כפי שכבר האיר לנו
@חדשכאן השאלה הבסיסית לגבי ניסיונות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו- היא: מדוע ה' מנסה? הרי הוא יודע ומכיר אותנו. אם זה סתם בשביל לבדוק- הרי הוא יודע!
נקודה נוספת שקשה זה שה' מנסה דוקא את הצדיקים ומי שיוכל לעמוד בניסיון. זה מגדיל את התמיהה- 'ה' צדיק יבחן'- אם ה' יודע שהוא צדיק אז מה הקטע של הניסיון?
זו שאלה שהרבה פרשנים שואלים על הפסוק הזה בבואם להסביר את עניינו של הנסיון.
לגבי מה שכתבתי. בבראשית רבה ל''ד, ב'-
מצינו שלושה בחינות הללו:
" "ה' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו". אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים.
אמר רבי יוסי הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משתבחת, וכל שהוא מקיש עליה היא משתמנת, ובשעה שהוא יודע שפשתנו רעה, אינו מספיק להקיש עליה עד שהיא פוקעת, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים, שנאמר: "ה' צדיק יבחן".
רבי אליעזר אמר לבעל הבית שהיו לו שתי פרות, אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא נותן העול לא על אותה שבחה יפה, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא הצדיק, שנאמר: "ה' צדיק יבחן"
יש כאן שלושה סוגים- הענין של הקנקנים זה בשביל למכור- כלומר בנמשל זה כלפי אחרים כדי שאחרים יתחזקו. המשל של הפשתני- זה כדי שהפשתן ישתבח, כלומר כדי שהמנוסה עצמו יצמח. והענין של הפרה זה העול- יש ייסורים שמישהו צריך לקבל.
לכל אחד משלושת המטרות הללו אנחנו צריכים אנשים חזקים שיקבלו את הניסיון. אז לכן 'ה' צדיק יבחן'.
לגבי הבחינה הראשונה- שהניסיון הוא כלפי חוץ- זה מה שאנחנו מוצאים באברהם אבינו. המדרש (ב''ר, וילנא, נ''ה) אומר כך:
"ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם, כתיב (תהלים ס) 'נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה', ניסיון אחר ניסיון וגידולין אחר גידולין בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם כנס הזה של ספינה וכל כך למה מפני קושט בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם שאם יאמר לך אדם למי שהוא רוצה להעשיר מעשיר, למי שהוא רוצה מעני, ולמי שהוא רוצה הוא עושה מלך, אברהם כשרצה עשאו מלך, כשרצה עשאו עשיר, יכול את להשיבו ולומר לו יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו, והוא אומר מה עשה, ואת אומר לו ואברהם בן מאת שנה בהולד לו, ואחר כל הצער הזה נאמר לו קח נא את בנך את יחידך ולא עיכב, הרי נתת ליראיך נס להתנוסס".
וכן במסכת אבות (ה', ג'):
"עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם, להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום"
- אם כן המטרה היא כלפי חוץ- לחזק אחרים. להודיע, להראות לנו שהמודל הוא אהבת ה' גם כשמורכב.
זה ממש כמו שמי שאומר שקשה לו לקיים את התורה כי הוא עני אומרים לו כלום אתה עני יותר מהלל וכו' אותו הדבר גם לגבי הניסיון- אחרי אברהם אבינו אין טענות..
הנקודה שאמרתי בתגובה הקודמת לגבי אברהם אבינו- @חדשכאן נתן פה כיוון מעניין נוסף. הרמב''ן לא בדיוק אומר את זה אבל אני חושב שהדברים יכולים להתחבר: (בראשית, כ''ב, א')
"ענין הניסיון הוא לדעתי, בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו, אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה, יקרא ניסיון מצד המנוסה, אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן, כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בניסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו. והנה כל הניסיונות שבתורה לטובת המנוסה".
אמנם הרמב''ן מכוון לענין שהצדיק מקבל את הניסיון והוא מזדכך ע''י כך וקונה את אהבת ה' גם בצורה מעשית- מוריד את האמונה בה' ואהבת ה' למציאות, אבל אפשר גם לחבר את זה לדבריו של
@חדשכאן- שחלק מהענין זה להראות לצדיק מה הכח שלו, לחזק אותו ולעודד אותו להתקדש ולהתגדל עוד יותר
עוד הארה קטנה, שאפשר להרחיב בה (אבל אם מישהו ירצה אולי עדיף בשרשור נפרד..) זה שהרמב''ן אומר במקומות שונים שהמילה ניסיון היא כמו מה שאנחנו אומרים 'לצבור ניסיון'- כלומר מלשון הרגל. להרגיל אותנו לדבוק בה'. זהו ממש בקצרה.
יש כמובן עוד מה לעיין בפירוש המילה 'יבחן'- שזה כמו בחינה , ולכאורה הוא כן בוחן את הצדיק. וכן במשמעות המילה ניסיון