כמה הלב הזה יכול עוד? כמה הוא רגיש...
ומצד שני, קצת לא יכול להפסיק. והתשובה על למה מפחידה אותי.
כמה הלב הזה יכול עוד? כמה הוא רגיש...
ומצד שני, קצת לא יכול להפסיק. והתשובה על למה מפחידה אותי.
במידה והקשר איתה מתקדם.. האם זה הוגן ונכון להתחתן ככה איתה, כשאני יודע בפנים שיש מישהי אחרת שאני הרבה יותר מתלהב ממנה, אבל מה לעשות נאלצתי קצת להתפשר, כי לא הלך עם ההיא? שוב, היא גם טובה, אבל עדיין אני יודע וגם חוויתי את זה שיכול להיות הרבה יותר טוב..
בתחושה שלי, איך שאני רואה את זה, אישתי אמורה להיות מס' אחת בשבילי, שאני ארגיש איתה הכי טוב, כייפי זורם ומעניין. ואם זה לא המצב, אני מרגיש שקצת התפשרתי (למרות שנחמד ביחד), ומרגיש גם לא הוגן כלפיה. מן הסתם גם האישה רוצה להרגיש שהיא הכי טובה בעיני בעלה..
ואם זה באמת בעייתי, אז מה אפשר לעשות נגד זה? מי אמר שאמצא מישהי שתיהיה לפחות ברמה של ההיא? אני מחפש כבר יותר מדי שנים, ולצערי אין כמעט מהסגנון שלה..
מה דעתכם?
מהקשר עם הבחורה המיוחדת
וכמה זמן אתה עם הנוכחית?
אמנם כעקרון, התשובה הפשוטה היא שלא מתחתנים מתוך תחושה של פשרה. זה מתכון לסבל לשניכם..
אבל אני משערת שהשאלה לגבי הזמן נשאלה כי אם הפרידה טריה יחסית התחושה יכולה להיות הגיונית ומתקבלת על הדעת, והיחס יהיה בהתאם. אבל אם כבר עבר זמן ועדיין אתה מרגיש ככה אז יש כאן משהו שדורש עבודה כדי לשחרר מהקשר..
איך לשחרר מה שלא רלוונטי עבורנו
אתה יכול לחשוב אילו תכונות אהבת בשניה שאתה רוצה לחפש אותן במיועדת , אבל השוואה בין אנשים היא לא נכונה , לא מדוייקת ,שקרנית, וגם הרבה פעמים אחרי שאנחנו כבר לא בקשר עם אדם אנו נוטים ליפות את המציאות ...
הפן האישי , אף אחד לא היתה רוצה לחשוב שבעלה מעדיף מישהי אחרת על פניה..
אבל אותן תכונות זה לא משהו נפוץ, מנסיון של כמה שנות חיפושים..
חוץ מזה, ההשוואה היא לא לאותה אחת אלא למה שחוויתי עם אותה אחת. אני יודע בשכל שיש אפשרות לתכונה x ברמה הרבה יותר גבוהה ממי שאני איתה עכשו, זה קיים במציאות, זה לא דמיונות שבאין אחרי הקשר, הרגשתי את זה כבר בזמן הקשר עם אותה אחת.
אז גם אם אני משחרר מההיא, עדיין יש לי איזה רף שהגעתי אליו וכל ירידה ממנו גורמת לתחושה של התפשרות.
לכן אני אומר שזו שאלה עקרונית ולא משנה כמה זמן עבר מאז
נניח אם יצאתי עם בחור יפה גבוה חיוך יפה עיניים מתוקות,ואחריו עם בחור שמה לעשות נחשב הרבה פחות יפה חיוך פחות יפה לא גבוה , אבל עדיין חמוד ,זה אומר שהוא פחות רלוונטי עבורי?
לא זה אומר שבתחום אחד הבחור נחשב "פחות" מהשני, זה לא אומר שבמכלול אני פחות יאהב אותו.. או פחות ילך לנו.
ממש לא
כנ"ל יצאתי עם בחור חרוץ מאוד אבל לא הלך.. עכשיו כל בחור אחר שאני אצא לא רלוונטי? לא
אני זוכרת שבמכלול לא הלך , לא לוקחת תחום אחד/ שניים ומעצימה אותם , זוכרת שהיה שם עוד דברים
שוב תסתכל על המכלול
אז נניח לצורך השאלה כדי שיהיה יותר פשוט - מישהי שבמכלול שלה היא 90 ואיתה לא הלך, ויש מישהי אחרת שבמכלול שלה היא 75 ואיתה כן הולך.. מה לעשות, מרגיש מבחינתי ירידה קצת ברמה באופן כללי (למרות שיש נק' מסויימות שדווקא יותר טובות אצל הנוכחית). אז כאן השאלה שלי, האם זה בסדר להתקדם ככה (כי אין מושלם, הזמן עובר וההצעות מתמעטות וכו וכו)? או אני צריך לחפש מישהי ברמה כזו שלא ארגיש שאני מתפשר.
זה קצת מעצבן, כי אחרי שפגשתי מישהי וראיתי לאיזו רמה אפשר להגיע, והוכחתי לעצמי שאני לא מחפש משהו שלא קיים, קשה לי לוותר על אותה תכונה חשובה שחיפשתי כל הזמן..
בכנס של בלבב שלם אחת הנשים שואלת את הרב "האם יש כזה דבר הבעל המושלם?" וכולן מצפות שיענה שלא.. אז הוא עונה "כן!" "ואת צריכה לעשות אותו אחד כזה"..
בניית קשר זאת עבודה, אם אתה חושב שהתלהבות ראשונית זה דבר דבר כל כך מרכזי בקשר נראה לי שאתה טועה.
גם אם ההתהלבות שלך בשלב מסויים יותר גבוהה אצל האקסית, מי אמר לך שזה יהיה ככה? ובכלל, התלהבות היא קשורה מאוד בכוח הדמיון. דהיינו כשאדם מתלהב הוא מתאר בינו לבין עצמו הוא שהוא חושב שיהיה בעתיד וזה גורם לו להתלהב יותר. מי אמר לך שמה שחשבת אז נכון בכלל? תחילת הקשר (גם אם זה קשר של שנה לצורך העניין) זה לא בהכרח מעידה על ההמשך של הקשר.. הבחורה שאתה יוצא איתה כעת היא עולם ומלואו, היא אינסוף. ממש כפשוטו ולא על דרך ההלצה.
אולי האינסוף הזה הוא כן שלך אולי הוא לא שלך אבל אל תגמד אותה למה שאתה חושב ומרגיש עכשיו.
זה נראה שאתה מתייחס אליה בצורה אובייקטיבית כאילו היא חומר גולם מאיכות מסויימת ונראה מה אפשר לעבוד איתו.. האדם הוא לא חומר גולם. ככל שבאמת תבין שאתה אינסוף ומי שלצידך אינסוף ורק א-להים יודע מה יצא בחיבור הזה ואולי בחיבור אחרים - אז תצליח להיות גם פתוח לשפע שהקב"ה מכוון לך... ודברים שרואים מכאן לא רואים משם.
בפתיחה אתה מספר שכל בן זוג הוא חומר גלם ותפקיד של בן זוג זה להפוך אותו למושלם
ואז אתה אומר שבן זוג הוא לא חומר גלם, הוא אינסוף (מה זה אומר בכלל?) וצריך לחכות לראות מה יקרה בהמשך.
לדעתי החלק הראשון נכון, ולכן אני לגמרי שותף לדילמה שמוצגת כאן - עד כמה או אם בכלל להשקיע בקשר כשאני יודע מנסיון שיכול להיות קשר הרבה יותר טוב
שהצגתי את האדם בהתחלה כחומר גולם, יותר דיברתי על הקשר איתו כחומר גלם. הרב יהושע דיבר למעשה על להתאים על העניין להתאים בן/בת הזוג אל האדם ע"H תקשורת ובכך ליצור קשר "מושלם" (במכאות כי קשר מושלם, כמובן, אין הכוונה לקשר שהכל נוח וכיף וזורם בלי לעבוד אלא קשר עם אהבה גדולה).
לגבי המושג של אינסוף. כל אדם הוא בעל נשמה וכל נשמה היא משהו יקר מפז. הקב"ה הוריד את הנשמה הזאת למען שליחות מסויימת בעולם. זה דבר גדול. מתוך הידיעה הזאת ישנה מסקנה מתבקשת - אדם יכול לא יכול לקצוב את ערכו של זולתו בצורה אובייקטיבית ומה יצא ממנו. גם ר' עקיבא היה עם הארץ ארבעים שנה וכיום אין להעריך את התרומה של אותו תנא קדוש לעם ישראל. וגם כל הסיפורים על הבעש"ט על יהודי פשוט שאח"כ יתגלה כמה רקיעים הוא שומר בשמיים...
אז האמירה היא שבדייטים שאנחנו נפגשים עם אדם צריך להעריך אותו כערך אדם שכל אדם הוא עולם ומלואו. בודאי שלמעשה יש הרבה הסתייגויות ביחס להתייחסות כזאת, אך זה נראה לי עקרון שהוא נכון בפני עצמו והוא חשוב מאין כמוהו במפגש עם אנשים, שחלק זה גם יוצא בדייטים.
מסכים שהמשלים ל"חומר גלם" אולי לא היו הכי מדוייקים, בכל אופן הנמשל הוא העיקר.
בנוגע למה שאמרת בסוף - אדרבה, רציתי לכוון את האדם לכך שעיקר הדיון צריך להיות "עד כמה עבדנו על הקשר ומה הפוטנציאל" מאשר "עד כמה היא איכותית". זה נראה לי דיון יותר מועיל כמו שהצגת יפה את הדילמה.
אנשים נוטים לערבב בין ערך של אדם לבין הרצון להתחתן איתו. ר' חיים קניבסקי הוא אדם דגול, אבל אני לא הולך להתחתן איתו ממגוון סיבות.
כך גם מישהי שאני פוגש. יכול להיות שנשמתה חוצבה ממרום, אבל אני צריך להסתדר עם הרגלי האכילה שלה והקריזות שיש לה כשהיא עייפה.
וכן, יש אנשים שאפשר לדרג אותם כמעולים יותר, ואנשים שלא. יש אנשים שהרבה אנשים רוצים להיות בחברתם, ולהיפך. יש אישה שאתה תמליץ לבעלה להתגרש ממנה, ויש שתרצה בעצמך להתחתן איתה. כל הדיבור גבוהה גבוהה כאילו כולם שווים הוא מגוחך. כן, יש אשה שתרגש אותך ויש כזאת שלא. ויש אחת שתרגש אותך אם תשקיע בה הרבה, ויש כזאת שתרגש רק אם תשקיע מעט.
בדיוק כמו בכל תחום - יש אוכל שמשביע אם תאכל ממנו מעט, ויש אוכל שאתה צריך לאכול ממנו הרבה כדי לשבוע. יש אוכל טעים ויש "טעם נרכש".
ובדיוק כמו שבאוכל כנראה תעדיף את האוכל הטעים והמשביע, למה שבבחירה של בני זוג אנשים לא יחפשו את מי שנותן מקסימום במינימום מאמץ והשקעה?
ברור שיהיו פערים, ועליהם צריך לעבוד, אבל ההנחה כאילו אין זוג לא מוצלח יש רק זוג שלא השקיע מספיק - זאת אמירה לא נכונה בכלל.
גם לגדול הדור וגם ליהודי פשוט יש נשמה קדושה.
גדול הודר מוציא אור לעולם בהשפעה יותר רחבה אבל הוא ליכול להחליף את האור של היהודי הפשוט.
גם אם זה קשור לעניינו בקשר עקיף נעצור פה באמת.
כל מה שאתה אומר נכון, מה שהפריעה לי זאת ההשוואה. היה אפשר לטעון טענה גם בלי ההשוואה.
עצם זה שהוא עושה השוואה בצורה מכוונת ומודעת זאת נראת לי בעיה.
אבל אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אני בודק את הקשר לפי המצב הנוכחי שלי ושלה. תמיד יהיו הפתעות בדרך, ברור, אבל אני עושה לפי יכולתי והבנתי כרגע.
זה בהחלט לא מומלץ ואני מסכים עם כל מה שכתבת בתגובה הזאת.
אמרתי שהעיקר זה הקשר. וקשר עם בנאדם זה משהו שאי אפשר לעמוד על קנקנו עד שיוצרים אותו מחזקים אותו.
ולכן ברור שמימד הזמן משחק פה תפקיד מאוד משמעותי.
אם ההתלבטות שלך היתה בלי קשר להשוואות אז התשובה היתה ברורה - תנסה לגלות כמה צדדים באדם שמולך ולפתח את הקשר עד שתגיע לצומת שתחליט לכאן או לכאן.
בגלל שכל השאלה היא באה ברקע להשוואות - אז מדובר בהכרח גם במשהו פנימי אצלך ולא רק אצלה.
וזה לא רק אצלך, היום תרבות השפע גורמת לנו את ההתלבטות הזאת והספקות הללו עולים בהרבה נושאים מגוונים.. מלבחור זוג נעליים עד לבחירת אישה.
אע"פ שאני לא מזהה עם האמירה שאתה מציג, נזרום איתך -
מי בכלל מבטיח לך שהבאה בתור תהיה יותר טובה?
אולי הבאה בתור לא תגיע בכלל? אולי בסוף אתה תחפש תחפש תחפש לא תמצא. ותאלץ 'להתפשר' הרבה יותר ממה שאתה נאלץ עכשיו.
מי הבטיח לך משהו בכלל???
אולי אתה בחור עם נתונים גבוהים ובגיל צעיר ויש לך יותר מבחר אבל רק שים לב לסיכון שאתה לוקח.
לכן אולי עדיף שתהיה שמח בחלקך? (שבהחלט זו תכונה שמשפרת איכות חיים וזוגיות בלי קשר, ואמן נזכה בה כולנו)
לדעתי, אולי יחלקו עליי.
אל תתחתן אם אתה בעמדה של פשרה!! זה לא פייר כלפיה, וממילא לא טוב גם לך.
אולי זה בכלל לא בגלל ההשוואה. אז בשכל יש לך חיבור אליה, כל הנתונים שם, אבל הרגש כנראה שלא מספיק. צריך את שניהם...
אני פעם יצאתי עם מישהו שהיה מתוק ומדהים והיה לנו טוב ביחד והוא רצה כבר להתארס ואני הרגשתי שהרגש לא מתקדם, והבנתי שאם את מתחתנת איתו יהיו לי חיים "סבבה" אבל אני ארגיש שהתפשרתי. והוא בחור כל כך טוב! מגיע לו מישהי שתעוף עליו כמו שהוא עף עליה. היה קשה לנתק את הקשר אבל ב"ה כל אחד מאיתנו מצא את הזיווג שלנו, ואני עפה על בעלי.
מה אפשר לעשות נגד- לא יודעת... לפעמים הרגש שלנו זה משהו שאי אפשר להסביר בשכל. אבל אולי זה כן איזו תקיעות בעבר שצריך להבין איך לשחרר. אולי תנסה לצאת איתה שוב? אולי תנסה במוח שלך להרגיש כאילו אתה זה שמבין שהקשר אז לא היה טוב לכם אם אתה לא רוצה לחזור אליו?
סתם רעיונות...
וכמו שזה ברור כשמש, כך ברור עוד יותר שלא מתחתנים בעמדה של ההשוואות.
גם ב"ה מצאת את בעלך (ממש כיף!) ותגידי שהוא הבעל הכי טוב בעולם (ברווררר) את עדיין לא תרגישי צורך להשוות אותו לכך בעל אחר. את אוהבת אותו בגלל מה שהוא ולא בגלל השוואה כזו או אחרת. לצורך העניין, לפי המצב שהבחור פה מדבר עליו אם הוא לא היה פוגש את האקסית הוא לא היה יודע מה הוא מפסיד
לכן כל המושג של השוואות הוא מושג שלדעתי צריך להוריד מהפרק בכל מערכות יחסים קרובות שחשובות לנו.
אנחנו לא אוהבים את ההורים שלנו מתוקף זה שהם "הכי הכי" בכל הפרמטרים. אנחנו אוהבים אותם כי הם "הכי הכי" בשבילנו. ו"הכי הכי" הזה לא תמיד מושלם ונוח.
אולי העניין של ספציפית קשור להתעוררות הרגש בקשר שאת צודקת שהוא הכי חשוב וטוב בעולם.
אבל בגלל שהוא תולה את החוסר הריגשי בהשוואה אז בהחלט ראוי לפתח על בסיס זה את הדיון.
אני חושב שהוספת כאן פתח חשוב לדיון אחר, רק יש צורך להפריד בין שניהם לכן כתבתי את מה שכתבתי.
השוואה כלשעצמה היא לא מדד לבחירת בן/בת זוג אלא למה חשוב לנו.
יש אדם שהעיסוק בהשוואה מבלבל אותו בגלל שהוא עדיין מברר עדיין מה הוא מחפש
יש אדם שהעיסוק בהשוואה עוזר לו לברר מי הוא ומה הוא מחפש.
אתה באמת החלטת לוותר על הבחורה הראשונה?
זו נשמעת שאלה סתמית, ברור שכן, הסכמת לצאת עם אחרות. אבל האם בפנים אתה מקווה שהיא תרים טלפון פתאום?
אם כן, נראה לי שהפתרון, הסופר קשה, הוא להחליט שאתה שם אותה מאחור. להחליט שאתה ויתרת עליה, שהיא התחתנה וזה נגמר.
Fake it until you make it.
ככל שעבר פחות זמן במחשבות עליה, נראה לי שזה יהיה קל יותר. ככה או ככה, נראה שיהיה מאוד קשה לרגש אותך כאשר אתה חושב על מישהי אחרת.
ופעם שמעתי משפט יפה מהרב יוני לביא, אולי יעזור לך, "ייתכן, שממש בדייט הבא, אתה תפגוש מישהי שבעוד כמה חודשים תגרום לך רק לרצות לומר לאותה אחת שמטרידה אותך היום - תודה רבה".
אני מודע לזה שקל לכתוב ופי טריליון קשה לעשות, אבל נראה לי שלך לא מגיע להתפשר, ובטח לא לה.
תהילים קיט - אות ע
(פ) {קכא} עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי: {קכב} עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים: {קכג} עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ: {קכד} עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי: {קכה} עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ: {קכו} עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ: {קכז} עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז: {קכח} עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
תהילים קיט - אות ו
(פ) {מא} וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְהוָה תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ: {מב} וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ: {מג} וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי: {מד} וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: {מה} וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: {מו} וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ: {מז} וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי: {מח} וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:
תהילים קיט - אות מ
(פ) {צז} מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי: {צח} מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: {צט} מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי: {ק} מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי: {קא} מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ: {קב} מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי: {קג} מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי: {קד} מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
תהילים קיט - אות ר
(פ) {קנג} רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {קנד} רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי: {קנה} רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ: {קנו} רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי: {קנז} רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי: {קנח} רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ: {קנט} רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי: {קס} רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
תהילים קיט - אות י
(פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
רפואת הנפש והגוף חזרה במהרה לארץ ,אור תקווה ושמירה!
רקע
נשואים מעל 20 שנה. 7 ילדים. משפחה תורנית.
אשתי באה ממשפחה תוססת, עם היסטוריה של תקשורת מאוד לקויה. כולל צרחות, קללות, האשמות, ריבים על בסיס שעתי, מהומות ועוד שלל רעלים. הם בתוך עצמם חיים עם זה יחסית בסדר. זה חלק מהתרבות שלהם. רבים ונהנים. רוטינה של ריב, צחוק, יושבים לאכול, רבים שוב, צוחקים על זה וחוזר חלילה.
אני מגיע מבית מאוד שקט. מדברים בנחת. גם כשרבים זה עם גבולות גזרה ברורים. יותר רציונאלי פחות אמוציונאלי. אבל כמובן שגם בבית שלי יש לקויות תקשורתיות שאופייניות לטיפוסים שקטים.
אולי הפערים האלו זה מה שחיבר בנינו, כי כל אחד חיפש להשלים את עצמו עם משהו שיש דווקא אצל השני.
ולמרות הכל, לא מעניין אותי ההיסטוריה של אשתי, גם לא הקרקס במשפחה שלה. מבחינתי אם אנחנו מסתדרים ומתקדמים בזוגיות. אז כל השאר זה מוזיקת רקע לא רלוונטית. העיקר זה הביחד והריקוד המשותף.
ליבת הבעיה
אשתי טיפוס מורכב מבחינה נפשית ותקשורתית.
יציבות רגשית- אישתי כמו להבת אש. היא יכולה להתפרץ מאפס למאה בלי התראה מוקדמת, ובלי הלימה בין הטריגר שגרם להתפרצות לעוצמת ההתפרצות. וזה המצב כרגע, כשהיא מטופלת עם כדור ציפרלקס וזה עשה הרבה טוב, זה הוריד את כמות ההתפרצויות ואת עוצמתן. לפני הכדור זה היה עוד יותר עוצמתי בתדירות עוד יותר גבוהה ועם מצבי קיצון הרבה יותר קשים. היה ממש לא אנושי לפני הכדור.
*חשבתי על זה שאולי יש כאן בעיה גדולה יותר שלא מאובחנת
קשב וריכוז- היא מאובחנת עם בעיות קשב וריכוז. זה בא לידי ביטוי בצורה חריפה באימפולסיביות, חוסר יכולת ארגון עצמי, יצירת בלאגן בלתי הגיוני סביבה. בעיות ניקיון אישי וניקיון בבית. חוסר יכולת לבצע משימות בצורה נכונה.
קשיי תקשורת- בלי קשר ועם קשר לבעיות שציינתי למעלה. יש לאשתי בעיות של תקשורת בינאישית. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהאשמת השני כדרך מוטעית לבקש דברים, ולבקש אהבה. היא בורחת למיטה כל פעם שהיא לא מסתדרת בשולחן שבת. היא משיגה בעזרת ההתנהגות הזאת חופש ממשימות הבית, כי לפעמים עדיף לעשות לבד, רק לא להיות לידה. היא מייצרת מריבות איתי ועם הילדים בכל פעם שנוצרת שיחה כי היא חושבת שתמיד נכון להציף את החלק שלא נעים לשני לשמוע. היא לא מתקשרת בריא באופן רצוף עם אף אחד מהילדים, ועם אף אחד מהמשפחה המורחבת שלה. גם לא עם המשפחה המורחבת שלי.
מרגיש שבחוץ אני מצליח לתקשר עם כולם בצורה מעולה. בית אני מצליח לתקשר מעולה עם הילדים . רק עם אשתי זה לא הולך.
פמיניזם- עד לפני כ5 שנים היא הייתה טיפוס חסר אופי, נגרר, נשלט, וזקוק לתמיכה, ממש תלות אינסופית. לפני כ5 שנים היא עשתה טיפולים להעצמה אישית ונשית. מה שהביא אותה כיום להיות פמיניסטית "חזקה" שתמיד חייבת להביע עמדה גם אם העמדה הזאת תלושה מהמציאות. וגם אם ברוב הפעמים היא בסוף תגיד שטעתה. ותבקש שאבצע את מה שהצעתי מלכתחילה. העמדה הזאת יצרה אצלה משוואה שככל שהיא תלחם בי, וככל שהיא תשבש את המקום הגברי שלי ואת המרחב שלי כאבא במשפחה, היא תהיה יותר נשית ויותר חזקה. וזה אומר שכל שיחה שלי עם הילדים וכל תוכנית של ניהול הבית שאנסה להוביל, איתה או בלעדיה, תעבור שלבים של התנגדות ומלחמה, בלי קשר לטיב התוכנית, ובלי קשר ליכולת שלה ליצר אלטרנטיבה. מלחמה לשם מלחמה. מלחמה ככלי למקום בקשר ובזוגיות. זה על השולחן, היא מודה בזה.
דת- גם בהקשר הדתי נוצרו פערים. התחלנו כבית תורני מאוד. לאט לאט אשתי תפסה כיוון פחות ופחות. היא עוד מעריצה תורה ומצוות, אבל בחיי היום שלה אין עקביות. אז יש מתח. בעיקר סביב חינוך הילדים, וסביב תוכן משותף שלא תמיד תואם.
לי קשה עם כל הבלאגן הזה. לא מקבל אותה, לא מקבל את הכאוס הזה.
זה מחליש אותי נפשית, ולוקח לי אנרגיה, שמחת חיים, ועשיה בעסק בבית ובכלל בחיים.
אחרי הרבה שנים של ניסיונות נואשים לתקן, הגעתי למקום יותר משחרר, יותר מבין שלא הכל אוכל לשנות, מנסה לשמור מרחק, לא לפגוע ולא להיפגע. מנסה לנהל שגרה כל שהיא בלעדיה, לידה, פחות איתה.
גם הסיטואציה הזאת מוציאה ממני הרבה זלזול וטרוניה אליה. אני לא רוצה בזה אבל זה גדול ממני. מעדיף לתת ולהעניק, אבל זה לא הערוץ תקשורת שאני מסוגל לשמר.
חשוב לציין, גם אני לא מושלם, עבדתי על עצמי בלי סוף, ועוד ממשיך להתקדם.
יכול להיות שאני לא מציג את מלוא התמונה. אבל זה מה שמצאתי לכתוב מהמקום שאני נמצא בו כרגע...
מה טוב בה?
אישה יפה, ומטופחת.
עובדת ומביאה משכורת שמסייעת להחזקת הבית
בשלנית מעולה
דואגת להרבה דברים לילדים. במיוחד לדברים שאני חלש בהם.
אוהבת להעניק
חרוצה
מנסה להצליח בבית ובחיים למרות הכל.
כמובן יש עוד דברים ...
מה טוב בקשר?
האמת, האופי שלה והקשיים מולה, בנו אותי המון. למדתי המון מהמשפחה שלה ומהאופי שלה. בעצם אימצתי בשתי ידיים את כל מה שחיפשתי שלא היה בבית הוריי. הצלחתי לעבוד על הרבה מאוד מידות, ושדרגתי את הגירסה של עצמי פעמים רבות.
בנוסף קיבלתי ממנה המון אהבה. אהבה אובססיבית, אהבה כואבת, אבל אהבה.
בעבר היו לנו שיחות נפש ארוכות ועמוקות. וזה היה מקשר בנינו.
יש לנו גם חוויות משותפות מהעבר. ויש להן ערך.
היו לנו הרבה מאוד יציאות משותפות שנהרסו בגלל מצבי הרוח שלה. ובכל זאת, כשיש לנו יוזמה של יציאות משותפות זה יכול להיות נחמד מאוד ומהנה. רק שאין לזה המשכיות בגלל ההתפרצויות /כעסים/חיכוך שמגיעים דיי מהר.
גם יחסי האישות בנינו היו בדרך כלל טובים עשירים ואפילו מעולים. אבל מאז ההעצמה הנשית שלה זה פחות ופחות קורה. יש הרבה ימים של מרחק כדי להגן כל אחד על עצמו מהשני.
מה עשינו כדי לשפר?
עשינו מעל 450 מפגשי טיפול וייעוץ שונים. כולל יועצים זוגיים, פסיכולוגיים, פסיכיאטריים, ועוד שלל בעלי מקצוע. חלקם עם שמות גדולים, חלקם פחות. מעט מאוד סייעו, הרוב לא היה יעיל, ויש כאלו שממש הזיקו.
אני ברמה האישית שיניתי בעצמי בלי סוף, כדי להיות בעל ואבא יותר טוב, וכדי להיות אדם יותר שלם עם עצמו.
האם יש סיכוי ?
לאחרונה הייתי במילואים, ישנתי בבסיס והיה לי ממש ממש טוב. המרחק נתן לי אוויר.
ובכל זאת, קשה להסביר את זה, אבל אוהב אותה במקום מאוד עלום וחמקמק של הנשמה. בסיטואציות מסוימות ולעיתים נדירות זה מציץ. הלוואי שהייתי יכול לחיות את זה יום יום.
אז מה אנחנו רוצים?
לא רוצים בזה, אבל לפעמים כבר מדברים בגלוי על גירושין. חוששים בעיקר על הילדים. כמובן שיש חשש גם על היכולת לשקם כל אחד את עצמו בזוגיות נוספת.
הכי היינו רוצים להישאר ביחד, אבל לא בסבל הדדי בלתי נגמר.
מה אתם הייתם עושים?
אולי צעירים מעל עשרים בתור פורום כללי כזה.
בכל אופן, לפותח השרשור, ממש כואב לשמוע 
אנוכי צעירונת אבל כתבת ככ ארוך ויפה, ואולי משהו ממה שאכתוב ידבר אליך…
כתבת שהייתם בהמון המון ייעוצים. האם כולם היו זוגיים? כי מרגיש לי שדווקא יש פה גם צורך להתפתח כל אחד בנפרד (גם אם נשארים יחד). גם אצל אשתך מבחינת שליטה ברגשות, טיפול רגשי לקשיים הנפשיים וכו, וגם אצלך - ההתמודדות איתה, ההחלטה האם להתגרש או לא, דברים אישיים שלך וכו׳
באופן פרקטי, הייתי הולכת ליועץ/מאמן/פסיכולוג שיעזור בהחלטה האם להתגרש או לא. להבין קצת מה הפחדים שלך בקשר לזה, מה משאיר אותך שם, והכי חשוב שתבין מה הדבר שיותר נכון עבורך.
צר לי לאכזב, אבל לא נשמע שיהיה קל באחת הדרכים. אבל זה לא אומר שלא יהיה טוב. מה שכן - לאחר שתחליט, תנסה להיות שלם עם ההחלטה שלך וללכת עם זה עד הסוף. אם החלטת להישאר - תנסה להתמקד בצדדים היפים של אשתך ושל הזוגיות שלכם , אם החלטת לעזוב - תתמקד ביתרונות של הדרך הזו (היציבות בבית שלך, החופש, שנגאלת מההתלבטות וכו).
ובעיקר מאמינה שבאמת יש טוב גם פה וגם פה. אולי יש גם המון קשיים שמסתירים אותו, אבל יש גם טוב.
בהצלחה
אמליץ לך לכתוב את ההודעה שלך בפורום נשואים טריים (למרות שמו - הוא משמש בית וקהילה לזוגות נשואים טריים וותיקים כאחד).
יש שם אנשים טובים רבים שישמחו לעזור.
ומנסה להבין מה מפעיל *אותי* בסיטואציה. למה אני מתנהג כמו מה שאני מתנהג.
כתיבה חופשית של לפחות 6000 אותיות. כדי דהכל יתרוקן מהמערכת ונגלה קומה מתחת מה מפעיל אותך שם ואיזה עוד דברים יש.
ואחר כך שואל את השאלה בפורום הנכון.
אני חושבת שעניין כה הרה גורל ועם כ"כ הרבה משתנים ועומקים ונפשות ובעצם מציאות של חיים שלמים ומשפחה שלמה - חובה שיהיה נידון בכובד ראש ובצורה רחבה ועמוקה אך ורק בעולם האמיתי, במקום מקצועי שיתן מענה מקיף לכל העולה כאן.
רק מקום שמכיר את כל התמונה השלמה, על כל רבדיה, דקויותיה ועומקיה,
ושומע אותך עד הסוף, ואת אשתך עד הסוף, ומביע את דעתו המקצועית בעניין - וגם את התגובה של שניכם לאותה דעה שומע בזמן אמת עד הסוף ויכול הלאה להמשיך וליצור את הדו-שיח הכה חשוב ומשמעותי הזה - יכול להועיל באמת.
כתבת שהיית בהרבה מאוד פגישות, קח את המקומות בהם כתבת שהרגשת שכן הועילו לך - וחזור אליהם עם כל ההודעה שכתבת כאן להמשך דרך ובירור עד אשר תרגיש שמצאת את אשר אתה מחפש.
בהצלחה רבה,
החלטות טובות ובשורות טובות ב"ה 🙏
הרבה יותר עליה מעל עצמך.
[על אף שניכר שאתה משתדל לתת תמונה הוגנת ולא חד-צדדית].
נראה לי שכדאי מאוד לנסות את ההצעה של @משה - פותח קובץ טקסט - לקראת נישואין וזוגיות
או כל שיטה אחרת שתעזור לך להבין יותר מה אתה מרגיש לטוב ולרע, איך אתה פועל, וממה זה נובע.
כי זהו החיים שלכם כבר ביחד
20 שנה וב"ה 7 ילדים
הבעיה שאתה צריך ספייס ממנה
תפתר ע"י מגורים חצי שנה בבתים נפרדים
תשכור דירת חדר ברחוב אחר בישוב.
איך זה בדיוק פותר בעיות בזוגיות?
זאת סוג של גזירת מוות על הזוגיות. באיזה מובן בדיוק הם יהיו נשואים אם אתה מציע לדרדר אותם מהשלב של "כמו שותפים לדירה" לבתים נפרדים לחלוטין? הנישואים נשארים על הנייר ולא ממומשים בפועל בשום צורה.
אין סיבה שעם כל הבעיות שיש להם עכשיו, אתה תרגיל אותם לחיות כל אחד בפינה שלו, ועוד תצפה שהם יוותרו על הנוחות הזאת עוד כמה חודשים. אם יש בעיות שאפשר לפתור, למה לא לפתור אותן עכשיו, במקום להרגיל אותם למצב זמני מעוות שעכשיו יצור את הבעיה של לנסות לצאת ממנו.
במיוחד שזה מעשה מאוד ציבורי שכולם יודעים ממנו, ההורים, הילדים וכל השכונה בעצם. באותה מידה אתה יכול להגיד להם לתלות שלט על הדלת "כאן גרים בסבל משפחה עם בעיות קשות בזוגיות". זה לפחות יגרום פחות טראומה לילדים המסכנים, שנחשפים לבעיות שמערערות את העולם שלהם בלי הוודאות של "אמא ואמא מתגרשים" במינימום לפחות.
השלב הזה של מגורים נפרדים נועד להיות מעבר קל יותר לגירושים. אין לו שום תועלת אחרת ואני ממש לא רואה איך הוא יכול לשפר את המצב.
הם כבר הלכו ל450 טיפולים
כנראה למישהו לא טוב בזוגיות
מה את מציעה שימשיכו לספוג תחושות
לא נעימות.
ועדיף לי ש"כולם ידעו" שהזוגיות
שלהם באיוורור עכשיו
וככה פחות יעיקו עליהם וינסו לעזור
מאשר שאף אחד לא ידע
אבל מישהו יסבול פה עוד 40 שנים קבוע
אולי טעיתי אם אמרתי את זה על מקרה אחר,
בבמקרה הזה זה ממש קרוב לוודאי יכול להועיל.
תקח גם את חלק מהילדים
ותטפל בהם אולי תעשו רוטציה גם
תחפש דירה עם כניסה מיידית
והלילה אתה ישן שם.
תביא מזרן וצידנית.
שמפו ותפילין.
מה שאתה מציע זה פשוט גירושים בלי ניירת, אבל תכלס אותה תוצאה של גירושים. ואין שום דבר שימנע מהם גם לעגן את המצב הקיים זה בחוק ולהתגרש סופית.
ואם כולם ידעו זה דווקא יותר יגרום להם להעיק ולנסות לעזור, מאשר טיפול זוגי שלפחות נשאר פרטי.
לפחות המסר של גירושים שזה סופי ומוחלט, ובמצב כזה הילדים מבולבלים אפילו יותר כי אין להם שום וודאות כמה זמן המצב הזה שהם נזרקים בין בתים יימשך, ומה יקרה להם בעתיד.
אין לי מושג מה כן יכול לעזור להם, אבל זה לא נראה כמו פתרון לאף אחת מהבעיות שלהם. בעין הכי טובה אפשר להסתכל הזה כדחיית הבעיות שהם חווים לאחר כך, אבל עם המון חסרונות ופגיעה בבלתי מעורבים.
אתה מכיר מקרה שזה עבד בו, ואחרי תקופה הזוגיות חזרה למצב טוב וכל הבעיות נפתרו?
לדעתי זה יוצר טראומה רצינית לילדים שגם אם נניח שהכל יחזור למצב הרגיל, תהיה להם חרדת נטישה ותחושת אי יציבות תמידית.
אני אישית לא בדקתי.
הייתי פרוד פעמיים וחזרנו (אם התעניינת)
ככה שאני מכיר את המצב. (זה לא אותו דבר וכאן זה גם יעשה בהסכמה)
אבל יש פה בפתרון הזה הבנה של שני הצדדים
שמשהו צריך להשתפר.
כי מישהו פה גורם נזק לשני ולעצמו
ואם זה נראה טוב מבחוץ
וממש לא טוב לאנשים בפנים אז מה הקטע,
יום אחד הם ישברו, ואז יקרה את מה שאת לא רוצה.
לפי דעתי בפתרון שני המדינות,
בכלל לא כ"כ מהר מישהו ירוץ לקבע את המצב
לפי דעתי, בהתחלה ירגישו הקלה,
אחרי שנה אולי גם געגועים לחיים משותפים,
אחרי שנתיים אולי יחזרו.
או לשבת לכוס תה/קפה/אלכוהול עם חבר פעם בשבוע.
תבדוק היטב אם יש להם מגמה רעילה כלפי נשים וזוגיות לפי הודעות קודמות שלהם, חבל לקחת עצה מאדם שלפי כל קריטריון אינו בר סמכא בענייני זוגיות בריאה
ולא מבן אדם ששייך ללהקת "מה יגידו ומה יאמרו"
נכון.
וכיוון שלא נתתם פתרון אחר,
רק להשמיץ אותי אישית.
נשאר רק הפתרון שהצעתי.
אהה, ולהשאר שעתיים במשרד גם.
תגידו
כל הבחורים החמודים, חכמים, ג'נטלמנים ורגישים, הם תמיד מתוסבכים ומסוכסכים (לפחות קלות) עם עצמם?
אל תשפטו על ההכללה, אני סתם מדברת מהרהורי לבי וניסיוני
יש נורמלים שהם גם אחלה גברים? שהם גם עם עמידה ויכולות וכשרונות ועושים משהו עם החיים שלהם וגם חביבים ונעימים ואכפתיים?
נמאס לי להתרשם, לתת אמון, לפתח רגשות, ואז להיות מוצפת בכל התסבוך הזה של מצבי רוח/הערכה עצמית
סיימתי, סליחה
את יודעת שאת הצלת את עצמי מעצמי כל כך הרבה פעמים.
אין פה בן אדם אמפתי וחכם כמוך. למשל אני, ממש לא אמפתי. וממש לא חכם בקטע אינטלקטואלי.
את עושה עבודת קודש. מביאה את האור לאנשים. בכל הדרכים הנכונות.
אני בעצמי לא שוכח את השיעורים שלך!
וכל זה בלי לנצל"ש! תודה
אלו הם הגברים הקיימים
לצערנו
אי אפשר לצפות לרגישות ועומק וכו ולצפות שזה לא יבוא עם רגישות בכל קשת הגוונים שלה..
התכונות שלנו הן כמו קשת כזו, 180 מעלות.. מהקצה החיובי לקצה השלילי
או שלוקחים את זה או שלא
אם זו תכונה שבאה בעוצמות ייחודיות- בהכרח תביא גם צדדים פחות נעימים בעוצמה ייחודית..
לכן אולי כדאי לחפש מישהו קצת פחות רגיש לצורך העניין
אולי יש משהו בתת מודע שמושך אותך יותר לכיוון הזה?
לפעמים אנחנו נמשכים לסגנון מסוים ולא מבינים למה זה לא עובד אבל זה כי בסוף הסגנון הזה לא מתאים לנו וצריך לחשב מסלול מחדש.
תגדירי לעצמך מה את רוצה ותדייקי למקום החיובי של העניין, לדוגמה-אם את רוצה גבר רגיש ומהורהר או מישהו שפשוט יקשיב לך ויבין אותך. זה שני דברים נפרדים ולפעמים טועים לחשוב שאחד הוא השני. לכן ממליצה לדייק את הצורך ולהיכנס קצת עמוק יותר מהמחשבה האוטומטית שעולה לך כשאת חושבת על בן הזוג העתידי
לכל אחד יש חולשות, השאלה היא של מינונים.
נניח ביטחון עצמי:
הגיוני לדעתי לא להכיר בחור חכם, ג'נטלמן, רגיש והכל עם בטחון עצמי ירוד שגורם לו להסתגר בבית ולא לחפש עבודה או ליצור קשרים חברתיים כמעט. כי זה ביטוי קיצוני ויחסית נדיר של חוסר בטחון.
אבל כן להיות מוכנה להכיר מישהו שיש לו בטחון עצמי נמוך אבל הוא מצליח להסתדר עם זה ולהתגבר באופן סביר. נניח יכשל בכמה ראיונות עבודה, יצליח סוף סוף באחר ויעדיף להימנע ככל האפשר מראיונות עתידיים. יחד עם אופי נעים, עומק, רגישות וכל שאר היתרונות שאת רוצה.
או שדווקא בתכונה הזו ממש חשוב לך שלא יהיה בכלל החיסרון - אז להסכים לקבל חולשב אחרת (במינון לא קיצוני).
מישהו שיהיה מושלם בכל התכוונת זה מאוד נדיר.
מההודעה שלך לא לגמרי ברור לאיזה מינונים את מכוונת. אם את מוכנה לקבל חולשות, רק לא קיצוניות - אז ודאי קיימים!
נמאס לי להתרשם, לתת אמון, לפתח רגשות, ואז להיות מוצפת בכל התסבוך הזה של מצבי רוח/הערכה עצמית
סיימתי, סליחה
ובכן
איך מתמודדים עם זה?
מתפשרים?
למה מרגיש לי שיש לי כל כך הרבה חברות (בנות) שהם לגמרי גם וגם?
בימים אלה מתקיימים משחקי היורו (אליפות אירופה בכדורגל),
אז כל מה שעלייך לעשות זה ללכת לבר או פאב שמשדרים בו את המשחקים בשידור חי,
למצוא שם חבורת גברים ששותים בירה וצועקים על השחקנים "תמסור!!! תמסור!!! י'אפס!!! הוא שם!!! איך פספסת את זה?!?!"
ולבחור את מי ששותה הכי הרבה וצועק הכי חזק.
סביר להניח שאין לו שאלות גדולות על החיים והוא לא מסובך עם עצמו.
אבל אז אני לא בהכרח אקטלג אותם בתור עושים משהו עם החיים שלהם.
סתם. לא התכוונתי לצאת שיפוטית כלפי איזשהו צד. פשוט נמאס לי.
יש לך אולי גם תגובה רצינית בשבילי? אני מעריכה את הדעה שלך בדרך כלל.
אם את רוצה גבר רגיש, גבר שיכיל אותך ויבין אותך, גבר שירצה להיות אבא ולא רק ''לעזור לך'' עם מקלחות בערב (וגם זה רק כשאת מתחננת), גבר שיידע לספר לך מה הוא מרגיש מעבר ל''כיף'' או ''רע'',
אז כן - הרגשות האלה שלו יכולים גם לגרום לו לתסבוכים שאין לגברים אחרים.
למה זה ככה?
למה אצל נשים משתלבים יותר בהרמוניה רגשות יחד עם שלווה נפשית?
טרם ילדתי,
אבל מהכרותי את עצמי ואת הסביבה שלי,
קיומם של רגשות ושינויים בהם לא בהכרח מוציאים את האדם מיציבותו הנפשית, לא ככה? חששות בהריון והכי בלי סיבה, זה שינויים ורגשות שיש להם מקום, אבל לא הייתי קוראת להם תסבוך
יש הרבה פחות תחושת נוחות להרגיש, כי זה דבר עם לא הרבה שליטה ומאוד תנודתי ועוצמתי. ברגע שמקשיבים לזה קשה יותר לשלוט במציאות ולהצליח לחתור ליעדים שתכננו וכו.
וזה קצת לא מסתדר עם האידיאל הגברי הקלאסי..
בנוסף הרבה פחות לגיטימציה בסביבה ובחברה להיות רגיש, לבכות וכו
נמאס לי לבוא לפגישות לגלות דלת נעולה שלא מוכנה להפתח ולחזור אחורה.
הבחורה משקיעה, באה לדייטים, אך נעולה חסומה קשה... מה אפשר לעשות עם זה?
ברור שיש גם בעיה במה שתיארת.
נתקלת בזה הרבה?
מצטערת בשבילך. אני חושבת שזה עבודה שלה ואין הרבה מה לעשות מהצד השני.. יהיה מורכב עד בלתי אפשרי לפתח קשר עם אדם נעול.
כי יש לה חששות ופחדים שמנהלים אותה.
זה הזכיר לי את החשש הזה, אז רק רציתי לשים אותו בפרופורציות.
יש הרבה חששות "למה זה לא יתאים" ובכל זאת אנחנו יוצאים ומנסים ויודעים שאין תעודת ביטוח. יש משהו בוגר מבחינתי במוכנות לכך שזה יכול גם לא לעבוד. אזכן, לפעמםי את מגלה בחור אם תסביכים וזה לא עובד. קורה, לא נעים בכלל, אבל מראש לא היית מוכנה לאפשרות שזה יפול, אולי גם על משהו אחר.
אז בהקשר הזה הבאתי את התסכול הזה שהוא עוד אחד מתוך רבים דברים שמונעים מקשר להתפתח וזה מבאס.
מתנצל אם זה לא היה רגיש לתגובה שכתבת.. לא הכוונתי לגרום סתם צער.
למה רוב הנשים היפות הן דעתניות ואוהבות להתווכח ומחזיקות מעצמן ?
אני הייתי עדין, את השתמשת במילה *כל* הגברים החמודים והחכמים והג'נטלמנים והרגישים(במילים אחרות מושלמים) הם מתוסבכים עם עצמם, מה את רוצה את כל הצלחת? תשאירי קצת משהו שיתקנו אותך איך ככה הכל מושלם לאן תגיעי
אותו דבר קרייריסט שמקבל לחודש 50000₪
מרגיש שהוא מועיל, שהוא רצוי, והוא שווה
ולכן אני מציע שכל יפהפיה דעתנית,
תתחתן עם קרייריסט מצליח.
וככה נפתר מהם, והם לא יפריעו יותר למחפשי הענווה והפשטות היקרים בכל דור ודור
קודם כל - האם החברה מתגמלת תסבוך פנימי? כן, במובן מסוים. זה נחשב מאד רגיש להיות מהורהור ומתוסבך, תסמונת המשורר הסובל לדוגמה.
משהו על רגישות של גברים -
בדרך כלל גבר לא שוהה ברגשות שלו. אם מישהו יקלל אותו ברחוב הוא יגיב במגוון דרכים, חשיבה על "מה אני מרגיש עכשיו" לא תהיה אחת מהן. אם תשאלי גבר מה הוא מרגיש לגבי משהו, הוא יצטרך לגבש את התחושה באותו רגע כי עד ששאלת זה בכלל לא עניין אותו. ולכן גבר טיפוסי נחשב לפעמים בעיני בנות לא רגיש, כי בכלל לא מעניין אותו מה הוא מרגיש. אבל שימי לב - זה לא בגלל שהוא לא רגיש, זה בעיקר כי לא מעניין אותו מה *הוא* מרגיש.
אבל הוא יכול להיות חביב ונעים ואכפתי. והוא לא ייעלב משטויות כי לא מעניין אותו הרגשות שלו. והוא יכול להיות חמוד ונעים וחכם. אבל הוא לא מסוכסך ולא מתוסבך עם עצמו כי עצמו לא משחק כאן תפקיד. ובהנחה שהבנת את זה וקלטת שהוא אכן בחור עם התכונות החיוביות האלה, זה יופי.
אבל אם תחפשי בחור עוד יותר רגיש, ששוהה ברגשות שלו ומודע אליהם, אז כן סביר שיהיה קצת מתוסבך, כי זה בעצם מה שהרגש עושה - לסבך את האדם עם עצמו
יש פה באתר פורום שלם בנושא הזה. שווה להיכנס לשם ולראות עם מה הם מתמודדים כדי להחליט אם זה מתאים לך.
אבל אם אני מנסה להבין איזה סוג אופי את מתארת ומה מפריע לך,
אז זה נשמע לי שאת מתארת אנשים שהעולם הפנימי שלהם מפותח יותר וזה בא ברמה כזו או אחרת על חשבון העולם החיצוני...
בעיקרון, כמו שכתבו לך - זה בסך הכל הגיוני. אלה מגמות שונות בנפש. אלה צורות שונות להתמודד עם בעיות.
וכמו שכתבה 'ריבוזום' - אנשים מושלמים (שאצלם דברים באים באיזון ופחות 'על חשבון' דברים אחרים) - זה נדיר מאד (אם כי לא אשלול את קיומם),
והשאלה היא שאלה של מינונים...
ופה זה קצת חוזר לשאלה שבכותרת התגובה שלי - לא יודע למה את קוראת מתוסבכים.
אני מניח שהרבה בחורים עדינים שהעולם הפנימי שלהם מפותח יותר, זה עשוי לבוא על חשבון ביטחון עצמי ומעשיות,
אבל השאלה היא מה המדד מבחינתך למישהו שהוא מספיק רגיש מצד אחד, ומספיק יציב ועל הקרקע מצד שני...
לא יודע אם הוספתי הרבה...
אבל בלי קשר אליו אני בטוחה שיש כאלה, אולי הם לא יהיו בדיוק לפי מידותייך אבל הם קיימים
רוב הגברים בדרך כלל זורמים עם החיים, פחות מתוסבכים רגשית.
למה שמישהו יהיה מסוכסך עם עצמו? ולמה את חושבת שזה תופעה רחבה? זה נשמע מוזר
אתן בדרך כלל המתוסבכות חח, פורקות לנו שעות על כל הצרות שלכן ואנחנו צריכים לסבול אתכן ולתמוך ולהרגיע.
אני לא מתלונן סך הכל אתן חמודות 
אבל פוסלים אותם על מראה.
😂
שאני לא מסוגל לצאת עם אף אחת??
ואז פתאום התחרטת???
וברציניות, אני מקווה שבהודעה שתכננת מראש לכתוב כאן, התיקון על הטעות שחשבת שעשיתי הוא לא החלק העיקרי
לחלק הלא עיקרי כאן?
מה שבא לך, זה שרשור הומוריסטי...
המטיילת בארץיא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
תהילים לרפואת כל הפצועים, שחרורם של כל השבויים והחטופים, הצלחת כוחות הביטחון
אני לא מבינה אתכם גברים????
אני יכולה להיות אדם מכיל ופתוח אבל למה לנצל את זה ולהרוס???
כשנותנים לכם הרגשה נוחה אתם פשוט מגזימים??
למה אי אפשר שהכל יהיה תמים ואמיתי????
אוףףףףף איתכם
למה ליצור קשר בפעם שנייה אחרי שהבנו שזה לא מתאים? ולמה להרוס משהו נחמד שהיה נחמד אם לא היית יוצר התקשרות שניה
עוד לא הגענו לשיעור הזה.. |מהנהן|
הרבה מדברים פה לאחרונה שדייטים זה משעמם, לספר שוב ושוב כמה אחים יש לך, איפה הם גרים ומה הם עושים בחיים.
הפתרון הוא לשאול שאלות מעניינות.
החל משאלות עמוקות וקצת כבדות, כמו מה הטעות הכי גדולה שלך, או על מה את הכי מוקירה תודה, למי אתה הכי קרוב מהמשפחה.
וגם שאלות מאוד תיאורטיות כמו מי היית רוצה לפגוש (כולל אנשים שמתו), אם היה לך כדור בדולח שהיה עונה על כל שאלה מה היית בודקת, מהו יום מושלם עבורך, מה היית עושה אם היה לך מיליארד דולר, האם היית רוצה להיות מפורסם.
וכולל שאלות מעניינות או משעשעות כמו, מה הדבר החמור ביותר עליו ההורים שלך תפסו אותך על חם, האם השתכרת באופן קשה, מה הפאדיחה הכי גדולה שלך, האם פצעת את עצמך פעם, מה הדבר הכי מסוכן שעשית בחיים שלך. מה הסיפור מאחורי בדיחה פנימית שלך עם חבר שלך או עם אחותך. מה השם חיבה שלך האהוב עליך.
אל תשכחו לבוא עם תשובות מוכנות מראש כי השאלות האלו צפויות לחזור אליכם 
ולעשות מה שממילא מעניין אותך
רק בדייט, ואז יהיה נחמד
פשוט לשוחח ולמצוא נושאי שיחה מעניינים...
אפשר קצת משחקים וכזה, אבל באופן אישי לא הייתי זורם אם שאלות של פעילויות בבני עקיבא
כאשר מבינים שהבנאדם שמולך הוא עולם ומלאו אז הוא מעורר עניין ממילא
לא יודעת .. לי ב"ה לא משעמם עם עצמי
אז לא מבינה איך אפשר להגיע למצב כזה
וגם אם יהיו רגעים של שעמום זה גם כיף
הבנתי כאילו אתה אומר שצריך לשאוף לזה נכון ?
ואין לי כוחות
באמת אין לי כוח לאף אחד
לא באלי לראות בנים
זהו רק שיעפו ממני
עייפתם
״היא עייפה קצת. היא מוכנה להפגש בתנאי שזה חתונה 100%. אחרת, שחררו . אז הנה, המסמך ״מתחייב לחתונה ב 100%, לא משנה מה ראיתי ומה שמעתי בפגישה, אני מודע לכך שגם הצד השני חתם על אותו דבר ואנחנו למעשה נעולים. _______x .
נ.ב - אני מסכים שהחתונה תערך במקום שאני אבחר ואת השם של הילד הראשון היא תבחר. חסכנו 2 ויכוחים עוד לפני שנפגשנו״.
זה עובד תמיד.
זה איסור תורה "לא תגנוב"
אולי לאמץ ילדים
זה הפתרון
אם אין כוחות, עוצרים. מחכים קצת.
ילדים זה לא הכל בחיים. חוצמזה שאני לא חושבת שלחכות פרק זמן קצר הוא זה שיגרום לזה שלא יהיו ילדים...
ו"להשיג ילדים" נשמע רע ממש...
אולי תנסי להעביר את שלושת ההצעות למישהו אחר שאת סומכת עליו והוא יבדוק מה מביניהם הכי שייך.
לפחות להקל עלייך.
אוף זה סיוט!
אני אישית עברתי דרך לא מאוד קלה, למרות שלצערי בשנים אחרונות זה נהיה נפוץ יותר ויותר.
וכשזה היה השידוך שלי אז לפגישה הראשונה הגעתי חסרת עניין ובמצב מזופת כמו זה וגם הרגשתי גרוע פיזית. ודווקא בגלל שהייתי ככה אז יצא ששחררתי ואולי זה מה שהוביל לחתונה ב''ה.
בהצלחה במה שתעשי❤
אם זה המצב, קחי הפסקה, אין סיבה לצאת כשאין לך כח, זה לא טוב לאף אחד
ולזכור שדברים יכולים להתהפך לטובה ממש ברגע, בעז''ה..(:
אהלן אנשים!!!
יש איזושהי נוסחה לחישוב גודל הרחבה באחוזים לעומת מס' המקומות שהאולם יכול להכיל.
נגיד אם האולם מכיל 1000 מקומות וצריך 30% לרחבה אז צריך לפנות 300 מקומות ישיבה.
כלומר אפשר להזמין לכל היותר 700 מוזמנים.
מישהו זוכר את מספר האחוזים?
בכל האולמות שבדקנו בעלי האולם הסבירו בדיוק כמה מקומות יש באולם, איפה תהיה הרחבה ומה השינויים שאפשר לערוך למבנה שלהם.
לינק לכתבה המלאה :
לא הולך לכם בדייטים? תנו לכלכלה ההתנהגותית לעזור
תהילים קיט - אות נ
(פ) {קה} נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי: {קו} נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {קז} נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד יְהוָה חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ: {קח} נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי: {קט} נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {קי} נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי: {קיא} נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה: {קיב} נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב:
תהילים קיט - אות מ
(פ) {צז} מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי: {צח} מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: {צט} מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי: {ק} מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי: {קא} מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ: {קב} מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי: {קג} מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי: {קד} מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
תהילים קיט - אות ר
(פ) {קנג} רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {קנד} רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי: {קנה} רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ: {קנו} רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי: {קנז} רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי: {קנח} רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ: {קנט} רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי: {קס} רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
תהילים קיט - אות ו
(פ) {מא} וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְהוָה תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ: {מב} וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ: {מג} וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי: {מד} וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: {מה} וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: {מו} וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ: {מז} וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי: {מח} וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:
תהילים קיט - אות ד
(פ) {כה} דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ: {כו} דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {כז} דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ: {כח} דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ: {כט} דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי: {ל} דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי: {לא} דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ יְהוָה אַל תְּבִישֵׁנִי: {לב} דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ כִּי תַרְחִיב לִבִּי:
לרפואת הנפש והגוף תקווה ושמחה וחזרה במהרה לארץ
כל הכבוד לך
מעריכה ממש
שסיפרה עליו ואת הסיפור חיים שלו. באמת אדם מיוחד מאוד.
אבל ברגע שהיא סיפרה עליו שהוא רצה כבר להקים בית בגיל צעיר יחסית, רצה ותוך תקופת זמן קצרה מצא באמת את אישתו. מאז הרגשתי שאני נחסמת, שפתחתי אנטי לאנשים שמצאו את זיווגם במהירות ובקלות.
מרגיש לי לא הוגן, שהם לא יודעים כלום על כאב ואכזבות ודחיות.
אנשים "מושלמים" שהכל הולך להם בקלות.
איך אפשר גם להתחבר לכאלה המושלמים?
אני מרגישה שאני יכולה באמת להתחבר ולשמוח בשביל אנשים שעברו קשיים בחיים שלהם, והתגברו עליהם.
מישהי או מישהו שנפגש הרבה וחווה אכזבות לו מגיע, אבל מי שלא חווה את זה למה שיהיה מגיע לו?
יוצאים כבר תקופה וכל פעם אנחנו מסתבכים מחדש לאיפה ללכת...
מרגיש שהיינו כבר בכל הפארקים במרכז ומיצינו כבר בתי קפה
רעיונות מה אפשר לעשות ביחד ?
שבמקומות מסוימים נפוץ אפילו בשלב הדייטים היחסית מוקדם-
להשאיל דירה לכמה שעות מזוג כלשהו כשהם לא נמצאים בה, ולעשות שם דייט. אפשר לבשל משהו יחד וזאת אחלה חוייה.
כדי לפתור את בעיית הייחוד אפשר לא לנעול את הדלת ולבקש מחבר לקפוץ באמצע מתי שירצה.
אנחנו ממש נהנינו
יש כ"כ הרבה במה..
בשגרה ובחירום
אהלן,
המלצות לחנויות תכשיטים בירושלים עם מחירים סבירים יתקבלו בברכה
חוץ ממלצר;)
תהילים קיט - אות מ
(פ) {צז} מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי: {צח} מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: {צט} מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי: {ק} מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי: {קא} מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ: {קב} מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי: {קג} מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי: {קד} מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
תהילים קיט - אות ת
(פ) {קסט} תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי: {קע} תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי: {קעא} תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {קעב} תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק: {קעג} תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי: {קעד} תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {קעה} תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי: {קעו} תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
תהילים קיט - אות נ
(פ) {קה} נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי: {קו} נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {קז} נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד יְהוָה חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ: {קח} נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי: {קט} נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {קי} נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי: {קיא} נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה: {קיב} נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב:
מתן בן ירדנה לרפואה שלמה רפואת הנפש והגוף , שמירה ותקווה ואור וחזרה במהרה לארץ למשפחתו.
שלום,
אני כרגע בשלב הדייטים. מגדירה את עצמי בחורה תורנית חזקה שמאמינה בלשלב קודש וחול, תורה ועבודה וכו.
לאחרונה שמתי לב שאני לא מספיק בקיאה בזרמים השונים של הציבור הדתי לאומי וכדי להסביר את מה שאני מחפשת אני משתמשת בדוגמאות פרטיות ״כמו הבן של השכן מקומה 4 וכו״
ניסיתי קצת לחקור והבנתי שיש הבדל בין ישיבות הקו לבין ישיבות הגוש. אני אומנם מגדירה את עצמי תורנית חזקה אבל לא בטוחה למה אני משתייכת(הקו המנחה בבית היה שמירת תורה ומצוות אבל לא משהו חותך לכאן או לכאן, אמונה פשוטה בלשלב בין קודש לחול ובאהבת התורה הארץ והעם ישראל) . אגיד שאני מאד מתחברת לרב עובדיה יוסף זצ״ל ולרב מרדכי אליהו זצ״ל (שומעת הרבה את נכדתו הרבנית רחל בזק ואת בנו הרב שמואל אליהו )
כיוון שאני לא ממש שייכת לזרם מסויים חשוב לי מישהו שבחר באופן מודע בזרם מסויים וברור לו באופן חזק האידיאולוגיה למה״ הוא בזרם הזה ולא רק ״האיך״ מתנהגים בו. מה שכן אני לא מחפשת מישהו שישייך אותי לזרם קיצוני כזה או אחר אבל גם לא פרווה שלא משתייך לאף זרם. אני רוצה משהו חזק ואיתן(שומר הלכה, 3 תפילות לדוגמה אין שאלה בכלל וכו) אבל מאוזן בדרך האמצע
הבנתי שאני יכולה ללמוד הרבה על הבחור מסוג הישיבה שבה הוא למד אז ניסיתי ללמוד קצת על ישיבות אבל עדיין לא מצליחה להבין מה הסגנון שלי.
אשמח אם תוכלו לשפוך קצת אור לגבי נושאים אלה(מאמינה שיכול לעזור לעוד רבים שנמצאים בפרשת דרכים הזו)
אני יודעת שיש תובנות שמגיעים אליהן אחרי החתונה לגבי מוסדות לימוד וכו אבל חשוב לי שהקו המנחה יהיה ברור ושלפיו אעשה את הבחירה בסגנון אותו אני מחפשת בבחור
אנא היזהרו בהבעת דעתכם לא להכליל או לצאת נגד זרם מסויים🙏🏻 השאלה שלי היא לא מה נכון ומה לא. אני מנסה להבין מה טוב יותר עבורי
תודה רבה מראש!
בסוף, כפי שכתבת יפה, את יודעת אילו ערכים את מחפשת בבחור. את יודעת גם במידת מה איפה את נמצאת מבחינה רוחנית, את יודעת לאלו ת"ח את מחוברת ולאיזו השקפה בדברים שרלוונטיים לך.
כל העניין בלחפש בחור ע"פ ישיבה הוא לא רלוונטי בצורה מהותית. ז"א - הגיוני מאוד שמתמצאי בחור עם סגנון תורני פלוני בתוך ישיבה אלמונית, אך זה רק ססטסטיקה, לא משנה באמת מה הזרם המדוייק אליו משתייך הבחור והישיבה שבה הוא נמצא משתייכת אליה.
וזה לא כזה שחור לבן. יש בישיבות שונות בחורים מסגנונות שונים.
אם לך לא חשוב להתחבר לזרם מסויים, למה שלו זה יהיה צריך להיות חשוב?
בכללי, המילה "זרם" לא עושה לי טוב בבטן. ידוע שאדם צריך להיות מחובר לדרך בעבודת ה' לחיבור לת"ח.. למה זה צריך להיות תחת תבנית מאוד סגורה וקשיחה? את יודעת מי שוחה בזרם.. (ברור לי וגם אמרת במפורשת שאת רוצה בחור שבחר בדרך חיים, פשוט המילה הזאת מפריעה לי)
תודה על המענה המפורט
זהו שכן חשוב לי להתחבר לזרם
אבל אני לא רוצה למצוא בחור וללכת לזרם על פיו הוא הולך אלא להבין מה הזרם אליו אני משתייכת ולפיו למצוא בחור מתאים
אני צודקת?
וכן מסכימה שלזרם עש קונוטציה קצת אחרת, אני לא רוצה לזרום אני רוצה לבחור במודע ולכן כרגע מרגישה שאין לי מספיק מידע
אני מבינה שזה לא שחור לבן אבל בכל זאת אשמח לדעת אפילו באופן כללי על כמה ישיבות מוכרות שכשמציעים לי מישהו משם אבין בגדול את הסגנון
(כמו בצבא/לימודים נכון שיש יוצא דופן אבל כשאומרים לך לוחם מיחידה כזו או אחרת/ סטודנט מאוניברסיטה כזו או אירת אתה מבין +_ את הסגנון)
פחות משנה מה הסוג של הישיבה, תבררי מה ההשקפה של הבחור אם נראה לך מתאים תצאי, אם לא אז לא
לא ככה?
מפת עזר חדשה למיפוי מכליל של ישיבות עבור בוגרי שמינית - נאמני תורה ועבודה
דווקא לדעתי זו ברכה שאין לך תבניות בראש. כי בכל ישיבה יש מנעד רחב של תלמידים, ונשמע שאת בעין טובה, אז חבל לפספס ולכוון מראש לישיבות מסוימות..
אם את רוצה להכיר קצת ישיבות, יש ב"ה המון שיעורים ביוטיוב. לרוב אפשר להבין בקלות את הדגשים של הישיבה.
בסופו של דבר, נער בכיתה י"א או י"ב הולך לישיבה מסוימת בגלל מגוון סיבות, כמו למשל:
החברים הטובים הולכים לשם
הוא היה שם בשבו"ש ומאוד נהנה משיעורי הגמרא שהוא נכח בהם
הוא היה שם בשבו"ש ומאוד אהב את הרצינות שבה הבחורים לומדים בסדר ערב
הוא אוהב את ראש הישיבה ואת דרכו החינוכית/תורנית
וכו' וכו'.
בסופו של דבר, יש לי במשפחה בוגרי כרם ביבנה, בוגרי הכותל, בוגרי עלי, בוגרי ירוחם, בוגרי נהריה, בוגרי שדרות ובוגרות מדרשת הרובע.
היום הם כולם בני 35-45 ובחיי שלא תמצאי אפילו בדל הבדל ביניהם שתוכלי לשייך למקום שבו הם למדו. אף אחד מהם לא שייך ל"זרם" (לא של הקו ולא של הגוש), אלא הם כולם פשוט אנשים טובים שמשתדלים להיות יהודים טובים.
אם אני אקח את החבר'ה מהשיעור שלי בישיבה, הרי שהיום (כ-13 שנים לאחר שיעור א') יש ביניהם: דתלשים, רבנים, רואי חשבון, עורכי דין, שחקן תיאטרון, עובד סוציאלי קליני, חייל בקבע, ובעיקר הרבה מאוד אנשי הייטק.
לא שאלתי, אבל אני יכול לנחש שמידת ההקפדה על 3 תפילות ביום במניין אינה זהה בין כולם, וכך גם מידת ההקפדה על כמעט כל דבר אחר.
אז להגיד "בגלל שהם כולם בוגרים של אותה ישיבה אפשר ללמוד עליהם משהו", נראה לי תלוש מהמציאות.
ברור שככל שמתרחקים מתקופה הזאת אז זה פחות ופחות רלוונטי.
בגלל שבנות לא תמיד הולכות למדרשה או שזאת מדרשת שילוב של שני ערבים שבוע , הבנתי שבנים לפעמים מתבססים על האולפנא שבחורה למדה בה, שזאת החלטה שקיבלת בגיל 14, אם לא 11, ואולי בכלל הייתה החלטה של ההורים, שמאוד לא רלוונטית בגיל 23.
לפותחת-
בתקופה שהבחור תלמיד בישיבה, אפשר לשער שהוא מתכוון לפעול לפי ההנחיות הכלליות שלהם, למשל אם את לא רוצה אברך, אין לך ממש מה לחפש במרכז.
אנשים שמכירים אותך ואת הסגנון שלך יכולים להפנות אותך לישיבה ספציפית, במיוחד אם תגדירי להם מה את מחפשת בבחור בדוגמאות ספציפיות. כל עוד את לוקחת בחשבון שישיבה לא מייצרת עותקים של אותו בחור, זה כיוון טוב להתחיל איתו.
ככה אני עשיתי וב״ה הצליח לי 
תודה רבה עשיתם לי הרבה סדר!
אני כבר בת 27 ומסכימה לחלוטין שהבחירה שלי בתיכון לא הייתה מתוך אידיאולוגיה ושגם אם כן זה היה רלוונטי אז
היום אני בת 27 ולא נראה לי שאכן אפשר חלמוד הרבה מהבחירה הזו על הדרך שלי היום
אז אם כבר הבנו שמתוך הרבה ישיבות ניצן למצוא ב״ אנשים טובים שמשתדלים להיות יהודים טובים״ אז אני מפנה אליכם ברשותכם שאלה נוספת
איך אפשר למצוא כת אותם בחורים? אני נמצאת באתרי היכרות לדתיים אבל מרגישה שזה לא מספיק
אני לא שבעה מדייטים כושלים כי אין הרבה דייטים…
מרגיש לי שישנם בחורים טובים שפחות מתאים להם בפלטפורמות האלה(ואני מכבדת את זה)
אבל איך מגיעים אליהם??
תודה
משום מה הקובץ לא נפתח…
נשמע מהדברים, שהגוונים בין הישיבות, הרבה פחות ישחקו אצלך ותהי מסוגלת להתחבר לבית המדרש של הבחור. זה עדיף בהרבה על כאלו שנעולים על תת-זרם מסויים ומראש מצמצמים לעצמם את האפשרויות, כשגם ככה לא פשוט למצוא.
(אגב, יש עוד הרבה גוונים, שאינם דווקא גוש או קו ואינם בהכרח על הספקטרום של גוש-קו...)
או דתייה לאומית ספרדית
וכזה בחור את מחפשת
רוב המוחלט של הישיבות הם אשכנזיות לצערנו
את צריכה לבקש כזה בחור שהולך לפי הרב עובדיה או הרב אליהו.
בהצלחה
קודם כל, יש היום ישיבות, שהן יותר 'ספרדיות', אבל בכל הישיבות (ובגדול, בישיבות בציבור הציוני דתי יש לבחורים יותר מרחב) - יש חבר'ה כאלו.
הדמות שהכי שואבת היום בציבור, זה הרב שמואל אליהו ולא סתם.
מה זה אומר "בחורה תורנית חזקה"?
שימי לב שאיך שאת מגדירה את זה, זה לא בהכרח איך אנשים אחרים יגדירו את זה. לכן חשוב לדעתי לפרט למה את מתכוונת.
אני לא חושבת שבציבור הדת"ל יש באמת זרמים שונים.
אם אשווה רגע לציבור החסידי, לכל אחד ברור לאיזה חסידות הוא ומשפחתו שייכים. זה מתבטא בלבוש, במוסדות הלימוד, במנהגים וכו'.
אצלינו, בתוך אותה משפחה אפשר למצוא מגוון מאוד גדול. אפשר למצוא על מדף הספרים ספרים של רבנים שונים מונחים זה לצד צד. גם את הרבנים עצמם תראי מתארחים בישיבות השונות.
וב"ה תמצאי בחורים כאלה במגוון מוסדות. אין מקום אחד ספציפי שבו הם מרוכזים.
נכון, יש הבדלים של השקפת עולם בין ישיבות שונות. כמו בכל דבר, לזה יש סמני קצה. אבל גם בתוך המוסדות האלה תמצאי אנשים שעונים על ההגדרות האלה של שמירת הלכה, תפילות במניין ואיזון. התיאור שכתבת יכול לאפיין הן את ישיבות הקו והן את ישיבות הגוש.
בעיני, אם את פונה לישיבות, את צריכה לברר עם עצמך קודם - האם אני רוצה ומוכנה להיות אברכית? אם כן, לאיזה טווח של זמן?
בדר"כ מי שמחפש להיו אברך לטווח ארוך יהיה בישיבה גבוהה (אבל יש גם בהסדר מעטים כאלו...), ולטווח קצר יהיה לרוב בישיבות הסדר (אבל גם בגבוהה יש כאלו...).
לחלק מהישיבות יש שדכן שאפשר לפנות אליו, להסביר מי את, מה הסגנון שאת מחפשת (מה זה אומר איזון מבחינתך? מה זה תורה ועבודה מבחינתך?), ואולי יהיה לו את מי להציע.
מבחינה פרקטית, אולי תלכי לדבר עם הבן של השכנה מקומה 4?
תשאלי אותו איפה הוא למד, ואולי יש לו חברים שרלוונטיים?
בהנחה שיש לכם איזה סגנון שאתם יותר נמשכים אליו/דמיינתם כך את בן הזוג שלכם..(גובה, מוצא, שיער.. ) האם קרה שנפגשתם עם מישהו שהוא לא כזה ובכל זאת היה טוב ונפל מסיבות שאינן קשורות למראה?
האם ברוב המקרים שנתתם צאנס בקשרים כאלו זה אכן המשיך להפריע?
אולי השאלה הבאה היא יותר לבנים אך לאו דווקא.
אתם ראליים בתחום המראה החיצוני או לא מגבילים את עצמכם?
הכוונה, רובנו לא חתיכים, לכן אנחנו נוכל להתפשר על מראה חיצוני כפי שמסתמא הצד השני מתפשר.. או שאתם אומרים לעצמכם הרבה גברים רגילים נשואים לנשים מאוד יפות.. אז למה שאני לא?
כל טוב..
חשבתי לעצמי שהוא מסכן, כילו חבל לבזבז דייט שלם אין מצב שאני ממשיכה איתו (וזה קיצוני כי אני ממש לא בררנית בעניין מראה ובוא נגיד שאני נחשבת אחת שנראית טוב מאד ב"ה), בכל אופן המשכנו תדייט והיה אחלה ובסוף הסכמתי להמשיך. יצאנו 3 ובסוף הוא הוריד על זה שאני לא אסרטיבית בעיניו 🤪 (לא משנה שזה הפוך 180 מעלות מהמציאות אבל בסדר)
מישהי שלא מתעסקת כ"כ ביופי של עצמה לא תתעסק כ"כ ביופי של אחרים
(ובד"כ לאדם יפה קשה לא להתעסק ביופי של עצמו.. נראה לי)
אדם יפה.
כולם רוצים להיות יפים, חושבים זה גן עדן, מעטים מבינים גם את הקשיים הכרוכים.
במיוחד בחברה שמוזילה סיסטמטית יופי חיצוני על פני ערכים אחרים,
ואנשים שמרגישים שיטחיים ומפתחים רגשות אשמה ודימוי עצמי נמוך בגלל הדחפים הביולוגיים שלהם, נקרא לזה ככה.
אבל בחייאת, אפשר אחרת, לא חייב לחיות בהכשחה והדחקה, כואב לי על המסכנות הפסיכולוגית הזאת שאני במידה רבה חלק ממנה.
היקום חילק לך קלפים, כמה טובים, ומכמה היית שמח להיפטר. כן כולנו ככה.
אתה רוצה להישאר במשחק, תשחק הכי טוב בקלפים שקיבלת.
שלא בצדק לפרשן משפט של מישהו אחר.
אבל נחשו מה? זה הקטע בפורום פתוח,
מי יודע, אולי כולנו נצא קצת קצת יותר משכילים מריבוי הדעות.
שמול אנשים יפים לאנשים אחרים יש דימוי נמוך ולכן הם בורחים מאדם שהם מגדירים אותו כ- יפה?
ואיך זה קשור למה ששאלתי את הורמניה
שאדם יפה בד"כ ישים לב ליופי
כי יופי מזמין שיתעסקו איתו (כמו כל מעלה/כישרון)
זו הסיבה שאומרים שמכוערים יותר חכמים בגלל שהם מראש לא מנסים לנצל את היופי ולהתעסק בו, אז הם מקדישים את כל הריכוז שלהם בבפנים. בניגוד ליפים שוואללה ככל שיש להם יותר שייכות ופוטנציאל הם גם יתעסקו עם זה יותר. גם אם הם יהיו אנשים מדהימים ויראי שמיים, אם הם היו מכוערים היו חכמים יותר.
אדם שמרגיש יפה/ שלם לא יחפש לשנות אצלו דברים כי הוא מרגיש שלם פחות או יותר עם היופי שלו.. אז הוא לא יחפש את זה באחרים כי זה לא מפריע לו אצלו.
נניח אם למשל לבחורה מפריע האף שלה ויש לה עם זה אישיו. היא תשים לב יותר לאף של הסביבה שלה ..
משהו שלבחורה שאין את התסביך הזה לא תחפש מלכתחילה.
כלומר אני חושבת הפוך .. שכמו שהפוסל בממו פוסל .. גם כאן בחורה שמרגישה יפה לא תחפש בחור יפה . כי היא שלמה עם הנראות
אני לא חושבת שאדם יפה יהיה שלם עם היופי שלו
אני חושבת שאדם ענו יהיה שלם עם המראה שלו
אדם ששלם עם עצמו באמת לא יחפש את שיא היופי
רק מציאת חן...
ככה אני חושבת גם
אנשים יפים שלא מתעסקים ביופי בכלל.
לא של עצמם ולא של אחרים...
ולחלופין מכירה גם יפות שהיו עם מידות טובות, צנועות וענוות.
אני כן יכולה לומר שיופי הוא מתנה והתמודדות. חברות שלי שהיו יפות היתה להן משיכה להתעסק בחיצוניות ולהתגאות. מצד שני מי שפחות יפה יש לה עבודה על דימוי עצמי וביטחון עצמי שהיא לפחות בעיני יותר קשה.
או לפחות שומע הערות לגבי היופי שלו יותר מהממוצע .
הוא אדם כמו כולם וגם לו יכול להיות חוסר ביטחון
אז בסופו של דבר זה נטו איך אדם מרגיש עם עצמו..
גם אם הוא שומע פעמיים ביום איזה יפה אתה.. זה בסוף נטו איך הוא מרגיש עם עצמו .
לפעמים קל לסביבה לתייג אותו כסנוב מה שלפעמים רחוק מאוד מהמציאות.
אנשים לפעמים משליכים עליו דברים שלהם.
ממש יפה היא תרצה מישהו שנראה טוב יחסית, ואם זה ממש לא בכיוון הגיוני שזה יפריע
אני חבר קבוע בקהילת הרווקים של גב"ש.
פעם פגשתי באחת הארוחות שם מישהי חכמה ומעניינת והיה לנו שיח מעניין לכל אורך השבת. הרבה דיונים שאתגרנו אחד את השנייה.
בשבת הבאה שהיא באה, חטפתי שוק של החיים. פתאום אני מגלה שהבחורה שמנה עם משקפיים ולא שמתי לב.
כמובן שהרושם הראשוני הוא שקבע ומאז כל ארוחת שבת בגב"ש אני מקווה שהיא תגיע ויהיה לנו הזדנות לדבר.
(אנחנו לא יוצאים ולא נצא בעתיד,לא אפתח כאן למה...)
טוב אז כן אני תמיד מופתעת מעצמי מחדש כמה שנשיאת חן לא קשורה באמת למדדי יופי
(חוץ מדברים שבאמת מרתיעים אותי)
אבל קרה לי שהתחברתי למרות שהמראה החיצוני לא היה לגמרי לטעמי
או שאצל מישהי אותו דבר יכול להראות לי כמשפיע לרעה כשאצל מישהו אחר משפיע לטובה, פשוט נראה אחרת לגמרי על כל אדם
מבינה למה אני מתכוונת?..
סתם דוגמא על מישהו אחד משקפיים יכול להראות חמוד ועל מישהו אחר להיראות חנוני, וזה יכול להיות אותם משקפיים...
עונה על השאלה השנייה, לדעתי ההסתכלות על מראה כמנייה שאתה שואף שתהיה כמה שיותר גבוהה לא נכונה וגם לא מציאותית אני מחפש מישהי עם נשיאת חן, יופי פנימי שמקרין החוצה, האם אני שואף למצוא את האישה הכי יפה בעולם?
התשובה שלילית
"ראליים בתחום המראה החיצוני"
אתה בעצם מציב עולם שבו ראוי, מותר, כדאי שאדם ברמת יופי X יחפש דווקא בן זוג ברמת יופי X, כי אחרת זה לא מתאים ולא ראוי.
או במילותיך - אם אני אדם רגיל, מגיע לי מישהי רגילה, ואם אני יפה, מגיע לי מישהי יפה.
כשאנחנו מדברים על המהות של זוגיות -
איפה נכנסת לשם רמת היופי החיצוני?
האם מישהי עם פנים סימטריות יותר תהיה בת זוג טובה יותר? אמא טובה יותר?
קישור לתגובה שכתבתי פעם על זה:
מי אמר שצריך להתחתן עם האישה *הכי* יפה? - לקראת נישואין וזוגיות
כמובן שבמהות של הזוגיות יש גם צד ששייך לחיצוניות, למשיכה וכו' - אבל בעיני זה צריך להגיע בהקשר ובמשקל הנכון. ראה בתגובה הנ"ל.
[וכשחיפשתי את התגובה, קפץ לי בחיפוש השרשור הזה: https://www.inn.co.il/forum/t1399879#15220545]
לא חושב שנכון להתעלם מהמראה החיצוני..קצת נשמע שאת מבטלת אותו.
מישהי יפה לא בהכרח תהיה אמא טובה יותר או אישה טובה יותר, אבל מרחיבים דעתו של אדם וכו'
וגם יומא ע"ד עמ' ב ראו שם מה כתוב בנושא.
מחילה שאני אומר ככה אבל קראתי את רוב התגובות ונראה שאנשים מאוד מפחדים לדבר על הנושא כמו שהוא.
שאחד מבני הזוג יפה הרבה יותר מהשני
אז ההוא היפה בחר בשני למרות שהם לא אותה רמת יופי
כי המדדים כשאתה בוחר בן/ת זוג
זה לא אם היא שווה אליי אלא אם היא מתאימה למה שאני צריך
גם אם היא פחות יפה ממני
לדעתי בעלי הרבה יותר יפה ממני בפער
אבל הוא לא חושב ככה...
אז לוידעת
אבל אף אחד לא העיז לומר לי את זה בפרצוף
רק ברמזים...
בכל מקרה אני מכירה עוד כמה זוגות כאלה חח
וגם להיפך שהאישה יותר יפה
לי באופן אישי היופי הוא מאוד חשוב והאמת גם אצל רוב הגברים שאני מכיר. כמובן שיש יוצאי דופן אבל לא יצא לי לפגוש אחד מהם עדיין.
יצאתי עם כאלו שפחות נמשכתי אליהם וזה לא צלח..היה חיבור אבל היה לי קשה להמשיך.
ולגבי הפסקה השניה.
גברים ונשים שונים בנושא הזה(וכמובן אסייג ואומר שיש יוצאי דופן אז אנא אל תקשו כי לא בהם עסקינן אלא ברוב העולם).
גבר מחפש לרוב דבר ראשון יופי(שוב, לא להקשות, כתבתי לרוב), ואחר כך מסתכ על דברים אחרים, כמו כימיה נניח אבל הדבר הראשון שתופס אותו זה יופי מה לעשות? זה לא חידוש שלי זה כבר מצוי בחז"ל ואין צורך להרחיב אז לא נרחיב.
אישה לעומת זאת מחפשת לרוב הכלה תמיכה כימיה יחס הקשבה תשומת לב. וכמובן שגם מציאת חן אבל לא ברמה שגבר מחפש.(גם פה כתבתי לרוב, אז נא לא להקשות).
ולכן לא רחוק מהמציאות, שגבר גם אם הוא לא הכי וואו, הוא עדיין יכול להתחתן עם מישהי ממש יפה אבל להפך די קשה למצוא.
והטיפ הכי גדול שלי לרווקיה פה-
אם המראה הוא פשוט *לא* רלוונטי. כלומר דוחה-
לחתוך מייד.
אם המראה הוא לא מה שדמיינת, לא יפה בעינך אבל לא דוחה, שונה בתכלית ממה שהיה לך בראש אבל אתה לא מובך ממש ללכת לידה נניח-
תן צאנס!!!
מהנסיון שלי- לא עפתי על בעלי בכלל.
הוא היה סבבה, אבל בתור מאוד לא בררנית היה לי קשה עם המראה שלו. ואחרי הכרות איתו בםגישה השחישית הוא כבר היה נראה לי נאה. והיום הוא באמת יפה בעיניי. המראה שלו ככ מיוחד, הוא אצילי, עדין, הרמוני.
זה ממש ממש משתנה עם ההץפתחות של האהבה.
שוב- בתנאי שהאם שמולך לא דוחה אותך.
כשיצאתי עם מי שדחה אותי במראה- חתכתי מייד.
אין לי מה לצער או לבדוק היתכנות בכלל.
כי הנסיון הראה שהוא יחתוך מייד על מראה. וככ חבל!!!
בכללי יש גברים חסרי טיפת מודעות עצמית.
מתקרחים, שמנים, לא נאים כלל וכלל
שכשאני מציעה להן נשים נאות, רזות, נעימות ומטופחות
הם שוללים מיד על התמונה.
ואני בלב שלי-
כפרעלייך! לך למראה! לך!
זה הדבר שגורם לי יותר מהכל להפסיק להציע להם הצעות. כי אתה מרגיש שהאדם חי בסרט. הוא מדמיין בחורה חתיכה, רזה, בלונדינית, לבנה, ישרה, גבוהה, עם עיניים כחולות
ולא קולט שהוא בן 40!!!!! ואם אחת כזו עוד נשאה רווקה אז יש המון מה לחשוש!! קח בחורה נאה ונעימה שאחרים לא השכילו לראות את העומק שלה ותהנו מהחיים. למה אתה נותן לעיניים שלך לעוור אותך לגמרי?
תהילים קיט - אות מ
(פ) {צז} מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי: {צח} מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: {צט} מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי: {ק} מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי: {קא} מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ: {קב} מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי: {קג} מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי: {קד} מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
תהילים קיט - אות ת
(פ) {קסט} תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי: {קע} תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי: {קעא} תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {קעב} תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק: {קעג} תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי: {קעד} תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {קעה} תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי: {קעו} תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
תהילים קיט - אות נ
(פ) {קה} נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי: {קו} נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {קז} נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד יְהוָה חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ: {קח} נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי: {קט} נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {קי} נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי: {קיא} נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה: {קיב} נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב:
מתן בן ענת לרפואה שלמה רפואת הנפש והגוף , שמירה ותקווה ואור ואהבה חזרה במהרה לארץ .
המטיילת בארץיא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
תהילים לרפואת כל הפצועים, שחרורם של כל השבויים והחטופים, הצלחת כוחות הביטחון