פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 365)

העלת שתי נקודות. אמרת שאת מרגישה מבולבלת מבחינה דתית ואמרת שאת לא פוגשת אנשים באותו ראש כמו שאת רוצה מבחינה דתית. לכאורה שני דברים שונים, לא?
נניח שפתרת את העניין הראשון והחלטת האם הבית יהיה דתל או חרדי. ברור שגם בתוך המגזר יהיו אנשים יותר סגורים או יותר פתוחים ממה שאת מחפשת.

אולי תחדדי את הנקודה שמקשה עלייך

זו הנקודה שמקשה בעיקר 

כי אם אני לא יודעת מי אני אז אני גם לא אדע מה לחפש

מציע לך לעבור לשאלה הרבה יותר משמעותית עבורך -

לאיזו השקפת עולם או מגזר אני שייכת וכמה זה תופס אצלי מקום?

בעזרת ה' זה דבר שיסמן לך כיוון לכל החיים. לא רק במציאת בן זוג. לא?

תנסי לעשות מהכותרות ''דתי'' ''חרדי'' רשימה מפורטת יותר. ואז לבחון מתוך הרשימה מה חשוב לך שיהיה בו, מה חשוב לך שיהיה בבית שלכם.
ככה את יכולה להבין אם מי שמעולם מתאים לרצונו שלך, לא משנה איך הוא מוגדר.
נניח, אפשר לכתוב ''חוגג או לא את יום העצמאות'', ''עשה או רוצה לעשות צבא'', ''רוצה ללמוד בכולל לפחות x שנים'', ''מי הרב שלו''?, ''בעד אינטרנט מסונן או לא'',
וכד', הגדרות כיד הדמיון

תודה

דתיים חרדים, יש הרבה בחורים כאלה.
רמת גן,בת עין, רמת השרון- יש בחורים כאלה.
יש ישיבה בפתח תקווה שהיא חרדית דתית לאומית.
יש את הישיבות של הרב גינזבורג- שזה גם מעורב.
תורת החיים, עוד יוסף,
השאלה איזה חרדי? נראה שהכיוון שלך ליטאי, אז אולי כרם ביבנה או אדרת אליהו (חרדים מאמינים באתחלתא דגאולה).

ממליץ לפתוח בויקיפדיה:חרדים לאומיים, תראי מידע מעניין בנושא.
יותר מכל חשוב לברר מה הערכים שבהם אתה מאמין!
את מאמינה שעמ"י בארץ ישראל זה גאולה?
את מאמינה שצריך מדינה ליהודים בא"י?
את מאמינה שצריך צבא? ואיך הוא צריך להיראות..?
וכו'
וצריך להזהר, כי לפעמים ציבור מסויים נראה מבחוץ נוצץ שהמציאות לא כך באמת...

שאפשר להישאר עם המורכבות הזאת, כל החיים.

לא בהכרח את חייבת לבחור או זה או זה..

בסוף שני המגזרים מדהימים, ואפשר למצוא את הטוב בשניהם, ולחיות בתפר הזה.

 

בקשר לשאלה--

תנסי להתעלם רגע מההגדרות.

בסוף את מתחתנת עם בן אדם, לא עם מגזר.

מה חשוב לך שיהיה בו?

על איזה ערכים מהציבור החרדי או הדתי לאומי את לא מוותרת?

 

תתמקדי בתכונות, בערכים ופחות בכותרת של המגזר..

 

(אגב מזדהה מאד, גם אני הייתי בסרט הזה.. עד שהבנתי - ועדיין מנסה להבין - שמה שחשוב זה האדם עצמו. לא הכותרת.

ברור שיש ערך לסגנון, לדעות וכו', ועדיין-- כדאי לקלף הכל ולהגיע לערכים שחשובים באמת, שעליהם לא תתפשרי)

פוליטיקה מופיע המון פעמים בהבדלים בין מגזרים..

יש היום הרבה תתי מגזרים. כדאי לשמוע את תיאוריית הצולנט של הרב אבינר בעניין.

זה טוב שאת יודעת מה מפריע לך להתחתן. שווה לעבוד על זה קצת בשיחות עם רבנים, חברות ואם צריך גם אפשר בתהליך אימון.

את לא צריכה לדעת במאה אחוז את השקפתך אבל שתהיי מספיק רגועה ושלימה בהשקפה שלך זה חשוב

אולי הוא חושב הפוך, במידה ולא ילך ביניכם אז שהוא ישכור עבור עצמו?

בדרך כלל כשהדבר הוא לטובת שני הצדדים, שניהם יושבים ומדברים , ומתחשבים אחד ברצון השני ומתפשרים כשצריך, אחד לקראת השני.



זה קורה גם אצלך? את מרגישה שהוא בא לקראתך בדברים מסויימים? וכן להפך, מצידך יש נכונות לקראתו?

אולי שווה להעלות לפניו את הנקודה הזו, גם מה שאמרת שהרגשת שהוא לא מתייעץ איתך או לא "סופר" את דעתך.


כל עוד אין טבעת
לא התחייבת לכלום.



אם תשמעי מתשובותיו הסבר מניח את הדעת, תוכלי לשקול את ההמשך.

אני יודעת לומר יפה מה דעתי והוא גם מתחשב בה ובא לקראתי הרבה פעמים
אבל כאן פתאום כאילו לא. אני לא יודעת מה בדיוק עובר לו בראש בעניין הזה,
קצת מפחיד אותי לפתוח את זה מולו כשאין לי תשובות ברורות בעצמי לגביו, לגבי הקשר. איך אני יכולה למנוע ממנו או לעודד במצב שאני נמצאת בו?

לומר שאת מבינה שהוא מתכנן משהו
לשאול מה זה אומר לגבייך ולגבי הקשר
צייני שאת עדיין לא יודעת מה עמדתך, את שואלת פשוט כדי להבין איפה שניכם בסקאלה, תיאום ציפיות כזה.

ומשם להתגלגל לדיון איך משתפים, כמה ולמה.
וממילא הוא אמור להבין אם את באה למנוע או לעודד אותו במהלך שלו.

אם הוא יבקש עידוד, את יכולה לעשות את זה בכללי, לומר משפטים מעצימים וכו'.

בגלל שאת לא יודעת מה עובר לו בראש, חשוב לך לשאול כדי להבין לקראת מה הוא /אתם/ את הולך/הולכים/הולכת.

אני לא מצליחה להבין כל-כך למה לא אמרת לו
לאן אתה רץ?

פשוט עשיתי כבר את השיחה הקשה שבה הסברתי לו שאני לא במקום שהוא נמצא בו, שאני לא מרגישה כמוהו. היה לי לא קל וגם לו אבל בסוף לא יצאתי בתחושה שהוא מבין שגורל הקשר לא ברור לי עדיין למרות כל מה שאמרתי והסברתי. לא חסכתי בהסברים. נקודת המוצא שלו היא שהקשר יבשיל לכדי נישואין.
זה קשה לומר שוב ושוב לבחור שאת יוצאת איתו שאין לך ממש רגשות מספיקים כלפיו עדיין, זה קשה ופוגע (בו) וכואב ולא נעים לי.
עכשיו הוא מארגן את החיים שלו אחרי שהוא כבר יודע איך אני מרגישה.. אני מרגישה שהוא כולל אותי בתכנונים העתידיים שלו מצד אחד ומצד שני אם אני אצטרף בסופו של דבר אני לא רוצה להיות במקום ובמצב שלא תהיה משמעות לאמירה שלי בנוגע לשאלה איפה לגור כי הוא כבר כבול לחוזה שכירות.
ומצד שלישי יתכן שהקשר לא יבשיל.. מחד, זכותו לגור איפה שבא לו מאידך, לא רוצה שידפק כתוצאה מתיכנון עתידי לא נכון עבורו אם הוא כולל אותי בתוכו..

איך את חוץ מזה בקשר מרגישה טוב? שמחה בקשר ?

מצד אחד הוא הבין אותי היטב
וההוכחה שהוא אמר לי כמה פעמים "אז מה אני צריך לעשות כדי שהלב שלך יפתח?" וכאלה,
אבל יש לו ביטחון פנימי שאני לא יודעת מאיפה הוא שואב אותו שהקשר יצליח בסופו של דבר ומה שאמרתי לא הפיל אותו בכלל. (במקומו הייתי כנראה נפגעת בגלל זה פחדתי מהשיחה הזאת).
הוא אומר שזה הקשר שהכי היה לו טוב בו.

יכול להיות שהנחת הזה והביטחון שלו יביאו לך הרבה אור אחרכ.
אבל לפני זה תשאלי את עצמך , האם כיף לי איתו? כיף לי לשתף אותו לדבר איתו ? את מרגישה שבגדול הוא מבין אותך?

אני לא מבין את הסיטואציה לגמרי, יכול להיות שאתם מבוגרים והוא בכל מקרה גר לבד עכשיו ולא אצל ההורים ואז אולי זה משנה מעט, אבל נראה לי שכל עוד לא החלטתם סופית להתחתן אז יש בזה סממנים די חשודים לעניות דעתי.

בנוסף אל תרגישי לחוצה לעשות החלטה, זה נורמלי לחלוטין שקשר ייקח תקופה ארוכה מ3 חודשים וזה משתנה בין אנשים, אל תתני ללחץ חיצוני כזה להשפיע עלייך.

הבנתי שבעבר היו לו תכנונים לצאת מהבית אבל בגלל שיש חדרים פנויים בבית ולא חסרה פרטיות נשאר.
מוזר לי התזמון.

מה מחשיד בעיניך?
אתה יכול להרגיש חופשי לכתוב מה דעתך, אני יודעת לסנן מה יכול להתאים למקרה שלי ומה לא. זה עוזר לי לפתוח את הראש ולבחון כיווני חשיבה חדשים.
בסוף אני אדבר איתו כמובן עם ראש פתוח לשמוע מה לו יש לומר.

זה די מתבקש שהוא מעלה את זה בהקשר אלייך ולפני כן זה לא היה רלוונטי.

עכשיו בגלל שאני לא יודע איפה הקשר שלכם עומד אז קשה לי להבין את העניין שלו עם הדירה.

אציג את הדברים מכמה זוויות:

חיובית - יכול להיות שאת משדרת לו מסרים שאת בעניין למרות שאת לא מספיק סגורה - אני חושב שזו תופעה מצויה שיכולה להיעשות גם בלי לשים לב אולי. בנוסף יכול להיות שהוא לא ממש מודע למצב שזה שם אותך בו, אולי הוא חושב שזה נתפס כאסרטיבי ומסודר וימצא חן בעינייך או שהוא בכלל סתם מנסה לגשש לגבי העתיד.

שלילית - יש סבירות שיש פה ניסיון מסויים לקבוע עובדות בשטח לעתיד, להשפיע עלייך להגיע להחלטה, ואולי צריך לבדוק אם יש רמזים נוספים שיוצרים תמונה גדולה יותר.

עכשיו די מתבקש שאוסיף זווית ניטרלית אבל אני לא מצליח לחשוב על משהו, אבל טמונות הרבה מאוד אופציות הגיוניות פה אז הייתי בוחן לעומק אפשרויות נוספות. 

מבחינתך את לא מחליטה וזה בסדר (לפחות לצורך הענין)

 

מבחינתו, הוא החליט שהוא רוצה לעזוב את המקום שהוא גר בו. וזה כמובן גם בסדר.

אבל הוא יודע שאם הוא מחפש מקום חדש, הוא צריך לקחת בחשבון את שתי האפשרויות שלך - או שתתחתני איתו או שלא. שזה נשמע לי כמו סיוט. אז כנראה את ממש מיוחדת אם הוא מוכן לעבור את זה, או שהוא ממש מיוחד שהוא לא משדר לך את זה או בזה שזה לא מפריע לו, וכנראה לצאת איתך מיקל על החיים וזה עוזר לו עם הבעיה הזאת. אבל זה לא פותר לו את הבעיה.

 

נראה לי שקודם כל כדאי שתביני את הסיטואציה שלו. ואחר כך תשקפי לו שאת מבינה את הסיטואציה שלו. ואחרי כל זה תחשבו ביחד אם אתם רוצים לחשוב על פתרון ביחד או לא. ואולי עד שתעברו את התהליך הזה כבר תחליטי.

לא חשבתי שיתכן שהוא מסתיר קושי בעניין הזה, הוא משדר עסקים כרגיל.
אני אבדוק את הנקודה הזאת. תודה.

אתה לא יכול להבין שהוא רוצה לעבור מהבית ואז היא נכנסת בסיפור, יכול להיות שבגלל שהוא רוצה להתחתן איתה אז הוא מתחיל לבחון את האפשרויות של שכירת דירה. גם הייתי מוסיף שזה לא מסתדר לגמרי עם העובדה שהוא רוצה לגור בקרבת ההורים.

אני כתבתי את הרושם שלי.

 

כמובן אין טעם לספקולציות. הם ידברו ויגיעו למסקנות.

 

גם לא הבנתי לגמרי את הטיעונים שהעלית (לא מסתדר עם העובדה שהוא רוצה לגור בקרבת ההורים - מה לא מסתדר ולמה).

אבל כאמור, זה פשוט לא משנה לי. אם אתה רוצה, תבהיר.

אם אתה מייעץ לה אז כדאי שישנה לך אם אתה נותן עצה טובה או לא.

 

מכיוון שהוא רוצה לגור בסביבת ההורים ובנוסף היא אומרת שיש לו בבית פרטיות ונוחות אז אין לו סיבה לעבור מהבית אם הוא לא מתחתן. לאור זאת מסתבר שכל הסיבה שהוא רוצה לעבור זה בגללה ואז מלכתחילה כל הבעיה שתיארת לגבי חוסר וודאות איפה הוא יגור היא לא רלוונטית עד שהם יחליטו מה שיחליטו.

אם היא בכל מקרה אמורה לדבר איתו

 

ויכול להיות שיש לו שיקולים אחרים. אולי הוא מרגיש שמקום משלו יאפשר לו יותר, ועד היום הוא הרגיש שמה שיש מספיק לו

 

אבל, שוב, אין טעם להעלות ספקולציות על מחשבות של מישהו שאפשר לדבר איתו

לכן אפשרות אחרת היא לנהל דיון על מנת לתת לה כיווני מחשבה ולסייע לסדר את הדברים בראש לפני שהיא תדבר איתו.

אם הייתי מציע לה *לא* לדבר עם הבחור, הייתי מעלה ספקולציות לגבי מה הוא חושב. אם הבחור לא רוצה לדבר איתה, כנ"ל. אבל היא פתחה שרשור כדי להתייעץ, ועניתי לה - תשאלי אותו. הסברתי לה מה לעשות עד לאותה שיחה, ואיך להתייחס לזה. אבל אם השיחה נועדה להבין מה הוא מרגיש, מה התועלת בזה שאני אפרט את האפשרויות של מה יכול להיות שהוא מרגיש?

אני מקווה שברור למה כאן אני חושב שאין מקום לדיון בשאלה של "מה הבחור חושב" ומה ההבדל בין זה להקשרים אחרים.

ואם אתה לא מסכים איתי, לא נורא. אתה לא הראשון וכנראה לא תהיה האחרון.

בתגובתך הראשונה תיארת את המצב שלהם לפי הרושם שלך, וחלקתי על הוודאות שקבעת שזה המצב והגבת שייתכן ואני צודק וזה לא המצב.

בהמשך של התגובה הראשונה כתבת ואני מצטט "נראה לי שקודם כל כדאי שתביני את הסיטואציה שלו." ולפי מה שראיתי לא כתבת בתגובה הראשונה במפורש שהיא תשאל אותו, אלא להבנתי כתבת ספקולציה משלך.

אני סובר שמכיוון שעכשיו היא בשלב הבנת הסיטואציה יש תועלת בלהציע לה כיווני מחשבה (כמובן לא את כל הכיוונים כי ישנם כאלה מתוכם שהדרך הנכונה היא לאפשר לה להגיע אליהם לבד), ובין היתר גם לשאלה מה הבחור חושב, וכך לסייע לה להבין מה מפריע לה/ להרגיע אותה/ להבין אותו יותר/ לדעת מה היא רוצה לשאול בפגישה.

מכיוון שבפועל הצגת ספקולציה משלך מה המצב מבחינת הבחור אז לא ברורה לי עמדתך.

ולהגיד שאת מרגישה שהוא אומר לך דברים שעקיפין ושזה מלחיץ אותך כרגע.. 

ושכשיבוא הזמן תדברו על זה בצורה נוחה וגלויה

בכל מקרה לא תגורי בבית הזה.
ובגלל שכרגע את לא יודעת מה איתך לגבי הקשר שלכם, שיחליט מה שנכון לו, ויבדוק מה יקרה במצב של חתונה- למשל להוסיף סעיף של ביטול חוזה
(אני במקומו לא הייתי עוברת אם עד עכשיו הוא היה עם ההורים )
כמובן במילים עדינות ורגישות..פשוט שלא יקרה מצב שתגורי איפה שאת לא רוצה
בכללי הוא כן מכבד את הרצונות שלך? סתם נק'למחשבה. אם לא רלוונטי תתעלמי,אבל אם זה קטע שחוזר על עצמו אז שווה לחשוב טוב מה העניין

אנשים שוכרים דירה ועוברים גם אחרי זמן קצר. אפשר למצוא שוכר חלופי ואפשר גם לא.
המשפט ''אני צריך לחפש במקומות אחרים'' נאמר מסתמא בחיוך, ואולי גם מתוך טיפוח תקוה מסוימת, אך לא כקביעת עובדות בשטח.
נראה שהבחור סך הכל מנסה להמשיך בחייו, ללא קשר לסטטוס הזוגי שלו. חבל לתת לזה פרשנות אחרת ולעשות מזה עניין.

תקשיבי אתם צריכים שוב לעשות שיחת תיאום ציפיות. הייתי מדגיש בפניו את העובדה שהביטחון שלו והריצה שלו קדימה רק מרחיקות אותך מהיעד. גברים נוטים לרוץ מהר (אומר בתור גבר) ואנחנו ממש צריכים מדי פעם שינחיתו אותנו לקרקע. (כמובן שבשיחה הזאת את צריכה ממש להרים לו! להגיד לו שטוב לך ואת מתקדמת והסיבה שאת מגלה לו איך את עובדת זה כי את רוצה שיצליח לכם! וכמובן עם חיוך גדול!!)

יכול להיות אפילו שמישהו נתן לו עצה לא טובה במטרה להראות לך את הביטחון שלו בקשר. כדי שאת תרגישי בנוח כי אם הוא בטוח כנראה שגם את צריכה להיות בטוחה, למרות שההפך הגמור הוא הנכון...

שה׳ יכוון אתכם בעז״ה למה שנכון לכם בנחת ובשלווה!

שבת שלום!

אז אענה לפי האפשרויות:

אם הוא בכל מקרה מחפש דירה לעצמו- שיחפש. בדרך כל יש הבדל בין זוג ליחיד כי יחיד הולך לדירת שותפים.

אם הוא כבר מתכנן דברים לחתונה- תגידי לו שזה לא נעים לך כי את עוד לא סגורה ולא רוצה להביע דעה לפני שהמצב יתקדם יותר. תגידי לו שאת לא רוצה לקבל החלטות לא טובות מתוך לחץ וגם בשבילו כדאי שלא יחליט החלטות כאלה כדי "לחזק ולקבע" את הקשר כי אם לא ילך חלילה אז זה יכאב יותר לשניכם. שיהיה ריאלי ופתוח לכל האפשרויות

הוא בעצם מחפש דירה בשבילכם לפני שהוא אמר לך במפורש שהוא רוצה להתחתן איתך?

זה מדליק לי נורה אדומה של בעיית תקשורת.

הדירה זה בכלל לא הנושא כאן, אלא ההתנהלוּת שלו.

לא מדבר, עושה ובלי לשאול, להתייעץ וגם כשאת מעירה אז הוא עונה, אז אצטרך לחפש במקום אחר כאילו את לא חלק מהעניין...
יכול להיות שהוא סתם עפיפון בלי חוט, אבל הייתי יותר שם דגש האם יש פה בעיית תקשורת...

בהצלחה רבה!

מִגדל ידיים - כל אחד בתורו שם כף יד ועושים מגדל.
מלחמת עיניים.
חושך-אור - מקרבים את הפנים ועוטפים אותם עם כפות הידיים ואז אומרים "חושך חושך חושך.... אור!" ובאור פותחים את הידיים.
קוקו.
סתם פרצופים...

אני בדרך כלל מכסה את הפנים ואז פותח עם פרצוף. זה כמובן לילדים קטנים יותר שעוד לא מבינים חושך אור

ששמים את כפות הידיים על כפות הידיים של השני (שלו עם פנים כף היד לכיוון התקרה ושלך על שלו עם גב כף היד לכיוון התקרה) וזה שמתחת צריך לטפוח על כפות הידיים של השני לפני שהוא מבריח את הידיים. מקווה שהובנתי😅
יש משחק כייף שמנחים ילדים(זה לא לקטנטנים) שיש לו כמה שלבים. הראשון אתה אומר להם קדימה/אחורה/ימינה/שמאלה והם צריכים לבצע בגוף ולהגיד בפה אותו דבר.
שלב שני הפוך. עושים ואומרים הפוך ממה שאמרת.
שלב שלישי אומרים הפוך ממה שאתה אומר ומבצעים את מה שביקשת.
שלב רביעי אומרים את מה שאתה אומר ומבצע. ים הפוך.

למשחק השני צריך הרבה סבלנות של הילדים... הצליח לך לתפוס אותם לזה?

כשזה הגיל המתאים הם עפים על זה.

כמה ילדים ואיזה גילאים? תעסוקה לכמה זמן?

סתם נגמרו לי הרעיונות ובאלי לי להתחדש חח

פינוקיו פסלים, כל מיני דקלומים שנותנים כיפים תוך כדי, חבוש, הנדס אפ, מחבואים, אבן נייר ומספריים, סבתא בישלה דייסה, גמד גמד ביער, קרב תרנגולים...

מגנטים..

דרקון דרקון מה השעה
מי מפחד מהדוב הגדול
הכדרים באים
אני רואה בעין שלי
איקס עיגול
מה חסר בגננו הקטן
משחק הכיסאות
ים יבשה
משחקי כדור

תוכלי לפרט על-
דרקון
מי מפחד
אני רואה בעין
מה חסר

פשוט לא מכיר..

דרקון מה השעה כל הילדים שאני שיחקתי איתם התאהבו במשחק הזה, במיוחד אם המבוגר שמשחק איתם משתתף בדרמתיות ומפעיל את כישורי המשחק שלו הם עפים על זה! )

ילד אחד עומד בקצה אחד (הדרקון)וכל השאר בקצה השני(סטייל אחת שתים שלוש דג מלוך, הכדרים באים וכו וכו)

הילדים צועקים:

דרקון דרקון, מה השעה?

הדרקון עונה מספר מ:

1-12

הילדים מתקדמים מספר צעדים לפי התשובה שלו( זה לא חייב להיות הגיוני, השעה יכולה להיות 5 ואז 1 ואז 10)

אחרי כל פעם צעידה הם צועקים לו מחדש והוא עונה.

בשלב מסויים כשהילדים צועקים

דרקון דרקון מה השעה

הוא עונה: זמן לארוחת צהריים!!

ואז כולם בורחים והוא צריך לרדוף אחריהם. מי שהוא תופס מחליף את הדרקון.


מי מפחד: כנל עמדת פתיחה כמו הדרקון .

רק שהפעם הדוב הוא שצועק:

מי מפחד מהדוב הגדול?

הילדים עונים: אף אחד!

הדוב: ואם הוא יבוא?

ילדים: שיבוא!

הדוב: ואם הוא יטרוף?

ילדים : שיטרוף!

הדוב: אחת שתים שלוש הדוב בא לטרוף

וזה סטייל הכדרים באים, הילשים צריכים להגיע בשלום לצד השני, מי שנתפס עי הדוב מצטרף אליו\ מחליף אותו.

אני רואה בעין שלי:

אז תלוי בגיל של הילדים.. אפשר להתאים את זה לכל מיני גילאים אבל העיקרון הוא:

בוחרים מישהו שיתחיל

הוא מסתכל על הסביבה , מחפש חפץ\איש\ משהו כלשהוא שהוא מחליט עליו.

ובוחר אובייקט.

ואז הוא אומר.. אני רואה בעין שלי(יש הטוענים: בעיני הקטנה) משהו ש

עכשיו זה תלוי בגיל

אם הם גדולים וכבר יודעים אותיות אז :

משהו שמתחיל באות...(אם זה מנורה א מ' לדוגמא)

אם לא אז אפשר - אני רואה משהו שמתחיל בצליל..

או אני רואה משהו בצבע..

ואז כל המשתתפים צריכים לנחש

מי שמנחש נכון הוא הבא בתור לבחור חפץ.

מה חסר:

לוקחים כל מיני חפצים שיש בסביבה(עפרון, מחק, קוביה, כפית, וואטאבר שיש.. לפי הגיל תשים יותר פריטים או פחות פריטים)

שמים בשורה אחד ליד השני

בוחרים ילד

הוא מסתכל טוב על כל החפצים

ואז עוצם עיניים\ יוצא מהחדר

אם יש עוד ילדים אפשר להתייעץ איתם מה להוציא..

מוציאים פריט אחד וקוראים לו לחזור

ואז אומרים: מה חסר בגננו הקטן? מה היה ונעלם?

והילד צריך לנחש..

עכשיו תלוי גיל, כי אפשר להוציא כמה דברים, אפשר גם להחביא אותם בחדר והוא צריך למצוא..

ואם זה גילאים קטנים אפשר לתת רמזים על צבע, צורה, מרקם או לתת לו למשש את החפץ בעיניים עצומות.

משחק הכיסאות
משחק התנועות כל אחד ממציא תנועה ושאר האנשים חוזרים אחריו ואז מנחשים מי התחיל את התנועה ..
המלך אמר
כן לא שחור לבן
מגדל -מכל דבר
זהה את השיר

פשוט מעיף אותם לשמיים ותופס, זה מעיף אותם, תרתי משמע...

בכתב או בע''פ
רמיקוב
ספיד
רביעיות
אישיות
פאזלים

ואז בקול תרועה הילד שולף אותו ומתלהבים שמצאנו

השדרוג זה 'לגנוב' את האף שלו ולהחביא את האגודל בתוך היד

זה היה קורע

התמימות שלהם הורגת מצחוק

ישר בום הרסה לי את היד הקטנטנה הזאת
פה פה !!!


אחרכ היא אמרההלי אוי איפה? (מחביאה את היד) כאילו איפה שלה

בוסית קטנה

בחלום היה לך טוב עם זה שיצרת איתו?

הכירות טובה יכולה לשנות יחס למראה.

 

מראה זה משהו מאוד חיצוני. עקב כך הוא הכי בולט בהתחלה.

ככל שאנחנו מקבלים פרספקטיבה רחבה יותר על הבנאדם אז הוא הרבה יותר משתכלל באופן פורפרציוני ומוצא את מקומו הראוי לו. 

 

מה את חושבת ביחס לדברים אחרים שבו? מראה זה הדבר היחיד שמונע? אם זה ברמה סבירה כדאי באמת שזה לא ימנע עוד אפשרות טובה.

 

 

לא הייתי מתייחסת לחלום.
אלא יוצאת אם זה מתאים לי.

שלי שזה יקרה לי חחח

 

בטח תנסי.

 

מקסימום- תתחתנו

 

 

 

 

 

 

 

 

(כאילו ברור שקודם תבררי אם מתאים וכו', אם לא הסגנון בכלל אז לא)

 

קודם כל כדאי לך לנסות להשמיע לעצמך באופן ישיר מה השאיפות האישיות שלך.

ואיפה את רואה את עצמך מבחינת הפערים שכתבת בעוד שנה, 5, 10 שנים... 

 

(אפשר לעשות את זה ע"י דיבור עם חברה, אפשר לעשות את זה בכתב - פשוט לשאול את השאלות הכי פשוטות ואח"כ לענות ב'שליפה', בלי לחשוב פעמיים מה שיוצא לך מהפה/עט.

זה יגרום לך לדעת שאת הכי דוגרי עם עצמך)

 

אחרי שאת יודעת בבירור מה השאיפות שלך בלי השפעות חיצוניות (קרי הבחור שאת יוצאת איתו) - לפתוח את זה מולו ולראות אם זה יעבוד בניכם ואם הקשר יכול להכיל את הפערים ולחשוב על הדברים.

 

בדר"כ הצד ה'יותר דתי' יצטרך להכיל ושניכם צריכים לראות אם הוא אכן יכול להכיל את איפה שאת נמצאת כיום.

 

בהצלחה!!!.

 

 

תודה אבל לעיתים גם מה שאני חושבת עכשיו יכול להשתנות בעוד שנה שנתיים

ועדיין אפשר לפתוח ולדבר על זה.

עד כמה הדת תופסת מקום בחיים שלכם?

איפה אתם רואים את הדת כממלאת מקום בחיים שלכם?

בהחלטות הקריטיות - חינוך ילדים, התנהלות יום יומית - אתם רואים את עצמכם מתנהלים ביחס למטרה משותפת רחבה?

יש לכם דיבור ושיח משותף בדברים שחשובים לכם?

 

ובכלל תנסי להוריד את כל הקטע של הריצוי בקשר. זה ממש מזיק לכל קשר.

חשוב שתרגישי בנוח להיות מי שאת, ושהוא יידע מי את. אבל אלו לא נשמעים לי פערים בלתי ניתנים לגישור.

מה הוא צריך, מה הוא רוצה, מה הוא מתכנן, מה מזה את יכולה להכיל ועל מה מהשאר הוא מסוגל לוותר

מה את צריכה, מה את רוצה, מה את מתכננת, מה מזה הוא יכול להכיל ועל מה מהשאר את מסוגלת לוותר

 

לדוגמה - אם מבחינתו כיסוי ראש לא מלא זה לא בא בחשבון, ומבחינתך כיסוי ראש מלא פשוט לא יקרה, אז תיפרדו, או תדברו על זה ותראו אם יש דרך ששניכם תוכלו לחיות יוחד.

אבל אם הוא לא רואה סרטים ואת כן, אבל מבחינתו אם את רואה זה לא מפריע לו (או למשל, הוא לא ירצה שתדברי איתו על זה) ומבחינתך, את מסוגלת לחיות איתו כשקיים הפער הזה - שאת אוהבת סרטים והוא לא, אז בסדר גמור.

 

אם את מרגישה שאת מתאימה את עצמך אליו - לדעתי כדאי לוודא שאין שום ויתור משמעותי שאת עושה, כדי שלא תחיי בכלא. וזה לא אומר שלא תוותרי על כלום, אבל שהוא ידע שאם את מרגישה לא בנוח את חוזרת למקום המקורי שלך.

 

יש נושא כללי יותר, והוא אם הוא מתחבר לערכים שלך ואת לשלו. האם את מרגישה שבדברים שחשובים לו הוא יהיה בודד, ובדברים שחשובים לך את תהיי בודדה?זה משהו שצריך לקחת בחשבון. בדידות היא מושג גמיש, ותחושה של בדידות עוד יותר, והערכה עתידית עוד יותר, אז קשה לקבוע כמה בדידות צריך להיפרד וכמה אפשר להישאר. אבל כן כדאי להתחשב בשאלה הזאת.

כדאי לתת לזה עוד קצת המשך, כי חבל לפספס בחור טוב וירא שמיים,

 

השאלה אם הם מתאימים, אם כן, אחלה. אם לא, נפרדים. אם לא יודעים, מבררים.

תיאום ציפיות
גם לגבי נסיעות לחו"ל
מוזיקה
ושמירת נגיעה.
כדי לא להתעצבן אחר כך
וליצור מריבות מיותרות.

ותשאלי אותו עד כמה הוא מוכן להתפשר בשבילך

יציבה.

מידות טובות, שיח נעים וזורם, נושאי שיחה מעניינים, תחומי עניין משותפים - הכל טוב ויפה, וזה יכול להתקיים באותה מידה מול בחור חילוני לגמריי. מידות טובות אינם מאפיינים הכרח בחור דתי.

את צריכה לברר היטב מולו את דעותיו ושאיפותיו בשלל מאפיינים של אורח החיים - האישי, הזוגי, המשפחתי.
גם ביחס לחינוך ילדים בעתיד.

ולשקול האם מתאים לך.

ציפיות ותיאום זה דבר שעושים גם כשנשואים.


הבסיס צריך להיות - מקבלים אחד את השני כעת, כמו שהוא.
בלי רצון או ציפייה שיישתנה בשבילי.

בדרך כלל מה שהבנאדם כעת, זה מה שהוא יהיה גם אחרי הנישואין.

ובאמת הוא אומר שהמהות שלו זה לימוד תורה 4 שעות ביום לפחות. מה שאני מרגישה שאני מחפשת בחור שמחובר לקב"ה וקובע עיתים לתורה אך עם זאת שזה לא כל כך מהותי בעיניו אלא משלב זאת בשאר תחומי החיים, הוא בעיניו כל דבר מתקשר לעבודת ה' שלו גם חיי היומיום שלו והעבודה נקשרים לזה. ועכשין אני בתהייה האם להמשיך.
כי יש כימיה ונושאי שיחה משותפים אבל אם אני ממשיכה אני צריכה לקבל את זה שהוא רוצה ללמוד תורה מעבר למה שאני מצפה וכן רבנות כדרך חיים.. ואז אני בעצם צריכ תשנות את החשחבה שלי ולהכיל את זה שהוא אוהב את התורה ולכן זה לא משהו שזורם לו ותופס את זה מתוך חיבור להקבה אלא זה ממש חלק מהותי והוא מצפה כך מבת הזוג שלו שתאהב את זה שהוא לומד תורה ככ הרבה.

אם תנסי לשנות את התפיסה התורנית שלך רק בישבילו, זה לא יחזיק להרבה זמן.

תפיסה תורנית נובעת מאלמנטים אחרים והיא לא מתגבשת מכפיה.. (וכן, פה את סוג של כופה על עצמך את זה)

מהסיבה הזאת אסור לנכריה להתגייר רק בכדי להתחתן עם אהוב לבה היהודי, גיור כזה לא תופס כי הוא פשוט לא אמיתי.

 

אני לא רוצה להיות זה שימליץ להפסיק את הקשר הזה, אבל את צריכה לעשות חושבים טוב טוב אם את יכולה להסתדר עם אורח חיים כזה.

 

המון בהצלחה בע"ה

ולחשוב אם זה מתאים לך. נכון זה לא מה שציפית. השאלה אם את יכולה לחיות עם זה.

אם יש אפשרות שתהיי את והוא יהיה הוא ותוכלו שניכם להרגיש בנוח עם זה

 

 

בלי נדר

כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא

קיט - קכא

לגבי א' - אין ספק ששיח של בחור ישיבה זה שיח אחר. זה עניין של איזון ורמות.

בהחלט יש לפעמים עניין להקליל את האווירה.

אני מזדהה עם א', אבל כן חושב שצריך לעשות התאמות (זו הייתה גם בעיה אצלי ד"א.). ב' כמובן נכון, אין מה לפרט.

זה לא שגברים לא רגישים, זה שהרגישות מתבטאת אחרת.
לצורך העניין, זה שאתה רגיש לא אומר שאתה מצליח לספק מענה רגשי לבחורה. ממילא זה כבר פחות רלוונטי אם אתה רגיש או לא..

בסופו של דבר בן יכול ספק מענה רגשי לבת.

עובדה - אנשים מתחתנים.

כל צד צריך לדעת כיצד לקבל/לתת את המענה הזה.

וכמו שאת מציין - יש גם דברים שבאמת כדאי שבחורה לא תצפה מבן זוג, וכן להיפך, שגבר לא יצפה מבת זוגו.

 

 

פורום משוב

מתנצל

למי שהבין את השנינות

כמה חיצים עושים

צפת - הרב אייל יעקובוביץ'

רמת השרון - הרב ראובן ששון.

אלו ורמת גן הם בעיקר המעוזים של הישיבות החסידיות בדת"ל.

(אולי גם תקוע.. אבל זה סטייל אחר)

 

יש הבדלים גם בניהם. 

 

מוסדות הרב גינזבורג והרב שטיינזלץ-שפע מקור חיים ושו"ת
אם אני לא טועה אז המייסדים הם הרב שפירא(האבא) והרב שטיינזלץ.
היום תופעת החסידות רווחת מאוד בכל הארץ- והופץ גם בהרבה ישיבות 'מרכז' ו'קו'.
רבנים:הרב גינזבורג, הרב ראובן ששון, הרב יהושע שפירא, הרב דוד אמיתי, הרב אייל יעקובוביץ ועוד

או שאתה מדבר באופן כללי על הישוב?

 

לפי מה שנשמע הרב גינזבורג הוא ממש על התפר בין החרדי לדת"ל.

 

שזה סגנונות שונים כל מה שכתבו לך

ואת הרב גינזבורג לא כולם יגדירו לאומי

בקיצור אם את מגדירה איזה סגנון דתי לאומי את בלי קשר לחסידות, אז תוכלי למצוא את הישיבה החסידית לאומית המקבילה

זה הדבר הבא...
הסגנון החסידי לאומי זה דרך חדשה בציבור הדתי לאומי שהיא מדהימה ומבורכת..ומביאה הרבה פירות טובים

יש מלא ברסלברים בציבור הדתי או בשוליו, הם בכל מקום.
וגם כל מה שכתבו לך. כל אחד קצת שונה בסופו של דבר

פשוט שעלבים נראת לי קצת יוצאת דופן משאר הישיבות מבחינת סגנון

מכיר בחורים מכל הישיבות מלבד קרית גת.
ומכיר את המנהל של שעלבים, אדם מדהים.
אפשר לפנות אלי

אם הרב קדוש(רב הגרעין) קשור לשם אז מכיר אותו אישית..

מה זה תורני בעיניך?

מה זה כיפי?

 

לכל אחד יש פרשנות אחרת למושגים הללו.

מישהי תורנית זה מישהי שחשוב לה לחיות חיים על פי ההלכה, ושהחיים לא עוברים לידה מהבחינה הזאת אלא שזה עניין מהותי.

 

כיפי, שיש שם קלילות, שמגיעים לשיחה ופשוט מדברים על כל מיני נושאים בלי לחשוב יותר מדי לדוגמא על "איך האמירה הזאת מתפרשת" וכאלה..

מה ה' רוצה ממני זה ממש כבד.

לחיות בצורה טבעית זה קליל.

 

יש לך חברים כאלו מן הסתם שהם נותנים מקום גם לכבדות וגם לקלילות בחיים שלהם.

הגיוני שיהיו כאלה מהמין השני, רק צריך לדעת איפה לחפש.

 

זה עניין של איזון.

אני מאמין שגם לך יש איזה איזון מסויים ואתה צריך לחפש משהו שתואם לאיזון שלך.

אני מכירה כמה וכמה בנות תורניות ממש וזורמות ממש.

יש המון בנות שמצד אחד הן ממש בנות עמוקות ורציניות, ומצד שני הן ממש זורמות במצבים שזה מתאים, שזה למעשה רוב הזמן.

כמובן שיש את הדוסות שתמיד יהיו יותר רוחניקיות ופחות פתוחות וזורמות,אבל כל אחת והאופי שלה, אי אפשר להכליל.
אולי תנסי לחפש את הדוסות היותר קלילות ופתוחות,בטוח תמצאי...
גם מזהים האמת..

על התורניים
קטע, מעניין

שומעת את זה מחברות לגבי בנים בכמויות ...
"מה, אין בנים שהם גם דוסים ולומדים רציני והם גם גברים?"
בוא נשדך ביניהם(:

וברצינות- יש גם יש..אולי לנסות לחפש במקומות אחרים וגם להגדיר את זה לשדכנים ...

ועוד דבר, יכול להיות שחוסר הזרימה בהתחלה יכול לנבוע ממקום של לחץ או חוסר נוחות מדיבור עם גבר.. יש בנות שזה לוקח להן זמן להיות משוחררות ליד גבר כשהן מדברות איתו.. קח בחשבון שכנראה שזו לא פעילות שהן עשו אותה הרבה בעבר(:

בהצלחה גדולה לך ואל תוותר על זה אם זה חשוב לך. זה באמת קיים.

הכל בסדר

לפי התגובות נראה שיש פה כמה שמכירות כאלה אז אולי זאת אופציה קצת לפרט על עצמך כאן או בפרטי ונוכל לעזור⁦🤷🏻‍♀️⁩

(טוב אני מחפשת משהו קצת יותר מורכב מבחור זורם. אבל מוצאת את זה אצל התורניים פחות)

ברצוני להסב את תשומת ליבך לתועלת הדיון שזורמת וכיפית הן שתי תכונות שלאו בהכרח קשורות זו בזו, וכתוצאה מכך לעניות דעתי נוצרת פה סתירה פנימית מסוימת כי מסברה הגיוני שאחוזים נכבדים של בנות תורניות דווקא כן יהיו זורמות.

מה גם שאולי יש לדייק איזה סוג של זרימה אתה מחפש על מנת שיהיה קל יותר להבין מה חסר לך בדיוק.

@Reminder

 

היא מבינה בלולאות

 

#נישתי

#סליחהעלהנצלוש

הידע שלי בסיסי פלוס מינוס..

אף פעם לא יצאת עם בחורה תורנית שהיה כיף וזורם איתה? נשמע לי קצת עצוב
כבדות וקלילות אלו תכונות אופי ולא קשורות לרמה התורנית
פשוט תברר את הנקודה הזו מראש

@@קוד אבל פתוח עלה כאן על נקודה...

אולי הם לא יודעים שאתה בעניין? תעדכן אותם.
אולי הם לא יודעים מה אתה מחפש? שב איתם לשיחה.
אולי הם לא מכירים מישהי מספיק מתאימה? תשמח שהם לא עושים התאמה לפי סוג החצאית שלה.


וממתי רק נשואים יכולים לשדך?
אני חושבת שאנחנו כרווקים צריכים לחשוב על חברים שלנו הרווקים לא פחות מהנשואים. מוזמן לנסות
מבינה את התסכול שלך, ועדיין... אם בא לנו לקחת אחריות על החיים שלנו, יש שדכנים/אתרים או שלל בנות בתחנה מרכזית בירושלים 😌
בהצלחה.

אם אתה מכיר מישו והוא מוצלח,
אתה תצא איתו.
אם יצאת והוא התברר כדפוק, לא תציע אותו לחבר שלך.

קורה לפעמים שנפגשים גם עם אנשים שמתבררים כמעולים אך לא מתאימים.
ואז באמת מנסים להציע אותו לכל הרווקים.ות בסביבה...

שלא רלוונטיות בכלל לאחרים.

אבל אם נגיד נפגשתי עם מישו והוא היה אנטיפת/ דפוק בעיני..
ברור שאני לא אציע אותו לאף אחד..
אבל אם הוא היה נחמד אבל פשוט לא התאים
אני אציע אותו הלאה

אבל כמדומה שגם האופן השני לא נדיר כל כך....

 

(כמה ממוצע היציאות? נניח שלפחות עשר נסיונות? כמה מתוכם התגלו כאנטיפטים?)

 

ויש גם מה שנפסל עוד לפני יציאה, על רקע אי התאמה במליון דברים. 

חשבתי על זה פעם, שאם יצאתי עם מישהי וזה ירד - הרי אני עכשיו מכיר אותה הרבה יותר מהשדכנים למיניהם שרק נהלו אתה איזשהיא שיחה. 

ולכן יש סיכוי ממש גדול שאוכל להתאים אותה לאחד מחבריי. 

 

כשקלטתי את זה - זה גרם לי לחשוב ולנסות הרבה יותר להציע לחברים בנות שיצאתי אתן.

מממ בעיקרון הם כן יודעים, צודקת שאפשר ומומלץ לכוון אותם יותר.
אני אישית לא ככ מכיר בנות, וככה גם רוב החברים הרווקים שלי, נשואים מכירים יותר.
בסוף אולי תמצאו אותי משוטט במרכזית בירושלים

אבל אם אין לך הצעות עכשיו זה נורמלי
בגלל הסגר הרבה אנשים לא חושבים להציע

אני מדבר באופן כללי.

כמו האלה ברשימה הזאת -

רשימת שדכנים התש"פ - לקראת נישואין וזוגיות 

 

האם אתה יידעת אותם שאתה מחפש?

האם עשית איתם שיחת עומק שיבינו מי אתה ומה אתה מחפש?

 

לא תמיד חברים יכולים לנחש, לדעת, להכיר 
לא כולם טובים בזה- וגם לא תמיד מכירים בנות / בנים בהתאמה 

 

מה עם שדכנים?

 

בהצלחה!

הם אמורים לדעת!
כן, כל עוד לא התחתנתי- אני מחפש.. כל כך פשוט
⁦🤷🏻‍♂️⁩

 

א. לא כל החברים נמצאים סביב האדם כל הזמן בכל תקופה (יש חברי ילדות/ חברים מהתיכון וכו'.) 

 

ב. גם החברים שכן נמצאים לא תמיד מודעים- 
אולי החבר שלהם לא יוצא עדין? אולי הוא תפוס? אולי הוא בהפסקה? 

אולי השכנה של סבתא שלו הציעה בדיוק.. 

אנשים לא תמיד מודעים ועסוקים במרץ החיים ואם לא מתזכרים אותם הם פשוט לא יודעים 

הם יודעים ברציונל, פחות במעשה. 

 

ג. לכן- גם חברים שנמצאים סביבנו ובוודאי כאלה שאינם 

שווה לתזכר אותם עכשיו במיוחד לכבוד השנה החדשה

 

ד. וחוץ מזה- יש גם סתם מכרים, אנשים שהיו איתנו בסניף , חברה שראו אותנו במסגרות הלימודים ולאו דווקא בגילנו. 

לא חסר

 

 

מהזמן האחרון נגיד מהמכללה לבנות או מישיבה הסדר לבנים.
אז כל זה רק תירוצים אולי הוא לא פנוי אולי ואולי
רק לא להרים טלפון להתעניין ולהציע.

(או שבאמת אין להם מה להציע שמתאים. יכול להיות)

זה לא עובד ככה
זה לא בושה לחפש ולהגיד תכירו לי
לא עשיתי את זה בנתיים שיהיה צורך בהחלט אשאל

חכה אתה עוד צעיר

בזה בסביבתך או חברים אם זה בא בחשבון מבחינתך.

אומרת לי בואי נלך לקפה לחברה נשואה
פותחת את האלבום תמונות
עוברת אחד אחד..

איך זה? לא הוא רוקד כאילו הוא בפתאל
וזה? רוקד יפה מידי
וזה? זה נראה לבוש מידי
וזה? אה זה חמוד ליד הבופה .. יש עתיד
יצאו...

לפעמים צריך לדרוש דברים

כי מדובר על צורך "חיוני", לא פחות מכל מה שנשאר פתוח.
לגבי התחלה של קשר חדש אני מתבלט..

אבל אם יחליטו היום על החמרת הסגר (סגירה של מקומות עבודה) אני חושב שצריך להמנע מפגישות.

הבדלי ערים
משתמשים במדיה למה שאפשר
וכמה שאפשר.

הסגר לא נראה עם אכיפה מתוגברת ובוודאי שצריך לשמור על מסכות ועל ההנחיות.

זה שאלה עדינה של שיקול דעת.

כל עוד אתם לא נמצאים בהתקהלות השאלה הופכת להיות לשאלה חוקית מאשר מוסרית. ככה נראה לי.

פחות זורם להתחיל קשר חדש. זה בטוח.

תראו עד כמה אפשר לדבר על זה ואולי תצלחו להגיע לרעיון שיוסכם על שניכם.

וגם אם לא - עצם הדיבור הוא חשוב.

קשר מתקדם

לחכות להחלטת הממשלה ואח"כ נהיה יותר חכמים לגבי אופי הסגר...

נראה שהממשלה עומדת להחמיר עם הגר ככל שהזמן עובר.

יצא לי לסוע (מסיבה מוצדקת) בת"א ופשוט לא היו פקקים אבל היתה תנועה סה"כ.

זה ממש לא נראה כרגע כמו הסגר הקודם.

או באזור שמותר חשניכם להיות בו.

או טוב יותר, חברים שיש להם מרפסת או חצר?

הם כמובן כלואים בחדר עד שאת נותנת להם את האוקי..

תכלס, יותר זורם..

ואני חושש שהדייט יהיה פחות אותנטי (מצידי)

סתם אמרתי.
אז אולי בגינה נידחת?

יכולה להיות צורך חיוני.

לוידעת איפה אתה גר
אבל בעיר שאני גרה יש תנועה רגילה.
לא הייתי הולכת לפארק ציבורי,
אבל בהחלט הייתי מנסה גינה צדדית

זה מפר את הסגר

לא יודעת לא שמעתי על זה שמותר

זה ליודעי ח"ן

כל כך הרבה החרגות יש בו. וחוץ מזה שהחנויות סגורות, והעיר העתיקה בירושלי נצורה פחות או יותר עולם כמנהגו נוהג.

לא רואה בעיה בלהפגש במקום פתוח.

לכל היותר אתם באמצע פעילות ספורטיבית.

או בדרך לטיפול פסיכולוגי.

קצת יצירתיות רבותי...

אם את לא מתכוונת להפגש בסגר עדיף לא לחזור עכשיו למציע.
יכול להיות שהבחור כן נפגש עכשיו אז למה שהוא סתם יחכה כמה שבועות? בעיקר כשלא ברור מתי הסגר יגמר.

וזה נתון לשיקול דעת של הבחור אם לחכות או לא לחכות.

וואלה יכול להיות הצעות ששווה לחכות בשבילם גם חודש.

אם את רוצה לברר אל תחכי לאחרי הסגר

תתקשרי למי שהציע, תספרי לו "עכשיו פנויה, הייתי דווקא שמחה לצאת עם מי שהצעת, אבל בגלל הסגר וכו'. אז רק מעדכנת, אם תה רוצה לספר לבחור והוא ירצה לחכות לי (כי אני לא הולכת לפגוש אף אחד אחר בינתיים) אז שידע שאני פה"