פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 450)

(אבל אני משתדלת להאמין שאני כן מתקדמת איכשהוא מכל דייט לא מוצלח)

לא מכירה אותך, ולא יודעת מהי הסיבה שאתם כבר לא ביחד, אבל אם הקשר איו כבר לא רלוונטי - מאחלת לך בקרוב שתפגשי כבר מישהו אחר שכן תתאימו זה לזה ותרצו את זה באמת ובתמים מכל הלב, והבהירות תריץ אתכם לחופה.

יודעת שזה לא קל, ואני אומרת את זה מנסיון -

תנסי לראות את  כל הטוב שהקב"ה שולח כבר עכשיו.

הורים, אחים, חברות טובות.

שולחת חיבוק 3>

זה נחמד, אני מרגישה שאני מתמכנת לילדים שלי, בעז'ה.

וזה גם נחמד, כי ככה יש לי קשר עם האחיינים הבוגרים [שכנראה לא יהיה זהה לקשר עם האחיינים הצעירים יותר]

משמח לקרוא.

בהצלחה!

לך על זה בכל הכח

זה שאתה מבין עד כמה זה עצוב כשזה לא הולך, רק מוכיח עד כמה זה חשוב ויקר ערך כשזה מצליח.

כמובן שיחד עם זה צריך להיות רגיש לאלה שאין להם.

רק אל תתקע לעצמך מקלות בגלגלים כמו שלא היית עושה כך למישהו אחר ח"ו.

בשורות טובות!

(מס' חודשים אחרי ) התחלתי להיפתח... 
 

לא להגיע חולה לפגישה.

זה הורס את הפגישה, וחבל לשניכם על הזמן והכוחות.

אם אתה מחליט להמשיך להיפגש, אחרי 3 פגישות שבהן תראה שזה שייך להמשיך- תוכל לברר אם יש בעיה רפואית או ליקוי למידה. חשוב לדעת אם מה אתה הולך להתמודד, גם אם אתה מאד מעוניין, כדי שלא לגלות בעיות מסויימות אחרי שהחלטתם להתארס. מצד שני, לא נעים לדרוש ממנה להחשף אם אתם לא מתאימים.

יש אפשרויות להתמודד עם בעיות רגשיות, ליקויי למידה או סתם משפחה שבה הקריאה לא נחשבת, אבל צריך לדעת למה בדיוק אתה צריך לצפות ולחשוב כמה סבלנות יש לך, מה חשוב לך באמת אצל אשתך לעתיד ואם נושא כמו קריאה מאד נחשב בעיניך ואתה עלול לזלזל בה בגלל שהיא לא תוכל להתמודד ולמצוא עניינים משותפים, גם אם היא תהיה עקרת בית למופת או אשה עובדת בתחום שמתאים לה אבל לא תוכל לדבר איתך פרט לענייניים טכניים

בחורה יכולה להיות אשה מאד טובה, לעודד את בעלה ללמוד או לעבוד, או להיות אמא מאד טובה,

לפעמים אפילו יותר מאשר אחת שלומדת וקוראת הרבה. גם כשיש בעיה פיסית או ליקוי והוא בטיפול ומאוזן, אבל חשוב לדעת אם מה אתה מתמודד, במיוחד אם זה מקובל במשפחה או תורשתי ואתה מתכוון לעבוד בתחום שדורש שעות רבות מחוץ לבית ולא תוכל להיות לצידה כשהיא תצטרך עזרה

גם לא בעבודה. חלק גדול מהזמן הטלפון שלי בכלל במצב שאי אפשר להתקשר אליי. רק הודעות.

אני חוב שיש הרבה גברים שמניחים שאת יודע להגיד לא אם זה חשוב לך. ולכן מעדיפים לא לשאול, כי זאת שאלה מאד מוזרה, אחרי הכל (שיחה נחמדה בין אנשים לא אמורה להתחיל בשאלה "האם אתה מעוניין להישאר חבר שלי")

ולעניין ההודעות - לכל אחד יש את הנורמות שהוא רגיל אליהן בהקשרים שונים. לא נראה לי שזה צריך להיות נושא לדון בו או לדון עליו את הבחור. אם זה מפריע לך באופן מהותי ועקרוני להיות נשואה למישהו שרגיל לנורמות האלה, אז תגידי לו בשלב שנראה לך מתאים שאת מעדיפה תקשורת בשיחה ולא בהודעות

דייקת נכון במינוח.

ועדיין, לשאול שאלות מביכות בטלפון זה משהו מוזר, ולכן הגיוני - וגם אני נהגתי כך רוב הפעמים או לפחות הרבה פעמים - להתחיל שיחה נורמלית ולהשאיר את השאלה הזאת לשלב השני של השיחה אחרי פתיחה נורמלית של השיחה, או פשוט להשאיר לצד השני להגיד לא אם זה מה שהוא רוצה. אחרי הכל, גם לקבל תשובה שלילית זה לא נעים, אז למה גם לשאול שאלות מביכות וגם לשמוע תשובות מביכות?

אני חושבת שהנקודות המהותיות שעולות פה הן:

א. תיאום ציפיות

ב. התנהלות "מענטשית" של הבחור.

אתחיל מ"ב": באמת לדעתי היה מאוד כדאי שבחור יבין ששיחות טלפון לבחורה שהוא יוצא איתה אינן כמו "שיחות טלפוון רגילות". גם אם אינך אוהב שיחות טלפון צריך להתייחס בכבוד גדול לבחורה, כמו למלכה. גם אם זה לא נראה מתאים. לבן אדם מכובד כמו מלכת אנגליה לא היה אמור להיות מחשבה של "טוב, אסמס לה". תהיה מענטש וכנה!

וכעת אחזור ל"א" (וזה הרעיון המהפכני):

זו לא בושה לעשות תיאום ציפיות לפני שנפגשים (וזה כן יכול להיות במסרון לדעתי). אפשר לשאול אותה עוד לפני הפגישה "איך היית מעדיפה שאהיה איתך בקשר אחרי הפגישה גם אם זה יתגלה כלא מתאים? דרך שיחה? ושמה היית מעדיפה התכתבות"?

קוראים לזה תקשורת על תקשורת.

וגם תיאום ציפיות.

וזה יכול להיות מענטשי ביותר.

כמה עוגמות נפש יכולות להחסך כך!!

בתור בחורה אני יכולה להגיד שכמה פעמים בחורים לא התקשרו אליי כי לא רצו לפגוע בי עם תשובתם השלילית. בפועל הם פגעו בי בדרך אחרת בכך שלא התקשרו. זה לא באמת עוטף את הבחורה בכותנה רכה אם לא מתקשרים. ה"לא" שלהם הוא אולי לא נעים אבל הוא לגיטימי! ההתעלמות היא כואבת ומיותרת!

חשוב להיות נוכח. גם עם התשובה היא שלילית. וטלפון (אלא אם כן הוסכם אחרת) היא כנראה הדרך הנכונה לעשות זאת!!

בדרך כלל הדייטים מגיעים מחברים, קרובי משפחה וכד'.

אפשר פשוט לחזור לשיטה הבדוקה שנשכחה בגלל ההרגל לשלוח הודעות:

להתקשר למי שנתן לבחור/ה את הפרטים ומספר הטלפון.

לקראת הדייט שני הצדדים במתח ואם לא היה ברור בפגישה עצמה

שהם ממש ממש לא מתאימים,

יכול להיות ששני הצדדים מעוניינים להמשיך (יכול להיות שהם סטודנטים ורק סוף השבוע זמין להם,

לפעמים אחד מהם נוסע דרך ארוכה בשביל הדייט או מפסיד שעות עבודה או לימודים בשביל להיפגש.

לפני הדייט יש הכנות (מקלחת, בגד מתאים, איפור וכד') וגם הכנות נפשיות.

מאד לא נעים לחכות ולחכות לטלפון שלעולם לא יגיע, או לבדוק שוב ושוב את ההודעות הנכנסות.

אם ברור לך שזה לא מתאים, למה לא להתקשר לצד השלישי ולהגיד שלא נראה לך מתאים, או אם את/ה

מתלבט/ת, אם לא מדובר במשהו מאד מאד אישי, אפשר להתייעץ. במיוחד אם החלטת שזה בכלל לא מתאים 

מסיבות שאינן תלויות בצד השני 

מסכימה לחלוטין (כמו גם רבנים רבים) עם הרעיון הזה שבאופן בילט-אין חוסך הרבה עוגמות נפש מיותרות שהרבה פעמים באות בגלל חוסר תקשורת.

מצד שני זה כל כך לא מקובל בציבור הד"ל לצערי, כך שזה לא הכי רלוונטי כשלעצמו. אבל בהשראת הרעיון הזה אפשר להזמין את מי שערך את ההיכרות בין שני אנשים להתעניין מה קורה ולגלות מעורבות בנוסף לתקשורת הישירה בין הבחור והבחורה.

אם הבחורה תתלונן בפניו - "כבר עבר יום וחצי והוא עוד לא התקשר" הצד ג' יכול להרים טלפון ולדחוף ליצור קשר (בנעימות) נניח.

הבעיה היא 

1 לצערנו זה ממש לא מקובל (אקטיבית, יש התנגדות)

2 חסרה היכולת לנהל שיחת פרידה. לפעמים חשוב למי שלא יזם את הקשר לשמוע ש"היית בסדר" או אפילו במה לא היה בסדר כדי ללמוד איך לשנות את זה, וצד ג' לא תמיד מתאים לזה

3 לפעמים רוצים להתלבט ביחד, וזה מסייע לקבלת ההחלטה ממקום שלם יותר

ועדיין זאת שיטה עם יתרונות משמעותיים

אנשים שם לא רציניים וזה מעצבן

עד שמצאתי שם אחד נורמלי ודיברנו והיה נשמע ממש אחלה הוא כותב לי שהוא יוצא להפסקה מדייטים ולא כותב לכמה זמן ונעלם לו..., מה נראה לו?

ואז שדכנים מציעים לי אנשים לא קשורים

אוף

ויי

בהצלחות"ים

שיא המשמח!

הקושי אינו עצם השבע ברכות, אבל הוא נובע מבחינה רגשית משם.

אפילו דיברתי שם, והיה נחמד למדי

בעזרת ה' אחי שתמצא מהר, אני זוכר אותך מהמפגש לא נראה שחסר לך מה להציע

אני מציע מכתבים שאני כותב לאשתי, הילד הפסיק להתנרמל ממזמן.

חזק. דווקא אהבתי ת'רעיון, זה ממש יפה! 

אין לי מושג בת כמה ומה הניסיון שלך בתחום 

אבל למשל משפט כזה- 

"זה נשמע שהוא כן רוצה זוגיות אבל הוא אפילו לא מנסה לשמוע(לפחות כך זה נשמע)." 

אני בטוחה שהכוונה שלך טהורה וכנה. 

אבל שימי לב אם האמצעים מקדשים את המטרה

כמו שכתבו פה בשרשור- בוודאי שיש מקום להרבות ב "ואהבת לרעך כמוך" 

על זה אין שום חילוק ובלי קשר רק לזוגיות אלא בכלל להרבות בבן אדם לחברו 

אני רק חושבת שצריך לבוא בענווה גדולה בנושא

כי אני רוצה להתחתן

ועם בעלי

אין לי סבלנות לבחורים אחרים שהם לא בעלי ולהתלבטויות האלה, הבנת?

ועם כל בחור ובחור שנפגשתי אני מבינה יותר מה אני מחפשת ומסיקה המון תובנות חשובות

(דהיינו - החתונה) שהופכת את הדבר הזה לכ"כ מעיק ועם כ"כ הרבה ספקות ובלבול.

ז"א אם היית פוגשת 'במקרה' משהו נחמד שוואלה כיף להיות לידו ואפשר להרגיש בנוח איתו ואין באוויר מחשבות מלחיצות על עתיד ביחד וכו' אולי זה היה יותר זורם וקליל ולא כבד עם מליון לחצים או דאגות.

את מזהה בחברות שלך מכנה משותף כלשהו? ז"א את יודעת בדר"כ עם אילו אנשים תמצאי שיח ודיבור משותף? שתרגישי בנוח להיות לידם? אם כן - 'על הנייר' נראה לי שאת יודעת מה את מחפשת וכנראה זה יושב על דברים אחרים.

אבל אני עדיין תמיד יחשוב על המטרה הבומבסטית הזאת, זה קיים איפשהוא גם כשמנסים להתעלם לעת עתה

דבר ראשון - החלקים היותר קשיים ממה שאת מדברת הם יותר בהתחלה, כקשר ממשיך הוא אמור להתגמש מאליו.

דבר שני -

נגיד שיושבים על ספסל בפארק או בבית קפה - סיטורצית דייטים 'מפדחת' - קלאסית..

השאלה מאיזו נקודת מוצא בוחרים להסתכל על הסיטואציה - אם אני מנסה להיות טבעי כאילו כלום לא קרה אז ברור שאתפדח.

כי זה לא טבעי. לא משנה איך לא אסתכל על זה. אבל אם מראש אני משלים עם זה שזה לא טבעי ושזה דבר 'ממוסד' במידה מסויימת אז יהיה יותר קל להכנס לסיטואציה. הפוך על הפוך - אז אני ירגיש יותר טבעי, כי הצפיות שלי הם תואמות למציאות.

קיצר, להתכחש לזה שזה לא טבעי - זה לא יגרום לזה להיות טבעי יותר. לעומת זאת, להכנס לראש שזה 'לא טבעי' שזה מעין 'משחק' יגרום לי הרבה יותר בקלות להרגיש כמה שיותר טבעי..