ומרגישה שאין כל כך למי לפרוק
כלומר יש, יש חברות מקסימות ואהובות...
אבל זה לא, זה לא גבר...זה לא אותו דבר.
ומרגישה שמצטבר אצלי לפעמים כמויות של פריקה
בהקשר לעולם הרוחני שלי
ומוצאת את עצמי משתפת בעיקר כאן
ואז מרגישה לא בנוח שמשתפת במקום שאולי מרגיש אנונימי
אבל בעצם גלוי מאוד
וגם דיי, די מיציתי להגיב באותו סגנון
של
חיבור
אינטואציות
לפעמים אפילו לי נמאס.
אבל באמת זאת העצה שלי לבנים ובנות
פשוט להשקיע בעניין הזה של פיתוח היכולת הזאת של התבוננות פנימה לנפש
להסתכל ולהרגיש אל מעבר למה שאתה רואה ומרגיש.
כלומר אפילו מעבר לרגש של משיכה ומציאת חן....
זה יותר האזור של הרגש שהוא התאמה. כן פשוט ככה זה נקרא. התאמה נכונה. (אחכ אפשר לברר ולהעמיק רגשות/משיכה/שכל וכו')
ההרגשה הזאת שיש כאן משהו נכון, שהחיבור כאן הוא נכון ושייך וקשור.
אפילו שאולי אין לזה תמיד הסברים (בעיקרון כנראה יש, אבל בהתחלה ההסבר כנראה מוסתר)
שיש כאן הרגשה של זוג- איש ואישה. אפילו לפני שמפתחים רגשות.
וחוזרת לתכלס של השרשור-
העולם הרוחני.
האם גם אני אהיה מאלה שאומרים "ואי איך פעם הייתי מתפללת בכוונה כזאת איך פעם הייתי רוצה את ה'... והיום.. היום אפשר להזכר רק בגעגוע כזה, כי היום אני כבר בתוך המירוץ של החיים. עבודה, בית, ילדים, זוגיות...."
זה מפחיד אותי. מפחיד אותי לאבד את זה. את האפשרות להיות בעולם הרוחני ולהשאב למירוץ המטורף של החיים האלה.
לא מעניין אותי החיים האלה. באמת אני אומרת. לא מעניין.
לא קריירה, לא עבודה, לא פרנסה, לא...
איך אני אמורה לחיות ככה?
וגם כשמשקיעים בקודש, לפעמים זה אורות גבוהים ואז אתה חייב גם גשמיות. בקיצור סרט.
לא יודעת, שה' יעזור....
שורה תחתונה, מה שרציתי להגיד, זה שאני חושבת שנכון לי פחות להיות פעילה בפורום.
ורציתי להגיד שבאמת למדתי כאן המון המון מאנשים.
גיליתי אנשים מדהימים,
הכרתי חברות חדשות ♥
וזהו, מאוד רוצה לשחרר קצת.
ולמצוא את המקום שאוכל לפרוק בו,
שהוא יהיה באמת נכון וטוב....
הלוואי וכולם ימצאו כמה שיותר מהר את זיווגם הנכון והמדוייק ביותר בשבילם באהבה ובשמחה ובבהירות.
לילה טוב 
)
😏