פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 384)

ציפינו להיות אחרים
להספיק דברים אחרים..

יום הולדת הוא זמן מצוין להתחיל בחירה מחודשת בחיים ולהאמין שיהיה טוב
שגם אם עברנו שנה שפחות תואמת לציפיות (וברור שהיא נתנה לנו מתנות)
מחכה לנו שנה נפלאה.
ואנחנו יכולים ליצור אותה בעצמנו!

מציעה מאוד להציץ באתר של ישראל שמחון -
בסדרת הסרטונים שלו ובמדריך המיוחד שהוא יצר..
מאמינה שזה יפתח לך משהו שחיפשת - 
חיי-רוח – שינוי והתפתחות רוחנית

כל אחד זה ממש אישי ולכל אחד יש האתגרים שלו.

אין לי יותר מדי מה לכתוב אבל שיהיה לך המון בהצלחה!

נשמע שאתה אדם טוב רק צריך להיות שלם ובטוח עצמך.

זה לא הפער בין האידיאל למציאות אלא התפיסה שלך - מי אתה, מה אתה אומר להיות אולי תחשוב על הדברים הללו שוב ותפתיע את עצמך.

התמורה הטובה ביותר עבור מתנה היא חיוך והכרת טובה. אם את ממש מתרגשת מהמחווה שלו, אז בכלל.

לדעתי בגלל זה, כדאי שזה לא יהיה על תקן של מתנה תמורת מתנה, אלא יותר משהו כמו מתנה בהפתעה שהוא יאהב - הפתעה תמורת הפתעה, כשהמתנה הפיזית היא רק דרך ליצור את זה. כמובן אם זה משהו בעל ערך זה נחמד, אם זאת מזכרת שנשארת מהאירוע זה גם נחמד. אם הייתי מכיר אותו יכול להיות שהייתי מצליח לחשוב על הפתעה שמתאימה לו. אבל לדעתי בנים ישמחו לקבל משהו: 1 שיש לו שימוש. זה יכול אפילו להיות משהו שהוא קישוט (תמונה לקיר), אבל משהו שעושים איתו משהו. לכן אפילו סט כלי עבודה זה יכול להיות בסדר (בניגוד לאשה שלא תאהב כנראה לקבל מכונת כביסה. למרות שארנק נראה לי שהיא כן, על אף שזה "שימושי") 2 שהם לא יקנו לעצמם. יש סוג מתנות שאדם יקנה לעצמו ובעצם המתנה חוסכת לו את ההוצאה, ויש סוג מתנות של דבר שהייתי נורא רוצה אבל לא הייתי משקיע בזה את הכסף. ואז יש תחושה טובה כשמישהו אחר כן משקיע בי. 3 כמובן קשור לדברים שהוא אוהב - כאן זה ממש תלוי בבן אדם

בנוסף לרעיון העוגיות המצוין,

תוכלי פשוט לצאת מהאי נעימות בכך שתדברי על זה בצורה הומוריסטית, למשל:

'אתה יודע שעכשיו יש לך נקודה אחת מעלי,

אבל חכה, בהזדמנות הראשונה אני לא נשארת חייבת ואתה תופתע,

פשוט הנחתי שתשכח ולא רציתי להביך אותך' /קורץ/

אם תהיי נבוכה הוא ירגיש נבוך. אל תשדרי פחד. (: 

לתת בלי לצפות לתמורה. זה הכי כיף בעולם!

כנ"ל לקבל בלי שאתה 'מחוייב' לתת.

אחרת זה נשמע יחסי סחר מכר כאלה.

שיש לך הזדמנות ורעיון טוב תפרגני לו כי את רוצה לפרגן! לא בגלל חוסר נעימות או משהו כזה.

בטח שכיף להחזיר חיבה למשהו שהעניק לך שאת מחבבת, אבל באמת בכיף, בכלי חשבונות.

אם תבשלב מוקדם שחושבת שזה לא מתאים להעניק משהו כזה אז אולי זה באמת לא נעים. אבל אם זאת התקדמות יפה של הערכת חיבה - יאללה זכית! תשמחי בזה! לא מובן מאליו.

מתי שאת יוצאת עם משהו או רק מתי שאין לך קשר כלשהו?

אבל זה פוגש אותי המון,כמעט ברמה יומית..

ובטוחה שיש לזה גם השלכה מהתת מודע למצב המנטלי שלי בתקופה האחרונה.

עד כמה זה פוגש אותך אז?

בדייטים עצמן למשל, יוצר לך לעשות השוואות לאותו בחור?

את מתארת שעברו כמה חודשים ועדיין לא הצלחת לשחרר. זה טבעי אחרי קשר משמעותי, ועל אף הכותרת שלי, משוכנעת שהזמן אכן יעשה את שלו. כמה זמן? 

ובכן אולי תתפלאי לשמוע אך אבדן של קשר משמעותי עלול להוביל אותנו לתחושת אבדן. אבדן מלווה בד"כ באבל.

ביהדות, זמן האבל המקסימלי הוא שנה. שנת אבל.  וגם לפסיכולוגיה יש מה לומר בנושא ותקופה של שנה על אבדן משמעותי, היא נורמלית. אז דבר ראשון יקרה, תדעי שהתחושות שלך הן טבעיות ונורמליות. תני לעצמך זמן, ואם את רואה שזה לא עובר אולי אפשר אפילו לעשות עיבוד נכון עם אשת מקצוע. מנסיון זה עוזר לשחרר ולסגור בצורה בריאה.

(אגב, את כותבת שאת רוצה לשכנע את הלב שלך שזה נגמר ודי, וזה לא רלוונטי לחזור, אך האם את אכן משוכנעת שכך? האם ניסית לחזור והאם את בטוחה שזו לא אופציה? כי במידה וכן, אולי שווה לנסות)

הצלחות!

@חלאססס בעקרון גם השכל אומר את דברו כי מצד שנינו זה ממש לא מוצה..אבל לא יודעת לעשות את ההפרדה אם זה לא מגיע מיאוש..

@חתולה ג'ינג'ית, יש מצב שיכולה להיות אופציה לחזור (לו גם היה טוב רק שהתייאש קצת מהר..) אני מפחדת לנסות:

א.כי חוששת שהרצון לחזור הוא רק שכלי ולא רגשי - שאז זה ממש לא נכון לחזור..

ב. אין לי כח להכנס שוב למערבולת הזאת של הלבטים (והיו במהלך הקשר) ולצאת משם שבורה יותר...

בקיצור,

מתוסבכת עם עצמי ולא מוצאת מוצא לשום כיוון, רוצה רק לשכוח ודי 

א. חוששת שהרצון הוא רק שכלי? ממה שכתבת נשמע שגם הרגש שלך לא השתחרר...

ב. מבינה לגמרי, אבל כמעט כל קשר עלול להיות מלווה בלבטים, ואין לנו ברירה אלא להתמודד איתם. לפעמים שווה לערוך את הבירור הנוסף רק כדי לסגור לכאן או לכאן. 

ואם ברור לך לחלוטין שזה לא שייך, ואין אופציה לנסות להחזיר, פשוט תני לעצמך את הזמן, תכילי את הכאב, אבל גם תדאגי להעסיק ולמלא את עצמך בדברים שייתנו לך סיפוק ושמחה ויסיחו את דעתך.

חוששת שהרצון הוא *לא* רק שכלי, אלא מאוד רגשי ולבוא ממקום רגשי זה לא בריא

תודה על התגובות,עוזרות לי ממש לעשות קצת יותר סדר!

אני חושבת שאולי זה שווה.

ויש לי עוד מה להוסיף. אם רוצה מוזמנת לאישי.

שאת כל המעלות שיש בו את יכולה למצוא אצל מישהו אחר שירצה אותך ויאהב אותך

ואת יכולה גם להתמקד בחסרונות שלו.

ואם עדיין לא מחקת אותו מאנשי הקשר שלך ואת כל ההודעות ביניכם- עכשיו זה הזמן

למדתי ואשתדל ליישם כשיהיה רלוונטי בקשר אחר,

אבל זה לא אומר שלא כואב על מה שיכל להיות בקשר הספציפי הזה לכאורה..

נשמע כמו משהו שהוא בר תיקון, בהתחשב בעובדה שהוא לא יוצא לך מהראש

זה אני כתבתי... מפצל''ש מטעמי אאוטינג

לפצל"ש ולניק שעומד מאחורה 

זתומרת,

האם מצד זה שאדם לא מוצא

ומצד בררנות. 

אולי בית המקדש מביא דעת כלשהי שמונעת את זה - למרות שזה תלוי בבחירה.

מה שאמרת על המשיח, אולי זה קשור, לא יודע... תגידי לי את.

"הנה מניעת השלמות היא שאגתו ית'. ונגד הגדולים, ובכלל נגד פני אדם, חלק העסק בידיעת שמו ית' שענינם בשכל ואהבת השי"ת ניכר ע"י כן ואשה מספרת עם בעלה. ולע"ד הסיפור כאן היא סיפור דברים לא זולתו, ואינו תואר. א"כ הוא מורה ג"כ על חסרון שיש ג"כ בזה החלק מחסרון הנבואה ושפע רוה"ק שנתמעט מאוד

ז"א ריבוי דברים וחסרון רוח קודש

מזכיר גם בררנות... ריבוי מחשבות וחסרון דבקות והשראה...

לכן המשמח חו"כ כאילו בנה... כי הוציא אותם מהדעת של הישות לעולם החרות של השמחה ושכינה

[ובישות יש בררנות]

אבל אז היינו מתמודדים עם ההשלכות של החלטה שרירותית שה' מנחית עלינו . ומתחתנים בלי נצנוצים וריגושים של עולם המערב...

אגב, יש איזו דרך לראות את הזיווג שלך בחלום, וכתוב שם בספר שמביא את זה שאם עושים את זה, אז אין סיכוי שיתחלף הזיווג, לטוב ולרע (זה או קבלה מעשית או ייחודים, אז לא רלוונטי להביא את זה פה, ולמען האמת אני לא זוכר איפה ראיתי את זה).

כלומר, שגם אם בני הזוג לא באותה מדריגה, אז הם לא יתחלפו. וזה לא הכי כיף בתור חיי נישואים

מעניין אם בזמן המקדש היו מעוכבי שידוך שעמדו בתור לנביא חחח 

אז כנראה שכן

חשוב, קריטי, ולצערינו לא נדיר.

ודו"ק.

לא הבנתי

ולכן חשוב מאוד לברר ולבדוק היטב.

המקור שאני מכירה לשמלת כלה לבנה הוא שרצו להתפאר בבנות בתולות שמחתנים ולהתחייב שהבת בתולה בזה שהלבישו אותה בלבן  ובנות שלא היו בתולות לבשו קרם וצבעים ''מלוכלכים'' 

ולפי מה שאני יודעת זה התחיל הגויים באירופה 

שלל שמלות כלה, שאצלינו היו יכולות להחשב כתחפושות לליצנים בפורים. 

מאוד מעניין לעבוד שם על זה, 

ואני הייתי בטוח שזה סתם בגלל שזה יפה

שווארמה בצורת לב והחץ משומן. עטפי את הכל בעטיפת לאפה וזהו

זה יהיה הטו באב הכי מושלם שהיה לו. וייזכר לכל החיים. 

אותי זה היה מרשים. 

אם אתם מאוהבים? קני כוס, עטפי בנייר כסף ותני לו. 

הוא ישאל מה זה, תגידי לו- זו מתנה ממני אבל תפתח אותה רק ביום החתונה במידה ונתחתן.

אבל באמת הנה רעיון קצת יותר טוב-

קני כמה פירות אקזוטיים, אננס, קרמבולה, ליצ'י, דובדבנים וכו'

שימי הכל על מגש עם צלופן ותאמרי- שהחתיך מבנינו יחתוך. ותני לו שיחתוך לכם שם. אחלה רעיון בעיני. 

מצ"ב פירות אקזוטיים:

Google

אלא אם יש לך רצון אישי מצד עצמך - ואז תעשי מה שמרגיש לך

מקבל פרק בתכנית 'פשעים לא מפוענחים'  (:

מת מפגיעה ישירה של חליל בגולגולת. 

אולי כדאי פשוט לומר "חשבת אולי ללכת למקום מסוים לכבוד ט"ו באב?" ולשמוע מה הגישה שלו בקשר לנושא, ואז להפתיע אותו במשהו ממש קטן אבל שמראה שחשבת עליו.

יותר טוב? הפעם זה עובר ל"פשעים מפוענחים"?

חוץ מזה, הנה תראה מה כותבת בחורה כלום - לקראת נישואין וזוגיות

(: 'תראה מה כותבת' ציפיתי לתגובה כלשהי מהעבר.

אבל כתבה שהם מאוהבים. אולי בכל זאת יש ציפיה למשהו קטן. 

אישית, הייתי בוחר להתעלם.

זו לא הכמות, זו האיכות וזמן הפגישה.

ואם מחשיבים זמן אויר במדיה הדיגיטלית אז בכלל.

אולי בילו כמה שעות טובות. 

קרה לי והיה ממש קשה.

אחרי כמה זמן, כיום אני כבר יותר מבין את הסיטואציה.

קצת קשה לומר את זה, אבל כל קשר של חברות הוא אינטרסנטי במובן מסויים. לכן שעומד אינטרס יותר גבוה - מעדיפים אותו.

דווקא אם תדעי (ותעכלי) מה המקום שלך מעכשיו בתור חברה טובה, הקרדיט שלך ממנה הרבה יותר יגדל.

גם אם זה לא וואו, זה כזה גרוע? מה היא כבר עשתה?

בגלל שכל הסיטואציה היא רגישה אז אני מבין אבל מצד האמת אין בזה משהו נורא.

אולי שלחה לך תדר- תקליל אחי, כי כזו אני. 

ואם טרחת להעלות את השאלה, אולי אפשר להבין מדוע עשתה זאת. <זו רק הנחה, כן?>

ומה גם שבדרכ ההנחות שלי מוטעות :/

רצויה צלקת של גבורה משכבה שחורה המכסה.

תצליחי.

זה בחור ששאל?

לפעמים הם כל כך חודרניים.

התיאור שלך ממש....

מרגיש כמו אינוס רגשי.

הבחורה בקשר הרגשי הזה מרצונה ומבחירתה. ממש צורם לשמוע ביטוי עם קונוטציה וקריצה לתחומים אחרים.

אולי זה ביטוי חריף מדי,

ואני מתנצלת אם זה פוגע ברגשות של אי מי.

אבל ואבל גדול,

אתה כותב שהבחורה בקשר מרצונה החופשי,

ובכן,לפעמים אתה נכנס לקשר ולא ממש יודע מה מצפה לך שם.

ולפעמים יש משהו בחוויה הזו שיכול להזכיר מעין מה שכתבתי למעלה.

אולי מי שלא חווה לא יבין. 

'שאלה מצוינת, תרשום אותה בצד כדי

שלא תשכח, 

ואני אענה לך עליה פעם'

בכלל, כל התפיסה הזאת שאנחנו יכולים במראה עיניים לדעת הכל ולקבוע ה-כ-ל על אחרים-

בעיני זה כל כך מקטין... לא רק מבחינת הרעיון הכללי שעומד בבסיסו- שאפשר לקטלג ולהכניס למשבצות קיימות כל תכונה וכל אדם (במקום לראות את הייחודיות של כל אחד ולתת לו משבצת משלימה משל עצמו), אלא בעיקר מבחינה ספציפית- כמו שכתבת- הרגשה שהוא יודע עלייך יותר טוב ממך, שהוא מתמקד בחסרונות, שהוא בעצם מערער לך את המקום שלך. ושכל מה שיש לך כביכול נתון בידיים שלו- האבסורד הזה שהוא יכול לקבוע לך מה יש לך ומה אין, הכוח הזה שאנשים מרשים לעצמם להחזיק בידיים שלהם.. ה' ירחם

מאוד התחברתי לתיאור שלך,

אני לא אוהב להשתמש בביטוי 'נגע בי' כי זה ביטוי שנשמע לי קצת 'מקרי'. תיארת לדעתי את התחושה בצורה מדויקת,

ואני באמת המום מהישירות הזאת, לא רק במקרה הזה או בהקשר של דייטים. כאילו.. א' ב' של התנהגות אנושית זה כבוד לצלם אלוקים, כלומר מקום של ענוה ונתינת מקום ראוי לאחרים- 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך' ו'ואהבת לרעך כמוך', 'איזהו מכובד המכבד את הבריות'- כל הציטוטים האלה הם הרמה הכי הכי בסיסית..

שיהיה בהצלחה

איך אפשר לצוות על זה?

המבחר של רוב האנשים עוד יותר מצומצם מזה עם חלוקה מגזרית וכו. לא רואה בבנות צלפחד קושי מיוחד.

 וגם להם היה ציווי לאהוב את האשה ולדבוק בה.  זה ציווי לבני אדם..

קשה מאד לקבל תירוץ כזה.  

יש מצב שאת צודקת.

אז יוצא שזה נכון, רק אנחנו הזקנו לעצמנו 

האמת שאני גם מרגיש את זה..

פעם שהייתי תמים, הייתי מתאהב בקלות וכמעט כל בחורה מצאה חן בעיני.

עד שלצערי הרסתי את זה במו ידי (כי לא הייתי דתי והיו לי ידידות וכו') 

לא חייבים להחשף לתרבות מערבית ולהסתכל על בנות.

כנראה בגלל זה חרדים (אמיתיים, לא מגזר) קל להם יותר.

כנות זה מרכיב חזק מאד באופי שלי. 

למה שאמרתי "יוצא שזה נכון"

אולי לפי זה, אהבה זה לאו דווקא בחירה,

אלא פשוט מי שתמים יותר מתאהב יותר בקלות עם פחות דרישות.

אם כך, הוא לא צריך לבחור לאהוב, אלא מעצם המצב שלו הוא אוהב בקלות יותר. 

(אם כי כמובן שאי אפשר לשלול לגמרי ויש בחירה להסתכל על הטוב שבאדם וכו')

אני חושב הוא מועד יותר להסתדר עם אישתו ולאהוב אותה כמו שהיא,

ולא לצפות שתהיה בדיוק כמותו.

זה בדיוק העניין פה. 

פשוט הוא לא חשף את עצמו לתרבות מערבית

ולא הסתכל בנשים שגורמות לו השוואות של יופי.

ואדרבא, אולי הוא מכיר את עצמו יותר טוב מהשני שכן נחשף ורק חושב שהוא יודע מה הוא מחפש.

לדעתי חייב שיהיה אהבה כלשהי לפני חתונה.

רק שאמרתי שאולי זה אפשרי לגרום לזה מבחירה.

אחרי זה במחשבה שניה אמרתי

שאולי זה בגלל שכשאדם שומר על עצמו אין לו השוואות ודמיונות והוא יכול להתאהב בקלות, ולא צריך בחירה.

ויכול להיות שמעיקרא הקב"ה ברא את הזיווג שלהם מאותו השבט (מה שהיה נכון לכולם, לפי חלק הפרשים, לפני שהותרו לבוא זה בזה).

ואל תשכח שיש צדיקים שכתבו שאפשר לשנות זיווג ע"י תפילה (נראה לי שזה מופיע בר' נחמן, מתעצל לחפש כרגע)

הגמרא בבא בתרא קכ. אומרת שהיה מותר להן להינשא למי שרצו ורק עצה טובה השיאן הכתוב

אלא יותר במובן שאנחנו בוחרים לאהוב גם אם זה לא מישהו שאנחנו בחרנו להנשא לו..
ממליצה מאוד מאוד מאוד על השיעור הבא, עושה סדר ומרגיע גם רווקים.

youtube.com/watch?v=vGo_WNqCBI8&t=1096s

כי אם כן זה שיא המרגשששש

ובכללי

את ממש מדייקת (!!! וזה לא ברור בעולם של מייעצי דייטים) ונעימה וברורה וישירה, וכיף לשמוע אותך!!!

תודה רבה לך אלירז! 

ואני מתפללת שזה יתן כלים למי שמוצא בתוך זה את עצמו..
גם הפורום, וגם הפייסבוק שלי (שאני שם הרבה יותר מכאן) בהחלט דחפו לזה
 

ותודה רבה על המחמאות 
הסמקתי עד הגג!
הלואי שיהיה לתועלת!

קצר קולע ומדויק!

והכיסוי ראש שלך מהמם

להתמודד עם כל הכללים שמביאים מבחוץ
כשאתם אלה שמתמודדים בסוף עם החיפוש והלבד.
סליחה אם דרכתי על יבלות 

תמיד הייתי החופרת

אפשר אולי לבקש מהם שיפתחו