פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 355)

האם הוא שיקר לך כדי להזיק לך?

איך את יודעת שגם הוא חושב שזה מידע שאסור להסתיר? אולי הוא חושב שזה מידע שמותר ואולי אפילו כדאי או חובה להסתיר?

אולי הוא התכוון לספר את המידע הנוסף בשלב מאוחר יותר, בשלב שבו תוכלי לקבל את זה - או שיהיה לו בטחון שתוכלי לקבל את זה?

 

אם את רוצה בטחון שכולם יאמרו לך את כל האמת תמיד - תחפשי מישהו תמים שלא יודע לשקר, ותחקרי אותו על כל נושא.

אם את רוצה בטחון שמי שתהיי בקשר איתו יעשה הכל כדי שיהיה לך טוב בקשר - תגידי לו שאם יש מידע שחשוב לספר, שיתייעץ אם להסתיר אותו, ואת מעדיפה שיספר, ותתמודדי עם התוצאות

שהוא התכוון להזיק לי.

 

אלא שיש דברים שאובייקטיבית צריך לספר.

מתי לספר? אני מקבלת שזה שטח אפור, יכול להיות שהוא התכוון לספר בהמשך מסיבות שראה לנכון.

 

אבל גם אם התכוון לדחות את זה, הנושא כבר עלה.

שאלתי עליו במפורש, והוא ענה בשלילה.

לא מצליחה לראות איך יש הצדקה להסתיר את זה בכל זאת במצב כזה...

 

הוא כנראה חשב שלטובת הקשר עדיף שהוא יסתיר את זה לפחות באופן זמני, אולי הוא טעה בשיקול דעת.

אם שאלת אותו כשהוא לא מוכן - אני יכול להבין שהוא שיקר. מה רצית שהוא יעשה? יספר משהו משמעותי כשהוא לא מוכן לזה?

 

זה לא משבר אמון. אם יש לך אמון, זה אומר שאת מאמינה שהוא רוצה בטובתך. את כרגע בלי אמון בו, ולכן מפריע לך שהוא שיקר.

 

ושוב, חוץ מדברים שנחשבים "מקח טעות", אני לא יודע אם יש דברים שבוודאות צריך לספר. אבל נקבל לרגע את ההנחה שלך.

ולא רק ברצון להיטיב לשני..

 

אני מסכימה שיש מצבים מורכבים שדורשים רגישות וזהירות. לא הכל שחור או לבן.

אבל במקרה הזה מדובר במידע חשוב, ייתכן שנכנס להגדרה של מקח טעות. אז לשקר לגביו זו פשוט לא הדרך בעיניי.

 

 

 

 

 

 

 

 

אם היתה מישהי שהייתי מגלה ששיקרה לי, הכעס שלי היה תלוי ברמת האמון שלי בה. כמה שיותר אמון, הייתי כועס פחות, כי אמון פירושו שאני סומך על שיקול הדעת של מי שיש לי אמון בו. אם האמון פירושו שהאדם השני לא שיקר, אז חוסר אמון הוא סתם פרנויה

אולי דווקא הם טועים והוא דובר אמת.

וממילא כל הדיבורים החלולים על שלום וחלוקה לא רלוונטיים. יש צד צודק וצד שאינו צודק. מי שמודה שהארץ לא שלו והוא מוכן לחלוקת - מאבד את זכותו על כולה.

(אם כי אני לא בדייטים מזמן, לפעמים מעניין לקרוא כאן ולפעמים יש מה להגיב. פשוט הדלקת את החוש ההיסטורי-ערכי שלי, עם ההנחה הברורה שלך...

אם המשפט שנאמר, מגיע מפלורליזים משתק - 'כל אחד עם האמת שלו ואין צדק', ממילא לא כדאי לבנות איתה בית, לא בגלל הנקודה הספציפית, אלא בגלל הגישה הכללית לחיים.

אבל אם (וככה זה נשמע לי) הנקודה מבחינת היא, שעם, כל עם, בריא בנפשו, לא מוכן להתחלק בארצו וגם אנחנו, לולי טראמות הגלות - לא היינו מעלים על דעתנו דבר כזה. ממילא הערבים צודקים *לשיטתם* ולא רציונלי לצפות שהם יסכימו לוותר על הארץ, אבל *באמת אנחנו צודקים* - כי זו הארץ שד' נתן לנו וממילא, את מה שהם לא רוצים לתת לנו בשלום - ניקח מהם במלחמה - אז היא בריאה, נורמלית ואמתית. הרבה יותר בריאה בנפשה, ממי שחושב שהמחשבה של הנהגת הישוב, לשתף פעולה עם החלוקה היתה נורמלית.

לדעתי הרוב כאן מתנגדים לתוכנית החלוקה ולא שייך לומר 'בעיה שלהם שלא הסכימו', הבעיה שלהם היא שהארץ שלנו והם לא שייכים לפה. גם אם הם היו מסכימים לתוכנית החלוקה, היינו מסלקים אותם מפה.

זה הנרטיב אצל רוב העם היהודי
והוא גם מסתדר יפה מאוד עם הויתור על הריבונות שנתניהו עשה בגלל הסכם עם איחוד האמירויות,
שרוב הציבור די ״זורם״ עם זה. הכל שקט כמו בסרט מערב פרוע שהשיח מתגלגל.

אגב.
גם כשיצא לי לדבר עם שמרנים (אנשי ימין שמאמינים בארץ ישראל השלמה *בכל מחיר*)
גם הם היו מעלים את הטיעון הזה בדיון כדי להראות למה אנחנו הטובים והם הרעים.

אז אני מניח שהתשובה שלך היא 6 ...ואין דייט רביעי ?

מצויין! אני מסכים לגמרי!

"אני מבין את הערבים, והערבים מבינים אותי. אבל שנינו לא מבינים את השמאלנים" (הרב כהנא הי"ד).

ברור שהארץ שלנו ואנחנו חייבים להעיף אותם לכל הרוחות, אבל כדי לדעת איך להלחם בהם צריך להבין אותם כמו שצריך.

 

אם יתברר לי שהמשפט הזה נאמר מהכיוון השמאלני שלו- אני אתווכח איתה על זה במשך כמה דקות, ואסיים את הקשר מיד אחר כך.

עדיף להתווכח על פוליטיקה מאשר על מי יקום בלילה בשביל הילד

בסוף אנחנו הבעיה שלהם והם הבעיה שלנו
לא אכפת לי אם הוא יגיד שהם מסכנים , וסך הכל הוא בעד שלום , אך אם הוא ממש עיוור למציאות ובעד לפנות מקומות את זה קשה להכיל.

אפשר לחיות איתם בשלום בלי לוותר על העקרונות שלנו.

מניחה ש6 לא הייתי קמה ועוזבת אלא מדברת איתו , וזהו..


אם הבחור מצביע למרצ לא היה לי כוח להכיל את זה.. היינו מסיימים את הפגישה בצורה יפה .

שלום שלום ואל תבוא לי בחלום חמוד

קמים והולכים בלי לומר מילה

 

בן אדם בא השקיע רצה לראות אותך , זה נורא פוגע לקום לו באמצע הפגישה בבום וללכת .
גם אם לא מתאים אפשר לדבר איתו עדיין בצורה שהיא נורמלית ולסיים בצורה חברית .

ואת האמת מפתיע אותי אתה בעצמך מתיישב אדם כזה רגיל שאנשים אחרים חושבים אחרת ממנו , לא צריך להתרגש כלכך ..
שוב גם אם אתם לא מתאימים לא צריך לעשות סצנה של עזוב תעזוב .

אמרתי את דבריי בציניות.. כי האופציה הזאת פשוט הצחיקה אותי

הייתי צריך לדעת שקשה לזהות ציניות מאחורי המקלדת.. 

אין לי בעיה מהותית עם שמאלנים, הם היו סביבי כל השירות.

כל עוד הם מדברים בנימוס ובכבוד אין לי שום בעיה, אדרבה אני דיי מעריך אותם.

אע"פ שאני חושב שהם טועים לחלוטין

אם זה ציניות אז סבבה

אני גם בדעה הזאת (בלי הקטע של היותר מוזר שהיהודים ויתרו, זה משהו מעבר ליכולת השיפוט והניתוח שלי). היה לי על זה פעם וויכוח עם אחותי שאמרה- נו שיעזבו אותנו, את ירושלים, מה הקטע שלהם?. אמרתי לה- למה את מצפה שיעזבו? מבחינתם זה שלהם. כמו שאת טוענת שזה שלנו הם טוענים שזה שלהם. (היא הבינה בסוף;)
זה לא סותר את "הצד שלנו". זה הצד שלנו. אנחנו מודעים לזה שהערבים רוצים את ארץ ישראל. אבל זה לא אכפת לנו מאיזו סיבה ולמה וכמה.
כי אנחנו יודעים שהיא שלנו.
זה דווקא עוד יותר מחזק את הביטחון שלנו בשייכות של ארץ ישראל לעם ישראל. לא אכפת לי מה כולם טוענים. שיאמרו מה שבא להם, זה שלנו.
אז 6

דווקא אפשר לראות בזה משהו יפה. הקב"ה הקשיח את לבם כדי שלא נתפשר על ארץ ישראל.

אותם לגמרי כנ"ל לגבי באמת שנינו חושבים שהארץ שלנו....
היתה מלחמה ניצחנו....

היהודים הסכימו לחלוקה מכיוון שהיהשוב היהודי בארץ ובראשו בן גוריון העדיפו קודם להאחז בפיסה מהארץ ולהקים לנו מולדת ואח"כ לנסות להגדיל (כמובן שהיו עוד דעות אבל זה לא רלוונטי כרגע כי בן גוריון החליט...) 

כלומר, היה צורך כל כך הכרחי לההקים מדינה ליהודים, הארץ היתה כ"כ חשובה להם והם לא יכלו לפספס את ההזמדנות של תכנית החלוקה, גם אם זו לא כל הארץ. 

לעומת זאת הערבים הלכו ראש בקיר, הכל או לא כלום, הארץ לא היתה חשובה להם מספיק.

 

ולשאלה מה הייתי עושה-

יושבים ומדברים על העניין כדי להבין יותר לעמוק איפה הפערים עומדים (אם יש בכלל)

ובכלל לא מסיקה ישר מהתשובה "למה שהם יסכימו לחלק את הארץ ?" שיש פה עמדה פוליטית מסויימת.. זו שאלה שהגיוני לדבר עליה בדיון

 

הוא בסהכ הציג את הצד השני.. את מה שהם חושבים... זה לא אומר שהוא שמאלן או לא יודע מה..
ייתכן והוא ימני מאוד.. אבל הוא מבין את הצד השני..

פספסתי משהו?
ולפותחת(ולכולם בעצם..) המון בהצלחה..

מה הבעיה שמישהו אומר דעה אחרת ממך?
אז הוא חושב אחרת, לחיות עם אדם שלא מסכים איתך זה בסיסי לחיים ובעיקר לחיי נישואין.

בנוסף לרצון-

צריך לדעת לנהל בית-
כביסות, בישולים, ניקיונות וכו. אפילו במידה בסיסית.

צריך במידה מסויימת גם ביטחון כלכלי-
אבל אני לא מאמינה בדחיית הרצון שלך לצאת בגלל הנושא הזה, אבל זה כבר אינדבדואלי וכל אדם חושב אחרת.
כי אם זה בוער בך וכל שאר הנתונים קיימים אז לכי על זה.
אך, זה כבר שיקול שלך שחשוב לחשוב עליו באופן רציני ובוגר.

צריך לדעת איך להתנהל לבן זוג-
כי העולם הנשי והעולם הגברי הם עולמות שונים לחלוטין, ואם לא לומדים לפני החתונה איך להתייחס לצד השני אז זה מתכון לאסון...
ממליצה לך מעכשיו להיכנס לשיעורים באינטרנט על זוגיות/דייטים וכו.

צריך שתהיי שלמה עם עצמך-
גם מבחינה המראה החיצוני שלך, אבל בעיקר מבחינה נפשית את צריכה להיות שלמה עם האישיות שלך.
כמובן שיש תמיד לאן לשאוף ולהשתפר, אבל אדם צריך לאהוב את עצמו כמו שהוא ולהיות שלם עם עצמו לפני שהוא מתחיל לצאת ולהכיר אדם אחר למטרת נישואין.

ובעיני הכי הכי חשוב זה מוכנות ופניות נפשית-
כאשר הנפש שלך מבולבלת ולא יציבה, מכל מיני חוויות או טלטלות שעברת ולא סידרת ויישבת אותן אצלך בנפש, ואת מרגישה מעין בלבול וחוסר סדר(מה שקורה להמון אנשים בתקופה הזו של הקורונה), אז לא הכי מומלץ לצאת.
אני אמנם ממש לא בקיאה בעניין הזה, אבל לעניות דעתי מהניסיון שלי זה לא כדאי ולא מומלץ.
אדם צריך לבוא עם יציבות נפשית במידה מסויימת, עם פניות נפשית ויכולת להיקשר ולהתמסר לבן אדם אחר.

אלו הנקודות שעולות לי כרגע ושאני חושבת שהן קריטיות.
מן הסתם יגיבו לך עוד חבר'ה פה שיודעים לענות אפילו יותר טוב ממני והם יותר בעלי ניסיון.

מאחלת לך בהצלחה!
אני ממש ממש מבינה את הרצון שלך ואת המחשבות האלה שיש לך כרגע.

גם אני חושב שכדאי לסיים את השירות שכבר התחלת, ברגע שתתחילי לצאת, זה ישפיע עליך ולא תהיה כולך בש"ל, גם אם זה בזום.

אבל עכשיו עם המצב של השירות בזום אני חושבת שתהיה פחות השפעה שהיא ניכרת לעין.
אבל לא כל השנה הולכת להיות ככה בזום, בעז"ה, אז תחשבי גם על החזרה המלאה לשירות...

הנקודות הקריטיות בעיני הן בעיקר לעבוד על מידת הסבלנות, על יכולת ההכלה, ולהיות בן אדם שניים לחיות איתו. כמו כן לדעת לזהות נורות אדומות בקשר כדי להמנע מנישואים לאדם לא טוב (ואני לא מדברת רק על אלימות אלא גם דברים אחרים שחשובים, וזה מאד אינדיבידואלי). וכן, טוב שיש כיוון כיצד את מתכוונת לפרנס את המשפחה שברצונך להקים.
אדם יכול להיות לא שלם עם עצמו עד מאה ועשרים. לדעתי כולם כולל כולם כאלה, גם מי שנראה שלם עם עצמו וחי בנחת. זאת לא סיבה לא להתחתן.
וגברים ונשים סה״כ די דומים הרצונות הבסיסיים שלהם בזוגיות - להיות נראים, להיות אהובים, מוכלים, לקבל יחס מכבד והקשבה לצרכים שלהם. מעבר לזה אין צרכים של גבר לצרכים של אישה דווקא החלוקה הזאת שאנשים מכניסים לעצמם לראש יוצרת המון בעיות בתפיסה אחרי החתונה. מספיק לקרוא 3 שרשורים הנשואים טריים ועוד 3 בהריון ולידה בשביל לראות כמה אין חלוקה כזאת, רק בראש של אנשים.

אז אני חושבת אם יש הצעה טובה כן להתחתן,

ובדברים האלה יפה שעת אחת קודם,אני אישית

התחתנתי מוקדם וברוך השם שמחה ומאושרת

ודווקא אלו שחיכו ודחו אחר כך לא כל כך הלך

להם טוב,לכן אם יש מישהו טוב רציני ירא שמיים

לא מומלץ לחכות,שיהיה לך בהצלחה רבה אמן.

בגלל שצריך אז מתחתנים ? איפה השאלה איך אני מרגישה בתוך כל זה ? האם השער שלי פתוח , שער הרצון ?
אין דבר כזה בגלל שצריך
זה שאת התחתנת מוקדם לא אומר שאין לזה השלכות.
בכל מקרה יכול להיות שאת בוגרת לגילך ואז זה עניין אחר.

כך הלך להם,יש מצווה להתחתן להביא ילדים 

אז למה לחכות,זאת הייתה כוונתי.בעזרת בגיל 32

אעשה בר מצווה לילד שלי היש יותר אושר מזה.

התחתנתי מוקדם הקמתי משפחה כבר שלושה

ילדים וברוך השם הכל מעולה

אם אדם מתחתן כי צריך להתחתן זה הזיה.

כן ,יש יותר מזה , מה שחשוב זה זוגיות בריאה לא להתחתן וזהו.
כאשר את הולכת לפי הראיה צריך להתחתן.
ולא שואלת את עצמך האם יש בי מה שצריך כדי להתחתן , זה עוגמת נפש לבחור ולילדים.
לצערי הרב מכירה בחורה שלא היתה בנויה להתחתן וענתה נו צריך להתחתן כי צריך ..

אני לא אתאר לך איך הבית שלה מתנהל.

להיות רעיה זה אחריות!
להיות אמא בכלל..

הרדיפה הזאת של חתונה יאלה להתחתן בלי להקשיב לעצמך בעיני לא טובה.

ותמיד דברו אתנו כמה טוב להתחתן מוקדם

רוב ההורים תמכו ושמחו כולנו התחתנו חוץ 

משלושה שהתעקשו לא להתחתן מוקדם

עכשיו הצדיקות האלו מגיעות כמעט לגיל 38

וכמה שהם משתדלות וכמה עיכובים,

כמון זאת רק השקפת עולמי, תעשי יקרתי

כחכמתך, רק הצעתי שבדברים האלה יפה

שעת אחת קודם, בכל אופן שיהיה לך בהצלחה

רבה רבה בכל התחומים כל החיים אמן.

אני נגד לדחוף מישהו , הרצון צריך לבוא ממנו , אפשר להפנות אותו ללימוד ..
ללמד בנות 17 למה צריך להתחתן עכשיו נראלי לא בסדר.

כשתתארסי תשמחי אותנו

@הפי

 

בהצלחה רבה אמן

אבל סבבה תודה לך

אז ההחלטה לא נכונה
בכל זאת מוסיפה שאם את מרגישה בוגרת לגילך יודעת מה את רוצה , בדרך כלל את עקבית , גמישה , ומרגישה שעבדת על עצמך .

מי את?
מה את מחפשת?
איך הבית שלי יהיה

אז אולי כן שווה לחפש,
אבל שוב לא ברור לי העניין עם הזום

פשוט תתחתני.

לא חופר על החיים.

בחור חכם ועמוק מאד
אבל בחור שכלי.
לא אחד שחופר לעצמו

פילוסוף נשמע לי אחד משכיל כזה חח

לא משנה

פילוסוף בקטע של מישהו שחושב ומנתח כל אירוע וכשהוא כועס הוא כועס וכשהוא מתרגש הוא מתרגש.

אדם שחופר בעולם הפנימי שלו...

לדון על דברים באופן אובייקטיבי זה דורש הסתכלות מבחוץ

חחח מספיק התפלספנו על זה

טוב, לא ממש אבל זה מספיק בשביל השנינה.

זה סרט שהייתי רוצה לראות.

 

אם יש לה הרבה סבלנות זה עלול להצליח. 

 

 

 

 

 

אם הפער מאוד מאוד חד אז כנראה שלא

אתה קבעת שיש פער הפער לא הוכח
חוץ מזה בחור חד לא יבין את העומק של הבחורה וזה יגרום לה לתסכול , לדעתי בחורות בעיקר חייבות הבנה.

הבנה נראה לי גם גברים צריכים, באותה מידה פלוס מינוס.

גם אם אצל בנות זה יותר מתבטא בניואסים אצל גברים זה מתבטא באופן אחר.

אולי בנות צריכות יותר תמיכה..

השאלה היא לא אם הם דומים. השאלה היא מה הצרכים של כל אחד, ואם הצד השני יכול לספק אותם. אם היא פילוסופית וטוב לה מישהו שיחזיר אותה לקרקע לפעמים - זה מצוין. אולי אפילו יצחיק אותה. והוא - הוא לא יתעניין בשאלות הפילוסופיות שלה, אבל יהיה מלא הערכה לאשתו החכמה

בתנאי שלא מבטלים האחד את דברי/ הלכי הנפש של השני

🤪🙈🤪🙈🤪🙈

והאישה לאהוב את הפשטות הזאת.

לא התכוונתי מישהו פשוט.
אוחח
אני מתקשה להסביר את זה...

נראה לי שזה בדרך כלל צורת חשיבה שונה, הסתכלות שונה על דברים, תחומי עניין שונים.

 

אפשר להסתדר, אולי אפילו  טוב, אבל למה לא לחפש התאמה יותר טובה? 

יש הרבה דגים בים, חלקם פילוסופים. 

 

בנושא המפורסם שגברים ונשים מתייחסים לשיחה עצמה בצורה שונה, ולכן אולי אפשר לומר שזה לא ישפיע הרבה על הקשר כי בכל מקרה זה נושא שיכול להיות טעון

אני אנסה להסביר אשמח אם תעני אם הבנתי נכון:

בחורה שאוהבת להתעסק בנפש שלה, כזו שאצלה בדברים בנפש מורכבים. תמיד יש צדדים שונים וחוויות שהם מצד אחד ככה מצד שני אחרת.. יש לה תמיד מה לחשוב/לומר על הנפש שלה, ולמה היא עשתה ככה ולמה היא הרגישה ככה.. ולחשוב על זה לנתח את זה..

מצד שני יש בחור הוא חכם והכל, אבל הנפש שלו מאד מסודרת, והוא גם לא מרבה להתעסק בה. אם שמחים אז שמחים, אם עצובים אז עצובים, אם אוהבים אז אוהבים ואם חושבים אז מחליטים..

ושאלתך האם זה יכול ללכת ביחד..

הבנתי נכון?

נראה לי:
א. זה תלוי עד כמה הם מרגישים שזה משלים אחד את השני (לדוגמא: הבחור מרגיש שהוא רוצה להבין את הנפש יותר, והבחורה מרגישה צורך ביותר סדר ויציבות..)

ב. גם אם הם לא מרגישים כך, השאלה אם הם מבינים אחד את השני, והם יכולים לראות לאט לאט איך העולם נראה במשקפיים של השני..

(כלומר ככה גם אני הבנתי, אבל אני שואל בעצם- למה את שואלת?)

יש זוגות כאלה ומסתדרים מצוין

אבל בכל זאת, התפיסות הפילוסופיות מנהלות את עיקר חיינו.
לכן זה ממש לא סותר מאידך צריך לבחון שהבחור כן מבין עניין וכן בקומה הרוחנית של הבחורה.

בנים- מחפשים שותפה לעבודת השם שלכם או לאו דווקא? - לקראת נישואין וזוגיות
אולי יעניין אותך

התכוונתי פחות לסגנון, עבודת ה' וכו'

אלא תכל'ס לדעות שונות, לא משהו שמשפיע כל כך על השאיפות של הבית.

 

אבל כן, יש שם הרבה תשובות שעוזרות. תודה!!

אם זה דבר נזיל שהוא לא מעיקרי הבית זה בסדר, אך אם זה בדברים משמעותיים כמו סגנון (חסידי ליטאי וכו') (=לדעתי..) אז נראה לי שזה יותר משמעותי.

היא חלק משמעותי בחיים שלך.

ולשנינו הנושא בוער ואנחנו לא אדישים לזה..
גרם לשיחות מעניינות בסה"כ
אני זוכרת את זה שממש חשבתי לעצמי אז ש-וואו כמה שאנחנו שונים ובכל זאת הולך ממש טוב.
((זה לא מה שהפסיק את הקשר בכ"מ.))

ז"א - אם הראש בכללי באותו כיוון

ואתם רוצים דברים דומים

אבל את לא עולה להר הבית והוא בעד

הוא בעד צבא ואת פחות בקטע

זה נק' שאפשר לחיות איתן בשלום לחלוטין

אז הוא יעלה להר, ואת לא.

מה יקרה?

הוא יחמיר מאד באיזה עניין - ואת לא.

מה ייפגע?

להבדלים כאלו אין השקות כבדות עם היומיום הכולל

של הקשר הנפשי.

 

סה"כ גם כששניכם דומים ממש

צפויות אי הסכמות על נושאים שונים בחיים

מול הילדים ועוד.

זה הטבע שלנו, אנחנו 2 שונים שמקימים משפחה.

ותמיד מוצאים את הדרך הזוגית .

 

מתי נכון לפסול על זה?

כשזה כ"כ בדמך שאין סיכוי שתעריכי אותו כאדם,

אם הוא X,Y,Z
למשל : עולה להר, טס לאומן וכדו'.

 

ולמה כתבתי שזה לא פוגע?

אם הוא יטוס לאומן, ואת תישארי לבד ברה"ש

זה קשה ומבעס

ותשלמי מחיר.

ברור.

אבל - אם במכלול, הקשר מצוין ואתם מאושרים,

תסכימי לשלם אי נוחות של 4 ימים בשנה כדי לזכות באדם המדהים שהוא?

ולשחרר אותו לעשות משהו שאת פחות רואה כחשוב?

 

חלק מזוגיות היא גם נתינת מרחב אישי לגמרי לכל אחד.

זה ממש חשוב להמשיך להתמלא בדברים שטובים לך וטובים לו

והם לא יחד.

לכן - אפשר להמשיך לחיות בטוב

ולדבר על זה

ולהגיד שקשה לך

ולהיות בנתינה

ובקבלה שלימה שלו (וגם הוא שלך)

ולעשות מערך שיקולים משפחתי, איך זה יהיה בלי לפגוע במשפחה.

זה המקום של לחיות זוגיות...

וזה לגמרי אפשרי באושר גדול

אפילו כשלא מסכימים על הכל ב100%

אחרי שני קשרים ארוכים, שכמעט הגיעו לאירוסין, וחלק משמעותי מהסיבה שהם נפלו הייתה פער אידיאולוגי מסויים, הבנתי שאני חי בסרט.

 

אבל ברור לי שלא אצל כולם זה ככה. אצלי הנקודה הזו מאד משמעותית.

נראה לי צריך לחשוב איזה דברים קריטים לך בנושאים האלו
ואם יש פער גדול בזה לא כדאי
אם זה נק' שזה בסדר לך או לא קריטי לך גם כשיש שוני וזה לא קל, יש בסיס.

תרשמי שלושה קווים אדומים, במידה וזה נכנס בהם, אז לא לצאת איתו.
לדוג' אם זה קו אדום מבחינתך שהוא יהיה מחובר לחסידות אז זה סיבה לא לצאת איתו מאידך אם זה חשוב לך אבל לא קו אדום אז לצאת ולראות במהלך הפגישות מה הכיוון שלו..

כי ריגוש לבד לא מחזיק
אבל אם זה מבוסס על אהבה שמטרתה לתת לחיות ביחד בהעצמה אז בוודאי שהיא רק תלך ותפרח עם הזמן
ומאמינה בעליות וירידות ולא במציאות ורודה כל הזמן

איך אפשר להתחתן בשביל פחות מזה?

אחרת בשביל מה?

בלראות את החסרונות של בן הזוג ולאהוב אותו למרות, בלי דעיכה
בהתאהבות קשה מאד לראות חסרונות,
זה לא מראה על שלמות, זה מראה על עיוורון,
שזמנית אולי יש בו יתרונות .
נראה לי שהחשיבה שלך צריכה קצת להשתדרג,
ואז גם את/ה תאמין בזה בלב שלם🙂

כמובן שזה עבודה של כל החיים...

כן בעז"ה..
וכמו שכתבת, זו אמונה.
צריך להתחזק-לעבוד על האמונה והביטחון בה'.

זאת אהבה. אהבה שדועכת אחרי שנתיים היא לא אהבה.
אהבה זה נצחי. זה גם אחרי הקבר..

 

לחלופין במקביל תחפשי במקומות שאת חושבת שפערים אלו לא יתקיימו. 

 

את יודעת מה לברר. בעקבות ניסיון העבר שלך עם אותה ישיבה מסויימת, את יכולה לבדוק אם הוא בתפיסת עולם שונה.
אל תפסלי ישר, תשאלי על זה ספציפית בנוסף למה שאת מבררת בדר"כ וזה יעזור לך להחליט.

אלא רק בדרכי לימוד שונות. ואם אתה לא הולך לנהל דיון הלכתי עם אשתך, זה לא כל משנה אם היא באה מבית שיש בו מסורת למדנית ליטאית או של עיון ספרדי.

 

אם יש ישיבה שמאופיינת בהשקפה מסוימת, אז באמת כדאי לברר, כששומעים הצעה משם, אם קיימים פערי ההשקפה האלה

בכללי יותר מחמירים ויותר מסננים תלמידים
לעומת בבית הלל שיותר מקילים ויותר מקבלים את כולם, זה כן נשמע לי די עקרוני
טכנית אין איך להפריך את זה, אבל בעיני קצת קשה לומר שתמיד איכשהו בגלל ההבדל בדרכי לימוד צד אחד יותר החמיר והשני יותר הקל

או אפילו קבוצת ישיבות, פחות הגיוני לדעתי לפסול כל מי שלא למד בישיבה אחת ספציפית, גדולה ככל שתהיה.
(וגם, זה לא שאת פוסלת באופן גורף, אם יגידו לך שבחור ספציפי הוא לא בהשקפה של הישיבה הזאת, תוכלי להגיד כן)
האפשרות הנוספת שיותר טובה, אך גוזלת לא מעט משאבים זה לברר על כל בחור בנפרד (מבחינתי לבררר זה כמו להיפגש במבחינת האנרגיות והבעסה כאשר מתברר שזה לא מתאים, ולכן זה לא פתרון עבורי, אך זה מאוד אידבדואלי).

לגבי הכותרת, אני חושב שההבדל הוא בגישה, אם אנחנו רואים את הדעות השונות כמחלוקת לשם שמיים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. אז באמת אין בעיה להתחתן עם מי שחלוקים איתו במחלוקות הכי קשות. אבל אם אנחנו באים אל המחלוקות עם המון גאווה והמון שיפוטיות על מי שאנו חלוקים עליו, איך זה אפשרי לאהוב ולהיות בזוגיות במצב כזה?
הבעיה היא שאנחנו לא במדרגה של דורות התנאים.

א. קודם כל לגבי הציטוט שהזכרת - שם מדובר במחלוקת הלכתית שבה יש נשים בסיטואציות מסוימות שלפי בית הלל אסורות לכהנים ולפי בית שמאי מותרות ובסיטואציות אחרות אסורות לפי בית שמאי ומותרות לפי בית הלל, והמשנה אומרת שעדיין הכהנים לא נמנעו מלהתחתן אלו עם אלו למרות המחלוקת ההלכתית כי סמכו אחד על השני שיודיעו לצד השני אם יש בעיה הלכתית לשיטתו.

כלומר: מדובר כאן בפער הלכתי ולא בפער בהשקפה וכדו' בין הצדדים.

 

ב. הכללות הן כלי טוב לסינון ראשוני, אבל חשוב לזכור שהן הכללות - הן יכולות להיות שגויות (באופן מלא או חלקי) כך שאת אולי משליכה על הבחור דברים שאין בו, והן מטשטשות ומכסות דברים אחרים שלא שייכים להכללה למרות שלא בהכרח שזה הדבר הכי חשוב.

 

ג. גם כשיש הבדלים הם לא בהכרח שליליים, אם לשניכם יש אותה מטרה וכל אחד מכוון אליה קצת אחרת לא חייבים לתפוס את זה כפער משמעותי או בכלל. מותר שיהיו חילוקי דעות והבדלי גישות מסוימים, ועדיין לא להימנע מלהתחתן אלו עם אלו (ואם כבר בית שמאי ובית הלל: "אלו ואלו דברי אלוהים חיים", וכן: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים... איזו היא מחלוקת לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי").

בס"ד

בעוד שאני ביליתי כמה חודשים טובים במגדלוז וזה הבית ההלכתי והרוחני שלי ב"ה-

אני חושבת שזה בסדר גמור לחפש שידוך בישיבות ספציפיות. אין סיבה בעולם לפנות לשדכנים של ישיבות שלא סביר שתמצאי בהן חיבור. כל זה נכון רק לגבי פנייה אקטיבית.
לגבי הצעות שמתקבלות הייתי בודקת בעיקר מי הציע? האם זה סתם שדכן בקבוצת וואטסאפ שראה שני כרטיסים ואמר יאללה שיהיה? האם זאת חברה שרואה אותך קצת כמו שהיית פעם ולא כמו שאת היום? או אולי זה דווקא מישהו שהצליח לראות משהו מעבר? במקרים כאלה אני הייתי שואלת את השדכן למה הוא שידך ומבררת גם בדיוק על הנקודה הזאת. מי ששידך לי את בעלי זכה לחפירה על זה שאין מצב. הוא ענה לי באריכות והסביר לי למה בעלי הוא לא קווניק כמו שאני מתארת ולמה הוא חושב שזה בכל זאת מתאים.
יכולה להגיד לך שלבעלי ולי יש חילוקי דעות ויש לנו דרכים טיפה שונות בעבודת ה', אבל הוא מכבד ובא לקראת ואני מכבדת ובאה לקראת. מעריכה שעם ילדים יהיה טיפה מאתגר יותר אבל כל עוד יש תקשורת וכבוד מאמינה שאפשר להתגבר על זה

בכל מקרה, לא הייתי פוסלת רק כי ישיבה מסוימת כתובה בכרטיס. הייתי מסתכלת על המכלול ובודקת האם יש משהו שמושך אותי מעבר לנקודה הזאת. אם זה כרטיס גנרי ואין בו שום דבר מיוחד אז כן, פוסלת וממשיכה הלאה.

שווה להדגיש גם לשדכנים איזה סגנון את מחפשת. אני תמיד שואלת את האנשים איזה סגנון דתי הם רוצים, יכול לחסוך המון כאב ראש לכל הצדדים.

ב"הצלחה

תוכלי להגדיר את הדברים שחשובים לך במדויק.
מה השולשה קווים אדומים שהם הבייסיק.
ואז הרבה יותר מדוייקים בחיפוש
סתם אגיד לדוג', "אני מחפשת בחור:בוגר, שמודע לעצמו, סגנון חסידי, מחובר ל-ה'."
ולכוון לסגנון ישיבה מסוים( יכול להיות עשרות ישיבות,לדוג' "לא תנ"ך בגובה העיניים", אז תחת הגדרה זו נכנסות ישיבות:רמת גן,צפת,מרכז,הר ברכה,אלון מורה, רמת השרון, בית אל, כרם ביבנה ועוד המון..)לרוב זה נכון ברוב הבחורים אם כי תמיד יש יוצאים מן הכלל שיכול להיות שהם השידוך שלך.

כי כמו שהוא לא אוהב את החוקים החברתיים, הוא גם לא אוהב את החוקים של המדינה. זה אומר שהוא יכול לנסוע בלי לשלם בתחבצ כי הוא לא אוהב את החוק של לשלם בתחבצ.
הוא יכול גם לא לאהוב לשלם ביטוח לאומי...

וגם לא לאהוב את החוק שצעירים צריכים לכבד מבוגרים.
או...
שגבר צריך לכבד אישה.
זו דעתי😕

זה מאפיין אישיותי (אולי), שטומן בחובו יתרונות וגם חסרונות
פחות שבלוני, יותר מקורי.
יש מקומות וסיטואציות שלא ללכת לפי ספר החוקים הלא כתובים של הדייטים יכול להיות מבורך, ולקדם קשר ולעשות אותו חי יותר וכיף, וזה דבר מבורך. כמובן שזה בקשב למקום של הצד השני, וגם טוב לו/לה.

ויש מקומות שזה פחות טוב. יש בקרים שאין לי כח לקום למניין אבל אני אשתדל לקום כי אני נאמן למערכת מסוימת של ערכים וחוקים, וכן על זו הדרך.
אנחנו חיים בעולם עם חוקים שמגביל אותנו- אבל זה עדיף בעיני מילדי הפרחים של וודסטוק.

וסתם נקודה שיכול להיות מעניין לשים לב ולברר אליה-
כשצד אחד לא אוהב חוקים, אבל הצד השני כן, ומשתדל להיות נאמן להם- איך יגיב הצד המשוחרר והפיטר פני לצד השני, שמנסה להגביל ולנרמל אותו/את שניהם? התגובה שלו יכולה ללמד הרבה על גבולות הגזרה של השחרור שלו (מצחיק לדבר על 'גבולות' הגזרה של 'שחרור').

כמה המענה קרוב לשאלה, בין אפס לאחת וחצי?

טוב - אדם לא מקובע, שתכתיבים חיצוניים שבאים עליו מלמעלה.

רע - כדי לעשות משהו ממשי בעולם הזה צריך חוקים

 

כמו שברש"י הראשון לפרשתנו - יש שדורשים לגנאי ויש שדורשים לשבח.. הכל עניין של הקשר.

כשנשואים עם מסגרת ושגרה לוחצת של גידול ילדים ועבודה, אנשים כאלה יכולים להיכנס לדכאון. אז חשוב לבדוק את הסבולת של אותו אדם לעשות גם דברים שהוא לא אוהב

יש עניין לזרום, לחדש, להתפיע..

את זה קשה לעשות עם הולכים רק עם חוקים

אבל מהשאלה נשמע שזה אדם שבקיצוניות השניה מאדם מרובע. אדם שפשוט לא אוהב חוקים ולא כמו רוב האנשים שמסתדרים עם חוקים אבל אוהבים גם הפתעות חידושים וגיוון

השאלה גם איזה חוקים הוא לא אוהב ואיך זה מתבטא

בד"כ זה אדם יותר מרדן, מאידך חושב שונה מכולם וחושב הרבה מחוץ לקופסה, יותר יצירתי, יותר רחב אופקים.
צריך לראות שזה במינון נכון ובאיזון ובצורה שקולה של חשיבה על ההשלכות של עבירה על החוק.
השאלה אם הוא רק חושב את זה או שזה מתבטא בפועל?

גם אם זה לא מצליח
אנחנו אנשים בוגרים

סיבה למה כדאי לנסות-כי אם מתחתנים בשבת אחת אפשר לבקר אצל שני ההורים- נגיד ארוחה ארוחה; הנכדים בעז"ה יוכלו להיות אצל שני הסבא וסבתא; זה יכול לעזור בפגישות- אם גרים בבית, שאפשר להיפגש במקום קרוב.

אם הציעו לו קודם..
בכל אופן בגדול מאמינה שאין בעיה. ככה אפשר לעשות בשבתות ארוחה פה ארוחה שם

מאמינה שאני כבר מכירה איכשהו.. ואז זה לא רלוונטי .
אם אני לא מכירה זה רק יתרון.. וזה דווקא מגניב

נגד -
כי זה מפדח את מי שזה מפדח אותו
יכול לכאוב למי שנקשר אם נגמר..
בעד -
כי נח יותר להפגש
נח לפגוש משפחות אחרי החתונה
סביבת גידול דומה אז כנראה שיהיו עוד דברים דומים שאולי יקלו על הזוג

וממשיכים הלאה.
לא להסתבך יותר מדי...

אם לא הולך אז אחר כך פאדיחה כל ערב שבת אחרי התפילה.

אדרבה אני בונה על זה

אני נשואה לאחד כזה

 

מצד אחד ממש יכולה להבין את האי נעימות שיכולה לקרות אם מחליטים שלא, זאת גם היתה התלבטות שלי..

מצד שני אני כן חושבת שאם הפרטים נשמעים מתאימים, אז לנסות. אם חותכים זה יכול להיות קצת לא נעים בהתחלה, אבל אם הזמן זה עובר..ובהחלט יש יתרון למי שגדל בסביבה שלך. 

בהצלחה!!

 

(משלי ה יח): "יהי מקורך ברוך" - מכאן אמרו: אשרי אדם שאשתו מעירו, תורתו מעירו, פרנסתו מעירו, ועליו הכתוב אומר "יהי מקורך ברוך, ושמח מאשת נעוריך".

לא שזה מה שישכנע אותי אבל נחמד ללמוד את זה

אני חושב שלהתחתן עם אנשים שיותר מוכרים לנו זה יתרון עצום.
בד"כ זה מוסיף טוב לקשר, וודאי שלקשר בין המשפחות.

אז בגדול..אני בת 30,מבית דתי וההשקפה חרדית
מחפשת בחור רציני,קובע עיתים כל יום
פניתי לכ"כ הרבה ועדיין לא קיבלתי הצעות מתאימות:/

קצת פחות מכירות חרדים, אבל אפשר לנסות
אפשר גם בפרטי.

מה איתך חדש כאן?

ממש לא מחייב חרדים,העיקר שלבחור לא תהיה בעיה שההשקפה שלי חרדית

יש מצב שיש לי מישהו

איך לפרטי? אני חדשה כאן

1 תעשי רשימה של שדכניות ושדכנים שאת מכירה

2 תתקשרי לכולם

3 תשתדלי לפתח חברות עם אלה שאת מצליחה

4 תיצרי איתם קשר פעם בשלשה שבועות

 

5 יש קבוצות וואטסאפ ייעודיות - תבדקי לגבי זה

6 עוד כל מיני מיזמים שונים ומשונים

 

אין לי וואצאפ ולכן השדכניות שעוסקות רק עם זה לא יכולות לעזור ..

לא יודע לומר ששווה להצטייד בוואטסאפ רק למטרה הזו (אולי למצוא פתרון כמו חברה טובה/אחות/אמא שתקבל בשבילך הצעות?)

 

אבל באמת לצערנו העולם היום עובד מאד דרך וואטסאפ.

 

בהצלחה

האמת שלא משתפת את אמא
ניסתי עם חברות ואחותי ולא עבד..;/

מעדיפה בלי ווצאפ מכל מיני סיבות
ובכלל מה עשו לפני מלא שנים שלא היה ווצאפ?
למה אי אפשר בטלפון?
מבאס ממש

גם אני לא כ״כ מתלהב מווצאפ מכל מיני סיבות.
אבל, מה לעשות שלפעמים משם אתה יכול להשיג את מה שאתה רוצה בקלות יותר.
(למשל במלא אתרים המענה של שירות הלקוחות דרך הוואצאפ הוא הרבה הרבה יותר נח ויעיל מהטלפון או מייל)

רעיון :
אם חשובה לך ההפרדה בין השידוכים לבין דברים אחרים,
פשוט תעשי לך מספר נפרד עם כרטיס סים נפרד ורק אותו תתני למשדכים.
(טלפון הכי פשוט עולה גרושים או לוקחים ישן של מישהו)

תארי לך שבדרך הזו יגיע הבחור ? לא חבל לפספס ?

ואם את מרגישה שהווטסאפ ככ חוסם אותך בעניין אולי שווה לפתוח רק לצורך זה? לא לספר לחבר ת שיש לך ולא להצטרף לשום קבוצה? אלא אם כן את לא יכולה מבחינה דתית

בהצלחה

ביקשתי מכמה חברות עזרה,יש כאלה שלא ממש התלהבו ויש כאחה שהתחילו ובאמצע פרשו
אבל כל הכבוד לך על ההשתלות המבורכת!

גם אני לא משתמשת בוואטסאפ, וזה ממש ברכה,

וכנ"ל לגבי האתרים והשדכנים והחברות.

 

תפילה, אמונה, וחוק התודה, של הרב הרוש. ממליצה. ;)

וב"הצלחה !

הצלחה רבה גם לך!

chayaphoto45@gmail.com

נתקלתי גם בגברים שדואגים לילדים ואוהבים ומשחקים לא פחות מנשים.

בד"כ נשים משקיעות יותר), אלא התכוונתי בהרגשה.

ועוד בכלל אתה לא מדבר על אמא אז בכלל לא ברור לי

החוצה בכל מיני דברים קטנים ועדינים.

תגדל חתול בבטן, נראה מי יאהב אותו יותר, אתה או מישהו אחר

תנסי בשעות הערב (:

אם היה משהו, לכל אחד היה תירוץ אחר, לא?

מבינה ממש שהחברים הם במידה מסוימת ה'פנים' של המיועד ושכל דבר יכול להתפרש למליון כיוונים. וברור שזה לא הכי נעים להיות בסיטואציה שתיארו, אבל קחי בחשבון שבד"כ כשמביאים מספר של חבר/ה לבירורים- מעדכנים אותם. כך שלא נראה לי מאוד הגיוני שמישהו מהם ינסה להתחמק.
זאת לגמרי שעה שמאוד הגיוני שאנשים יהיו בה בעבודה/לימודים ושלא יהיו בפניות לדבר כרגע.

אגב, באופן כללי, גם כשיש מלא דברים טובים להגיד על הבנאדם- צריך לפעמים פניות (טכנית/נפשית/ענארף), או סתם לעשות סדר בראש כדי להגיד את הדברים בצורה מסודרת.
לכן, נראה לי הגיוני לסמס לפני שמתקשרים ולשאול אם/מתי נח להם לדבר.

לא הייתי ממש רצינית.
רק שכולם ענו בדיוק באותם מילים...
לכן שאלתי 🙈

אפילו נרשמתי פעם לקורס אינטרנטי ושילמתי עליו כסף

ולא היה לי באמת אנרגיה ללמוד

מתרגשת כל פעם מחדש לראותך כאן..!

מוכר וידוע, לא נראה לי שכדאי בכוח.
הבעיה שגם את התחום הזה לא מפסיקים למסחר..  זה מתיש.

איזה כיף שיש אותך 

 

כן.. אבל בנתיים אתה מרגיש תקוע, ושאתה לא עושה משהו כדי לקדם ענייניים.. ותקופת היובש לא משפרת את המצב  

1 אם אתה תקוע על הקודמת, תבדוק באילו דרכים אתה יכול לחזור אליה

 

2 ברגע שאתה יודע שמיצית את הדרכים ואין לך איך לשנות את זה, תוותר. כשתבוא מישהי אחרת היא תצליח להזיז אותה מהלב שלך בדרך שאתה לא תוכל לעשות לבד

 

3 ברור שיש יותר טוב ממנה. טעות רגילה, תמיד חושבים "מצאתי את הכי טובה" ואז מגלים שלא. אז תדע כבר עכשיו

ונכון ברור שיכול להיות שיש יותר טובה ממנה. אבל כרגע זאת התחושה. שהיא זאת האישה שאני רוצה לחיות איתה ולהאיר איתה את האור שלנו. גם בשכל אחרי הרבה מחשבה זה נראלי מתאים ויכול להיות טוב. זה היה משהו באמת מיוחד פשוט מעדיף לא להרחיב בפרטים.

אתה חייב לעשות פעולה, אתה לא יכול להישאר תקוע במחשבות ודמיונות לנצח...

 

אם אתה חושב שהבחורה הקודמת שיצאת אתה יכולה להתאים לך, אז תציע לה לנסות שוב...

עברו חודשיים, אולי היום היא תסתכל על הקשר שלכם במבט שונה והיא כן תחשוב לנסות שוב... מה אתה יכול להפסיד מזה? מקסימום היא תסרב ותדע שאתה חייב להמשיך הלאה...

 

או שפשוט תצא עם החדשה, יש הרבה בנות טובות שיכולות להתאים לך, אין סיבה לחשוב שהיא היחידה בעולם... 

אולי החדשה באמת תמצא חן בעיניך? איך אתה יכול להחליט שאין יותר טובה מהקודמת אם לא ניסית לצאת עם עוד בנות?

 

ומחזק בכך שתצא לדייטים אפילו אם אין חשק.

בפעמים הראשונות סביר שזה לא ידבר אליך ותשאר אדיש

אבל בסופו של דבר מישהי חדשה תצליח לשתול בלבך

צמחי מרפא. 

<עד שתתפלא היכן בילית חודשיים>

 

 

 

 

 

למה אתה מרגיש שאתה חייב לחזור לקודמת
האם היה דברים מיוחדים אצלה?
ניסית לשבת עם עצמך ולחשוב מה אתה מחפש מה אתה רוצה מאשתך?
למה דווקא היא זו שענתה על התשובות..
תנסה לעשות את זה בטוח שזה יוריד מעליך הרבה

 

בכל מקרה אל תפחד מזה..
יש פיתגם שאומר שאצל בחור כבר בדייט הראשון הוא מחשב איך יראה השולחן שבת שאצל חמיו וחמותו

וואלה כן חשבתי על כל מה שכתבת והמון. חודשיים כמעט. היה בה בדיוק את כל מה שאני רוצה שיהיה לאישתי.
הבעיה אולי שאני מפחד לקבל ממנה תשובה שלילית..

אתה צריך להפריד בין הרגש והכאב שחווית,
לבין המציאות וההיגיון.

רגש - זה באמת מבאס שאתה מרגיש חיבור מטורף למישהי. שלדעתך היא הכי טובה בשבילך והיא לא רוצה אותך.
מציאות והיגיון - למה שתבזבז חודשיים בכאב וסבל על מישהו שלא מעוניין להיות איתך ? מה ההיגיון בזה ?

וזה לא שאני שבור ומלא בכאב ובסבל. יותר געגוע מטורף למשהו טוב מאד

משהו ״טוב מאוד״ (בזוגיות) = הדדי.
אם הצד השני לא מעוניין אחרי שבוע = אז אולי השבוע הזה היה כיף, אבל זה לא משהו ״טוב מאוד״.

מבין ת׳כוונה ?
מה שאני מנסה לומר זה שאל ״תתרפק״(?) על הקשר הזה. הוא לא משהו שאתה צריך להתגעגע אליו.
כי אז בעצם אתה נותן יותר מדי קרדיט לדבר הלא נכון.

הוא *לא* מה שאתה מחפש *שוב*.
אתה מחפש את זו שתרצה *אותך* כמו שאתה רוצה *אותה*.
כשזה יקרה, אז תבין מה זה ***באמת*** ״טוב מאוד״.

מקווה שהבנת את רוח הדברים שאני מנסה להעביר לך. בקטע טוב.

אבל פשוט להתייאש זה הפיתרון? ואם זה כן יהיה זה בסוף?

אל תבזבז את הזמן על משהו לא שלך,

כמובן אם זה משמים זה יחזור אליך,

אבל אל תתקע על העבר, שוב תתקדם 

הלאה,אל תשכח שאם תנסה שוב אותה

וזה לא ילך יהיה יותר אכזבה,בהצלחה 

רבה רבה לך.

הגיוני לשאול אם היא רוצה לנסות שוב.
אולי היא תשמח, לך תדע..
מקסימום היא תגיד לא.

אני אנסה.. תודה רבה!!!

(יצאנו פרקי זמן ארוכים ממה שתיארת)
והיה לי מספיק אומץ אחרי תקופה להציע סבב ג'- הצעה לה סירבה.

והיה לי קשה. מאד. ועד היום זה קצת פלא בעיני, איך צד אחד יכול להיות כ''כ בעניין, והצד השני פשוט לא. במאה אחוז. פשוט לא מעוניין.

אז באמת- שווה לנסות להציע שוב, אם זה יושב עליך. לך תדע.

אבל אם היא לא תרצה, חוששני שתצטרך ללמוד בדרך הקשה (היא קשה, מבטיח לך) ש..יש דברים בחיים שפשוט צריך ללמוד להשלים איתם.
זה יפה שאנחנו רוצים מישהי. אבל צריך לזכור שגם היא צד בעניין- ואם הרצון שלה לא איתנו- פשוט אין לנו מה לעשות. היא לא המזל שלנו. מהסיבות השמימיות השמורות לקב''ה.

אז..בשלב שבו עוד יש מה לנסות, לעשות סבב שני זו אחלה דרך פעולה
אבל..במידה והיא פשוט לא מעוניינת, במידה ותיתקל בסירוב- האנרגיה שלך צריכה להיות מופנה למקומות אחרים..לקבל אתזה, להשלים עם זה..לעשות מה שאפשר כדי להמשיך הלאה, כמה שיותר נקי.

זה כואב אחי, באמת..אבל זה פשוט חלק מהחיים.
החיים יכולים להופיע בצורה לא נעימה, וחזקה
אבל אנחנו חזקים יותר

ממש ממש קשה.
הצד השני של התמונה זה מתנה בשבילך,
וזה לא קל להפוך את החשיבה אבל שווה לנסות,
כרגע זה נראה פשוט שחור, אבל בעז"ה יגיע הצהוב, האור.
מכל הקושי הזה מגלים כוחות. בהצלחה.

גם יש באזור שם כלמיני גינות קטנות יותר שאפשר למצוא בהן מקומות לשבת (חלק בטווח הליכה אפילו).

ישמצב שגם הפארק ליד הקניון יהיה פתוח (בעקרון הוא היה סגור כמעט עד תחילת הסגר השני, אבל שבוע שעבר עברתי עם הרכב באזור והיה נראה שיש שם אנשים, אז אינלי מושג)

ושמעתי ברדיו שהיה מישהו שנפגע מקורקינט בגני יהושע לפני כמה ימים, אז כנראה שפתוח שם, וספציפית בשבע טחנות יכול להיות ממש נחמד.. (: