יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קיט-קכא
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון
המטיילת בארץ
המטיילת בארץנא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
ברגועפא-צ

אחרת אתה פשוט תקבל תשובות זהות למה שהיה שם.
ועל הדרך להסביר גם למה עניתי מה שעניתי
תגיד אם זה מה ששונה.
"בחורה מצוינת אבל לא נמשך אליה" - הכל יכול להיות, יכול להיות שהיא אפילו נראית מצוין, אבל אני באופן סובייקטיבי מתמודד עם בעיה של חוסר משיכה. יכול להיות שיש משהו לא מוסבר באינטראקציה שגורם לזה, או המון סיבות אחרות.
כאן מדובר בסיפור אחר לגמרי. אתה יוצא עם מישהי, יש בה המון מעלות וכיף לך, אולי אפילו נמשך אליה, *אבל* יש משהו בה שמכער אותה ומפריע לך. מן הסתם לפעמים אפילו פוגע במשיכה, אבל זאת לא הנקודה - הנקודה העיקרית היא איך אני חושב עליה כ"יפה", שזה חשוב כשלעצמו (ומשרת את המשיכה במידה מסוימת).
אתה גם אומר שאתה בשלב שעדיין אפשר להתרגל, והמציאות הידועה מאד היא שמתרגלים להכל.
אבל גם אם לא, כל עוד יש בה מאפייינים שכן יפים בעיניך, והקשר הוא טוב ובריא - לדעתי העובדה שיש לה חסרון מסוים שמכער בעיניך איננו סיבה לוותר על הקשר.
שוב, לא בהכרח שזה יהיה יפה בעיניך, אבל בהחלט סביר שבעוד כמה שבועות תשכח מזה בכלל, וזה יהיה פרט חסר משמעות.
ויכול להיות שבעוד כמה שבועות תחשוב לעצמך שמזל שהיא נראית ככה וזה בכלל הדבר הכי יפה במראה שלה.... נפוץ, קיים, לא נדיר בכלל!
המון הצלחה
אם תתן לעצמך להפתח אל הבנאדם שמולך ולזרום ולא לחשוב כל הזמן "מתי זה ייפתר??" אז יש מצב שזה ייפתר.
אך אם כל הזמן תחשוב על זה ותגיד "זה מציק לי, זה מציק לי" ותהיה חשדן ביחס כלפי אז סביר מאוד שזה לא יעלם.
אתה כבר יוצר איתה חודשיים וחמישה פעמים אז אולי זה שונה ממה שכתבתי.
מראה מציק, מסיימים...
זה לא משתנה.
יש את האמונה שמתרגלים למראה, אני כופר בה.
עצות של בנות בנושא, לדעתי, לא מתחיל להיות נכון.
מראה לא חשוב להן כמו לגבר (טב למיטב וכו) לעומת גבר שחייב לראות אותה קודם ישאנה.
משמעות חוסר משיכה, זה לא רק ההרגשה הזמנית הזו,
זה הרבה יותר מכך. זה המחמאות שתתן לה בעתיד, ואם היא לא תמצא חן בעינך תצטרך לזייף מחמאות?
זה היופי שאתה תהנה לראות, הנאה כפשוטו. ו-קיום יחסי אישות.
בנוסף, לגביה, למה שהיא תחיה עם אדם שלא נמשך אליה? במיוחד שלנשים זה יותר חשוב.
למה שהיא תסבול את אותן פעמים שהיא רוצה להרגיש את הרגש הנורמלי בין איש לאישה, ועוד,
זה דבר שפוגע בשני הצדדים מאוד.
אני לא מאשים אותך במשהו חלילה; רק לא להקל בעניין.
אם לא מתאים, תסיים את הקשר. וככה גם לא תפגע בה.
בהצלחה!
שאני רואה ריבועים
איכהאיך הולך אצלכם דייטים בשילוב עם הישיבה והקורונה?
חזרתם? לא חזרתם?
באיזו מתכונת?
שתפו, שנוכל להיות מוכנות מראש לכל האפשרויות 
ובעיקר כי אני סתם סקרנית.
ברגועהישיבה שלי חזרה לפני כמה שבועות במתכונת הקפסולות, אבל אין מקום לכולם (לכן אני עדיין בבית).
בהתחלה היה אסור לצאת בכלל מהישיבה, עכשיו כבר מותר לצאת לדברים מסויימים (דייטים למשל..) צריך רק לעדכן את האחראי קורונה.
אני חושב שזה המצב ברוב הישיבות.
אני חושב שעד שיעור ג' מי שרוצה מגיע ומשיעור ד' על בסיס מקום פנוי.
והוא ישמיענולא חוזרים לישיבה בגלל הדייטים
סתם סקרנית
לגמרי, הכי כיף לדחוף את זה בלנו, אבל זה באמת מסקרן מה שקורה

מה המצב עכשיו באוניברסיטאות/מכללות?
האמת שלא נראה לי שלבנים מעניין פינוק של שוקולד או האם מרצה כזה או אחר טוב או לא, ואפילו לא איך עבר עליה היום, למרות שאני כן שואל את זה מדי פעם בשביל הנימוס. אני דוקא הייתי מתעניין יותר בחומר הלימוד בתואר שלה.

אם כבר הפוך..דעות שלה, חוויות מעצבות אישיות שהיא חוותה, תכונות שהיא מעריכה, העדפות בילוי, באיזה אופן היא אוהבת לתקשר עם אנשים (תמיכה הדדית / צחוקים והומור / לימוד משותף או סוג אחר). כל זה בעצם יכול לתת לי כיוון לגבי מי הבחורה שעומדת מולי ואיזה בחור היא מחפשת.
אבל כשחשוב לך מהבחורה אתה בהחלט רוצה לשמוע איך עבר עליה היום ואם לא טוב אז זה מצער אותך
צריך להפריד בין המידע הקר, לחוויה. החוויה נמצאת בכל תחום, וככה אפשר להתחבר יחד.
(הבנים יצטרכו להתאמץ פה טיפה חח)
היא לגמרי תוכל להיות בת שיח
אם תקשר את התורה לחיים עצמם יהיה לבנות הרבה מה לומר בנושא
אבל אם תתעקש להתפלפל על שור נוגח ברשות הרבים וחילוקיהם בצורה גברית כנראה שבאמת פחות יצליחו לתקשר איתך.
הלוואי על כולנו
בתחילת דרכך ב"מסע" השידוכים (שיהי רצון שיהיה הכי טוב ובלי עיכובים)
מה עוד יש בי? מתוך עולם לימוד התורה הקדושה
בטח כשהיית בישיבה, וגם בצבא, יצא לך שהיה זמן פנוי, מה עשית איתו?
אקדים ואומר שאני לא יודעת אם אתה מעוניין לפתח כוחות נוספים שבך (כמו נגינה, כתיבה, וכו)
אז בהחלט יכול להיות שאתה פשוט צריך לפתח עוד את העולם החברתי שלך עם החברים וללמוד איך לבוא לדייטים וזה יספיק.
או
שיש לך גם רצון לפתח בך עוד צדדים (במקביל ליציאה לשידוכים) כמו נגינה כתיבה וכו
בסופו של דבר, כשאתה תרגיש טוב עם עצמך, ושלם עם עצמך (ברמה כלשהי) זה יהיה מעולה,
ולשם אתה צריך לשאוף.
אתה אוהב לימוד תורה? מצויין כ"כ, בוא נרחיב את זה לחיים-
במה זה מתבטא? איזה שירי תורה אתה אוהב? וכו וכו
בהצלחה.
עד כמה בנית עולם פנימי שאפשר לשתף אותו עם האחר
אתה יכול להיות אדם שמתעניין במוזיקה, מדעים, מחשבים, אבל זה לא יעניין את הבחורה
שיח אפשר ליצור גם על סתם סיטואציות בחיים ולאו דווקא מתוך תחומי עניין.
אגב תחומי עניין זה משהו שרק בדייטים הוא כל כך מדובר
בחיים עצמם כשמישהו חדש מכיר אותך אתה לא באמת בהכרח מתחיל לספר לו על תחומי העניין שלך (אם יש.. לי אין כזה..)
אתה פשוט משוחח איתו על אה ועל דה...
אז כנל
בס"ד
נראה לי הכי חשוב וגם אולי רלוונטי לקשר בנישואין עצמם - זה פשוט תקשורת אנושית. ז"א נכון שהתורה (ב"ה) תופסת אצלך עניין מרכזי בהוויה שלך - אבל לדעתי נכון לדבר על זה ברמה אנושית. דהיינו - במקום לדבר על ברייתות - לדבר על כמה התורה תופסת אצלך מקום בחיים שלך ובנפש. הבנת את ההבדל? במקום לדסקס תורה - לדבר על מה זה עושה לך בנפש. כאן יש חיבור אישי אותנטי פנימי. בכלל דיבורים על אופי, תחומי עניין של הבחורה.. העולם הפנימי שלה ושלך... וכו'. אני למשל מחפשת מישהו שלימוד תורה יהיה חשוב לו אבל מצד שני אני לא נהנית במיוחד לדבר בנושאי לימוד בפגישות... מחפשת הרבה יותר רמה אישית בשיחות. זה אני באופן אישי אבל נראה לי שהרבה בחורות ככה.
זה לא סותר את זה שאתה מחובר מאוד ללימוד. ממש לא.
ואשריך.
בהצלחה גדולה
שאפשר וצריך לדון בהם, השקפת עולם כולל כל מה שבתוכה.
ג. תתעניין בה, בחיים שלה, בחוויות שלה.


אבל כן יעניין אותי (לא בהכרח על ההתחלה) לדעת מה הסיבה
ההסיטוריה של בנאדם או החלטה כזאת או זה שהוא לא התחיל לצאת בגיל 21/22 לא מעיד על ההתאמה איתו שום דבר.
התאמה זה קשור נטו לאופי שלו ולא לרקע שלו בהכרח. יכול להיות אנשים מאותו רקע עם אופי שונה ולכן להיפך אנשים אנשים שלא מאותו רקע עם אופי דומה.
גם מצד הבחורה - אין מצווה לפתח חוסר בטחון בגלל פרט כזה. במיוחד שבפני עצמו הוא לא אומר שום דבר.
אין לי שום התנגדות לבחורה שהתחילה אז כי וכי וכי, יש לי התנגדות לבחורה שהתחילה אז כי וכי וכי אחרים...
ברור שארצה לשמוע ממנה על הסיבה לזה, זה מסתמא משהו עם סיבה וכו' שאמור להיות חלק מאיפיון האישיות שלה, לא?
וכמובן לשאול בצורה חכמה.
הסיבה שזה מזקיף גבה, כי זה לא בנורמה, לפחות לא בחברה שבה אני גדלתי.
ומעשים לא נורמליים, אני מעדיף לבדוק
ב"ה
שלום לכולם,
אשמח לסיוע/עצה מחכימה
אני נפגש עם מישהו כמעט חודשיים, והיא בחורה מדהימה! חכמה, מצחיקה, לב טוב, מעניין לי איתה.
אבל יש בעיה אחת - אני פשוט לא נמשך אליה במובן הפיזי.
רק מבהיר, אנחנו שומרים נגיעה ושנינו דוסים אבל בשונה בקשרים יחסית ארוכים שהיו לי בעבר, אין לי ממש רצון להיות איתה.
קרה למישהו/י בעבר ויכול/ה לייעץ?
תודה!
או במילים אחרות:
פעמים רבות אחרי שמגיעה ההתאהבות מגיעה גם המשיכה עצמה, ואז כבר אי אפשר להבין איך פעם היא לא הייתה קיימת...
אם אתה לא נגעל ממנה יכול להיות שזה יגיע בהמשך
אי לא מאמין שזה יקרה.
הרבה דוחפים מצד "אידיאל" שהאופי הכי חשוב ולא יופי, אבל זה לא אידיאל אלא שקר
יכול להיות שהסיבה שהוא לא נמשך היא אחרת ויכולה להשתנות
מסתכלים על פרצוף, מחברים הבעות, מערבבים וחווים את ה- אני אוהב איך שהיא נראת, או לא.
זה לא שטייקעל תיירה
אני לפחות לא מסתבך בזה, אבל אולי זה אני חסר הנסיון והחצוף
ויכול להיות עוד סיבות למה הוא לא נמשך
לפעמים כשיש קשר ממש טוב(ושמעתי מחברים על מקרים כאלה)מרגשישים חילול הקודש לחשוב על הגוף
זמן רב לא הבנתי את החילוק, זה רק קרקע לאמונה חלולה שהדבר ישתנה כי זה קרה למספר בני אדם.
לגבי החלק של חילול הקודש, כתבתי את דעתי, אני לא חווה חילול. חח מה אני אמור לשלוף כל מיני סיבות?
לכן הוא כותב בפורום, כדי לשמוע את מה שאתה אומר,
ואם המראה היה מפריע לו הוא היה כותב את זה כנראה
(מפצלשת כאן).
אני בסוף שנות העשרים שלי.
יצאתי עם הרבה (מאוד) בחורים במשך השנים האחרונות.
אמא שלי לא חושבת שאני משתדלת מספיק, ודואגת לומר לי את זה.
ולשלוח לי הצעות דרך גורמים שלישיים.
אני לא משתפת אותה בחלק הזה של חיי, רק אם היא שואלת ישירות. כלומר, בזמן נתון היא לא יודעת אם אני יוצאת, עם מי יצאתי וכו'.
נגיד ששם של מישהו עלה בהקשר אחר, ואמרתי משהו עליו, אז אמא שלי מיד המשיכה לשאול הרבה שאלות (מאיפה את מכירה אותו וכאלה), ולא רציתי לומר לה שיצאתי איתו כמה חודשים, אחד מהרציניים שלי. אבל אמרתי לה שזה לא רלוונטי לי. אז היא הלכה לצד ג והציעה לו לצאת איתי. היה גם פעם שהיא קבעה לי דייט עם מישהו, וזה היה רעיון נורא בעיניי, אבל לא היה לי נעים לבטל. והיה נורא.
מה קרה פתאום?
היא הציעה לי להירשם לאתר היכרויות מסוים. סירבתי. מתקשה עם הרעיון של אתר היכרויות.
מפה לשם, אני ניגשת למחשב בבית, ומה אני מגלה?
היא פתחה פרופיל בשמי באתר הזה.
מה עושים עכשיו?
מה הייתם חושבים אם הייתם מתכתבים עם בחורה מבוגרת (יחסית), ואז מגלים שזה בעצם אמא שלה?
לי זה נשמע לא טוב.
ואני יודעת שהכוונות שלה טובות ושהיא דואגת לי. אבל לפתוח לי מאחורי הגב דבר כזה (ואני בטוחה שזה עם תמונה שלי (כמובן לא זאת שאני הייתי שולחת לו היו מבקשים), ופרטים שלי וכו')).
ואני לא רוצה לריב איתה.
היא לא יודעת שאני יודעת.
ואני לא יודעת מה לעשות עם הידיעה הזאת...
זה נשמע ממש ממש מתסכל כל המערכת יחסים המורכבת הזו בינך ובין אמא שלך בנושא הזה...
זה באמת נשמע לא טוב שאמא שלך מנהלת פרופיל שלך.. זה גם לא אמין כלפי הצד השני..
אני חושבת שבגלל שאת כבר בחורה שעברה דבר או שניים בנושא, את צריכה לחשוב על עצמך בלבד ועל מה שטוב לך ולא להתחשב באמא שלך. ברור שלעשות את הדברים בצורה מתחשבת ועדינה אך לא לתת לה לעשות איזשהו תהליך שנוגע אלייך ואת מרגישה שהוא למורת רוחך ואת לא מסכימה איתו.
אבל מצד שני אולי תנסי פשוט לנהל את הפרופיל באתר בכוחות עצמך? את לא יכולה לדעת לאן זה יפעל, לקב"ה יש דרכים מדהימות להוביל אלינו דברים טובים שבכלל לא היינו מדמיינים 
בהצלחה רבה 
קודם כל - משתתף. משימה קשה להתמודד איתה.
מבחינה מעשית - מה שהכי מומלץ, שתלמדי דרך להגיד לה. תגיעו להסכמות ביניכם.
מסלול אחר - תצברי כוח פנימי כדי שיהיה לך יותר קל לעמוד על שלך.
בכל מקרה ממש לא קל. בהצלחה
מזמור לאל ידי
גם מי שרוצה בטובת אדם אחר, יכול לעשות טעויות ולפגוע בו.
מה שכן, ציינתי את עניין העבירה הפלילית רק כדי להבהיר שזה מעשה חמור, ברור שלא חשבתי שמחר ידפקו אצלה שוטרים ויעצרו אותה על התחזות. לכן גם כתבתי בעיקר על ההיבט המוסרי.
ב. אוקיי, זה נפוץ, ו...? לתת לך עוד כמה דוגמאות למעשים נפוצים ולא תקינים?
ג. אם ככה, אז זה באמת הרבה פחות חמור ממה שכתבתי. השאלה היא אם זו באמת המציאות. אני מקווה מאוד שאתה צודק, ולא יהיו שם שיחות נפש למיניהן. למעשה, כמעט כל מה שכתבתי, נכתב בהנחה שרק בשלב מאוחר הבחור יגלה שהוא מתכתב עם האמא. אם טעיתי בזה, אז אני חוזר בי מרוב מה שכתבתי (ועדיין, צריך להגיד לאמא לא לעשות זאת אם הבחורה לא רוצה, ובמיוחד שהיא כנראה שולחת תמונות)
ד. אוי נו באמת. תעשה טובה ואל תעשה ניתוח בשקל על הקשר שלי עם אמי.
נוטה להסכים איתך.
אני לא רואה איך אני יכולה לעשות צעד בלי לעבור על כיבוד הורים.
ממה שביררתי על האתר הזה, הפרופילים זמינים רק לשדכנים ולא לכל המשתמשים, כך שעל סמך הפרטים השדכן מציע לבחור בחורות, ואם הוא חושב שמשהו יתאים הוא מקשר בינהם. כלומר, זה לא כמו שליש ששולחים הודעות באופן ישיר, כך שעניין ההתחזות הפלילית כאן לא עולה.
כן, מאוד מטריד אותי שאמא שלי מילאה פרטים עליי, העדפות שלי, תמונות שלי - בלי לדעת בהכרח מה אני מחפשה.
מטריד אותי שאמא שלי שאלה לדעתי, ואחרי שאמרתי לה לא - היא עשתה את זה בעצמה.
מטריד אותי שהיא לא סומכת על שיקול דעתי.
אבל אני פשוט עושה כאילו שזה לא קרה.
ישועת ה' כהרף עין...
הוא יגיד לך עד כמה לשחרר כיבוד הורים
וכדאי ללמוד כמה דברים (זה תהליך מורכב ולא קל אבל כדאי)
1 עצמאות. להיות עצמאית ולדעת לעמוד על שלך גם מול אמא
2 גבולות. מה כיבוד הורים מחייב ומה לא.
3 כיבוד הורים. איך לכבד הורים כשאת בעימות איתם
אבל אני כן מתפעל מאוד מהכיבוד הורים והשתיקה.
בע"ה בזכות הדבר הזה עצמו תבוא הישועה! זו לא המצאה שלי... חז"ל מביאים את זה כמה פעמים, שכששותקים אפילו כשמביישים אותך זה תורם לישועה.
הלוואי וזה יתן לך חיזוק, אני מצטט כאן מעט מהמקומות האלה.
אצל רחל אמנו ע"ה אחרי שהייתה עקרה הרבה זמן כתוב "וַיִּזְכֹּר אלקים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אלקים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ", וחז"ל דורשים על המקום שמה שה' זכר זה את הסימנים שרחל מסרה ללאה ושתקה אחר כך. במקום אחר חז"ל אומרים שבזכות זה יצא ממנה שאול המלך.
גם אצל חנה ופנינה יש משהו דומה, שפנינה הכעיסה את חנה "בעבור הרעימה" וחז"ל מפרשים שהיא עשתה את זה לש"ש בשביל שתתפלל. זה כנראה לא בדיוק המקרה כאן, אבל גם שם זה תרם לתפילה של חנה ובזכות זה היא נושעה.
במסכת שבת מפורשת מעלתו של מי ששותק לחרפתו - "תנו רבנן, הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
בע"ה ישועות בקרוב לכולם! שבת שלום
מרגיש לי ממש לא תקין. אני בהלם כאילו..
חושבת שאת חייבת לפתח סוג של עמוד שידרה מול ההורים וזה לא סותר בשום אופן כיבוד הורים!
יש הרבה זוגות שמתגרשים בגלל הורים שדחפו את עצמם לקשרים של הילדים שלהם..לתשומת ליבך.
מצד שני,אני מעריכה אותך שאת מקבלת את זה בסדר , יכול להיות שזה מעיד רק על מעלה גבוהה שלך.
אבל כמובן שזה קיים גם הפוך.
בתגובות הקודמות תיארו כללים ממש נחמדים, וזה באמת מועיל לשים לב לדברים האלה.
אבל לפעמים יש מקרים גם מורכבים יותר. לפעמים הניצול הרגשי לא בא בדמות שלילית כל-כך. סתם דמות תלותית שלא יכולה להסתדר בלעדיך ועושה הכל כדי שלא תלך.
סתם כדי לסבר את האוזן - יש לי מכר שהיה בקשר כזה שמרוב שהבחורה פחדה שהוא יעזוב אותה היא ממש עשה לו מלחמה פסיכולוגית, כמו בB Movies משנות התשעים. ברמה שהיא זייפה מידע כדי לסכסך בינו לבין אנשים קרובים אליו, כולל המשפחה שלו. מיותר לציין שהוא כבר לא בקשר הזה, אמנם אחרי כמה שנים של סבל... וב"ה חזר לו האור לפנים
מה ההבדל? 🤔
ואולי אפילו האלימות הפיזית (משני הצדדים, למקרה שקשה לעכל).
יש מעט מאוד אנשים מרושעים בשורשם.
אני חושב שניצול רגשי הוא סוג של אלימות רגשית, כי זה עולה ביוקר לצד המנוצל וברוב הפעמים הוא לא מבין את זה עד שמאוחר מדי.
איזו שאלה..אממ
נראה לי שאם הצד השני גורם לך להרגיש לא טוב עם עצמך כדי להרגיש טוב עם עצמו, מוריד אותך כדי להגביה את עצמו יכול אולי לענות על ההגדרה אבל לא בטוחה
שלום לכולם. חדשה כאן (קוראת סמויה מדי פעם...)
יש לי שאלה שמטרידה אותי מאד ואשמח לשמוע את התובנות שלכם.
זה ארוך וכבד, אז אם לא בא לכם בטוב- דלגו הלאה.
אני בחורה תורנית מאד, דוסית אפילו. ככה לפחות אנשים חושבים. שמורה איכותית. אלא מה? הבפנים שלי ריק לחלוטין. לא, הוא לא מלא נחשים ועקרבים, כלומר אני לא נותנת לעצמי להתמלא בשטויות. אבל הוא מלא בשאלות לא פתורות על מהות החיים ותכליתם, על משמעות החיים ואם יש דבר כזה בכלל. על נטייתם של אנשים להמציא לעצמם אמת, כי להיות ריקני- זה מת.
איפה זה פוגש אותי בקשר של לנ"ו? ובכן, אני רוצה מאד זוגיות, רוצה בכל רובד אפשרי. אלא מה? זוגיות באזורנו היא עסקת חבילה עם ילדים. ואני לא, לא לא מסוגלת לחשוב על זה. אני אוהבת ילדים ואיןליבעיה לטפל בהם ולהתמסר. אבל יש לי בעיה אידיאולוגית.
יש לי בעיה להוסיף לעולם הזה אנשים, שיצטרפו לסחרור האינסופי הזה. שיעברו קושי ואולי סבל, כי אין מי שלא סובל בעולם הזה.
שיצטרפו למירוץ חסר המשמעות הזה של אחרי כלום ומשמעות וריקנות. שייפגעו, ממני, כאמא, למרות שאעניק להם כל מה שאני יכולה, ויותר. כי זה טבע העולם. החסרון גדול מהמילוי וטעות לעולם חוזרת.
אל תענו לי תשובות מלאות בדברי אמונה, או בהסברים שכליים על מהות האדם וקיום העולם. מהם יש לי די.
אז מה אני רוצה?
אולי לדעת שאני לא לבד במקום הזה.
אולי לדעת שיש בחור שיוכל להכיל את המקום הזה ולהרגיע...
ואולי, אולי להבין שאני צריכה סוף סוף להחליט ולחתוך למקום אחר.
דייט ראשון ראשון ראשון! אמהלה, מה עושים? על מה מדברים?
מוצאת את עצמי עם בטן הפוכה מאז ששמעתי את ההצעה, נשמע ממש טוב ושבע"ה יכול להיות טוב ועדיין לחוצה ממש!
אמהלה, איך נרגעים?

ניסיתי, ועדיין בלחץץץ פסיכי
כך שאפילו לשוקולד אין תאבון כרגע ;)
נראה לכן שייך להגיד לו שאני כ"כ בלחץ? או שזה סתם מרתיע כזה?

בינה.
והוא ישמיענואני הולכת לפגוש בן אדם נחמד!
וואלה, מגניב להכיר מישהו חדש.
ללבוש בגדים שאת אוהבת ושאת מרגישה בהם טוב ונח.
לחשוב על דברים שעזרו לך להירגע בעבר כמו לפני בגרויות ולחזור על זה.
בהצלחה!
שוביה!תנסי לא לחשוב על זה כל הזמן, להתעסק בדברים אחרים.. לראות את זה יותר כמו פגישה מעניינת עם בנאדם חדש..
וביום של הדייט תתעסקי בדברים שאת אוהבת, תישני ותאכלי כמו שצריך..
אם את מאלו שידע מרגיע אותם אז תדברי עם חברות/משפחה, שיספרו לך על הדייט הראשון שלהן.. ותעשי לעצמך רשימת נושאים לדבר עליהם, תתכנני מה את לובשת וכו'
ותשנני לעצמך שהבחור הוא גם בנאדם והוא גם בלחץ.. ולא נושך
ותחשבי על זה שבד"כ המציאות יותר טובה מהפחדים שלנו..וכנראה שיהיה נחמד ואפילו כיף![]()
המון בהצלחה!!

Half a man
תפוחית 1
ה' אוהב אותנו לא פחות!
ברוקוליכל התייחסות למראה חיצוני יכולה להתקבל לא נעים אצל חלק מהבנות
נגיד פעם הלכתי להופעה שאח שלי ניגן בה ואז אחד החברים שלו שגם היה שם זיהה אותי כי אנחנו ממש דומים, זה היה כיף.
ואם אתם מגלים את הקשר תוך כדי הדייט זה יכול להיות ממש מגניב.
אם היו לך אחיות מוכשרות היית נעלב שהיו אומרים לך את זה?
יש הרבה שדומים, זה ממש טריוואלי.
גם אם אפילו מדובר פה על מראה...
ואם אח שלה ממש חתיך זה מעליב?
זה שהיא דומה לו זה לא הופך את המראה שלך לגברי..
יש המון אחים שדומים לאחיות שלהם.
תולעת השני

שוגי~אחרונה

והמלצה שלי - להביא הביתה לא כדי לרצות את ההורים או יערכו לו מבחן.. אלא כי את הגעת לזה שאת רוצה שבגלל שהוא מאוד משמעותי מבחינתך את רוצה שהוא יכיר את המשפחה שלך.
לפני שמביאים אותו הביתה - כדאי שההורים ידעו.
אפשר להפתיע אותם אבל פחות מקובל.
אם רוצים לפני זה אפשר גם.
מתי מביאים הביתה? אפשר מתי שרוצים, אבל בדרך כלל יש שלב שבו הוא מגיע כדי לפגוש את המשפחה באופן רשמי - כי באמת רוצים שהקשר יהיה עם הקשר רחב יותר, מתוך מחשבה שהגיע הזמן לבנות גם את ההקשר הרחב
מה זה אומר? איך זה יתבטא בחיי הנישואין בצורה ששונה מבחורה ממוצעת?
שהיא תיפגע מהר? שצריך לברור בפינצטה מה בדיוק לומר לה? שכל מילה שלא במקום תתפרש כפגיעה?
זה אומר שיש לה אישיות שברירית?
או סתם מספרת על עצמה שיהא מאד רגישה.
יש ספרים, "ילדים רגישים מאד", "אנשים רגישים מאד" - וזה בא לבטא מכלול של דברים שמאפיינים את זה.
יש אנשים שסתם אומרים על עצמם שהם מאד רגישים, באים לבטא תכונה שלדעתם נמצאת בהם.
מן הסתם, זה אומר שצריך מבחינתה לגלות רגישות אליה, לדבר בנחת, להיזהר מלפגוע.
הכי טוב, בפשטות, זה לשאול אותה למה היא מתכוונת במושג הזה - ומה לדעתה ההשלכות כלפי מי שיתחתן איתה.
אלו שאלות שאפשר לבקש גם מהשדכן שישאל בשימך, בהסבר שאתה רוצה להבין יותר טוב את כוונתה.
מטבעי אני אדם בעל אופי כזה שמפתח תלותיות חזקה ולא בריאה בחבר קרוב.
בעבר (בגילאים 15, 17, 21) חוויתי קשרים כאלו, שהופסקו כל פעם בהוראות יועצים שונים.
עכשיו התחלתי לחשוב ולחשוש מה יהיה כשאתחתן?
לכאורה אז יהיו קיימים כל המרכיבים שיגרמו לפיתוח תלותיות באשתי.
האם החשש שלי נכון? או שאולי קשר זוגי מעיקרו בנוי בצורת של תלות הדדית והוא אמור באמת להיות כך?
אשמח לשמוע את דעתכם והבנתכם
תודה רבה!
"מטבעי אני אדם בעל אופי כזה שמפתח תלותיות חזקה ולא בריאה בחבר קרוב"
ברגע שהגדרת את עצמך כאדם שמפתח קשרים בצורה לא בריאה - אתה בבעיה.
אתה טוען שזה הטבע שלך וע"פ זה - אתה לא יכול לשנות את זה. ואם כך - אז ברור שקשר הזוגי שלך יהיה לא בריא, כי זה היעד שאתה מציב לעצמך (גם אם אתה לא ם לה לזה).
לא חושב שיש בנאדם שבטבע שלו הוא מפתח קשרים בצורה לא בריאה. מאמין שכל בנאדם יכול לפתח קשרים טובים. כל אחד זה שמתנה איך הוא עושה את זה אך הקב"ה נתן ביד כל אדם את היכולת לפתח קשרים בריאים שמתאימים לו
מקווה מאוד שתשנה את התדמית שאתה מלביש את עצמך בה.
קודם כל - תגיד לעצמך "אני מסוגל לפתח קשרים בריאים!" (צריך ללמוד איך, זה תהליך וכולי) - זה הצעד הראשון שאתה צריך לעשות כדי להתקדם למטרה.
אתה צודק, וההתנסחות שלי שהגדירה את עצמי כאדם כזה אכן לא מדויקת.
אני מסכים שכל בנאדם יכול לפתח קשרים בריאים, אבל כן חושב שאנשים בעלי אופי מסוים (אם זה חוסר בהערכה עצמית, או שאיפה לחוויות עזות, או כל גורם אחר) נוטים יותר להפוך קשרים לתלותיים.
ומהעבר שלי אפשר לראות שאני בעל אופי כזה, ולכן קיים חשש אצלי יותר מאחרים שגם בנישואין זה יקרה.
בכל מקרה, השאלה שלי היא האם גם בנישואין יש בעיה כזאת, כי תמיד כשקראתי ושמעתי על הנושא דובר על צעירים שחווים את זה, ולא ראיתי איזכורים לגבי זוגות נשואים שזה יכול להוות בעיה.
שים לב שכתבת בתגובה הזאת שחוסר הערכה עצמית זה חלק מהאופי של הבנאדם.
זה זיהוי ממש לא נכון. אין אדם עם שבמהות שלו, באופי שלו הוא חסר בטחון עצמי.
גם אדם שרודף אחרי ריגושים, זה לא עניין של אופי. זה עניין של חוויה שהוא מרגיש.
כולנו במשך החיים חווים חויות חלקן חיוביות יותר חלקן פחות - כדאי לשלוט עליהם.
ממליץ לפנות לאיש מקצוע מאמן אישי.
ולעצם שאלתך - אם בחור משדר לבחורה חוסר בטחון עצמי ביחס לעצמו ולכן הוא רואה צורך בה כדי לספק בטחון עצמי - זה לא משהו שיכול לבנות קשר בריא.
מזמור לאל ידינראה שאכן צריך להכיר מקרוב את הנושא כדי להבין איך זה עובד..
שניכם מדגישים את הנקודה שהקשר אינו הדדי בצורה שווה, ואז מסיקים שבזוגיות זה אחרת.
להבנתי אי ההדדיות זה לא הדגש העיקרי בקשר תלותי אלא סימפטום, שנובע מכך שבדרך כלל רק אחד הצדדים תלותי, וממילא קורה שבשבילו החברות היא כל עולמו ולשני זה פחות חשוב.
הבעיה המרכזית בקשר תלותי היא לא רק קשר חונק (שמפריעה לצד שנתלים בו שמרגיש חנוק ומוגבל, ושזה אולי קיים פחות בנישואין כשהחברות והצורך בקשר בא משני הצדדים) אלא בכך שהתלותי מאבד את כל עולמו האישי והפנימי, וכל מה שהוא עושה נמדד ותלוי בחבר, (הוא יעשה דברים שהוא לא בהכרח נהנה מהם כדי לשהות בקרבת חברו, מחשבותיו יסתובבו סביב מה ההוא חושב ומה הוא היה עושה וכו') ושוב, מי שחווה יודע על מה מדובר.
הרבה פעמים זה שנתלים בו כלל אינו יודע מזה והוא לא מרגיש חנוק מהקשר.
וברגע שזה כך שוב לא ברור לי למה שבזוגיות זה יהיה שונה.
אשמח להארתכם!
זה מרחק קורונה או המרחק הרגיל?🤔
חסדי היםאו שהם חרדים קיצוניים ממש
וכל הכבוד לכם!
כל הכבוד להם
חסדי היםאשריכם
לא רציתי שהדיון שפתחתי (נקודה רגישה) ילך לאפיקים כאלה.
רק רציתי לברר נקודה שהתלבטתי לגביה.
ושוב, אני מלא הערכה לאדם שנמצא איתנו וחולק את ניסיונו ודעותיו, שבאמת מעשירות אותי (ואני חושב שגם את שאר משתתפי הפורום).
ואכן הדיון היה ברובו מכבד מאוד
וגם זה משמח שקיבלת כאן קולות ותשובות לשאלתך במקום ללכת למקומות אחרים
וחברים - אני מבינה שהנושא מעניין, בוער ומסקרן
אבל אנא. בטקט.
מאחורי הניקים כאן יש אנשים עם רגשות , חוויות והתמודדויות
כבדו את הפרטיות שלהם
תודה!
פלונטר 1מאוד קשה לי לשחרר ולהסכים לצאת עם בחורים צעירים,
בטח כאלו שאני יודעת שהם ממש טירונים.
אני יודעת שזה לא תמיד מוצדק ואני סתם פוסלת...
ניסיתי לחשוב עם עצמי למה זה ככה,
והגעתי למסקנה שקשר עם מישהו שלא מספיק מונח בתחום דורש ממני הרבה יותר משאבים וכוחות נפש שלא ממש קיימים אצלי.
בנוסף, החשש העיקרי הוא שהצד השני לא יהיה מספיק מודע לעצמו (מה שקורה הרבה פעמים במהלך הדייטים), למה טוב לו ואיזה סגנון הוא בדיוק מחפש.
אני יודעת שזה ממש משתנה וממש תלוי, אבל כיוון שכבר נכוויתי לא באלי לעבור את זה שוב.
מה אתם אומרים?
יש לכם עצה בשבילי איך להצליח לשחרר ולתת לזה סיכוי, למרות שיש פה מבחינתי סיכון?
תודה.
אבל וזה אבל גדול,
כתבתי את זה כי אני לא רוצה להיות שם.
ואני מנסה להשתחרר מהחוויות שיש לי מהדברים האלו.
אני יכולה להעיד על עצמי, שלמרות כל הדברים המקובעים שאני אומרת אני כמעט אף פעם לא פוסלת עליהם, באמת כדי לתת צאנס.
אין שום כלל איך זה צריך להתנהל, אבל יש איזשהו בסיס, בסיסי ביותר שצריך לדעת וזה קשה בלעדיו. (תדירות של פגישות / יצירת קשר למשל. כמובן הכל בזרימה, אבל צריך לדעת מה הנורמה)
זה לוקח כוחות נפש, כי הרבה פעמים דייטים מלמדים אותך מה טוב לך ומה מדויק לך, ככה שבפעם הבאה אתה ממוקד יותר.
קרה לי פעם שיצאתי עם בחור הרבה זמן, ולקח לו המון זמן להחליט להפסיק את הקשר על דברים שאם היה ממוקד בהם יותר מתחילה זה היה נגמר מהר.
(אני למשל, הייתי יודעת לזהות דפוסי התנהגות שלא מתאימים לי בכלל, ושהראו על חוסר נכונות אבל הבלגתי בגלל שזה פעם ראשונה ואני לא צריכה לשפוט. חכמה אחרי מעשה
)
לקח לי המון המון המון זמן למצוא בעצמי את הכוחות להכנס לכל הסיפור הזה שוב.
פלונטר 1זה עובד הרבה פעמים יחד.
ואני לוקחת לתשומת ליבי להשתמש באמת בחוכמה שרכשתי מהניסיון 
אני נניח בדיוק הפוך ממך 
לא שיצא לי לפסול על זה מתיישהו אבל מניחה שאם היו אומרים לי על מישהו שהוא מונח עמוק וכמה שנים בדייטים רציני זה היה דורש ממני עבודה קטנה על כל מיני מחשבות שהיו קופצות.. כגון זה שהוא שחוק וכו
גם אם אני יודעת שזה לא נכון, וכל מפגש עם אדם הוא שונה ואחר, עדיין מניחה שהיו עולות לי מחשבות..
חושבת עם עצמי, לא ככ בטוחה אבל אולי ההרגשות האלה, שלי ושלך, נובעות מתחושה שאני צריכה מישהו ש'נמצא במקומי' כדי שיבין אותי ויהיה מדוייק לי.
לדוגמא מה שאמרת שהוא עלול להיות לא מספיק מודע, נשמע שקצת השלכת מעצמך ועשית סוג של כלל, (שלא במודע בהכרח) -
את הפכת מדוייקת לאחר זמן שיצאת, ולכן כנראה כדי להיות מודע בוגר ומדוייק אתה צריך לצאת זמן מה..
יש בזה דבר אמת שכל אדם שפוגשים הוא מדייק ומגדל אותך, אבל אני חושבת שזה בדיוק כמו כל דבר אחר...כמו שכדי להבין אותי ושיהיה לי טוב איתו אני לא צריכה בהכרח שיהיו לו אותם התחביבים שלי ושהוא יהיה מונח ממש במקומי, כך גם כאן, לא חייב שהוא יהיה ממש במקום שלי.. במה שאני חוויתי...
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.. חח קצת התקשיתי..
זה מגניב וממש יפה.
בסוף בנים מתחילים עם פגישות בגילאים יותר מאוחרים מבנות. יש כאלה שאפילו רק בגיל 24 - 25 מתחילים. בגלל זה אם את בעצמך צעירה, אז הרבה מאוד בחורים שרלוונטיים בשבילך, כנראה יהיו עם הרבה פחות ניסיון בעולם הדייטים ממך.
שמעתי כבר כמה סיפורים על זוגות נשואים שהאישה הייתה הראשונה שהאיש יצא אתה, והיא עצמה יצאה עם הרבה בחורים לפניו.
לדעתי יש יתרון במישהו שעוד לא השתפשף כל כך. הלב שלו נפתח הרבה יותר בקלות.
אני מבין את החששות שלך. יש בהם היגיון.
באמת יש כאלה שיעשו קצת טעויות של טירונים, לעומת זאת יהיו גם כאלה שכבר מההתחלה ידעו מה צריך לעשות (הרבה בחורים שואלים חברים שיש להם ניסיון כדי לבוא מוכנים - עד כמה שזה עוזר).
לגבי זה שלא תמיד יודעים מה טוב להם - אכן יש כאלה שרק לאחר שיפגשו כמה בחורות הם יבינו מה הם מחפשים. אבל יש כאלה שעשו עם עצמם בירור, והם יודעים מה הם מחפשים. בסוף ראיתי כבר כמה פעמים חברים שהתחתנו עם הבחורה הראשונה שהם יצאו אתה.
הבעיה שלי זה איך לשחרר ולהעיז לצאת בכל זאת?
בעיקר בראש.
אני יודעת ומבינה את הסביבה שאני חיה בה, ויודעת שיש הרבה שהתחתנו ככה.
ברור לי שזה פספוס לא לעשות את זה,
ולכן אני מנסה לראות איך אני משחררת אותי מהחששות..
אבל היתרון על הלב שנפתח בקלות יותר, מעניין דווקא
פלונטר 1
איך כולם הבינו בכל-כך קלות את הנושא ![]()
במיוחד בדור שלנו
בכל אופן, יש גם דוסים שבאים מרקע "לא דוסי", אני מניח שזה לא גרוע מבעלי תשובה <צ>
והוא גם צעיר ממני בשנה וחצי. אני חושבת שמה שראיתי בקשר הזה, וגם דיברתי על זה פעם עם חברה שהיתה במצב דומה (התייעצה איתי כשאני כבר הייתי נשואה והם יצאו), זה ממש את היתרונות: קודם כל לב פתוח כמו שכתבו. בדרך כלל אין שריטות בנושא, בטח אם גדלו בחברה נפרדת כל החיים. וגם ראש פתוח, במובן שאין קיבעון לדפוסים מסוימים. אני תמיד הייתי כזאת ולבחורים שנפגשתי איתם לא תמיד היה קל לעכל את זה. למשל שאם הולך טוב אפשר ללכת לטיול יחד כבר בפגישה שלישית, שחלוקת האחריות לא חייבת להיות סכמתית, שאין 'חוקים' חוץ ממה שטוב ונכון לנו כזוג. מקווה שהבנת את הכיוון. ברור שיש גם בחורים מנוסים שמצליחים להתנהל ככה, אבל אצל מי שעוד לא משופשף ושחוק זה כמעט תמיד מובנה.אין שום סיבה לא לנסות לצאת עם בחורים צעירים - אבל תהיי ממוקדת מאוד- אחרת גם שם תתבלבלי.
והכי חשוב? תתפללי על זה..