פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 366)

כי מדובר על צורך "חיוני", לא פחות מכל מה שנשאר פתוח.
לגבי התחלה של קשר חדש אני מתבלט..

אבל אם יחליטו היום על החמרת הסגר (סגירה של מקומות עבודה) אני חושב שצריך להמנע מפגישות.

הבדלי ערים
משתמשים במדיה למה שאפשר
וכמה שאפשר.

הסגר לא נראה עם אכיפה מתוגברת ובוודאי שצריך לשמור על מסכות ועל ההנחיות.

זה שאלה עדינה של שיקול דעת.

כל עוד אתם לא נמצאים בהתקהלות השאלה הופכת להיות לשאלה חוקית מאשר מוסרית. ככה נראה לי.

פחות זורם להתחיל קשר חדש. זה בטוח.

תראו עד כמה אפשר לדבר על זה ואולי תצלחו להגיע לרעיון שיוסכם על שניכם.

וגם אם לא - עצם הדיבור הוא חשוב.

קשר מתקדם

לחכות להחלטת הממשלה ואח"כ נהיה יותר חכמים לגבי אופי הסגר...

נראה שהממשלה עומדת להחמיר עם הגר ככל שהזמן עובר.

יצא לי לסוע (מסיבה מוצדקת) בת"א ופשוט לא היו פקקים אבל היתה תנועה סה"כ.

זה ממש לא נראה כרגע כמו הסגר הקודם.

או באזור שמותר חשניכם להיות בו.

או טוב יותר, חברים שיש להם מרפסת או חצר?

הם כמובן כלואים בחדר עד שאת נותנת להם את האוקי..

תכלס, יותר זורם..

ואני חושש שהדייט יהיה פחות אותנטי (מצידי)

סתם אמרתי.
אז אולי בגינה נידחת?

יכולה להיות צורך חיוני.

לוידעת איפה אתה גר
אבל בעיר שאני גרה יש תנועה רגילה.
לא הייתי הולכת לפארק ציבורי,
אבל בהחלט הייתי מנסה גינה צדדית

זה מפר את הסגר

לא יודעת לא שמעתי על זה שמותר

זה ליודעי ח"ן

כל כך הרבה החרגות יש בו. וחוץ מזה שהחנויות סגורות, והעיר העתיקה בירושלי נצורה פחות או יותר עולם כמנהגו נוהג.

לא רואה בעיה בלהפגש במקום פתוח.

לכל היותר אתם באמצע פעילות ספורטיבית.

או בדרך לטיפול פסיכולוגי.

קצת יצירתיות רבותי...

אם את לא מתכוונת להפגש בסגר עדיף לא לחזור עכשיו למציע.
יכול להיות שהבחור כן נפגש עכשיו אז למה שהוא סתם יחכה כמה שבועות? בעיקר כשלא ברור מתי הסגר יגמר.

וזה נתון לשיקול דעת של הבחור אם לחכות או לא לחכות.

וואלה יכול להיות הצעות ששווה לחכות בשבילם גם חודש.

אם את רוצה לברר אל תחכי לאחרי הסגר

תתקשרי למי שהציע, תספרי לו "עכשיו פנויה, הייתי דווקא שמחה לצאת עם מי שהצעת, אבל בגלל הסגר וכו'. אז רק מעדכנת, אם תה רוצה לספר לבחור והוא ירצה לחכות לי (כי אני לא הולכת לפגוש אף אחד אחר בינתיים) אז שידע שאני פה"

ההשקעה מביאה יתרונות מרכזיים

- לא רואים את הקשר כמובן מאליו

- לא מורחים את הזמן סתם

- זה יוצר יותר מחוייבות

קודם כל, צריך להרגיש אם יש רצון לנסות להיפגש שוב. לפעמים אחרי פגישה אחת מרגישים שזה לא זה, אז אם את מרגישה שסבבה להמשיך אז אחלה. 

ותשאלי את עצמך, איך היה לי בפגישה? זרם יחסית? היה נעים לדבר? אני חושבת שזה פחות לסמן וי על דברים ספיציפים, אלא לפי מה שאת מרגישה. 

בכל מקרה כל עוד לא היה ממש חוסר התאמה, תמיד כדאי להמשיך לדייט שני כדי לנסות שוב.

בהצלחה!

פגשת בנאדם...

התרשמת ממנו שהוא סבבה? אם כן - כנראה שיהיה כדאי להכיר אותו יותר..

יצר אצלך אפעס התעניינות? הוא יכול ליצור אצלך התעניינות?

 

אין צורך לחכות לפנטזיות ושישר יהיה קליק, מספיק שהיה טוב ויש מצב שאולי זה יכול להיות בכיוון שלך.

 

לא צריך לחשוב במונחים טכניים כמו לסמן וי.. זה לא טכני כל הסיפור הזה. זה מאוד דינמי ותלוי בך.

 

אבל כבר רואה שיש פער מבחינה דתית

אם את חושבת שזה לא משתמע לשני פנים אז... למה כן?

ומבאס שיש פער

יהיה לכם טוב השהות ביחד אע"פ הפער?

זה לא כל רחוק הטווח הזה.

עדיף לסיים בחוסר בבאסה קטנה מאשר בבאסה גדולה.

וגם בקטע חיובי - כדאי לך לבנות משהו טוב לטווח ארוך ולא משהו טוב לטווח קצר.

ולא לסמן ✔ים ולחפש סיבות כדי להמשיך.

 

אם את חושבת שהפער הרוחני ביניכם גדול מידי - זה יכול להיות סיבה להוריד.

כמובן שאם זה לא ברור כדאי להמשיך ולבחון כמה הפער גדול.

 

בהצלחה!

הוא מוצא חן בעיניך לפחות בתור התחלה.
ושנעים איתו.

אולי תירדם קודם

בהם אנרגיה.

ריצות מסביב לשולחן כמו ילדה בת 3🙊

וזה עדיין בולט.. כנראה שזה לא סתם.

ולא רק אלייך
אומר תודה למלצרית, לנהג באוטובוס
כשהוא מספר סיפורים מה השדר הסמוי וכו'

כמו שבנאדם יודע לזהות מבין חבריו על התכונות שלהם כך בנאדם צריך לסמוך על האינטואציה שלו לרואות אם האדם הוא באמת נחמד או עושה פוזות. יש גבול עד כמה אפשר לעשות פוזות. וגם זה לא כיף.

אפשר לשים לב בין נחמדות ורגישות טבעית לבין הרצון לרצות. זה לא כזה מסובך.

מה גורם לך לחשוב שלא? 🤔
לדעתי, תכונה שמצליחים לשדר לסביבה, בטח אם לא באופן מעושה, היא תכונה פנימית ואמיתית.
כיף לך שזכית הבחור רגיש! 🙂
בהצלחה!

לפעמים אנשים מתאהבים כל כך חזק או מחליטים שהם רוצים או חייבים להתחתן אז הם יכולים להציג אישיות שונה מהאמיתית...
כל שנותר לך להקשיב טוב האינטואיציה שלך ולהרבות בתפילה ואולי יהיו רחמי שמים

קחי סיטואציה שבה את חושבת שזה חשוב לך, תבדקי איך הוא מתנהג בסיטואציה הזאת.

"רגיש", "אכפתי", "עדין", "מתחשב" זה דברים מאד תלויי הקשר.

 

את רוצה מישהו שישים לב שאת עצובה עוד לפני שאת שמת לב, ויעשה הכל כדי לשמח אותך?

את רוצה מישהו שמוציא את הכסא תינוק מהרכב לפני נסיעה, כי אולי יהיו *הרבה* טרמפיסטים? (מבוסס על סיפור אמיתי)

או שאת רוצה מישהו שכשתגידי לו שאת עצובה, או כשתבכי, הוא יתייחס אלייך בעדינות ולא יגיד שזה שטויות והכל בראש שלך?

כי את שני הראשונים קשה למצוא (את הראשון? אצל בנים?), והשלישי הוא לא נדיר כל כך; 

אבל את שלשתם קל נורא לזהות.

 

בקיצור, תחליטי מה את מחפשת, ואז תוכלי לדעת אם הוא כן או לא.

 

ואם אני במקומך - הייתי מספיק עם ה"מחפש מישהי שהיא __". טוב לך? כיף לך? את מרגישה שהוא נותן מקום לצרכים הרגשיים שלך? את מרגישה שכשאת צריכה אותו את יכולה לסמוך עליו? הוא מתחשב בך? הוא מסוגל להודות בטעויות ולהתנצל כשהוא לא התחשב בך? את מאמינה שכשיהיו לכם ילדים הוא יהיה אבא טוב? את מאמינה שהוא יסתדר עם ההורים שלך והם יסתדרו איתו? את מאמינה שהתכונות שלו שגורמות לך להרגשה טובה, הן יציבות לפחות כמו התכונות שמעצבנות אותך - ואולי התכונות הטובות אפילו יציבות יותר? אם התשובה לכל השאלות האלה היא כן ברור ומוחלט, אז תדאגי שהוא ידע מה המידה של הטבעת שתתאים לך ואיזה סגנון את אוהבת.

אולי לצאת תקופה
עדיף חודשיים-שלושה נוספים לפני אירוסין בשביל לב יותר שקט.
לפגוש במגוון מצבים, במגוון הזדמנויות. לפגוש בסביבה המשפחתית. 'להביא בחור הביתה' לא צריך להשמר לווארט, או לשבת אחרי אירוסין.
פעם ישבתי עם המשפחה של הגברת בדייט בשני. הסבא תחקר אותי ועשינו חוק פולנים שלובים. הכיר את אחת משפחות המוצא שלנו משידלובצא. היה נחמד. ולא קרה לי שום דבר. ומותר להפרד אחר כך.
לכי איתו לאנשים שאת מעריכה את דעתם. תפגישי אותו עם מישהי או מישהו שאת מעריכה את דעתם. זה יכול להיות מישהו מהמשפחה, אנשים שאת מתייעצת איתם, וסומכת על דעתם.
זה כמובן לא מכסה הרמטי, וגם יש כאלה שלא עשו כלום מהרשימה וחיים נפלא ב''ה. רק כאופציה.
ב''הצלוחה

האם הוא מתייחס לרצונות ורגשות של האנשים בסיפור או מתייחס רק לצרכים של עצמו

מתעניין מה דעתך, זוכר מה שאת אומרת לו- לומד, מיישם, שם לב אלייך ולא שקוע רק בעצמו ורצונותיו. מודע לחלוטין שיש עוד אדם מולו. יודע להתגמש.

 

אבל - 

יש סיפורים כאלה שבסוף זה נגמר בחתונה

 

וגם אם יגמר בלא.. לפחות תדעי שניסית 

 

אם את נפכשת בסוף.
תבואי בגישה חיובית.
ולא בגישה של "בטוח זה לא ילך"..

ואם שנה וחצי אני אומרת את זה לל מי מנסה להציע, והבחור עדיין לא הבין את המסר,

אז שיבוא ויבין את זה ממני באופן חד משמעי.

ואל תגידו שזה לא פייר לעשות לו את זה.

גם לא פייר לא לכבד את הלא של הבחורה ולנסות מכל מיני כיוונים.

ונכניס אתכם קצת לצולנט החרדי: אם הוא לא היה מבית "בעייתי" הוא לא היה פוזל לכיוון שלי...

(חשוב לי רק להסביר, אין לי בעיה עם הרקע הקצת מורכב שלו. יש לי בעיה עם זה שהוא בחור ממשפחה "חשובה" שלא היתה פוזלת לכיווננו אלמלא המורכבות שלהם)

זה מחרפן אותיייייייייייי

סליחה על הטונים.

 

אחרי שהצגת את הענין.
לוידעת מה להגיד..
ומותר לשאול למה הוא רוצה אותך?

אני בחורה איכותית ו"שמורה" ופתוחה,

מספיק פתוחה בשביל להסכים להיכנס למשפחה שכל כך שונה מהמשפחה שלי. (ואף בחורה ממשפחה בקו שלהם לא תסכים...)

זהו.

כבר אמרת כן?
לא הייתי הולכת על משפחה מיוחסת. ברגע שאת לא כזו.

נערך.

אני יודעת שחפרו למישהו עלי מלא פעמים כמה אנשים ובכלל לא ידעתי מזה והוא היה בטוח שזאת אני שחופרת.. קיצר לא תמיד זה באמת הוא, סתם שתדעי, יכול להיות שהוא בכלל לא יודע מזה

מכיר סיפור דומה, שהמשפחה לחצה בעצמה.... (אגב, נגמר בווארט. טרי טרי..)

והחבר'ה סביבו החליטו לעבוד עבורו.

לפעמים יש גם הפתעות ומי שהיינו בטוחים שהכי לא קשור אלינו יכול להתגלות כדווקא כן..

לזה שעולה מדברי שאולי הוא לא רוצה ולוחצים אותו, וזה היה ציני.

או לזה שסגרו ווארט, וזה היה רציני?

(ציניות רצינית? נו, תמיד יש מה ללמוד....)

כי לי היה סיפור עם מישהו, שהציעו שניפגש המון המון פעמים מכל מיני כיוונים. ואף כי אני רציתי מאוד לנסות, והוא ידע שהסכמתי, שלל ההצעות האלה ל-א היו ביזמתי! איכשהוא הרבה אנשים הכירו / שמעו על שני הצדדים וחשבו שזה יכול להתאים...)

הם חושבים שהסגנון מתאים אבל הוא לא. בכלל לא. ואמרתי והסברתי והסברתי שוב. בקיצור כפרת עוונות.

לטעמי,
אם יש לך סיבה ברורה ללמה לא- תהיי נאמנה לה.

אם ממש אין סיכוי אז לא. חיבוק גדול...
ואגב ממש ממש לא בטוח שזה הבחור. הגיוני שזה המשפחה או השדכנים

רק כדי להוריד את זה מהראש.

 

ולפעמים זה לא עוזר, וימשיכו להציק לך "למה לא תנסי שוב", ואפילו אם הוא זה שאמר לא.

 

תתפללי שהוא יתחתן

ואם לא אחרי הפגישה כבר כל אחד ילך לדרכו,

אבל לפחות השתדלת.

יותר בהודעות

וגם - האם נתנו לך דוגמאות?

זה נראה לך ממש סותר,
או שיש איזו אפשרות להבין את זה איכשהו?

או שהוא לא רגיל או יודע מה לעשות בשיחה? (למשל)

פשוט חוסר רגישות ונראה שלא יודע כללים בסיסיים למרות שיש לו פזם בעולם הדייטים

בן 30

אז אולי זה מהכיוון ההפוך-
שנמאס לו מדייטים והוא עושה את הכל כבר מאוד טכני, והעיקר לקצר תהליכים

זה די פרדוקס, שאתה רוצה משהו ומצד שני משדר חוסר רצינות

אלא פשוט כנראה כבר אין כוח.

עכשיו, כמובן שאת לא זו שאמורה לספוג את זה, ולכן עדיף לשמור את זה כנק' בצד ולהפגש.

תודה לך 

וגם לישמיענו וברוקולי

אין סיבה להכנס לסרטים בגלל שיחת טלפון או וואטסאפ.

זה בקושי משקף. וגם אם זה משקף משהו - אי אפשר לדעת מה. זה סתם מכניס לסרטים מיותרים.

תסתכלי בפגישה על הבחור עצמו, זהו.

אם הוא קילל וצרח עלייך בשיחת טלפון ראשונה אני בהחלט יכול להבין שאת לא תרצי לפגוש אותו.

 

אבל יש הרבה צורות התבטאות שתלויות בהקשר. יכול להיות שאת צריכה להתרגל לבדיחות שלו, או שהוא היה בלחץ. יש גם הרבה גישות ביחס לדייטים ולשיחה לפני, וזה מתבטא המון באיך מנהלים את השיחה. יכול להיות שבעבר הוא היה נשמע ממש עדין ואז בנות לא רצו אותו כי הוא נשמע רכרוכי, או לכי תדעי מה...

 

הכלל בתחום הדייטים כולו הוא קבוע (מציג את דעתי):

 

1 מה שלא נעים לנו - אנחנו פשוט אומרים לא, ולא משנה כמה זה טוב (כמובן אם שום דבר לא טוב לנו, צריך ללכת לייעוץ, ולבחור בין לשנות גישה לבין להתפשר)

2 מה שלא מפריע לנו נקודתית אבל גורם לנו לפחד שזה מעיד על משהו - עם כל הכבוד, רובנו לא מומחים בתורת הנפש, ומאפס מידע להסיק מסקנות מרחיקות לכת על בן אדם זה חסר הגיון. אז אם יש לנו חרדה מתכונה מסוימת שלו - זה חוזר לסעיף הקודם; אבל אם זה סתם "הוא לא חייך לילד שעבר ברחוב אז אולי הוא לא יתייחס לילדים שלו" או "הוא דחה דייט למחר בגלל שבעבודה היו צריכים אותו; אז גם כשאהיה בחדר לידה הוא יעדיף ללכת לעבודה?" - במקרים האלה פשוט אין לנו מושג. 

3 עם הזמן מתגבש דימוי של האדם בעינינו. ואז התכונות והמעשים (סעיף 2) מצליחים ליצור דמות, שאנחנו יכולים להחליט אם נעים לנו עם האדם הזה או לא (סעיף 1). כמה שהתכונות יותר בולטות ויותר חד משמעיות, אנחנו מצליחים לגבש דעה (או דמות, ותחושה) מוקדם יותר. כמובן אפשר להתעניין גם אצל אנשים שמכירים כדי לקבל תמונה מלאה יותר.

4 באופן כללי אדם הוא לא אוסף תכונות, אלא שילובים שונים של תכונות ייחודיות מאד. יש תכונות נפוצות יותר ופחות, אבל הגיבוש כדמות יכול להיות ממש ייחודי ואפילו מורכב מאוסף תכונות נדירות. ולכן כל הרשימה של "מידות טובות" היא לא מדויקת, כי מה שחשוב זה שלכל צד נעים וטוב עם הצד השני, ולא מדידה אובייקטיבית של מידות טובות.

 

ובחזרה למקרה הספציפי - כן, יכול להיות שהוא התעייף. או התחספס. וברגע שהוא ידע שהוא יכול להיות הוא בעצמו, הוא יכול לפרוח. וגם אם לא, יכול להיות שהוא רגיש ועם טאקט - כמה שאת צריכה - ופשוט תני לו עוד כמה דקות ותראי את זה.

את לא צריכה לדאוג בכלל.

לפגוש
לבדוק
להכיר.
רק ככה להחליט.

יש שם חלקים שהם נכונים אבל זה לא נכון שדייט ראשון הוא הקובע..
יש גם אנשים שאין להם שום בעיה בדייט ראשון וכל מה שהם כתב שם לא תקף לגביהם ועדיין זה לא נכון .

ואתה יודע מה באמירה זו
זה מרגיש שכל אחד מחפש איך לחנך את הרווקים אולי ככה ככה ? אולי לא עשה ככה וככה?

מה לגבי האמונה שלכם שהכל משמיים? ואדם רווק עכשיו כי זה עכשיו מה שמדויק לו?

די כבר עם העצות האלה ..
אני כן חושבת שצריך לעזור לרווקים בתהליך שלהם ולתת עצות אבל לזכור בד בבד שלא בהכרח שהם עשו משהו לא נכון .
עם כמה שאני מעריכה את הרב הזה ואני מאוד מעריכה!
הכתבה הזאת לא נגעה אלי בשום צורה.
ולא רק שלא נגע זה נראלי פשוט לא נכון

בכל אופן.. יכול להיות שהנתון שלו לא נכון בכלל,
אבל אפשר להתייחס לזה כאל כתבה על דייט ראשון

אז את נגד עצות בכלל?
ולמה את מתכוונת שהכל משמים?
לדוגמא- אם אני אגרום לבחורה לחתוך את הקשר- זה משמים?

לגבי המחקר שהוא ציטט, צריך לשאול על איזה ציבור נעשה המחקר?
הרי ברור, שלמה שקורה בציבור החילוני, אין שום קשר למה שקורה בציבור הדתי (ובציבור החרדי זה גם אחרת..)
מההתרשמות הכללית שלי זה לא ככה (אבל לא עשיתי על זה מחקר..)

שהוא לא יביא לציבור דתי לאומי מחקר שנעשה על הציבור החילוני או החרדי.. הוא לא תמים אני מניח, הוא מכיר קצת.. (לא צריך להכיר הרבה) אלה שיטות אחרות לגמרי לעולם הזוגיות

ובכל אופן אותי אישית מעניין יותר התוכן שלו מאשר הביסוס המחקרי. כי לא חייבים להאמין בעובדות שהוא הביא כדי לקחת את התוכן שהוא כותב, שהוא כשלעצמו- לא נראה לי מושלם אבל בהחלט מעורר מחשבה

בגדול ברור שיש כאלה שצריכים איזון בכיוון הזה.

ויש כאלה שצריכים איזון בכיוון ההפוך.

ולפי המחקר נראה שיש צורך מסיבי באיזון לצד מסוים, (לרוב מוחלט של האנשים) אבל אני לא סומך עליו שהוא הביא מחקר רלוונטי.

את לא מתנגדת לתוכן,

את מתנגדת לסגנון

ואני חושב שהוא גם צריך איזון.
פגישה ראשונה הרבה פעמים אומרת לא מעט..

פגישה ראשונה אומרת לא מעט על האדם בהקשר של.. פגישה ראשונה (כמה מפתיע), ביום הספציפי הזה.

או, כמו שכתב הרב יוני:

"יש לא מעט אנשים איכותיים ומדהימים שבפגישות ראשונות הם לא במיטבם. למה? כי הם נבוכים/לחוצים/צריכים זמן להיפתח (או סתם כי היה להם יום קשה בעבודה...). אם היושב מולם לא ייקח זאת בחשבון ויהיה מוכן להתאזר בסבלנות, הוא עלול לחרוץ משפט בטרם עת ולהפסיד את האוצר האמיתי שמסתתר לפניו, אך כדי להגיע אליו צריך קצת לחפור. זכרו: גם המכונית שלנו קרה כשמדליקים אותה בבוקר. היא זקוקה לכמה דקות של נסיעה בנחת כדי שתוכל לתת לנו באמת את כל מה שהיא יודעת."

אם כי, אני חושב שהנקודה היותר יסודית שהוא העלה זו הנקודה הזאת:

"אך אסור לשכוח את כלל היסוד בזוגיות שאומר:
קשר הוא דבר שצריך לבנות אותו.

אין תחליף לזמן המשותף ולחוויות שעוברים יחד כדי שמשהו עמוק יקרה בינינו. יותר מידי אנשים מצפים מפגישה ראשונה לדברים שהיא לא מסוגלת לתת להם. המחשבה הרומנטית: 'אני הולך עכשיו לפגוש את בן זוגי המיועד' היא מוקש קטלני שעלול לפוצץ את שנינו.
המשפט שצריך ללוות אותנו הוא: 'אני הולך עכשיו לשבת על כוס קפה ולשוחח בכיף עם בן אדם נחמד'. זהו. לא יותר. כשבגיל 17 עמדתי נרגש ולחוץ לקראת הטסט הראשון שלי, הרגיע אותי המורה לנהיגה באומרו: "דע לך שכמעט כולם ניגשים לטסט ראשון רק בשביל להגיע אל השני. רק משם המשחק באמת מתחיל". האם יש מצב שהכלל הזה נכון גם בדייטים?"

המשפט המפורסם "מה איכפת לך לשבת איתה על כוס קפה? מקסימום תפסיד ערב!" - הוא שגוי ומזיק. אנחנו לא קרשים. פגישות סרק שורטות את הנפש שלנו ומשחיתות את זמננו היקר

הציטוט הזה נכון גם לגבי פגישה שניה!!!!!
אם ראית בפגישה ראשונה שזה לא בכיוון אין צורך להמשיך את הקשר..

הוא פשוט מנסה לשנות התפיסה לגבי על סמך מה מחליטים אם רלוונטי או לא ומהם נקודות המוצא והציפיה מדייט ראשון לא דומה אדם שמדמיין שהכול יהיה רומנטי ואהבה ממבט ראשון לאדם שמבין שדברים לוקחים זמן וכו'
הגדרת הרלוונטיות שלהם תהיה שונה לחלוטין..
אבל כולם מסכימים שאם ברור שאין רלוונטיות אין טעם להיגרר

ולא שטחי. אם הגעת מתוך בירור מעמיק למסקנה לא להמשיך- אין לי בעיה עם זה (אני מניח שגם לו אין). לא רק שאין לי בעיה, אני בעד!

אבל כשהוא כותב על הכמויות הסיטונאיות-
כמות סיטונאית והעמקה לא לגמרי הולכים ביחד, בד''כ. לא חושב שבדייטים אנשים מעמיקים לעומק בכמויות סיטונאיות, אני חושב שאם כבר- וזו שאלה אם זאת אכן המציאות ועל מה הוא מתבסס- הענין הוא ענינים אחרים מאשר עומק. ולזה הוא מתנגד
והוא הביא את הסיבות לזה לדעתו במאמר

מרגש מאוד!

אם היא החליטה תכבד את ההחלטה שלה ותבין שהיא הגיעה אחרי התלבטויות (במיוחד אם היא אומרת שהיה לה כיף)

 

נשאר לך פתח,נראה לי כדאי לתת קצת זמן לשניכם ואז לבחון את הדברים לראות איפה זה עומד מבחינתה אם עדיין תרצה

 

בהצלחה

תמשיך הלאה היא אמרה לך לא בצורה עדינה.

אם זה יוסיף להציק לך בהמשך תנסה שוב.

ואולי היא השאירה את הפתח בשביל עצמה...

אבל מנסיוני הייתי ממליצה לך לא לתלות בזה תקוות, לא להמשיך להתעמק בזה...

נדמה לי שככה משאירים את הבחור בציפיה מיותרת ובמתח.. ובסוף באכזבה קשה
אני מניח שאף בחורה לא היתה רוצה שבחור יגיד לה לא בצורה עדינה שכזו..

צודק, אני גם בעד לסגור דברים באופן ברור ולא להותיר אנשים עם ציפיות מיותרות ומתח.

ובדיוק לכן אני חושבת שכדאי לו לקחת את דבריה כשלילה במקום להישאר במתח ובציפיה הללו

במיוחד עם לא יותר מידי ותק.

 

אולי זו תשובה כנה שכרגע היא לא מסוגלת, 

אולי היא באמת חושבת שיכול להיות פוטנציאל 

 

 

- - -

לפני שתזרקו עלי עגבניות- אני לא חיה בסרט, נכון שלפעמים זו דרך מכובסת ונעימה להגיד 'לא' 

אבל לפעמים יש כנות מאחורי המילים. 

אני הייתי מעריכה משפט כנה שכזה (גם אם בסוף צריך לקחת אחריות שיוצאים לדייטים) 

 

ו @מתלבט? הייתי ממשיכה הלאה, כי באמת אי אפשר לדעת מה הכוונה שלה, אם מבחינתך שווה לחדש את הקשר, אפשר לנסות בהמשך שהתקופה תרגע. בהצלחה!

ברור שהיא כנה!

אבל עדיין זה לא הופך את זה ל'לא פספוס'.

 

בסופו של דבר היא זאת מחליטה.

אבל אם הוא יכול להציע לה משהו או לנסות לגרום לשבת שוב על דברים - אולי... לא יודע מה המקרה בדיוק ועד כמה ואיך  הם דשו את הסוגיה.

 

אולי באמת היא צריכה קצת זמן.

 

אם הוא יכול לעשות משהו שיחזיר חיים לקשר הזה - זה לא פחות חשוב בשבילה מאשר לו.

 

צודק שזה נראה קצת אחרת. תודה. 

זה נשמע פספוס לא פחות שלה מאשר שלך.

אולי כדאי להעזר בגורם חיצוני שיעזור.

יראה מה גורם לזה להתקע ולשחרר ואולי תצליחו להתניע את העסק.

 

מחילה מכבודה של הבחורה - אבל ברור שרגש זה דבר שיש לו תנודות.

אבל תמיד יהיה אפשר להצביע על מה שמניע אותו ועל מה עוצר אותו.

קשה לי להאמין שאי אפשר להגדיר בעיה כלשהי בצורה ברורה בקשר שלכם

 

אולי ב252 פה תוכל למצוא אנשים ישיכולו לעזור.

הייתי מציע לה ללכת לגורם שלישי.

 

ואם אחרי כל זאת - העיקר שתדע שעשית את שלך.

 

 

נ.ב -

מוזר לי שעד עכשיו כתבו פה בעיקר לשחרר.

דוקא הכי נשמע לי הגיוני זה למצות את האופציות עד כמה שניתן (אם יש כאלה).

קורים פעמים שבחורים רוצים לחזור, ויש פעמים שזה גם הולך סבבה.

בגלל שאנחנו לא מכירים את המקרה אי אפשר לדעת מה כ"כ היה שם אבל אולי אפשר?

 

אם לא הולך - לשחרר. לפעמים חלק מהשחרור עצמו - זה לדבר על הדברים ביחד. לנסות למצות את האופציות ולהבין שזה לא יקרה. ואולי אני טועה - אולי באמת כדאי על ההתחלה לשחרר ולא להתבחבש?

הייתי מחכה עד סוף הסגר (בהנחה שאכן ייגמר אחרי סוכות) - כי עד סוף הסגר לא יצא לכם ללכת לבית קפה עם נוף או לבאולינג. אם בכלל תהיה לכם הזדמנות סבירה להפגש (אולי כן, לא יודע מה המצב שלך).

ואז אם אתה פנוי ומעוניין, תבדוק מה קורה לגביה, ותנסה לחדש.

כי הרבה פעמים קשה לנו להסתכל על עצמנו מבחוץ. נורא עסוקים בתוך הפרטים והמבט הכללי מתפספס.

אצלי לפחות. יש כאלה שאולי אצלם זה יעבוד בצורה יותר ריאלית וברורה- מנסים פה ואם לא עובד עוברים לשם.. ועל זה בדרך עד שמגיעים ליעד.
אצלי לפעמים זה יהיה איזה טריגר או משבר שפתאום יציף הכל ויגרום לי להבין שאני צריכה לנסות אחרת.

אם ניסיתי הכל ועדיין לא הצלחתי אני מנסה להרפות מזה. בדרך כלל זאת נקודת משבר וממילא כבר אין כח..
ואז חוזרת לנסות שוב אחרי שעשיתי מספיק חושבים עם עצמי.. מה הייתה הטעות (אם בכלל), מה למדתי ומה אעשה עכשיו שונה. מה שבטוח לא מתייאשת

תודה על השאלה. גרמת לי קצת לנבור בעצמי ולהבין כמה דברים

שבצורה הרגילה, 'לשחות עם הזרם'-
משם לא תבוא הישועה, למרות שזה יכול לחסוך הרבה כאב, ומהווה פתרון מסויים שהוא יותר נוח לנפש (ואולי גם לרגש) אבל לא מקדם אותי לשום מקום, ועלול להוביל לעוד יותר כאב בהמשך.
אז הבנתי שאני צריך להיות אני בדייטים, בלי חשבונות בכלל מבחינת מה שאני פותח בקשר.

זה בוודאות מתכון להרבה כאב,
אבל זאת הדרך שלי שאני כנראה (כפי מה שאני חושב כעת) צריך לעבור כדי להתחתן.

התובנה הזאת נולדה גם מתוך ייעוץ חיצוני עם איש מקצוע, וגם מתוך מחשבה עצמית והתייעצות עם חברים

שאלה הראשונה מאוד כללית לכן גם התשובה תהיה כללית - כל דרך יש לי סוג מסויים של אמון, מתי שיורד האמון מהדרך הזאת אז אתה עובר לדרך אחרת. זה משתנה מדבר לדבר. בכל דבר יש אמון מסוג מסויים ודרך מסויימת לבחון את האמון הזה. 

חשוב מאוד מאוד להתייאש מדרך לא יעילה. היאוש עצמו לא נעים, אבל הוא מאפשר להתחדשות.

 

לגבי השאלה למתקדמים - לא מסכים עם ההנחת יסוד -

אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו - אם הקב"ה לא נותן לי פתח לעשות משהו - אז אני לא צריך לעשות אותו.

ואם אני חושב שהקב"ה רוצה שאני יעשה אותו - אז בודאי שיש דרך כזאת - רק אני לא יודע אותה.

ע"כ אני מדבר באופן שכלי..

ברגש לחוות את זה, זה לא פשוט לפעמים.

שלמתקדמים זה בדיוק הגבול שנגמרה ההשתדלות וזה המקום כבר של ה'.

שאלה יפה שהתשובה עליה לא כל-כך יפה..
אין באמת ברירה .
אף אחד לא שאל אותך אם את רוצה או לא
פשוט חייבת להמשיך לנסות..
בתגובה שלי אני לא מדברת על נ"ו
וזה כואב וזה שובר ויש ימים באמת של שבירה
אבל אין מה לעשות צריך להמשיך
ולחפש פתרונות לחשוב יצרתי
וצריך מאוד להיזהר בזה כי לא כל הפתרונות מתאימים לך.
אפשר לקחת על עצמך משהו משמיים כדי שיראו שאת עושה את המאמץ שלך.
זה מאוד לא פשוט וגם האמונה מאוד מאוד שבירה כאן כי את תפללי.. תקחי על עצמך דברים..
ומנגד לפעמים לא יהיה שינוי.. או לפחות לא שינוי שאת מצליחה לראות.

לדעתי הכי טוב זה באמת גם להקשיב לעצמך ולעזור לעצמך ולהיות סלחנית כלפי עצמך
כי יש איזה פיזמון חוזר של .. לא עשיתי מספיק..
למרות שאין לך כבר כוחות לעשות יותר .
בעז"ה שלא תכנסי לשום לופ של אני לא מצליחה זה אלא תמיד תראי את האור

השאלה הראשונה, מצטטים את איינשטיין שאמר שטיפשות היא לחזור על אותו מעשה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. ניסית? לא הלך? תשחרר.
על גבי זה, השאלה למתקדמים.
ראית שזה לא עובד, תנסה משהו יצירתי.
סתם דוגמה, יש לך רעיון עסקי מסוים אבל אתה יודע שאפילו את המזכירה של המנכ"ל שעם החברה שלו אתה רוצה לעבוד אתה לא תעבור.. מה אתה עושה אז? מייצר את המפגש. אותו דבר פה, צריך להיות יצירתיים (אומר לך ואומר לעצמי).
שתהיה לכולנו שנה מדהימה ומוצלחת ושנמצא את המבצר העשוי מרגליות שנמצא על הר של זהב, ונצליח להוציא את בת המלך, בכל התחומים.

זה באמת כך, אבל זה רק מרגע שבאמת אתה מבין/מחליט שהדרך לא נכונה.
שמעתי בשם רבי נחמן שיש בחינה של הולם פעמיים. שאפילו שהולם בדלת פעם אחת ולא נשמע, הולם שוב.
זה נקודה דקה שמפרידה בין לחזור על הפעולה לבין לשחרר אותה מתוך ידיעה פנימית אמיתית שהיא כבר לא תניב פירות.

אני זוכר דברים שלו בעניין על התשובה, ששם זה באמת לא שייך להרפות (והוא גם אומר יותר מזה, שברגע שאדם מחליט לחזור בתשובה אז ישר קופצות מניעות).
אבל זה לא מה שמדובר פה, להבנתי.

כאחד שדי מתעקש בתפילות, הויתורים מגיעים ברגע שיש הרגש לכך.

וכך גם לגבי בחירת דרך חדשה. מרגיש לי שצריך להתכוונן אחרת.

וכמובן שברקע הרציו תמיד עובד ומחשב כדרכו (:

אבל הקדימות היא לרגש מסוים שמיציתי או שעלי להתחיל משהו אחר.

 

 

 

 

תפילה כצעד ראשון- מרבה בתחינות לה' שיכוון אותי למקום המדוייק לי.
אמונה כצעד שני- מכניס למוחי דרך המודע מחשבות חיוביות אל התת מודע(כן ממש לפני השינה ושקמים לשנן את הדבר שאני רוצה שיקרה)
מעשה כצעד שלישי- פועל בצורה הכי טובה שזה יקרה, ומהר. (כולל עבודה פנימית של בירור הרצון שלי, איפה הוא נמצא, האם אני באמת רוצה,? "לפעמים אני לא מוצא כי אני לא רוצה". ורושם איך אני רוצה את הבת זוג שלי, באיזה תכונות ואופי אני מעוניין? וכו')

שיהיה לך בשורות טובות השנה, במיוחד בתחום הזוגיות.
תהא שנת פלאות אראנו!

את יכולה להיות מאמנת
יש שלבים שונים אצלי,
כולם מתחילים מלקבל את עצמי, כשאני לא מצליחה.
מלהפסיק לראות את עצמי שווה רק כשהגעתי לתוצאה.

כי כשאני בהלקאה עצמית, אני לא במצב לשינויים וחשיבה חדשה ומחוץ לקופסא.
ושם, אני עמוק בתיסכול.

כשאני בתחתית, אני נעזרת. באנשי מקצוע מתאימים.
אני בוחרת בשקלול של שכל ואינטואיציה, ושואלת המלצות, לפני שאני פונה.
אישית אני תמיד נעזרת בנשים .
דוגמא חזקה לי, המדקרת שמידי פעם אני הולכת אליה.
בקצה, אני ישר קובעת תור, אבל כשאני חצי קלאץ', לוקח לי זמן להיעזר

בענינים רגשיים שלי, רגעים של תקיעות, אני מתחילה בהתבודדות. בוחנת את הנק'. מסתכלת בעיניים למה שלא עובד
ואז כותבת אינטואיטיבית, ומגיעה לרוב להחלטה מה הדרך לחלץ את עצמי מהבור.

וחוצמזה, שאני תמיד באימון בעצמי. כך שיש עוד מישהי עם יד על הדופק שלי, וזה מאד מקדם בחיים

התכוונת לשאול מהי הנקודה ממנה אנו מחליטים לשנות?

אצלי זה לרב כשאני חוטפת כאפה כתוצאה מהדרך בה פעלתי עד עכשיו.

ואם כבר ניסיתי הכל ולא הצלחתי, 

אני מרפה

משחררת

זורמת

בוחרת לא לבחור.

עד לנקודה הבאה שמכריחה הכרעה.

"... דאיתא בגמ' (ברכות כח: ) יכין את לבו כנגד בית קדשי קדשים, היינו כשאדם ירצה להתפלל יראה מתחילה אם הדבר שרוצה להתפלל עלי' הוא רצון הש"י, זה פירוש יכון את לבו כנגד בית ק"ק, ובזה ידע כי רצון הש"י הוא - אם יראה שלבו מלא תפלה ושפתותיו מלאים תנובה יבין כי מאת ה' הוא כמו שנתבאר בפ' ואתחנן () וכדרך שאמר דוד המלך ע"ה (דברי הימים א יז כה) אתה גלית את אוזן עבדיך על כן מצא עבדיך לבו להתפלל לפניך:"

 

- זאת אומרת - אם אתה רוצה לדעת שהדבר הוא רצון ה' (דהיינו אמיתי) - תבדוק איך אתה מתפלל על זה.

אם התפילה שלך קולחת ויוצאת מהלב "שפתותיו מלאים תנובה" - "יבין כי מאת ה' הוא".

 

לולא הוא היה כותב את זה היה קשה מאוד להגיע לזה..

 

מקור: מי השילוח/פרשת ראה – ויקיטקסט

 ד"ה "כי אם אל המקום אשר יבחר וגו"

חברה שלי שלא נפגשה עם אף בחור למעלה משנה.
ודיברתי איתה בפסח. והיא אמרה שהיא די איבדה תקווה כי אין בחור שהיא עדיין לא שמעה עליו.
מפה לשם.. היא התארסה עם גרוש לפני כמה חודשים..
והיא באמת לא שמעה עליו כי הוא היה נשוי עד ללפני שנה..

יראת שמיים ולב טוב לבן כמו שלג.

שאני אצליח להעריך אותו לא בכח

שבאמת יהיה דמות שאני אוכל להסתכל עליו מלמטה ולסמוך עליו בעיניים עצומות

אני מתכוון על " להסתכל עליו מלמטה'.

ואני ממש רוצה להצליח לתת לו את המקום שלו

ואם הוא יהיה חזק לטעמי ואני אוכל להישען עליו, זה מדהים

מקווה שהםא גם משדר על אותו תדר

ומתכונן להיות הגבר של החיים שלי

למרות שכן כדאי שתדעי, שגם גבר לפעמים מחפש להישען על אשתו..אף אחד לא עשוי מברזל.

אני בחורה מאד חזקה

ולכן אני רוצה אחד שאני אוכל להישען עליו, בניגוד לאיך שאני תמיד עם כולם

מאחל לך שגם הוא 'יסתכל עליך מלמטה' ויעריך אותך באותה המידה אם לא יותר. בע"ה

אולי בסגנון של דברי המדרש (ב"ר ל"ט, ג')-

" "אָחוֹת לנו קטנה" זה אברהם שאיחה את כל באי העולם בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע"

ומיועדת בשבילי

שכן כדאי להתפלל לפרטי פרטים

ולבקש בדיוק מה שאתה רוצה

כמובן להוסיף שמה שיהיה טוב ומגיע

אבל כן כדאי לפרט כמה שיותר

אני חושב שאולי זה יותר בשביל לעורר את הרגש, כי לפעמים קל יותר להתפלל

ולבקש על משהו מסוים וספציפי ולא על דבר גדול וכללי.

 

גם הבקשות שחז"ל תיקנו בתפילה מנוסחות באופן כללי, עם כי אני יכול להבין שהפרטים עצמם שונים אצל כאו"א.

 

אדרבא, אשמח לשמוע אם למישהו יש מקור לדבר כזה

והוא אומר "שתהיה תפילתו מפורשת ולא תהיה סובלת פירוש בלתי הגון".

 

כלומר שיהיה ברור מה הבקשה ושלא יוכל להתפרש בצורה אחרת,

אבל לא שצריך לפרט ולהכנס לפרטים.

 

וכך גם המדרש שהוא מביא כראיה זה שאחד היה בדרך ולא היה לו איך לחזור והתפלל לקב"ה שיביא לו חמור, והקב"ה שלח לו חמור שעכשיו נולד וא"א לרכב עליו.

 

ואדרבא, אם כבר זה מקור הפוך - כי כשמבקשים "שיהיה לי טוב" זה לא יכול להתפרש בצורה לא נכונה, בעוד שכשמפרטים את הנקודות זה לא כך.

זה הסיבה שכתבתי שתסתכל שם..אולי אמרת אותו דבר ולא הבנתי אותך?

אני מתכוונת שלא לבקש רק "שאני יהיה מאושרת"

אלא לפרט, שיהיו לי חברות, שאני אמצא סיפוק בעבודה, הצלחה עם המשפחה, להראות יפה

וכו' וכו'

לפרט את הבקשות ולא רק "שהשם ימלא משאלות ליבי לטובה"

זה גם טוב למי שקשה לו, אבל הפירוט עושה את זה

 

ככה שמעתי בכל אופן....

וכל המוסיף תבוא עליו הברכה - תרתי משמע.....

והעיקר, שיתקבלו התפילות

לילה טוב לכולם!!!

רק אומר 

אולי שיהיה סבלני

קולות מעצבנים כשהיא אוכלת

 

 

 

התאמה.

בכל הרבדים.

(גוף נפש ורוח)

אבל הכי הכי, שיהיה ירא שמים, בריא בגופו ובנפשו וימצא חן בעיניי.

ירא שמיים צדיק תלמיד חכם גדול בתורה ומעשים טובים ושאני אהיה ראויה לו, ושזה יהיה בעיתו ובזמנו ובזמן הראוי והנכון לי..

 

 

 

אבל בזכות השרשור  אני רוצה להתחיל לנסות לפרט אולי יותר בע"ה.. זה באמת חשוב

מאד מוזר לי הסיפור הזה

 

כשאני מתפלל מעומקא דליבא

זה לא יהיה על משהו כמו עם מי אתחתן

 

זה צורך, רצון, חלום,

אבל לא מה שנמצא בעומק הלב

שם יש אהבה, קרבה, הודאה

 

..

נכון

וכמובן לא חייבים לדעת מראש

אם אדם כנה כנראה שאין לו מה להסתיר (או שהוא לא חושב שיש לו מה להסתיר ואז הבעיה תצוץ כשמדברים על מה שהיה).

בנוסף כדאי לדבר עם צד שלישי אובייקטיבי שהיה מעורב או לפחות יודע מה היה הסיפור.

 

לדבר עם צד שלישי שהוא לא דוד של הבחור...
בד"כ בגט יש עוד אנשים מעורבים.
אז מבקשים לדבר עם מי שעסק בגט.

והוא אומר שהוא לא יודע מה בדיוק היה. נגיד שהוא נותן לי מספר של רב שלטענתו היה מעורב בסיפור -

אם אנחנו מדברים על מקרים שמישהו מתאמץ להסתיר משהו, איך אדע שזה באמת מישהו שאפשר לסמוך עליו? או איך מוצאים צד שלישי כזה, ויודעים שהתשובה שנקבל היא אמיתית?

איך בודקים את הכנות?

 

נגיד והבעייה היתה אצלו, הוא יאשים את הצד השני בהסתרה, ולהפך...

ליפול על מישהו אמין.
אם זה רב, אז שיהיה מישהו מוכר.
ואם זה יועץ/מגשר/טוען רבני,
אז אולי לבדוק מה הקשר שלו למועמד.
אם הוא אומר לך שהוא דוד של המועמד, לא הייתי שומעת לעדות שלו..

שלדבריו היה מעורב, אפשר לשאול את אותו מישהו האם הוא שמע את שני הצדדים.

שם יהיה כתוב מה הסיבה, וזה נותן כיוון לבדיקות נוספות.

זה כמו לבקש תיק רפואי...

אצלי הגרוש שלי התעקש שהתיק יהיה חסוי.
עכשין אני מבינה למה
יוווו
חח

לא תמיד זה "לא הסתדרו"

לפעמים יש בעיה מהותית, ונישואים לאדם כזה זה נפילה בפח ומתכון לחיים גרועים/גירושין נוספים.

 

הרבה שדכנים של גרושים מבקשים את התיק מהמשודך כדי לדעת מה הסיפור. אם מישהו לא מוכן להציג, כנראה שיש לו מה להסתיר...

זה יותר חמור מחסיון רפואי.

למה לבקש דבר כזה מלכתחילה?
מה עם טובת המשודך שרוצה לברר עליו לדוג'?

את רוצה שמידע כזה יהיה נגיש לציבור?

מה 15 שנה?????

הריגה זה 7. חשיפת מידע על מישהו זה כנראה פיצוי כלשהו... מקס' חטא ו 3 שנים.

 

בכל מקרה, לא מדובר על אדם זר. הוא נותן לך את התיק שלו וזה זכותו המלאה

הוא יישב "הרבה" שנים.....

 

ואין שום זכות לצד אחד לתת את התיק בלי האישור של הצד השני.

בפרט שבגירושין כאלה, ייתכן שלא היה עניין לבי"ד לחקור יותר מדי בעובדות, כיוון שלא היה בכך צורך. 

אם ברור שהם לא מסתדרים, אין ויכוחים על כסף [סביר מאוד במקרה כזה], ואין משמורת ילדים, למה שהדיינים יבזזו את זמנם ואת זמנם של בעלי הדין, להבין מה כל אחד מהצדדים טוען שגרם לגירושין, ומה האמת? 

זמן ממושך יותר. אם יהיו התנהגויות שליליות הם יצוצו בתקופה ארוכה כזו.

לחקור טוב את הסיבות לגירושין. כמובן שכדאי להיוועץ באנשי מקצוע..
יש מקרים שזה שני הצדדים, יש מקרים שזה חד צדדי.
למשל אם יש בעיה לצד אחד והוא לא מודע/לא מגלה לצד השני וזה מתגלה לאחר החתונה.

פעמים אדם שהתגרש מגיע מוכן ומנוסה יותר לקשר הבא. הוא יהיה בעל הרבה יותר טוב..

 

ולא תמיד הם שמים לב. 

אולי כדאי לא להפגש אחרי יום עבודה ונסיעה ארוכה.. אולי לא היה לו איפה להתארגן? 

זה לא בהכרח אומר 

אם כי אני מבינה למה זה מפריע לך לגמרי

 

לא הבנתי את השאלה

 

או לחלופין לשתוק ופשוט לסיים את הקשר למשל 

אבל @לגיטימי? תסביר יותר טוב למה היא התכוונה 

אז למה שלא תעשה את זה?

זה לא משנה למי שייך "התפקיד". אין תפקיד כזה.

 

הפתרון שאמרת להגיד למציע נראה לי טוב.

 

נראה לי מאוד קשה להגיד את זה בצורה מספיק נעימה ועם טקט בין מדוייטים 

שוב תלוי גם מה רמת החומרה 

 

---

בתור מציעה הצעות יצא לי לשמוע הערות כאלה ואני חושבת שדרך המציע זה מקבל אפקט פחות ריגשי והרבה יותר יעיל. 

 

מה שהתכוונתי לומר שאין 'תפקיד' כזה.

אם אתה יכול לעשות חסד עם בנאדם עדיף שתעשה את זה, איך שאתה חושב שיעשה לו ולך טוב.

 

 

ולא רק בנושא הזה 

בכלל-

בסוף שאנחנו נפגשים עם אדם אחר הנוכחות שלנו וההכרות שלנו איתו/ה הרבה יותר משמעותיים מכל שדכן 

ולפעמים אנשים נתקעים שנים בדברים שאם המדוייט/ת היו מאירים את עיני המציע היו נחסכים 

היא שכשאני נפגשת עם מישהו, בדגש על פגישות ראשונות, אני לא חושבת שזה המקום שלי להעיר לו הערות. 

העניין הוא שזה מצב לא נעים, וזה מצב לא נעים, אך פתיר.

לדוגמה, נניח שאת יוצאת עם מישהו שלא מגדל זקן, וזה לא מוצא חן בעינייך. אפשר לבקש שיגדל, ונגמר העניין (בהנחה שהוא מסכים). זה משהו שלדעתי מתאים לקשר מתקדם, ולא לקשר בחיתוליו.

אבל אני רואה חילוק בין הגיינה לבין משהו חיצוני כמו זקן, ואני מתביישת לעשות משהו כמו ש@tempuser הציע.

במקרה שלי המציע הוא קרוב משפחה של הבחור, מישהו שאין לי כל כך קשר איתו, ולא נעים לי להגיד משהו גם לו.

זו גם הערה מעליבה, לא משנה איך עוטפים אותה. מצד שני, כנראה שכן חשוב להעביר דרך צד שלישי, בגלל שזה ממש לטובת הבחור.

ואני מתחמקת מתשובה. בעיניי זה מעליב. ברוב המקרים שזה קרה לי, המציע היה בן משפחה, וגם שם לא נעים לי כל כך להגיד דבר כזה על האח\גיס\אחיין. אבל גם אם לא בן משפחה, נגיד מישהו שיצאתי איתו בעבר והציע לי לצאת עם חבר שלו. לא נעים.

 

קרה לי פעם שיצאתי עם מישהו, וישבנו לאכול, ונתקע לי אוכל בשיניים וגיליתי את זה רק בדיעבד והתביישתי. הבחור לא אמר כלום, ותהיתי אז מה היה קורה אם הוא היה אומר משהו. 

האם היית מעריך את האדם שמעיר לך, או דווקא כועס עליו? 

אני לא רוצה למתג את עצמי כנותנת משוב שלילי לאנשים שיצאתי איתם, למרות שיש לא מעט שבעיניי עשו דברים שלא ייעשו. מתעצבנת בלי ליידע אותם או את שולחם.

את הדברים מטה שמעתי ממיכל וולשטין,
מיכל סיפרה שהיא הכירה פעם בחורה שיצאה עם בחור שקצת היה חסר מודעות לכל עולם ההגיינה. והיא בדייט רביעי (כזכור לי) קנתה לו דורדוראט ואמרה לו שהיא קנתה לו כי היא אוהבת את הריח הזה.
אני חושב שמהלך אמיץ כזה גם יעביר את הנקודה וגם לא יפגע בו.
בכל מקרה לגבי שאר הדברים, אחד הדברים החשובים בשלבים הראשונים של הקשר זה לדבר על הדברים שמפריעים לך. תפתחי את זה מולו בעדינות ועם חיוך גדול!
תגידי לו שאת ממש רואה פוטנציאל לקשר ואת יודעת שאם הוא ילך צעד קטן לקראתך אז זה ממש יעשה לקשר טוב. (וכמובן שתתני לו גם את הבמה לשתף אותך בדברים שיקדמו אותו בקשר!)
זה מהלך אמיץ לגמרי, אבל כל קשר מחויב ביכולת לדבר על הדברים שאנחנו מרגישים ובמיוחד אם זה עניין מאוד פשוט לשפר אותם.
בהצלחה!!

אבל,

יש גם עניין של הרגישות שלך לעסק.

מבחינתי למשל, ואולי זה כי אני ביקורתית נורא או איסטניסטית בהחלט, לא יהיה יעיל לשוחח על כך עם הבחור. זה סוג הדברים שמעוררים בי דחיה.

קיצער תשאלי את עצמך אם זה ישתנה האם גם ההרגשה שלך תשתנה...

מי שלא מגיע נקי ומסודר, מאותת משהו על כך שלא כל כך אכפת לו הנורמות החברתיות.

בעיניי זה עניין של כבוד עצמי, ואם אין לו את זה, מה יהיה היחס שלו אליי? מה יהיו הציפיות שלו ממני?

 

כלומר מלבד זה שלא נעים לי לשהות לידו, ואני מתביישת להסתובב איתו כך בציבור - נגיד שאני אומרת לו על זה משהו, ונפתר העניין הנקודתי יותר - האם הגיוני לחשוב שזה מעיד על משהו עמוק יותר באישיות?

כי לכל דבר בעולם אמורה להיות סיבה,
אבל קחי בחשבון שאת לא בהכרח יודעת מה הסיבה.

לדוגמה, מי אמר לך שלא מעניינים אותו הנורמות החברתיות? אולי זו רק עצלנות? אולי זה רק חוסר מודעות? אולי לא הקדיש לזה מחשבה? אולי כן הקדיש? מן הסתם יש עוד הרבה דברים שיכולים להיות שלא חשבתי עליהם..

ונניח שהענין הוא נורמות חברתיות, והן לא מעניינות אותו. מה זאת אומרת לא מעניינות? שהוא שם פס על העולם? קודם כל בכלל צריך לברר אם זה נכון- יש רמות בכל דבר, אבל עדיין נשאל- למה, כי הוא חושב שהעולם גרוע, או לא מאמין בבני אדם, או אולי חושב הפוך אבל רוצה להיות יותר עצמאי וכו'?

את יודעת לענות על כל השאלות האלה?

מי שיש לה כוח נפשי להתמודד עם דברים כאלה שיהיה לה בהצלחה,
אותי זה לגמרי מכניס למצוקה.

אם זה מוטיב חוזר יכול להיות שאת כבר מייצרת לעצמך את זה בראש .

הגיע אחרי יום עבודה.. למה בכלל קבעת איתו ישר אחרי יום עבודה?
גם אדם מסודר ואלגנטי אחרי יום עבודה קצת גמור..
אז כן יותר הגיוני שהוא היה ככה , ועוד עניין הוא נסע נסיעה ארוכה בשבילך בעיני זה ראוי מאוד לשבח..
זה לא יפה להגיד הוא נסע נסיעה ארוכה ולכן הוא מסריח
זה לא חוכמה
אז תפגשו לא אחרי העבודה שלו ישירות.. ולא כל-כך רחוק לו .
וכנראה זה יפתר.
לא נעים לי להגיד אבל לדעתי את צריכה גם להסתכל יותר ברגישות לצד של הבחור כלומר לא לראות רק את עצמך .. זה לא בסדר שנפגשת איתו ישירות אחרי יום עבודה את היית רוצה ללכת ישר אחרי יום עבודה ישירות לדייט? בלי לעבור שניה בבית? כל דייט שלי שהיה אחרי עבודה אמרתי לבחור תקשיב לך לבית תנוח קצת ואז ניפגש . ולבקש מהבחור לנסוע כלכך הרבה אחרי יום עבודה שלו זה לא משהו מובן מאליו

בנוגע לכתם? למי אכפת

את יכולה ללבוש את השמלה הכי יפה שלך ולהראות ממש טוב ופתאום להתלכלך באמצע הפגישה או בדרך אפילו באוטו.

ואני לגמרי בעד נראות .. אבל המצב שייצר לעצמך הוא פשוט בלתי נמנע שבחור יגיע גמור.

טיפ : תיפגשי איתו לא אחרי נסיעה ארוכה ולא אחרי העבודה שלו ..
ואז תגידי אם המצב כזה
אה ועוד טיפ אם את גם תשקיעי לא יהיה לו נעים לבוא מוזנח..
שיצאתי עם מישהו .. שאלתי אותו למה את מתעכב ? הוא אמר שהוא מחפש חולצה שתהיה לי מספיק יפה .
עזבי שהוא בחר בסוף חולצה מזעזעת .. אבל תראי את הנכונות איחר בגלל בגדים ממש בת (;

[ובלי טיפת ציניות - הלוואי על כולם חברות כמוך... טוב לשמוע ביקורת ולא רק טפיחה על השכם]

מקווה שזה לא רק משהו אצלי בראש. אני חושבת שרוב המוחלט של האנשים דווקא די סבבה בנקודה הזו...

 

לא רלוונטי בשבילי בד"כ לא לקבוע אחרי יום עבודה (ובמקרה הזה גם לצד השני). יוצא שכמעט תמיד אני מגיעה מהעבודה.

אבל אני יודעת את זה, ואני מתארגנת בהתאם - אני יכולה להביא איתי בגדים להחלפה, אני אעצור איפשהו להתארגן (לפעמים אפילו ביציאה מהעבודה).

 

אבל אולי זאת באמת הנקודה - אכפת לי. זה מפריע לי. אולי סוג של איסטנסטיות. אולי אלו דברים שנראים לי ברורים מאליהם - להגיע בביגוד נקי, להקפיד על ריח גוף - ולאחרים לא. זה עדיין לא משהו שאני אשאל עליו בבירורים את הרב שלו....

האם התנהגות שלי תוביל להתנהגות שלו? ייתכן. אין ספק שבדייט הראשון הוא לא התאמץ יותר מידי (לא לבשתי את הבגדים הכי יפים שיש לי, אבל בהחלט בגדים מכבדים).

אני תוהה אם מי שהציע לי היה מודע לעניין וכן החבר שביררתי איתו...

 

החלטתי שזה לא בשבילי, והחלטתי להיפרד...

 

@והוא ישמיענו

אני מאוד מאמינה בהידברות, אבל לא מתארת את עצמי מנהלת שיחה כזו בדייטים ראשונים. אני מדיימנת את זה ככה:

אני: יש מצב שאתה לא מאמין כל כך בבני אדם?

הוא: למה את חושבת ככה?

אני: שמתי לב שאתה קצת לא מתנהג כמו המיינסטרים...

הוא: באמת? במה זה מתבטא?

אני: נראה שיש נורמות חברתיות שאתה לא כל כך מקפיד עליהם..

הוא: את יכולה לתת דוגמה ספיציפית?

אני: [וכאן אני נתקעת, כי להגיד משהו כזה בפרצוף בדייט התחלתי נשמע לי איום. אם היינו יוצאים כמה חודשים, אז אולי כן].

 

איך אתה היית מציע לנהל שיחה כזו בשלב הזה?

דבר שני, לא אמרתי שתעשי שיחה על זה בהתחלה. הצעתי להמשיך להיפגש ולשים לב לגישה שלו בכללי עם הזמן ואז להסיק מסקנות. אחרת הגיוני שההחלטה לא לגמרי מתכתבת עם האמת.

אבל זה כבר לא רלוונטי, ואני מניח שעשית את הדבר הנכון מבחינתך

אם מצליחים לבלוע את זה ואח"כ קצת זמן יוצרים סוג של אמון בסיסי אז נראה לי שאולי כדאי לומר את זה בצורה מהירה וקצרה. זה יהיה מפדח ממש אבל זה יכול להיות עדיף מאשר לחתוך. אולי אפשרי לעשות את זה בשלב שיותר מדברים על הקשר?

ואם לא מצליחים לבלוע - בסדר אלו החיים, לא כל דבר את יכולה להסתדר איתו.

וכמו כן, לא על כל דבר אפשר להאיר לאחר. וזה בסדר גמור.

לפעמים אנחנו רואים אנשים שטועים ולא תמיד יש לנו אפשרות לעזור להם.

עדיין זה נראה לי הזוי לקבוע אחרי עבודה ישירות..
זה שאת מספיקה לא לעבור בבית ועדיין להתארגן זה מהמם..
אבל כנראה בחורים לא יביאו לעבודה בגדים להחלפה זה לא בנות..
מה שכן אולי אם תנסי שהוא לא יגיע מהעבודה (בכל זאת) העניין יפתר.
תנסי אולי להיפגש מוצאש או שישי או יום שהוא מסיים לפני..
אם זה באמת לא אופציה בשום פנים ואופן אז באמת אין לי שום רעיון ..
בהצלחה יקרה ♥

רמיזה עדינה שכזו

 

את: יוננם מה נשמע?

הוא: טוב

את: עד כה אתה בעניין המפגשים שלנו?

הוא: אממ, טוב

את: קח, תכיר, זה אברקרומברי החדש והוא מאד יגדיל לך את הסיכוי שנמשיך להפגש

הוא: טוב

 

אם את רואה בו איכות. שווה לנסות.

 

 

 

 

 

 

ריח טוב זה אחד הדברים שמושכים בזוגיות

ואת בטוחה שתצליחי לגרום לו לשנות את הרגלי ההיגיינה שלו?

אם הבחור לא מודע לדבר חשוב זה מראה על חוסר מודעות למה שהוא לובש ( לא בכוונה)
(אפשר לנסות להגיד לו על זה בעדינות)
ולכן צריך לשקול ברצינות כי לא בטוח שהוא ישתנה.