מתאים מבחינת הכל אבל הרגש ולא בטוח שרוצה..לא שם
וזה גורם להתנהלות מסוימת
עזרה?
יש המון טכניקות להפעיל רגש.
אם יש תחושה/אינטואיציה של לא מתאים זה משהו אחר, אבל אם סתם הרגש לא תמיד מצליח - שווה לעבוד קשה בשבילו, אם יש תחושה של התאמה.
וגם - התייעצתי פעם עם אנשים חכמים לגבי רגש שנחלש לפעמים, והבנתי שזה בסדר גמור.
אבל היא (כן, היא) ביקשה עזרה. התגובה שלך היא לא עזרה
את מנחשת שיש משהו שלילי (או "לא מתאים") אצל הבחור, ולכן מחליטה שעדיף לעזוב.
אני לא הבנתי אפילו תחבירית מה בדיוק הסיפור. מאיפה הנחרצות שלך שלא כדאי להמשיך?
מדובר פה בשני בני אדם, עם מערכות רגשיות מורכבות.
אולי בכלל זאת היא שלא מצליחה להרגיש, והיא צריכה לעבוד על הרגש שלה, ולא לחפש בחור אחר?
מי אמר לך מה הנסיון שלה לגבי האפשרות למצוא בחור אחר?
מה שאני מבין מהכתוב זה שהרגש הוא "פעם כן פעם לא", לא שהיא לא רוצה אותו.
ואנשים יכולים לעבוד על הרגש שלהם. יכולים להתקדם ולהשתנות. יכול להיות שמה שמפריע לה הוא משהו מסוים ואפשר לשנות אותו.
אני לא כתבתי לה "תתחתני איתו ואחרי החתונה תתאהבי בו".
כתבתי לה שכדאי לבדוק איך לעבוד עם רגש, וגם שהרגש לא צריך להיות תמיד ברמה הכי גבוהה.
אצל ה' תמיד יש דרך חזרה!
ה' אוהב אותך בכל מצב ותמיד רוצה לקרב אותך אליו בחזרה!
זה נשמע שיש לך לב ענק עם רצון עצום
תחזיקי ברצון הזה ותחפשי את הדרך שלך לחזור אליו,
צעד צעד יד ביד עם הלב והשכל.
באימון אפשר ממש להתחבר מחדש אל הרצון הכי אמיתי שלך,
לגלות מה הדרך שלך להגיע לאן שאת רוצה בשמחה והתחדשות!
האם טעית? יכול להיות.. אבל מה זה משנה, כל אחד טועה בחיים.
בדיוק שמעתי ששאלו מליונר איך הוא הגיע לזה, והוא אמר "נפלתי הרבה פעמים"...
נופלים וקמים - נופלים וקמים - נופלים וקמים.
יכול להיות שהייתה תקופה שהייתה נפילה גדול שאת לא רואה בכלל איך זה קידם אותך בחיים -
ועכשיו יש לך 2 אופציות להמשיך בהם -
להמשיך ליפול ולהתרחק
להחליט לעשות שינוי ולחזור לעצמך בגרסה חדשנית, עמוקה יותר, שמחה יותר
ואז תגלי שגם הזמן שנפלת - הוא חלק מהמקפצה.
תחשבי איזה כוחות שהיו איתך בזמן הזה
יכולים לשרת אותך בעליה שאת רוצה.
להחליט שעושים שינוי - זה החלטה שאפשר לעשות ברגע,
ואז לחפש מה הדרך להגיע אליה.
מאמינה שאת יכולה,
וה' רואה את הרצון שלך ושמח בך!
אל תאבדי את עצמך...
כואב לשמוע
יש דרך גם כשלא נשואים למצוא את המקום הזה שנקרא אנחנו ולהיות שלמים בו.
אבל מאחלת לך שתמצאי את שאהבה ליבך בקרוב ממש.
(אשמח לעזור אם תרצי)
מקום בעולם*צריכה משהו קרוב לוודאות. קשה לי מאוד עם חוסר בהירות. לא מאחלת את זה לאף אדם.
*לא בדיוק הבנתי.. =/
* לא קרה לי בדייטים לדעתי. אולי לזמן כל כך קצר שכבר שכחתי. קרה לי וקורה עם כמה חברות נפש שלי.
* ואי איזה שאלה יפה. ואי היו כאלה שפשוט כן, דברים שאפילו לא ראיתי בי והם כל כך העצימו את זה והעריכו את זה. שזה פשוט ריגש...
)נראה שהדיון מיצה את עצמו
ברוקולי
המפגש עם אובדן ואבל אינו נחמד אפעם.
הוא צובט וכואב מאוד ולא משנה באיזה מעגל נמצאים קרוב/ רחוק
את יודעת אבל?
שיש משהו מאוד בריא במנגנון החיים וחדוות החיות שגורמת לנו לכאוב את האובדן במיוחד אם הוא לא צפוי
אבל אותו מנגנון של חיים והרצון לחיות הוא גם שגורם לנו להתחזק
איך מוצאים כח?
א. מותר שיהיה גם קצת חוסר חשק , זה באמת לא קל ללכת לשבעה פעמיים בשבוע
ב. חושבים על משהו שהיית רוצה ללמוד מהנפטרים וליישם אותם בחייך
אני מניחה שאותם נפטרים והמשפחות האבלות שמחים בכך שיצר החיים והרצון לחיות חיים שמחים ומלאים ימשיכו והיו רוצים שתמשיכי במשימות
הרבה כח
ובשורות טובות
כנלהפיכדי שלא נאבד אותם. חסרון החיים מותיר רושם בנפש את הצורך הזועק לחיים משמעותיים.
ולכן גם בבית האבל מספרים בעיקר מעשים טובים של הנפטר. כי זה עיקר החיים.
אחרי שמסתכלים לרע בעיניים ומעכלים את זה, ממשיכים הלאה באופן יותר חזק.
בקיצור, השלב שאחרי ההזדהות עם הכאב, הוא הפנמה של תהליך החיים, שזה דבר חיוני.
"טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה".



בוז
משה
ימ''לברצינות תייגת אותי? 

ימ''ל
חופשיה לנפשי
ארצ'יבלד
חופשיה לנפשי
מחפשת דרך להגיע למאורסים ולקראת אירוסין
~nhykb~
אני מאורסת.. אפשר קצת יותר פרטים על החוברתn.l
~nhykb~אחרונהבודד? לוקח בננה? 
תפוח יונתןבאות רק כשיש ציפיות
וציפיות יש רק לאנשים שיש להם רצונות
והם אופטימיים
ואופטימי זה טוב
לפיכך
אכזבות זה טוב
(מחשבות של עייפות)
והיום אני בעיקר אכזבתי בן אדם , אז איזה זכות יש לי להגיד את זה בכלל?)
וזה נכון חלקית.
(הייתי אומר שהחלק שיפה לא נכון והחלק שנכון לא יפה)
נכון שיש אכזבות רק כשיש ציפיות, ונכון שיש ציפיות רק כשאופטימיים ולהיות אופטימיים זה טוב.
אבל זה לא נכון שאכזבות זה טוב;
לוגית זה כמו לומר שרק אנשים חיים חולים אז טוב להיות חולים,
או שרק מי שיש לו כסף מפסיד אותו אז טוב להפסיד כסף.
ולכן החלק שנכון לא יפה, אבל זה מה יש.
עדיף לצפות ולהתאכזב מאשר לא לצפות ולא להתאכזב.
אבל יותר עדיף לצפות ולא להתאכזב, וזה תלוי גם בבחירה ולא רק בנסיבות.
לא מפסידים מלהיות אופטימיים בחיים
מבטיחה לך מנסיון אישי
יש לי 2 סיפורים בנושא
ראיתי בחור בתמונה, בתמונה הוא לא חייך. כשנפגשתי איתו ראיתי שהשיניים שלו היו מאוד עקומות וזה הפריע לי.
יצאתי עם בחור שהשיניים שלו היו צהובות ברמה שממש רואים וזה גם הפריע לי מבחינה אסתטית

ברוקוליאחרונה
יעל מהדרוםאחרונהפגישה שלישית זה מתקדמות?
ומה עושים בהן?
אפשר לעשות דברים אחרים חוץ מלדבר?

מה שעושים - מה שמרגיש בנוח. זה כמו ריקוד לאט לאט או מהר מהר צועדים אחד עם השני.
הקצב פחות משנה אלא התיאום בין השניים.
תמיד צריך להיות מי שאמיץ שנפתח קצת יותר ומשחרר קצת יותר או מנסה 'לפתוח את השני' קצת יותר. לפעמים זה אחד לפעמים זה השני. עושים מה שנוח מה שכיף, מה שיכול לקדם קשר . תמיד מה שזה - זה מה שנעים לשני הצדדים.
חוסר נעימות זה הכנסות למצב של תקיעות. נעימות זה בירור בריא.
קיצר - צריך תאקט וזהו. חוץ מזה תעשי מה שבא לך.
בוגרת קטנהאחרונהבכללי, בקשר חשוב שתהיה הדרגה.
בהתחלה באים להכיר בצורה נעימה, בסקרנות, בכיף.
עם הזמן אפשר להעמיק את השיחה ולהעמיק את הדיבור על הרגשות,
על מה עובר על כל אחד.
לדבר על מה קורה בינכם. מה טוב, מה קשה..
כמובן שאפשר לעשות יחד דברים אחרים, לצאת לקניות, לטיול, לבקר חברים.. זה מאוד תלוי בסגנון של הקשר בינכם.
גם על זה אפשר לדבר עם הבחור ולשאול אותו איך הוא מרגיש עכשיו,
איך הוא רוצה להתקדם וכו.
ועוד כלל מעניין -
יצא לך לנסוע ברכב עם הילוכים?
כשהרכב מתחיל לרעוד - סימן שצריך להעביר הילוך.
הרבה פעמים מרגישים את זה גם בקשר,
שפתאום משהו לא עובד, מרגיש חסר, צריך לבדוק מה הוא - ולפעמים פשוט הגיע הזמן לעלות שלב ביחד.
בהצלחה!!
יהיה בסדר....
ארץ השוקולד
וגם צריך לפנות את הלב מהעבר.
מאוד קל להתייחס ל'עולם הדייטים' כאכזר. למה הוא אכזר כ"כ? כי הוא לא מספק לנו את הקבלות שרצינו שהוא יספק.
כי הצפיות שלנו נשברות אחד אחרי השניה. ובכל זאת -
הסתכלות על עולם כ'עולם אכזר' היא נתונה לבנאדם. לא נראה לי שזאת הסתכלות שמקדמת משהו.
לגוף העניין -
אני לא מוחק.. אין לי כ"כ סיבה למה
לפעמים זה פשוט נשכח
לפעמים אפילו לא הספקתי לשמור את המספר אבל ההתכתבות נשארה
לא מרגישה שזה משנה אצלי משהו
אבל שאתחתן בעז"ה נעשה מחיקה חח

מאותה סיבה לא מחקתי מישהי שדחתה אותי כי אני מכוער מידי בשבילה, ראיתי אותה בקבוצה אחרת והצעתי לה (ולא ידעתי שזה היא) היא הסכימה ופתאום ראיתי מהווצאפ שזאת אותה אחת, וכך נחסך לי דייט מיותר (ההיא מהסיפור האהוב עליכם עם הדגים בים למי שלא הבין)
נשמע קשוח אבל ככה מרגישה.
ב"ה יש הרבה שמחות. יכול להיות בשבוע אירוסין, חתונה ווורט.
כל השבוע עוד ועוד אירועים ואני קצת לבד..
אני אחת שצריכה את ה2-3 חברות טובות ויציבות שדואגות לה, וככה מתוך סביבה יציבה
מרגישה נוח ופתוחה ואהובה.
החברות המדהימות האלה, התחתנו ישתבח שמו.
ואפילו לאחת יש ילד.
הראש שלהם ככ לא איתי, ככ לא בשבילי.
ואחרי כל חתונה אני יוצאת בוכה.
מרגישה ככ מנותקת מהכל ומחפשת את עצמי, מרגישה לא בחבורת השווים. מרגישה מחוץ למחנה..
הברות הטובות שלי וגם השאר מתייחסות רק למאורסות או אלו שעוד מעט מתארסות..
ואני לא שם. רוצה מאוד אבל ה' יודע יותר מה טוב.
קשה לי כל כך להגיע לאירועים.. אני מרגישה כ"כ לבד מבפנים..
וגם ככה קשה לי עם חתונות.. הרעש.. העומס.. הריקודים.. לא בשבילי.
לא להגיע? זה יוציא אותי עוד יותר מהחברות, גמ ככה זה המקום היחיד שנפגשים.
ומה יהיה על מצוות שימוח כלה?
ותמיד שיהיה לי קשה אני אברח ולא אתמודד?
אבל איזה אופציה יש?
מרגישה בלי יציבות, בלי חברה אוהבת שנמצאת בשבילי.
וזה הזוי, כי באולפנה היה לי המון חברות ותמיד מוצאת את המקום שלי וככה ברוך ה' בכל מקום
מתחברת מהר ומוצאת חברות.
ה' איזה ניסיון כפול ומר מתוק זה.
הקפדתי למצוא חברים חדשים, כל הזמן.
זה הצריך אותי לשנות את האופי שלי מביישן ומופנם וסגור לפתוח וחברותי שיוצר קשרים תוך דקות עם אנשים שלא פגשתי מעולם. ואני רק מרוויח מזה - על אף שלפעמים שתי הדמויות האלה מתערבבות וזה יוצא קצת לא מובן (אני יוזם קשרים עם אנשים אב מתבייש לדבר בפני אנשים שאני לא מנסה ליצור קשר איתם)
העולם מלא אנשים שיכולים להיות חברים. עם קצת אומץ, לומדים לשתף את העולם הפנימי עם מי שיש ולאו דוקא עם חבר אחד הכי טוב.
ואני מאד מקווה בשבילך שתמצאי חברות כמו כמה חברים שיש לי - שאין שום הבדל בין הקשר שלי איתם לפני שהתחתנו לאחרי. אולי מבחינת הזמינות בפועל או תדירות הפגישה, אבל אני יודע שאני יכול להתקשר אליהם בכל זמן, ואם יהיה צצורך הם יתקשרו בחזרה.
וכמובן, החובה לשמח כלה לא גוברת על הצורך לשמוח. אבל היכולת להתגבר על הצער האישי ולשמח אחרים, אין מה שמשחרר צער יותר ממנה.
זאת החוויה שלי. מקווה שיועיל לך
זה הכי הגיוני שכל אירוע יהיה קשה בשבילך,
דווקא בגלל שאת כזו חברותית ופתאום כולן נעלמות.
זה שתבחרי לא תמיד להגיע לאירועים לאו דווקא אומר שאת לא מתמודדת ובורחת.
לפעמים זו ההתמודדות הנכונה.
את בעצם צריכה לשאול את עצמך מה יעשה אותי יותר שמחה וייתן לי יותר כח להמשיך ולהתקדם לעבר החתונה שלי.
גם לעניין החברה - מצד אחד את אומרת שזו ההזדמנות שלך לפגוש חברות,
אבל מצד שני זה משאיר אותך כאובה.
את יכולה לבחור להתנתק לתקופה כי זה מה שנותן לך כח כרגע (מקסימום פתאום כולם ידאגו לך שהסתגרת ויתחילו לשדך לך ;) )
ומצד שני, תמצאי לך חברות חדשות או מקומות שנותנים לך כח לעבור את התקופה בטוב.
תפנקי את עצמך במה שעושה לך טוב, מגיע לך!
בנוסף אימון לחתונה הוא דבר שמאוד נותן כוחות ושמחה בדרך וכמובן שמקדם מאוד את החתונה.
ממש מעריכה אותך על היכולת לכתוב שזה נסיון מר ומתוק.. להצליח לראות מתוך הקושי וההמתנה את המתנה.
ואני רוצה להוסיף לך למתנה הזו, שתדעי שבחיים אחרי הנישואים יש המון רגעים של לבד,
שאפילו הבעל שהכי קרוב אליך פתאום מרגיש רחוק.
זו מתנה כבר ללמוד איך להתמודד עם זה,
ה' תמיד איתך ואיתו את יכולה לדבר תמיד ולשפוך את מה שיש לך בלב
מבין המילים הכואבות בלט הרצון הגדול שלך להתמודד. וזה ממש מיוחד!
אני מסכימה עם אסתר שהתמודדות זה לא תמיד לבוא.
עכשיו את בתקופה של טלטול של אי יציבות וזה בדיוק הזמן לבנות אותך שוב.
כל טלטלה ושבר זו הזדמנות לבניה של משהו גדול וחזק יותר.
כי בחיים האדם נופל וקם ובתהליך של בניה תמידית.
כל מה שתעבדי עליו עכשיו ותבני אותו בעמל ודמעות ילווה ויהפוך את הזוגיות, האימהות
ובכלל את עבודת ה' שלך ליותר חזקה וטובה.
תהיי איתך בכאב. ותראי כל פעם מחדש אם נכון לך להתגבר וללכת לחתונה או שאולי הפעם נכון לך להרפות.
והכי חשוב תשאלי אותך מה ממלא אותך שוב בכוחות ובאמונה?
(משפטים מחזקים ומשמחים, תחביבים, שיעורים מסויימים, דמות מחזקת, חברויות חדשות, וכו')
לגלות מה ממלא ומחזק אותך לאחר קושי זה נכס גדול לחיים.
מניסיון ה' ברא לנו לב ונשמה נפלאים שיודעים להתרפא ולגדול.
אם תהיי קשובה לקצב האמיתי שלך ויחד עם זה תרצי להתקדם בתוך כל הקושי.
תראי שרק תרוויחי מהאתגר הלא פשוט הזה.
הרבה הצלחה ובעז"ה שתזכי גם את להרבה שמחות בקרוב!
(אגב יש הרבה חברויות שחוזרות לאחר כמה זמן מהחתונה, כמובן אם תרצי ויהיה לך טוב)
אני רק מרגישה שצריך לנצל את זה לתפילות ממש, מהכאבים הכי עמוקים והכי קשים.
ולמצוא דברים שישמחו אותך ויעשו לך טוב, לפתח דברים שאת עובדת, לעשות דברים חדשים.
למצוא מעגלים שתומכים בך.
ושמתי לב שיש חברות נשואות יודעות מאוד להקשיב ולעזור, זה אולי דורש קצת יותר פנייה מאיתנו לפעמים אבל הן לגמרי דואגות לך וחושבות עלייך.
ושבקרוב תצטרפי לצד השני.
וכתבתי פוסט בנושא בדיוק בחמישי האחרון.
אשים לך אותו בהמשך.
הקושי העיקרי הוא שבעצם, בראש את מבינה שזה לא הנכון לך
ובלב יש עדיין את כל מה שהיה טוב בקשר, הקשר הנפשי ועוד.
בשלב הראשון כדאי להתחבר לתמונה של מה היה קורה אם היית מתחתנת, ברגע שאת ממש צריכה תמיכה זוגית.
לנסח את כל המשפטים שהיו עולים לך אז.
ולנסות התחבר ברגש למחשבה של כמה זה לא היה טוב לך אם היית מתחתנת.
אחת הדרכים החזקות לחבר את הרגש והשכל, היא לעשות לעצמך דמיון מודרך פעמיים ביום.
(אני עושה את זה עם מתאמנות אחרי שעברנו ביסודיות על כל מה שהיה טוב בקשר ומה שלא היה טוב והביא לפרידה)
לדמיין איך משהו טוב קושר ביניכם כמו חוטים, שיש בהם את כל מה שעבד בקשר.
להודות לו עליהם.
לקחת מכשיר שאת בוחרת (לייזר, מספריים וכו')
כל חלק מהמכשיר מורכב ממשהו אחד שממש לא היה טוב.
ואז להגיד לו מילות פרידה, לדמיין אותו אומר לך מה שאת רוצה לשמוע.
ולחתוך את החוטים, לגלגל אלייך חזרה את כל הטוב שהיה בקשר.
וללכת הלאה עם הטוב שקיבלת אבל בלי הבחור.
ולתת לעצמך את הזמן הנפשי עד שהקשר הזה כבר לא יציף לך כ"כ הרבה כאב.
והנה הפוסט, שבנוי על אותו רעיון, רק מנוסח קצר יותר כהודעה לוואטסאפ:
תיפרדי מהאקס
חשבתי שסיימתי לבכות בגללו. 👎🏻
לא נפגעתי מספיק מאיך שהוא עזב בצורה מגעילה , שגם כל רגע הוא עולה לי במחשבות? 😡
אוף...
השבוע החברה הציעה לי שוב לצאת אותו,
ופתאום, לרגע, כ"כ התגעגעתי להקשבה שלו, לשחנש"ים שהיו,
למישהו קרוב שיכיל אותי, להתאהבות, לנתינה,
לפרפרים בבטן כשהיה לי מישהו. 🦋
אבל אני יודעת שיהיה לי גרוע להתחתן איתו.
הוא באמת לא בשבילי.
הפערים בינינו כמו נהר גועש.
אין סיכוי בעולם שאני פשוט אשכח אותו? 😢
אם הטלטלה הזו קורית לך,
קבלי דרך אחת
להשתחרר מהאקס.
הקושי ברגע הזה, הוא הפער מבפנים.
הראש יודע שהוא לא מתאים.
הלב עדיין אחוז בחווייה הטובה והקשר הרגשי. ♥
כדי להצליח להיפרד, את צריכה להביא אותם להתמקד באותו הכיוון ⬅
תדמייני מה היה קורה אם הייתם נשואים,
ברגע שאת חייבת תמיכה זוגית.
איזו מחשבה תהיה לך שם?
דוג',
👎🏻"נשארתי בודדה. חבל שהתחתנו"
👎🏻"תמיד הוא נבהל ובורח כשאני נחלשת"
👎🏻"איזה חיים משעממים איתו"
1⃣ תנסחי משפט מדוייק להרגשה שתהיה לך ברגע קשה.
2⃣איזו הרגשה הוא עושה לך בגוף ?
3⃣ בכל פעם שעולה בך געגוע אליו, תדמייני את המשפט. יחד עם ההרגשה שהוא מעלה לך בגוף.
4⃣ יחד עם המשפט, וההרגשה בגוף, דמייני אותך הולכת בשביל שמוביל מאיפה שאת היום, למקום שבו את משוחררת לגמרי מהקשר.
את הדמיון הזה, תדמייני כמה פעמים בכל יום .
אחרי כמה ימים, ההרגשה שלך תשתפר פלאים.
ומוסיפה,
תחבקי את עצמך חזק על מה שנתת כדי שהקשר הזה יצליח.
אהבה וכאב כרוכים אחד בשני.
מי שמוכנה להתמסר, לקדם קשר, לאהוב, להשקיע, לצאת מהמשבר כשכואב אחרי פרידה,
תצליח בע"ה.
זה ממש מתסכל. אחרי שחשבנו שיצאנו מזה, לא עוד בירורים וטלפון ראשון ולהתרגל לאדם חדש עם השריטות שלו.
אבל הידיעה שאנחנו הולכים לנצח (win) נותנת את הכח להכנס לזה שוב.
מצד שני, ממש מזדהה עם מה שאת כותבת על התסכול בלהתחיל קשר חדש.
יכול להיות שהצעה שכיף לשמוע עליה מקילה על התהליך.
ודורש ממך להתרומם ולאגור כוחות
להיות מוכנה להתאכזב
לעבור את השלב הראשוני של ההכרות והניכור של דייט ראשון
להפתח שוב
והפרידה יכולה לקחת זמן,
מקרה קיצון שאני מכירה,
לא מזמן חברה שלי, שמחתנת ילדים כבר, ומאושרת מאד בחיי הנישואין!
סיפרה לי שמידי פעם עולה לה החבר שהיה לה כמה שנים ותמך בה בזמן מאד קשה בחיים שלה
והיא חוזרת על תהליך הפרידה ממנו.
שבע"ה הקב"ה יקצר לך אותו ותמצאי באושר ובקלות.
יאיייי
בוגרת קטנה
ארץ השוקולד
n.l
אורות הכתובה
בינה.אחרונה
חלל הפנויתודה שסיפרת!! באמת משמח!!
תוכל אולי להגיד מה לדעתך עזר לזה? (אם יש משהו מיוחד...)
כאילו לא יודעת, תחזק אותנו.. אולי יש לך איזה דבר חוכמה בעניין
(סגולה, תפילות, ברכות וכו')
adar
אלעזר300
ניצנים
אורות הכתובה
בוגרת קטנה
בית עדי עד
בינה.אחרונה