיע להחלטה כשכל הידע הרלוונטי לפניו. מה גם שנראה לי לא כיף להיות בצד המסתיר.
נכון שבמצב רגיל כשמתחתנים לא חושבים על גירושין (חוץ מהכתובה..) אבל במצב רגיל אין הסתרה של דברים משמעותיים (ברגע שנמנעים במודע מלדבר על זה - זה משמעותי) ואני לגמרי יכולה להבין מצב שמישהו יבחר לפרק נישואים על חוסר יושרה של האדם שבחר להתחתן איתו.

אני מניחה שלא לזה התכוונת אבל סודות שלגיטימי, ובעיני אפילו חובה לא לספר- סודות של חבר/ה.. סמכו עליך ונתנו בך אמון. אל תפר אותו.

דבר שהצד השני לעולם לא יבין ויפרש את זה באופן מוטעה.

דבר שלא משקף אותך ולא מעיד על איזה ביטוי של התנהגות כלשהי שקיימת בך.

הכי חושוב - שאתה שלם עם ההחלטה לא לספר ואתה חושב שההסתרה הזאת נובעת מתוך ישרות ולא מוך עקימות (מבחן קשה).

 

ברור שעדיף לספר הכל..

לא בטוח אם אני צודק פה אבל זה מה שעולה לי כרגע.

מסכים עם שאין עניין להחליט בשביל הצד השני. זאת אמירה לא עניינית.

ענייני לחשוב מה יהיה טוב לקשר עצמו ןלצד השני ועל פי זה לספר או לא לספר.

מה שאת רוצה לדעת עליו את צריכה לספר עלייך . למשל את ממש רוצה לדעת איך קוראים לסבתא שלו ולאמא שלו ולשכנה שלו אז אותו דבר תספרי עלייך .
איפה למדת את כן צריכה לספר , סיבוכים מהמשפחה שלך זה לא רלוונטי , חברות שלך את יכולה להגיד כמה משפטים אם הם יותר מחוברות לדת או לא ואם את יותר מחוברת למישהי ,
מחלות שיש לך בדייט 2-3 את צריכה כבר לספר בעדינות לא לתקוף ולא לפחד מיזה , כי זה חלק מימך, גברים שהיית איתם בעבר לא חושבת שזה רלוונטי לספר אם זה לא רלוונטי לך אם הוא היה עם מישהי לפנייך , אם את רוצה לפתוח את כל הנושא בהצלחה , לא חושבת שזה מוטיב כי אתה מתחילים מהתחלה אם הגעתם למצב של יחד וחתונה וזה לא שאת בקשר עם מישהו.
תביני זה גבר , זה לא הרבנית שלך שאת יכולה לשפוך לה את כל הנסיונות שלך ובמה את צריכה להתחזק , ואם אין לך רבנית את תחפשי ותמצאי בעזרת ה' , זה גבר, הוא צריך לדעת כביכול את הדבר העיקריים עלייך ומה השאיפות שלך בחיים מבחינת עבודה ורוחניות , אם מגיעים למצב שמדברים על ילדים , כמויות , חינוך .. אל תנסי להרשים יותר מידי , תיהי פשוט את , אחרי זה מה זה שווה לך אם הוא יבחר בתחפושת שהיצגת לו וזה לא הלב שלך והנשמה שלך , תיהי באמת את , ברור שמנומסת יותר ויותר ביטחון עצמי, אבל את , עם הרצון שלך באמת , אבל אל תיהי מקובעת יותר מידי על כלום ותיהי מוכנה להכל , כל מה שיבוא וכל מה שיגיד . מקווה שעזרתי , בהצלחה

מישהי יצאה כמעט שנה עם מישהו והם לא שמרו נגיעה בכלל זה בסדר בעינייך לא לספר את זה?

היא צריכה להגיד שהיתה לא תקופה והיא מצטערת עליה היא ממש לא צריכה לפרט מה..
ואם היא לא מצטערת עליה בעיני לא חזרה בתשובה בכלל אז כן להגיד , זכותו המלאה לדעת איפה הוא עומד
כנל הפוך

כמובן לפי היגיון, שלב וכו
אני לא מסתירה כלום, אני חושבת שזה עוול להסתיר דברים שיכולים להפריע לצד השני.
הבחור כן.. חשוב לו "לעשות טעות"..
עכשיו אני מנסה לחשוב מה יכול להחשב לגיטימי לבחור להסתיר כדי לא לאבד קשר..

הסקר נועד לרחרח מה חושב העולם.

א- 0.
מבחינתי דברים שמוגדרים כסוד הם שליליים או שאנחנו מאוכזבים ממי שאנחנו בגללם. ואני מעוניינת בשקיפות מלאה וביכולת שיתוף של הטוב והפחות
וכם פחות בקטע של מותר או אסור.. שכל אחד יעשה כרצונו כן? אני פשוט לא בעד המושג הזה סודות.

במה זה יועיל ? ואם את הזיווג שלו משמים והשריטה שלו זה מילה קטנה שהחלטת להגיד? צריך לדעת מתי לא לשפוך מידע ומתי כן .
וזה לא בקטע של לפחד ממנו , זה בקטע של הגיון , לבנות משהו הגיוני. לא לכול מקום בחים חדש את מגיעה עם שק מהעבר שלך (ואם כן זה בעיה שלך )

של הכללים המדויקים. מה כן מה לא..

 

מסכימה עם @מקום בעולם,

אני מקווה שהקשר יהיה כזה,

שתהיה אפשרות לדבר על הכל.

גם על הדברים הפחות נעימים, על הקשיים והבעיות.

 

אבל--

חשוב לשים לב באיזה שלב בקשר.

תמיד כדאי להתחיל מהדברים הטובים, מהיתרונות, מהחוזקות...

כמובן עם ענווה ורגישות. בטעם טוב.

אין סיבה בהתחלה לשפוך את כל החיים, עם כל מה שהם כוללים.

בהמשך- בהחלט אני רואה מקום לשיתוף מלא.

בשבילי. לא בשביל ההחלטה של בן/ת הזוג.

איך אפשר להתחתן אם אין את הביטחון לשתף בכל דבר?

 

עוד נקודה-

הרבה פעמים שיתוף של 'סוד' זה הזדמנות

ללמוד איך בן/ת הזוג מגיב לדברים..

אם יש יכולת להכיל, להקשיב וכו'.

סודות שקשורים אלי אישית, מה שעבר עלי בחיים ולא ישפיע על הזוגיות 

מכיוון שזה שייך אלי זאת זכותי לא לספר כמו שזכותה לא לספר.

 

מה אסור להסתיר? משהו שכן משפיע - אם מעט ואם הרבה - זה החיים שלה ובחירה שלה אם לקבל את זה

שווה?

מעניין אותי אבל אם מישהו ראה. הוא מדבר על השינוי שחל באשה בעקבות חטא אדם הראשון, ובקשר שבין האיש לבין האישה (לא יודע אם זה טוב.. כלומר.. זו ירידה בעקבות החטא. אבל נשמע שזו עובדה מוגמרת שלא יכולה להשתנות, אז מעניין אותי איך צריך להתייחס לזה וכו')

מעניין. מה בזה תפס את תשומת לבך?

המעבר של הנשים מטובת הבעל לטובת עצמן..

זו בעצם מציאות לא אידיאלית, מציאות שלאחר החטא..

והשאלה האם זה ניתן לשינוי? האם השינוי הזה בכלל נתבע ממנו?

מה היחס שצריך להיות אליו?

או שמא אנחנו אמורים לעבוד מתוך אחרי החטא והתיקון יגיע לעתיד לבוא במהרה בימינו?

נק' למחשבה: נכון המשל של השמש והירח - משפיע ומקבל? עתידה הלבנה לחזור למלכותה ולהשתוות לשמש..

התיקון יבוא. אנחנו מתעסקים בהווה ובמציאות שה' הביא אותנו אליה. וכנראה לא לחינם. כנראה שחלק מן התיקון זה השינוי באופי האישה. מתוך השוני הזה, לא הביטול שלו, התיקון הכללי יתאפשר. יתכן שדרך כזו מאפשר תיקון כללי יותר ולא פרטני לגבי "הבעיה" של שינוי האופי.
הרהורים.. גרמת לחשוב..

יש אולי כיוון אבל צריך לקרוא קודם בפנים

והוא מדבר על עניין התענוג.

איפה ראית את העניין על טובת עצמן?

בענין אדם וחווה.

הוא לא אומר את המילים האלה, אבל ככה הבנתי- הוא אומר שהם מתחתנים קודם כל לטובת עצמן ורק אח"כ לטובת הבעל

איפה שמדובר על הצלע, תחפש פסוקים שמוזכרים בהם גם האיש וגם האישה

לא הבנתי למה אתה מתכוון

הוא מדבר על השינוי שחל בקשר בין אדם לחווה בעקבות החטא. ראית משהו כזה?

"לזאת יקרא אשה. ראה והתבונן עוד הבדל באשה זו מנשים שיהיה אח״כ. שראה בה שנבראת לשרתו באהבה בלתי מוגבלת לפי צרכי עצמה ורק לצרכיו. כמו שידו של אדם משמש לעין וראש האדם ואמר ע״ז כי רק זאת היא כן ונקראת אשה בעצם וראשונה: כי מאיש לקחה זאת. ודרך החלק להיות נכסף אל הכלל שבא ממנו. אבל אח״כ לא יהיה כן. ואע״ג שקוראים לכל דבק אשה. אינו שם העצם רק כנוי. ולהלן יבואר שהיא האשה עצמה נשתוה טבעה אחר שאכלה את עץ הדעת ונעשית ככל הנשים המבקשות אהבת האיש לטובת עצמן"

 

כ"ד-

"על כן יעזב איש וגו׳ ודבק באשתו. מכאן ולהבא אין עצה שתהיה לו לעזר כנגדו ככונת היצירה. אם לא בזה האופן שהוא יעזוב את אביו ואת אמו ודבק באשתו. ואז יהיו לבשר אחד שיאהבנה ג״כ כמו שהם אדם אחד. וכדאי׳ בפ׳ הבע״י האוהב את אשתו כגופו כו׳ וגם אז אינה טפלה לגמרי כמו שהי׳ אשה ראשונה שהיתה נחשבת לחלק ממנו. אלא שיהיו בשר אחד. וכמו שהוא חושב לטובת עצמו ורוצה שהיא תשלים אחר רצונו לגמרי כן תחשוב גם היא שהיא מבקשת טובת עצמה והוא ישלים רצונה. מ״מ הועיל סיבת האשה הראשונה שנעשה לטבע קיום שהאשה נשארה לעזר. אע״ג שאינו בזה האופן שהיה ברגע ראשון אלא כמו שנעשה אח״כ. והוא מכלל בריאת העולם ביום הששי ורק מי שזוכה לכך משיג אהבת אשתו בבטול גמור כמו שהיתה חוה לפני החטא"

 

פרק ג', כ'-

"ויקרא האדם וגו׳. עתה אחר שהרגיש בה שנשתנה טבעה להיות דבוק אך בו ועתה יש לה הרגש בטוב ורע לעצמה. ע״כ קרא אותה חוה"

 

פחות נראה לי שיש עניין לבדוק את טהרת האהבה של בן/בת הזוג.

כנראה זה משהו שבונים ביחד.

 

העיקר זה התיאום. גם אם יש פחות אהבה - כל עוד פועלים בתיאום טוב - הקשר מתקדם.

ומי יודע אולי גם נזכה לדבריו "ורק מי שזוכה לעך משיג אהבת אשתו בביטול גמור כמו שהיתה חוה לפני החטא"

 

וכשהמצב הוא לא אידיאלי - התרופה לכך זה המודעות עצמה.

"כך נעשה טבע אהבת אשה וחייה עם האיש בשני אופנים באותו יום כדי שיהיה לדורות שני אופנים הנהגת אשה לאיש וכענין שאמר ב״ע שלהי מסכת קדושין אני נבראתי לשמש את קוני והמה נבראים לשמשני. וכערך שימושו יהי שימושה לאיש. או ע״פ המזל ככל הליכות חיי האדם שבא לזה ע״י השגחה פרטית לפי מעשיו ולזה במזל טוב או רע שכן יסד מלכו של עולם"

(ב', כ"ד)

 

מחילה

הנצי"ב הזה מטלטל.
וגם מראה לאיזה דרגה גבוהה אפשר להגיע בקשר. אחד ממש. אם האיש מצליח להיות אחד עם הבורא, מתוך זה האישה, אם היא ברת הכי, הופכת לאחד איתו.

היא יכולה להיות חכמה ועמוקה ומחדשת לו הרבה כמובן, אבל בתחושה של שניהם, היא שלו, היא זה בעצם חלק מהוא. כי היא נוצרה ממנו. כי ככה הקב"ה ברא את המציאות ורק צריכים להגיע למקום הזה בתוכנו.

אבל מצד שני, האישה היא גם "אם כל חי", ככה שברובד מסויים הוא דווקא שלה. נראה שהחילוק הוא בין הרובד הרוחני יותר לבין הרובד שמחובר יותר לחיים פה, שמקומו גדל אחרי החטא.

ערכתי והוספתי קצת עכשיו. נראה לי טוב יותר

ע"י עבודה למטה וסייעתא דשמיא.

 

ע"י עבודה או שזה ה"מזל" שלו

הוא אומר שגם האדם עבר מלחיות עבודת ה' ללחיות את עצמו, ובמקביל האשה עברה אותו תהליך.

אולי כשהאדם יתוקן...

ובכל מקרה אני לא רואה בלעדיות לדעת הנצי"ב בזה.

אבל גם אם הוא באמת חשב שזאת עובדה מוגמרת שלא יכולה להשתנות, זה לא אומר שהוא צדק.

 

בשאלות עובדתיות גם לגדולי ישראל היו טעויות.

.. - לקראת נישואין וזוגיות

על איך בוחרים בת זוג על פי הנצי"ב, יש כמה מקורות שנוגעים בזה בפרשת בראשית.

גם לרב ערן טמיר יש מהלך על הנצי"ב הזה.

גם הרש"ר נפלא בנושא הזה

אבל זה לגיטימי

העקרון זה "ואהבת לרעך כמוך".

כמה שאתה חושב שזה מתחשב.

מאוד קל למדוד את הדברים ביחס לעצמך ואז גם להשליך את זה על הזולת בצורה סבירה.

הייתי מציע לך לראות איך את לוקחת את זה יותר בקלות..

כי זה יושב עליך בנקודות רגישות ומקשה עליך

אולי אפשר לחסוך את זה.

 

בכל אופן אם קשה לך - אז תנסי כמה שיותר, תעריכי כפי שאת יכולה כמה זמן זה.

את יכולה גם לומר שלוקח לך קצת זמן אם זה מרגיש לך שייך

עם העיקרון הזה

לי כרגע יומיים היה בסדר גמור, אבל באמת אני שונה קצת בנק הזו מאחרות אולי?

היו פעמים שהחזירו לך אחרי יומיים?

בגלל שאני לא מבין את הצורך הרגשי אז יהיה לי קצת קשה שלא יגידו לי כלום אחרי יום שלם.

אם יגידו לי עוד קצת לחכות אז זה יקל עלי, אני יודע שיש התייחסות כלשהי.

פחות מזה זה מוערך, כי רואים שהצד המברר משקיע כדי להקל על הצד המתברר (או שפשוט לא בירר ברצינות... אבל אם זאת מישהי שאני רוצה לפגוש, אני תמיד מעדיף את הפרשנות האופטימית).

פעם מישהי טרחה לעדכן שזה ייקח "עד מחר בצהריים כדי שאספיק להתקשר למי שצריך", ומאד הערכתי את זה

אם הוא יודע שיקח לך זמן, אז זה בסדר. כמובן שזה אומר שהוא רשאי לבחור בהצעה אחרת במשך היומיים האלה.

הבחירה הקשה ביותר בעולם - לקראת נישואין וזוגיות

אבל רגע, מה *אתה* חושב על זה? היא נשמעת מתאימה *לפי מה שאתה חושב*?

חשוב להתייעץ, לא תמיד אנחנו מסוגלים להתבונן באופן אובייקטיבי על הדברים. אך חשוב לא פחות לקבל את ההחלטות בעצמנו. לא הגיוני שאחרים יגידו לך מה לעשות בנושא כלכך משמעותי.

בחורה לא תקבל את זה באור חיובי.

פשוט קח בחשבון שגם אחרי שאתה אומר כן היא יכולה לומר לא.
אבל עם עצמך תחשוב על זה- אם זה מרגיש לך כל כך משפיל ואתה בכל זאת עושה את הצעד הזה, זה מראה על החוזק והאומץ שלך (לא מחייב שהיא תראה את זה...).
אבללל :
א. היא ידעה על ההצעה כשאמרת לא? יש קטע כזה (שאני לא בעדו, כן?) שהבנאדם מברר עליה מבלי שהיא יודעת. אז אולי היא לא יודעת מכל זה בכלל?
ב. זה נפל בשלב ההצעה. בסדר להתחרט, זה לא שאתם מכירים ואמרת לה לא אחרי שפגשת אותה והיא אותך.
ג. אם כבר החלטת שלא וכבר החזרת תשובה שלילית, למה התייעצת אחר כך על זה וזה גם ערער אותך?

אז בסדר

אמרת לא, אמרת כן, נפגשתם, לא נפגשתם...

החיים עוברים.

תזרום

כי בנות הרבה פעמים מתלבטות בשאלות כאלה, ואף פעם לא ראיתי שאומרים להם פה ככה פשוט 'תזרמי'..
אז.. מה ההבדל?

תגלי שהתגובות לבנות קצת אחרות.. לא נעים לי לקשר פה

זה טבעי, רק מעניין אותי למה כמעט תמיד לבנים אומרים 'תזרמו' ופחות מכילים אותם רגשית, מצפים מהם יותר להיות 'גברים' וש'יזרמו' ויהיו עם בטחון עצמי וכו'.. התלבטות זה פחות לגיטימי שיהיה אצל בנים.

אצל בנים- אפשר להכליל, ולצפות מהם לx. אבל אצל בנות אסור להכליל.. כל בחורה בפני עצמה

כאילו אני ממש זוכרת שאמרתי את אותו סגנון של מילים לחברות שלי...

כי זאת הגישה שלי...

לשחרר, לא להתקע, לעשות, לקבל החלטה...

לפעמים חושבים יותר מדיי ואז בסוף מגלים שזה עבר כזה בקלילות ונעימות 

מחילה

ומוסיפה, בכנות
תגיד  לשדכן שהתלבטת על משהו
ואחרי בירור יותר מקיף
אתה חושב שיתאים.

 

מה שכן,
תחשוב איך לבוא פתוח מאד
ובגישה של = 
פוטנציאלית לחתונה
בלי שהמידע הראשוני יהיה לך מול העיניים כל הזמן.

פעם בגלל @לב אוהב ️

שמתי לב להכללה הזאת

ואם כן תרצה אז מסתבר שהיא חושבת שזה בסדר, או שלא איכפת לה לצאת עם חסר עמוד שדרה, אז מה איכפת לך?
(ולא, לא חושב שזה מעיד על חוסר עמוד שדרה)

דווקא מה שמעיד על חוסר בעמוד שדרה זה זה שאתה מקבל/פוסל הצעה על פי מה שחברים שלך אומרים.
תחליט על פי שיקול דעתך, נטיית ליבך, גם אם זה אומר לחזור להצעות שפסלת בעבר, זה לא מוריד ממך כלל אלא להיפך.
בהצלחה

שלא תחליט שאין לך עמוד שדרה רק על סמך משהו שמישהי שבכלל לא מכירה אותך אמרה כאן בפורום.
כי באמת שאין לה שום מושג. שמץ של מושג

גם אם היא השתמשה במילה 'מעיד' ואמרה את זה באיזושהי החלטיות כזו

@דייטים

אישה זה לא משחק, בטח לא בנושא כזה.
אם באמת ברור לך שיכול להתאים- אפשר לשלוח לה שחשבת ואולי אפשרי להיפגש, אם לא-בעז"ה מי שמתאימה תגיע בזמן המתאים.
בהצלחה.

האמת שגם אני נמצאת במצב דומה ממש.
ואני כן חושבת שזה מעיד על חוסר עמוד שגרה מהנקודת מבט של הצד השני, אבל אולי אני טועה...🤷‍♀️

ותשמח להיפגש.

לא אמורים לפסול הצעה על סמך דעה של מישהו.

טוב סתם כי אני בד"כ לא סומכת על שיקול דעת כמעט של אף אדם...

ועובדה לנגד עינך שאחד יכול להגיד ממש מתאים ושני יכול להגיד לא קשור.

הכי טוב לראות בעיניים או לשמוע ולהבין לבד אם שייך או לא. 

וגם במקרה הספציפי שלך לא ידוע באמת במה מדובר. לכן לא יודעת אם רלוונטי מה שנגיד לך.

 

אבל תנסה, אולי זאת אשתך?..

אני אציין בפניו את האופי ואחזיר את השאלה אליו, האם הוא חושב שזה יכול להתאים לו.

מי אני שאחליט אם מישהו מתאים למישהו?

אני אגיד לחברה שלי שאני לא יודעת נניח אם זה הסגנון שלה

אבל לא אכריע באם מתאימים או לא.

כמה וכמה וכמה זוגות שאני מכירה שבחיים לא הייתי מעלה בדעתי להכיר בינהם ולהגיד שהם מתאימים.

 

אל תחפש שאנשים יחליטו בשבילך האם לצאת עם הבחורה או לא, או האם היא מתאימה לך או לא.

תיקח אחראיות ותחליט אתה.

אם אתה לא לגמרי בטוח, אתה יכול לבקש עוד טלפון לבירורים,

לבדוק באמת מה בעצם חשוב לך לדעת בבירורים וכ'ו.

 

את העצה הכי גדולה למדת לבד

כדאי לשמוע דעות של אחרים בפרט כאלה שאתה סומך עליהם 

רצוי להתייעץ על היבטים ושיקולים

 

אבל ההחלטה צריכה להיות שלך כי בסוף כל אחד רואה תמונה שונה. 

 

לגבי התוכן- 

בין אם ההצעה הגיעה או לא הגיעה לבחורה

אפשר לנסות לפנות שוב. 

 

אם ההצעה לא הגיעה אליה- אז לבקש שיציעו 

ואם כן שמעה עליה- קורה.. אני לא הייתי מסרבת (בהנחה שהייתיי רוצה להפגש)  ונפגעת 

 

שלך? נו, זכית להזדמנות לספוג עלבון. כפרת עוונות. כנראה עשית משהו טוב השבוע אם גלגלו לך כזאת זכות משמים

 

השפלה שלה? תעשה את זה בטאקט, תגיד משהו בסגנון של "התייעצתי ומישהו אמר לי שאולי לא יתאים לי אבל אחרי שאמרתי לא הרגשתי שאני מפסיד משהו יקר וטוב אז החלטתי להתייעץ שוב והנה אני חוזר"

הם פירטו טוב יותר ממה שאני אפרט

 

ועוד משהו בקשר לזה שהבחורה לא תעריך את זה שאתה תשנה את דעתך.

לפי מה ששמעתי מאנשים, אחת התכונות הכי יקרות בזוגיות, זהב טהור, זה האפשרות להגיד "טעיתי, מתנצל, נחשוב על זה מחדש".

אבל-
אם לאחר דייט ראשון אני חותך(והיא תרצה להמשיך) זה ממש עלול להיות פוגע.
במילים אחרות 'מה?אני משחק בה?'-ככה היא עלולה לחשוב...

אם תפעל בצורה טפשית, והיא תחשוב שאתה טיפש - לא נזק מאד גדול.

אם תפעל בצורה חכמה, והיא תחשוב שאתה חכם - הרווחת.

אם תפעל בצורה חכמה, והיא תחשוב שאתה טיפש - בעיה שלה.

אם תפעל בצורה טפשית, והיא תחשוב שאתה חכם - גם בעיה שלה.

 

תתמקד במה שנכון לך לעשות ולא במה היא תחשוב שאתה חושב שהיא חושבת.

 

לא רוצה שהיא תיפגע? תחליט מראש שאיתה אתה יוצא לשלש פגישות ולא משנה מה (כמובן בתנאי שהיא תרצה)

להיפך, זה מראה שאתה חושב עם עצמך על הדברים ולפעמים מבין שטעית.

בעיניי עדיף לך להתגבר על זה ולהציע את עצמך שוב/ לתת תשובה חיובית מאשר לפספס סיכוי לקשר טוב 

אבל זה רק אחרי שאתה חושב עם עצמך רציני ועושה חשבון האם זה הצעד הנכון

ומה אתה חושב?
כל החיים אפשר לשמוע דעות הפוכות על כל דבר
לפעם אחרת-מותר להתייעץ ולשמוע אבל צריך להכריע לפי מה שאתה בסוף חושב

לגבי העניין עצמו- זה לא השפלה להגיד שחשבת על זה שוב ואתה בעצם מעוניין
זה בעיקר אומר שאתה בן אדם
בהצלחה

תגיד
חשבתי על זה שוב וכן נראה לי שאני רוצה לנסות אם נראה לך אם כן תצא לדייט אם נראה לך להמשיך טוב וגם אם לא בדקת וראית שלא.
אתה לא משחק בה ניסת דייט אחד ולא נראה לך
אין כאן שוב התחייבות אם לקח לך זמן לחשוב אם כדאי לצאת לדייט.
ובכללי בחורות לא עשויות מ'סוכר'.

כשאדם מבין שהוא טעה במקום שהוא לא ציפה הוא ירגיש בושה.

הגיוני מאוד.

בושה מראה על דעת.

אדם ללא דעת לא יתבייש כי הוא לא מבין בכלל ממה יש לו להתבייש.

 

יותר חשוב מהבחורה הנ"ל שפיספסת או שלא פספסת - כדאי לך לנצל את הזדמנות להתבוננות עם עצמך.

אם לא תתבונן זה יוכל לקרות לך גם עם מישהי אחרת.

 

וצריך להזהר בכל הקטע שלקבל עצות - בסופו של דבר אתה צריך לקחת אחריות על מה שענית לבחורה.

מי שמייעץ הוא רק מייעץ. צריכה שתהיה לך עמדה כלשהי ביחס לה שתדע לבחון הצעות.

 

ואם אתה חושב שזה מעיד על משהו - תפאדל, תבדוק אם זה באמת מעיד. אבל בשבילך ולא בשביל מאן דהו אחר ממך.

 

ואפשר לפנות לבחורה שוב. בעניינים הללו (כמעט) הכל כשר

@ultracrepidam
בא לי שתענה

אומרים לי תוך חצי שנה השידוך שלך מגיע גם 50,000 אני שמה על זה. (והיי, אני לא בנ"א פזרן).
רק התלבלתי. התלבלתי לגמרי.
אמן שתצליחו לעזור לי

דווקא מקומות שמבטיחים לי ''תוך איקס זמן את מקבלת ישועה''- לא מעוררות אמון אצלי.

אני לא מאמינה שיש מישהו שיכול להבטיח לי משהו תוך זמן מסוים חוץ מהקב''ה.

אז כל מי שהוא בן אנוש יכול להבטיח לי רק שיש לו כלים טובים לתת לי שיקדמו אותי. איך זה ישפיע עליי? האם זה יעזור לי להשיג את מה שאני רוצה? אפחד לא יכול לדעת או להבטיח. ומי שכן- אני לא מאמינה לו.

את מרגישה שבפעמים שאמרת לא, פעלת לא נכון?

יש דברים שאת לא מודעת לגביהם שיש מצב מונעים אותך מלהתחתן?

את מרגישה שיש משהו שתוקע אותך? מפריע לך מלהגיע למצב של נשואה?

האם את יודעת מה את צריכה בקשר? מה את מחפשת בבחור שלך?

האם את מגיעה מפוקסת עם הרצון שלך?

האם את ברורה לעצמך?

כשאת בהיכרות עם בחור את מרגישה שאת מתנהלת נכון מולו? שאת מצליחה להביא את עצמך כמו שאת האמיתי?

 

אם לא (או כן לפי השאלה האחרונה חח), אז אין טעם לדעתי לכל ההדרכות האלו. מיותר. באמת חשוב להיות בשלמות פנימית מבפנים. להיות במודעות למה קורה בתוך הקשר מבחינת ההחלטות שאת לוקחת. ולהיות בביטחון שאת פועלת נכון! 

 

 

 

 

 

יש דברים שתקעו אותי והתקדמתי בהם לבד לבד. עם החיים, עם חוויות החיים השתכללתי והתקדמתי וגם כזו אני לומדת מהחיים ומשתדרגת. לומדת מאתגרים, מניסיון החיים, מדייטים כושלים. סה"כ אני בנ"א לומד ובהתקדמות.

הדייטים שלי היום לא דומים בכלל בטיב שלהם לדייטים שלי מלפני שנתיים, מלפני שנה ומלפני חצי שנה. היום אני הרבה יותר יודעת מה אני צריכה, יודעת לבקש, לדבר. להבין את עצמי וכו'.

יש עוד עבודה, אני לא מושלמת וזה לא נגמר. יש פחדים, יש מה להתקדם ועל מה לעבוד. (כמו כולנו נראלי, לא?!)

השאלה אם במצב כזה שאני כזאת לומדת משתדרגת ומשתפרת בעיקר בכוחות עצמי. מחויות חיים ומנסיון חיים, מדייטים שמלמדים את כולנו. האם יש עניין לעבור תהליך ארוך, שעולה כסף, זמן, משאבים, אמונה (אינלי מושג אם אני מאמינה בתהליכים האלו) שבזמן הזה אני כבר ילמד מעצמי, כמו שבדרך כלל קורה לי. וגם ניסיתי קצת סדנאות ומאמנים ולא יודעת לא הכי עוזר לי.

אני באמת בנ"א שלומד המון מחוויית החיים וכל הזמן משתדלת לתקן ולשפר עצמי וללמוד מחוויית עבר.

והתוכניות האלו שכל רגע צצות, רק מבלבלות אותי יותר. קול אחד שאומר פראיירית תרשמי! זה עכשיו במבצע. אולי זה מה שיעזור לך. וקול אחר שאומר, אבל עזבי את לא באמת מאמינה בזה, (איך אפשר להתקדם במשו שאתה סקפטי) וגם עוד לפני שיגמר הקורס, ישמצב שתלמדי את זה בעצמך לבד, מחוויית חיים שתצברי. (כי אני ממש כזאת). אז מה הקטע?!

מישהו/י מזדהה?
אשמח ממש לשמוע מכם.

השאלה מאיזה נקודה את עכשיו מתקדמת ומשתפרת בכוחות עצמך-

בנקודה שאת שלמה עם עצמך ועם איך שאת מתנהלת בדייטים?

(שלמה זה אומר בפנים את מרגישה שטוב לך, שאת מתנהלת נכון, את לא מתחרטת על החלטות שקיבלת, את יודעת שפעלת נכון, את יודעת שעשית את המקסימום השתדלות שלך וזה כבר לא באחריותך יותר. כי ללמוד תמיד אנחנו נלמד, אבל יש נקודה שהלמידה היא כבר מתוך מקום של שלימות וזאת כבר למידה אחרת לגמרי.)

 

או שאת לומדת מתוך מקום שמשהו בפנים מציק ולא בטוח בעצמו.

 

למידה מתוך מקום ששלם עם עצמו זה כמו בית שהוא כבר מוכן ועכשיו אפשר להכניס בו כלים, ורהיטים, ולעצב אותו, ולשפץ וכו'

ולמידה מתוך מקום לא שלם זה כמו בית שהיסודות שלו לא יציבים או שהוא עדיין בתהליך של בניה שמצריך בירור עם עזרה מבחוץ.

 

גילוי נאות - 

 

אני רווק.

הלכתי להמון אימונים/טיפולים אצל מאמנים/ות, פסיכותרפיסטים/יות ופסיכוקינזיסית אחת (אם מישהו יודע מה זה).

כמה זה המון? למעלה מ10 מטפלים שונים. מעל 90 מפגשים במצטבר עד היום.

 

אני עדיין רווק.

 

אני מעלה כמה כמה דברים למחשבה:

 

1. יש כאלו שאימונים/טיפולים עזרו להם. והם התחתנו. ואחרי שהם התחתנו, הם שלחו מכתבי תודה והמלצה למאמן/מאמנת שלהם והמכתב הזה הפך להיות התעודת זהות/מכתב המלצה שאותו מאמן ישר מציג ביחד עם הפרסומת שלו לאימון.

 

אז אם מעולם לא הלכת לאימון/טיפול - לכי על זה ובגדול.

תשקיעי, תעשי שיעורי בית ובעז"ה תתחתני.

 

אבל צריך לקחת בחשבון שיש המון אנשים שהלכו לאימונים/טיפולים כאלו ואחרים וזה לא עזר להם.

ואני מאחל לך לא להיות מאלה. אבל צריך לקחת בחשבון שיש גם כאלה.

 

2. אל תצפי מאף מאמנת להבטיח לך שתתחתני אחרי מספר פגישות איתה. אף אחת ואף אחד לא יכול (ואסור להם) להבטיח את זה. 

בנוסף, לעולם לא תוכלי לבוא בטענות למאמנת שלא התחתנת, מכיוון שיש להם תשובה מוכנה אולטימטיבית:

 

"לא רצית מספיק".

 

3. לקחת בחשבון שכן,..לצערי יש הרבה אנשים שעושים סיבוב על רווקים ורווקות, ומנצלים את חוסר הביטחון והוודאות לשווק להם שרק אם הם יעשו את הצעד הבא, אז אם במסלול מובטח לחתונה...

 

ושוב, אני לא טוען שאלו כולם, ואני לא טוען גם שזה אף פעם לא עובד.

 

יש שהתחתנו אחרי אימונים ו/או טיפולים פסיכולוגיים כאלה ואחרים. ויש שלא.

 

בסופו של דבר, גם המאמנים/ות עם כל הרצון הטוב לעזור (ולא בציניות), צריכים להביא פרנסה הביתה.

 

 

 

סיכומו של דבר - 

 

אם לא הלכת. לכי, תנסי. אימון אחד לא עבד - תנסי עוד אחד. תגווני, לכי לשיטות טיפול שונות.

 

אם ניסית כמה פעמים ואת לא רואה שינוי...לדעתי - כנראה שהפעם הבאה לא תהיה שונה.

 

וסיפור קטן -

 

יש לי חבר בגילי (ואנחנו שנינו לא צעירים) שאף פעם לא הלך לאימונים/ טיפולים. תמיד ניסיתי לקחת אותו איתי אבל תמיד הוא לא רצה.

 

"לא מאמין בזה" הוא הפטיר.

 

צחוק הגורל - הבחור התחתן בשנה האחרונה. מאושר עד הגג. אני עדיין רווק, אחרי עשרות מפגשים שהיו יכולים לממן חתונה מפוארת...

 

בסופו של דבר יש מלך שהוא קובע מה יהיה. (וזה מבלי להוריד בחשיבות של ההשתדלות שלנו)

 

 

ומציין:

 

הרבה דברים שלא יקדמו לחתונה יכולים לעזור בחיים או בהתמודדות, או לקדם לקראת גם אם לא יביאו לתוצאה מיידית.

 

לפעמים יש משהו שצריך לפתור אבל זה לא אומר שמיד מתחתנים.

 

הרבה פעמים הליווי או איזשהו טיפול חשוב כדי לוודא שלא השארנו נקודות פתוחות. כמו לבדוק שהדלת נעולה כשיוצאים. בדרך כלל היא כן, אבל לא רוצים לפספס את הפעם שלא. ואז אחרי ליווי כזה יכולה להיות תחושה של "אוקיי, אני בסדר, אין לי בעיה".

האם פחד מחתונה מעכב אותי? שווה לבדוק. האם היחס שלי לנישואין בשל מספיק כדי לנהל מערכת יחסים שתוביל לחתונה? שווה לבדוק. האם אני נותן בעצמי מספיק אמון? שווה לבדוק.

 

ואחרי הכל, יש כאלה שיזיקו יותר מאשר יביאו תועלת, יש כאלה שלא יתאימו לך באופן אישי, יש כאלה שלא יבינו אותך, יש כאלה שיפעילו עליך תבנית שלא מתאימה לבעיה שלך. אפילו פגישה אחת לפני שמתחייבים לא אומרת שברגע שנכנסים למסלול ארוך טווח דברים לא יתהפכו עליך.

 

ובכל זאת, זה תחום שמקדם, ושווה להשקיע בו. מעט? הרבה? שיקולים מורכבים, תלוי בתקציב, בלחץ/נחישות לחתונה, ועוד.

תכל׳ס זה ממש תלוי בבן אדם, יש אנשים שלא זקוקים לעניין בכלל, יש להם כישרון יחסית טבעי בתחום והם יסתדרו מצוין.
לעומת זאת יש אנשים שבלי סיוע פשוט לא יצליחו להתחתן, פשוט ככה.

מה את מבין שני הסוגים הללו? כנראה שכמו רוב האנשים את איפה שהוא באמצע, יש דברים שברורים לך ואת לא צריכה שם מרצה שילמד אותך ויש דברים שיחסכו ממך טעויות כואבות.

לכן דווקא כן אמליץ לך ללכת על זה, הכי גרוע קיבלת אישור על זה שאת מסתדרת יופי. מה שכן חשוב לומר זה שלכל מרצה ורב יש את הדרך שלו, לענ״ד חשוב לקחת דרך אחת שמרגיש לך בה שהיא שלך וללכת איתה עד הסוף.

אחזק ואומר שבעיניי הדבר הכי חשוב כדי להתחתן זה הרצון וזה שאת מוכנה להשקיע זמן וכסף בשביל להתחתן כנראה אומר שאת בכיוון טוב.

בהצלחה!

אל תסתבכי- אם עדיין לא קרה מה שאת רוצה ואת מרגישה שחסרים לך כלים או שיש משהו שעדיין לא הבנת, 

תלכי לאחת התוכניות שמעניינות אותך וניראות לך איכותיות ויש לך עליהם המלצות.

בכל מקרה, אם את נרשמת לאחת התוכניות ומרגישה שזה כבר לא מדבר אליך- פשוט תפסיקי את המנוי/ התשלום.

אני מאמינה שיש הרבה דברים כדי למצוא את מה שחסר לך (כלים וכד'), התפקיד שלך זה לחפש מה הכי מדויק לך ומה הכי מדבר אליך. זה נכון, לא כל תוכנית תדבר אליך ותרכוש את האמון שלך.. את צריכה לבדוק מה הכי מתאים לך, ולפי זה להירשם ולצמוח.

וכמובן לזכור שמה שלא מתאים לך- את לא חייבת להישאר.

 

אני אגיד לך באופן אישי שאני דווקא כן נמצאת בפרויקט 252 ומאוד מאוד נהינת! אני כן ממליצה להירשם, אבל כמובן תבדקי מה שמתאים לך ותשאלי אנשים סביבך אם ממליצים

בסופו של דבר, כל השפע של מאמנים שקיים זה בגלל שהשוק דורש אותם ולכן הם חייבים לשווק את עצמם.

לדעתי, רובם (אם לא כולם) עובדים סביב אותם רעיונות ונשענים על אותו בסיס בהבנת נפש האדם - אבל כל אחד מסתכל על זה מהזווית שלו. ככה שלא תפסידי אם לא תרשמי לכל התוכניות שיש - מספיק רק את התוכנית שהכי מתאימה לך.

 

לכן, ללכת לאימון של אחד על אחד נראה לי מאוד מפתח (הרבה יותר מלצפות בווידאו). איך לבחור? לכולם היום יש יוטיוב/בלוג/וכו' כך שאפשר להתרשם וללכת למי שהכי נשמע לך שמדבר אלייך. ככה שתתחברי אליו/אליה. 

מניסיון שלי, ללמוד לבד "מהחיים" זה לימוד איטי יותר ומייגע. לקרוא ספר יכול לזרז את התהליך ולעבוד עם איש מקצוע זה הרבה יותר משמעותי ומלמד. אפילו אם מגיעים סקפטיים.

יש לך קושי ספציפי שאת יכולה להגדיר ששמת לב שהולך איתך כל תקופת הדייטים כמו חוסר ביטחון וכדומה.
שוט תפני לפסיכולוג כי כנראה הרבה יותר מקצועי מכל מאמן/ת שתמצאי.

ואם לא אז שום מאמן או מאמנת הממוחים בעולם לא יעזרו כי זה נטו רצון ה' מתי תתחתני.
אין קשר לאימון וחבל על הכסף שלך.
כמו שכתב מפוצלשים אפשר ללכת לאימונים רבים ועדין לא להתחתן ואפשר לא ללכת לאחד ולהתחתן.

ככה זה בכל שיווק.

לא רק דברים שקשורים לשידוכים.

 

את מרגישה שהיו לך קשרים טובים ומשמעותיים במשך השנים שאת יוצאת?

את מרגישה שאת מוכנה לזוגיות והכל סבבה איתך?

את רואה את עצמך מתחתנת מנהלת בית וכולי וכולי?

 

אם כן - לא נראה שאת צריכה מעבר ברמה הבסיסית.

 

כולנו 'תקועים' ברווקות במידה מסויימת.

אך ישנם הרבה אנשים שפשוט עדיין לא מצאו...

פשוט כי הם לא מצאו.

אפשר לפתח ספקולציות למה לא ולמה כן וכולי

אבל ההיסטוריה מראה שהרבה אנשים טובים המשיכו להיות רווקים גם בגילאים מאוחרים

ומצאו מתישהו.

 

זה שבנאדם חושב ש'הוא לא בסדר' זה תיוג שלילי שלא עושה טוב לבנאדם.

 

מכיר אדם טוב שהלך לקאוצ'ר והוא רק הרגיע אותו.

אמר לו שגם הוא מצא את אשתו רק בשלב יותר מאוחר של החיים. קורה גם לטובים ביותר. 

 

את יכולה להרשם!

אם יש אמצעים וכוחות אז למה לא לנסות?

אבל הכי חשוב -

אל תבני על שום דבר באופן מחייב!!

כל פרוייקט - הוא דלת פתוחה למשהו חיובי שיכול לבוא.

יכול להיות שהוא יכנס דרך הדלת הזאת ויכול להיות שלא.

מחישוב פשוט - שפותחים הרבה דלתות - פותחים הרבה הזדמנויות - יש הרבה יותר סיכוי שיקרה משהו טוב.

(אני מדבר על נסיונות לשידוכין ולא על מאמנים למיניהם - עליהם כדאי משהו מוגבל בגדר הסביר לעת הצורך)

 

אם בנאדם בונה על משהו זה גורם רק לעוגמת נפש חלילה.

לנסות משהו בלי לבנות עליו הרים וגבעות אלא רק לפתוח פתח.

זאת אפשרות טובה.

אני גם מאמנת וגם בנבחרת של 252...

ולכן - טוב לך? - קבלי.

מעצבן אותך?  - סנני...
 

כדאי בשלב ראשון שתשימי בצד את הדחיפות של מחיר המבצע

ותחשבי צלול.

החלטה שלך תחת לחץ היא לא מומלצת.

 

את נשמעת מאד עובדת, מתבוננת, עושה תהליכים, מתקדמת.

ומתוך זה - די בוודאות מתאימה לאימון.

 

לגבי האם את צריכה את זה,

יש כאלה שלא צריכות אימון.

הן באמת מסתדרות טוב,
יש להן הצעות,

מפתחות קשרים ארוכים

מתנהלות בבטחון

צעירות ומתחילות 

ועוד.

אני לא מקבלת אותן בדר"כ

אלא אם כן הן רוצות שיחת בירור ספיציפית על מה הן מחפשות

או התלבטויות בתוך קשר.

 

ויש כאלה שבוודאות צריכות אימון.

דוג' מהקליניקה? (בשינוי פרטים ענקקק כמובן....)
בנות שמעולם לא עברו את הדייט השני
בנות שיצאו עם כמה עשרות בחורים ולא מבינות מה לא עובד להן

בנות שלא מצליחות לדייק מה הן מחפשות ומתוך זה יוצאות עם לא מתאימים ונשחקות

בנות שפוסלות הצעה אחרי הצעה. 

בנות שלא ממש רוצות להתחתן, ומתחת לחוסר הרצון אנחנו חושפות פחד מטורף שמכבה את הרצון הטבעי שלהן.

בנות שסוחבות חוויות משפחתיות שמעוררות פחדים.

בנות שהפחד משתק אותן והן לא מצליחות להתקדם מהצעה לדייט או בתוך קשרים.

בנות שתמיד בשלב מסוים מתקדם בקשר, הוא מתפוצץ - והן לא מבינות מה קרה שם.

בנות שלא מצליחות להתנהל בחופשיות ובטבעיות בדייטים בכלל.

בנות שבכל פעם שמשהו מפריע להן, עוזבות ולא מוכנות לעבודת עומק מול הנק' שעולה.

בנות שתמיד הבחורים זורקים אותן.

ויש עוד הרבה.

 

ומי יכולה להיתרם מאימון?

כל אחת.

יש פה קיצור דרך משמעותי.

שלא נבחן רק בהאם הייתה חתונה - כי זו תוצאה של אימון למרחקים ארוכים ברוב המקרים.

והתוצאה קיימת בהחלט.במספרים מרשימים.

גם אור אלון מדבר בספר שלו על הליווי כמשמעותי לראות דברים נכון ובפרופורציה.

 

התפוקה, כשיושבת איתך מישהי מקצועית שמכוונת אותך לתשובות הפנימיות בנפש שלך

היא לאין ערוך.

תמיד.

גם אם את שייכת לקבוצה הראשונה, שלא צריכות אימון.

 אני מתאמנת כל הזמן (לא על חתונה כמובן, אלא על נ' בחיים שלי והצפות רגשיות שונות )

ועוד לא הייתה לי שיחת אימון שלא חידשה לי משהו בהקשרים של דברים אצלי בנפש,
בלהבין את עצמי

בלדייק את נק' העבודה.

בלדעת מה אני רוצה בתוך ים של בלבול.

 

האימון מיועד לבריאות בנפשן, לבנות מוצלחות ורגילות וחברתיות ומהממות.

המתאמנות שלי - אחת אחת כאלה!

 

אדם רואה נגעי אחרים ועיוור לנגעי עצמו.

 

ומתוך המקום הזה, נחזור אלייך

אני לא יודעת בת כמה את וכמה דייטים עברת וכמה קשרים ארוכים.

כל שיעור ולמידה שקיימים היום ושאת מתחברת אל התוכן ואל המעביר/ה,

הם מתנה בפני עצמה.

כי יש מה ללמוד בהתנהלות בונה קשר בדייטים.

ורובם חינם ביוטיוב או ברשימות  תפוצה או במחירי עלות נמוכים.

 

לגבי תהליך אישי,

את בטוח יכולה להתקדם איתו

להתנהל נכון יותר בדייטים ובהצעות

להבין מה באמת בעומק מפריע לך בבחור,

ומתוך זה לא לעזוב על דברים שוליים (שברגע הראשון נראים כסיבה לעזיבה)

וסיכוי טוב- מצוין - מעולה שאימון יפתח לך את המסלול לחתונה.

והליווי בתוך קשר יעזור לך לבנות אותו בטוב ובחיבור לאינטואיציה והרגשות שלך.

 

להבטיח? אף אחד לא יכול 

יש מתכנן תכניות

והוא - לפעמים מתכנן שלמרות מאמצי על,

לא נשיג תוצאה מסויימת.

ולכן גם אני מתרחקת מהבטחה של - שנה אצלי ואת 100% מאורסת.

מה אבטיח?

הסיכוי ענק שאחרי שנה אימון תהיי מאורסת.

אחוזה הצלחה גבוהים מאד ובדוקים.

 

אם זה בגדר השתדלות קריטית?

רק את יכולה לענות לעצמך.

 

אני ממליצה לך לחפש מישהי שאת מתחברת לתכנים והסגנון שלה

לעקוב אחריה תקופה בפייס / יוטיוב / וואטסאפ / תפוצת מייל

ואם יש לה מוצר דיגיטלי לא יקר מידי (לי יש),

לרכוש ולהרגיש את האנרגיה שלה

והתובנות שלה

ואז - לפנות ולהתלבט איתה 1:1 אם את מתאימה לאימון

ואם היא תוכל לעזור לך.

ורק אחרי שיחה אחת בתשלום להחליט אם הכיוון נראה לך ולהתחייב על סידרה של אימון.

יש הרבה שעשיתי איתן את השיחת היכרות הזו 

ולא קיבלתי אותן

אלא עודדתי אותן להמשיך בצורה הטובה שהן מתנהלות כבר.

 

 

ה' יצליח דרכך

ותמשיכי לברר לעצמך דברים שחשובים לך.

 

 

 

 

למה אימון אישי זה דבר כזה יקר?
כששמעתי מחיר מאנשים שהיו הייתי די בשוק

ויש טווחי מחירים משתנים.

 

אתן לך חלק מהשיקולים:

כמות הקורסים שמאמן איכותי שילם עליהם, מגיע לסכום של 5 ספרות בשנתיים הראשונות

ו6 ספרות בתוך כמה שנים.

אם אתה רוצה לפגוש מאמן מקצוען באמת, התשלום שלך ושל שאר המתאמנים מאפשר לו להיות בהתקדמות כל הזמן.

ותכלס - הוא גם יבין , יאבחן ויכוון אותך בפחות זמן ביחס למאמן שלמד מעט מאד. כך שבסוף זה גם מחזיר את עצמו, ללכת לטובים יותר (אני גם עושה את זה כמתאמנת לא מעט ומשלמת יותר ממה שאני גובה, כדי לפתור קשיים שלי)

 

יש לנו הוצאות תמידיות בעסק: קליניקה, מיסים, רועה חשבון, פרסום, יעוץ עיסקי, רשימות תפוצה ועוד ועוד ועוד.

כך שההכנסה בנטו היא 50% בערך. 

 

ועוד עניין,

האימון דורש רמת קשב, אמפתיה, פניות, יכולת הכלה של כאבים מטורפים שעולים

ברמת ריכוז גבוהה מאד.

כך שאין באמת אפשרות לאמן 5 ימים המוני מתאמנות אחת אחרי השנייה ולעשות את זה מקצועי.

 

כמה היית מצפה שיעלה לך אימון של שעה ורבע?

 

 

לגבי השאלה בסוף, אני לא מכיר את העולם הזה בכלל ולא את היחס בין מתחילים למקצוענים וגם לא יודע כמה אחוז מהמאמנים באמת מסורים, אז לא רוצה להגיד סתם.

אבל סתם בחישוב קר- אם 50% נשאר בנטו, ואם זה מאמן טוב שמאבחן מהר, אז לשעה ורבע נראה לי שמאתיים חמישים זה מספיק. בהנחה שיש ארבעה מטופלים ביום שזה נראה לי סביר מבחינת יכולת ההכלה של המטפל, זה יוצא 500 נטו ביום. משכורת יפה לדעתי

את מאמנת את עצמך ומצליחה בזה, אז סבבה.

ואם את רוצה לנסות מאמנת אז תבקשי המלצה מחברה וזהו. אין צורך לקרוא ולשמוע את כל הפרסומות ולהתבלבל.

המיזמים האלה שדיברת עליהם הם מעולים. אבל יש אנשים שזה ברמת 'העשרת ידע בלבד'.ואת נראת מהאנשים האלה...
ז"א אני חושב שהנקודה אצלך כמו שאמרת זה העבודה העצמית, שם טמונה ההצלחה.
הזכרת את הפחדים, אז הפחדים האלה הם כנראה מה שמנהל אותך כרגע ולכן את לא מתחתנת. תנסי לגעת בהם ולפרק אותם לגורמים ולנתח, מה קורה שם? (מומלץ עם יועצת אישית טובה שמכירה אותך ואת סומכת עליה).
הייתי אומר שהדברים האלה שבתת מודע עוצרים אותך מלהתחתן, וטוב שכך! כי עדיף לך לפתור את הפחדים האלה ואז להתחתן מאשר להיפך..
מאחל ברכה והצלחה בעבודה פנימית זו.

באופן כללי, לכל אחד יש דברים לשפצר בעצמו, ברמות כאלו ואחרות.
זה יכול להיות דרך קשר אישי ומשמעותי עם מישו בחיים שלך- הורה, אחות שפיצית, רבנית שאת בקשר משמעותי איתה.
וזה יכול להיות גם בדרך של אימון/טיפול. אין כמעט אדם ללא משקעים, שכמה מפגשים של אחד על אחד עם בעל/ת מקצוע רציני/ת היו עושים לו מאד מאד טוב להמשך הדרך.
לכל אחד החבילה שלו, וגם החבלה שלו, ויש ייתרון עצום לקבל עזרה ממישהו שמתעסק במומחיות והרשאה בחבלות מסוג זה. וזו גבורה גדולה להכיר את עצמנו, לזהות שבנקודה מסויימת כדאי לנו מאד להיעזר, וגם לעשות את הצעד בפועל.

כתבת שאת מתפתחת ומשתכללת. אינני מכיר אותך, אבל הרשי לי להניח שאת במקום טוב, עם כל מה שכתבת לעיל. שאת במודעות עצמית, שאת במקום טוב עם עצמך- פנימית וחיצונך. שמשקעים וקשיים שונים לא מכבידים עליך *יותר מדי* כיום. שאולי אפילו הלכת לכמה מפגשים עם איזו אשת טיפול בעברך.

בואי נצא מנקודת הנחה שחבילת הבסיס טובה.

פה נכנס עוד עניין- מאמנות חתונה, 252, ועוד שלל דברים שמציפים את המייל.

בסופו של דבר, אלו אנשים שצריכים להתפרנס. ולא בטוח שאת זו שצריכה להיות זו שתפרנס אותם, אם את לא באמת צריכה את העזרה שלהן.
לא תראי מוכרי צעיפים של מכבי חיפה ליד קפה גרג בפתח תקווה. אבל כן תראי את הרוכלים הללו בכניסה לאצטדיון בחיפה, לפני משחק בית של הקבוצה.
אני מתכוון להגיד- כל אחד מפנה את מרכולתו לקבוצת היעד ממנה הוא מקווה להתפרנס. יש הרבה רווקים, ויש לא מעט אנשים שנכנסים לתחום האימון וכו ועושים תעודות וקורסים- אז הם פונים אל קהל היעד שלהם. יהודים צכים להתפרנס.

ועל הצד שתגיעי לתובנה שוואלה, את בסיטואציה ונקודת זמן בה שווה לך לקבל עזרה חיצונית- בשביל לקבל עזרה אמיתית, אני הקטן חושב שעדיף ללכת לפסיכולוגית/עו''סית קלינית, מאשר ל'מאמנת', שעשתה קורס של כמה חודשים.
ודאי שיש ביניהן תותחיות על.
אבל זה כבר על בסיס אישי, אישיותי, נסיון חיים ועוד. זה לא בזכות ההכשרה שלהן.
ברמת ההכשרה, ההכשרה שלהן פתוחה משמעותית מהכשרתן של עו''סיות קליניות/פסיכולוגיות. אין מה להשוות. וזה נגיד שדה שלא הייתי משחק.
ב''הצלחה

לגבי היועץ/פסיכולוג.
מהיכרות עמוקה עם עולם הטיפול, נהג אוטובוס יכול לעשות עבודה הרבה יותר טובה מאשר טובי הפסיכולוגים בארץ.
אני מתכוון שהכי חשוב בטיפול ויעוץ זה הטאץ' (קליק) שיש בין המטפל למטופל. לא ההכשרה של המטפל ולא התארים המתקדמים שיש לו.
יועץ פשוט יכול להיות הרבה יותר טוב מפסיכולוג בחיר.
ותראה את המציאות בשטח, היועצים הטובים העולם היעוץ, רובם ללא תארים מתקדמים. הם פשוט כישרוניים והכי טובים בתחומם.

תן לנו טיפים איך, שנדע גם

ו...... ?

אגב. זה קורה לי המון רק שבסוף אני מתעורר.

ויותר ברצינות,
מה גורם לך לשכנע אותן לא לצאת איתך ?
בגלל משהו שקשור אליהן ? בגלל משהו שקשור אליך ?
 

למשל.
נניח מישהו שקשה לו לנהל שיחה ״זורמת״ ומוצא את עצמו יותר מדי פעמים משתתק...כשהוא בדייט...
אז הוא יודע לומר  *שזה* מה שגורם לו לחוסר ביטחון עצמי ומונע ממנו את הרצון להפגש.
אם יפתור את הבעיה *הזו*, לא תהיה לו בעיה של חוסר ביטחון עצמי.

אתה יודע (בינך לבין עצמך, לא צריך לפרט), מה -הדבר- שגורם לך לחוסר ביטחון עצמי ? או שזה משהו כללי ?

חוסר ביטחון עצמי כללי, זה בד״כ משהו שקיים אצל רוב האנשים במהלך החיים במינונים משתנים.

שאלה טכנית. רק אם אתה יכול ורוצה לענות.(הכל טוב אם לא)

אלה שאתה מנסה לשכנע לא לצאת איתך,
יודעות איך אתה נראה  ?
אתה יודע איך הן נראות ?
אתה משכנע אותן בטלפון או בהתכתבות ?

תקפיד רק :
1. תמונה ברורה. גוף + פנים. אם בא לך להשקיע (שזה דבר טוב) אז עם רקע נחמד.
2. שיחת טלפון.(10 דקות לפחות)

ברגע שאתה עושה את זה,
והבחורה עדיין רוצה להפגש איתך,
פתרת 90% מהבעיה.
נשארו לך רק 10% חסימה מחשבתית.

אתה יכול להבין למה במצב כזה פתרת 90% מהבעיה ?
אני אגיד למה.

כי אם התמונה מוצאת חן בעיניה ושיחת הטלפון היתה נחמדה,
אז אין לך שום סיבה *אמיתית* שתהיה בחוסר ביטחון זה הכל בראש שלך.

או שזאת גזרת שמיים?

אתה יודע לעשות את ההפרדה בין *הרגשה* של חוסר ביטחון,
לבין *מציאות* שגורמת לבן אדם להרגיש חוסר ביטחון ?

אם תגיד שאתה מודע לזה שמדובר *בהרגשה*,
במיוחד שאתה שולח תמונה ברורה ומדבר בטלפון...ועדיין הבחורה אומרת לך ״כן, מתאים לי להפגש איתך״

אז בעצם, **עם** העדיין חוסר ביטחון עצמי,
מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לדעתך אם תפגש עם הבחורה לשבת על ספסל ולאכול גלידה ?

תתעלף ?
תהיה בשקט ?
לברוח היא לא תברח, כי היא ראתה תמונה שלך ודיברה איתך בטלפון.
(שאלה רצינית לגמרי)

וגם מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לדעתך ?

יש כאן 2 שאלות.
תנסה לענות עליהן. רק אם אפשר, תשקיע מחשבה בתשובות. תנסה להכנס לזה. תדמיין את זה.

 

כשאתה אומר שזה 'כללי' אתה מוריד מעצמך את האחריות וממילא נשאר באותו מצב.

אני מאמין שבנאדם כשרוני כמוך יודע שיש לו יכולות אישיות שהוא בטוח כלפי השתמשות בהם.

זה כואב לגעת בנקודות הללו אבל רק דרכם פותרים את זה. זה עניין של מודעות.

שרודפים אחריך.
זה כיף שרודפים אחריך...
אבל יותר כיף זה, שאתה נאמן לעצמך!
שים את האגו בצד, את האני בצד, והתעניין באיך לתת לאחר בדרך המיטבית.
איך לצאת מעצמך לטובת האחר!
אני מקווה שהבנתי אותך, אם לא, אז ראה את דברי כמבוטלים.

אז זה פגיעה באגו.

לא בכל הפעמים זה קורה כך אבל הרבה פעמים.

מי שאומר את ה"כן" יוצא מורווח יותר.
זה שאתה משכנע אותם שלא, זה לא פגיעה באגו, זה פשוט כי אתה לא רוצה בזה בכלל.
לכן או שלא תצא מראש, למה לצאת אם אתה לא רוצה?
או שתצא, אבל אחרי בירור עמוק למה בכלל להתחתן?
ואז לא תשכנע אף אחת ש"לא" כי זה יהיה פשוט "כן".

קודם כל, אם לא היינו מבררים היטב, לא היינו יודעים שהיא לוקחת כדורים.

ואם היא מספרת את זה, היא יכולה לספר על כל ההשלכות וזה מה שמשנה באמת.

 

ועכשיו לנקודה העקרונית:

עם מי מאיתנו היא רוצה להתחתן? תתייגי אותו.

אם זה לא אף אחד מאיתנו, זה פשוט לא משנה. יש אנשים עם מגוון בעיות שנשואים באושר. לא מכיר בעיה אחת, שקימת רק אצל רווקים ולא אצל נשואים (טוב נו אולי זה התחיל אחרי החתונה. אבל כנראה אצל הרבה מהם לא).

כנראה תשמעי מחלק כן, מחלק לא.

 

מה היעד? מה המטרה? לשמוע משפטי חיזוק של "אמנם את __, אבל בסוף מישהו ירצה אותך"? אז פשוט תגידי לה את זה בעצמך. שתלך להתייעץ עם רבנית שמכירה אנשים שתספר לה את זה.

בס"ד

אם זה בשביל עידוד אז אני יכולה להגיד שכשיצאתי עם בעלי לקחתי כדורים נגד חרדה. בדייט הראשון אמרתי לו שיסלח לי ואני מקווה שהוא לא ייבהל אבל אני צריכה לקחת כדור. הסברתי לו שיש לי הפרעת חרדה, לקחתי את הכדור והדייט המשיך עוד חמש שעות אחר כך.
התחתנו אובייסלי.

אני יכולה להבטיח לה שני דברים-
היא לא תתחתן עם מישהו שזה מפריע לו
היא כן תתחתן עם מישהו שזה לא מפריע לו

איזה מזל שאנחנו שואפים להתחתן רק פעם אחת...

תעני לכל השרשורים מהסגנון הנ"ל..

יש פה הרבה כאלה

 

אני מבינה את הצורך להפיג קצת את המתח, הפחד והלחץ בשאילת שאלות כאלה

לשמוע מה ההמון חושב.. 

אבל גם אני לא רואה להם מקום איך הם עוזרים ומקדמים 

 

כי יש כאלה שירצו, 

יש כאלה שיפסלו 

 

ובסוף כמו ש@ענבל האלופה אמרה 

צריך אחד שיקבל את המכלול.. 

 

 

 

 

בס"ד

 

אם היא הייתה באה ושואלת אז הייתי מרחיבה בעניין העידוד. ברור לי שקשה להרגיש שמישהו ירצה ואני מכירה את התחושה הזאת. 

במקרה הזה, שאת שואלת בשבילה, אני פחות מרגישה צורך לעודד אותה דרכך וגם פחות רואה איך אפשר לעשות את זה. אם היא רוצה היא ממש מוזמנת לפנות אלי ואדבר איתה בשמחה.

אין שום פסול בלשאול שאלות כאלו כדי לשמוע דעות של אנשים ולהרחיב את הפרספקטיבה (תקראו לזה עידוד.. גם זה בסדר)

רק הייתי רוצה לדעת שהוא מאוזן

זה לספר את כל הסיפור בשלב מתקדם

שכוייח!!

העתק: @איכה

יאללה נראה לי שכבר הרבה פנו בפרטי,

תנסו את מזלכן לפני שיתפס ;)

יהיה הרבה יותר נחמד, לתת את דעתך -ואז- להמתין לדעות -נוספות-.
ליצור אוירה של דיון. סיעור מוחות -הדדי-.
להראות שהשקעת מחשבה בשאלה.

מתאר לעצמי שמי שבפנים יכול לשתף מניסיון את ההשגות שלו ולדעת יותר.
ב. מתאר לעצמי שכדאי לבחון יכולת להחזיק בית, מוכנות להשקעה ולהיפרדות משלב הבחירה האישית לחלוטין, לתת סיבות למה להיכנס לתהליך הזה של ניסיונות החתונה, הבנה מה ומי אתה ומאמין שידיעה מעצמך על העתיד בצורה מסוימת (מתלבט כמה רחוק וכמה מוגדר).
אני מתאר לעצמי שכדאי לדעת קצת על איך להתנהל בתוך קשר גם אם מתלבט אם זה משהו שאפשר להבין בצורה כלשהי לפני.
לדעת מה אתה רוצה שיהיה באשה שאיתה תחיה את חייך (גם על זה מתלבט כמה אפשר לדעת לפני שמתחילים לצאת - כמה כמותי לא כמה של אפשר / אי אפשר).
כנראה שעוד דברים, אבל לא עולה לי כרגע משהו מרכזי.

1.לשאול מה הדרך חיים שלו-
מה הוא מתכנן לעשות בשנים הקרובות, איך הוא רואה את הבית שלו(תיאור די בסיסי, מה הרמה התורנית וכו), וכו'.

2.תכונות אופי-
לברר מה התכונות החזקות בו(ומה הפחות..אם תצליחי לברר).

נשמע לי שאלו 2 הדברים העיקרים שצריך לברר לפני.

כלפי עצמך-

~מה הדרך חיים שלך ?
כלומר, מה התכנון שלך בשנים הקרובות...
~איך אתה רוצה שהבית שלך יראה?לדוג':מבחינה תורנית.
~מה התכונות החזקות שאתה רוצה שיהיו באישתך?
לא להפריז, אלא בעיקר דברים מהותיים.
~על אילו יסודות אתה רוצה שהבית שלך יבנה?

כל מיני שאלות מהסוג הזה.

או שהתכוונת לשאלות שאתה צריך לשאול את עצמך, כדי לדעת אם אתה מוכן לצאת..?

הבנתי שזה לא ברור בכלל, מה שאומר שזה די אשמתי🤷🏼‍♂️

בהתאם למה שעניתי למוקי_2020

לגבי המיועדת או לגבי עצמי?

 

לגבי עצמי:

האם אני מעוניין להתחתן, מה מבחינתי אופציה של התנהלות התהליך, כמה אני מוכן להשקיע (לפני שלקחתי בחשבון מוטיבציה רגשית)

 

לגבי המיועדת:

האם אני מעריך שסגנון החיים שלה והיעדים שלה הם כאלה שאני מסוגל להתמודד איתם, או לכל הפחות שהיא מעריכה כך לגבי היעדים שלי

מה המטרה של בכל העסק?

זאת שאלה שצריכה תשובה ברורה