פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 412)

@משה יודע את המספר המדויק.

למשל שניים יחסית פעילים - @יעל מהדרום ו@אריק מהדרום

ועוד כאלה שלא דיווחו

או בכללי שיצאו ביחד דרך הפורום?

יצאו הרבה הרבה יותר

אחרי כמה זמן פה מכירים לא רע את הניקים ואפשר לקלוט מי בראש שלך ובסגנון שאתה מחפש. רק אני מניח שבגלל שלא נעים אם לא ילך יש כאלה שלא פונים (וגם בגלל שלא נעים לבקש תמונה לנוהגים לבקש)

לק"י

אבל לא היינו בקשר של התכתבויות באישי קודם.
בעקבות משהו שכתבתי בפורום, והוא ענה לי- זה עבר לאישי בהצעה להפגש.

אישית- כל הקשרים הרציינים שלי היו
עם בנות מהפורום

אז מאיפה היו הקשרים הלא רציניים שלך?

שליש, קבוצות ווטסאפ, שדכניות...🤷‍♂️

והם כן?

זה נגמר.
שנינו אנשים בוגרים.
המשכנו הלאה בחיים
(ומי שלא- זאת בעיה שלה...🤷‍♂️)

לא מכירה אותם מכאן.. מהעולם האמיתי. שאמרו לי שהכירו כאן

בחיים לא שמעתי...

הייתי די נזהר.

גם אני ראיתי פרסומים בעלוני שבת

שאלון מעמיק בעיני וגם הראיון.

נשמע ונראה לי מבטיח. נראה מה יהיו התוצאות

להעלות מולו את הפגיעה שחווית.. בהנחה שזאת לא פגיעה מאד רצינית. אפשר לשאול מה הייתה הפגיעה?

אם זה בחור שהתחברתי לסגנון שלו, ובסך הכל הערכתי,

אז כן.

אם זה בחור שאני חושבת שסביר להניח שלא קלט אותי בכלל אז ממש לא.

וכמובן שאם מדובר בפגיעה קיצונית, אז גם לא. (אחרי הכל- אמור לי מי חברך...)

במיוחד כי מן הסתם אם נפגעתי ממנו זה בגלל שהוא לא הכיר אותי לעומק, והצעות כאלה יש מלא.

 

אני חושבת שכן אבל הייתי בודקת שהוא השתנה מאז

אם הוא הציע לך, הוא כנראה רוצה להטיב לך ומעריך אותך.
ייתכן שהוא אפילו לא יודע שנפגעת,
או בטוח שהשלמתם או סלחת.

את מעריכה את שיקול הדעת שלו בעיקרון?
אם כן, לדעתי כדאי לשמוע.

מה שכן, לא בטוח שכדאי לפתוח את הפגיעוּת שלך.
הוא מצדו באמת רוצה להטיב לך,
ולא לקבל ממך שיעור מוסר.
אני הייתי נפגע אם היא הייתה פותחת.

תגיד לי את זה. כדי שאוכל לבקש את סליחתה

מויקי:
מקור המצווה בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ז: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא."

ולכן כשיחטא או יפגע בו אדם לא ישנאנו בלב וישתוק, אלא מצווה להודיעו ולומר לו בלשון רכה למה עשית לי כך וימחה הדבר מלבו.

אמרתי למישהי שמה שהיא אמרה קצת לא היה לעניין .. כמובן בעדינות ומה שהיא ענתה בתמורה זה לא אכפת לי..
אז המצווה הזאת קשה לישום במיוחד שלא תמיד לצד השני אכפת

בשמחה שתפתח איתי את הפגיעה שלה,
אקבל את הביקורת, אתנצל ואלמד. לגמרי.
התזמון לא חייב להיות כשאני בא להטיב לה.

הטיימינג זה סיפור אחר

יודע להוכיח זה שלא יהיו פניו משתנות,
ואם לא יודע להוכיח,
ממילא עובר בלאו של 'ולא תשא עליו חטא'.

בספרי הלכה לא מצאתי, אבל מוזכר המון בספרות

טוב האמת גם לא הייתי קוראת לזה ממש פגיעה @צהרים
פשוט לא אהבתי את חוסר הרצינות בה התנהל בתחילת הקשר, לא התאים לי אז חתכתי

כתבת 'נפגעתי' ולא 'הוא פגע',
ואולי זה קרה לי בתת מודע..

אז נשמע לי ממש לשמוע ממנו.

הגיוני שזה לא היה בכוונה מצידו, בטח אם הוא עכשיו רוצה להציע לך

אני מוחלת לו. ברור לי שלא הייתה לו כוונה לפגוע (מה גם שאני בנאדם מאד פגיע וקצת לוקחת כל דבר אישי), פשוט ברור לי שזה מחוסר מודעות .
פשוט עכשיו שהציע אז זה קצת מוזר לי ואני מתפדחת

על תחושת הפגיעה וכן בודק את ההצעה לגופה

 

א-גם אם נפגעתי מההתנהלות זה לא אומר שהוא לא קלט אותי ויכול להציע לי רעיון טוב

בכל מקרה האחריות שלי לברר

 

מה גם שיתכן שהוא לא ידע שפגע או לא חשב שזה דרמטי

אני לא צריכה ליצור קשר עם המציע אלא עם מושא ההצעה 

 

 

ב- לדעתי אפשר להגיד, אבל לא באותה שיחה. 

קודם כל, ברור לי שהוא לא יודע שהוא פגע בי.
אני חושבת שבגלל שהוא לא יודע הוא אפילו קצת הופתע כשאמרתי לו שלא מתאים (מקווה מאוד שלא נפגע).
מה שכן, כשהוא ניסה ליצור איתי קשר כדי להציע, הוא עשה את כל מה שלא צריך לעשות, וזה דיי הציף את הכל שוב.
ממש יצר בי אנטי (עצוב להגיד, אבל לפעמים אני חושבת שהמציע הוא 50% מההצעה)

ויחד עם כל זה, הייתה לי איזו תחושה שזה יהיה ממש לא נכון לא לשמוע הצעה מהסיבה הזאת (ממליון סיבות.. לא אפרט כי חלקן מגוחכות וחלקן מגוחכות יותר.. ;).
אז החלטתי לנסות.
מודה שביררתי הרבה יותר ממה שאני מבררת בד"כ, אבל זה בגלל שהרגשתי שאני צריכה להגיע בלב פתוח לפגישה, וזה כן קצת הקשה.

[סופו של הסיפור הוא שלא המשכנו (נראה לי שהוא צריך מישהי צדיקה יותר..), אבל ב"ה זה לא נגמר באותו טעם רע כמו עם החבר שלו, ואני דיי שמחה שהצלחתי להניח את החבר שלו בצד;) ]

"מה שכן, כשהוא ניסה ליצור איתי קשר כדי להציע, הוא עשה את כל מה שלא צריך לעשות" ?

אני גם לפעמים מנסה להציע ורוצה להבין מה יכולה להיות פניה לא נוחה

לא בטוחה עד כמה נכון לפרט כאן את הדברים (בדיוק לפני כמה חודשים גיליתי כמה דיני נפשות יש בזה, ואני חשה צורך להיזהר יותר), סליחה.

נראה לי שהעקרון הכללי הוא להציע בענייניות ובענווה.
סליחה שזה קצת בקוד, אבל אם זה חשוב, אוכל לנסות לחשוב על זה קצת ולנסות לכתוב כמה נקודות שחושבות בעייני (למרות שאני לא יודעת עד כמה אני מייצגת)

ספציפית מקרה כזה אנני יודעת מה לומר.

יש לי חברה שהתארסה עם בחור וביטלה כשכבר הכל היה סגור.. ולאחר חצי שנה לערך הבחור הנל הציע לה את בעלה.

אין בכך הגיון או חוקים..
תחליטי אם לשמוע את ההצעה עלפי מה שמרגיש לך לנכון.

בהצלחה.

כשאתה רואה מישהי שרוצה להתחיל איתך, תתחיל איתה אתה קודם.

 

ואם אתה לא בטוח - אז תתחיל איתה בכל מקרה

משהו כזה ..
פעם אחת ראיתי מישהו ממש חמוד והיינו בתחנה שעות לבד .. והוא הסתכל עלי מידי פעם.. ואני גם עליו הוא היה נראה מזה דבש בן אדם זהב ..
ומזה חכיתי שהוא ידבר..
אולי שם אני כן מתבאסת שלא פתחתי שיחה כי קל לי מאוד לפתח שיחה ואולי הוא היה בעניין?

אבל בגדול אני גם נגד להתחיל לא יודעת למה במיוחד בנות ..

חחח איזה צחוקים אם הייתי פותחת שיחה והוא היה עם חברה מביך .. למרות שלא הייתי שואלת אותו בחיים יש לך חברה..
אלא הייתי שואלת אותו שאלות לא קשורות ומחכה שהוא יציע

לכן צריך לפתח שיחה הוא לא יציע אם הוא נשוי ב"ה

עושה לי רע

חוסר התאמה לא אמור להלחיץ, מקסימום תגלו את זה ביחד או אתה לבד.

 

עצתי היא שפעם הבאה תנסה לשבור את זה ולזרום, אתה רק תרוויח.

גם סיכוי שהיא כן תתאים והרווחת, ואולי תגלה מה מלחיץ אותך בעניין.

תדעי שהטוב הוא (גם) עבודה משותפת.

ואולי ההבנה שעבודה משותפת היא גילוי של כוחות ויכולות של בני הזוג וגם יצירה משותפת שלהם, תוכל להסביר את הטוב שיכול להיות.

בהצלחה!!

החתונה היא אירוע נחמד, אבל מה לעשות שלא זוכרים ממנה יותר מדי בהמשך הדרך...
הפרפרים נעלמים כמה שבועות אחריה, ההתרגשות לאט לאט מתחלפת בשגרה, אבל...

זו לא סתם שגרה. זו שגרה של חיים עם האדם שמשלים אותי. עם מי שגורמת לי לרצות לחזור הביתה עוד לפני שיצאתי מהבית לעבודה, עם מי שהחיוך שלה כובש את ליבי גם אחרי שנים ביחד.

שגרה של לדעת שיש תמיד מי שדואג לך ומתגעגע אליך, שגרה של טוב שממלא את הלב בכל פעם שאוכלים ארוחת ערב ביחד, אחרי שכל הילדים כבר ישנים במיטות.

שגרה שבה לפעמים יש ריבים וכעסים, אבל תמיד משלימים כי איך אפשר לכעוס על חלק ממי שאני...

שגרה של לחזור מבית הכנסת בליל שבת, ולראות אותה בשמלה יפהפייה ליד השולחן, מוכנה לשיר בכמה קולות ''שלום עליכם''.
שגרה של שירי שבת המתנגנים מפיהם של ילדים רכים, ילדים שהם המתנה הכי גדולה שהקב''ה נותן לזוגות אוהבים.

החתונה היא לא אירוע השיא של החיים. היא בסך הכל מסמלת את תחילת הדרך, את הצעדים הראשונים בדרך לחיים מלאים ומאושרים.

מילה בסלע.
אבל אכמה אנשים יש שבאמת חווים את הקשר הזוגי כמו שתיארת?

החלק היפה הוא ממש לא רק תחילת הזוגיות.
שלא יכניסו לך דברים כאלה לראש.
החתונה היא לגמרי רק ההתחלה של הטוב המשותף.
וכמובן צריך להמשיך כל הזמן לבטא אהבה. את יכולה לקרוא לזה עבודה. את יכולה לקרוא לזה היופי של הזוגיות. מה שתרצי. אני לא בתודעה שזו עבודה קשה עבורי. בכלל. וזו עבודה משמחת, ממש.
אל תתבאסי ואל תקשיבי למי שמרפה את ידייך. אם תהיו זה בשביל זו ולהיפך יהיה לכם טוב ומוטיבציה להיות כאלה עוד יותר. ולרוב זה לא יהיה כרוך במאמץ קשה מאוד או בוויתור נוראי.

והזוגיוץ עוזרת לחיות את חיי הטירוף בעולם. מישהו לצידך שעוזר לך לעבור את הקשיים. זה אדיר.

מה שנמצא רק בהתחלה, זה ה"האי" והפרפרים... זה באמת נעלם תוך מעט מאוד זמן, זה לא דבר שאמור להיות חלק מהחיים, אלא מין דבר נחמד כזה לפעם אחת.

אבל, האהבה, להבדיל מה"התאהבות" היא הנמצאת כל החיים, כן, בתוך כל הטירוף של העולם הזה שאנחנו נמצאים בו, הקשר הזוגי הוא אי של שלווה ויופי, דווקא במקום שכזה...

והוא הדבר האמיתי והמתוק. לא הפנטזיות של ההתחלה.

אני לא חושב שצריך להאריך בשביל להכניס דבר כזה לתודעה.

לדברים מיוחדים שהוא יכול לספר לך עליהם, ולהיפך - תשימי לב בעצמך לדברים שאת רוצה לשתף אותו. שהשיחה/התכתבות (לדעתי בשביל זה שיחה עדיפה בהרבה) תהיה אירוע שמתכוננים אליו, שחושבים מה נספר ואיך

שיחת טלפון באמת משמעותית עדיפה, והשיחה יותר מתגלגלת מעצמה - אבל בגלל אילוצי צבא הוא לא זמין כל יום לשיחת טלפון, והאמת שאני גם קצת חוששת להציע את זה...

חוששת שזה יהיה קצת מעיק, בכל זאת - אנחנו די בתחילת הקשר. (יצאנו רק פעמיים אבל זה נמתח על פני חודש שלם, בגלל אילוצי צבא וכ'ו).
כן היו שיחות טלפון כשהוא סגר שבת, והיה מצוין וכיף, אבל במהלך היומיום אני באמת לא רוצה להפריע.
מצד שני אני בטוחה שהוא שמח בקשר הזה ושזה לא קשר חד צדדי אלא הדדי לגמרי.

ותגידי לו שלא ירגיש לא נעים לקצר או לבטל לגמרי ושאת לגמרי מבינה

 

תציעי לו שזה בעינייך יכול לקדם את הקשר ושיעשה מה שנוח ומתאים לו, ככה את משאירה את זה בידיים שלו אם להשקיע את הזמן היקר הזה בשיחה של 5 או 10 דקות שתשדרג לו את היום (בהנחה שכיף לו לדבר איתך) או לוותר על זה כי ההשקעה גדולה מדי (וכמובן זאת תהיה גישה הגיונית)

אנחנו למשל נשואים באושר ואהבה ובהודעות זה לא עובד גם היום (יום שאנחנו לא בבית וכו').
אנחנו פשוט לא אנשים של הודעות

אפשר לפתוח את ה בעדינות וברגישות כשאת מרגישה בנוח (אולי אפילו בפגישה).

אפשר לדבר על "איך מנהלים קשר מרחוק". קשר זה דבר שדורש רציפות מסויימת.

כדי שקשר יתפתח הוא צריך להיות רציף ולא מקוטע. נראה לי שכדאי לדבר על זה.

אתם נמצאים במצב מורכב ואתם צריכים להיות מתואמים בניכם ביחס למצב המורכב שפתחתם.

אם את פונה מספיק ברגישות, כנות ופתיחות אז את תוכלי להרגיש בנוח לשאול אותו אם הוא יוכל למצוא זמן חוץ מהשעת ט"ש או משהו להתקשר ולדבר קצת. לנסות למצוא חורים. אם הם קיימים - אז בטוח שידע את זה ולא את. וכן, אולי אם את תרצי והוא ירצה הוא גם ישקיע בשבילך בשעת ט"ש. זה ממש לא מובן מאליו לנהל קשר תוך כדי טירונות/שירות קרבי בכללי... מי שעושה את זה הגיוני שהוא ידע שזה דורש (משניכם) דברים מיוחדים.

ולוותר על דברים...

על דיבור בזמן שמירה?! גם ככה לא עושים כלום חח

סתם אני צוחק ח"ו לשבור שמירה

ההצעה התקבלה והיא תתבצע בעוד 20 שניות בדיוק

אף אחד לא רוצה את השיחה הבאה:

 

"אתה פנוי?"

"כן"

"יופי"

 

כעבור שבוע

"אוקיי, אז עכשיו ששניכם פנויים, אני יכול לספר לך שרציתי להציע לך את עדה בת צבעון החוי"

"אה, היא? תבין, כבר שבוע שאני דוחה הצעות בגללך, ובניתי כבר תקוות, בשבילה? כבר יצאתי איתה, והיא לא רצתה ואני לא רציתי"

זו דודה של הוא שמצא את היימים?

אבל משפחה, כן

 

בגלל זה לא הסתדרנו

אבל לא בכך עסקינן

התכוונתי שלא שולחים אדם לברר לעומק ולהשקיע זמן וכו ומורחים אותו בלי תשובה ואז עונים כך.. אנדרסטנד?

מבין אותך..
ומבין גם שחווית את זה בקטע לא נעים,
באמת באסה..

ב"ה לא מאוד מאוד הציק לי וביאס, אבל שיתפתי במחשבות שעלו לי בעקבות...

חשובה בעיני ההבנה שאנשים מחכים, מפתחים ציפיות לפעמים..

אישית משתדלת לברר ולהחזיר תשובה כמה שיותר מהר.. 

אין דבר כזה 'כעבור שבוע'

צריך לעשות השתדלות לברר ולהחליט כמה שיותר מהר. לא אומרת עכשיו לרוץ מרתון ולא לנשום, אפשר ומותר נחת אם צריך, אבל לא למרוח חבר'ס.

 

כי לא נאה, כי לא יפה

 

כי את הבחור שואלים קודם ורק אז את הבחורה, בדרך כלל.

 

אז אם הבחורה נמרחת, או השדכן התעכב, או החבר שכח להתקשר לבן דוד שלו ואחר כך הוא איבד את המספר של החבר ואז הדודה לא היתה זמינה... זה הכל אחרי שהבחור כבר מחכה לתשובה

דנו על זה כמה פעמים בבית... עלתה טענה שלבנים פחות קשה כי הם פחות מדמיינים ויותר קל להם לאכול את זה? 

לא יודעת... 

 

בכ"א, זה - 

והצעת ייעול שניה - לקראת נישואין וזוגיות

 

נכתב ממש לכוונת שני המינים... 

פשוט היה נשמע שחשבת שאמרתי לבנים דווקא... אז לא. בכלל לא.

באופן כללי כל עסקי הבירורים צריכים בעייני להיות בבחינת 'שערי זריזות' ... לא למרוח. יש פה לבבות וחארם עליהם.

עד כאן אני היתי אני.. מקווה שהובנתי

זה רק אומר שבנות יסבלו יותר.

אבל לפעמים באמת צריך יומיים - שלושה כי החברים שלו לא זמינים. כשמתאפשר לי, משתדלת לברר בו ביום ואם אין התלבטות אז לענות מייד. אבל לפעמים יש נסיבות טכניות, וכבר ביקשת מספר של עוד חבר ולא נעים לבקש עוד ועוד.. אז מחכים יום - יומיים בלית ברירה. ברו שזה לא מכוונה רעה או מרצון למרוח

החברים שמתקשרים אליהם לבירור.

בכללי, כל מי שנוגע בדבר צריך את הרגישות להבין שהמריחה לא משמחת במיוחד שום צד

זה דורש, אבל אם מבינים שזה חשוב אז משתדלים לסדר את הזמן, רוב הפעמים יש רבע שעה להכניס שיחה גם ביום לחוץ...

ולדעתי בסוף יש משהו נחמד בלדבר על חברים טובים שאוהבים, לי כל פעם זה מזכיר באיזה חברות טובות זכיתי.

קרה לי שבירורים "נמרחו" (יומיים - שלושה) כשהבחור היה בצבא וכך גם חבריו, והם היו ממש ממש לא זמינים. זה הגיוני, אולי קצת מבאס, אבל אין מה לעשות 🤷

אבל מותר ואף חובה לעדכן כאשר זה נמשך מעבר ליומיים...(סליחה עדיין מבררת, או משהו בסגנון)

שצריך לעניין מי שרוצה לשדך בין שניים

ככה עושים איתי כל הזמן.

בלי שמות ובלי כלום, בכלל לדעת אם הבנאדם בקטע בתקופה הזאת..ואפשר לשאול את זה בלי קשר לשם ספציפי..

יצא לי ששאלו אותי כמה פעמים כדי לדעת אם לחשוב עליי, לאו דווקא עם משהו קונקרטי באותו הרגע

 

@ultracrepidam

לגבי מה שאמרת כאן

מצד שני - לקראת נישואין וזוגיות

איך *זה* קרה?😬

ואני רוצה מישו שישלימותי.
הוא לא חייב להיות דברן. אבל הוא יצטרך למלא את החלל במילים.

מנסה לעבוד על איך לעשות שהצד השני גם ידבר על עצמו ונכשלת כל פעם מחדש.

מה הייתי רוצה? מישהו שידע לשאול את השאלות הנכונות ושלא יצטרך שאלות בשביל לדבר בעצמו.

בחיים לא שמעתי אותך מדברת הרבה

תקופות-בטוח
אנשים-לא יודעת
ודיברתי מלא באחת הנסיעות

בגלל שאני פחות אוהבת את זה אצלי אז אני מחפשת מישהו שקט יותר ממני
למרות שעדיין יש לי יכולת הקשבה וכיף לי מאוד להקשיב

שיתוף לא עוזר לי אז אני לא מדבר עם אחרים על הבעיות שלי בדכ.
מחפש מישהי שתדבר ותשתף (כי זה יחבר בינינו). רק לא יותר מדי..
ומהצד של הצורך שלי- אני די מסתדר עם הקשיים שלי. אז רק שתדאג לי ותאהב אותי וככה יהיו לי חיים שמחים ומספקים.

עובדת על להקשיב יותר ולהשתדל לא לקטוע גם אם יש לי משהו סופר חשוב ומעניין לומר באותו הרגע.
מחפשת מישהו שיודע לדבר, שיהיה אפשר לנהל שיח משמעותי ולא חד צדדי.
וגם שיודע להקשיב - מהסוג המיוחד שיודע באמת להקשיב באכפתיות. ולא רק לשמוע.

מדבר הרבה, כשיש לי מה לומר (וזה בהרבה דברים.. לעניות דעתי קשור לתכונה של רגש אבל לא ארחיב פה).
ולכן כרגע עובד לשים את הדגש על להקשיב.

מקווה שבע''ה אגיע לאיזון טוב יותר בין דיבור להקשבה.

מקטלגים את עצמם בנטייה לאחד מהם..
מצאתי את עצמי תוהה.

 לרוב מהמדברים, אבל יודעת גם לשתוק ולהקשיב.

 

מחפשת מישהו שיאהב להקשיב להגיגים שלי, לא רק העמוקים, גם לשטויות, ויהנה מהם. ושידע גם לדבר בעצמו וישתף, ולא אצטרך לחלוב אותו מידי

בעניין הזה יותר חיפשתי השלמה (מה שהיה נראה לי אז)
היום אני חושבת שיש יותר התאמה


שאלה מעניינת

מהמקשיבים יותר..ומחפשת גם מישהוא שיותר מקשיב ממדבר

אמרו לי שאני טוב מאוד בלהקשיב-
אבל אם יתנו אני יכול לדבר על עצמי שעות...

ואני רוצה מישהו שידע להקשיב.

כי זה לא שאין לי מה לומר,אלא אין מי שיקשיב (בד"כ.) 

הייתה הרבה יותר חכמה וכשרונית,
וזה היה לי כיף.
אני הייתי יותר בתחומים אחרים אולי, תורני ועוד קצת.

למה אני מתכוון?
לא מפריע לי בכלל מצב שבו אחד מבני הזוג עובד בתחום א', והשני עובד בתחום ב', גם אם אחד מהם נחשב יותר מהשני. למשל רופא ומהנדסת, פסיכולוגית ומורה וכו'.

אבל אם מדובר באותו התחום, אני לא מסוגל להיות בקשר עם מישהי שהיא ''מעלי'' או ''מתחתיי'' בתחום הזה, למשל רופא ואחות, רואת חשבון ומנהל חשבונות וכו'.

זה לא רציונלי, אבל זה פשוט מאוד מפריע לי.

אני לא מרשה לאשתי לעשות תואר שני בגלל הבאג הזה...

 

 

 

(סתאאאאם לא באמת!!!)

מאד אשמח אם בעלי יעסוק גם במקצוע שלי, או לפחות נושק לו.. יהיה לנו ככ הרבה דיבור משותף..והאמת זה גם מאד מיוחד בעיני גבר שעוסק במקצוע טיפולי..אוף הבעיה היא שנדיר למצוא כאלה....איפה אתם??

בדר"כ שתחושת קנאה/נחיתות/התנשאות קורת בקשר זה מעיד על חוסר בטחון בקשר עצמו.

ברגע שטוב לי עם מי שמולי ואני בטוח לגבי הקשר שלי איתו - ממילא אני לא רואה צורך למדוד אותו, לא ביחס אלי ולא ביחס למישהו אחר. ברגע שיש חוסר בטחון בקשר, מזהים שיש משהו בעייתי, היציבות שהקשר מקנה יורדת והעין מנסה לאתר כל מיני פערים/חסרונות כדי לתלות את החוסר בטחון בהם.

לכן צריך לעסוק בפער שיצר את החוסר בטחון בקשר מאשר בפער המלאכותי שאני משווה אותו לאיזה מודל כלשהו (אם זה אלי, אם זה למודל של האיש/ה ה'מושלם' שקיים לנו בראש)

מנסיון אישי, מתי שהרגשתי צורך בהשוואות - היה משהו אחר בראש שהפריע.

טוב לדעת שקל לפרגן מחמאות לצד השני

 

כיף שיש מישהו אחראי בצד השני, שמותר לי להרפות כי יש מי שיכול לקחת את המושכות ולהעיר אותי אם צריך

 

בגלל שאני יודע במה אני טוב, אז זה שהצד השני טוב יותר בהרבה דברים לא פוגע בערך העצמי שלי אלא להיפך

 

לא נראה לי שיהיה לי טוב בקשר שארגיש ש"עושים לי טובה", ולכן בכל קשר ארגיש שזכיתי בזכות ולא בחסד בדמות המעולה שאני בקשר איתה - וזה יתרון

אבל צריך להיזהר עם הרגשה כזו. כלומר, זה נורמלי לגמרי שבן הזוג יהיה טוב יותר בכמה וכמה תחומים, מצד שני יתכן שחלק לא קטן מההרגשה הזו, היא גלל שבן הזוג משדר "שהוא יותר", וזו בעיה באישיות לענ"ד. לא יתכן שאדם ירגיש שבן הזוג יותר טוב ממנו בכל דבר.

יש תחומים מסוימים שאני יותר ויש תחומים שהוא היה יותר
כן מציק לי הרבה פעמים שבנים יותר חזקים וכו פיזית זה לא כל-כך נחמד לי כי הפער גדול מידי אבל התרגלתי כבר ואני צריכה לקבל את זה וזהו ..
זה גורם להרגיש באסה ..וגוזל זה לא מלחיץ פשוט לא יודעת זה מוזר לי.

אבל דיי בטוחה שיש דברים אחרים שאני "יותר" ממנו.

למזלי לא הזיז לי אף פעם ה"יותר" הזה, לא הרגשתי מוערכת יותר או פחות כי הוא "הסכים" להפגש איתי.
אני לא מתחרה מול אף אחד מי "יותר". לא מולו עומד הערך העצמי שלי, אלא מול עצמי.

הרגשתי שהן יותר ממני בדברים החשובים של החיים כמו צדיקות ומידות טובות. לא מפריע לי ודווקא מאד גורם לרצות.
מה שכן כמו ש @פשוט אני.. כתב, קשה לי לצאת עם מישהי שיותר טובה ממני בתחום שאני לומד. זה נוגע לי בכל הנקודות הרגישות של דחיינות, עצלנות וכו'.. כל הדברים שאני צריך להשתפר בהם

כן,
זה גרם לי לשאוף להגיע לרמה שלו, או לפחות לגרום לו לחשוב שאני ברמה הזו

לא יודעת אם "הרגיש לי שאני טובה" אבל היו לי מחשבות של "מה הוא מוצא בי" ושיש הרבה יותר טובות. מה שבעצם גרם לי להיות אסירת תודה

לא, לא משנה איזה תחום העליונות הזו.
ובסוף מבינים שאולי הוא יותר ממני בנקודה מסוימת אבל זה גם להיפך.
ושזו לא תחרות. ולא כל מה שאת חושבת שנחשב "על רמה" אכן נחשב כך גם בעיניים של האחר.

איך זה השפיע עליכם? בהרגשה, בהתנהלות בקשר..?

יש להרגיש "יותר" - לי יש מעלות וחסרונות, ולה יש פחות מעלות, או בהרבה תחומים אני יותר טוב ממנה

 

בסך הכל זה סבבה. אחרי הכל, אני יודע שיש לי מה "לתת" וזה גם נותן בטחון מסוים בקשר, כי אני יודע שהיא מעריכה אותי ויש לי ערך בעיניה (שני דברים שונים).

 

יש לפגוש מישהי ולהרגיש שפשוט כל עולם המושגים שלה הוא "פחות". וזה לא כיף בכלל. קרה לי, ווויתרתי מאד מהר.

זו הנקודה של לא מתאים,
או לא מעניינת, לא מאתגרת, לא מוסיפה לי.

אין בחורה בעולם שאין לה דברים שהם יותר ממני,
ומספיק לי להכיר את עצמי בשביל לומר את זה בביטחון..

הפריע לי שאין לו עין טובה שהוא רואה את החיים שחור לבן ..שהוא חושב שהוא הכי טוב ובפועל הפוך.. בגדול הבן אדם הכי לא נחמד שפגשתי..
איך זה השפיע עלי? בעיקר התבאסתי שיש אנשים כאלה בעולם וגם הרגשתי איך שידכו לי אותו (בסוף מה מסתבר בן דוד של השדכנית)
בהתנהלות בקשר לא יצאנו בסוף זה לא היה מתאים בכלל לשדכנית אמרתי שתפקח עיניים ושאני מתביישת שהיא הכירה לי אותו( רק ביותר עדין)
מה שגרם לי לסלוד ממנו זה כל משפט שני שלו זה אני מוצלח אני טוב.. אני ואני..ואני.. חושב שהוא דוגמן שלח מיליון תמונות הרגשתי כל-כך לא בנוח עם זה.. וגם מודעות ,יפה אתה לא, אז די לכתוב, נכון שאני יפה? (לא נשמה פחות) גם שאין לי שום עניין לראות יותר מתמונה אמרתי לו מספיק אחת.. מה עוד היה כל משפט שני שלו זה כולם טיפשים אני צודק.. והוא נראלי אוהב רק את עצמו בעולם הזה ..
הרגשתי שהוא חומרי ברמות.. שאין לו מוסר.. ושהוא לא רק שלא אוהב את הבריות אלא שונא

לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל אדם שהוא רחוק מאוד מלהיות מוצלח מכל הבחינות

אי לכך לא יצאנו.. זה היה ממש רק בהצעה.
זה פשוט גרם לי לבדוק יותר עם מי אני יוצאת ולא להיות נחמדה למי שלא צריך..

יצאתי פעם עם מישהו שזה היה הדייט הראשון שלו בחיים, ואני הייתי עם ותק של שלוש שנים.
הוא די התנהג כמו טירון...
והיה רק דייט אחד (לא רק בגלל זה).

הוא בשלב מוקדם יותר ממך אבל זה לא "יותר" אוביקטיבית

זה לא משנה אם אני יותר ככה או פחות בככה.

זה משנה שכיף לנו ביחד וזהו! למה צריך שעוד משהו יעניין?

אני חושב שככל שהפגישות מתקדמות ממילא פחות מסתכלים על מי עושה יותר רושם במה.

עם כל אחד מהם יש צדדים שהם יותר והצדדים שאני יותר..בסה"כ לא הרגשתי רגשי נחיתות חוץ מבחור הישיבה הראשון..חשבתי שבחור ישיבה זה אומר אדם מושלם שלא טועה והערכתי אותו הערכה מופרזת ומנותקת מהמציאות ולכן הנחיתה לקרקע המציאות די כאבה..הוא לא באמת אשם בדימיונות שלי.

בגדול נשמע לי אחלה דבר בשביל רווקים. מכסה את כל עניין החברה ועוזר לרכוש חברים חדשים במקום כל הנשואים. ועל הדרך אולי להכיר מישהי;)
אישית הקטע המעורב פחות מתאים לי

זה באמת מהווה פלטפורמה טובה לרווקים להשתייכות לקהילה ואווירה חברתית. לא לכולם זה מתאים ( בחורים מאד תורניים ולא בקטע של חברה מעורבת). אם כי ניתן למצוא כפרים שהם נפרדים, רק בנים/בנות .

בגדול, רובן ממש מרוצות. כדאי לשים לב שאופי העשיה ואופי החברה מתאים לך, כדי שבאמת יהיה לך כיף.
בד"כ יש דיור מוזל/ מלגה/ גם וגם. רוב הכפרים עניינם הוא עשיה התנדבותית מקומית, ישנם גם כמה שקשורים לבימ"ד כלשהו. יש כפרים מעורבים בנים-בנות ויש כפרים נפרדים. יש כפרים לרווקים, כפרים לנשואים (צריך לבדוק אם שני בני הזוג צריכים להיות סטודנטים, או שמספיק שרק אחד מהם), וכפרים שיש בהם גם וגם.
רוב הכפרים שאני מכירה הם של תנועת הבוגרים של בנ"ע ומטרתם היא התנדבות ופעילות קהילתית - חברתית. בחלקם יש דיור ששייך לכפר, ובחלקם יש צורך לשכור דירה באופן עצמאי עם עוד חבר'ה מהכפר (מקשרים אתכם יחד, אבל אתם מתארגנים בעצמכם על דירה. כולל חיפוש, חתימת חוזה והכל). כמובן שגם הכפרים המעורבים הם דתיים והמגורים בנפרד וכו'. מה שאמרתי על בתי מדרש, יש כפר באריאל ששייך לקהילת נצר אריאל (מפונים מגוש קטיף) שהוא לבנות בלבד, ועוד כפר בתפוח ששייך למדרשת דניאלי (מוסדות עלי) שגם הוא לבנות בלבד. בנוסף, בנ"ע הקימו כפר בעתניאל בשיתוף עם הישיבה שם (אאלט, מתאים לנשואים בלבד), ומנסים להקים כפר במגדל עוז בשיתוף המדרשה שם (גם כן לנשואים בלבד, בנוסף על הכפר שכבר קיים שם שהוא לבנות רווקות בלבד, ועניינו עשיה חברתית). המלגה בכפרים של בנ"ע היא 10,000₪ לשנה. חובה לסגור שבת פעם בחודש, ויש מקומות שיש בהם שבתות רשות וסוגרים יותר. כל אחד מחוייב ל4 שעות התנדבות אישית במהלך השבוע, ובנוסף יש פרוייקטים של כל הכפר ביחד (20-30 חבר'ה)
מצרפת כאן את הפלאייר של הכפרים של בנ"ע.
מקווה שזה עזר, ואפשר עוד שאלות בשמחה, בתקווה שאדע לענות

נשמע לי משהו שפחות מחזיק

אבל רווקים רק בנים.
יכול להיות שיש ואני לא מכירה, מתוקף היותי בת, אני מכירה יותר את של הבנות 😅

יש כפרים יותר דוסים, ויש שפחות..
יש כפרים שבמגע עיקרי עם נוער וילדים בסיכוי, ויש כאלה שיותר 'הפצת יהדות'..

חבר'ה שבאים לכפר סטודנטים בעיקר מחפשים מסגרת חברתית. וזאת נשמעת אחלה מסגרת חברתית.

כמו שכתבו, בכל כפר יש את הדינמיקה שלו בין חברי הכפר וזה בעיקר נראה לי מה שצריך לבדוק אם חושבים לבדוק כפר.

וכמו שכתבו פה תלוי איזה כפר ומה הראש שלך..

סך הכל זה סבבה לגמריי

הכי טוב לשאול אותה~
וכמובן לראות ולהרגיש איך היה ובהתאם לכך לפעול.
אין בכך חוקים ותבניות, תעשה מה שאתה מרגיש, ותשאל אותה אם אינך בטוח.

בהצלחה~
ושבוע מבורך!

הבעיה מתחילה בכך שהיא לא עונה ישירות...

בנות-
אתן עם מסובך!

בנות צריך לשאול כמה פעמים כי הן אומרות לא צריך ולא רוצה ובסוף יעלבו שלא ליווית בסוף

אז לא בטוח שזה עדיף...🤷‍♂️

שרוב הבנות יענו בנימוס "לא תודה" , גם אם הן ישמחו שילוו אותן..

ואני מעדיפה בשעות הלילה שילוו אותי לרכב / יקפיצו אותי אם באנו ברכב אחד
בכל שלב של קשר



ואם הוא בלי רכב. אני אקח אותו הביתה / לתחנת אוטובוס במידה וזה לא קרוב

כמעט כמו בכל תשובה- תלוי בשלב של הקשר.
בשלבים מוקדמים, אשמח שילוו אותי לתחנה, לא מצפה שימתין איתי בתחנה עד להגעת האוטובוס, אלא אם כן השעה מאוחרת בלילה וזה מקום שכוח אל ללא אנשים.

יותר מלצאת ג'לטמן חשוב מאוד שתרגיש טוב עם מה שאתה עושה. בדר"כ גם הצד השני ירגיש טוב עם זה.

שירגישו טוב עם עצמם גם כשלא יציעו לבחורה כלום.
לא בטוחה שזו המלצה טובה לטווח הרחוק.

@מזמור לאל ידי, תשאל ותנסה להבין ולהרגיש.
אם לא תצליח, תנסה להיות נחמד ולא מעיק

לא מתחברת לזה שנותנים לגברים את העצה להתנהל לפי איך שהם מרגישים..כי מפה מתחילות כל הבעיות...

יש יותר מידי גברים אדיוטים
כשם שיש נשים מתוסבכות.

מנגד- אני אישית,
מאוד מאוד קשוב לעצמי
אבל יודע (לצערי)
כמה זה נדיר...

ולא ממשיכה במעגל המרמור

כמו שענו לך, יש ויש,
ולהרגיש זה אומר לנסות להבין את בין השורות.
קשה להבין נשים, נכון, לגמרי.
להרגיש אולי איכשהוא..

אבל הגבת די בהתנשאות.
(אלמלא זה היה השירשור שלי- לא הייתי מתערב,
אבל אני מרגיש שיש לי אחריות.)

כן אני יודעת, אני מרבה להתמרמר על גברים

הרווקות והמתלווה מוציאים ממנו הרבה...

אז אני הבנתי אחרת את מה שהוא רשם.
הוא רשם 'להרגיש טוב עם מה שאתה עושה' . לא חשבתי שהתכוון להרגיש את הצד השני.

אז זה הם, למה שהם ישתנו?

וואלה יש לי חבר שכיף לי איתו, ונוח לי איתו, אז הגיוני שגם אני ילווה אותו, לא?

מי שלא יודע לפרגן, שילמד איך.. אבל כל אחד בדרך שלו ואף אחד לא צריך לפרגן בדרך שלא נוחה לו.

אם הוא עושה דברים שלא נוח לו בהם אז זה מרחיק אותו מהשני וחבל.

אינטיליגנציה רגשית זה משהוא שניתן ללמוד.
לא דיברתי על מקרה בו בחור לא מרגיש בנוח ללוות בחורה אלא דיברתי על מקרה בו הוא מרגיש לגמרי בנוח גם לא ללוות בחורה ולכן לפי זה ייפעל .

קודם כל - כל אדם, בין גבר בין אישה - שיעשה בפגישות מה שטבעי לו ומה שהוא מרגיש!

דבר שני שאפשר להוסיף אם בין לבין בנאדם יכול להוסיף למנת הטאקט והאינטלנציה רגשית שלו - מה טוב.

אך בפגישה עצמה - זרום, תהיה אתה, על פי מה שאתה מרגיש עכשיו.

פשוט לפעמים יש התנגשות בין מה שזורם לו לבין טאקט,
על זה אני מדברת

לא משנה

לשאול
אצלנו הוא פשוט שאל אם אני רוצה שילווה אותי או שנפרד כאן.
עניתי לו שנצא יחד ואז אמרתי לו שעד כאן מספיק אין צורך שיתרחק מהדרך שלו
אני אהבתי את השאלה והרגשתי גם מספיק בנח להגיד כמה ועד איפה
יפה מצידך על הרגישות.

כשכיף לי עם מישהו, כיף לי שהוא מלווה אותי
כשלא, לא
מהמם שאתה מציע ללוות, אבל אם היא מסתייגת ולא מתלהבת על ההצעה, תבין שעדיף שלא

אם היא אומרת שלא אתה יכול לשאול שוב אם היא בטוחה..
בגדול אצלי זה תלוי אם הבחור מוצא חן בעיני. אם הוא מוצא חן בעיני זה יתן בונוס אם הוא ילווה ואם ביני לבין עצמי החלטתי שאני פחות מעוניינת אעדיף שלא..אבל לא מתעקשת . זה באמת לא קריטי לכאן או לכאן. בהצלחה

זאת הבעיה שלפעמים אני מלווה את הבחורה
ובדיעבד מבין שהיא מתכוונת לחתוך
והיה עדיף אם הייתי פורש קודם...😅

המחשבות האלה עוברות אצלי תדיר..
אם הייתי יודע שהבאה היא אשתי,
והיא תגיע עוד שנה,
הייתי (רוצה לחשוב שהייתי) נמנע מלהיפגש,
עם כל הקושי שיש בהחלטה הזו..

דעיכה כזאת כשאין קשר עם מישהי.. כל-כך נכון

מכירה מכירה מקרוב.

ועם כל הרצון שיגיע האחד האמיתי, ועם כל האב כשזה לא,  בחוויה האישית שלי, יש משהו שנותן תקווה גם בקשרים שבדרך. 

יש משהו מחיה גם בתהליכים

 

ויש צורך בתחושת החיות של תהליך, ולא רק לפגוש מישהי ולדעת שזאת היא אחרי תקופה ארוכה של יובש.

 

בדידות זה כואב, לפעמים יותר מאשר פרידות.

אני בצד אלה שהיו מעדיפים להמנע מקשרים קצרים חסרי תועלת, לדעתי זה יותר מתיש את הנפש.

גם אני מעדיפה להרגיש בעניינים מאשר להכנס לסרטים שכולם שכחו ממני,ושאין תקווה ואין תוחלת..

אישה היא כמו יהלום לא בגלל היופי שלה ..
זה הרבה מעבר הרבה מעבר ... וזה לא קשור לזה שאי אפשר לאפס את החיצוניות


(ועוד נקודה בנות ביקורתיות בכל מצב על עצמן רזה או מלאה הכל.. תמיד היא צריכה לעבוד על הביטחון זה לא עוזר שאתה מצטרף למאבק של אני אוהב ...

למה? כי אנשים מייחסים טו מאצ לחיצוניות עוד שירשור אחד על משהו חיצוני ואני אשתגע חח)

כשכל הזמן שומעים רק על גברים שמעדיפים רזות

מרגיש קצת מוזר כל הפתיחות הזאת בפורום

רק רוצה להגיד שזה מקסים. מקסים שזו הדעה שלך ומקסים שאתה לא שם על החברתיות הזאת ששפיעה על כולנו ...
באמת מכיר המון זוגות כאלה, זה מתוק לראות!
וזה משמח לשמוע, שיש אנשים שפויים בדור שלנו..

די להפוך אפליה לאפליה מתקנת
מה את יודעת בכלל על בנות רזות? יודעת כמה בריונות הן עוברות רק בגלל שהן רזות?
כמה פעמים יגידו להן את זה ויעירו ויצחקו
לא פחות יסבלו מבנות מלאות.

אז לא זה לא מתוק לראות .. שהוא במילים אחרות פוסל בנות רזות.

מתוק לראות.. זה מתי שאתה אוהב משהו אבל לא פוסל את השני זה מתיקות אמיתית .

זה כמו שתמחאי כפיים למי שמעדיף עיניים ירוקות ולא חומות

אתם כאילו ממליץ לבנות להשמין כי מראה מלא מוצא חן בעיניך??

ראיתי אותך יושב ליד מישהי באירוע הזה והזה..מי זאת...?

נראלי פשוט-
ראיתי את אחותך, והיא מצאה חן בעיני..היא פנויה? מה אומר?

עם קצת הומור;)

ורק עכשיו חשבתי על זה לשקול את האופציה..
זה היה לפני חצי שנה

 

תפנה לחבר שלך בחיוך וקצת הומור ותשאל על אחותו

זכית שיש לך גישה נוחה אליה.