אין מה לעשות. ממשיכים הלאה
אם אתה רוצה תזכיר לשדכן "בקשר להיא - היא עדיין רווקה? תוכל לבדוק?"
הלחץ באוויר.. אין דברים כאלה, כיף!לא שמעתי הצעות בכלל ופתאום נחת עלי משמים בחור ממש מתאים
כנראה שאנחנו מתחילים לצאת בימים הקרובים
למה זה חייב להיות סותר?
דווקא חשבתי שזה יהיה נחמד אם אלמד כל היום בחריצות ואני אדע שאני חייבת לסיים את כל המטלות עד שעה מסויימת ואז יש דייט, זה יכול להיות דווקא ממריץ
נמאס לי מהלימודים האלה ולא באלי שהם גם ישתלטו לי על החיים עד כדי כך
ומבחנים לא מלחיץ אותי, עבודות יותר מלחיץ, מקסימום דוחים את ההגשה או משהו, יהיה בסדר בעזרת ה'
ומשקיע ומתרכז כל היום רק בתרגילים ככה שזה יסיח את דעתי מהקושי והכאב..
אבל הגיוני שלא לכל אחד מתאימה צורת ההתמודדות הזאת
למה שלא תשאלי אותו? הוא היחיד שיודע את התשובה.
1. בשיא או כשמתחילות שתיקות?
2. מתי שפשוט מרגישים שמגיע הזמן להפסיק, או שלא לעבור את השעה וחצי כי אולי הבחורה רוצה לסיים וסתם מציגה את עצמה נהנית?
בעקבות שיחה עם שדכן מעצבן.
כשהוא מעצבן
הצגת ארבע אפשרויות - 1 בשיא, 2 בשתיקות, 3 כשמרגישים, 4 שעה וחצי.
אני יודע על המלצה לעשות את 4
נראה לי הגיוני 3
שזה לא 1 (שניכם נהנים, תזרום) ולא 2 (אל תסיים בהרגשה רעה)
תוך שתי דק' אנחנו מתחפפים.
"רציתי לשאול על זוגיות עם מישהו שאפשר להביא איתו ילדים רק בהפרייה מלאכותית"
האם יש הבדל לפני החתונה בין גבר עם בעיות לבין אשה עם בעיות
האם פוסלים על זה?
כאשר שאר הדברים מתאימים כמו כפפה ליד
הערת מנהלת : אנא מכם הגיבו ברגישות לדברים , ממקום אישי ולא מבקר.
הוא קורא את התובנות שלכם/ן
אמור להיות קשה רק לבחורה במקרה שלבחור יש בעיית פוריות ולא הפוך
כיווון שבכל מקרה מי שסובל מתהליך ההפרייה היא האישה. אני צודקת,נכון?
לשאלת הפותח, כבת זה היה מפחיד אותי אבל אם הכל כ"כ מושלם וטוב הייתי הולכת על זה.
החלטות טובות.
חשבתי טיפה והגעתי למסקנה שאני לאו דווקא חייבת בחור ממש דוס, רק דתי ברמה שלא יהיו התנגשויות בינינו מבחינת ניהול בית..
ממש בא לי להתחיל ללמוד תורה מאפס, עדיין לא יודעת איך,נראה כבר.
חושבים שיש לי סיכוי למצוא בעל מפרנס שיאפשר לי להיות אברכית בלי הפרעות למיניהם?
(אשמח לתגובות עדינות. תודה)
בטחון עצמי במינון גבוה.
יש כמה דרכים שיכולות לעזור.
הרבה תלוי פשוט בשינוי של התודעה, להחליף דיסקט בראש ולהתרגל אליו.
לשבת עם עצמך ולחשוב על עצמך, על כל מה שטוב ומיוחד בך. להדגיש בחיים שלך את הצדדים האלה, להביא אותם באופן תדיר לידי ביטוי, מתוך כוונה להשריש על ידם את ההכרה העצמית שלך בערך עצמך.
באופן יותר נקודתי את צריכה לנסות לראות מאיפה החוסר ביטחון מגיע, על מה הוא יושב, מה הוא אומר - ופשוט להתמודד איתו, להוציא את הרוח מהבלון הדמיוני גורם לך לחוסר ביטחון.
זה בגדול, מעבר לזה זה כבר תלוי בכל אדם לפי עניינו.
מקווה שיעזור..
אלו דברים כל כך טריוויאליים לכאורה אבל הם באמת צריכים תחזוקה שוטפת...
ב"ה מודעת לעצמי. לטוב שבי וכו'.
ועדיין. כשאני אמורה לפגוש בחור סופר מוצלח אני הופכת ליצור חסר בטחון.
לפגוש בחורה סופר מוצלחת?
מה הולך לקרות פה 
או את הכותרת?
כל אחד שפגשנו צרב בנו משהו, הפגיש אותנו עם משהו בתוכינו, לימד אותנו משהו.
אז למה למחוק?
להשתחרר זו היכולת להמשיך הלאה, על אף או אולי בגלל מה שפגשנו בדרך.
והוא ישמיענופלונפון מירוסלבאם אני לא טועה זה היה הניסוח המדוייק של הפרסום שלהם בתחילת הדרך.
כנסו לשם ותראו אם כולם עונים על ההגדרה הזאת 
כנראה שזאת הייתה טקטיקה של פרסום guerilla. גוגל מלמד שצץ עוד ביב שופכין כזה 
וגם היא הייתה מפצלש לכן אני לא יכול לשלוח לה ישירות (שדיברנו על הזה לצורך לדעתי חשוב)
רק רציתי לומר שזה שאמרת שאת סומכת עליי שיהיו גבולות זה ממש נחמד האמון מצידך וכמובן ששמתי וידעתי, אבל רק שתדעי לא לעשות זאת להבא. בעיקרון עלולים להיות פה בפורום אנשים עם כוונות לא טובות. במקרה הכוונות שלי טובות אבל אל תבני על זה.
ושנית, זה שאמרת שאם היינו נשואים לא היינו מדברים ככה ובשעה הזו אפילו לצורך. זה לגמרי נכון. אבל כל עוד לא נשואים אם זה לצורך לדעתי זה בסדר עקרונית (גם אם שוב, צריך לדעת שהבנאדם עם כוונות טובות, ולהזהר אפילו אם כן). במיוחד לצורך כמו לחשוב על עצמך טוב יותר כדי להיות מוכן ושלם יותר ולהשיג בן זוג. אבל באמת כמובן שזה לא עניין של מה בכך ולנשוי אסור אסור אסור לעשות כאלה דברים.
מי שזה מיועד אליה יודעת... ותזכרי לאהוב את עצמך
דיברת איתה דברים לא ראויים?
דברים אישיים קצת אבל לא פיזיים או משהו חלילה וחס. רק אמרתי שבגלל החשש שזה עלול לגלוש ולא יודעים מי הצד השני אז עדיף להזהר. אבל זה לא שהיה משהו לא ראוי או רגיש מדי.
אין שום היתר לדבר על דברים אישיים גם אם זה רק בפורום...
לא מכירה היתר הלכתי כזה גם אם נצרך כביכול.. כל ההיתר הוא טכני
ואני חושב שבמקרים שזה נצרך זה נצרך, במיוחד כשהכל אנונימי ולא רואים פה לא שמות ולא פנים. לזה יש את הסכנות שלו, ולכן צריך להשמר. אבל בקשר לבעיות ההלכתיות אני לא סבור שרמת ההקפדה שלה בנושא (והיא אגב מקפידה בעיקרון) זה עניין שלך. מה שאמורה לראות את ההודעה הזו תראה ותדע. וזהו.
מצוות תוכחה עדיין קיימת והיה לי כואב לשמוע ואכפת לי משניכם ולכן הגבתי..
כשבאמת לא רואים כלום ולא יודעים כלום... אני לא בטוח שזה בעייתי ככ.
לגמרי?
מה קרה פה בזמן שנעדרתי?
הייתי פה פעם, הייתה קצת שפיות.
עכשיו אני בעיקר מסתכל מהצד, ורואה דברים קצת מוזרים.
מתכנן שלא
ברוקוליאז את טוענת שהיו סיפורים על מעצרים, הטרדות, ניצול גם כשהייתי פה בעבר? כי לא שמעתי על זה בזמנו
גברת מנהלת שמחליטה לי מתי סופקתי .
כשאתה נרשמת הייתי פה גם, אם אני לא טועה.
בכל אופן, כנראה שצריך קצת לעשות zoom out כדי לראות כמה ריקבון יש במקום שנראה תמים
היו ניקים שהייתי קרוב אליהם וגם נתנו לי להכנס למשתמש שלהם לראות מה אנשים עושים מאחורי הקלעים במו עיניי. ועדיין לא נתקלתי במקרים שאדם הגיע למאסר כמו ששמעתי שהיה פה לא מזמן. ובטח לא כמו מה שמדברים עליו עכשיו. בכל אופן, לפעמים טוב לפקוח עיניים.
לפחות הייתה פחות צביעות מצד דמויות "סמכות" פה, זה בטוח.
זו גם הדעה שהייתה לך כל חייך?
זה כבר תלוי בו.
אבל מצידך את יכולה לרכך את זה - לדבר בצורה נעימה מכבדת. לתת לו לדבר או להגיד לו משהו אם הוא רוצה.
להגיד שהיה נעים או להגיד משהו יצור תחושה יותר נעימה, קצת לתת נפח לשיחה (לא קצר מידי "לא מתאים, להתראות, ביי")
כל הכבוד על המחשבה! בהצלחה!
כמו שכתבו לפני, בטח שלא בפגישה, בלי הכנה.
לחשוב באיזה צורה יהיה לו הכי נוח לשמוע.
לא להשלות (לזרום על תוכניות שלו לחיי משפחה וכאלה)
והכי חשוב. כמה שיותר מהר.
איך?
זו שאלת השאלות.
לזכור, שאנחנו לא פוסלים אנשים, אנחנו שוללים אופציה מתוך התחשבות בשני הצדדים.
(שניכם רוצים להתחתן עם האדם המתאים לכם, במקרה הספציפי הזה את יודעת שהקשר לא טוב לכם. ולכן את בעמדת החותכת)
לחשוב על הדברים הטובים שבו, ולהעביר מסר, שהוא אדם חיובי ובסדר גמור, אבל הקשר לא מתאים. (אם יש תכונות, דברים שנהנית ורלוונטי לציין אז כדאי, לא בצורה שתוריד מההחלטיות)
סיבה
אם הסיבה היא טכנית/ תלויה בך אפשר לומר.
אם היא תלויה בו (לא הסתדרת עם תכונה מסוימת או משו כזה) חושבת שעדיף שלא.
אם הסיבה היא הדינמיקה בינכם, תלוי בהרגשה האישית שלך.
החלטיות
החלטת לחתוך, סבבה.
לא כדאי לתת פתח להתלבטות (לשקול יחד איתו, אלא אם כן זה מה שאת רוצה לעשות)
לשכנועים.
ולחזרה בעתיד (אלא אם כן, זו סיבה שקשר עתידי יכול לפתור אותה)
וכן, זה יהיה לו כואב ולא נעים.
שוב, תנסי לשדר שהוא בסדר. ולא עשה שום טעות קריטית שבשלה את חותכת (שוב, לא אם זה נכון)
אבל את מחליטה נכון.
שיהיה טוב לשניכם.
רוב הצלחות!
מחפשת^אחרונהתודה.
ניסיתי לערוך אבל אין הרשאות
התכוונתי שלא כדאי בפגישה, ובטח שלא אם לא קדמה הכנה לפגישה כזו.
ברוב המקרים באמת אין צורך בפגישה
אז הכרתי מישהו בדרך מוזרה (לא שידוך) ואיכשהוא ממש נדלקנו זה על זה , קיצ'ר אנחנו רוצים לצאת אבל יש כמה בעיות
- אני הרבה יותר דוסית ממנו (ואולי זה מה שמשך אותו, הוא התלהב שאני טהורה ושמורה, ככה הוא אמר)
- אנחנו מסונוורים אחד מהשנייה
- הוא כמעט ולא התאפק ובא לנגוע בי ואני הצלתי את המצב וזה לא קרה, כמובן שהוא לא גמר להתנצל על כך ואמר המון המון פעמים סליחה והתחרט על כך עמוקות , הוא גם אמר שלא כדאי לי להיות חברה שלו כי חבל עלי שאני כזאת תמימה, הוא אמר לי פשוט תשכחי ממני אבל זה מבאס רצח!! כי אנחנו ממש ממש דומים ובחיים לא פגשתי בן אדם שדומה לי, זה כיף ומגניב וכן באלי לצאת איתו אבל למה הוא הרס הכל לעזזל? עם זה שהוא כמעט נגע בי?
כדאי לי לתת לו סיכוי בכל זאת?
)פניתי היום לחבריי בממשלת ישראל, להעביר את משרד הדייטים לירושלים. מהיכרותי עם יונתן ועם מוריה, אני בטוח שירושלים כעיר הבירה הנצחית של עם ישראל חשובה להם ולכן אין מהלך חשוב יותר מהעברת משרד הדייטים לירושלים. זה נכון וזה מה שצריך לעשות.
הודעהחסדי היםהודעה
אז ככהההה
* להיות אצל חברות שלי הנשואות ולהרגיש את האווירה המשפחתית החמה והאוהבת
* להיות בירושלים לגמרי לגמרי
* חתונה של דתיים
* לשמוע על זוגות שטוב להם והם שמחים ביחד ב"ה
הי, מניחה שכבר עסקתם בנושא ( אשמח לקישור לשרשור), אבל לא מצאתי אז אשאל - איך מתנהלים בדייטים ראשונים בשגרת קורונה? אני מקפידה על מסיכה ביום יום גם כי חשוב לי לשמור על ההוראות וגם כי יש לי במשפחה אנשים בקבוצת סיכון, אבל מה עושים בפגישות? מגיעים עם מסכה? נשארים איתה? והרי כיום לא ניתן להיפגש בבתי קפה אלא בפארקים, ושם עשוי להיות פיקוח עירוני.
חוץ מזה נראה לי שמראש כל הדיון על זה יכולה לגרום לאי נעימויות אם באים בגישות שונות לא? (או אם אחד מגיע עם והשני בלי) תובנות ועצות יתקבלו בברכה
מתוך הנחיות התו הסגול: "יש להקפיד על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין אנשים שאינם גרים באותו מקום.."
קישור:
זה שמרבית האנשים מצפצפים על ההנחיות לא מבטל אותם. ולזה בדיוק התכוונתי, אם תקבע עם בחורה שאומרת לך שרוצה לפעול ע"פ החוקים זה נראה שיפריע לך ע"פ גישתך לא?
אלא אם מגיעים ברכב
בפועל האכיפה לא נוראית ברוב המקומות, אז תוכלו להוריד לפחות לחלק מהזמן, כדי לנשום
או במקומות פחות מרכזיים - יש מקומות פתוחים ויפים שהם לא פארקים וכדומה
לגבי בתי קפה - אני מניח שדייט זה כמו אחים שגרים במרחק. כי זה אותו אדם, הוא לא מתחלף. זה לא כמו לצאת עם חברים, שיכול להיות עשרה אנשים וכל פעם עשרה אחרים, ואז פוטנציאל הדבקה גבוה.
ולגבי פערים בשמירת הנחיות - להבנתי, רוב ה"לא מקפידים" מכבדים את המקפידים. אם הוא לא יכבד אותך, הרווחת בירור מהיר לגבי היחס שלו לאנשים... זאת דעתי, לפחות
לדעתי, בשטח פתוח, עם מרחק כראוי - אפשר גם בלי מסיכה.
מרגישה שעם השנים יותר ויותר קשה לי ליישב את הדעת.
עברתי כמה וכמה קשרים שלא צלחו, ברוב הפעמים אני חתכתי במיוחד כשזה הגיע להיות רציני לקראת חתונה נכנסתי לסרטים ולא הצלחתי לקדם את זה.
אני כבר שנים הולכת עם זה, בעבר ניסיתי ללכת לכל מיני אנשים שמתעסקים בטיפול\NLP\אימון, גם שם, חוץ מאימון שסיימתי יצא לי ללכת לאיזה 2 מטפלות שונות לפגישה-שתיים אולי שלוש, ולעוד איזה רב שמתעסק בנפש לאיזה פגישה.
אני מסיימת עכשיו עוד אימון לקראת חתונה. ומרגישה שאני פשוט תקועה.
אז חשבתי אולי ללכת לטיפול אבל כבר נמאס ליייייייייי כל כך כבר נמאס לי ללכת לאנשים ושאני לא מצליחה לקבל החלטות וליישב את עצמי ולעשות את הדברים כמו שצריך ובשמחה.נמאס לי מהתנודות האלה בנפש והמחשבות הטורדניות.
ואיפה אני נמצאת בעבודת השם שלי?
מה עושים? הולכים לעוד מטפלת? זה יעזור?
אובדת עצות.
תסביר?ברוקולי לא יהיה לכם על מה לדבר, מן הסתם
מתוקף היותינו בני אדם כולנו יצורים מורכבים.
מורכבים מגוף ונפש, חומר ורוח, שכל ורגש.
ונסיוני האישי מלמדני, שכשמעמיקים בקשר, מגלים מורכבות, גם אם היא לא היתה גלויה בהתחלה.
(ולעצם העניין, ברור שיש אנשים שמוגדרים מורכבים יותר. לא ברור שהרכב של מורכב ומורכבת הוא בריא...)
גאוני!!בוגרת קטנה(בתור בחור מורכב)
הבחורות שהכי התחברתי אליהן היו כאלה שהיו ממש פסיכולוגיות של עצמן (ויכלו גם להיות פסיכולוגיות של אחרים), ממש ניתחו לעצמן את האישיות.
יש פה אנשים שהתגברו על טראומות בחיים שלהם (ומתמטיקה בתואר זה חתיכת טראומה), לא חייבים להזכיר להם הכל.
פונקציות מרוכבות.(אוילר) אבל כן נראה שהגזמנו עם הנצלו"ש
פשוט אני..סתם רציתי להשוויץ שעשיתי תואר קשה 
