פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 449)

לא מאמינה בלפספס את הזיווג

מאמינה במוכנות אמיתית ורצון.

וכנראה שתהיי במוכנות ורצון בגיל 22, לדברייך...

אגב, אין בעיה אפילו יותר מאוחר...

תרגישי הכי משוחררת ונוח להתמקד בתואר שלך

ורק שתרגישי באמת מוכנה תצאי... 

 

בהצלחה ממש!

שדחתה את הדייטים גם כן עד לשנה האחרונה של הלימודים, והתחתנה עם הבחור הראשון שהיא יצאה איתו.
בהצלחה רבה, בלימודים, ובדייטים כשיגיעו.

(אפילו מתחשב הייתי אומרת, גם בך וגם בו)
22 זה גיל צעיר מספיק, לא חושבת שתפספסי משהו או מישהו.

בהצלחה.

22 זה צעיר

וכל אלה שהגיבו עד כה, כתבו דברים נכונים ויפים.
1. גיל 22 זה לא כזה מבוגר.
2. ברגע שיש מאחורייך תואר כבר ועם עבודה אז הורדת מהבית לעתיד דאגה כלכלית במידה מסוימת, שזה רק יתרום לבית שתקימי.
3. יש לי חברים שהתחתנו לפני שהם למדו תואר תובעני ופשוט נכשלו בלימודים כי היה להם בית לנהל במקביל.
4. אם את לא רוצה עכשיו אז למה לצאת לפני שאת רוצה?
5. לגבי פספוס של זיווגך לא הייתי חושש, ה' יעזור לך למצוא את זיווגך המתאים בזמן הנכון.
6. לא רק האדם הנכון חשוב לחיינו, גם הזמן כמו כל שלב בחיים שחשוב שניגש אליו כשאנו מוכנים ולא רק להגיע אליו מתישהו.

המון בהצלחה
אם תרצי/מישהו/י אחר/ת רוצה הרחבה פה או באישי, בשמחה

היום, עד כמה את רוצה להתחתן?

כדי להתחתן צריך להיות מוכנה לשלם מחיר

ואיך שהחיים שלך מתנהלים,

את יותר רוצה עכשיו את התואר מאשר להתחתן.  

 

עד כמה  הקושי של דייטים ונישואין בלימודים הגיוני לכוחות שלך??

עד כמה  כרגע את פתוחה לקשר?

 

אם את מחליטה לצאת קודם,

מה ההתנהלות שתאפשר לך למצוא זמן לדייטים ולהכניס חיי נישואין בתואר הזה?

אם כלום - אז מה יאפשר לך לחכות לגיל 22 מתוך שלימות פנימית ורוגע שזה מה שנכון לך כרגע?

גיל 22 זה גיל מאוד מאוחר לצאת בו לדייטים בכללי אנשים יוצאים מגיל חמש

וברצינות אין עניין לדחות דייטים רק בגלל לימודים. גם בלימודים אפשר איכשהו לנסות לשלב.. במיוחד שרק התחלת ואת בשנה א
שתהיי בשנה ג זה כבר יהיה יותר מסובך לשלב

תלוי מה לומדים, אני מכיר כמה שזה שהם התחתנו לפני או בתחילת הלימודים פשוט הרס להם את התואר.
להרוס במובן של לא מצליחים לעשות את התואר (במשמעות של עובר), זה גם קשה נפשית מעבר לזמן

תחשבי עם עצמך אם עכשיו כבר מתאים לך.
אולי תגלי שהעומס פחות נורא ממה שאת חושבת

אבל באופן כללי אני חושב שזה טוב לשחרר קצת, ולהרשות לעצמנו להיפגש גם עם מי שלא רצינו

 

יש לזה חסרונות, אבל זה בהחלט מאפשר לא להתחשבן על כל טעות, ולהצטער שפגשנו מישהו שלא היינו צריכים לפגוש.

ומנסיון אני ממליצה מאד להקשיב לאינטואיציה. האינטואיציה שלך יודעת מה נכון עבורך ומה לא טוב לך.

שלא באמת יודעים

תחושה זה לא שכל.

ורק עם הזמן אולי מגלים גם בשכל למה הרגשנו ככה.

בעיקרון עם הזמן צוברים יותר ביטחון לסמוך על התחושות שלנו (בכל תחום בחיים)

אני באופן אישי נותנת הרבה מרחב לתחושות הפנימיות שלי ולרגשות שלי,
שבדרך כלל אין להן כל בסיס שכלי.

במיוחד לאחר אירוע שקרה לא מזמן שהרגשתי שמה שקרה שם יקרה.

אבל גם לפני זה נתתי הרבה מרחב לרגשות שלי, והרבה הקשבה לתוכי פנימה~
כי אני חושבת שכך נכון לנהוג.

ובשידוכים בפרט צריכים לתת מקום לרגש ולתחושות הפנימיות להוביל..
אי אפשר להחליט להתחתן עם מישהו רק לפי השכל (וכמובן שגם לא אך ורק עלפי הרגש.)

צריך להיות שילוב של השניים~
הם הולכים טוב ביחד.

ואם את רואה שהתחושות והרגשות שלך נכונות למה שלא תשתמשי בהן ככלי?
ובעת הצורך תסמכי עליהן?
אין בכך שום פסול...
להפך זה מבורך להשתמש בכלים שה' יתברך נתן לך.

הרבה בצלחה נשמה~
ומוזמנת בשמחה גדולה לפרטי.

מתי אפשר והאם נכון להסתמך על הרגש..

אני לא יודע לנתח מה שאת אומרת שאת לא תמיד מסתמכת על הרגש,
אבל כמו שאמרו פה- חייבים להשתמש באינטואיציה, יחד עם השכל. האינטואיציה היא אישית, השכל- לא (הוא כללי), ולכן חייבים אותה כי כל אחד הוא אדם ייחודי, אבל כדי שהאדם ידע שהוא 'בסדר' וכדי שיוכל לבחון את הדברים מבחינה כללית יותר הוא חייב לחשוב בשכל ולבחון את הדברים גם בצורה אובייקטיבית.

נראה לי שהאדם צריך להקשיב לעצמו, לא לזלזל במה שהוא מרגיש, ויחד עם זאת- כאשר מדובר במשהו שמבחינה שכלית נראה לו מוזר או לא טוב- שישאל את עצמו האם זה מוכרח להיות ככה (למשל במצב שאדם מפסיק קשרים פעם אחר פעם- אחת אחרי השניה על סמך התחושות שלו, שישאל את עצמו מה הוא מרגיש בקשרים ויבחן האם הוא פועל בצורה נכונה. ייתכן שכן).
אני מתכוון שהאדם ישאל את עצמו האם זה חלק מהאופי שלו- ואסור לו לזלזל בתחושות שלו. אם כן- מצויין, גם אם זה ייחודי וחריג ככה אני וזה מצויין שאני נאמן לעצמי (בכל אופן אני אישית רואה ערך בלהיות חלק מהכלל ולא חריג בצורה קיצונית, לא איכנס לזה עכשיו). אם זה לא מוכרח להיות חלק ממני- אני כן חושב שניתן לברר (וגם צריך) האם זה חלק ממני. פשוט לשבת ולחשוב מה הסיבה שאני מרגיש ככה- אולי אפשר למשל לשנות פרשנות ולהרגיש אחרת וכדומה.

בגדול אני מכיר את עצמי ע''פ ההכרות המקדימה שלי עם עצמי (תחושות שחוזרות על עצמן, מה עושה לי טוב ואיך אני מרגיש לגבי דברים שונים, תפיסת האני וכו'), על פי העולם הפנימי שלי- במה אני מאמין ואת מה אני חי. וגם ע''פ פידבקים מהחברה (שהם חשובים- האדם לא חי לבד והחברה משלימה לנו את התמונה איך היא נראית באופן כללי- אובייקטיבי (עם כל החסרונות של זה)).

סליחה על האריכות ואם חפרתי קצת.. נתת פה משימה לא כל כך פשוטה 😅
בהצלחה!

אבל התשובה הבסיסית היא שאנחנו לא יודעים וה' כנראה רוצה לראות איך אנחנו מתמודדים עם זה

פעם עלתה לי מחשבה שניסיון זה להראות *לך* שאתה מסוגל להתמודד. ה' יודע אם תעמוד בניסיון או לא. הוא אפילו לא צריך להביא אותו כדי לדעת את זה. הוא מביא אותו (אולי) כדי *שאתה* תכיר בכוחות של עצמך, ביכולת *שלך* להתגבר.
שכויח ארץ!

אחשוב על דבריך
ברוך תהיה

1. שאחרים יתחזקו ממך, מהעמידה שלך בניסיון. 'נתת ליראיך נס להתנוסס'.
2. הניסיון גורם לך לטובה- כמו הפשתן החזק שמשתבח ע''י ההכאה.
3. כמו עול שהעולם צריך לקבל.

ומה שאתה אומר גם מאוד נכון- עיין רמב''ן בפירושו למטרת הניסיון אצל אברהם אבינו

זהו בקצרה

חז"ל?
תוכל בבקשה להפנות למקורות?

כפי שכבר האיר לנו @חדשכאן השאלה הבסיסית לגבי ניסיונות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו- היא: מדוע ה' מנסה? הרי הוא יודע ומכיר אותנו. אם זה סתם בשביל לבדוק- הרי הוא יודע!
נקודה נוספת שקשה זה שה' מנסה דוקא את הצדיקים ומי שיוכל לעמוד בניסיון. זה מגדיל את התמיהה- 'ה' צדיק יבחן'- אם ה' יודע שהוא צדיק אז מה הקטע של הניסיון?
זו שאלה שהרבה פרשנים שואלים על הפסוק הזה בבואם להסביר את עניינו של הנסיון.

לגבי מה שכתבתי. בבראשית רבה ל''ד, ב'-
מצינו שלושה בחינות הללו:
" "ה' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו". אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים.
אמר רבי יוסי הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משתבחת, וכל שהוא מקיש עליה היא משתמנת, ובשעה שהוא יודע שפשתנו רעה, אינו מספיק להקיש עליה עד שהיא פוקעת, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים, שנאמר: "ה' צדיק יבחן".
רבי אליעזר אמר לבעל הבית שהיו לו שתי פרות, אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא נותן העול לא על אותה שבחה יפה, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא הצדיק, שנאמר: "ה' צדיק יבחן"

יש כאן שלושה סוגים- הענין של הקנקנים זה בשביל למכור- כלומר בנמשל זה כלפי אחרים כדי שאחרים יתחזקו. המשל של הפשתני- זה כדי שהפשתן ישתבח, כלומר כדי שהמנוסה עצמו יצמח. והענין של הפרה זה העול- יש ייסורים שמישהו צריך לקבל.
לכל אחד משלושת המטרות הללו אנחנו צריכים אנשים חזקים שיקבלו את הניסיון. אז לכן 'ה' צדיק יבחן'.

לגבי הבחינה הראשונה- שהניסיון הוא כלפי חוץ- זה מה שאנחנו מוצאים באברהם אבינו. המדרש (ב''ר, וילנא, נ''ה) אומר כך:
"ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם, כתיב (תהלים ס) 'נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה', ניסיון אחר ניסיון וגידולין אחר גידולין בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם כנס הזה של ספינה וכל כך למה מפני קושט בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם שאם יאמר לך אדם למי שהוא רוצה להעשיר מעשיר, למי שהוא רוצה מעני, ולמי שהוא רוצה הוא עושה מלך, אברהם כשרצה עשאו מלך, כשרצה עשאו עשיר, יכול את להשיבו ולומר לו יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו, והוא אומר מה עשה, ואת אומר לו ואברהם בן מאת שנה בהולד לו, ואחר כל הצער הזה נאמר לו קח נא את בנך את יחידך ולא עיכב, הרי נתת ליראיך נס להתנוסס".

וכן במסכת אבות (ה', ג'):
"עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם, להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום"
- אם כן המטרה היא כלפי חוץ- לחזק אחרים. להודיע, להראות לנו שהמודל הוא אהבת ה' גם כשמורכב.

זה ממש כמו שמי שאומר שקשה לו לקיים את התורה כי הוא עני אומרים לו כלום אתה עני יותר מהלל וכו' אותו הדבר גם לגבי הניסיון- אחרי אברהם אבינו אין טענות..

הנקודה שאמרתי בתגובה הקודמת לגבי אברהם אבינו- @חדשכאן נתן פה כיוון מעניין נוסף. הרמב''ן לא בדיוק אומר את זה אבל אני חושב שהדברים יכולים להתחבר: (בראשית, כ''ב, א')
"ענין הניסיון הוא לדעתי, בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו, אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה, יקרא ניסיון מצד המנוסה, אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן, כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בניסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו. והנה כל הניסיונות שבתורה לטובת המנוסה".
אמנם הרמב''ן מכוון לענין שהצדיק מקבל את הניסיון והוא מזדכך ע''י כך וקונה את אהבת ה' גם בצורה מעשית- מוריד את האמונה בה' ואהבת ה' למציאות, אבל אפשר גם לחבר את זה לדבריו של @חדשכאן- שחלק מהענין זה להראות לצדיק מה הכח שלו, לחזק אותו ולעודד אותו להתקדש ולהתגדל עוד יותר

עוד הארה קטנה, שאפשר להרחיב בה (אבל אם מישהו ירצה אולי עדיף בשרשור נפרד..) זה שהרמב''ן אומר במקומות שונים שהמילה ניסיון היא כמו מה שאנחנו אומרים 'לצבור ניסיון'- כלומר מלשון הרגל. להרגיל אותנו לדבוק בה'. זהו ממש בקצרה.
יש כמובן עוד מה לעיין בפירוש המילה 'יבחן'- שזה כמו בחינה , ולכאורה הוא כן בוחן את הצדיק. וכן במשמעות המילה ניסיון

תודה רבה

ממש חיזקתם. במיוחד @והוא ישמיענו על התגובה המושקעת!

אשריכם

 

ו@חדשכאן התוספת ממש מחזקת

קראתי עכשיו את מה שכתבת, ורק אתייחס לדברים שלך..

נראלי שיש מקום רחב להסתמך על אינטואיציה. (בעיקר אם נראה שבאמת יש לך את זה.) בסופו של דבר צריך להבין שאינטואיציה זה לא סתם - זה סוג של מושכלות שכליות שאספנו במשך החיים, אע"פ שלא תמיד נוכל לשחזר את ההגיון והשורש של אותם מחשבות.
זו דעתי. ולדעתי בנוגע לשאלה שלך, אפילו מומלץ להסתמך על אינטואיציה באופן שאת מבינה שזו רק אינטואיציה ויתכן ואת טועה. לדעת מה יהיו ההשלכות של הטעות, ו/או לחילופין ההשלכות של ההתעלמות ממנה.
לא חושב שיש נוסחה ברורה אך ודאי (לדעתי) יש מקום לזה.

בהצלחה!

אבל לברר לפני על לב טוב, מידות נוחיות, השקפה, (בעיקרון אהבת תורה הוא אמר, אבל אם להמעיט את עוצמת הנקודה ואף להמעיט בגודלה- לא חלילה בחשיבותה).

 

והוא קיבל מפסיכולוג (אחד ה-!) הסכמה.

לפעמים 'לא נעים' להודות בקיומה של הסיבה,

לפעמים לא יודעים לפרוט את הסיבה לפרוטות [למה? ככה, אבל ככה זו תשובה, היא לעיתים ארוכההה ארוכה]

 

מה אתם אומרים?

אין לי מושג.

חושבת שכדאי להתרגל, לנסות להביא את הקרוב למודע למודע.

לחשוב מה בדיוק ולמה. זה יכול לסייע לך בפעמים הבאות. [הבנת שמשהו מסוים גורם לך הרגשה לא טובה- והוא התחושה הפנימית, בפעם הבאה תצליחי לחפש מדויק יותר]

 

איך?

לכתוב, ברצף. כמה דקות.

לדבר, עם מישהו שאת לא מתביישת מהמחשבות שלו עלייך.

ולהתרגל להיות, לשים לב גם למחשבות הנידחות, שעוברות בפינה. או האלו שפחות נעים לחשוב שחושבים.

 

הצלחותים!

שעובדת בלי הסבר שכלי

פשוט אנחנו בחברה שמעריכה נתונים, הוכחות מדעיות מספרים והישגים

והחינוך הזה עוצר אותך.

 

יש לנפש שלנו חכמה אמיתית והיא יודעת!!!
זכית ויש לך רחשי לב מדויקים.

תקשיבי להם

ותמיד תשאלי,

זה באמת נכון לי עכשיו?

הרצון הזה הוא מהלב או מהראש?

מה הראש אומר?

מה הלב אומר?

 

השאלות חשובות,

כי עם כל זה שהנפש יודעת ויש לה חוכמה אלוקית,

צריך זהירות עם ללכת עם הלב בלבד או עם השכל בלב

 

אז בצמתי התלבטות תשאלי מה הרווח וההפסד מללכת רק עם הלב או רק עם הראש. 

 

 

 

הראשונה, יש לה אינטואיציות חזקות

ומרוב פחד ללכת איתן היא התייעצה עם מומחית והתנהלה בדייטים כמו שההיא הסבירה לך

בדייט 1 תעשו X, בדייט 2 תספרי Y וכו'.

ובעצם כל תקופת הדייטים היא בתיסכול

כי היא לא מחוברת ללב

והיא דוחה את האינטואיציות הפנימיות שלה.

איך מישהי כזו יכולה להתנהל לפי רשימה של X, Y?

והתיסכול הזה שהיא עצבנית בלי להבין למה

כשהיא לכאורה עושה מה שהמומחית לימדה אותה

הביא אותה לאימון.

 

לעומתה מישהי אחרת שסומכת על אינטואיציה ותמיד אחרי דייט אחד פוסלת

כי היא סומכת על האינטואיציות.

 

לכן כתבתי שחשוב להקשיב לשניהם

באיזון הנכון לך

 

 

מסכים ממש.
גם עם התגובה שאחריה- דוגמאות מעולות

נגזים רגע ונשאל - איך אתם עם נסיעה בשבת?
(כמובן לא מבחינה הלכתית)

שאלות מהסוג הזה עלולות להיגרר לדיונים אין סופיים
הוא סהכ ביקש לדעת מתי בנות חושבות שזה מתאים

בתחילת קשר? לקראת אירוסין? אחרי אירוסין? רק אחרי החתונה?

וכמובן זה לא אומר שהשואל מתעלם מהצד הזה.
(אני לא השואל.. אבל ככה הבנתי את כוונת הפותחת)

לעניות דעתי כשהקשר בשלב מתקדם וברור פחות או יותר הכיוון אז מתאים.

לפני מרגיש לי מוזר שבחור יחמיא לי על מראה...
הוא עוד לא הספיק להכיר את האישיות שלי.

הרבה בהצלחה~

מאוד הפתיע אותי המשפט "לא הספיק להכיר את האישיות שלי".

מעניין מה עומד מאחוריו.

הכרת האישיות עוזרת להבין טוב יותר את המראה החיצוני? על פניו אין קשר בין 2 הדברים.

 

לכאורה זה כמו להגיד: "מוזר שבחור יחמיא לי על הבקיאות שלי בהלכה, הוא עוד לא הספיק להכיר את האחיינים שלי" (דוגמא לדברים שלא קשורים אחד לשני)

 

ואני גם לא השואל

עכשיו כל בחור שיגיב לשרשור יצטרך להכחיש כל קשר אליו

אני אומר לך מה עומד מאחורי משפט זה~

לעניות דעתי אם בחור לא הספיק להכיר אותי, את האישיות שלי
הוא לא יכול להחמיא לי על המראה כי זה פשוט לא שייך...
זה לא השלב להחמיא על החיצוניות כשעוד לא מכירים..
זו דעתי.

נשים לא רוצות שתהיה מוקסם מהחיצוניות שלהן (הם כן יתאפרו ויתלבשו יפה, לא סותר) הן רוצות שתבחר בהן בגלל היופי הפנימי. מחמאה גם אם כנה בשלב מוקדם מדי עלולה להיתפס כהקטנה.

לכאורה כדי לאפשר לבחון את היופי הפנימי, צריך לנרמל/לאפס את החיצוניות כדי שהחיצוניות לא תבלוט ולא תבלבל.

תראה לפעמים אישה מתייפה כדי להעלות לעצמה את הבטחון, כי היא נהנת מהתחושה של זה, כי כן חשוב לה הפגישה וזה גם דרך להשקיע. אבל, בעיקר אם היא מודעת לזה שהיא יפה, היא רוצה שתהיה איתה בגלל היופי הפנימי שלוקח זמן לחשוף, אם תגיד לה שהיא יפה אחרי שתדע שהיא יפה גם מבפנים זה יתפוס הרבה יותר. תגיד מחמאה על החיצוניות בו זמנית שתשחב איזו תכונה שלה שמוצאת חן בעיניך. להגיד על מישהי שהיא יפה זה קל, זה זול. גם המוכר במכולת נתן לה איזה מחמאה על זה, גם השכנה. לדעתי זה לא משהו להגיד בפגישה הראשונה/שניה. אם אותה בחורה שמעה את זה בחיים שלה שהיא יפה ואז הבחור אומר לה את זה, הוא לא מחדש לה, הוא קצת מעליב אותה שבגלל זה הוא ימשיך לצאת איתה. בוא תכיר אותי, אחכ תגיד לי את זה זה יתקבל הרבה יותר טוב. לדעתי. וגם אישה שהיא יפה, ובעיקר כשתהיה אישתך ותשתנה בהריון וכו, תמיד תמיד צריכה לשמוע שהיא יפה. אבל המחמאה צריכה לבוא מבפנים, מהלב, ברגע של כנות. לא ככה לסמן וי.

העלאת הביטחון העצמי של הבחורה יותר חשובה. אין לי בעיה עם זה, אבל זה מצריך אתכן לבחור אחד מהשניים, או ביטחון עצמי בפגישה או לתת לבחורים הזדמנות לגלות את הפנימיות שלכן בלי שהחיצוניות תקסים אותם. אי אפשר גם וגם.

אם כבר מרגישים בנח וזורם, גם תלוי מה ואיך..

לדוגמא-
בדכ אין לי זמן וכח להתאפר ביומיום. אבל לגמרי משקיעה בזה בימים עם טיפה יותר זמן ומרץ..
יום אחד הגעתי מאופרת בגטנה לדייט, והעלם החמוד אמר באגביות: " לא אמרת שאין לך זמן להתאפר ביומיום? אני רואה שעכשיו את כן מאופרת... בלה בלה בלה.. בכל אופן, את בהחלט לא צריכה את זה"

וככה, בלי להחמיא באופן מאוד ישיר ומבייש- הצליח.

לעלם שלום. נשוי+ חצי 😏. ב"ה הטוב והמיטיב.

פעם בדייט הראשון נפגשנו במוצאי שבת, אני באתי עם הבגדי שבת והיא טרחה להחליף לבגדי חול ססגונים ופירגנתי לה על זה

לדעתילא מדובר בכזאת 'מחמאה'

היי דארלינג- i think i wanna marry you

 

its such a beautiful night night

וכו' וכו'

ונותן לה עם חריטה, אותיות שמי בזהב

 

 

 

לא רואה אתזה לעניין כשמחמיאים על מראה בהתחלה.

אבל זה מזה תלוי. יש כאלה שיגידו את זה בביישנות בלי לשים לב אפילו וזה יכול להיות מתוק

כאילו שפתאום נפלט כזה ולא בצורה ישירה, ברמז... זה יכול להיות נעים.

אבל רק שהקשר הולך לכיוון טוב. לא סתם ככה... 

 

בקשר מתקדם שזה כבר ברור יותר הכיון,כל עוד זה עדין, לדעתי, זה סבבה

אחרי אירוסין כנראה שיש שיח. לא על המראה עצמו.

[לא, את יפה. אלא, יפה לך]

מצד אחד קרה לי שאיך שבאתי הבחור דיבר על זה חמש דקות וחשבתי רגע חח הוא אפילו לא יודע מה השם משפחה שלי או מה אני אוהבת לעשות.

מצד שני לי אישית קשה להיות בסיטואציה של דייטים כי זה שם אותי באותה נקד פתיחה כמו של הגבר.
ואם אני לא יודעת אם אני טיפה מוצאת חן בעיניו זה גורם לי לחשוב לפעמים סתם מחשבות אולי הוא לא בעניין?
וזה יגרום לי פחות להיפתח..
מאשר לגבר שאני יודעת שהוא ביקש לצאת איתי.

אז לא יודעת ..
אולי צריך איזון? או שאולי להחמיא אחרת כן אפשר לחייך ולהגיד יש לך חיוך נעים.. או בדייט ואי יש אוירה טובה..

אולי הפיתרון הוא שצד שלישי (השדכן למשל) יספר לבחורה שהמראה שלה מצא חן בעיני הבחור.

שבסוף הדייט הראשון הבחור אומר לבחורה שהיא מצאה חן בעיניו?

מודה שמביך קצת אבל גם מקל..זה לא בנוהל?

 

או שאת מתכוונת למחמאות מפורשות ומפורטות ממש? יכולה לתת דוג' כאלה?

רק בשלב מתקדם ממש כשמרגישים מאוד בנוח ובטוח אחד עם השני

 

"משיבין דעתו של אדם אלו הן קול". רש"י: "קול אשה ערב".

מה הבעיה סתם לאהוב? 

דמיין איזה כיף זה להחמיא לאישתך כמה היא מוכשרת ויפה, לקנות לה תכשיט, לראות אותה שמחה.. 

 

שישיר איתי 

וירקוד איתי 

וילמד איתי 

 

הייתי מציע להיזהר במסירת פרטים לפני שמבררים במי מדובר ולא הייתי מגיע לאמצע שומקום

המפגש יתקיים בעז"ה באולם בית כנסת בנתניה, לא באמצע שומקום  

לגבי הניק הלא מוכר - אני לא פעילה בפורומים ונרשמתי לכאן רק כדי להודיע על המפגש כי הנחתי שיש פה אנשים שזה יוכל לעניין אותם.

אשמח לתת את כל הפרטים באופן אישי כי אמרו לי לא להעלות לכאן. אתן גם מספר טלפון ואשמח לענות על כל השאלות

שולחת לך בפרטי

כי הייתי כמה פעמים במפגשים וזה לא היה זה..

לרוב במקום להשקיע בזה שכל מין בסוף המפגש יכיר הכירות בסיסית את בני המין השני, השקיעו בפעילויות וכאלה- שאמנם נחמדות אבל גם מפריעות מאד לפנות למישהי שרוצים, או בכלל להכיר. 

התכנית היא שבמפגש יהיו כמה שלבים שונים, וביניהם גם שלב שבו עורכים היכרות, גם שלב של פעילויות בקבוצות קטנות, וגם שלב של אחד-על-אחד שיעודד לגשת לאחרים ויאפשר לפתח שיחה בקלות. 

אם יש לך עוד הערות ורעיונות איך לנהל את המפגש באופן הטוב ביותר - ממש אשמח לשמוע!

זה מוכר לי קצת מהמפגשים האחרים.. השאלה אם זה אותו דבר.

 

יש היכרות מוקדמת,  סבבה מצוין

עכשיו השאלה היא, אח"כ כשעושים פעילויות בקבוצות קטנות ואחד על אחד,

זה הקטע שהדברים מסתבכים וקשה לגשת למישהי שרציתי ובמקרה היא בקבוצה אחרת או באחד על אחד עם מישהו אחר. 

 

איך אתם פותרים את הבעיה הזאת? 

גם בשלב של הקבוצות וגם בשלב של אחד-על-אחד יש 3-4 סבבים שונים, ככה שגם אם בהתחלה היא בקבוצה אחרת, יש עוד הזדמנות בסבב הבא או בסבב שאחריו. אותו הדבר בשלב של אחד-על-אחד - עושים את זה כמה פעמים. 

בנוסף, החלוקה היא לא אקראית אלא המשתתפים מתחלקים בעצמם לקבוצות ככה שאפשר קצת לתמרן ולנסות להצטרף לקבוצה עם הבחור/ה הרצויים.  

ויש גם את ההפסקה עם הכיבוד שזאת עוד הזדמנות לגשת ולדבר עם אחרים בחופשיות. 

מה דעתך? ככה היה גם במפגשים בהם היית?

אני מאמין שהיו לי קצת חששות (לפני כל החלטה של קשר יש חששות..)

אבל הייתי שוקל את זה ברצינות.

אבל מניח שיש טובים שכן מתאים להם. תחפשי מי את מי שירצה להצטרף אליך. בעזרת ה' בקרוב ישועות..

מתוך שיקול דעת פשוט זה שונה להתחיל זוגיות עם ילד שלצד השני. אולי בגיל יותר מאוחר באותו סטטוס, אסכים לזה.

לא פוסל העצה מגרושה אבל ילד זה חתיחת אתגר. אין קשר לסטיגמות, יכול להיות שהבחורה נפלאה.

שלהתחיל זוגיות עם ילד של מישהי אחרת זה דבר לא פשוט. זה אתגר.

באופן ישר אני חושב שלא מתאים לי האתגר הזה. מה זה משנה בת כמה? יש פה קושי. שלדעתי הוא לא קטן והוא לא זניח.

מי שעומד בקושי, סחתיין עליו - לא לכולם מתאים.

בכללי תמיד יהיה מי שירצה ותמיד מי שלא.

מה זה אומר? שכמו כל דבר
יש כאלה שיסכימו, יש כאלה שיסרבו

מה מטרת הדיון??

זה שיש ילד שהוא גם ילד של עוד מישהו, והאמא לא לגמרי מסתדרת איתו. אז איך הנוכחות שלו תשתלב בחיים הזוגיים

 

יש כמובן עוד מליון שיקולים וחששות לגבי ההבדל בין מישהי שחוותה נישואין (כושלים) למישהי שלא, ועוד ועוד בשרשורי ה"גרושות הן לא/כן שונות מרוווקות"

 

 

או שלא משנה מי רצה בכלל ... !? 
תודה על התגובה.
אתה חושב שגרושה צעירה מאוד שונה מרווקה ? זה חיסרון ? אולי יתרון ? שואלת לשמוע דעות;)

זה גם מאד אינדיבידואלי, אז קשה לקבוע כללים.

 

אבל זאת נקודה שברור שהיא נוכחת וצריך להתחשב בה.

 

כנ"ל לגבי הנקודות האחרות שאת מעלה

לצערי אני חושב שזה היה לי מורכב מידי...

אם היה לה תינוק

שגרוש ואפילו עם ילדים מתחתן עם רווקה. אבל הפוך עוד לא שמעתי.

אם למשל בחור מתחתן בגיל 20 ומתגרש ב25 הוא יכול להספיק להביא 4 ילדים ויותר.

בד"כ הילדים אצל האמא בגלל זה קל יותר לרווקה להתחתן עם גרוש מאשר הפוך.

כי היא לכאורה פוסלת אנשים כמוה. אבל אם היא מוכנה לשמוע גם הצעות של גרושים אז זה בסדר.

לפי איך שאת מספרת באמת נראה שהוא פשוט חיפש סיבה לפסול, ובצורה מאוד לא יפה.

תשכחי ממנו, אל תתני לזה להוריד לך את הביטחון העצמי.

בהצלחה! הוא סתם ניסה להתחמק מלספר לך. את בסדר גמור.

 

אני מכיר כאלה שרוצים מישהי שקטה. זה לא חסרון בכלל.

 

עם זאת, שווה ללמוד להתגבר על הביישנות - לא כי זה לא בסדר להיות ביישנית אלא כי לפעמים קל יותר אם את לא, וכדאי שתהיה היכולת להתגבר על הביישנות. אז בהצלחה גם עם זה.

אבל זה לא אמור לעכב אותך, ואל תמתיני לזה בכלל. את באמת בסדר גמור

מי שתתחתני איתו יקבל אותך בדיוק כמו שאת כמו שאת תקבלי אותו בדיוק כמו שהוא

32 זה בהחלט גיל מספיק בשביל לרצות להתחתן

האם היו לך כמה קשרים ארוכים עד היום?

האם זהו דפוס, שכשמתקדמות הפגישות משהו מתפוצץ ולא ממשיך?

עולה לי קצת ממה שכתבת,

שאת מאשימה אותו שחיפש סיבה לזרוק

ז"א במקום שתדברו על הביישנות שלך בתוך הקשר

ומה זה גורם לך

ומה הצורך שלך ממנו

בצורה שהוא יבין שאת עמוקה ומקסימה

ויש לך חסרונות

אחד מהם, הוא שאת זקוקה לשאלות כדי להיפתח עוד,

ועצם הדיבור על הקושי יקרב ביניכם וייפתח משהו עמוק בקשר,

התאכזבת ממנו  שהוא לא משתף 

וכשהעלית את זה בדייט

הוא קיבל את זה כמתקפה ונתפס לחסרונות שלך 

והכל התפוצץ.

 

לא נפגשנו, כך שאין לי אפשרות לדייק 

אבל,

יש אפשרות שכל צורת התקשורת שלך שיושבת על חוסר בטחון ופחד כלשהוא

(גלוי או נסתר)

לא מאפשרת לך להיות מספיק בטוב בדייטים

ואם ככה,

להמשיך לחכות שיגיע הנכון, זו טעות!!!!!

 

זה הזמן שלך לעשות עבודה לבוא לדייטים עם כלים לבנות קשר

עם מוכנות לחשוף את עצמך למרות שזה עלול להכאיב

עם תקשורת נכונה

שיודעת איך מעלים נושאים נפיצים בצורה פותחת ומקדמת

 

ואז, כשיבוא הנכון, הכל יזרום בטוב בע"ה.

 

האם ניסית ליווי כלשהוא בתקופת הרווקות הארוכה שלך?

הבחור עשה שימוש ציני בתכונות שלך כדי למצוא תירוץ למה לעזוב את הקשר איתך.

זה די דוחה. גם בלי להיות מעורב בסיפור.

יש לשקט יש המון יתרונות. ובכללי, התכונות השונות הם לא 'שליליות' או 'חיוביות'. לכל אחד יש גם וגם.

גם אם התרבות היום מאוד 'צעקנית' (אם את מרגישה כך) ולא נותנת מקום לשקט.

ה'בחור הנכון' לא רק יקבל את זה אלא גם יאהב את זה בשלב כזה או אחר.

בהצלחה רבה! 

קודם כל יש בך המון יתרונות את כבר עובדת מסודר יש לך תואר יש לך חברות ואין ספק שחשוב לך את כל מעוניינת לשאול ולהשמיע את דעתך. אין בעיה שתהיי גם ביישנית.

בנוגע לבחור .. יש משהו במה שהוא אומר לטענתו.. הוא הרגיש שאת כנראה יכולה להיפתח יותר ולדבר יותר.
ושאת שאלת אותו על הבריאות שלו הוא עדיין לא הרגיש מספיק בנוח לשתף אותך .. כנראה בגלל שהוא הרגיש שאת עדיין לא סיפרת על עצמך משהו טיפה יותר משמעותי.
לכן הוא פחד ולדעתי בצדק.
הוא חשב שאת מתביישת לדבר איתו על כל מיני נושאים ועדיין לא נפתחת .. ומנגד את דורשת ממנו לדבר על משהו הכי אישי שלו.

אני לא הייתי יוצאת מהכלים . אם את מרגישה שהוא בסך הכל בחור טוב הייתי מנסה עוד כמה פגישות .

אני באמת לא חושבת שתמיד יש סיבות לכל דבר לא מאמינה שהוא ניסה להיתפס על הביישנות סתם.

אני לא מאמינה
אבל אני מקווה
יש את הקול הרשע הזה בפנים שאומר לי "את יודעת שגם בשנה שעברה חשבת ככה".

התלבטתי אם לכתוב אותה 

אבל בסוף אני בוחרת במה שמעצים ומחזק ולכן 

כל שנה אני בוחרת מחדש להאמין. 

 

הרב קרליבך זצ''ל אומר שעמלק כל הזמן אומר לאדם להסתכל על העבר. אנחנו צריכים להאמין שה' מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, הכל מתחדש כל הזמן יש מאין, כל יום הוא חדש בפני עצמו. "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים". זה רעיון שמובא בשם ר' נחמן מברסלב זיע''א (ראיתי את הכיוון הזה גם ברב הנזיר על אוה''ק- בפסקה הראשונה).
מתחבר לרעיון של התשובה.
וזה מתחבר גם לענין שכל המלמד תורה את בנו מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני.

בקיצור- שנזכה להסתכל תמיד בהסתכלות כזאת אופטימית- לא לשקוע במחשבות על 'מה שהיה הוא שיהיה' אלא להאמין שיהיה טוב! לדעת שה' מלווה אותנו.

אל תקווי, תאמיני

כמו ההבדל שבין להאמין בישועה, לבין ממש לחיות אותה- ''צפיית ישועה''

באופן המתאים ביותר לנו

זה מצוין להאמין ככה. בסוף זה גם יהיה נכון. אבל זאת צורה נכונה לחיות, שההצלחה מחכה לנו מעבר לפינה

וסופסוף יהיה אפשר לארגן משלוח מנות חתיכי להורים.

ואוכל טעיםטעים לסעודה

ואולי לחפש מיש [בפורים הבא הבא? גמקסים]

העיקר שיהיה עם האדם המתאים בזמן המתאים

לי אין את האמונה הזאת
אני פשוט יודעת שזה לא ישתנה עד שנה הבאה

על מה הוא יושב? אני חושב שכדאי לך לשבת על זה ולגלות... זה יכול לתקוע אותך ולחינם.

תחושות שליליות הן לא מקדמות אותנו בחיים אלא להיפך, ממש ככה.

אם יודעים על מה זה יושב אפשר לנסות לשחק עם זה. לטפל בזה. לעבור לחשוב חיובי

אני פשוט יודעת אני גם יודעת בדיוק על מה זה יושב

שאת שוללת משהו (כמו את האופציה שתמצאי את בחיר ליבך עוד השנה) את חושבת באופן שלילי לגביו.

אם את יודעת על מה זה יושב, אז אני לא מבין למה את תולה את זה באיזו אמונה שיש לך או אין לך אותה. את פשוט יודעת שכרגע זה לא יקרה.

ועוד שנה זה כן יקרה? שנה שאחרי, את תמצאי אותו? גם את זה את יכולה לדעת?

 

אני חושב שהדברים הללו לא תלויים בידיעה כזאת או אחרת אלא בהלך רוח, נחישות וגם עזרה מלמעלה (אחרי שיש כבר נחישות)

 

 

ניסיתי להציע למישהי חבר, ואחרי זה זה דירבן אותי להציע לה (ויש לי רעיונות שאולי בעזרת ה' ישאו פרי).

מתחילים להזיז קצת את הגלגל ואז ההמשך הוא זז בקלות יותר רבה. כבר יותר זורם.

לא הלך לי...

אבל זה לא מונע ממני להמישך לנסות..

ובע"ה נענה תחילה

תנסי לדמיין את הבת דוד שלה קוראת את מה שכתבת.

איך היא היתה מרגישה עם זה? מה היא היתה חושבת על זה? 

זה אישית משכנע אותי לגמרי שכן. לכולם יש דפקים פה ושם. עדיין מגיע לה להקים בית נאמן בישראל.

ומי שלא מוכן לוותר על זה כנראה לא רוצה להתחתן ;)

 

לא רוצה להתחתן
זה כמו האלה שאומרים עליהם שהם סתם התגרשו..
מעלה לי את הקריזה לשמים
ואני אחת האנשות הרגועות בדכ...

את תצטערי עם זה שהתחתנת עם בעלך? 

נשמע לי מוזר, אע"פ שגם אני לא הייתי בסיטואציה

זה לא סיבה לא להציע
תציעי ותני להם להחליט

הוא חופר בקטע של דת והערות על כל דבר...

את לא צריכה לסנן בשבילו. הכי הרבה זה להזהיר

וכמובן תפילות

ותודה ל@שמן פשתן על התזכורת והלחץ המתון.

תהיתי לעצמי למה כוונתך ב1, למה אתה חושב שזה לא יגיע בקרוב?

ותובנות שלי מהיום:
1.לא משנה כמה תנסה להתחשב באחרים בדברים מסויימים בסוף כל אחד דואג לעצמו וזה נותן כאפה על דברים ופרופורציות לא לבזבז אנרגיה מיותרת על דברים שלא צריך ועל אנשים מסויימים בפרט.
2. בסוף הכל עניין של פרשנות, קצת מתחבר למה שכתבת, היום קראתי את זה באיזה ספר ובסוף כל דבר שקורה לנו אפשר לפרש את זה בצורה שהיא תגדל אותנו או שתוריד אותנו למקומות הכי נמוכים וזו העבודה- עין טובה ופרשנות נכונה על המציאות שהכל מדוייק ממנו יתברך (שנזכה לייות ולזכור את זה תמיד)
3. פעם הייתי מתבאסת על עצמי על דברים מסויימים והיום הבנתי כמה נחמד לשחרר תדמית מסויימת שאחזתי בה תקופה ארוכה בלי לשים לב ולאפשר לעצמי לשמוח גם ברגעים שלא הכל יוצא "מושלם" ולהרפותתתת קצת ולשמוח בטעויות הקטנות.
4.הרבה זמן לא הייתי כאן יחסית וכיף לי לחזור ולקבל תובנות מעניינות על דברים למרות הקונפליקט המתמשך על עצם ההידבקות במסך והאינטרנט (עד שימאס שוב)
5. למרות כל הסרטים שלנו, השם פשוט מלא חסד וכל הזמן משפיע וזה בדברים הקטנים, אז כיף לשים לב לזה ברגעים הקטנים בתוך השגרה המלאה ב"ה. חסדי השם.
6. גם כשנראה לי לפעמים שאני מתפללת ולא נענית אז ב"ה אני רואה שיש דברים שהם פשוט תהליכיים כי הם פשוט צריכים להיות כך והשם יכל להביא לי את הדברים בלי עמל, פתאום נפלה לי התובנה שזה ממש חסד עם כל הקושי והחוסר סבלנות לפעמים, שיש דברים שהם תהליכיים ונבנים גם בנפש בצורה הכי מדוייקת שגם אנחנו יכולים כביכול לבחור ולעמול. לבחור בטוב למרות הכל.
(וואו זה ממש מסדר את המוח, תודה על מקום)

זו הערכה שלי (לגבי עצמי בלבד כמובן).

 

וזה בדיוק הזמן למחות את עמלק ואת המחשבות הלא בריאות האלה על עצמנו..!
זה מתיש. אבל אל ייאוש, תתפלל על זה המחשבות, במיוחד בפורים. הכי הכל מתחיל משם.
הרבי מלובביץ' היה אומר "תחשוב טוב, תרצה טוב ותראה טוב" (משהו כזה אל תתפוס אותי בדיוקים), או כמו אחרים והמחבה יוצרת מציאות, זאת מלחמת עמלק

הרהורים של לפנות בוקר - לקראת נישואין וזוגיות

עשה לי טוב

יש לי מחשבות דומות לשלך אבל בכיוון של מצב שצריך להתרומם ממנו חח..

הפורים הזה בא לי ממש לא טוב השנה. פעם ראשונה שאני מדוכדכת לקראת החג הזה..לא הבנתי את מי שהיו במצב רוח כזה בתקופה הזאת בעבר. כנראה זה מעיד שלא הכנתי את עצמי כראוי..

ואני לא כ"כ מאמינה שפיתוח השריר של נתינה מקדם משהו. יש כאלה שלא עושים כלום ושקועים רק בעצמם והכל זורם זורם זורם........ואחרים תקוע תקוע תקוע......

פרקתי. הולכת מפה.

לא התכוונתי שזה מקדם בהכרח למציאת בן הזוג, התכוונתי שזה מחזק את התכונה הזו שהיא חשובה לזוגיות לכשתימצא.

 

בע"ה שיהיה לך פורים שמח למרות הכל. ובהצלחה

צודק, סתם ניצלתי כדי לשפוך מה שישב עלי. סליחה.

ב"ה, יש לי פורים מדהים, קוראים את המגילה והכל מתיישב.

"הגעת אל המנוחה והנחלה" וכי לא נשארנו עבדים לאחשורוש אחרי הנס? והאם זכינו במלכות אחרי נס חנוכה, או שהמשיכו המלחמות אחרי דורות?

דתיים לא מכירים באופן טבעי כמו שחילונים מכירים דרך אתרים או צד שלישי?

ולמה לשדך בגיל צעיר עוזר להתבגר על החלומות? הרי עם הזמן כשפוגשים את המציאות המורכבת יותר מתגמשים איתה

(על התאמה טכנית וחיבור אישי)

יש משהו שיותר מנסה לסרבל ולסבך מהרהורים של לפנות בוקר?

אם אתה מצטט אותי לפחות תעשה את זה נכון.

 

הגבת כאן ל3 שרשורים שונים אבל שיהיה. 

 

א. "המנוחה והנחלה" זה עניין יחסי - בזמן אחשוורוש היהודים הפכו ממועמדים להשמדה למקורבים למלכות, מצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני הגזירה. אחרי נס חנוכה לקחו עצמאות ו"חזרה מלכות לישראל". אז כן.

 

ב. לגבי ההבדל באופי ההיכרות וזמן השידוך - הגבת לדברי הרב נבון, לא לדבריי (וגם לא כל כך לעניין אבל אני לא צריך להסביר למה הוא התכוון).

 

ג. בשרשור הראשון הכותרת הפריעה לך? נו, טוב.

(חשבתי שאיזו זו מילה לא תקנית)

נכון שאחרי נס חנוכה הגיעה עצמאות אבל אחרי דורות של מלחמות עקובות מדם בהם נהרגו בני החשמונאים

וגם אם היה שיפור משמעותי במעמדם של היהודים בשושן עדיין זה לא המנוחה והנחלה. זה לא יחסי אלא ארץ ישראל ובית מקדש. גמרא מפורשת (מסכת מגילה או תענית, לא זוכר)

ולא הפריעה הכותרת, כל מה שכתוב מסרבל הכל

1. שאלת תם - מניין הבטחון שזה לא יקרה בחודשים הקרובים. אפשר לדעת את זה רק אם לוקחים הפסקה לא?

3. מאוד מזכיר לי שיש חברים שמתחתנים ואז הם כאילו 'סגורים' בתוך עצמם ויש כאלה שממש לא ככה... זה הבדל אם עובדים על השריר שציינת.

 

 

תובנה שלי - 

לחיות חיי רווקות מוצלחים זה דבר מאוד חשוב שצריך לתת עליו את הדעת. לא בדיעבד, לכתחילה (זה קצת אורך.. לא באלי להאריך).

קודם כל זה לא בטחון אלא הערכה די ריאלית בעיניי.

 

שנית, אני לא ממש בהפסקה כי אם מישהי פונה אליי או שיש הצעה (מה שפחות קורה כי לא אמרתי לאף אחד שאני מחפש) אז אני שומע, אבל כרגע אני לא מחפש באופן אקטיבי (אתרים, שדכנים וכו').

מטבע הדברים ציפייה יוצרת מתח (גם אם מועט וסמוי) ואכזבות. אין ציפייה - אין מתח ואין אכזבה. משחרר.

עכשיו, נכון שאפשר לצפות גם בלי להיות מתוח - מין ציפייה שליווה, ציפייה של סבלנות. אבל כמו שאמרתי במקרה שלי זו גם הערכה ריאלית.

זה לכבות את הרצון

לקטע מקהלת.

לי קשה עם הצורך לקחת לפעמים הפסקות ארוכות
שבהם אני לא בודק ולא מברר,
מצד אחד בניגוד לחברים אחרים שלי שלחוצים מהגזמה מהגיל
אני לא חושב שאני כזה זקן, וכן לפעמים רוצה להמתין לתקופה יותר יציבה בחיי, ומנגד הזמן באמת לא מחכה לאף אחד.
ואם לא עכשיו?- אימתי.
ולפעמים הרצון לקרבה אליה בא ומקווצץ' את הלב
ואז אני בוער מבפנים...

תודה שהחכמתני

רק לעשות את זה בצלילות ולא מבושמים 🤦🏼‍♀️

מי הבחור וכמה זמן היה הקשר..
תלוי גם בקשר ביניכם, כמה שיתוף היה ומודעות למה שקורה
אני חושבת שיש מקומות שלא נכון לחשוף את כל הסיבות במיוחד אם הן יכולות לפגוע בך או בו ואין בו תועלת למישהו אבל אם זה משהו שיכול לקדם את הצד השני ואותך מאמינה שכן הייתי שואפת שידע

אם זה משהו שיכול לקדם, חשוב מאוד לספר.

אם יש לו צורך אני אשתדל להציג לו משהו וכמובן שלא יפגע מזה.

אותי אישית זה מטריד כשמישהו מסב את תשומת לב כולם ברשות הרבים עם דברים שאין להם עניין לציבור הרחב 

פעם נעמדתי להתפלל במקום שחשבתי שהוא פינה שקטה בשדה התעופה ומסתבר ששם היתה העמדה של הכניסה לשרוול מפה לשם בסוף שמונה עשרה אני קולטת מאחוריי תור של אנשים שחשבו שאני הראשונה בתור

מסוג הסיפורים ההזויים וההגיוניים ביותר

מזכיר את הבדיחה הסובייטית על מישהו שרואה תור, מתקרב ושואל את האנשים מה מחלקים שם. הם עונים לו לא יודעים, ראינו תור אז נעמדנו. מגיע לראשון ושואל אותו מה מחלקים פה, הוא אומר שלא מחלקים כלום והוא פשוט נעמד לרגע והתאסף מאחוריו תור. אז רגע, השני מקשה, אם ככה למה אתה לא פשוט הולך? ומקבל תשובה, עד שאני ראשון בתור נראה לך שאני אלך?!

פעם התפללתי מנחה ברידינג.

(לא הספקתי שחרית)

זה היה די אתגר עצמי,

אם אני מסוגלת להתפלל שם🤷‍♂️

ומאחלת שתצמח ישועה גדולה!

מקווה, מאחל ומתפלל שרק תבנה ולא תצטרך עוד הריסות.

והעיקר שתבנה בית מעולה בישראל

(אבל אני משתדלת להאמין שאני כן מתקדמת איכשהוא מכל דייט לא מוצלח)

כל כך נכון.

ולפעמים,
בכ"ז,
אפשר לראות את הבניה שבכ"ז נעשתה.
לחפש אותה.
להאמין שהיא שם.
שה' מכוון ומשגיח.

אבל מאמינים שכל ירידה לצורך עליה!
וכל הרס לשם בניה!
שנזכה כולנו בקרוב. כך יצאנו משפל השפלים לארץ זהת חלב ודבש וזכינו מהרס הפירמידות לבניין הארץ שלנו.

לבניין בתים רבים שמחים ומאושרים שיצאו מתוך כל המאמץ על הדייטים המפרכים.
פורים שמח