פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 498)

א - י
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
פא - צ
קא - קיב

בזכות חברה מהממת שלי שקרבה אותי לנושא,

(לא בעד עליה להר הבית, תלוי מי מה למה כמה וכ"ו, כל מקרה לגופו)....

סתם, אם הגעת לפה ושאלת את זה אז זה סימן שהגיע הזמן חביבי

לא יודע מתי הוא חי סתם בשביל עצמו חח

מעניין.. מצאת קשר בין הדברים?

"בני עקיבא, בני עקיבא

עבודה זרה

כל חניך כל מדריך 

יש לו חברה"

יש גם אחד על אריאל באותה מנגינה

"אריאל, אריאל

עבודה זרה

אין בנות אין בנים

יש רק מחיצה"

פרידה זה דבר כואב, והטבע של בני האדם זה לשתף ולפרוק, במיוחד במקרים של פרידה..
לצערי מכיר את זה מקרוב, ואסור לשמור בלב..זה הכי כואב!
החברות לא נמצאות שם בשבילך, וגם המשפחה לא.. ואפשר להבין אותם, לא כולם בנויים להכיל, ולא לכולם יש זמן לשמוע את הסיפורים ואת הצרות שלנו...
אל תדאגי, הקב''ה איתך וישלח לך את האנשים הנכונים כדי שיהיו שם בשבילך..
אבל...אם כל הקושי העצום, לא סתם כתוב אצלך בפרופיל "מצווה גדולהלהלה להלה להלה להיות בשמחה!.. " אז יאללה תראי לכולם איך את מקיימת את המצווה הגדולה הזו..

 

הרי זה כאב של כל הזמן. כל פעם שנזכרים, שאומרים משהו שמזכיר שאמרנו ש..., שאוכלים משהו שאכלנו ביחד, שבדיוק חשבתי שעכשיו כבר...,

והמשפחה לא חווים את זה ככה. חברות אולי, כי הן באותה סירה. יותר נכון, הן בסירה ליד, אז הן יודעות מה עובר עלייך בסירה שלך. אבל זאת רק ידיעה. הן לא יכולות להיות איתך 24/7, בטח לא בעומק הכי משמעותי.

אז כן, זאת התמודדות של לבד, אין הרבה מה לעשות. כואב זה כואב.

ולפעמים הדבבר הכי נכון זה להשתמש בזה שאף אחד לא מבין את הכאב, כדי לנסות להשתחרר ממנו.

הם רואים את המציאות ככה, כי הם מחוץ לקשר הזה. אבל עכשיו גם את. אז ברוכה הבאה לעולם שמחוץ לקשר.

בדבריך אני מוצא פתח לשאלה - מה עוזר לנו להיות אופטימים? מה גורם לנו להיות בתחושבת בטחון כלפי העתיד, ההווה?

לדעת שאני לא שם כרגע (תמיד יש לאן התקדם כן..)

ואיך להתקדם לשם.

תפילה!!!

אני אף פעם לא הרצתי בראש סרטים של להישאר רווק יותר מחצי שנה מהרגע שבו הייתי. וגם היום לא.

ויש גם הרבה בחורות טובות מאד מעל גיל 26 שפגשתי בעצמי.

אני מניח שיש עוד אחת שעדיין לא פגשתי, אז כנראה יש בסך הכל די הרבה

באמת שכבר נמאס מהניק הזה... 😒

ומתעסק ב-לחלום על התחושה המדהימה להיות בכותל עם אשתי לעתיד..

אתה מוזמן ולבוא ולספר לי איזה תחושות אני מכיר..

לימוד משותף נראה לי אחלה, מתי שזה מרגיש שייך.

מה שמעניין שבדר"כ מי שקל לי 'להאשים' בכך אלו בנות צעירות... סתם מצחיק.

העולם מלא בבני אדם רווקים שאפילו לא יודעים מה הם מחפשים..
לפחות שיעשו שיעורי בית..



 

שיראו שיעורים על הנושא, שילמדו על הנושא של השידוכים..
שידעו בדיוק מה הם רוצים ומחפשים....
אין הרבה מקום למשחקים, כי יש כאן הרבה רגשות ולב של בנאדם..

אבל זה נכון לשני המינים 

ללא הבדלים בגיל 

יצא לי כמה פעמים שאני מתחיל לצאת אם מישהי ואז היא אומר לי שהיא חשבה שהיא מוכנה לקשר אבל היא מרגישה שלא... וזה ממש מעצבן, אולי תחשבי לפני שאת מתחילה לצאת איתי אם את מוכנה או לא!..

קיצר מבין אותך ממש, אבל זה לא קשור לבנים אלא לסוג האנשים משני המינים...

הקטע הוא שלא פועלים נכון

קודם צריך לבדוק בשכל שזה נכון

ואז לפתח רגשות לאט בעדינות בזהירות וברגישות, רק כשבטוחים שזה הדבר הנכון לעשות

לפעמים נוצרים מצבים לא נעימים בגלל שאנשים לא מחוברים לרגש שלהם ולפעמים זה בגלל שהם לא מחוברים לשכל שלהם..

וואי, נקודה מעניינת

לא יודעת למה

הגורם העיקרי הוא צורך נפשי בקיים בזוגיות. לפעמים לאנשים ונשים קיים הצורך הזוגי בלי הרצון לקחת אחריות על הקמת תא משפחתי - כלכלת בית, גידול ילדים וכו'...