פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 52)

יכול להיות שקוראים לזה תלות רגשית.

בתכלס זה יכול לקרות גם עם ערבי או עם גבר נשוי.

וזה בכלל לא מעיד על אפשרות לחיבור זוגי בריא, או על אהבה בריאה.

ממליץ לך לחשוב באופן כנה מה השכל שלך דורש, אולי קל יותר בעזרת אדם חיצוני,

ואז עם הרבה גבורה, ואם צריך אז בצעדים דרסטיים, לבחור במה שנכון לך באמת.

אולי הקישור הזה יעזור לך קצת תלות רגשית - בית ספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים 

יש הרבה דמיון בין התאהבות לבין תלות רגשית.

בשניהם המוח מצייר את הדברים בצבעים מאד עזים ומאד סוחפים. 

בשניהם אתה מרגיש שאדם מסוים הוא חזות הכל בשבילך.

ובשניהם יש לאנשים נטיה לחשוב שהם איבדו את האפשרות לבחור את גורלם, כי הרגש שלהם תקוע איתו.

ולכן מה שחשוב זה לשים את הדברים בפרופורציות, ולהבין שאנחנו עדין יכולים לנווט את החיים שלנו מתוך שיקול דעת ובבחירה, ושהאדם שמצאנו הוא לא חזות הכל (גם אם באמת יש בו משהו מיוחד שמצא חן בעינינו), ושהדברים שעכשיו חיים לנו בדמיון וברגש בצורה עזה מאד - בסופו של דבר יעברו (וכמובן שיעברו טוב יותר אם נטפל בזה נכון). 

מה שגורם לנו להתאהב יכול להיות מסובך ונסתר ואנחנו לא תמיד מודעים לגורמים. לפעמים מתאהבים דווקא במי שבלתי אפשרי, לפעמים דווקא במי שלא טוב לנו. זה לא אומר שאת דפוקה בשום אופן, אלא שאת מורכבת, כמו כולנו.

את מבינה שקשר הוא בלתי אפשרי, לא הגיוני ולא טוב. מעולה. את מנסה להתרחק ולהפחית תקשורת - מצוין. את לא מצליחה לפעמים? הגיוני. תשתדלי לא להזין את המחשבות ומצד שני לא להלקות את עצמך על הפעמים שאת לא מצליחה. כך בעיניי לפחות.

ממש עוד מעט השנה נגמרת, ולא תתראו יותר. ולאט לאט... תשכחי אותו.

יבוא יום שכל זה יהיה זיכרון רחוק מאוד. אולי תקלטי שעשית לבנאדם אידיאליזציה שלא היתה נכונה במציאות, ואולי לא - אולי הוא באמת מאוד מיוחד, אבל פשוט לא קשור אלייך. ויגיע מישהו שיהיה גם מאוד טוב וגם מאוד מיוחד ומאוד מאוד כן קשור אלייך ולחיים שאת רוצה לבנות יחד בע"ה.

(ואגב, אולי האחד הזה יעורר רגשות סוערים דומים, ואולי... אולי לא? אולי הוא יגיע בתקופה אחרת בחיים, אולי הוא לא ילחץ על אותם מקומות רגישים בנפש שגרמו לה לסעור. יכול להיות שתצטרכי את התחושות האלה כדי לקשור את חייך בחייו ויכול להיות שתרגישי שבעצם אין בהן צורך)

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

תמשיכי הלאה ומיייד

מהרגע שאת קוראת את ההודעה הזאת

תפתחי כרטיס באתר שידוכים

תעייני בגברים מהגיל שלך מהמגזר שלך

ואחרי שבדקת את כולללללללם

ולא התאהבת באף אחד

תחזרי לכתוב פה תגובה,

לא לפני

עם סיפור דומה לשלך רק בהרבה יותר גרוע כי הבן אדם היה נשוי. ויותר גרוע כי הוא גם התאהב בה. ויותר גרוע כי שניהם דתיים. היא הייתה בוכה לי שהיא לא מסוגלת לחיות בלעדיו בחיים שלה, ומצד שני כלום לא יכול לקרות כי הוא נשוי)!!( הם שניהם היו מנסים להפסיק להתראות בשירות שלה, אבל עד שהיא לא עזבה שם לגמרי, מחקה את המספר שלו ולא ראתה אותו יותר, שום דבר לא עזר.

שולחת לך מלא עידוד, את בסיטואציה שרק נשמות מיוחדות יכולות לעמוד בה. ואת ממש לא דפוקה, אלה דברים שקורים.

אני מבינה שהוא לא באמת באופצייה שלך, רק קשה לך להוציא אותו מהמחשבה.. אבל בכל אופן מציעה לך לחשוב על עצמך בעוד 15 שנה ועם איזה חרטה היית מוכנה להתמודד אז- עם זה שויתרת עליו, או שויתרת על הערכים שלך.

והדרך באמת להתנתק זה לא לראות אותו לגמרי. עם כל הקושי. אם תעמדי על זה כאילו את נלחמת על החיים שלך, את תצליחי, ותראי שלאט זה יעבור. ❤️

זה לא שאחרי 5,6 שנות חיפוש גבר כלבבך, סוף סוף פגשת גבר שמוצא חן בעייניך..

את זה הייתי כותב לך גם אם הוא היה דתי כמוך. אלא רק בגלל ההפרש הגילאים החריג.

על אחת כמה וכמה שהוא לא דתי..

אבל זה נורמלי לחלוטין, לא מופקע בעייני שבמידת מה גם אני חשתי בעבר תחושות כפי שתיארת.

תראי, אולי (ושוב, אולי..) את מפרשת לא נכון את היחס שלו כלפייך כי הוא חילוני ויש להם תרבות אחרת ונורמות אחרות של צניעות..

סתם למשל בעבודה שלי

יש משהי שיכולה להגיד לי אחרי שאני עוזר לה  איזה נסיך, איזה מלך, או שהיא תקרא לי דבירוש במקום דביר..

או כשאני אכנס אליה לחדר לשאלה ויהיה רעש במסדרון היא תגיד סגור את הדלת (לא יודע אם אסור הלכתית אבל כן זה קצת מרגיש משהו לא צנוע..).

ולמרות שזה שיח מקרב, התנהגות מקרבת אני מודע לעובדה שכנראה בתרבות שלה ככה מדברים לכל גבר גם אם הוא לא בעלך .

אבל שאין הכרח כלל שמצאתי חן בעיניה במובן הזוגי..

מקווה שלא כתבתי שטויות. בהירות ובהצלחה!!

"יש אנשים שחיוך אחד שלהם יכול להמיס אותך לשבועות, חודשים. וכמה מילים שלו, שנאמרות בשקט שלו, ועם זאת בקלילות המיוחדת הזאת."

שהוא לא מרגיש כך כלפיך

ואין מה לאהוב אדם

שזה לא הדדי

אני הייתי חושבת איך להחזיר את השליטה אלייך, פנימה...

מצד אחד זה את המתאהבת, המופעלת וכו' אבל נשמע שזה גם מגיע מצידו, במיוחד שאת מאמינה שהוא גם חלק מהסיפור, זה לא רק התאהבות חיצונית במישהו לא מוכר ולא מושג. יש משהו באינטראקציה ביניכם שמעורר את זה, ואולי הוא במודע או לא מודע יוצר איתך קשר רגיש, שרואה אותך, שמרגיש אותך, במיוחד שהוא פוגש בחורה צעירה, יש בה משהו מחדש,  שיש בה דעה, יש בה עוצמה והרבה טוב,והוא רוצה בצדק, לשמוע להתעניין וכו'..

ולפגוש בחור בוגר, שעבר דברים בחיים, שעובד בעבודה קשוחה ועדיין רגיש, ויותר מכך, יודע איך להתנהל בחיים, כבר עבר את השלב הצעיר של החיים, משהו יציב משרה הרבה בטחון, אני לגמרי מבינה את המשיכה לכך וזה הכי טבעי..

הייתי מציעה אם זה אפשרי, (מכיוון נשמע שיש בך הבנה, וגם רצון להפחית מהרגש שמתעורר מהמפגש) לנסות קצת לצאת מ'המעגל', להחזיק בראש, את המקום שנמשך, לא להתעלם ממנו, ולבחור להיות פחות אישית, פחות לענות לשאלות אישיות, לא להיכנס לכך, להיות יותר עניינית, ולא דוקא להתרחק, כי לפעמים הבריחה היא בעצמה מפעילה.. אלא להיות בסיטואציה ולנשום, ולבחור להיות יותר אקטיבית במי את כן רוצה.. ואילו לחשוב על דברים אחרים באופן מודע, להחזיר לעצמך את העניין בחיים שלך, ובאמת להשתמש גם בהלכה כמשהו שקובע גבולות..

זה באמת באמת לא קל והרגש הזה הוא חזק וזה בעצם התמודדות מול יצר החיים, מול אנרגיה שמפרה את העולם ולהתנגד אליה זה כמו להתנגד לרצון טבעי

ונשמע שאת עושה עבודה עם עצמך, ועצם המודעות והכתיבה אני חושבת שיש בזה משהו ששובר, את מה שחולל מבפנים, וחושבת שלשתף עוד אנשים בסביבה, זה עוזר לצאת מהמקום שהדימיון לוקח, והוא יודע לקחת למחוזות רחוקים..

קצת לרדת לקונקרטיות... ולמוסס את הבועה..

הלואי שתרגישי שה' איתך, ותצעדי בדרך שמיטיבה עם עולמך

להיות בסיטואציה כזו במיוחד בגיל צעיר דורש הרבה כוחות, ואולי כל הסיפור יבנה בך קומה נוספת בע''ה

א. אין כזה דבר "יחסים בלתי אפשריים" - אפשר תמיד למצוא דוגמאות לאנשים שהתחתנו ככה. בין כל בני זוג יש פערים. אם את שואלת אותי, לבחור מלכתחילה בפערים משמעותיים של השקפת עולם ופער כזה של גילאים - זה לא משהו שהייתי נכנסת אליו מלכתחילה. כך גם שמעתי מזוגות מעורבים (דתיים-חילוניים), שלא ממליצים להיכנס לזה מראש.

ב. אני מאמינה שהרגשות שלך אמיתיים וכנים. שהאדם הנ"ל הוא אדם מקסים, שהתרשמת מהאישיות שלו והמידות הטובות שלו.

אבל...

ג. האם את מרגישה שאת מוכנה ובשלה לזוגיות על כל המשתמע מכך? אם לא היית פוגשת אותו, האם היית מתחילה לצאת לדייטים?

רוב האנשים (אבל לא כל) בגילאי 18-19 עדיין לא מוכנים לקשר כזה - מבחינה נפשית, מבחינה פרקטית.

האם ייתכן שהרגשות שלך מגיעים ממקום שבו - זה הפעם הראשונה שאת מחוץ לבית ולמסגרת, הפעם הראשונה שאת פוגשת מקרוב גברים רווקים? האם הרגשות נובעים מתוך רצון שלך לזוגיות כנה ואמיתית, או אולי מתוך משהו אחר?

ד. ב"ה יש המון אנשים מקסימים, שיש להם אישיות ומידות טובות. בהנחה שאת משרתת בתפקיד שאת רואה בו אידיאל ושליחות, אני מניחה שגם זה נמצא במניעים שלו להיות שם. בכלל, במסגרות כאלה בד"כ יותר קל לראות את הצד הזה של אנשים, מאשר במקומות פחות אידיאלסטים (נניח משרד רואי חשבון).

יצא לי לפגוש בחיי אנשים טובים ומקסימים, בעלי אידיאלים, אמיתיים, שמחים - דתיים, חילוניים, ערבים - אני מעריכה אותם, אבל זה לא אומר שאני מעוניינת בקשר זוגי איתם. לא כל בן אדם טוב ומקסים הוא מישהו שהייתי רוצה להקים איתו בית, שיש בו צד של שותפות נפשית, חינוכית, כלכלית. יש הבדל ע-צ-ו-ם בין קשר עמיתים לעבודה - לקשר בין בני זוג.

ממה שאני מבינה ממך, אין בינכם קשר קרוב. זה *כנראה* אומר שאת לוקחת את ההתרשמות שלך ממנו - בצד שאת מכירה אותו, שזה דרך העבודה - ו'בונה' מזה דמות. אבל בפועל, אין לך מושג מה קורה אחרי שעות העבודה. איזה סוג של אישיות יש לו בבית. זה עלול להיות מאוד שונה ממה שאת מציירת לעצמך בראש. חייבים להפריד בין פנטזיות למציאות.

ה. וזה לוקח אותי לנקודה הבאה - אני לא בטוחה שאת מפרשת נכון את היחס שלו אלייך - גם בגלל פער השנים. אולי זה יותר התייחסות אבהית מצידו? כאדם חילוני, הקווים שלו כנראה אחרים משלך. את בכלל מודעת לפן האישי שלו? אולי הוא נמצא בזוגיות? אולי יש לו רקע טיפולי, והוא ניגש אלייך באמצעות הכלים האלו?

ו. לדעתי חשוב לנרמל את התחושות שלך. כלומר, להבין מה בדיוק באדם הזה מצא חן בעינייך. להבין למה את מעריכה דווקא את הנקודות האלו. לזהות אלו מהדברים האלה את מכירה ואוהבת באנשים הקרובים אלייך (חברות, משפחה). ואחרי הבירור הזה -

ז. תמצאי מישהו בחיים האמיתיים, מישהו שאת מכירה, סומכת על שיקול דעתה, על ניסיון החיים. לדוגמה: מחנכת באולפנה שלך, רבנית (אני מניחה שהורים\אחים לא רלוונטיים). תדברי איתה. תספרי לה. דיאלוג זה הרבה יותר מוצלח מטקסט.

כי הנפש שלנו זה לא משהו שאפשר להגיד לו - תשחררי, וזהו, כבר אין כלום.

זה לא קל.

אבל לא כל מה שאנחנו מרגישים ברגש הוא גם עושה שכל.

לכן חשוב שיהיה לנו מישהו להתייעץ איתו, בכנות ובפתיחות, שיעזור לנו לשקף את המצב, אולי לפרש אותו בצורה אחרת.
ואם אין דמות כזאת, או שניסית ולא עזר - אולי כדאי לפנות לעזרה מקצועית. להתאהב במה שנראה בלתי אפשרי - זו תופעה שלא ייחודית רק לך...

מתאהבים בבלתי אפשרי? גלו למה - בטיפולנט

כמות הבנים שהיו עם פותחת השאלה, מהמר כזניחה.

ועל כן ההתאהבות יותר מהירה.

שבהכרח מי שהיו לו פחות קשרים בחייו -> יתאהב יותר מהר.

מעבר לזה,

נראה לי שזה קצת יומרה לקבוע מה ההסבר הנכון. אנחנו לא מכירים את הפותחת, לא מבינים בדיוק מה קורה שם, ומאיפה לנו לקבוע מה האמת?

ב"ה

אל תקבלי החלטה עד סוף השירות. פשוט תחליטי שעכשיו זה לא הזמן להקים משפחה.

ואז , אחרי השירות, אחרי שתתרחקי מהמקום. תוכלי לשקול את הכל מחדש. בסביבה נקייה יותר

 

נכון שזה לא מקובל בפורום דתי. 

אבל אין סיכוי שזה באמת יועיל?

בהתאהבויות מהסוג הזה, לצערי...

אני רוצה לגעת בשלוש נקודות- למה זה קורה באופן כללי, למה זה קורה לי באופן אישי, ואיך מתמודדים עם מצב כזה.
 

אתחיל בנקודה הראשונה ואצטט את דברי הרבי מפיאסצנה ב'צו וזירוז' (ט', א'): "נפש האדם אוהבת להתרגש, לא של שמחה לבדה רק גם סתם להתרגש אוהבת היא. אף להתרגש בעצב ובכי׳ רוצה היא..." אנחנו פשוט אוהבים להתרגש. זה גם מזכיר לי שורה בשיר של נרקיס- "שמישהו ישבור לי את הלב"- המוטיב הזה חוזר בלי סוף, בכל התחומים ובכל מקום. "אוהב האיש לראות מראות איומות, ולשמוע מעשיות נוראות עד כדי לבכות כדי להתרגש על ידן." האדם מוכן להתרגש גם כאשר המחיר הוא גבוה ולא משתלם בטווח הארוך.

תשאלי- אם כולם רוצים להתרגש- למה זה לא קורה לכל אחת? למה דווקא אני מתאהבת במי שאי-אפשר?

כאן את מגיעה לנקודה השנייה- למה זה קורה דווקא לי? כדי לענות על השאלה הזאת, אני חושבת שאת צריכה פשוט לערוך בירור מעמיק וחשוף מול עצמך, ביחס לעבר שלך, תכונות האופי היסודיות שלך, רמת הרגישות שלך, והחוויה הכללית שלך את המין הגברי. אני מאמינה שאם תערכי חשבון נפש איכותי, תצליחי לענות לעצמך בעצמך.

לסיום- איך מתמודדים עם זה? 

אני כמובן עונה מניסיוני האישי בלבד. ההתאהבות הלא-אפשרית הגדולה שלי הסתיימה לא מזמן.

מהכבלים הדמיוניים שקשרו אותי אליו השתחררתי כעבור שנה שלמה מרגע ההתאהבות הראשונית. 

ואיך זה קרה לבסוף? מתקופה בה רק מחשבה אודותיו גרמה לי להוזיל דמעות כמים ולערגה אינסופית להביט בו, ואפילו מהגב, ואפילו לשבריר שניה- להווה, בו אין לו אפילו חלק זניח בעולמי הפנימי, הוא לא מופיע במחשבות שלי כמעט וגם אם כן, הוא נעלם כלעומת שבא ונמוג.

התשובה- "רחוק מהעין-רחוק מהלב". הבעיה הייתה שהיו פרקי זמן קבועים בהם היה מגיע לאזורי וכך הייתי זוכה לחזות ביופיו המדהים בעיניי-שובר הלב, בהליכותיו המקסימות, בעדינות ובגבריות. אולם, לאחר תקופה תדירות ההגעה שלו הלכה ופחתה (באופן שכמובן שבר את ליבי לרסיסים בתחילה), עד שהוא פשוט הפסיק להופיע. ולאט לאט, גם במחשבותיי הוא ביקר פחות. לקח זמן, אבל בסוף השתחררתי ממנו תודה לא-ל.

את כמובן יכולה להשליך את העיקרון על המקרה הפרטי שלך ביחס לפרטיו.

ואל תשכחי, את צריכה קודם כל לרצות להוציא אותו מהראש, מהלך שדורש מאמץ שכלי טהור ועבודה עצמית מנטלית לא מבוטלת. 

אם לא תרצי להוציא אותו מהראש (להלן הסעיף הראשון), לא תעשי מאמץ אמיתי לשם כך, ו'מה עשינו בזה'.

נגעת בליבי, מאחלת לך הצלחה מדהימה,

מקווה שעזרתי קצת..

לדעתי, תבקש ממנה ללמוד יחד ותנסה להשיג תשובות ממנה אם היא פנויה בכלל ואם רלוונטי תוך כדי.

כל הכבוד, זה דורש אומץ 

רק כל אפשרות יש סיכויים וסיכונים שונים

לפנות ישירות - 

סיכון: היא תתפדח, היא לא תרצה, אתה תפדח, היא תגיד שהיא יוצאת.

סיכוי: היא תרצה, זה יחמיא לה וישדר בטחון שפנתה אליה ישירות.

לפנות דרך חברה - 

סיכון: אין כל כך משהו, חברה שלה לא תזרום אבל זה לא כזה נשמע מזיק.

סיכוי: היא תפנה אליה והיא תרצה.

בכל אופן, מה הכוונה ששמתה עליה עין?

כן ממליץ לדבר ליצור קשר בסיסי מסויים ואז לנסות.. אחרת למה שזה יתאים בכלל? בגלל שיש לך תחושה טובה לגביה?

אי אפשר לדעת מה היא מעדיפה בלי לשאול אותה ישירות.

אם לדעתך אפשר לסמוך על החברה שלא תספר אם היא לא פנויה, אז אין לך באמת חשש.

אבל לדעתי - 

כדאי לך לנסות, ומקסימום יהיה קצת לא נעים,

מאשר להתחרט כל החיים שלא ניסית.

אני יודע שהייתם במתח

זה נגמר במריחה וסאבטקסט של ״לא״

קפצת לאמבטיה, הפעם הבאה תהיה קלה יותר...

שהייתי בסדנה

והיה שם מישהו חמוד, הייתי בטוחה שהוא פונה אלי

בסוף ממש הצחיק אותי שלא, בסוף שאל אותי אם אני מכירה את הבחורה שישבה על ידי.

עניתי לו , וממש עודדתי אותו לא להתייאש!!

הבחור לא התייאש פנה ל5 אנשים עד שמישהי הכירה אותה.

אז אמרתי לו אז אמרה לא.. אפשר לחשוב.

עד לפני רגע לא ידעת מי זו.

לא מבינה את הבאסת יתר.

גם שיצאתי עם בחור ואמרתי לא, אמרתי לו אל תתבאס יותר מידי זו רק אני.

אבל ליישם קשה..מאחל לך, ולכולם פה, שלא יצטרכו להתמודד עם זה אף פעם

תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק:

מפרש הר"י מטראני: "וכל קרני רשעים אגדע - עם דבריי; וקרנות צדיק תרוממנה - כששומעים את דברי."

זאת אומרת שינה מכלה את הרשעים בדיבורו, ומרומם את הצדיקים כשהוא מפרסם שבחם לאנשים ששומעים.

ממה שאתה מתאר עיקר המכשול כרגע הוא התואר. הוא שואב ממך המון זמן ומאמץ, ובשילוב העבודה שאתה עובד בה, אין לך כוח, אתה מרגיש מוצף כו'.

לכן, לדעתי, פשוט אל תתחתן כרגע. תסיים את התואר. כאילו, אין באמת הרבה אפשרויות... או שתתקפל ותלמד רתכות, או שתסיים אותו כמו שצריך ואז יהיה לך ראש שקט, בכל מקרה, כשכל־כולך מושקע בו, אני לא רואה שום ערך מוסף לצאת לפגישות. גם אם תצא לפגישות כרגע, אני בספק גדול אם יצא מהן משהו רציני, כשאתה בא עם מטען של עייפות וחוסר ביטחון כו'. גם, אם התואר קשה, זוגיות וכל המאמץ וההשקעה שכרוכים בה, יכולים לפגוע בו, על עצמי אני יכול לומר שאם לא הייתי עוזב את העבודה שלי לא הייתי מסיים את הלימודים כל שכן אם הייתי נכנס לכל־מיני קשרים.

לגבי פרנסה, גיהוץ חולצות, אולי אפילו נהיגה: זה מפחיד עד שלא ניסית. בפרנסה כל מה שאתה צריך לעשות זה לבוא לעבודה, להחתים כרטיס, לעשות מה שאומרים לך, לחזור הבית. בסוף החודש מגיע לך כסף שאמור להספיק לך להכל בערך. כמובן "הכל" זה מושג רחב... ותלוי ברמת החיים אליה אתה מכוון. אבל באמת לא בשמיים היא. אני חושב שאחרי שתעבוד משרה מלאה כמה חודשים תבין על מה אני מדבר, זה לא כמו לגרד גרושים בעבודות סטודנט שוחקות.

לגבי השאר, לא נראה לי כמו דברים מהותיים כל־כך, זה שתשרוף לה ערב - בעיה שלה ואחריות שלה אם לא הייתה רוצה לא הייתה באה. השינה שלך יכולה להיות תלויה בסדר היום שלך אני מאמין כשכתצא לעבוד זה יסתדר. זה קשה פיצוצים להכריח את עצמך לקום מוקדם כשאין מסגרת ברורה.

אז כן כמו שאמרת להקים משפחה זאת אחריות אם אתה לא רוצה לקחת אחריות אל תקים. אמנם, זאת גם לא בהכרח אחריות מפחידה ונוראה. תחשוב שזה כמו לטוס במטוס. מי שלא יודע לטוס וסתם נכנס ומתניע הסיכויים שלו לטיסה בטוחה וכיפית... נמוכים. אבל אין שום בעיה ללמוד טיסה ואז אתה יכול לטוס חופשי והסיכוי שיקרה לך משהו הוא אפסי. תראה בחרת לעשות תואר גם לא איזה תואר פשוט של מדעי החברה אלא תואר מאוד תובעני אז בסדר זה המחיר שבא עם זה. יכולת גם להיות קופאי ולפרנס את עצמך מזמן אבל גם לזה יש חסרונות. אז בסדר זאת ההקרבה ובע"ה תתוגמל בהתאם.

אז אתייחס לעוד כמה עניינים

שבסוף המסקנה שלהם היא זאת תהיה טעות לצאת.. חתונה לא תצא מזה..  סתם שברון לב לגברת או לך..

לא משלים עם עצמי ובפרט עם החסרונות שלי.. ויש לי חסרונות.. וממילא חושב שאין משהי שתרצה אותי כמו שאני..

סוף סוף כל זמן שמבחינתי אני מרגיש / חווה שגם אם יילך טוב אני עוד לא מוכן לחתונה אז זה סתם לשרוף לה ערב.. 

=> משל למה הדבר דומה, בן-אדם נכנס לחנות בגדים, רואה חולצה שמדליקה אותו, והמוכר מתחיל לספר לו שהחולצה מלאה בחסרונות ולא תתאים לו כו'. הקונה מתעקש ונכנס לחדר מדידה, מודד את החולצה, וואלה מוצאת חן בעיניו! היא בדיוק במידה שלו, בד נעים, לדעתו היא ממש מתאימה לסגנון שלו כו'. בקיצור המסר הוא אל תחליט בשביל הבחורה! הבנות שתצא איתן הן ילדות גדולות ויכולות להחליט בעצמן האם אתה מתאים להן ומוצא חן בעיניהן, הן לא צריכות "עזרה" בזה. (אמנם, אם אתה לא מתכוון להתחתן, אז נכון, אל תצא, זה סתם ביטול תורה)

=> לגבי ה"חסרונות" שלך: תיארת בן-אדם ממוצע. נראה לי שאני מכיר מיליון כאלה וזה לא מה שמנע מהם להתחתן בשלב כזה או אחר. אפשר לאהוב כדורגל אפשר לאהוב גם שייקספיר בסדר כולנו בני-אדם. אם השאיפה שלך היא להיות מלאך קדוש עליון אז זה כבר סיפור אחר אבל המציאות היא שרוב העולם הם אנשים פשוטים וחביבים, לאו דווקא למדנים עצומים עם עומק אינסופי שיושבים עם חד-משקף ומקטרת ודנים על פילוסופיה גרמנית.

=> תראה, בסוף רצון להתחתן יש בך. יש לך חסמים אמיתיים נניח העניין של התואר. אבל הזכרת לא מעט חסמים שהם לא באמת חסמים, הם סתם סיפורים שאתה מספר לעצמך. כדי לדעת אם משהו אמיתי או לא, אני אוהב לשבת בשקט, לעצום עיניים, ולחשוב: האם הדבר הזה באמת קיים במציאות הממשית, ברגע זה ממש, או שזה סיפור שאני מספר לעצמי, אוסף של מילים ותיאורים שהדבקתי על המציאות?

יש מצב שהגיעו מים עד נפש.

הבהרה פשוטה וחשובה - מסתובבים בעולם, בפרט בתקופה זאת אנשים עם ניסיונות הרבה הרבה יותר קשים, כמו כן  יש בעולם עוד הרבה רווקים ולא מופקע בעייני ש80% מהם, בעצם אולי אפילו 99% מהם נמצאים בהתמודדות קשה משלי.. אבל מכיוון שאנחנו, כידוע ,לא בתחרות מי סובל יותר, כתבתי את אשר על ליבי..

=> אני רואה את הפסקה הזאת כחלק ממכלול הרבה יותר גדול של השוואת עצמך לאחרים, ותסלח לי על הבוטות... שיח של לתרץ את עצמך. למה אתה צריך לתרץ את הפריקה שלך? למה אתה צריך להריץ גלגלי שיניים, כדי לבדוק, האם יש לך זכות להתלונן, אין לך זכות, מי מתמודד יותר קשה, מי פחות, תן לדיבור לזרום בחופשיות. הפריקה הזאת מרגישה קצת כמו בקבוק שמפנייה, שמרוב לחץ פשוט הכל יוצא החוצה. אין צורך, אנחנו יכולים להתייחס אל עצמנו בחמלה, אתה יכול לנסות דימיון מודרך שבו אתה מדמיין לעצמך בחורה חביבה פורקת לך בדיוק את מה שאמרת. חלק מהקבלה העצמית זה לא להכניס את העובדות והסיפורים לתוך "מכונה" של שיפוטיות ולראות מה תהיה התוצאה, אלא פשוט לשמוע אותן עם אותו יחס סבלני ונעים שהיינו שומעים מישהו אחר. ואגב, אם אותה בחורה דמיונית הייתה מספרת לך את הסיפור, מה היית אומר? על אילו דברים היית אומר שוואלה יש לה בעיה ואולי היא צריכה למצוא כל מיני דרכים להתמודד (למשל לחכות, לעשות שינויים, כו') ועל אילו דברים היית אומר שהיא כבר סתם בספירלת האשמה עצמית?

אבל כנראה שיהיה לך קשה מאד לעבוד עליו.

אם תצליח, זה כנראה ישנה לך את כל החיים..

אתה מאד עסוק בלחשוב על העתיד, וזונח את ההווה שלך..

לדוגמא:

יש את אלה שעסוקים בלדמיין מה הם יעשו כשהם יהיו מיליונרים,

ויש את אלה שכבר עכשיו מתחילים להתנהל כלכלית נכון כדי שיהיו מיליונרים.

מבחינת הפחד של הפרנסה, הקשיים שהעלית רוב הזוגות הצעירים נתקלים בהם בתחילת דרכם.

וב"ה רובם המוחלט עובר אותם ומצליח עם השנים להתפרנס יפה ואח"כ גם אפילו לעזור לילדים.

הפחדים באופן כללי, נובעים מדמיונות של תרחישים עתידיים, שחלקם סבירים וחלקם פחות.

השאלה שוב, אם אתה מעסיק את עצמך בפחדים או שאתה פשוט חי את ההווה ומאושר במה שיש לך כעת.

חוסר השלמה עצמית, רק על עצמי (ועל אשתי) לספר ידעתי..

כל אחד מאיתנו חושב שהוא בעצמו דפוק ושהשני הוא מושלם,

וכל אחד מאיתנו לא מבין איך השני (שהוא מושלם) הסכים להתחתן איתו (אני הדפוק).

ב"ה שאנחנו חיים טוב ובאושר ככה

בנוסף, שים-לב שאתה כ"כ עסוק בעתיד,

שאפילו את השרשור העתידי אתה מנסה למנוע

אף אחד לא מושלם

ומי שמשדר שכן שקרן

אז א. לזכור שזה בסדר שאתה לא מושלם

וזה בסדר לפחד .

זה לא הכל או כלום ..

תשים לך מטרות קטנות צעד צעד

וגם אם שם אתה מתייאש , זה גם בסדר

אבל תזכור שאף פעם אתה לא תקוע במקום

כל עוד יש לך רצון לשנות ואפילו מעשה הכי קטן

זה כבר משנה .

אני הייתי מתמקדת בך קודם כל 

שתהיה יותר מאושר זה הכי חשוב 

כל זה קורה לך כי אתה אדם טוב .. חשוב לך לפרנס חשוב לך שיסמכו עליך חשוב לך לתת

אבל תיזהר שמרוב אידאל וטוב לב

אתה לא מכאיב לעצמך

אתה לא צריך להיות הכי טוב , וזה בסדר גמור להיכשל.

תחיה את החיים שחיים את החיים מבינים שחלק מהחיים זה לא תמיד שהכל ילך כמו שתיכננו

אבל תתרכז בך ..

איך אחותי אומרת תחיה את החיים תתרכז בעצמך מתוך כך האור יבוא

ויאללה אינששלה

עוד נקודה מאוד מאוד חשובה 

אנשים שעברו משבר או שניים בחיים 

לא מחפשים אדם שלא יודע מזה אתגר 

וזה נשמע שאתה צריך להתמודד עם קושי אחד או שניים

וזה כבר מחשל אותך וכבר הופך אותך להרבה

תודה על השיתוף

וואלה ליבי איתך

הלואי שהיה לי את האומץ לשטוח ככה את פחדיי, את חולשותיי

כותבת את מחשבותיי שעלו, והרבה מזה זה דברים שאומרת לעצמי שעולה ומתעוררת מחשבה שמשאירה אותי בלי מרחב...

נראלי מה שהיה לי הכי בולט זה זה שאתה כבר החלטת בשבילה..

כי אם אותה אחת (שאתה דואג לה מכל הלב! - לשרוף לה ערב או לשבור לה את הלב וכו') רוצה להיפגש איתך?

אולי אותה אחת בא לה להיפגש עם בחור שהוא סבבה כזה, לא מהאלו המושלמים, האלו שמכירים את חסרונותיהם. בחור שאוהב את התורה אבל כזה שלומד מה שמעניין אותו בה.

בחור שמעדיף ללכת ברגל, כי ואלה לנהוג לא בא לו בטוב,

אולי אותה אחת מסודרת כלכלית אבל רק מחכה למישהו שתוכל ללכת איתו למשחק כדורגל, או סתם לצאת בערב ולדבר ביחד על החיים הכי בפשטות על מה שהולך בחיים ועל מה שלא, כי וואלה אני נהניתי לקרוא את ההודעה שלך, אז בטח גם

וואלה אני חושבת שאולי אתה חושב שאם תחשוב מה טוב לבחורה שאתה יוצא איתה אז ככה בעצם לא תגרום לה חלילה נזק, אבל בתכלס אין אפשרות לחשוב בשבילה, ובורא עולם לא ביקש מאיתנו לחשוב בשביל אחרים, ובד''כ אצלי כשזה מלווה בהרבה חשיבה זה מראה לי שאני משתמשת הרבה בשכל, במקום לתת לדברים לקרות ולהתנסות, ומחפשת תשובות אצלי בראש -  ומאמינה שבאמת תשובות מגיעות עם העשייה, עם ההתנסות ואין לי אפשרות לדעת גם אם אחשוב על הדבר עוד עשר פעמים.

ואם יש לך רצון להיפגש ולנסות לצאת, אז אם אתה מונע מעצמך, זה כמו שאתה מונע מאותה אחת שברון לב, אבל בעצם מנעת מעצמך את אותו הדבר! הלא כן?

וכל העולם הזה הוא שברי אורות, מעוררי תפילה, ויש עניין של שבר ותיקון

יש לך זכות לצאת גם מבלי לדעת איך תפרנס, עד שלא תתחתן אין לך אחריות כלכלית על משפחתך.

ואני מאמינה שדבר מביא דבר, ואנרגיה של חיים, של מפגש, של אהבה, תעורר בך רצונות חדשים ויכולות,  תחשוב איזה כיף שיש לך אפשרות להיפגש עם בחורה, לשמח אותה, להקשיב לה

הייתי מנסה להתחיל רק בשביל האתגר העצמי, בשביל החיוך הקטן הפנימי שיתעורר אחרי שתעשה צעד ותוכל לחייך אל הפחד שרוצה שתשאר במקום.. אולי אם תבין שזה רצונו, ותסתכל עליו בחמלה ובאהבה משהו בו קצת יקטן ויתן לך מקום

בהצלחה לכולנו תפילות ובהירות!!

ישתנה..

[האם התכוונת לזה? 

סטודנט עייף.. - לקראת נישואין וזוגיות]

א. זה שאנשים סובלים יותר, לא אומר שאתה לא סובל. לא צריך להתנצל על זה בעיני. לכולנו יש קשיים, וזה שגם לאחרים יש לא אומר ששלנו לא שווים התייחסות.

ב. כתבת שניסיתי טיפול, לא הלך. אבל מה אתה חושב שכן יקרה? שיום אחר כל הפחדים האלה פשוט ייעלמו?

חיי נישואין בעיני זה סוג של בלתי נודע, ואנחנו בעצם קופצים יחד למים עמוקים, בלי לדעת מה ואין יהיה. זה מפחיד. לא הייתי רוצה להתחתן עם מישהו שלא פוחד - ובהרבה מובנים של פחד. אבל אם הפחד משתק אותך, ונראה שכך זה המצב אצלך - אולי כדי לנסות שיטת טיפול שונה? האם היית אצל איש מקצוע מתאים? מה ההכשרה של מי שהיית אצלו? (לא מחפשת תשובות).

ג. אני לא יודעת ספציפית לגבי חשבונואות, אבל יודעת שבמקצועות רבים יש פער מאוד גדול לבין מה שלומדים בתואר לבין העבודה במעשה.

ד. ממה שאני קוראת כאן, זה לא לגמרי התואר. כשבעז"ה תסיים אותו עוד שנתיים, נשמע שיהיו לך עוד סיבות רבות למה לא...

ה. ובעיני, במצב שבו אתה נמצא עכשיו, לא נכון לצאת. נכון לעשות עבודה עצמית - למצוא את האדם הנכון שיעזור לך, ייתן לך את הכלים, את נקודת המבט, את ההשלמה העצמית, התמודדות עם הפחדים - ורק אז לצאת.

אבל הייתי מנסה לחשוב על האפשרות של סימולציית 'אין ברירה'.

אם ניקח את הדוגמא של לפרנס, עכשיו אתה מסוגל להגיד לעצמך "אני לא מוכן להגיד - טוב מקסימום אהיה.. העיקר להיות נשוי ולהקים משפחה". 

אבל אולי, אם היית בסיטואציה שבה היה ברור לך שאתה חייב להביא כסף הביתה, כי יש ילדים שצריכים לאכול, אז לא היית שואל את עצמך האם אני מסוגל, אלא איך אני עושה את זה. [אם אני יכול באמצעות מקצוע שאני אוהב, עדיף אבל אם לא, באמצעות מקצוע פשוט, ואם גם זה לא אפשרי, ע"י בקשת צדקה או קצבה], ואז היית מגלה שאתה מסוגל. וגם אם זה היה בדרך שהיא לא העדיפות הראשונה מבחינתך, היית מגלה שכשאתה ניגש לזה מנקודת מבט של 'זה מה שאני צריך לעשות, ואת זה אני עושה', זה לא כ"כ נורא.

היו לך סיטואציות כאלה, שבהן מצב של אין ברירה הוציא ממך יכולות מעבר למה שחשבת שיש לך?

יוצאת איתו עלה מצרפת לפני 8 שנים.. אז יש מצב שזו תמונה קצת שונה מישראלי שלא מקפיד על שירים וכו'.. (אולי)

הייתי חושב כמה זה משנה לי, ולא לוקח את זה כדוגמא למאפיינים אחרים.

האם שירים כאלה כשלעצמם הם סיבה לפסול?

גילוי נאות אני משתדל שהתוכן של השירים שאני שומע יהיה פחות או יותר ברמת הסביר לא בהכרח שירי קודש

אבל גם אם היא הייתה שומעת 2pac זה לא היה משנה לי

וגם אם הייתי שומע רק שירי קודש הייתי עונה אותו דבר

כי תמיד יש נפילות  אני עצמי נופלת כן מנסים להקפיד

אבל אני לא אוריד סתם ככה אלא אם כן זה סגנון מסויים שמחפיץ ודי גס

מה שכן, מתבקש לשאול מה זה דוגמא לשיר לא נקי?

אבל זה פוטנציאל יפה לויכוח גדול..

אני התלבטתי מהכיוון ההפוך...

אני שומעת הכל ובעלי לא שמע בזמנו כמעט כלום...

אבל בסוף התחתנו והתאזנו כל אחד קצת לכיוון של השני.

לצד זה, ברור לי שלא כולם ככה (או לפחות לא באותה העצמה), ולכן הייתי מנסה לבדוק את זה קצת. אולי גם הייתי בודקת אם זה משהו נקודתי או שיש כאן משהו רחב יותר (כלומר יחס לתרבות באופן כללי).

מזכיר לי שנפגשתי פעם עם מישהו שמאוד אהב ז'אנר מסוים בספרות, וגם מאוד דיבר אותו ביומיום שלו, אבל לצד זה גם אמר שהוא לא היה רוצה שהילדים שלו ייחשפו לזה ושבבית זה יהיה מוחבא במדפים הגבוהים או משהו בסגנון.. אני עדיין חצויה לגבי היחס הזה חח(;

להרגשתי (כאחד שהיה שומע גם שירים כאלה) זה לא שינוי מהותי בדרך החיים. 

זה נכנס מאוזן אחד ויוצא מהשניה, פשוט חלק מהשיר זה הכל. אם כי כמובן שזה לא טוב

כן הייתי מורידה

גילוי נאות אני נשואה לגבר שלא מקפיד בכלל

אז מסתבר שה' מסובב את העולם

זה בתכלס הכי נכון

אבל רגע איך זה קרה? אם את אומרת שהיית מורידה איך זה שלא הורדת?

ובאמת ניפגשנו הוא היה מושלם בדיוק מה שחיפשתי כפפה ליד ברמה אחרת

שכחתי אפילו לשאול את זה🥲

מפה לשם אנחנו עם 3 ילדים מסתדרים עם זה מעולה חחח העסקה זה שהוא לא שומע ליד הילדים

 בנקודה הזו....

יש שירי אהבה איכותיים ("איתך ובלעדייך" וכיו"ב), ויש שירי אהבה קיטשיים וגסים. אישיותו של אדם נגזרת מהטעם האומנותי שלו.

אם הוא שומע את השירים בפול ווליום כשכל השכונה שומעת זה דבר אחד.

לעומת זאת שומע לעצמו בווליום סביר זה יכול להיות בסדר.

מסתבר מאוד שאוריד על זה.

אם הוא מבין שיש משהו בעייתי בכך אז יש מה על לדבר

אבל אם הוא חושב שזה לכתחילה - אז ממש לא. יש לו ערכים שונים משלי

לעבוד על זה כרגע... מה אומרים? 

זה נטו תלוי בהשקפת עולם שלך, את היחידה שיכולה לענות התשובה הזאת.

איזה מוזיקה הילדים שלו ישמעו?

אם רק הוא שומע באוזניות אבל בבית שלו בקול תהיה רק מוזיקה יהודית כשרה-

אני חושבת שזה בסדר גמור...

אולי יו אחד הוא גם יצליח להתגבר וגם באוזניות לא לשמוע-

וזה חלק שלו בעבודת ה'...

גם אנחנו לא מבינות אתכם תמיד

וחוץ מזה לא חסר בנים שסתם מפלרטטים

ואולי היא הייתה נחמדה כדי לא לפגוע בך

ולדחות אותך במקום

זה פחות נעים

אתה רצית שהיא תהיה כנה אבל היא רצתה אולי לא לפגוע ויצא ככה

חחחח

די לא יפה לנצל שרשור

רוצה לדבר עלייך

תפתח חדש

אני מוכנה להיות קהל/ קורבן לנרקסיזם והכנות שלך לשעה

עוף על עצמך

חחח

איזה כיף .. יש לי קהל..

אבל קהל זה ברבים לא? קהל... כן ברבים.

לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל...

איזה חמוד אני.

שאלת אותה "את רוצה לצאת איתי?" 

ואיך אתה יכול להשאר בספק אם היא סתם נחמדה?

היא ענתה לך כן ואתה חושב שהיא משקרת לך?

וגם אם היא הציעה לך נישואין

והתחתנתם זה לא אומר שהיא רוצה אותך 

אני חושבת שאין דבר כזה "להבין בבנות". כל בחורה היא בן אדם בפני עצמו, וכל אינטרקציה עם בני אדם, משני המינים, היא לא משחק מחשב שצריך לבצע בו כמה מהלכים ולחיצות כפתור ואז תתקבל התוצאה הרצויה.

אם הגעת למצב שחסמו אותך, זה אומר הרבה על ההצקות.  

ובכל אופן גברים משתנים.

לא יודע מה עם נשים.

גמר חסימה טובה

ותשמח שאתה פטור מלחיות יחד עם ביקורתית

שיפוטית מתנשאת כזאת

אם מעניין אותה להשאיר דלת פתוחה אז אחלה

אם היא הבינה שזה לא זה, לבריאות

יש הרבה דגים בים

אולי תלמדו לקבל ולכבד את זה שאמרו לכם לא?

אז נכון שלפעמים יש מקרים שבהם זה לגיטימי ורלוונטי להציע/לבקש מבחורה שתחשוב שוב על האפשרות לקשר,

אבל צריך לעשות את זה בעדינות ובכבוד - לא בניסיונות מניפולטיביים ולא בהצקות חוזרות ונשנות,

ומתוך הכרה בזה שגם היא נועדה לך מששת ימי בראשית ולא רוצה לראות אותך רק בגלל שהשיער שלך שחור מדי - זו זכותה המלאה,

וגם אם מותר לך לבקש יפה ובעדינות שתנסה לחשוב על זה שוב, מותר לה לסרב ואתה צריך לכבד את הסירוב שלה.

(ולכבד כולל גם לא להקניט אותה או בנות אחרות שמסרבות לחזור לקשר על זה שהן לא נותנות צ'אנס.)

יש כאלה שחוסמות באמת ישר אחרי סיום קשר. זכותן, אבל זה באמת מבאס.

לעומת מקרה שיש פה באחד השרשורים למטה שהוא ניסה שוב ושוב ובסוף נמאס לה, חסמה אותו, ואז הוא כתב לה במדיה אחרת (במקרה הזה SMS, אבל גםשמעתי על להשתמש בביט כדי לשלוח הודעות). זה קצת חוצה גבול  ויותר מובן....

ניסה ליצור קשר בעוד דרכים... והיום שלח סמס... מובן שהתעלמתי וחסמתי...

חזרה לקשר עבר - קריאה לציבור - לקראת נישואין וזוגיות

במקרה שלנו, לא הייתי מציעה לאף אחת שאכפת לי ממנה, להיפגש איתו.. לא אכתוב למה, אבל בכל אופן חזרה לקשר איתו לא באה בחשבון בשום מצב שהוא...

אדם צריך להבין שאם הוא רוצה לחזור לקשר, זה לא אומר שהצד השני רוצה\מעוניין\פנוי.

ושלפעמים עצם הפנייה, כאשר הצד השני נמצא בקשר אחר, עלול לבלבל ולפגוע בקשר הנוכחי של הצד השני.

ולכן - לדעתי, לא נכון 'ליפול' על מישהו מהעבר בלי לבדוק קודם שהוא פנוי ומעוניין בקשר, ורק אז לברר בחזרה.

בוודאי שיש ערך לחזור לקשרי עבר - באופן כללי, לא מדברת ספציפית על המקרה שלך - וכותרת כל כך נחרצת שלא עושים את זה יכולה להרתיע אנשים.

אולי מבחינתו מדובר בחיזור לגיטימי. 

אבל צריך להבין שיש מישהו בצד השני, שמבחינתו זה הטרדה - וחשוב להיות מודעים לגבול הזה.

צריכים ליצור הפרדה

בין החוויה שאתן מרגישות מההודעה.

חוויה כנראה מטלטלת ומסעירה או מעצבנת

ומריצות סרטים בראש, וכן הוא ולא הוא.

וזה לוקח מכן הרבה אנרגיות ולא זורם לכן

לקבל הודעה כזאת

לבין המעשה עצמו.

שבן אדם שלח הודעה,

אני מתכוון הודעה מכובדת,

שהוא מעוניין בקשר.

ותתנתקו לחמש שניות סה"כ מהרגש

ותבינו שהוא לא מודע לזה שאתן בקשר אחר או לא

וחושב לתומו שאולי יעשה כאן את ההשתדלות

שתביא את התוצאה הרצויה לכל הצדדים.

ולכן תגיבו מהראש,

באותן חמש שניות כמובן, לא יותר מבטיח,

ותגיבו לגופה של ההצעה

כן לא שחור לבן,

ותהיו הכי ישירות, בעניין למה לא

(בהנחה שזה לא). וכמה שפחות בהצלחה

ואיחולי סרק, להגיב לעניין.

אני לא בעד לחסום על כל דבר, כי זה טיפה מעליב

אבל כן, אם יש חשש שהבן אדם לא יעצור את עצמו מלשלוח עוד ועוד, אולי לחסום אותו לכמה ימים.

אבל לא לצאת מפרופורציות.

וגם להיות מובנות, ולא להתנשא.

("אני יודעת הכל, לא מסבירה אפילו, חוסמת", זה Don't Please!)

רק שהוא מנסה ליצור קשר בכח...

לפעמים, בטקט, אפשר לנסות לחזור לקשר עם אקסית

כלומר מאז שעזבתי אז אין בלאגן. לא חשוב. מה שאני מנסה להגיד 

שהלכתי להביא פופקורן...

חוסר בשלות למשל, הכי הגיוני שיש.

ברור שאם מישהו מטריד, לא סבבה, אם שואל בזהירות פעם אחת ונניח שהוא לא זרק עלייך ביצים לפני שנפרדתם בפעם הראשונה, מה הבעיה?

הרוב השפוי מסכים שלהטריד לא סבבה.

מישהו מטריד, למה שלא תתלונני?

האם הסברת לו פשוט שנראה לך שלא?

אולי הוא חושב שאין לך וואטסאפ ולכן ניסה סמס?

ברור שאם זה בכיוון של מניפולציות, לא נשמע טוב, אבל אפשר לומר ברור כדי שיתייאש, אפשר כמובן גם לחסום מכל פינה...

והוא אולי פחות בשל, לפי ההודעה ששלח...

והוא יודע טוב מאד למה לא.

ואני לא יודעת אם רצה קשר זוגי או חברי... אבל שניהם גרועים במקרה הזה🤦‍♀️

והתכתבנו בוואטסאפ ובגלל שחסמתי שם (וניסה ליצור קשר בעוד דרכים) שלח לי סמס...

זה חד וחלק מניפולציות. ואני יודעת לאן זה היה מגיע אם הייתי אומרת כן...

בגדול רק רציתי להעלות את המודעות לזה. (ושאם הוא קורא פה, שיבין את הרמז ויעזוב אותי בשקט)

אין לי מושג איך להתמודד עם זה.. פשוט בוכה וצוחקת חחחח

תשימי לב שאת לא עייפה רעבה מותשת וכו'..

שאת ברגע שכלי

התשובה לפניך 

"רגע שכלי?"

ומה התשובה?🤭

שאת ברגע טוב, שאין לך צורך אחר שעלול להפריע

יותר קל להגיע לתשובות בנחת ובטוב

בטח לפני שהקשר נהיה רציני שממשיכים לחתונה, יש תנועה זכרית שהולכת אחורה על מנת להתקדם קדימה.

אז כנראה שאני יותר נקבי

נו טוב, זה לא חדש לי

מאיפה למדת את העניין הזה? אשמח למקור לדברים.

יש לי מחשבות שלי בעניין, אבל מעניין אותי לשמוע את המקור שלך.

אם מתישהו יהיה לך לאן להפנות אותי ללמוד את זה, אשמח.

רק אגיד שאני חושבת שיש שם ניואנס דק בין התנועה הזכרית, שתיארת גם בהמשך בהרחבה, לתנודות רגשיות שגם לנשים יש ביחס לכל מיני דברים. השורש אצל כל אחד אחר, אבל אפשר למצוא גם פה וגם פה את חווית ה'לא סגור על עצמו/לא סגורה על עצמה', כל אחד בהיבטים האישיים שלו. 

זו חוכמת חיים (;

סתם אני מניחה שלקחתי קצת מכל אחת ואחד

אם היו שיעורים הייתי באה😁

ומוכר מאוד, אוהבת ללמוד מהחיים.

תנועה זכרית זה יותר להתנתק כדי לחזור להתקדם.

תנועה נשית זה ה'גלים' ברגש ובתחושת הבטחון והוודאות.

ולשואלת- הגיוני בהחלט מה שאת מתארת.

מאמינה שאם חברה היתה מתשפת אותך היית מנסה להרגיע ולנסות אחכ לעשות סדר. לשאול מה טוב בקשר? מה את מעריכה בו? איזה חוזקות יש בקשר? מה את מרגישה רוב הזמן?

מה המחשבות והחששות שעולים בזמן שיש לך ירידה בבטחון בקשר?

איך אפשר לחזק את הבטחון שם ולתת מענה לחשש?

אז עכשיו זאת את שבתוך סערת הרגשות הזאת כדאי לדבר עם חברה, עדיף עם ניסיון או אפילו משהי מבוגרת שאת סומכת עליה/אשת מקצוע ולשתף אותה.

על המשפט שקדם רשם:

"שאתן לא סגורות עלצמכן"

אז אני אומרת זו תנועה דווקא יותר זכרית פתאום להתרחק בבום

להשאיר את הבחורה בחוסר בוודאות לכמה רגעים

זה ממש לא תנועה נשית האישה תהיה נוכחת

גבר הרבה פעמים גם אם הוא רוצה את הקשר הוא

ירצה להתנתק כדי לחזור להתקדם.

שלבים ראשונים מקליל..

שלבים טיפה יותר מתקדמים - חושב מנתח מה הולך שם? מה הולך אצלי בראש ובלב

חשוב להקשיב לעצמך ולמה שטוב לך בתקופה המאתגרת הזאת של חוסר וודאות.

לדוגמה, לנו היה שלב שדיברנו בטלפון קבוע כל לילה ובאיזה שהוא שלב זה כבר העיק עליי, לפעמים היה לי כיף ולפעמים בכלל לא בא לי... (ואז ה'לא בא לי' רק גורם לעוד ועוד מחשבות)

אז הייתי צריכה במקרה כזה לדעת להגיד - מתי טוב לי שנדבר.

בכלל, זה תקין לגמרי שלא תמיד רוצים. הכי טבעי בעולם שלא תמיד מתחשק לך.

אצלי הבעיה הזאת בגדול נפתרה אחריי ההחלטה - ברוך ה' עיקר הלחץ שהיה ירד ואז כבר לא צריך לנתח כל דבר ואפשר פשוט להיות ולהנות... ואם אם יש פתאום פחות חשק - זה סבבה כי זה לא אומר שום דבר ואני יודעת שזה זמני.

(אצלי בדייטים כשהיינו ביחד היה מעולה, ואז כשהיינו רחוקים כל הספקות היו עולים לי..)

בקיצור זה תקין לגמרי שיש תנודות כאלה, במיוחד בשלב כזה שאין וודאות אם זה יהיה בסוף כן או לא.

מה שחשוב זה לראות לאן המגמה הכללית. לא לפחד מרגעים כאלה ולא להיכנס ללחץ.

ומתחברת להצעה שראיתי פה - לכתוב. פשוט לקחת מחברת ולכתוב לעצמך כל מה שעולה לך.

זה מאפשר לראות את התמונה הכללית ונותן למחשבות הפנימיות מקום לעלות.

בהצלחה!!

אחרי שנוצר התהליך האנושי של היכרות , ידידות ואמון, ההחלטה להתחתן היא המשך די טבעי מבחינה רגשית. ולא מקבלים אותה רק מהשכל.

כלומר, מלכתחילה, לפני שפגשת את הבחור, כשאת בוחנת את הסוגיה רק מבחוץ, קשה לך לדמיין איך מקבלים החלטה כזו, אבל מתוך התהליך, כשאת יוצרת קשר – זה יותר קל.

2. הבנה שאנחנו רק בני אדם ויש מעלינו מישהו שדואג לנו. ההחלטה שלנו היא החלטה אנושית, אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה אתנו מחר, ואיך ימצא אותנו המחר. לא רק שאנחנו לא יודעים איך יהיה הבחור הזה בעוד עשר שנים, אלא כמו שציינת אולי אנחנו עצמנו נשתנה??

העתיד שלנו, מעצם היותו עתיד לוט בערפל.

את לא יכולה לדעת פרטים על החיים שלך בעתיד: איך תהיי את בעוד מספר שנים, איך יהיה בעלך, ואיזו זוגיות תצליחו ליצור.

את לא יודעת גם אילו אתגרים יעמדו לפניכם, וכמה כח ויכולת יהיו לכם כדי להתמודד עמם.

אבל חוסר הידע הזה הוא מובנה.

החרדה מפני בחירה לא נכונה היא זו שמעלה בנו את כל הספקות הקטנים והגדולים ונותן לנו תחושה שעד שלא נפתור כל אחד מהם אי אפשר להמשיך הלאה.

1. את שואלת מי מבטיח שהוא האחד.

מה זה אומר האחד? האחד הכי מוצלח? כשאת בוחנת בחור בפגישה את לא מחפשת את האדם “הכי”. הוא לא חייב להיות הכי בעל מידות, ולא הכי חכם, וגם לא הכי צדיק. (אם כך זה היה, רק זוג אחד היה בעולם – הגבר הכי מוצלח עם האישה הכי מוצלחת, וגם הם לא היו מסתדרים כי היותר מוצלח מביניהם קיבל בן זוג שהוא לא הכי מוצלח ? )

הוא צריך להיות עם אופי, מידות ותכונות שיכולים להסתדר איתך.

גם את כנראה לא מושלמת, ועדיין זה לא אומר שטעות להתחתן איתך…

סביר ונורמלי שתיתקלי במהלך החיים עם אנשים שונים, שבתכונות מסוימות הם יותר מבעלך.

הוא הופך להיות “האחד”, אך ורק אחרי שבחרת להתחתן איתו.

האחד שבחרת בו להנשא לך, לכרות איתו ברית, להיות נאמנה לו…

ליצור איתו יחד זוגיות שהיא יצירה מיוחדת של שניכם.

האחד שבחרת להיות נאמנה לו ולהשקיע את כל כולך כדי שתצמח ביניכם אהבה.

2. איך תדעי שזו לא רק התאהבות?

ההתאהבות עצמה היא מצוינת, אך כדי שהיא לא תתפוס את מקומם של רכיבים חשובים כמו אינטואיציה עמוקה ושכל ישר, תנסי כמיטב יכולתך להסתכל במבט מפוכח, אולי גם תדברי עם מישהו חכם תו”כ הפגישות שידע לשאול אותך שאלות שיגרמו לך לחשוב ברצינות ולהקשיב לעצמך.

3. שאלת איך אפשר להחזיק שנים בלי לחשוב “אולי אני לא מאושרת” או “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב”

השאלה הראשונה היא דווקא שאלה מבורכת, אם שואלים אותה מתוך תפיסה אקטיבית.

אסביר:

ההקשבה לרגשות שלי, ולרגשות של בן הזוג היא חשובה. טוב לשאול את עצמנו מדי פעם אם אנחנו שמחים והאם טוב לנו.

אבל השאלה היא מה עושים עם התשובה.

אם אדם תופס שהמציאות אחראית לאושר שלו, הוא חושש לגלות שהוא לא מאושר, כי אין לו שום שליטה על זה.

אבל כשאדם רואה את עצמו כאחראי לרגשות של עצמו, הוא חושב איך להפוך את עצמו למאושר, ובמקרה שלנו: איך הופכים את הזוגיות שלנו למיטיבה יותר עבור שנינו.

4. “אולי יכולתי למצוא לי מישהו יותר טוב” –  זו בחירה שאפשר לבחור אותה בצורה מודעת.

כי הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה שישאלו עליו את השאלה הזו…

איך לא שואלים את זה?

להיות נאמנים זו אומנות מתפתחת. זו בחירה יומיומית לקבל את בן הזוג ולכוון את עצמנו לא לבדוק אותו (כמובן חוץ ממקרים חריגים) אלא לשאול: איך משפרים ומשדרגים את הזוגיות שלנו, ולא האם.

כשיש לנו תפיסה של נאמנות, של “זה בעלי, ואליו אני נאמנה”, כל ההסתכלות על העתיד משתנה.

בשיר השירים כתוב “מי יתנך כאח לי” לכאורה בעל יותר אוהבים מאשר אח,אז למה משתוקקת הרעיה שהדוד יהיה כאח?

( מן הסתם יש פירושים נוספים) כי אח נשאר אח. גם כשהוא מעצבן, לא חושבים אולי בכלל אני אחותו בטעות, אלא חושבים איך להסתדר.

מאחל לך הצלחה רבה

זה באמת נקודות חשובות שהצפת

תודה!!

אין גבול תיאורטי לכסף שאפשר לעשות בקזינו אם להמשיך לשחק

ולכן מהמרים כבדים ממשיכים להוציא כסף על עוד סיבוב ועוד סיבוב אולי בפעם הזאת יזכו ויקחו את כל הקופה

(וגם אם יקחו אותה, ברור שזה לא מספיק, והם יוציאו את הכסף על עוד סיבובים)

אלא שלא מצינו מהמר כבד עשיר

מי שיוצא מורווח הוא מי שקיבל זכייה מוכבדת ופרש

כשם שיכול להיות מישהו יותר טוב יכול להיות גם מישהו יותר גרוע ולא תמצאי טוב כמו מי שהיה

וכשם שיכול להיות מישהו יותר טוב, יכול להיות מישהו עוד יותר טוב ואין לדבר סוף

זה ברמה המתמטית

אבל עכשיו ברצינות, א' אני לא יודע אם אילו ציפיות את באה אני לא חושב שזאת העבודה של בעלך לעתיד להגשים ציפיות או משהו כזה, זה ברור וידוע וטחון שברגע שבאים עם דרישות כלפי השני, האושר מאיתנו והלאה.

ב' אין שום בן־אדם בעולם שיהיה מושלם עבורך. אף־אחד לא נולד באופן שבדיוק תואם את האופי שלך אולי חוץ ממך אבל זה כי זאת את. ואת לא יכולה להתחתן עם עצמך (נראה לי שרוב האנשים היו רוצים להתחתן עם עצמם).

מה שכן יכול להיות זה מישהו שמתאים לך פחות או יותר מבחינת הדברים החשובים לך, 100% שהוא לא יתאים ב־100% לציפיות (אין מה לעשות גם אם תבחרי את הכי מושלם יכול להיות שתגלי שהוא נוחר בלילה כמו מסור חשמלי), ומשם והלאה אתם צריכים ליצור זוגיות כזאת שתספק את שניכם, להבין אחד השני, לצמוח אחד לתוך השני, כמובן לא מתוך כוונה לשנות אנשים אלא מתוך רצון טוב להיכנס לעולם של השני ולעשות לו טוב

ג' מניין לנו שמה שאנחנו מצפים זה מה שאנחנו צריכים? כאילו סתם נניח אני רוצה מישהי חובבת ספורט אקסטרים, אחלה, נעשה מלא שטויות נהנה מלא אחלה רומנטיקה בסוף תקרה איזו תקלה ומישהו יישאר ל"ע נכה לכל החיים. אז כבר עדיף מישהי יותר ביתית ורגועה לא? ואולי גם לא, אולי זה דווקא התיקון של אחד מאיתנו? בדיוק שמעתי שיעור של הרב מוצפי, על סיפור שהיה לחיד"א (או בן איש חי? לא זוכר), על אחד שהייתה לו אישה ל"ע... הייתה עושה לו את המוות כל היום. אז הוא רצה לשאול את החיד"א מה לעשות. ובא לאותו איש חלום שהוא מת ונקרא לבית דין של מעלה, ומתחילים לשקול לו את המצוות ואת העוונות, טוב שופכים כמה שקיות סופר של מצוות בצד אחד, והצד השני וואי וואי, מגיעות משאיות טריילרים משהו מלחיץ, אחת אחרי השנייה, כבר עוד שנייה מקימים מזח צף... טוב, סיימו לפרוק, האיש כולו סיד חיוור, ופתאום מגיע איזה מלאך עם תיק, שם את התיק בצד של הזכויות, המאזניים עפות! טוב, מה יש בתיק? זה כפרת העוונות מההצקות של אשתו. בקיצור מה אנחנו בכלל יודעים על החיים.

לאן אני חותר, צריך שתהיה נשיאת חן כללית, שתהיה לכם תקשורת נעימה, שאיפות פחות או יותר אותו דבר שלא יהיה בית שכל אחד מושך לכיוון שלו בדברים המהותיים, וזהו מכאן ואילך מידת הביטחון

מסכימה עם מה שכתבת אבל ברגש זה יותר קשה.. 
חחחח אהבתי איך ניסחת את הסיפור😅

נראה לי גם יותר אצל בנות נוכח העניין הזה

כי בסוף חצי מזה זה חשש לגיטימי, אולי הוא בעייתי, אולי נסבול, כו' כו' 

ולחשש הזה כן צריך להתייחס ולסנן את מה שבעייתי

אבל מעבר לזה, לדעתי לפחות, זה פשוט לעשות את ההחלטה המודעת שאני מחליטה לאהוב אותו

הכרתי כל־מיני בנות בחיי, מבחינה אובייקטיבית היו בנות ממש ממש טובות (יפות, מעניינות בטירוף, חכמות, מלא תכונות חיוביות) אבל לא הרגשתי כלפיהן כלום

מהסיבה הפשוטה שלא רציתי להרגיש שום דבר

זאת לעומת בנות אחרות שבחרתי לִרְצות אותן וזה הפך אותן לטובות יותר מכולן גם אם הן לא כאלה באמת מבחינה אובייקטיבית

אני חושב שהשלב הראשון צריך להיות אכן שכלי ושקול אבל בשלב מסוים צריך לעשות את ההחלטה לאהוב אותו ואני חושב שאם לעשות אותה באמת אז ממילא כל החששות האלה יתפוגגו

ואתה שוב צודק

אני שמעתי מאדם חכם מאד כמה דברים לגבי זוגיות.

הראשון זה "תיאום ציפיות" ולפני תיאום בין השניים צריך לתאם בינך לבין עצמך.

אני יודע שרגש זה עולם בפני עצמו אבל יש זוהר מאד יפה בפרשת תרומה שמדבר על "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשת ובכל מאדך".

והשאלה הראשונה ששואלים שם זה: וכי אפשר לצוות על הרגש?

וכן יש חלקים מסויימים ברגש שאפשר לצוות עליהם ולנהל אותם.

כשקונים מוצר המוצר צריך לענות על כמה דרישות, לדוגמא: קולפן תפוחי אדמה וירקות.

הוא צריך לקלף לא? כן אבל הוא גם צריך להרגיש טוב ונוח ביד וגם צריך לתת תוצאה טובה בקילוף עצמו...

בזוגיות משתפים ומדברים על נקודות ורואים האם מתוך זה שאוהבים אחד את השני אפשר לנסות להגיע למטרות מסויימות.

אני זוכר שלפני שנים רבות פגשתי מישהי שאמרה לי בפירוש שהיא רוצה "להתחזק" ולא תהיתי על מה היא מתכוונת כי די היה ברור לי שמבחינה תורנית היא רוצה להתחזק.

אני באותו הזמן לא ממש הייתי בכיוון של להתחזק ולא בגלל שאני לא רוצה אלא לא הרגשתי את עצמי במקום רע שאני צריך "להתחזק".

היא החליטה שבגלל שאני לא רואה את הצורך להתחזק אז זה לא מתאים.

הבעיה הייתה שהיא רצתה משפחה גדולה מלכתחילה ואני פשוט אמרתי שאני לא יודע האם יהיו לי את הכוחות או לא אבל אני מוכן לנסות להתחיל.

אחרי הילד הראשון שנולד לה היא כבר הבינה שיש משהו במה שאני אמרתי....

אשכרה תשבי ותכתבי לעצמך מכתב, מייל או משהו שיתאר לעצמך מה את רוצה ומה חסר ומה היית רוצה ותשתפי (אני לא יודע באיזה שלב של ההכרות אתם).

תחשבי שמישהו יבוא אליך "את מגשימה לי את הציפיות שלי, איזה כיף לי", איך זה ירגיש לך? (סליחה על השאלה הבוטה)

הרי כל אחד מאיתנו מסתובב עם שק של ציפיות על העתיד שלו ובמיוחד על הבן\בת זוג שלו ואני חושבת שזה דווקא משמח שמישהו אומר לך אתה עונה לי על כל הציפיות כי זה רף גבוה.

וברור שהמטרה של הקשר היא לא "הגשמת ציפיות", אתה בסוף רוצה בן \ בת זוג לחיים אבל זה כן מדד פנימי שאתה מודד איתו את הבנאדם.
 

ברור שיש ציפיות אבל הם לא הנושא.

הנושא זה הקשר ההדדי שבונים, אחרת זה מזכיר לי התייחסות לאדם כאל חפץ.

עצם היכולת להשוות בין שני אדם שונים מזכירה לי השוואה בין חפצים.

ובכל אופן, אפילו ההשוואה לא מתחילה כי העניין פה זה אפילו לא הבנאדם שעומד בצד השני של הקשר, אלא העניין פה זה הקשר עצמו. ואי אפשר לאמוד איך יראה קשר עם בנאדם א' למול קשר עם בנאדם ב' וגם אפשר אפילו ליצור קשר בצורות שונות עם אותו בנאדם.

מברך אותנו בקשר שיעלה למעלה מכל הציפיות שלנו

תודה על החידוד

אמן!! 

ב"ה יש הרבה מאוד אנשים בעולם. והרבה מהם הם גם אנשים טובים.

ותמיד, תמיד, תמיד!!!

יהיה מישהו שהוא יותר.

יותר יפה, יותר מוצלח, יותר מצחיק, יותר עשיר, יותר גבוה, יותר חייכן, יותר סבלן, יותר מכיל, יותר מפרגן, יותר מפנק, יותר רוצה, יותר צדיק, יותר נדיב, יותר גמיש, יותר....

כשאת אומרת "טוב", את בעצם מתכוונת למכלול של דברים שיוצרים את המהות של האדם. כאשר את מתמקדת בפרט כזה או אחר ומשווה בין אנשים, תמיד תמצאי מישהו שאצלו התכונה הספציפית יותר בולטת מאשר אצל מי שאת משווה מולו. אנחנו הרי לא תכונה אחת בסופו של דבר.

אבל גם הגדרת שטוב = מגשים את הציפיות שלי.

ואני אומרת,

אולי צריך להשאיר את הציפיות לכריות.

במקום לפנטז על משהו אחד מסוים, מישהו שייכנס לתבנית מסוימת שבנית בראש - לבנות קשר עם מי שנמצא מולך.

אני לא יודעת לאיזה סוג של ציפיות התכוונת.

לדוגמה: יכול להיות שאת חולמת שהוא יפיק לך יום הולדת מטורף כל שנה, והוא בכלל לא חשב בכיוון.

מצד אחד, את יכולה להגיד שהוא לא הכי טוב כי הוא לא עומד בציפיות שלך, 

או להגיד שאולי אפשר לעשות דברים אחרת -

1) לשנות את הציפיות - לא חשוב לי דווקא הפקה מטורפת, חשוב לי יחס שאקבל ממנו.

2) להבין שבמכלול של קשר זה פרט קטן.

3) לתקשר. אולי אצלו יש סיבה שזה לא בציפיות?

כשאת בוחרת מישהו, זה לא בגלל שבדקת את כל הגברים בעולם, והוא זה שקיבל את הניקוד הכי גבוה.

את לא בוחרת את האדם הכי טוב.

את בוחרת שותף למסע, שותף לדרך, שיחד, בעבודה משותפת - תוכלו להיות הכי טובים ומתאימים אחד לשניה.

זוגיות זה דבר שדורש עבודה. זה לא שמחכה לך אביר על הסוס הלבן שימלא את כל משאלות ליבך, ורק מחכה למוצא פיך.

וברגע שבחרת שותף כזה - כל השאר פשוט נהיים לא רלוונטיים. גם אם הם יפים יותר, מוצלחים יותר, מצחיקים יותר וכו'.

אני תמיד אוהבת לקרוא מה שאת כותבת😊

וכי את חושבת שאחרי החתונה לא יהיו בעלים מוצלחים יותר משלך? יגמרו הבחורים שנראים בעלי יתרון משמעותי על גביו?

את תצטרכי להתמודד עם היכולת לשמוח בחלקך כאן בהחלטה הזו, ובכל יום ויום אחרי החתונה.

יהיה מי שיהיה בעלך. כי זה קשור אלייך לא אליו

תישאלי אותה, תבקשי ממנה לשתף אותך במחשבות, ההתלבטויות שעברו לה בראש, כשהיא עמדה במצב של ההחלטה החשובה של חייה - האם היא הולכת להתחתן עם האדם הזה?

ואיך היא החליטה שזה זה.  

קיבלת כאן התייחסויות נפלאות.  

מניסיוני, אני יכולה להגיד לך שיש שלב (בדייטים), אחרי תקופה שיוצאים כבר די זמן להכיר היטב את האיש, שאת כל כך מרגישה שטוב לך איתו, את נמשכת אליו, מתגעגעת אליו וחושבת עליו בין פגישה לפגישה, והוא מאוד מתאים למה שאת חולמת ומייחלת לראות בגבר שלצידך - שמחשבות על אחרים בכלל לא מעסיקות אותך.  לא מטרידות אותך.

(זה גם אומר, שכל עוד את לא שלמה בוודאות ובלי ספקות בבחירה הזו - לא מחליטים להתחתן). 

לא לכולם יש וודאות. וודאות היא מתנה של רוגע וגם אשלייה שתתפוצץ אחכ. כי לכולם יש פערים, אין מושלם ולא יהיה מושלם.

איך אמרה לי אישה חכמה שיצאה מלא שנים-

גם אם בעלי היה הראשון שלי הייתי חותכת אותו.

כי עד הרגע שלא םגשתי אותו בפועל לא הייתי מסםיק בשלה לזנוח את החלומות הלא מצואותיים ולהסכים לשמוח במה שיש.

להחלטה הגדולה להתחתן.

זהו רגע בספר שמתרחש אחרי שהנסיך מגלה שהשושנה שלו אינה מיוחדת כפי שהאמין.

הוא מבין שעל כדור הארץ ישנן עוד אלפי שושנים בדיוק כמו השושנה שלו.

ברגע הראשון הנסיך מתעצב מהגילוי,

אך לאחר זמן מה של מחשבה זוהי תגובתו כלפי השושנים שפגש על כדור הארץ:

"אינכן דומות לשושנה שלי כלל, אמר להן הנסיך הקטן.

הנכן יפות, אך ריקניות, איש לא יקריב חייו למענכן. בעיני עובר אורח תמים אין השושנה שלי שונה מכן, אולם, בעיני היא חשובה יותר ממאות שושנים.

כי רק אותה השקתי יום יום, רק עליה הגנתי מפני רוחות עזות, רק למענה הרגתי זחלים, רק לקולה האזנתי כאשר רטנה או התפארה, או לא אמרה מהום.

כי זוהי השושנה שלי.

הזמן שהקדשתי לשושנתי הוא המקנה לה חשיבות כה רבה"

זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע😏

אבל אני חושבת שזה לא הזמן שהוא הקדיש לשושנה אלא היחס ותשומת הלב שנתן לה בשונה מכולן

תעשי שלא יהיה כזה! - לקראת נישואין וזוגיות

ברוך שכיוונתי לנסיך 😅

"אני לא יכול לשחק איתך", אמר השועל. "לא אילפו אותי".
"אה, סליחה!" אמר הנסיך הקטן. אבל אחרי שהרהר רגע, שאל: "מה זה, לאלף?"
"זה משהו שהוזנח יותר מידי", אמר השועל. "לאלף, זה לקשור קשר…"
"לקשור קשר?"
"כמובן", אמר השועל, "בשבילי אתה עדין רק ילד קטן, כמו מאה אלף ילדים אחרים. ואין לי צורך בך. וגם לך אין צורך בי. בשבילך אני רק שועל, שועל כמו מאה אלף שועלים אחרים. אבל אם תאלף אותי, נהיה זקוקים זה לזה. אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם. ואני אהיה בשבילך אחד ויחיד בעולם…"

את עושה השתדלות טובה ומתחברת ומשם משחררים למנהל

מה התדירות של המחשבה הזו?

אני חושבת שאם כרגע את לא שלמה וזה מה שאת מרגישה

תחכי עד שמשהו יתפתח מעבר.

אף אחד לא צריך שיתפשרו עליו 

אני הרגשתי את זה עם מישהו שיצאתי איתו 

ושמתי לב שהוא בטוח שאני הכי טובה לו ושהוא זכה, אני לא הרגשתי ככה .

לקח לי זמן ואומץ להבין שהוא לא האחד שלי. 

הרבה אנשים נתנו לי עצות להמשיך

והיום אני אומרת לך שזו החלטה הכי חכמה שעשיתי שלא המשכתי .

אני לא רציתי אותו , לא הרגשתי שזה זה , וזה לא תקין.

אנשים רושמים לך תמיד יש יותר טוב.. תתפשרי

תעזבי את כל מה שרשמנו לך ותחשבי עם עצמך בכנות מה את מרגישה איתו , תעלי את זה לשכל  למה את מרגישה כך.

הכי חשוב תשימי לב אם את מרגישה בית איתו , נעימות , קלילות להיות את , ותקשורת טובה ומשיכה.

ברגע שיש את הדברים האלה קשה לי להאמין שלא תרגישי שהוא שלך .

בהצלחה

בטוח שיש מישהו אחר, אבל הסיכוי שתמצאי אותו מאד נמוך. והסיכוי שזה יהיה בעיתוי הנכון, והוא ירצה אותך, וזה יצליח - פשוט חבל על המחשבה. זה שקול ל"לא קיים".

אם את מוטרדת מזה שהנוכחי לא ממלא ציפיה כלשהי, שאת יודעת שהיא ריאלית (=ראית שהיא מתממשת בעבר), וגם סך הציפיות שלך ריאלי (=את לא מחפשת ריכוז של כל התכונות החיוביות האפשריות באותו אדם) - זאת בהחלט שאלה קשה, מתי להחליט שראיתי מספיק ואני רוצה לעצור פה כי טוב לי.

לא לתת לפחד מהחמצה להשתלט עלינו

כי לא יהיה אף אחד שלא יהיה טוב ממנו בדמיונות שלך.

ההשוואה הנכונה היא-.אם רק אני והוא בעולם.

טוב לנו יחד או לא? מתחתנים בשמחה או לא?

אם מתחתנים סימן שטוב. אם טוב שימי פס על העולם ועל מי שאולי יגיע בהמשך.

ההשוואה הנכונה היא מה אני אעדיף עוד 5 שנים-

להתחתן עם הבחור הזה על מעלותיו ומגרעותיו

או להישאר רווקה עוד חצי עשור?

קרדיט לספר של אור אלון וציפי חוטובלי. ממליצה לך מאוד לקרוא

אלא את צריכה מישהו טוב שטוב לך איתו, מישהו שמתאים לך והכי חשוב - שאתם מצליחים לבנות יחד קשר איכותי.

א. אף אחד לא יגיד שאתה צריך לחנוק את הרגש. כלומר, אתה ממש לא אמור או צריך *להתחתן* עם מישהי שאינה מוצאת חן בעינך.

אבל בהחלט, בהנחה שמה שאתה מחפש זו מציאת חן ולא מלכת יופי במובן המערבי של המילה - אז בהחלט מציאת חן מגיע עם הכרות. בהחלט אם יש שייכות באופן כללי, כדאי להמשיך מעבר לשתיים שלוש פגישות. רבים גילו שמציאת חן מגיעה עם הזמן. (כמובן, אם אחרי כמה פגישות היא לא מגיעה - אז זה לא).

ב. יתכן שבעצם המראה הוא התירוץ ובעצם אינך פנוי כרגע להפגש ברצינות.

היכולת ליצור קשר ולמצוא חן, דורשת פניות נפשית. לא תמיד זה שייך כשאתה חייל, בטח לא באינטנסיביות של המלחמה. ההתייחסות שלך ש"אין לך זמן לבזבז על פגישות סתמיות" מובנת, אבל לא שייך בתודעה כזאת בכלל לבנות קשר נפשי.

קודם כל תודה שאתה שומר עלינו ! תשמור על עצמך בגוף ובנפש. 

דבר שני- 

התחלת לצאת בתקופה לחוצה ולא "שגרתית" מה שעלול להקשות על החוויה 

אני מסכימה עם הנקודות שכתב המגיב הקודם שיכול להיות שבין היתר זו הדרך שלך להגן על עצמך 

וכמה המלצות 

א. לשקף למי שמציע לך מה הרצונות שלך מבחינת מראה חיצוני 

ב. אם אמא שלך המסננת שלך כדאי שהיא תדע מה אתה רוצה ולא מה היא מחפשת במי שתהיה הכלה שלך 

אולי לחשוב בכלל לוותר על זה ולבוא נקי לפגישה למול הצעות שאתה סומך על המציע 

ג. אני מבינה ומברכת את הרצון לצאת יחד עם שמירה על הכוחות המוגבלים שלך והרצון לצאת עם ההצעות שהכי מדויקות לך 

כדאי לחשוב איך מרעננים את המשאבים הנפשיים כדי שתוכל להגיע לפגישה מוכן 

ברכה והצלחה! 

את יודעת, בהתחלה הסכמתי עם מה שכתבת ומה שכתב הקודם לך. ואז חשבתי קצת וכשהגיעו עוד תגובות, עלתה בי הרגשה שיש פה עניין עמוק יותר.

ומציאת חן היא משהו עמוק יותר, ויש מצב שהיא מגיעה עם שדר של אדם שמחובר לאנרגיה המהותית לו. וזה לא משנה אם יש או אין יופי אובייקטיבי או סובייקטיבי, אלא העניין הוא ההלימה בין הפנים לחוץ. ושם כשאדם מבטא בחיצוניות את המהות הפנימית שלו באופן הייחודי לו, ההגדרות/ציפיות החיצוניות, בין אם בגלל רצון אישי או תפיסה חברתית למה זה א,ב,ג, מתמוססות..

ואולי העניין הוא הגישה שבאים איתה למפגש ואם מישהו מגיע אותנטי ואמיתי ומחובר, זה פשוט יזרח ממנו.. וכשאין מסיכות... אז יש יותר סיכוי למציאת חן? הרי אין מי שאין בו איזו חכמה נסתרת..

מה את חושבת?

ומסכימה איתך לגבי המהות של מציאת חן 

יופי זה עניין של טעם .

הרבה בנים אמרו מה שאתה כותב

מחפש מישהי יפה/ מטופחת

בסוף התחתנו עם מישהי שלא הייתי מגדירה אותה יפה טבעי או לחילופין  מטופחת או מודעות לגוף שלה

אז תפסיקו לבלבל לנו במוח

כמות הבנים שאומרים : אני רוצה מישהי עם לק/ מישהי עם מודעות לטיפוח

בסוף אתם מתחתנים עם מישהי שמעולם לא ביקרה אצל קוסמטיקאית או נועלת שורש כל יום וכל היום או מישהי שהקרם היחיד שלה זה הקרם שקיבלה מללין בבת מצווה.

חושבים שהיא מתוקתקת כי יש לה שמלה אחת בארון או כי היא עם החלקה או כי היא אישה.

ואז סתם עשיתם כאב מוח למי ששידך

מראש אל תפסול כלום ..

שני בנים שאמרו מה שאתה כותב מתחתנים תכף עם בנות שכפרה עליהן.. אף שדכן או שדכנית היו מגדרים אותן מטופחות וכו..

וזה מצויין זה מה שהם אוהבים .. אז אל תגיד מה אתה אוהב אם לא תעמוד בזה בסוף

כמו רוב הבנים

נשבר מהמונולוג הזה 

בטח שהמציאות הפוכה

וגם  לאט לאט ככל שמכירים את האדם בפנימיות

גם החיצוניות מושפעת והחֵן מתגלה.

לכן האמירה למצוא חֵן- למצוא את הנקודה הפנימית , הטוב, החינניות של השני.

אז מראש אני אומרת

שאתם מגיעים למי שמשדך אם זה חבר או שדכן

אל תבלבלו לו במוח

כי המציאות מוכיחה הפוך 

תכף חברה שלי מתחתנת כבר 5 שנים שאני מכירה את בעלה חשבתי להציע לו אותה אבל לפני כמה שנים הוא עשה לי את המנולוג " רק בחורה עם לק , נשית מאוד , נראת מתוקתקת"

ומה לעשות שהיא בכלל הפוך מזה !

אז לא הצעתי לו בסוף הצעתי לו הצעות אחרות שלא היו רלוונטיות" 

עכשיו כולנו צוחקים על זה 

והוא מנסה לשכנע אותה למרוח לק וזה לא עובד

אתה יודע כמה כאלה יש?

ממש לא חושבת שאתה צריך לוותר על זה תאכלס גם בסוף יש ילדים שדומים לשניכם

בתור אחת שיש לה 3 שיבותים של בעלה בבית אני מברכת את זה שהוא מאוד מוצא חן בעיני

בע"ה תגיע האחת שתאהב פנימית וחיצונית

בהצלחה

תנהל שיחה פתוחה וכנה עם אימך, תגיד לה מה הציפיות שלך מבחינת חיצוניות.

היא תדע לחפש דווקא את זה, יחד עם שאר הדברים שחשובים לך -

ובמקום שאתה תעבור על 100 תמונות - תעבור על הכמות שאמא שלך בחרה.

בעיני יש משהו מאוד לא הגון לצאת לדייט עם מישהי, ולהחליט לפסול אותה תוך שניות על מראה.

ומעבר ללא הגון - פוגע ומשפיל.

וזה לא סותר את היותך "דוס", שכן "אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה" וגו'. נישואין מבוססים על אהבה ומשיכה הדדית, כולל מרכיבים גשמיים (מראה חיצוני) ורוחניים (מנטליות, תחומי עניין).

ושוב, אצטט את אחד המורים שלי בתיכון שבצעירותו למד בישיבת לייקווד. כשהוא יצא לשידוך ובעקבותיו הודיע לראש הישיבה שהבחורה היא בעלת מידות טובות וכו' וכו', ראש הישיבה קטע את רשימת המעלות ושאל: "קודם כול, האם אתה נמשך אליה?"

שהתאהבת ולא אהבת

כי להתאהב אפשר בקלות אבל גם שירד לך מאותו אדם זה באותה קלות

התאהבות זה משהו זמני וגם תלוי משהו

וכן אני חושבת אפשר להתאהב בכמה בו זמנית

מקווה שהבנת אותי

ושאני צודקת ...

בכל אופן זה מה שאני חושבת

נראלי הלב שלי לא במיטבו

לא התאהבתי באף אחד

חיבבתי וזהו

או שהתאהבות שמורה לבעלי בעז"ה הכי כיף 

התאהבות זו הרגשה מאד חזקה

אבל ברור לי שיש סוגים שונים של התאהבות ואהבה.

אומרים

שהורה אוהב את ילדו בכל ליבו ובכל מאודו.

וכשנולד ילד נוסף, האהבה לא מתחלקת, אלא גוברת. האהבה לראשון לא נפגעת מהאהבה לשני.

אין לנו כמות מוגבלת של אהבה להעניק.

כמובן שיש רמות, ויש עומקים, ויש תלוי בדבר ושאינו תלוי בדבר.

אבל למה העבר בכלל משנה?

אולי אף פעם לא באמת הרגשתי.

כן אהבתי בנות. אבל לא חושב שהתאהבתי.. וכל הקטע הזה של משיכה מבלבל ומעורפל אצלי

יש רגש ספציפי עוצמתי שככה קוראים לו (שהוא עוצמתי בעיקר בהתחלה = כמה חודשים ראשונים גג שנה אולי, אחר־כך דועך)

אבל האמת היא שאין "צורך" להרגיש רגשות מסוימים

אתה יכול להרגיש בסגנון שלך את הרגשות שאתה רגיל אליהם ומבין אותם

אם זאת חיבה, אז חיבה, אם זאת מציאת חן, אז מציאת חן

טבעי שבנות רבות תמצאנה חן בעיניך ואף כמה בבת־אחת, בנות ישראל חמודות בסך־הכל

לפני היכרות משמעותית - שיטחית

ככל שההיכרות מעמיקה היא עמוקה יותר ויותר

לשחק באולינג ולנצח כמובן ;)

לשחק פינג פונג ולהפסיד ;/

לטייל טיול מאתגר יחד

לילה לבן

חדר בריחה

ובכללי לעשות כל מיני דברים בפעם הראשונה

השאלה האמיתית היא האם יש לכל זה משמעות אחרי שנפרדים? ;)

ונראלי שכן. כי הרי כל קשר משנה אותנו קצת לא?

ומזדהה עם הלילה הלבן זה בהחלט חוויה מיוחדת 

הזכות להתקרב לבנאדם וללמוד ממנו הוא לא עניין של מה בכך

גם אם לא תמיד מרגישים ככה

מצד הבחור , בודק איתי שזה בסדר מבחינתי ואז פועל.

זו חוויה שרואים אותך באמת ואכפת ממך מאוד.

לא משנה מה תגידי כן / לא  הוא יכבד, הרגשתי ממש טוב

דוגמא: בחור אחר ביקש ממנו עזרה עם האוטו לסחוב משהו רגע

הוא קודם חיפש את האישור שלי בעין ושאל אם זה בסדר מבחינתי ואז עזר.

בחור שקורא אותי .. אין דבר יותר טוב מזה.

לא ידוע אם יש להן מקור בחז"ל

תחפשי אותו באתר אחר

לפי גובה שם אזור

ותשלחי לו שם הודעה

בכל מקרה, יש לי מנוי בשליש

ואשמח לעזור, לשלוח לו הודעה עם

הפרטים

עשו בגללך מנוי כמה פעמים ..

ואת לא בעניין..

זכות גדולה לפרנס יהודים

"וחי אחיך עמך"

 כי אולי את חושבת על מה פספסת?

את מתחרטת על זה שנפרדתם?

את מתגעגעת למי שהיית שהיית אותו?

אני חושבת שאם תמשיכי בכיוון הזה הוא לא יצא לך עוד מלא זמן כי זה חרטה

ומנסיון שלי היא לא נעלמת מהר...

אולי תנסי לחשוב על הדברים הטובים שלמדת מהקשר הזה?

מה זה שינה בך, איך זה ביגר אותך ועל איך התפתחת והשתנית לטובה מזה שזה נגמר,

לי זה עזר

ברגע שהסתכלתי על זה בכיוון חיובי זה השתחרר

וגם הצלחתי לסלוח בלב שלם ולאחל לו את כל הטוב שבעולם.

מכיר חבר שפעמיים היה בקשרים רציניים ורצה כבר לסגור ובסוף הבחורה בחרה לסיים.(בשתי המקרים).

וב"ה היום הוא נשוי באושר.

כמובן זה לא מקל על התחושות שלך, אבל לדעת שיש תקווה באופק.. בהצלחה וישועות בקרוב ממש..

שה' יתן לנו כוחות בעזרת ה'!

רק צריך להתחבר אין סוף לאמונה

זה היה בחור שממש התאהבתי בו וחשבתי לעצמי שאם הוא היה מציע לי נישואין בדייט השלישי הייתי מסכימה מיד.

וכל הזמן הוא היה לי בראש ואיך אני אצליח להיות עם מישהו אחר.

ובסוף, אחרי חמש שנים ודייטים אחרים וקשר ארוך שלא הוביל לכלום, הקב"ה הפגיש אותי עם מי שאני נשואה לו כיום באושר.

אז שנה זה לא תמיד מספיק. לדעתי, תנסי להרפות ולהתפלל לקב"ה שישלח לך את הבחור המתאים.

אבל הדבר היחיד שאפשר לזכור הוא שהבחור ככל הנראה לא יחזור, וגם אם הוא יחזור, מה ימנע ממנו מלעזוב שוב?

אני יכולה לספר לך אישית.. עלי.. שאני הייתי שנתיים על מישהו .. שבאמת לתומי חשבתי שהוא מאוד מאוד מתאים בשבילי (אם תרצי גם תוכלי לבדוק בכרטיס שלי .. כתבתי על זה בהרחבה)

אבל היום, ב"ה אני מודה להשם שלא התחתנו.. כי הבן אדם לא העריך אותי אז.. וכל שכן שלא היה מעריך אותי אחרי החתונה..

ותאמיני לי שהייתי הרבה יותר גרוע ממך.. אני בטוחה חח.. בכיתי יום וליל.. ובמיוחד הרגשתי שאם זה לא זה - אז אין אחר..

בדיעבד בא מישהו אחר.. ואמרתי ואו.. הצלחתי, למרות שזה גם בסוף לא צלח .. כי ככה זה רצון השם..וכנראה שזה הכי טוב

את תשתחררי .. אל תדאגי , ייקח זמן .. לי לקח שנתיים .. מקווה שאצלך זה יקרה הרבה יותר מהר , אבל הכי חשוב זה יעבור, אני מבטיחה

כל עוד אחד לא רוצה מבני הזוג , לא משנה מי, לא יכול להיות קשר.

בנוסף, את לא רוצה מישהו שצריך לשכנע אותו להיות איתך .

זה לא מגיע לאף אחד ! וגם לא לך.

תזכרי מה הערך שלך .

לא להתבלבל

את לא צריכה להסתפק בבחור שלא רוצה אותך.

חוץ מזה, לפעמים אנחנו לא מבינים דברים בחיים וזה בסדר .

לא סתם נאמר במקום שהשכל נגמר שם נכנסת האמונה.

אנחנו לא מבינים הרבה דברים , אדם לא יכול להבין שכל מה שנעשה איתו לטובתו בסוף .

לא חושבת שיש פתרון קסם.

אבל מקווה שכמו שיוצאים לטיול, ומטפסים הר - הנוף מראשו מקבל משמעות אחרת אם הלכת ברגל ולא עלית ברכבל.

יגעת ומצאת, תאמין.

אשכרה נס נסתר בתוך המציאות הטבעית

פשוט וקשה

הלואי 

ידוע

אבל יש  גם כאלה שזה גם קצת מרתיע אותם

אם הם פחות חזקים ממנה או מרגשים ככה

( לא מחייב שזאת האמת, פשוט בהרגשה שלהם)

נגיד תמיד שהצעתי למישהו שהייתי איתו בקשר לצפות איתי בשיעור קליל( הרב יגאל  שליט''א )הוא תמיד אמר שזה לא בשבילו

חחח

הוא גם היה קורא לי רבנית

חחח

ואגב הוא לא דוס

בעצם הוא לא מוגדר

חחחח

והוא לשיעור שלו בבני ברק ותראה כמה חרדים/ דוסים באים לשיעור שלו 

לא?

אה והגיוני שלא דוסים ירגישו מעין רתיעה ממה שתיארת, אני התכוונתי בלמעלה של השרשור לחברה דוסים כזה

אני מכירה הרבה שכן שומעים שיעורים של הרבנים של הידברו יותר מאת הרב מאיר אליהו או אורי שרקי...

כי מי שלא ניקית לא רואה את זה ולא יכולה להגיב

כי הוא  אולי התכוון למשהי מסויימת?

חחח

אבל הוא רשם בצורת רבות

אז באמת הזוי

אתה לא מכיר אותם מקרוב

אמרתי לך בוא לשיעור בבני ברק

ספציפית עכשיו בפתח תקווה ותראה שחצי מהקהל חרדים

נכון שיש יותר חוזרים ומתחזקים

אבל יש מלאא דוסים

אצל הרב שניר אתה צודק

יש לו סגנון אחר יותר קליל( לא בקטע רעע, השיעורים שלו יותר מתאימים למתחילים )אז זה פחות מתאים לדוסים

כדוגמת הרב פנגר, הרב יגאל כהן הרב שניר גואטה

הייתי שם 3 שנים. מכיר את כל הדרשנים החרדים לסגנונותיהם. ועדיין יש לי הערכה עצומה כלפיהם.

הרבנים היחידים שתמצאי שם יותר תלמידי ישיבות/דוסים

הם:הרב ברוך רוזנבלום

הרב מאיר אליהו

הרב מרדכי נויגרשל

והרב אהרן לוי

שאר הדרשנים זה למתחזקים/בעלי-בתים

הרב ברוך רוזנבלום למשל מתאים לכוווולם

אבל מי שרוצה לשמוע שיעור קליל בפירוש יכול לשמוע את הרב שניר גואטה ואת הרב יגאל כהן...מכירה המון חרדים ששומעים אותם...את הרב יגאל כהן אולי יותר ספרדים לעומת אשכנזים אבל עדיין שומעים אותו מלאא

אני לא אוהבת הכללות...

אבל בהחלט חושבת שיש סממנים או אקטים של קדושה שעלולים להרתיע. במיוחד אם הם בלי הקשר.

אבל חוץ מזה אני חושב שכל הבנים הדתיים יסכימו שזה חמוד

שיש דעות כאלה בהלכה שאישה יכולה ללכת עם ציצית

אז לא מחייב רפורמית

ז"א תפילין למשל לא כתוב בשום מקום שאסור לאשה להניח.

ציצית כתוב. זה בגלל שהיו כאלה שבאמת כן לבשו, אבל יש הרבה דברים שפעם נהגו והיום נוהגים לאסור, ועצם ההחלטה להתעלם מהמנהג לאסור היא אמירה הלכתית.

מעצם הציצית אין בעיה (ככה אמרו לי בכל אופן)

ולא שיש לי תכנית ללכת עם ציצית יום אחד

לא יודע את מי שאלת.

בכל אופן זה ממש לא מדויק. רמ"א כותב (או"ח יז ב) אין להן ללבוש ציצית

הציטוט המלא:

נשים ועבדים פטורים מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.

הגה: ומכל מקום אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידו כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא אך מחזי כיוהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית ...

למרות שזבחים מנחות יבמות זה בכלל מעיף ת'סכך

ובכלל אם זה ספר למדנות כמו שערי יושר או חידושי ר' חיים אמאלה ואבאלה

ולא כל דבר שהיא תחשוב שקשור לקודש גם אני אחשוב שקשור.

אם היא מברכת ברכת המזון מסידור אני בעיקר אחשוב שהיא אכלה עכשיו הרבה פיצה, לא קשור לקדושה יותר מדי.

בנים נסיכים יש לך מה מושך אותם

זה מראה על השאיפות שלכם

אין על עמ"י

ישראל אשר בך אתפאר

הקב"ה פעיל בפורום ולדעתי הוא לגמרי מתפאר בכולנו(:

פלטפורמה מעורבת ועם זאת שומרים על צניעות ודיבורי קודש 

ועכשיו ברצינות, זה האמת די שקוף .. חיחי