פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 53)

ולומר אחרי הביס האחרון ״אני יכול להסתדר יפה מאוד בלי לאכול פיצה. מי צריך פיצה ? אני לא רעב לפיצה בכלל. אפשר להסתדר יפה מאוד בלי פיצה״

זה בגדול.

המומחים הגדולים יגיבו אחרי. אני רק הכנתי את השטח.

בהצלחה וחג שמח.

נ.ב - אני הגעתי למסקנה, שכל פעם שאני חושב על דברים פחות טובים, סתם דברים שצפים, זה סימן שהכל בסדר גמור כרגע ובגלל שכ״כ בסדר,

אז יש זמן למחשבות נוספות.
וכל פעם שיש לי תקופה קצת לחוצה, אני אומר ״אלוהים תן לי שקט, בלי לחצים, בלי בעיות, שיהיה הכל בסדר גמור ורגוע״.

ניקח בן אדם שנמצא עם מינוס של 20,000 שקל כל השנה,

הוא תמיד חושב איך לסגור את המינוס ומוטרד מזה.

תני לו לזכות בלוטו ב 2 מיליון שקל, הוא ימשיך להיות מוטרד מה לעשות איתו, מה לקנות, איפה להשקיע, איך לשמור.
אין לזה סוף.

טוב לך איתו שאתם נפגשים ?

הוא בחור טוב ? מתנהג יפה ? מכבד ? אפשר לסמוך עליו ?

זה המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.

בהצלחה וחג שמח 2.0

לגבי מרחב, יש אנשים שצריכים קצת מרחב, יש אנשים שצריכים הרבה מרחב, אם את חושבת שאתם פחות או יותר מתואמים בקטע הזה, זה סימן טוב. רומנטיקה הצידה, ברור שזה יותר נחמד לצייר / לשמוע מוזיקה / להאכיל ברווזים לבד, מאשר לשבת לידו וששניכם תבהו בקיר. וברור שיותר נחמד לדבר איתו על משהו מעניין / לעשות משהו ביחד מאשר לבהות בקיר לבד. בקיצור, אין איזה משהו שאת "אמורה" להרגיש בהקשר הזה, לדעתי, אלא פשוט לזרום עם מי שאת.

כל עוד אין סלידה

רגש זה משהו פנימי שנבנה, ולא התלהבות חיצונית

ולכן גם אם לא מרגישים לבבות או נצנצים או רגש משמעותי- זה טוב, השכל אמור להוביל בשלב כזה וב'ה עם החתונה יגיע הרגש

אני לא מסכימה שהרגש מגיע אחרי החתונה

הרגש מגיע קודם כל לפני החתונה .. זה שאחריה אמור להתעצם כן..

לא לבנות מה יהיה אחרי החתונה .

לפותחת השרשור את טוענת שאתם חודש ביחד אינטנסיבי .. יש לזכור שזה רק חודש .

עם הזמן הרגש אמור לעלות או להתפתח .

במצב תקין חושבים אחד על השני ..מה הוא עושה? מתי אני יכולה לספר לו חוויות שלי?

 בקיצור מתי אדבר איתו ,ומתי אראה אותו ..? מתי אשתף אותו ?

זה לא סותר שאת צריכה לאהוב גם את רגעי הלבד

בהצלחה 

אצל יצחק ורבקה הרגש בא אחרי

אצל יעקב ורחל הרגש בא לפני

אפשר כך אפשר כך תלוי לפי ההרגשה האישית

זה לא ממש תעודת ביטוח או אינדיקציה איך הדברים ייראו בעוד 10 20 30 40 50 100 200 שנה

אחרי החתונה כל הדברים יסתדרו היא מוטעית..

צריך בסיס יציב גם לפני .

התאהבות אינה תנאי לנישואים מוצלחים יעידו על כך אינספור זוגות חסידיים שחיים בסבבה

למי שזה חשוב לו אולי זה באמת חשוב אין טעם להתקדם אם כל הזמן תהיינה נקיפות מצפון וספקות וחששות אבל לא נראה לי שזה המצב המתואר

אישית אני לא רואה מה הקטע להיפתח רגשית ופרפרים ואהבה למישהי שאני מכיר בסה"כ חודש+ ואין בינינו שום מחויבות ומחר 50% היא תפסול אותי בגלל אבדהו"ז, וכשההלכה מגבילה אותי מה כן לומר מה לא לומר כמה להתקרב כמה להתרחק. אבל זה כבר אינדיבידואלי.

עם חלק ממה שכתבת אני מסכימה

אין ספק שגם הזמן פקטור פה

אבל אם לא מבינים מה האור של האדם שמולי

לעומת בנים אחרים .

אז צריך לפתח את זה 

ממש ממש לא כדאי לוותר על רגש כלשהו לפני החתונה.

זה כמו להשוות אש של מדורה לעומת אש של גפרור..

כמובן שברור שאש של מדורה היא הרבה יותר חזקה מאש של גפרור, אבל לרוב המדורה לא נדלקת מעצמה אלא מתחילים להדליק גפרור ואז מוסיפים לאט לאט עצים עד שנהיית מדורה.

מי שאוסף הרבה עצים אבל לא דואג שיהיה לו כבר גפרור, עלול להגיע למצב שלא יהיה לו דרך להדליק מדורה.

יצא לי לשמוע לא מעט נשואים שיש להם כבר רגש של מדורה ולכן מזלזלים ולא רואים צורך באש של הגפרור, אבל שוכחים שהרבה פעמים הגפרור הוא זה שמצית את האש, ובלעדיו רוב הזיכויים שלא תהיה מדורה. 

אם תסתכלי בפרספקטיבה על שהקשר התנהל עד כה, ככל שעובר הזמן הקשר מתקדם או שהוא נתקע במקום מסויים?

גם אחרי מפגש אחד, כדאי לחשוב - מה קרה פה? איך אני מרגיש ביחס לזה?

ברור שככל שהזמן מצומצם יותר אפשר להגיע למסקנות מסקנות מצומצמות יותר.

חודש זה טווח זמן שקרה בו משהו. היה תהליך מסויים, גם אם הוא לא גדול.

תהליך מבטא דינמיות, שדבר שחשוב מאוד ביחסים בבניית מערכת יחסים.

עם זאת אעלה שאלה שמציקה לי בהצעה, נניח שהיה פגישה לא טובה אחרי כמה שבועות, אם נסתכל על הטווח עד אחרי הפגישה, חלה ירידה אחרי הפגישה, אבל לא בהכרח זה כיוון רע אלא חלק ממהלך קשר שיש בו עליות ומורדות.

איך נמנעים מהסתכלות שגויה במקרה כזה?

ותהליך כולל צעד אחד קדימה שני צעדים אחורה. לפעמים גם זה קורה ואפשר ללמוד מזה על הקשר. וזה סימן טוב כי זה אומר שהקשר טבעי ודינמי.

תקח מזה מה שאתה יכול.

(ושאלוהים יסלח לי אם יש דרך קלה יותר ליצור לינק לתגובה המקורית ואני משתמש בטכנולוגיית אלטעזאכן וממש מעתיק את התגובה.
כן, כזה אני, חי בסרט שאני טכנולוגי, חוץ מהרגעים שבאמת צריך את זה ואזז אין לי מושג מה צריך לעשות טכנית)
----------
זה כמו לאכול פיצה.

לומר אחרי הביס האחרון ״אני יכול להסתדר יפה מאוד בלי לאכול פיצה. מי צריך פיצה ? אני לא רעב לפיצה בכלל. אפשר להסתדר יפה מאוד בלי פיצה״

זה בגדול.

המומחים הגדולים יגיבו אחרי. אני רק הכנתי את השטח.

בהצלחה וחג שמח.

נ.ב - אני הגעתי למסקנה, שכל פעם שאני חושב על דברים פחות טובים, סתם דברים שצפים, זה סימן שהכל בסדר גמור כרגע ובגלל שכ״כ בסדר,

אז יש זמן למחשבות נוספות.

וכל פעם שיש לי תקופה קצת לחוצה, אני אומר ״אלוהים תן לי שקט, בלי לחצים, בלי בעיות, שיהיה הכל בסדר גמור ורגוע״.

ניקח בן אדם שנמצא עם מינוס של 20,000 שקל כל השנה,

הוא תמיד חושב איך לסגור את המינוס ומוטרד מזה.

תני לו לזכות בלוטו ב 2 מיליון שקל, הוא ימשיך להיות מוטרד מה לעשות איתו, מה לקנות, איפה להשקיע, איך לשמור.

אין לזה סוף.

טוב לך איתו שאתם נפגשים ?

הוא בחור טוב ? מתנהג יפה ? מכבד ? אפשר לסמוך עליו ?

זה המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.

בהצלחה וחג שמח 2.0

אני מציע לשאול את עצמך מה הם אותם ספקות. אם הספק הוא "האם היא האחת" "האם יהיה לנו טוב ביחד" אז אתה בחיים לא יכול לדעת דבר כזה אפריורי. כל מה שאפשר לעשות הוא לקפוץ למים ולקוות לטוב.

אם יש לך חששות קונקרטיים, למשל: היא לא יפה מספיק, הדיבור לא זורם, היא לא באמת הטעם שלי ואני סתם מתפשר כבר, המשפחה שלה חולי נפש פסיכופטים, יש בינינו חיבור שטחי אבל אני לא מרגיש עומק, אז אחלה, כדאי לבחון את זה, אולי חלק מהדברים אפשר להציף. קודם תן לזה שֵם.

כי אם באמת הכל מושלם, אז מה אתה מצפה שיקרה? שתבוא לפגישה והיא תפרוש כנפיים צחורות כברבור ומיליוני פייטים צבעוניים יפלו מהשמיים לקול שירת מלאכים? כאילו מה כבר אמור לקרות? תתרגל מיינדפולנס יוגה וואטאבר ותראה איך אתה שלם יותר עם עצמך ועם העולם ופחות בחששות חסרי שם

ההחלטה להקים בית עם מישהי זו החלטה ענקית, כנראה הכי גדולה שעשית עד כה.

וברור שיכולים להיות מליון ספקות - כי אנחנו יכולים לטעות בבחירה שלנו. אף אחד לא יכול להבטיח לך שהעתיד יהיה מושלם.

אני ממליצה לך להתייעץ בחיים האמיתיים שלך עם דמות שאתה מכיר וסומך עליה, מישהו שיש לו ניסיון חיים. שתוכל לשתף אותו בדיוק בהתלבטות הזאת, ולראות איך מתקדמים מהנקודה הזאת הלאה. ואם אין כזה, אולי לפנות לאדם שמתעסק בטיפול זוגי.

אני יודע שאין אחת- התכוונתי את האחת בשבילי יעני לחתונה לא צריך להרצות לי עכשיו..

הבעיה שלא מצליח למצוא את השם לחששות, אולי השאלה שלי היא איך עושים את זה? בסוף זו תחושה שמנסה כבר תקופה למצוא לה שם ופשוט לא מצליח..

אז או שיש לך חששות מבוססים על משהו,

ואז אם תפרט זה יעזור לך ולקוראים

או..שאתה פשוט כמו הרבה בני אדם,

טבע האדם זה לקחת כמובן מאליו כשטוב לו ואז מרוב שטוב לו,

הוא מתאים ״לחפש״ את הבעיות.

אתה צריך להזהר מזה כמו מאש,

כי אחרת, משמיים, ילמדו אותך לקח כדי שבפעם -הבאה- תלמד להעריך את הקיים -באמת-.

תעריך את הקיים. תמצא תחביבים כשאתה לא איתה ותתעסק בהם.
בהצלחה. 

לגבי חששות כאמור אתה יכול להתייעץ עם מישהו שאתה סומך עליו / מישהו שמבין בזוגיות ולספר לו את כל מה שמטריד אותך. אבל העניין הוא, כמו שאמרו מתחתיי, לפעמים אנחנו מחפשים חסרונות מתחת לאדמה. לפעמים אנחנו פשוט נמצאים במצב רוח של חששות וסטרס באופן כללי, ואם למשל נעשה מדיטציה (או כל טכניקת הרגעה ארוכת־טווח אחרת) ו"נשחרר" את החלקים ה"תפוסים" בתוכנו נגלה שזה לא נובע מתוך בעיה קונקרטית אלא מעצמנו.

תיארת תחושת ריקנות אחרי הפגישות, שמשהו חסר. אז ריקנות - אני לא יודע מה הכוונה. חוסר פתיחות רגשית? אתה סגור מדי? או שזה יותר בכיוון שאתה מצפה שמשהו יקרה / יורגש, וזה לא קורה?

לגבי זה שמשהו חסר - מה אתה מצפה? אין לי מושג מה הציפיות שלך מקשר. סתם דוגמה, יש מישהו שמצפה שיהיה לו נחמד ושאשתו לא תעשה לו יותר מדי בעיות, והוא לא צריך באמת משהו מעבר לזה. יש מישהי שמצפה לעומק רגשי וחיבור עמוק בנשמה כו'. לפי הציפיות כך גודל הדרישות. אז מה בדיוק *אתה* רוצה שיקרה? איך מבחינתך נישואים אמורים להיראות? מה היא צריכה להביא איתה? וברור שהיא לא יכולה להביא איתה הכל, היא בסה"כ בחורה. אז מה קריטי שהיא תביא?

הגישה האישית שלי נוטה יותר למינימליזם אולי תיתקל כאן בכאלה שחושבים אחרת. אבל השאלות שהייתי שואל את עצמי הן: האם נחמד לי איתה? האם אני סומך עליה שתהיה אימא טובה? אנחנו באותו ראש מבחינת שאיפות ומטרות? שנינו מחויבים לצמיחה אישית לפי התורה? היא נראית כמו אחת שתעשה לי בעיות? התקשורת איתה טובה ולא מאולצת? אם התשובות טובות, אז מה יש לי כבר לצפות עוד? אם יש לי בעיות נוספות אני כבר אדע לפתור אותן בעצמי.

ואולי אפילו מתבקש

כי בד"כ יש פער בין מה שחשבנו אולי דמיינו למציאות,גם אם לא יודעים להגדיר מה בדיוק הפער

בסוף יש אדם אמיתי, חי שאליו מתנקזים החלומות וכל מה שישב אצלנו בראש

יכול להיות שזה מבוסס על משהו שבאמת מפריע לך, אבל אתה עדיין לא מצליח לדקור את הנקודה.

ויכול להיות שזה חסם שיש אצלך שברגע שתצליח להתגבר עליו, תוכל לעבור תוך זמן קצר לפורום הבא בתור (ולחזור לייעץ כאן לאחרים)

זה קשה, 

מציאות לא פשוטה בימינו אנו...

הרבה תפילות

❤️

אנחנו כל כך רוצים בית

ואין לה' אחד

תודה מראש.

עם "הוראת נוהל שידוכים 2024 (מעודכן)"

אם יש לך משהו שהיית רוצה שיעשה או שלא יעשה את יכולה להגיד לו וזאת גם בדיקה יפה לראות כמה הראש שלו פתוח / כמה הוא זורם איתך

זאת דעתי האישית

ועל הדרך, את גם בודקת ביטחון עצמי ותקשורת.

-כשאתם נפגשים-

ואתם נמצאים באיזו נקודה ממש קלילה וחיובית (אחרי בדיחה, אחרי שמישהו בספסל ממול החליק על בננה, כל דבר)
לומר לו ״אה, כן, משהו קטן, מקווה שזה בסדר מבחינתך, לפני שאתה מתקשר, אתה יכול לשלוח הודעה קטדן ? זה יהיה לי הרבה יותר נח ככה״ (במילים שלך כמובן).

הוא יענה ״כן, בטח״.
כי אין לו ברירה.  (אם יתחיל ״למה ? כמה ונמה ?״ אז -לא- לפתוח על זה דיון. לענות, ״אני רגילה ככה לפחות בהתחלה״(במילים שלך) -ולעבור נושא אחר- מיד.

ואם הוא ממשיך להתקשר בלי לשלוח הודעות, אז זה סימן  שהוא לא מכבד אותך, שהבן אדם צריך להשאר עוד שנה רווק ולאפס את עצמו. אין ברירה.

קטדן = קודם

זה עובד על אותו מנגנון.
-כשאתם נפגשים- ואתם נמצאים בנקודה -טובה- בשיחה,
 

את יכולה לומר במילים שלך   ״אתה יודע שמתי לב שבין פגישה לפגישה, אתה לא שולח הודעות, מתעניין לשלומי, אתה לא מתגעגע ? חושב עליי ? *סמיילי* ״
(נכון שזה צריך להיות מותאם לעומק הקשר ולמספר הפגישות, אז לשיקולך מתי ואיך). 
 

זאת אומרת את רק צריכה לשלוח -איתות- -קטן- -וזהו-. 

אם הוא מבין עניין, הוא יתחיל לשלוח הודעות בין לבין, אם הוא רוצה או לא רוצה.

וכן לפעמים זה -בסדר גמור- ״להכריח״, הפעולה הזו, מניעה תהליך חיובי, עד שזה נהיה טבעי.

בהצלחה.

נראה שהיה לכם איזשהו שיח על זה, כי הוא אמר בפירוש.

איך את מצפה שידע?

מתאמים ציפיות.

אתם בונים יחד מרחב זוגי, ואתם רוצים שלשניכם יהיה טוב ונכון. את אומרת לו שיותר נח לך שישלח לך הודעה לפני שיתקשר. ושאת מבקשת להעלות יותר את המינונים בין פגישות. וכו'.

לכל זוג הזוגיות נראית שונה, והיא השתקפות של הצרכים והרצונות שלהם. כתבת שהוא גם מגיע מתרבות אחרת, ואולי שם הדברים קצת שונים, ומההתנהלות שלו משתמע שאין לו ניסיון - אז זה לא דברים שנובעים מרוע, אלא מבורות.

אפשר גם להציע לו ללמוד יחד ספר מסוים על זוגיות שמצא חן בעינייך, ואולי לתאם ללכת יחד לדייט לזוג נשוי שאתם מכירים, ולדבר איתם על מה זה זוגיות. איך זה מתבטא בפועל. איך אפשר להעמיק את הקשר.

כי אז הרבה יותר קל להכיל ולהתייחס בסלחנות

אפשר אפילו לחבב את הבוסריות הזאת

פשוט לדבר על זנ

הבעיה היותר רצינית זה עם מי שבטוח בעצמו

אבל חושב שלגיטימי...אם אתה מתבייש, אתה יכול דרך צד שלישי שיתווך ביניכם, להגיד למישהו שישאל בשמך לבירורים....חגים וזמנים לששון!

גם כשסיימת את השמירה,
תלך ליד הבית שלהם,

ותקים עמדת שמירה.

יגיעו ההורים בחזרה לבית שלהם,
תשאל ״לאן זה ? כל התיקים שלכם ? תעודות זהות בבקשה״


אחד ההורים בטח ישאל : ״מה אתה עושה ? זה אנחנו, רק אתמול עשית איתנו ליל סדר״

ואז תגיד לו ״צודק. רק בדקתי אם אתה זוכר אותי. אני רוצה להתחתן עם הבת שלך, מה דעתך ?״

עכשיו יש 2 אפשרויות :

א. הוא יזמין משטרה ויותר לא תשמור בישוב הזה וגם לא תוכל להכנס אליו ולא להפגש עם הבת שלהם. לעולם.

ב. הוא ישאל אותך ״אם אני אגיד כן, תתן לנו להכנס הביתה  ?״ תענה לו ״אתה יכול להכנס, אבל קודם, תברך אותנו שהשידוך יצליח״. הוא יברך. תן לו להכנס.

זה סיכוי של 50%-50%.
סיכוי שכל אחד היה חותם עליו.

בהצלחה.
זכור: השמיים עם הגבול. הכל תלוי בך.

שאולי היא תפוסה. 

בגדול יש לך שתי אפשוריות: לנסות לפנות באופן ישיר או באופן עקיף.

באופן ישיר זה לפנות אליה ולשאול אותה אם היא פנויה - ואם כן, אם היא מעוניינת.

באופן עקיף זה לפנות דרך ההורים שלה או דרך אדם אחר כלשהו (חוק דתיים שלובים, בטח תמצא איך) - כדי לברר כנ"ל.

מכירה סיפורים על אנשים שנפגשו באוטובוס\טרמפ וכאלה.

אבל מעבר לזה - לא עדיף להיות מובכים ואולי לקבל לא, מתוך הסיכוי שאולי זה יהיה כן? הרי אם לא תעשה את הצעד, זה בטוח לא..

אפשר גם להגיד את זה - אני קצת מובך, קצת מתבייש, לא עשיתי את זה אף פעם, אבל חשבתי שאולי יכול להיות לזה סיכוי, בגלל מה שראיתי בליל הסדר.

אז מסתכנים.

בהצלחה

שיש פה מישהי בפורום מאיו״ש שבליל הסדר התארח אצלם חייל במילואים ובמקרה הוא מצא חן בעיניה…

והיא מתלבטת מה היא עושה עם זה…

ועכשיו ברצינות, אין לי באמת תשובה, אבל בהצלחה גדולה!!

בכל מקרה זה לגיטימי ומצוי לגמרי..

עדיף להיות קצת מובך מאשר לפספס את ההזדמנות. כ"ש במילואים, שמן הסתם תעלם משם בקרוב..

זה שאתה גם חייל וגם נסיך בטוח לא מוריד לך😉

חג שמח

זה רעיון פגז. 

אם אני הייתי ההורה - זה היה נשמע לי משהו שאני יכול יותר להיות איתו...

גם פגש את הרב (הרב יכול קצת לעמוד על מי הוא), גם פנה דרך הרב (מאד מכובד), וגם דרך רצינית שמראה על רצון רציני ולא סתם "נדלק".

אם נעשה בעדינות (צד ג' או ישירות בנעם עם אפשרות לשקול ולענות מאוחר יותר)

אין לך מה להפסיד. בהצלחה רבה!

כל מה שחשוב היא הדרך שבה תפנה (ההצעה דרך הרב של היישוב היא מעולה לדעתי). 

אין שום בעיה עם זה שמצאה חן בעיניך. 

זה טבעי ולגמרי לגיטימי (מי שיגיד לא לגיטימי - יש לו בעיה רצינית...), ככה מתחילים הרבה מאד קשרים.

סתם מה פתאום, מה אנחנו בתקופת האבן?

יש הרבה אפשרויות איך להתחיל עם בחורה.

אפשר לבנות סיפור כיסוי אך נראה שבאמת יהיה קשה.

אני בעד פשוט לפנות ישירות בצורה יפה ונעימה וגם אם לא ילך הכל טוב. לך יגיע כל הכבוד על כך.

אלא בגלל שהם עוד מי שיש לו גישה, לפעמים

אל תפנה אליה ישירות תשאל את ההורים או תבקש ממישהו שיהיה צד 3 לברר עם ההורים

אין זיבה לא לעשות את זה..בעלי עשה את זה לפני כמעט עשור וככה אנחנו נשואים😉

אגב, אין לי אפשרות (שהיא לא פייסבוק) לפנות אליה ישירות וגם לא סביר שאראה אותה שוב סתם ככה

ולגבי צד שלישי אחר צריך להיות יצירתי מאוד

וממש תודה לכולם על העידודים והרעיונות והחיזוקים!!

אולי גם מצאת חן בעיניהם.

תפסיקו לפחד כבר מלא

אם זה לא , ה' בוחר לך דרך אחרת .

לכן אין מה להתבאס

ואם זה כן 

זו ההשתדלות שלך .

לך לרבי דוד אבוחצירא תספר לו ותבקש ברכה

ביום חמישי הייתי אצל רבי דוד אמרתי לו שאיבדתי את הדפים שכתבתי הוא אמר לי תמצא אותם ומצאתי

ואיך את מגדירה "חרדי מודרני"?

ואיך את מגדירה "חרדל"?

(למיטב הבנתי, הסיכוי שמי שאני מגדירה כחרדל יגיע למפגש כזה הוא אפסי).

@סלט

@אן שרלי

וכמה שיבינו במה מדובר

@חופשיה לנפשי

@חדשכאן

או שיש הגדרות ברורות כמו מספר מסכתות שסיים בעיון, אורך החצאית, יחס מסוים בין גובה למשקל, צבע עור נכון וכו'?

כל הדברים שכתבתי עלולים להישמע התחכמויות, אבל ככה *בדיוק* שדכנים מסוימים מודדים איכות.

צבע עור לא נכון - מקסימום יתחתן עם יתומה.

משקל גבוה מדי - לא נורא, יש גם נשים שמנות עם הורים עניים.

לכל סיר לא איכותי יש מכסה, ענבי הגפן בענבי הגפן.

והיא כנראה מחפשת אנשים שאיכותיים בתכונות שאותן היא ציינה

ואם אתם ההשתייכות אליו הופכת אותי לאיכותי, מה הטעם לכתוב שמחפשים דווקא איכותי?

לדוגמה - יהודי דתי איכותי מתפלל שלש תפילות במניין בבית הכנסת כפי שההלכה דורשת ("כפי שההלכה דורשת" כי אולי הוא כרגע במוצב בעומק עזה ופטור מתפילה)

חב"דניק איכותי לא מפספס יום של לימוד חת"ת ו"היום יום", מקפיד על סירטוק בשבת, חולצה מחוץ למכנסיים וכובע בלי קשר למצבו

אני יכול להביא עוד דוגמאות אבל מקווה שאנשים יבינו לבד את הכיוון

בקיצור, השתייכות למגזר או לקבוצה מבוססת על סט ערכים מסוים והתנהגות מסוימת. עד כמה שהערכים וההתנהגות האלה מאפיינים אותך יותר או מתיישבים יותר עם עם העולם שלך (למשל - חב"דניק איכותי גם לא יתלונן על זה שהוא חב"דניק, ודתי איכותי לא יחפש הזדמנויות לפטור את עצמו מתפילה במנין), אתה איכותי יותר.

בדיוק כמו שגבינה איכותית היא גבינה שתכונות הגבינה הן ניכרות ומאפיינות אותה בצורה טובה, והן לא פוגעות אלא מוסיפות לשאר התכונות שלה

חרדל - קדושה משמעותית למדינה, חרדי מודרני פחות.

היחס לעולם החול - חרדל- משתדלים להתרחק אבל בתיאוריה יש בכך קדושה, חרדים מודרניים רואים בכך חלק מהחיים.

צניעות - חרדל תופס מקום מרכזי מאוד, חרדי מודרני מתייחסים לכך כמו כל מצווה ובלי משהו מיוחד שם.

רק בקשר ליחס לעולם החול- לא חושבת שדתל תורני מנסה להתרחק מהחול כאידיאל זאת גישה יותר חרדית ,נראה לי חרדים מודרניים רואים בכך כחלק מהחיים לא מאידיאל אלא יותר מחולשה וזה הפוך מדת"ל תורני.

ובכלל מה זה חרד"ל?אף פעם לא מבינה את ההגדרה הזאת

חרדי זאת השקפה ולאומיות זאת השקפה,

אין חרדל יש דתל תורני.

אנשים חושבים שהם קרובים כי יש הרבה אנשים סטיגמטיים שמציירים ציר של רמה תורנית כך שכל החרדים נמצאים בצד הדוסי והדת"ל בצד הלייטי,

הלייטים של החרדים הפתוחים הכי קרובים לדוסים של הדת"ל ולכן אולי יכולים להכיל דת"ל חזקים

שזה כמובן קשקוש. 

גישות חרדיות בחלק מהתחומים (ולהבנתי לרוב מדובר בתחומים שהחרדים המודרניים הלכו לכיוון ההפוך)

שניהם מאמצים הרבה ערכים חרדיים אבל לא את כולם.

בחלק מהמקרים זה בלתי תלוי, בחלק מהמקרים יש קורלציה סטטיסטית (היחס לעולם החול והיחס למדינה הוא בדרך כלל דומה ויש בזה הגיון, על אף שזה לא חייב להיות כך - אפשר למשל להיות מעורב בעולם החול ולהתנגד אידאולוגית לקיומה של מדינת ישראל בגלל שלש השבועות או בגלל השותפות עם חילונים)

ובחלק מהמקרים יש ערכים שבאים ממש בחבילה אחת

בכל מקרה מדובר בקבוצות שמכירות את עולם הערכים החרדי ומאמצות חלק ממנו, אבל לא את כולו, ולכן מוצאות משותף עם העולם החרדי וגם עם העולם הדתי הלא-חרדי.

חרד"ל המקורי היה חרדים אמריקאיים שהגיעו לארץ ולא מצאו את עצמם לא בציבור החרדי הרגיל ולא בציבור הדת"ל, ולכן הוגדרו חרד"ל.

אחר כך התווספו אליהם דתיים "תורניים" שעולם הערכים הזה מצא חן בעיניהם, אבל בבסיס מדובר בשתי תנועות שונות בתכלית - לדוגמה, חרד"ל המקורי לא מוצא הרבה עניין ברב קוק, לעומת חרד"ל "החדש", של ישיבות הקו וכדומה, שבשבילם זה יסוד ועיקר. רק אחרי ששתי הקבוצות התמזגו מסיבות פרקטיות, היו זליגות של רעיונות.

יש גם תנועה נוספת - פועלי אגודת ישראל, פא"י - שזה משהו שהוא כנראה באמצע בין חרדי מודרני לחרד"ל. התנועה כתנועה לא קיימת היום, אבל יש המון אנשים שעדיין משייכים את עצמם לשם, וזה די רווח במרחב שבין חרד"ל לחרדי מודרני

צניעות זה ערך חרדי?

אהבת העם והארץ זה חרדי?

תורה זה ערך חרדי?

מה חרדי בכל זה?

חרדי זה חרד לדבר ה'

זהו

לא קשור לציבור החרדי 

תשאלי חרדי מה אדם צריך לעשות כדי להיות בסדר. מה מצופה ממנו.

אלה ערכים חרדיים.

תשאלי דתי לאומי - למינהו - מה צריך אדם לעשות כדי להיות בסדר. מה מצופה ממנו.

תשווי את התשובות האלה עם הערכים החרדיים.

לדוגמה - מה דרגת הצניעות הנדרשת מאשה?

תלכי לקהילות מסוימות שמוגדרות דתיות לאומיות, ותראי איך הנשים מתלבשות.

תלכי לקהילה שמוגדרת חרדית, ותראי איך אצלם. קל מאד לראות שיש הבדל ביישום של הערך "צניעות".

דוגמה אחרת - לימוד תורה

תראי מה מקובל/נורמלי/נפוץ בציבור חרדי, ומה מחנכים שם

תראי מה כנ"ל בציבור דת"ל, ולמה מחנכים שם.

קל מאד לראות את ההבדל.

כנראה שאנחנו לא רואים אותו הדבר

לא ברור לי שיש יותר מאחד הערכים שציינת אצל מגזר אחד יותר מהמגזר השני

קל לראות את ההבדלים בסגנון ביצוע הערך אבל לא באיכות.

בשבילי להיות חרדי זה קוד לבוש מסויים לדוג,שערך ההתבדלות נמצא בראש סולם העדיפויות

אצל דת"ל זה סנדלי שורש,דגש על ארץ ועם מתוך תורה לדוג 

"ערך" הוא כל דבר שאנחנו מוכנים להשקיע בו ולהקריב למענו (בניגוד להנאות, שבהן אנחנו יכולים להשקיע אבל לא להקריב)

קחי את הספקטרום של כיסויי הראש במגזר החרדי, תשווי לספקטרום של כיסויי הראש במגזר הדתי, אז הנה הבדל במשמעות הערך של צניעות. מה שנחשב צניעות בעיני האחד רחוק מזה בעיני השני.

אגב זה בכלל בלי קשר לשאלה מי צודק. זה שאלה פשוט של מה נכון בעיניך. אם בעיני לתת מעשר לצדקה זה נדרש, ובעיני השכן שלי זה מיותר, ובעיני שכן אחר חייבים לתת חומש, אז יש בינינו הבדל מבחינת הערכים שלנו.

אם בעיני לטוס לאומן זה מיותר, ובעיני מישהו אחר זה חשוב, ובעיני אחר זה יותר חשוב משלום בית, אז יש הבדל מבחינת הערכים. בלי קשר לשאלה מי צודק.

אם ניקח את הדוגמה שהבאת כיסוי ראש וצניעות לא ידוע לי על שום בית מדרש נגיד בזרם הסרוג שמורה ללכת דווקא עם חצי כיסוי ראש לצורך הדוג

ההבדל הוא שמגזר אחד לא מאויים בסנקציות משתקות שעלולות להשפיע על השידוכים של כל יוצאי לחציך,קרוביך וכו אם לא תתיישר לפי המקובל ומגזר אחר כן מאויים

לכן סגנון הביצוע הערך לא מרשים אותי וממילא לא מלמד כלום על איכות הביצוע.

אין בית מדרש שמורה על זה שצריך דווקא.

יש קהילות רחבות שמבחינת סולם הערכים שלהם לא צריך יותר וממילא זה מה שתראי.

לגבי סנקציות - כל מגזר מחליט כמה חשוב לו ערך מסוים והסנקציות הן בהתאם. לדוגמה בציבור לא חרדי הרבה יותר קשה למצוא שידוך למישהו שלא היה בצבא.

מספר הזוגות הצעירים שמקפיד על כיסוי ראש מלא משקף עד כמה זה חשוב לקהילה.

אגב אחד הערכים החרדיים הוא משמעת ויישור קו, ולכן באמת הסנקציות הרבה יותר חריפות. אז זאת בדיוק דוגמה מצוינת להבדל בין ערכים.

זה יותר לא מתערבים לך ולא יענישו אותך וכל מי שקרוב אליך אם תלך ככה או ככה

לא כי זה לא חשוב אלא שזה שלך מול בוראך,מכבדים את המרחב שלך,נותנים איזשהו אמון בסיסי בבן אדם.יהדות זה לא כת.

לגבי צבא לדתל אולי יהיה יותר קשה להתחתן למי שלא עשה צבא אבל זה נשאר ברמת הבחירה האישית של בחורה ובחורה אבל לא יהיו לזה השלכות חברתיות  מרחיקות לכת מעבר,אוי ואבוי אם כן היה.אין בכלל מה להשוות.

משמעת ויישור קו ומחיקת עצמך הוא ערך גרוע בעיני, מי שחושב שזה טוב שיבושם לו .

לשניהם יש ערכים כחלק מההשקפת העולם החרדית וחלק עם ערכים משותפים עם דתיים לאומיים, אבל מדובר בערכים אחרים בגדול.

(ודווקא בדוגמאות שהבאת, תפיסת העולם היא הפוכה.)

ראיון מעניין בנושא

היהדות לא התחילה בפוניבז' | יאיר שלג | מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

שוב, תלוי מאד על איזה חרד"ל אתה מדבר, ועל איזה חרדי מודרני. יש ספקטרום מאד רחב לכל אחד מהם כמו שפירטתי בתגובה אחרת בעיקר לגבי חרד"ל. לדוגמה המרכזיות של לימוד תורה ומחויבות להלכה - זה נכון אצל חרד"לים ואצל הרבה חרדים מודרנים, בעיקר כאלה שמרדו במסגרות אבל בלב נשארו נאמנים לערכים - "מודרנים לתיאבון". הקצה ה"חילוני" של החרדים המודרנים אכן מיקל גם בתחום ההלכתי ונותן פחות ערך ללימוד תורה

מה שהוא כותב שם שזה הפוך, הוא כותב שזה כיוון הפוך. אבל מבחינת הסל שממנו נלקטים העקרונות והכללים זה אותו סל, והם נלקטים עם דגשים שונים אבל לא קיצונית.

אוכלוסייה שונות לחלוטין, אפשר לנסות לשדך ביניהן אבל זה יהיה קצת מורכב

גם חרדל וגם חרדי מורדני מחזיקים סמרטפון מסונן או נוקיה משודרג, לומדים בישיבה קטנה+ לימודי חול מצומצמים, שירות צבאי מאוד מצומצם או חלופה שלו. ויש להם התנגדות כזו או אחרת לשירות לאומי לבנות. והתנגדות נחרצת לקולנוע.

יש אנשים שרוצים להרגיש מיוחדים למרות שהם מחקים נורמות של חברה אחרת אבל בפועל הם דומים מאוד למי שגדל בה ולא מקיים את הנורמות שלה באופן מלא.

בכל אופן יש לי חבר קרוב שמשדך הרבה בין חרדל לחרידים מבית והצליח לחתן לא מעט מהם.

יאללה עכשיו שחטפתם את כל האמת בפרצוף הגיע הזמן לסקול אותי בראש חוצות.

אבל אם בחור לא מציע שתיה או משהו זה לא בהכרח אומר שהוא לא רגיש... בעיקר בדייטים ראשונים..

אולי הוא מתייחס לדייטים באופן רשמי מדי או שהוא סתם עם ראש גברי ובלי ניסיון מכדי לחשוב על זה.

תמיד טוב לדון לכף זכות אבל לשים לב אם זה מתבטא בעוד דברים.

הבחור כידוע איננו מכונת שתיה. ולכן אם קבעתם את הדייט במרחק סביר ממקור אספקת שתיה, סביר מאד ששני הצדדים הבינו שבדייט הזה האוכל והשתיה של כל אחד לבחירתו ועל אחריותו. כשאת קובעת פגישה עם חברה בפארק היא דואגת לך לשתיה?

מותר לבחור (וגם לבחורה) להביא אוכל או שתיה ולכבד את הצד השני. אבל אין חובה כזאת.

נכון, אם הבחור הביא לעצמו כסעודת שלמה בשעתו והבחורה בלי כלום, היא יכולה להרגיש לא נעים. ולכן, גבר, אם אתה כבר מביא, תביא גם לה.

אבל אם לא הבאתם כלום? את צמאה, תגידי "בא לי ללכת לקיוסק שם, אני צמאה" והוא יוכל לפרגן לך ולקנות לך שתיה (הוא כמובן לא חייב לך כלום, אבל לא ניכנס לזה). הוא לא צריך לנחש באיזה רגע את מתחילה להיות צמאה. בטח ובטח שאם הוא שאל ואת אמרת שלא צריך והתכוונת שאת כן רוצה, אל תצפי ממנו לכלום.

תביאי בקבוק לשתות

הוא שתה בעצמו ולא הציע לך?

יש בנים שפסלתי אותם על זה

ויש בנים שלא

כי יש בנים שזה קישור ישיר לדפוס התנהגות שלהם,

לבין כאלה שיש להם לב טוב, שנותן, וגם אם לא היה שתייה ,שמתי לב שהם דואגים לי , ולאחר מאוד ..

אז זה לא הרתיע אותי ואם רציתי שתייה אני אקנה שתייה או אשיג . .

אבל אין ספק שאם באופן תדיר את מרגישה שלא אכפת לו ממך

אז אין מה לתת צ'אנס 

זה מזכיר לי דייט אחד עם בחור ממש חמוד שאמרתי לו איך לא הבאת לנו שתייה או משהו מתוק? כולם מסביבנו היו בפקניקים מטורפים..

אז הוא צחק ואמר אני ממש לא ג'נטלמן .. עכשיו הוא הבחור הכי ג'נטלמן שקיים בארץ בערך.. 

קורה לפעמים גם לטובים ביותר

היה לי קליק בתיק הבאתי לו ..

יאמר להגנתי שאני ממש מפנקת את כולם בלי קשר לאם זה גבר או בחורה

תלוי תרבות בעיני. (זוכרת שבקורונה יצאתי עם מישהו, וקבענו להיפגש בפארק כי זה מקום פתוח, והוא אמר שהוא יביא כיבוד - ואמרתי לו שלא יטרח, כי אני לא אוריד את המסיכה. אבל הוא הביא בכל זאת - מבחינתו, לא ייתכן דבר כזה דייט בלי כיבוד. ולא הורדתי את המסיכה...)

ונקודה הרבה יותר חשובה בעיני:

מה היה קורה אם היית שואלת אותו את זה בעצמך, בטלפון אחרי הדייט, ולשמוע מה דעתו בעניין?

אם יש לך ציפיות מסוימות מדייטים, למה לא להגיד אותם? למה הוא צריך לנחש את הרצונות שלך?

קחי בחשבון שיכול להיות גם נסיעה רצינית למקום שנפגשים (תלוי במרחק).

(ובאופן אישי, אני גם לא מצפה שהבחור ישקה אותי...)

אין דרך לבדוק את זה זה כמובן אבל נראה שהרוב כן יוצאים מהבית..

ואז מגיעים לדייט וצריך להתנהג כמו שמצופה ופתאום להיות צמאים..קצת מוזר, לא?

אם אני לא צמאה, אני לא שותה.

אם הוא הביא פק"ל והכין קפה בוץ, אני לא אשתה.

אבל מעבר לזה - אני אדם בוגר, ואני לא מצפה שאדם זר ירווה את צמאוני. כדי לדאוג לצא שלי, יש לי בקבוק.

ופה הפואנטה - כשהוא מגיע עם בקבוק שתייה, זה לא בגלל שאת באמצע מדבר ואין לך גישה לנוזלים - אלא זה בגלל שהוא רוצה להראות שאכפת לו ממך, שהוא רוצה שיהיה לכם נעים ונחמד ביחד, שהוא משקיע מאמצים פיזיים בדייט (אבל אולי הוא רק רוצה לעשות מה שמצופה ממנו?). 

אם להתחשב בכמות הבנות שמתארגנות מול המראה במרכזית(;

אבל בנימה יותר רצינית-

לא יודעת אם זה יצא מובן, אבל נראה לי שהעניין הוא לא נורמה של כן לשתות או לא לשתות, כמו שיש נורמה מסוימת של להציע.

מלבד העובדה שגם על הנורמה הזאת אפשר לדון, בתכל'ס נראה לי שמה שעומד מאחוריה זה להראות אכפתיות לצד השני, ואם באמת זה העניין- אז השתיה (או היעדרה) הן לא האישיו האמיתי, אלא היחס הכללי זה לזו במהלך הפגישה והקשר.

במילא לרוב הבחורה לא תרצה לשתות 

ואז סתם יש תחושה לא נעימה

לפעמים אני מביא שתייה ולא מציע רק כי זה לא מרגיש לי מתאים לאווירה

כשבחור מביא שתיה ונשנוש או משהו אני כן אשתה אבל לא אוכל. מדברים מלא ואין מה לעשות צריך לשתות..

מרגיש לי סוג של הקטנת ראש אם בחור לא מציע לשתות...ואין מה לעשות שזה מקובל שהבחור מציע ולא הבחורה.. 

אבל כדאי לדון לכף זכות בכל מקרה..

לא תמיד נוח להסחב עם שתייה אם מתניידים באוטובוסים, ולא תמיד הוא יסחב גם עם תיק רק בגלל בקבוק שתיה (ולרוב הבנים אין תיק צד נחמד).

ואולי בחורה אחרת לא תרצה? והוא סתם נסחב עם בקבוק מים (תכלס עם שניים, כי בטח יש כאלה שירגישו לא נעים לשתות לבד. או שתודעה כזאת לא קיימת).

ואולי בחורה אחרת תמיד הולכת עם בקבוק מים בתיק (מאד מאד נפוץ!)... אגב פעם מישהי התלוננה שלא הצעתי לה לשתות כאשר נפגשנו בפארק והיה לה מים בתיק, והיא ידעה שאני יודע שיש לה מים בתיק, ובכל זאת אני לא בסדר כי לא הצעתי לה.

לקרוא לזה "הקטנת ראש" זה האשמה ממש מוגזמת של בחורים שיוצאים מגדרם, נוסעים שעה ויותר לעיר שהם לא מכירים, הם לא תמיד יודעים אם יש שם איפה לקנות מים, ולהיסחב עם מים רק למקרה שאולי הבחורה תהיה צמאה זה ממש מסורבל...

מקובל שהבחור מציע כאשר יש ציפיה למשהו. בחור לא אמור להיות מפיק אירועים. הוא בא לפגוש בדיוק כמוך. אם נפגשתם במקום שבו מקובל להזמין אוכל, הוא זה שיעשה את זה - זה אכן מקובל. אבל לבוא מראש עם מים כדי לכסות את האפשרות שהבחורה הזאת היא כזאת ש"שותה ולא אוכלת" זה לא הבסיס, זה הגדלת ראש מטורפת (ומה עושים עם בחורה שגם אוכלת? ואחת שאוכלת אבל צליאקית? ועוד ועוד)

המחשבה שיקרה לך משהו אם במהלך הפגישה בפארק תגידי "דיברתי מלא ואני צמאה... יש איזה מקום שאפשר כאן לקנות מים?" והבחור כנראה אפילו יפרגן ויקנה לך, אבל רק תגידי... או לחלופין, להביא קצת מים בעצמך, בדיוק כמה שאת צריכה, הבחור לא יעלב שאת לא מציעה לו ולגמליו.

יודע מה אולי לא נקרא לזה לבחון.. אולי לשים לב להתנהגות.. לי מאד הפריע שבחור לא הציע שתיה.. 

אבל אין עניין לבוא עם הנחות יסוד וציפיות מוזרות.

תביאי בקבוק מים מהבית במקום לבדוק האם הבחור יחשוב עלייך.

ומרגישות צורך להתנצל אלף פעם שהן באמת באמת לא צמאות כנדרש

ואז זה שם אותך במקום שאולי הוא רוצה לשתות ואם אני לא אשתה אולי בגללי הוא ישאר צמא.

קיצור נורמה מעצבנת

תנו לאנשים להיות מה שהם ותעשו מה שבא לכם

בלי קשר לאשתה או לא אשתה.. 

יש מישהו שאחראי להעביר את המסר לכל הגברים באשר הם? כי אני לא קיבלתי את ההודעה.

אני כן הצלחתי לשמוע את העדכון שמצופה מהבחור לשלם על הבחורה בבית קפה וכדומה. לא סגור מה הדין באוטובוס וכדומה. אבל מכאן ועד להביא שתיה במיוחד זה מרחק גדול.

לא מכיר את ה"מקובל" הזה, והוא גם מוגזם בעיני. אני כבר כמה וכמה שנים בתחום, וגם הבאתי שתיה יותר מפעם אחת, אבל תמיד זה נתפס כהגדלת ראש ונדיבות יתר, אף פעם לא חשבתי שאני מחויב לזה

אולי תעשי כאן רשימה של כל הדברים שמקובלים, מי קיבל אותם ולמה זה מחייב? באמת מעניין אותי

טוב אני אנסה לעזור

יכול להיות שאת צודקת ואולי זה פחות מתאים וכדאי לחתוך ומצד שני יכול להיות שזה רק בעיה של דמות שבנית לעצמך צריך להשתחרר מזה ולהמשיך.

איך תבדקי את זה?

תחשבי ותכתבי לעצמך מה הדברים שחשובים לך, מה הצרכים שלך שחשוב לך שיתמלאו ומה צריך כדי שזה יתמלא . אח"כ תבדקי את זה נמצא בבחור. אם זה נמצא ואת פשוט רק מסונוורת מהדמות שבנית לעצמך אז כדאי מאוד להתחיל לשחרר.

איך משתחררים מהדמות הזאת?

מזכירים לעצמנו מה הדברים שחשובים לנו ושמים עליהם את הדגש.

המון בהצלחה!

מה יכול לעורר את הרגש לדעתך?

לא?

גם בדברים אינטואטיבים אפשר להגיע לתובנות מסויימות, לא ככה?

א. "טיפוס שלא דמיינת שתצאי איתו "-

 מבחינת מה?

לפעמים זה דברים קריטיים של סגנון שחשוב לך, ונכונים לך , ולפעמים זה דברים שאדם מאוד רוצה, אבל אין להם בסיס, אלא, דמיון שלא אחוז, ויותר חלומות (לדוג שתהיה דוברת אנגלית / שתהיה מטר מסויים / שיער חלק )

ב." אין שום רגש ואין התרגשות ,לפני או בין לבין" - בהמשך רשמת שטוב לך איתו,איך זה לא סותר שטוב לך איתו(:?

 שאלות שיותר יכולה לדייק אותך ,: מה התחושה שעולה לך שאת איתו ? 

איך את הולכת לישון שמחה? רגועה? את מרגישה איתו בבית? ביטחון פנימי?

 מרגישה הבנה שאת במקום המדויק לך ?

 שיש תקשורת בונה? של קרבה? זה הדדי?

ג. לגבי "מפחדת לפגוע בו", כל עוד את משתדלת לרצות קשר איתו , ומבררת מה את מרגישה מול עצמך וכן ושיקפת לו  / השיקוף בקשר קריטי! הכל בסדר ..

בנות נוטות לקחת על עצמם את הרגש של השני ,

תתעסקי קודם במה את מרגישה 

ובמקביל תכבדי את הצד השני  האדם השני צריך שיקוף .

ד לגבי להיות עם מישהו ולחשוב אני רוצה משהו אחר בכלל זה בהחלט מעלה נורה אדומה , אבל צריך לברר את זה לפי הסעיפים הראשונים שכתבתי לך ..

כאילו פרטים טכניים שאמרתי שאני לא אפסול על דבר כזה

וטוב לי איתו כי יש לנו שיח טוב והוא מכבד וחמוד ואני חוזרת במחשבה שהיה לי טוב אבל לא כזה עם פרפרים או התרגשות, וככל שעובר זמן מהדייט אז בכלל הראש שלי עובד שעות נוספות על זה שאין רגש 

יכולה לתת דוגמא למה למשל כן חיפשת? וננסה לראות על מה זה יושב , אולי באמת על משהו שחשוב לך?

"מהדייט אז בכלל הראש שלי עובד שעות נוספות על זה שאין רגש "- זה בחור ראשון? איך זה היה בדייטים אחרים , עם אדם אחר?

אני כן חושבת שלא נכון להתעלם מזה שאין רגש כי בסוף זה מוליד חוסר נוחות או נעימות של הצד שלך ואז את עלולה להרגיש שאת הורסת את הקשר וזה תחושה קשה כלפי עצמך .

כמה פעמים יצאת ? כי לפעמים באמת קשר זה דבר שנבנה , לא דומה פעם 8 לפעם 3.

חיפשתי יותר בטכני נגיד מעדה מסוימת קרבי קווניק וכו דברים טכניים שעליהם אני לא אפסול באמת

ויצאנו כבר 7 פעמים..

יצאתי חודשיים עם מישהו שהיה לי נורא נחמד וכיף לדבר איתו. והיינו מדברים שעות.

אבל לא היה לי שום רגש בתמונה. שום כלום.

וזה ממש בלבל אותי, כי מצד אחד כיף לי לדבר איתו, מצד שני אני רוצה להתרחק ממנו?

יכולה להגיד לך שבסוף החלטתי לסיים את הקשר. והגעתי למסקנה שהוא פשוט יכל להיות "חבר" שלי ולא "בנזוג". יעני הוא בכיף יכל להיות מהחברות שלי. אבל לא יכולתי לראות אותו בתור הבנזוג שלי.

אני לא יודעת אם אצלך זה אותו דבר.

אבל לדעתי אם אין עדיין רגש זה בסדר, וזה יכול לקחת זמן לפעמים.

הבעיה היא כשאת מתחילה להרגיש דחייה. כשאת מרגישה שאת רוצה להתרחק, כשאת לא מרגישה שבא לך להשאר עוד בקשר

כי בגלל שכיף אז טוב לי איתו, אבל באמת הרגש לא קיים.

איך הבנת בסוף שהרגש לא יוכל להתפתח גם?

זאת אומרת, לא היה רגש, אבל גם לא ציפיתי שיגיע ככ מהר ולכן נשארתי בקשר, כי היה לי טוב, כי היה לנו אחלה דיבור, היה כיף לשבת איתו, אבל שוב- בלי שום רגש.

אז פשוט נתתי לקשר להמשיך וחיכיתי לראות מתי הוא (הרגש) יבוא.

הקטע שהוא פשוט לא בא...

והבנתי שהוא (הרגש) לא יוכל לבוא כשכבר התחלתי להרגיש מועקה בלקבוע דייטים. שאין לי כוח לקבוע- למרות שבפגישות עצמן נהנתי, כשהרגשתי שאני רוצה להתרחק פיזית מהבנאדם. כלומר כיף לי לדבר איתו על ככ הרבה דברים, אבל כל מה שקשור קרבה פיזית פשוט לא רציתי.

אני פשוט יודעת על עצמי, שאם אני אפילו לא ארצה לתת יד לבחור אחרי חודשיים (וזה הרבה זמן יחסית!) או אפילו להתקע בו בקטנה בטעות- אז יש לי נורה אדומה.

זה לא "טמא" לרצות מגע וקירבה, השאלה פשוט איך מתייחסים לזה ומה עושים עם זה. ואני ידעתי על עצמי, שבתור אחת שאוהבת קירבה- אם אחרי חודשיים עם בחור, שככ כיף לי איתו אני לא מצליחה להגיע לרצון הכי קטן אפילו- משהו פה מוזר.

לכן אני יכולה להיות חברה שלו, אבל לא בת זוג שלו.

משיכה היא חלק בלתי נפרד מזוגיות.

לא צריך שיהיו זיקוקים וניצוצות מטורפים כדי לדעת שיש משיכה, אבל אם אין אפילו זרעים קטנים, איך יגדל להיות עץ?

משמע, אם אין לך אפילו הרצון הקטן הקטן הזה לקרבה, איך את יכולה להתחתן ככה?

מגיע לבחור שאת יוצאת איתו שאישתו תרצה בקרבות, שאשתו תרגיש אליו משהו.

ומה נעשה, לפעמים זה קורה שיש אחלה שיח, וכיף לדבר, ומרגישים שתכלס "מה רע לי בקשר? הכל מרגיש אחלה", אבל בכל זאת לא מצליח להתפתח רגש, ובתכלס יכולנו להיות חברים ולא בני זוג.

זאת כמובן דעתי ;)

תני לזה עוד קצת זמן ותתנהלי כמו שאמרו לפני..

אוסיף שלדעתי אם עד חודש וחצי גג חדשיים לא מתעורר כלום חבל על הזמן שלך ושלו...

א. זה לא הסגנון והטיפוס שדמיינת; (אבל למה הסכמת לצאת איתו?)

ב. כיף לך וטוב לך, אבל את לא מתרגשת; (האם את בנאדם בכללי שמתרגש מדברים?)

ג. מפחדת להימרח ולפגוע בו;

ד. האם "זה" דבר שיכול להיבנות;

ה. מחשבות על אחרים שיותר בסגנון שאני לא יוצאת איתם.

קחי בחשבון שאנחנו לא מכירים אותך. אני מתרשמת גם שאת יחסית צעירה. אולי כדי למצוא דמות שאת מעריכה עם ניסיון חיים שמכיר אותך בחיים האמיתיים, ולדבר על הדברים הללו.

א. שמעתי על אנשים רבים שהתחתנו עם אנשים שזה לא הסגנון והטיפוס שהם דמיינו. יש אנשים שמחפשים דווקא את מי ששונה מהם, שהשונות הזאת תעשיר אותם. אם הסכמת לצאת איתו, אני מניחה שהיה בו משהו שמצא חן בעינייך. האם זה עדיין מוצא חן בעינייך? האם זה עולה על פני זה שהוא בסגנון שונה? האם הדבר הזה מפריע לזוגיות, או אולי דווקא תורם?

האם הדימיון שלך זה משהו אמיתי, או שזה פנטזיות נעורים? האם דמיינת דמות מושלמת, משהו שלא קיים?

ב. זה שכיף לך וטוב לך זה מצויין. האם הצלחתם ליצור אינטימיות בשיחה? האם עשיתם דברים מעבר ללשבת ולדבר? האם את מתרגשת מדברים אחרים בחייך? בן אדם שהוא לא חווה את העולם בצורה מסוימת, שבד"כ אין לו פרפרים בבטן - מאיפה יצוצו לו פרפרים פתאום?

ג. בכל קשר יש שני צדדים. וזה נורא מבאס כשצד אחד רוצה להמשיך בקשר והשני לא. אבל מה לעשות, אלו החיים. וכשאנחנו נפרדים כשהצד השני רוצה להמשיך, זה כואב וזה קשה. לכן חשוב בעיני לדבר על הקשר. לשקף את הקשיים ואת ההתלבטויות. כדי שהצד השני לא ימשיך לדמיין, ופתאום הכל יקרוס עליו. בהנחה שהוא מעוניין להמשיך ואת לא, ברור שזה יפגע בו, ברור שזה יכאב, ברור שזה יבאס. אבל לא לפי זה אנחנו מקבלים את ההחלטות בקשר. לדעתי, כל עוד יש פוטנציאל חתונה - זה ראוי להיות בקשר איתו. ברגע שהחלטת שאין מצב בעולם שאת מתחתנת איתו - אז צריך להיפרד.

ד. רק באגדות הם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה אחרי שמבטיהם הצטלבו. בעולם האמיתי, זוגיות דורשת השקעה. מאמץ. השתדלות. וזה לא מסע שנגמר באירוסין. גם לא בחתונה. זה דבר שדורש עבודה יום יומית כדי לבנות אותו. האם את מרכישה שפגישה #5 היתה שונה מפגישה #2?

ה. תמיד יהיו אנשים אחרים בעולם. כשאנחנו מקבלים החלטה להתחתן, אנחנו מחליטים שכל שאר האנשים בעולם לא רלוונטיים לנו מבחינה זוגית. יש אנשים רבים שהם פוטנציאליים, שאפשר להקים איתם זוגיות ומשפחה טובים ומאושרים. והשפע הזה מבלבל. במיוחד כשמתמודדים עם קשיים, כי אפשר לחשוב על ההוא שאיתו זה לא היה קורה, וההוא שהיה יודע לפתור את העניין וההוא שהיה תומך בי יותר, וההוא....

כשאני יוצאת עם מישהו, שאר העולם לא קיים. אני צריכה לקבל החלטה ספציפית לגביו, האם זה מישהו שאני רוצה אותו כשותף למסע, או לא. יכול להיות שיש אחרים שנראים יותר ממנו בדברים מסוימים, אבל אם אני אעשה אודישינים לכל הגברים בעולם, לא יהיה לי מספיק זמן בעולם הזה כדי לעשות את זה.

אם אין משהו ממשי שהפריע ושגרם לך להוריד את ההצעה מלכתחילה מעלה את הסיכוי שזה אכן יצר הרע ולהתרכז בקשר הנוכחי כאילו אין אחרים

רק אז לדעתי משהו יכול להבנות בתוכך.

היא כותבת שהיא חוזרת הביתה ומלקה את עצמה שאין רגש .

כלומר היא רוצה להגיש אבל זה עדיין לא

אין עניין לריב עם רגש שלנו , יש עניין לברר אותו

לא אמרתי לא לברר מה היא מרגישה

הצעתי ליצר תנאים אידאליים כדי שהרגש יוכל להתפתח,

היא כותבת שטוב וכיף לה איתו(לא ברור מאליו)

אבל הוא לא הדגם שהיא כנראה דמיינה,מוסיפה ואומרת שתוך כדי הקשר איתו היא מתבאסת שהיא לא יוצאת עם זה זה וזה..

כלומר היא איתו אבל לא איתו באמת

איך אפשר ליצר רגש ככה?

אם היא תפתח להכיר אותו ותהיה איתו באמת ותניח להשוואות לאחרים יש סיכוי שהרגש יתעורר

ב. רגש יכול להיבנות מהר יכול לאט יכול להיות שזה משהו שלוקח שנים. יש גישות שונות מה בדיוק צריך שיקרה אבל איך לומר את זה, מה שחסידים מתחתנים אחרי 4 פגישות, לא נראה לי שלכולם חיים אומללים, או שהיו טובים יותר אם היו מפתחים רגשות מופלאים, וכן להפך, אפשר לפתח רגשות אבל בסוף זה סתם דמיון. ואפשר גם שלא.

אני חושב שצריך לשאול א' כמה חשוב לך להרגיש את הרגש בשלב הזה, והאם את לא יכולה בלי זה, כי הרי ברור שבעוד כמה שנים לא יהיו שום פרפרים, מה שיהיה זה כביסה וילדים ולהסביר לו בפעם החמישית מה ההבדל בין פפריקה מתוקה למעושנת. שזה גם יכול להיות כיף ומצוין פשוט לא כזה קשור לרגשות שמרגישים בהתחלה.

ב' האם זה מעיד על סלידה או בעיה כלשהי, נסתרת או גלויה, בתקשורת / כימיה בסיסית

לגבי לפגוע בו כל־עוד את פתוחה לגבי ההתלבטויות שלך ולא מסבנת אותו עשית את שלך, הרגשות שלו הם באחריותו בלבד

את אומרת שבדרך־כלל קל לך לפתוח את הרגש,

מה לדעתך חוסם לך את הצ'קרות הפעם? את יכולה להצביע על משהו קונקרטי? זה יכול להיות בו - נניח מראה, או סגנון דיבור, או משהו כללי כמו תקופה של מצב רוח ירוד / לחץ, את חושבת שאם תתעמקי תוכלי להצביע על משהו כזה? גם אם זה משהו טיפשי, או שלא נעים לומר לו אותו ישירות.

תשאלי את זה ואז תנתחי בשכל אם זה משהו שאת רוצה לעבוד עליו 

או שלא ניתן לעבוד עליו או שאת יכולה לבחור להמשיך איתו

זה לא באמת יהיה שינוי מ0 ל100 כי כבר עכשיו טוב לכם. הגיוני שעם הזמן והפעולות הרגש יותר ייפתח. במיוחד אם באים בפתיחות מול השם ואומרים לו שאנחנו מוכנים להפתעות בנושא הזוגיות

לא שזה טוב כן ?

גם זה יכול להיות בעייתי.

אבל מה לעשות, אם בן אדם עושה לי טוב,

אז אני אוהב אותו.

מספיק לי שמכינים לי נס קפה ו 2 עוגיות בצד, בלי שביקשתי ואני כזה ״אוקי, הנה הצוואה של ההורים שלי, תחתמי כאן ו 50% שלך״.

מה שכן, בפנים בפנים בפנים,

אני יודע להפריד בין ״זאת מתאימה לי להקמת משפחה״

 לבין ״מעדיף שהיא לא תתקרב לילדים שלי אם וכאשר, לא בקטע רע״.

עכשיו אני אגיד לך את דעתי, לא צריך להסכים כמובן, 

כי רק את קובעת.

בלי לזלזל בחשיבות של רגש, שצריך להיות מתישהו...
 

אם כיף לך איתו.

את צריכה

לשאול את עצמך מספר שאלות -חשובות- להקמת משפחה שלדעתי הרבההההההההה יותר חשובות מכמות הפרפרים שהוא עושה לך כרגע. (אבל שום, הרגש צריך להיות מתישהו) :

א. האם את סומכת עליו ?  סומכת לא בקטע של ״קבענו ב 20:00 והוא יופיע ב 20:00, אלא , לדוגמא, קורה אירוע מסויים ואת מבקשת ממנו שיבוא או שיסיע אותך,

או שיעשה משהו הרבה מעבר לאיזור הנוחות. הוא יעשה -בכיף- ? את תרגישי שמדובר בבן אדם -טוב- שלא עושה הצגה וזה באמת מישהו שפשר לסמוך עליו ?

ב. האם יש לו עבודה מסודרת ? האם זה איש עבודה ? אחד כמו חתול, שלא משנה איפה תזרקי אותו, הוא ימצא עבודה ויסתדר. לא כולם כאלה. וזה חשוב.

אם את מרגיש שיש לך סימן חזק ב 2 הדברים האלה, אז אני לא אומר שזהו, מצאת חתן. ממש לא.

אני כן אומר, שהוא -שווה- שתתייעצי לגביו עם מישהו אובייקטיבי. יועצת זוגיות. היא תדע -מהר מאוד- אם שווה לך להשאר ולנסות או לחתוך. 

בהצלחה.

אני חייב להגיד שיש לך תגובות שוות

כאילו לא יצאתי לפני אבל אני כזאת שהדלקת ישר על אנשים ויכולה לפתח רגש מהר, אז מוזר לי שזה דווקא לא קורה לי איתו.

ואני לא יודעת אם אפשר לסמוך עליו, מרגיש לי שכן אבל לא נתקלתי עדיין בסיטואציות שיכלתי לבחון את זה.

ומבחינת עבודה וזה חד משמעית הוא במצב טוב אבל לפי זה ללכת מרגיש לי מוזר..

ויועצת זוגיות שלא מכירה את שנינו יכולה לעזור?

את יכולה בתור התחלה לנסות לפנות למנהלת הפורום ברוקולי.
 

זה בסדר גם אם תחליטי לבד ותגיד ״אוקי, לא מתאים״. הכל טוב.

אבל רק -שתדעי-,

שיש מלאאאאאאא מקרים בחיים,

שהבחורה  לא רק שלא היה לה כיף בהתחלה, היא פשוט -לא רצתה- את הבחור.

אבל הבחור התעקש (או הסביבה) ואז לאט לאט נבנה משהו ומתפתחת זוגיות -מדהימה-

ואח״כ הם צוחקים על זה, שהיא לא רצתה או ששניהם לא רצו. יש מלאאאאאאאא מקרים כאלה.

זאת אומרת, מה שאת מתארת זה קורה למלא בחורות. אצלכם הרגש זה דבר מורכב יותר.

ולכן את צריכה לבדוק -אם זה המקרה-.
את יכולה לבדוק עם עצמך לבד. לתת עוד צ׳אנס וזהו.

ואת יכולה להתייעץ.

כל דרך שתבחרי זה בסדר גמור.

גם את צריכה למשל לקחת בחשבון,

אם את יכולה להכיר מישהו אחר בכיוון שאת מחפשת, בעוד שבועיים זה דבר אחד ...

אבל אם גם ככה עד שאת נפגשת ומשקיעה אנרגיות עם הצד השני, זה פעם בחצי שנה, זה דבר אחר.

תעשי את השיקולים שלך. בלי לחץ.

את פשוט צריכה ״לחקור״ מה בעצם קורה כאן. ברגע שתהיה לך תמונה ברורה לכאן או לכאן, אז תקחי החלטה.

ושאת לוקחת, תהיי שלמה עם עצמך. הכל טוב.

אני חד משמעית חושבת שיש סיכוי שיקרה משהו אחרי כמה זמן השאלה כמה…

והלוואי שנצחק על זה אחר כך כי באמת יכול לצאת משהו טוב לדעתי 

לפעמים כשאנחנו מול משהו לא מחייב אז הרגש קופץ, וזה נראה ורוד,  ודוקא מול דברים יותר רציניים אז משהו מתבשל לאט ויש לזה ערך..

דוקא חושבת שיש בזה משהו בריא שהקשר נבנה בהדרגה ומתבסס על תקשורת ושיח והיכרות ואחר כך לאט לאט מגיעים שאר הדברים...

כמובן אם לא באלך לראות אותו זה משהו אחד.. ואת תמיד יכולה להיפרד..

אבל נשמע שאת לא ממהרת לפסול אותו וזה מעניין.. ואם זה מפריע לך בקטע של אמון מולו, אז אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג את לא יכולה וצריכה להכריח את עצמך להרגיש שמשהו שהוא לא, ומצד שני זאת זכותך להמשיך ולהיפגש..ולראות אם משהו מגיע,

זה לא אומר שום דבר מספר פגישות ..

בסופו של דבר התשובה תגיע... אל תרגישי מחוייבת לתת תשובות למישהו מבחוץ,

אאכ זה מטריד אותך..אז בהחלט שווה ללכת לקבל חיזוק ובירור עם מישהו חיצוני

בהצלחה

זה בטח מסובךך.. ה' יאיר דרכך, אשרייך על אורך הדרך. 

אצלנו במשך כחודש וחצי היה מאד מאד בינוני.

מצד אחד לא היה רגש והקשר לא התקדם לשום מקום,

ומצד שני היה נחמד ביחד ולשנינו לא הייתה סיבה מספיק טובה להפסיק את הקשר.

אם בנקודת הזמן הזאת היית שואלת אותי או את אשתי מה הסיכוי שנתחתן,

מכיוון ששנינו כבר היינו למודי ניסיון של עשרות קשרים במעל עשור של חיפושים,

התשובה הייתה כנראה פחות מ-10%.

בכ"ז, החלטנו לנסות ללכת לסדנה זוגית.

הסדנה הייתה עמוסה מאד רגשית,

אבל היא עזרה לנו מאד לכוון את הקשר למקומות הנכונים.

שבועיים וחצי אח"כ התארסנו.

זו סדנה מובנית שלה (של בערך 6 שעות),

שמיועדת לזוגות שהקשר שלהם תקוע (ולרוב הם בעצמם לא תמיד מבינים למה).

יש שלושה שלבים:

בשלב הראשון - היכרות ובניית ציפיות.

בשלב השני - איתור החסמים הכרה שלהם ודרכי התמודדות

בשלב השלישי - משימות לעתיד וסיכום

תוך כדי הסדנה היא מנסה להבין היכן הזוג נמצא, ומתאימה להם את התכנים.

היא נותנת קרקע לפתוח נושאים ורובד של שיח שלהרבה זוגות קשה לפתוח במהלך הדייטים.

לרוב, אחרי הסדנה, יהיה הרבה יותר ברור לאן הקשר הולך.

הייתי אצלה פעמיים,

עם הראשונה שהייתי הבנו שבסוף זה לא,

ועם השנייה יצאנו עם תחושה שאנחנו עולים על הדרך לכיוון חתונה.

וליבי איתך,

מקווה שהצעד היה בכיוון הנכון

מחשבותיי למטה

ספרות:

הכתיבה מרגישה מאוד טבעית. יש זרימה טובה באווירה, בדיאלוג, התיאורים מרגישים "חיים" וקל לדמיין אותם. השפה נעה בין פשטות לספרותיות בהרמוניה נעימה. אני לא ממש טוב במחמאות כך שבעברית פשוטה זה אומר שיצא לך ממש מוצלח חחח

מהות:

disclaimer קצר, התגובה הטבעית שלי לרומנטיקה לרוב היא משהו כמו "מה העבודה הזאת לכם" (לכם ולא לו, לכן כנראה ייקח לי עוד זמן להיגאל)...

על פניו מדובר כאן בבחור מופנם עם נטייה לסגירוּת רגשית. הדיבור הפתוח שלו על צניעות, נושא "מביך" ו"לא נעים" - כלומר טעון רגשית - מעיד על ניתוק מסוים. ההתעקשות עוד לפני החתונה שזה לא פשוט להחזיק ידיים, היא מפגן אקראי של הצבת חומה. "דעי לך שאני סאחי ובשליטה".

בהמשך אנחנו רואים את הסלידה שלו מרעש וצלצולים, אולי גם מגילויי חיבה מוגזמים המסומלים על־ידי שבע ברכות. זה סתם, ולא צריך את זה; זה מעיק עליי. מבחינה ספרותית, יש כאן הקבלה לכך שהוא לא ראה ערך בהחזקת ידיים, אם כי מבחינה פסיכולוגית, אפשר להיות גם מופנם וגם רומנטי.

אז הבחורה היקרה שלנו כבר סדקה את חומת החזקת הידיים, אם בהתעקשות מצדה, אם בעצם נוכחותה. הקיום שלה הוא תזכורת לכך שחיבה מופגנת היא חובה. היא יוצרת זכרונות חיוביים שיעזרו בהמשך הדרך. הרעש הלבבי של שבע הברכות הוא מטען חיובי שצריכים לשמור עליו לימים קשים שיבואו, אולי בהכרח. צריכים ליצור בהווה את העבר העתידי. זאת גישה מעניינת, הייתי אומר קצת פסימית, כי יש בה מימד של חשש. היא מתעקשת להיאחז במשהו, למצות כל זכרון חתונה "קדוש", הגם שמבחינתו, הוא רואה בכך סתם עוד מטלה מעיקה. אותו מעניין יותר הכאן והעכשיו: להחזיק ידיים, ליהנות. אין מחשבה על אפשרות של עתיד אפל.

את שורת הסיום "בכל מאודך" אני מבין כהתמסרות אולטימטיבית ל"עולם האישה". היא קבעה (אולי רק בכוח המשיכה) שמחזיקים ידיים, היא הזוכרת את מה שאני שכחתי, היא זו שאמורה הייתה ללמוד בישיבה. בעצם היא זו שמבינה את החיים. יש לכך עוד ביטויים, כמו האנחה הקלילה, שהיא סמל לכניעה. זאת כניעה שבאה מתוך הערצה לעולם שהיא מביאה (כמו השמיכה המשובצת שהוא זוכר, שמסמלת פגישה טבעית עם קצת קירבה רגשית.)

מוטיב נוסף הוא ההתנצלות: לעשות משהו שהוא קצת לא בסדר. להחזיק ידיים, להחביא את זה, גם עצם הכתיבה הרומנטית. כמו אהבה אסורה בגבולות המותר. בעצם ה"סאחי" המופנם שלנו רוצה מאוד לצאת מגבולות. המשיכה העזה הוציאה אותו מהגבול הראשון של אי־החזקת ידיים, אולי גם רצתה להוציא אותו מהגבול המסורתי של "שבע ברכות" שהוא אינו מבין, הגם שנבחן ברבנות, לטובת אולי יותר זמן איכות עם אשתו? גם אם רק במחשבה. ובסוף הוא יוצא מגבול נוסף, שהוא ההסתכלות שלו על הדברים, לטובת "עולם האישה" וההסתכלות שלה, אליהם הוא מתמסר. אז אמנם, הוא לא יוצא מהגבולות מתוך יוזמה פרטית, אבל הוא מניח להם להיות שבירים. אני לא חושב שהזיכרון ה"קדוש" יועיל לו בהמשך, אבל הוא כן מועיל לו במונחים של כאן ועכשיו, כי הוא מרגיש מוגן ובטוח יותר כשהוא מתמסר לאשתו.

דעתי:

התמסרות היא דבר חיובי. יש הרבה גבולות וחסמים (בגבול ההלכה) שצריך לשבור בתקופת המפגשים וגם אחרי החתונה. ככה אפשר ליצור עולם חדש וצבעוני יותר, אולי גם מוגן יותר על־ידי שלל הצבעים.

ניתחת את זה. כאילו, הוצאת לגמרי את הקרביים החוצה. זה בסדר מצידי, נהנתי. רק מזכיר - זה אמור להיות משל לרעיון ותוכן עמוק יותר בעבודת ה'. בע"ה בהמשך, כשידרש, אכתוב את הנמשל.

שכויעך

רק לגבי הנגיעה המוזכרת כמה וכמה פעמים לאורך הסיפור-

חושבת שכדאי להוריד קצת מהכמות 

(רומנטיקה כמו תבלין- בצורה עדינה בהחלט עושה את העבודה ...)

מעיר לעצמי לתקן אח"כ.

אם רוצים את הקשר או רק מתלבטים לגבי הקשר.

כשרוצים-רוצים שזה יהיה מתקדם

כשפחות רוצים,עדיין..- פחות..

אבל בגדול זה תחילת הסוף של תחילת קשר

בטח לא שלב של החלטה סופית

ואיזה עולם את מגיעה
 

לפעמים בחורה (וזה יכול להיות גם הפוך) מרגישה שהבחור כבר בשלב ההחלטה וזה לא נכון. אני לא יודע מה מקור התחושות אצלך. אם אלה אמירות מפורשות שהוא כבר בשלב ההחלטה, זה משהו אחד. אם זה רק כי הוא זורם מידי, מדבר על דברים מתקדמים מידי, וכו', זה ממש לא אומר שהוא בשלב ההחלטה.

זה יכול להיות ממקום מאוד זורם נוח.
 

זה עדיין מלחיץ אותך ולא נעים לך, אז יש צורך לתקשר את זה.

בהצלחה!

מבאס, אני מבינה אותך ממש, הייתי במקום הזה גם.

שאת במקום מסויים והוא בכלל כבר במקום אחר לגמרי ואת לא מבינה איך הוא לא רואה את זה שאת בכלל עדיין לא שם.

ייתכן שאם תגידי לו בצורה ממש מפורשת, בלי רמיזות את זה שאת בכלל עוד לא חושבת על חתונה ואת במקום של עדיין לבחון את זה זה יגרום לו לשחרר ואולי גם לך להיפתח ולראות את הפוטנציאל של הקשר. תנסי אולי גם לחשוב למה את לא מצליחה לרצות את הקשר, אולי הוא באמת לא מתאים לך ואז כדאי להוריד כמה שיותר מהר שלא יהיה לו עוגמת נפש.

בהצלחה ממש!

ניסית ליזום איתו שיחה על זה?

אני פעם הבאתי לדייט עם בעלי קטע לימוד של הרב קוק ואז פיתחנו שיחה על זה... זה היה על הקטע של הערך שבדרך, שלא להתקדם מהר מדי לתוצאה... 

אולי אפשר לומר שאת צריכה להתקדם בקצב שלך.. לאו דווקא דייט רביעי.

אני באמת לא צוחקת

אני צריכה אותו להחלטות הסופיות 

את יכולה כבר מעכשיו להחליט בצורה שרירותית XD

חודש וחצי סבלתי מהנזק

אגב ככה יש לי את מי להאשים

זה כיף להטיל על מישהו את זה חח

אני כבר לא יכול עם התגובותשך🤣

אני יביא לו 3 אופציות מתוך מיליון

והוא יבחר

@חסדי הים מסתבר שהיא יודעת אותו בע"פ :0

בעיקר במפגשים עם ג'וקים

מפה לשם אמרו לי זה פרפר לילה

סתם נבהלתי

אבל גם לשאר הג'וקים אפשר לקרוא פרפר לילה ולא להיבהל מהם

יותר מפחיד

זה להיות -שלם- עם ההחלטות שלך.
אבל יש קאטצ׳ (מה המילה העברית לקאטצ׳ ? ברח לי )

ניקח דוגמא.
נניח, יש רווק שממש ממש לא בא לו ללכת לארוחה משפחתית כי הוא לבד . 

אז זה ממש קל ״להשאב״ לזה ולהשען לאחור ולעשות לעצמך חיים קלים 
ולומר ״אוקי, אני נשאר בבית, אני אראה סרט טוב או אקפוץ לחבר שגם נשאר בבית או ששנינו נלך לעשות על האש אצל חבר שלישי וכו׳.״

הדרך הטובה -יותר- (אין דרך מושלמת כמובן כי החיים מורכבים)
היא ללכת לאירוע משפחתי -כזה- ורק כשחוזרים הביתה לשאול את עצנך שאלה כנה :
האם בדיעבד, ההחלטה ללכת, למרות שממש ממש לא רציתי, היתה החלטה טובה ? אני מרגיש -טוב- שהלכתי כי ..א׳. ב׳. ג׳ (יכול להיות כל סיבה, גם ״כי ההורים שלי והמשפחה שמחו -באמת- שהצטרפתי).
אם -ההרגשה- -אחרי האירוע- היא ״טוב שהלכתי״, אז זה מה שאמור לתת גם את המוטביציה לאירועים משפחתיים נוספים.

אבל, זה גם עובד הפוך (הכל כמובן לדעתי בלבד),
אם הלכת לאירוע וחזרת משם, יותר מרוקן,

אז בשבילך, ובשבילך הסביבה שלך, עדיף שלא ירוקנו אותך שוב (אם זה מה שאתה חושב שיקרה)
 כדי שיהיה לך מספיק אנרגיות -חיוביות-
עם הסביבה שלך, בשגרה.

מקווה שאני ברור כאן.
אם לא, תשכחו מכל מה שרשמתי ותעשו מה שבא לכם.

פיזית ונפשית אני במצב לא וואו בזמן האחרון

אבל אם לעשות מאמץ אני יכול להחליט ברגע נתון פשוט "להתמסר לרגע" ולזרום עם תחושות חיוביות כמו אוכל טעים / ניגוני חג

קצת שטחי, ולא ממש "שמחה כוללת" או משהו פנימי ומיוחד אבל זה בינתיים מה שיש.

ה' ישמור לא רגיל למחירים של ZARA

כנראה שחלק מהאנשים ימליצו וחלק לא. למה לא לנסות?

אני רק רוצה להבין מה הסגנון של האירוע אם מגיעים לשם רק רווקים ורווקות מבוגרים יחסית או גם צעירים יותר. השאלה שלי היא יותר בעצם מי מגיע לשם בדרך כלל... 

בפרסומים משתי השנים האחרונות:

פרויקט 252 - לומדים זוגיות מוצאים בקלות

פרויקט 252 - לומדים זוגיות מוצאים בקלות

לפי מה שכתוב שם, בשנה שעברה היו 1000 איש (שמזה משתמע, לדעתי, מגוון עצום - שזה יכול להיות יתרון, בגלל המגוון, אבל גם חיסרון - פחות דיוק למה שאתה מחפש).