פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 556)

מכירה מישהי שהולכת לשם שנה הבאה ...



מעניין אותך?

איזו שדכנית של המדרשה, או איזו אשת צוות נשואה שתסכים לסייע?

אם אפשר מכבוד מנהלותם למחוק, תודה
@קוד אבל פתוח

אשתי למדה שם

אז אין כל כך למי לפנות

20170128232042.docx

 

המדריך לפורום שלנ"ו יוצא לדרך! - לקראת נישואין וזוגיות

אדם שלא מסוגל לנהל שיחה בצורה בוגרת, אחרי פרידה, אלא מסתדר וטורק טלפונים - יש בו משהו דפוק.

אם היא "עזבה" בצורה שיש בה פגיעה או השפלה - אז אכן יתכן שבגלל זה אינו רוצה לשמוע ממנה ישירות. פגוע.

 

ב. אם לא - יתכן שזה מורכב רגשית עבורו, ולכן אינו רוצה לשמוע אותה. זה מעלה לו דברים. לפעמים, יכול להיות דווקא אם הוא מישהו כזה שאינו סתם מדבר עם בחורות - אז בשבילו זה נגמר, ומה פתאום סתם לנהל איתה שיחה, שיכולה להעלות הרגשות כלשהן, כאשר מה שביניהם נגמר.

 

אם מדובר במקרה כזה - אז אכן, זו טעות נפוצה אצל בחורות, שחושבות שזה כמו בשבילן "לדבר עם חברה" שלהן..

היתה בלימודים לקראת מבחנים עבודות וכו

כאשר בחורה מפסיקה מהלך של היכרות, בלי להסביר, בלי לתאם - זו אכן בעיה.

 

הרי אלו דברים שקורים - תקופה של מבחנים וכד' - יכולים להחליט ביחד אם מסכימים על הפסקה כלשהי, כדי להיות מרוכזים יותר בַבירור אח"כ.

 

יתכן שהוא נפגע. יתכן שמבחינתו צורת ההתנהלות אומרת עליה משהו. אינני יודע מה בדיוק היה שם.

 

אבל העיקר - צריך לשאול את החבר שדיבר איתו:

 

אם החבר אמר לו שהבחורה מעוניינת לחזור, והתשובה שלו היתה שאינו מעונין ומבקש שלא תיצור יותר קשר - אז לכאורה אין ברירה.. היא צריכה לשחרר. בירור לנישואין צריך להיות על דעת שני הצדדים.

 

 

בגלל סיבות דתיות ככה לפגוע ביהודיה???

אפשר לחלוק..

 

ב. אני ציינתי מציאות.

 

ג. אני לא אומר שצריך לסגור את הטלפון... אבל בתור הסבר למה שקרא שם, זה בהחלט יכול להיות. הרי איננו יודעים מה הרקע. איך נגמר. אולי אמר לה שלא יסכים לשמוע עוד, או כד'. או דבר שהיה כבר מורכב רגשית. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אל תגיע..). זה לא נאמר בתור "הסבר דתי" שיש הלכה שכך צריך לנהוג... ויש להניח שהוא איננו סוגר את הטלפון לכל בחורה שמתקשרת..

אבל יכולה להיות מציאות, שכאשר הדבר נגמר מבחינתו, והיא מתקשרת וזה יכול לעורר אצלו דברים שאינו מעונין בהם, אינו רוצה "להסתבך" איתם. בעוד שבשבילה, אז מה קרה.. עוד שיחה...

אולי היא לא ישנה כל הלילה מהשיחה שאולי תהיה? מהמחשבות של איך יגיב..

זה לא כזה פשוט גם לצד השני. היא פשוט אולי אזרה אומץ ולדבר.. 

ואני מבינה כמובן את החשיבה מאחוריי העניין.. אבל יותר מתחברת למה שיהודי אמיתי כתב 

שצריך לשים את השיקולים העצמאיים בצד, ולחשוב רגע על השני ועל הפגיעות של השני

כמובן שלא מצד הדין.. כי אין כאן שום ענייה של חובה לא חובה. אלא יותר מצד מלפנים משורת הדין.. 

כתבתי עקרונית, שבשביל בת, שיחה עם בן שלא הלך איתו - מבחינת ה"בינו לבינה" אינה על אותו מישור שזה אצל בן, במקרה שאכן אצלו זה כמו שתיארתי. לא אצל כולם כך.

 

לא אמרתי שמבחינה רגשית לא יכול להיות קשה לה, גורם לחששות וכד'. ובוודאי שיתכן שהיא ממש אזרה אומץ. בכלל לא דיברתי על זה. וזה לא ענין של "לשים בצד ולחשוב על השני"... לא מדובר על רובוטים. הוא בן אדם. זה מורכב אצלו.

 

וממה שהיא כתבה בהמשך, אני רואה ששיערתי נכון לגבי המורכבות הרגשית אצלו. הבחור אמר לחבר, שהוא צריך לחשוב על זה. למה לא אמר את זה לבחורה?.. כנראה כל זמן שלא החליט שאשר לנסות - זה יותר מידי "עמוס" מבחינתו.

 

אלו דקויות של בני אדם. כבר הערתי בשרשור אחר, שטעות לחשוב, שאצל בחורים המודעות והרגישות הפנימית היא בהכרח פחותה..

למרות שזה עדיין נראה לי קצת קיצוני לנתק את הפלאפון בפרצוף.

אבל יפה שהוא באמת בחר בסוף להעביר מסר דרך החבר.. 

וזה בהחלט דקויות.. 

 

אבל נשמע שהוא חושב / יחשוב

את זה בדיוק רציתי להוסיף בתגובה הקודמת - 

 

שתגידי לה לחכות קצת, אולי ירצה בכ"ז, ואם לא שתמשיך הלאה...

 

אז אכן כנראה כך:

 

לבחור זה מורכב רגשית.

 

הוא לא יכול לשמוע אותה בענין. זה מפר לו את האיזון הפנימי.

 

מבחינתו, אם זה לא - אז לא לשמוע אותה. מערער לו מידי.

 

אם כן - אז רוצה לשקול את זה בעצמו.

 

כנראה שזה נגע בו רגשית מעבר למה שחשבה.

 

אז שתמתין עוד קצת, בסבלנות, בדיוק כפי שביקש.

 

היא הפסיקה אז - כעת שתיתן לו "להתבשל" עם זה בתוך עצמו.

 

למה היא המשיכה לנסות ליצור קשר אחרי שהוא גילגל אותה מכל המדרגות?

למה היא יוצרת קשר אחרי שהיא גילגלה אותו מכל המדרגות והמינימום היה שלא תראה את הפנים שלה בסביבה שלו?

נשמע רותח?
אז יכול להיות מאוד שזו החוויה של בחור רגיש ששומר את העיניים בשביל האחת שלו, שנקדש את עצמו ונלחם יום יום עם היצר, שלומד תורה ומקדיש זמן לפנימיות ומתקן את עצמו. שפשוט רוצה שהכול יהיה מושלם והיא החליטה לעזוב מסיבותיה והשאירה אותו עם לב שבור..

אז כן, לכל אחד מאיתנו יש סיבות וצדדים, הבחורה יודעת עד כמה פגעה בו (אם בכלל) וגם הבחור יודע אם פגע בה. בכל אופן אם הצד שלו הוא כפי שהצגתי.. די לנו שלא להלעיז עליו..

וזה לא מופנה כלפי 'מישהי 1' , זה מופנה כלפי השרשור הזה..

קודם כל אתה צודק, היא סיימה את הקשר והוא פגוע מזה או סתם לא מעוניין יותר.
אני לא מבינה למה היא מנסה שוב ושוב אחרי שהוא מבהיר לה שהוא לא רוצה
זה פשוט לא יפה

היא לא היתה שלמה שהיא נפרדה ממנו וממש היתה יושבת בטלפון ובוכה לי.
לא היה לה בכלל אומץ להרים שיחה
אחרי שהחבר שלו שהכיר ביניהם התקשר כדי לשאול למה היא עשתה וכו.
החבר צעק עליה בטלפון ואמר לה היה לך בחור טוב מה עשית קמת והלכת.
היא סיפרה לו שעברה קושי מסויים לא קשור לבחור.
היא תיכננה לסיים את החודש בלימודים בנחת ולטפל בזוגיות שלה עם הבחור .
היא רצתה להגיד לו לפני הפרידה אתה תהיה מוכן לחכות חודש. אבל פחדה שהוא יסרב .
היא אזרה אומץ התקשרה איך ששמע את הקול שלה ניתק. התקשרה פעם שניה לא ענה.
יום אחרי היא קיבלה שיחה מהחבר שלו
והוא אמר לה תני לי אני אדבר איתו. הוא ענה לו די מהר דיבר.
ואמר לו אני אחשוב על זה....
וביקש ממנה בפירוש שלא תיצור קשר עם הבחור כניראה הוא חושב או במחשבות על זה.
לכן מאותו רגע שהחבר שלו אמר לה לא להתקשר היא לא יצרה קשר עם הבחור.
היא כן לדעתי הבינה שהיא פגעה בו וכניראה באמת נכנסה לו ללב.
המשפט שאמרתי לה תני להקב"ה לנהל את הדברים לא את.

(אם זה ברצינות, כמה זה כבר יהיה רווחי...?)

לא מבין מה אנשים מוצאים בעמוקה..
המקדש הזה שיצרו מהקבר שלו מרגיש לי לא יהודי ולא תורני...

אמירתך קשה לי מאוד. מה הכוונה מקדש?
מהקבר ״שלו״? לא מדובר באדם פשוט.
ובהחלט מדובר במקום תורני.. ויהודי..
אם זה לא רלוונטי פה, אשמח לפתוח את זה בפרטי.

במילא לא נצליח לשכנע אחד את השנייה

אני דוקא מצאתי גשר ולא חושב שזה חייב להיות ויכוח צורמני...

 

אני מניח שהוא התכוון שזה נכון מאוד שיש שם צדיק, אבל בגלל שיהיה כתוב באיזה ספר בגניזה הקהירית שציון ר' יונתן בן עוזיאל מועיל לתפילות למציאת זיווג לא יעשו ממנו איזה אדמו"ר ויתחילו לפרסם ברדיו על מקובלים בעלי שם (נעע בעין) שיתפללו עבורך.

הרי רוב הרעש שגרם לפרסום המקום הזה הוא רק בגלל אותם קבלני"ם..

 

פשוט באותה מידה אולי כדאי להתפלל בכותל.. שם הקב"ה נמצא בעצמו... (מקוה שלא יצא איזה זלזול בתנא..)

אז כמובן שיש עניין בתפילה בקברות צדיקים, אבל בא ניקח פרופורציות ולא מכל אחד נעשה בבא...

 

עם זה אני מניח שאת מסכימה כמו"כ 'חסדי'...

יש מצב?

לגבי שאר דברייך.. אני לא באה להשוות בין קברי צדיקים לכותל.. נראה לי אחרת.
אם כוונתו הייתה לכוונתך אז אחלה. פחות או יותר מסכימה
למרות שנראה לי שכוונתו הייתה אחרת.. ולכן רציתי לשמוע כי אולי לא הבנתי נכון
תודה

שאפשר לדון על הכל בנחת ובשמחה *

אבל אני חושב שזה מה שהוא התכוון. שמה שנראה לו לא יהודי ולא תורני זה הקטע שהופכים מקום לפיתרון הלכתי

 

אם אתה רוצה לקבל משהו אז תדליק נר נשמה לפחות של 24.5 שעות, תתן 13 שח לצדקה (כמניין משיח גימטריא קטנ') בערך גם יגידו לך להשתחוות ואז תדע לך שתוך שנה מיום ליום תקבל את מבוקשך....

אז.. זה לא יהודי ולא תורני. כי יהדות זו עבודה ולא סגולות ותיקונים. אתה רוצה לקבל משהו, אז תתפלל הרבה לה' תבכה, תרצה, תעשה עבודת המידות ואני בטוח שזה יהיה מועיל פי כמה מללכת לקבר של תנא ולעשות סדרת פעולות 'שיביאו לך את הישועה הפרטית בצורה הכי נוחה על כפית של זהב....

 

מקוה שהובן..

אשרייך! ככה לקבל מהר, ב"ה

כיוונת לדעת גדולים

רק שתדע שהייתי עם כמה חברים בשבת שטח בעמוקה וזה פשוט מטורף!

היה ממש טווב... באלי לעשות שוב..

פעם אל תשאלו איך הגעתי לשם בטעות עם דייט
בית קפה באזור היה יכול להיות יעיל 😁

"טוב זה לא זה, בוא נלך להתפלל שהבא/ה כן יהיה".

לאלה שעדיין לא נושעו

למה למה למה??
למה הקבה שולח כאלה ניסיונות מייאשים לעולם

מזדהה עם הקושי

מאחל לך שה' יתן לך כוח.
(אולי כדאי לשקוע בפגישה החשובה. קצת היסח דעת)

גם לי בא לישון שבוע 😁

ותתפקד בין לבין כשחייב

זה איחול או קללה?!😅

אוף. עצוב וקשה כל כך.

תנוח, תישן הרבה הרבה.
תחזיר לך ולנפש שלך את כל הכוחות שנעלמו.
ושוב תנוח.

ואז אחר כך, תעשה עוד דברים. תתן לזמן את שלו.
ושתהיה מעודד לגמרי, יש אחת שרוצה אותך ממש
וכל הדרך הזאת, זה כדי שתהיה מדויק יותר, בוגר יותר ומתאים לה יותר. שולחת כוחות.

.. נשלח פעמיים בטעות

ואם כבר, אז מניחה לך שיר מעודד כשלי קשה הוא עוזר.
(לא בטוחה שתתחבר לסגנון אחרי ששמת עידן עמדי.. אבל אני מסתדרת עם שניהם)

ונשארו רק הפרטים הקטנים שהפגישות כבר לא יפריעו להם.
או אם את רואה שבכל מקרה המשך העבודה יקח זמן.

לתהליך ספציפי?
כלומר בוודאי שכל תהליך הוא חיים שלמים, אבל בשלב כלשהו הבסיס של התהליך כבר נרכש. כמו בתיקון מידות.

אולי אם תפרטי יותר על התהליך וכו' נוכל לתת עצות ממוקדות יותר.
בכל אופן, בהצלחה!

בעזרת ה' כל החיים אנחנו בתהליך.

לדעתי אם את מרגישה שאת מתקדמת והתהליך כבר אינו תופס את כל כוחותיך. זה זמן טוב.

אבל מניסיוני השלבים הראשונים של תהליך תמיד יקחו יותר כוחות.

אני רואה התקדמות וכבר היה שבוע שהחלטתי שזהו והגיע הזמן , אבל זה כמו ריקוד שניים קדימה אחד לאחור עוד אחד קדימה ושניים לאחור המון סיבובים

אפילו שהיא לא ספירה

להושיב את התהליך כמו סרגל או ציר כלשהו ולמצא את הנקודה שממנה אני יכולה לחזור להיפגש ...
אבל איכשהו נראלי שתהליך נראה יותר כמו רצועת הרים שהסתדרו בספירלה

אם רוצה לנסות למדוד את ההתקדמות.
תנסי לכתוב על דף ממש ציר שבקצה שלו זה היכן את רוצה להיות. ותכתבי לך בין לבין אילו אבני דרך הצלחת לאסוף עם כל הסיבובים.
כי ברור שהתקדמת גם אם זה הספירלה.

מעולם לא ניסיתי את זה אבל אולי זה יעזור לך לשקף את הדרך שכבר ב"ה עשית.

שאלה מעניינת.
מעט תובנות;
אולי הדגש זה מה אנחנו בונים, כמה הכרחי זה לחיי הנישואים (לבנות יסודות, או לשפץ את הגינה)

האם יש בנו פניות, לקשר, לנישואין, האם אנחנו לא נמצאים רק בתהליך ו'לא רואים ממטר'.

משו קטן, מין יתוש טיטוס שמנקר לי בראש, האם יכול להיות שעכשיו אנחנו במצב של לבחור נכון, או שדברים אחרים מסיטים את נקודת המבט שלנו.

תודה רבה

שאם בתהליך הזה תפשת איזשהו כיוון ויש לך כבר נתיב שאת יודעת איך להתקדם בוא אז את יכולה להתחיל לצאת כי גם אם זה לא יצליח וזה אולי יכאב לפעמים וישבור קצת זה, לא יזיז אותך מהתהליך שאת התחלת בתוכך, זה נראה לי כמו כביש שכשאת יוצאת (לדייטים) את נכנסת לאיזשהו כביש צדדי שיכול להוביל לכביש רחב וגדול יותר אבל אם זה לא מצליח אז תמיד תדעי לחזור לכביש הראשי שממנו באת..

בהצלחה!

ידעתי מה הנטיה שלי מראש אבל עדיין לא מרגיש לי שלם

5 דייטים זה לא הרבה, אבל גם לא מעט... יכול להיות שהקרח עדיין לא נשבר

ניסיתם משחקים? לפעמים זה עוזר לשבור את הקרח, ויש משחקים שעוזרים גם להגיע לנושאים עמוקים..

חשבתי שאולי זה יגרום יותר למבוכה קצת ואז השיח יהיה יותר מאולץ... אין קרח כל כך, פשוט היא נראית לי פחות דברנית..
משחקים מביאים אמנם רעיונות על מה לדבר, רק הסגנון של "משחקים" נותן לי תחושה כאילו חזרנו לגן. ונראה לי שהיא די בראש שלי בקטעים האלה.. (אני יודע שיש כאלה שזה לא בעיה מבחינתם)

תנסה להחזיק את המחשבה שכל הדיבור ביניכם וכל מה שיעבור ביניכם במילים יהיה לשם חיבור בפנימיות.
דיבור לשם חיבור. ברגע שהמחשבה הזו תתפוס מקום אמיתי אצלך, גם דברים שאולי בוחרים להימנע מהם מהחשש מה הצד השני יחשוב עליי, איך אני אתפס בעיניו ושאר בני המשפחה הזו יקחו את הרגליים, וישאירו לכם אפשרות אמיתית להכיר לעומק. לדוגמא לאור זה המחשבה על להביא משחק תראה אחרת, וכשאתה תהיה במקום אחר ביחס לזה, היא תרגיש ויש סיכוי טוב שהיא תפתיע אותך ותזרום יותר.
זה לגבי רובד המחשבה.
למעשה-
מחילה מראש אם אכתוב מכאן דברים שידועים ונעשו, זה רק מחוסר ידיעתי.
אין לי מושג מה טיב השיח ביניכם, ומספר פגישות הוא לא תמיד מדד להתקדמות בתוך מהלך תקין של קשר. אסביר, יכול להיות שאתם עדיין בשלב של ההכרות הראשונים, וב"ה נעים לכם היחד הזה ויש התאמה בסיסית כדי לרצות להמשיך. ועכשיו זה שלב שצריך לעבור שער נוסף (@לעבדך באמת!השיר הזה באמת נגע במקום אמיתי ומתחבר גם לכאן), אחד מהדברים שיכולים להפגיש מאוד הוא דיבור על מחשבות פנימיות, גישות עמוקות לדברים סביבנו, פשוט להכנס פנימה, להעמיק את השיח.
העלו פה בעבר הרבה רעיונות לאיך אפשר לעשות את זה, ואפילו היו קבצים לרעיונות לשאלות כאלו שאפשר להעלות (יש לי אצלי אחד שאוכל לשלוח אם תרצה), אולי יהיו מי שירצו וידעו להביא קישורים אליהם.

אני די כנה בד"כ (יש דברים שאולי לא אספר מיד כדי שהדברים יתקבלו בפרופורציות) ככה שאני באמת לא חושש מלספר דברים בגלל מה שיחשבו עלי. מה שכן אני לא עושה את זה עם הכונה שלך "דיבור לשם חיבור", אלא פשוט זורם יותר... אני יכול לנסות, נראה איך זה ילך..

אבל גם לשיטתך, דיבור לשם חיבור זה צריך להיות רק בהתחלה בתור טריגר שייצור ערוץ פתוח, אבל אח"כ זה צריך לזרום בלי כוונות.. לא?

הכוונה שלי הייתה ברובד אחר.
אדם יכול להיות מאוד כן ומשתף ופתוח כמו שכתבת, וזה מעולה. זה לא סותר שיהיו דברים שיראו בעיניו לא שייכים, מעוררי פאדיחה או כל הרגשה דומה שמשמעה 'אני חושף את עצמי במקום רגיש ופגיע, וזה דורש אומץ'. משחק לפעמים נכנס לקטגוריה הזו כי זה נתפס כילדותי, ומוריד לרוב מגננות שפיתחנו עם הזמן מפני פגיעות. ולא לכולם קל לשחרר ולהרשות לעצמם להיות אמיצים, כלומר, פגיעים.

ודיבור לשם חיבור הוא דרך חיים. גם כשיש רגשות שליליים ולא נעימים שבאים לשתף בהם ולדבר אותם, הגישה הפנימית צריכה להיות שאני בעמדה של לדבר את המקום שלי כדי לחבר. מאליו, כשזו העמדה הנפשית, הדיבור יהיה אחר, כיוון שלא דומה דיבור מאשים דיבור משתף.
ברגע שנמצאים במקום הזה הערוץ מאליו נפתח, כי האדם שמולך ירגיש שיש לו מקום להביא את עצמו כמו שהוא בדיוק, כי אתה תקבל אותו כמו שהוא. זה מחולל פלאים בקשרים עם אנשים.
מקווה שיותר ברורה לך עכשיו.

וחתכתי.

פשוט מפגישה 1 עד שביעית דיברנו על כלום...

ודיברתי איתו על זה.

לא עזר

לא הצלחנו להתקדם

היה עוד משו שעזר לי להכריע לכיוון השלילי.

והורדתי בסוף,

למרות שהיו לו הרבה דברים טובים.

נשמע שאתה דווקא מוצא חן בעיניה, אבל היא קצת מתקשה להיפתח. יש אנשים - בעיקר בנות, לענ״ד - שלוקח להן זמן.


ויותר מזה -
יש בנות שצריכות שישאלו אותן, שיתעניינו בהן, כדי שירגישו בנוח לדבר על עצמן, או להביע דעה.
אולי היא אחת כזאת.

אז אם בא לך לתת לכם עוד הזדמנות, אולי תנסה לתת לה תחושה שאתה שם בנחת, ושבאמת מעניינת אותך דעתה / מה היא מרגישה/חושבת. זה דורש קצת סבלנות אבל שווה את זה (מניסיון הפוך 🙃).


בהצלחה ובנעימות ~



נ.ב -
אולי אתה מדבר על נושאים מהעולם שלך שיש לה פחות מה לומר עליהם? אולי זה עניין של לדבר על נושאים משותפים ופשוטים כדי שתרגיש בנוח. משהו שיטשטש קצת את ההבדלים ביניכם; יכול להיות שהמבוכה שלה מולך היא כי אתה גבר והיא לא רגילה לשיחה מהסוג הזה.
זרקתי עוד כיוון למחשבה.

וזה באמת מעניין אותי כי היא בחורה חכמה כמו שאמרתי.
את אומרת שצריך לתת לה להיפתח.. אבל כמה זמן צריך לחכות שזה יקרה? כמה שבועות? כמה חודשים?
אני אחד שנותן מקום למי שמולי, לא אוהב ללחוץ וכו, אבל פשוט לדעת למה לצפות פחות או יותר..

ושאלה כללית - אומרים שבנות מדברות יותר.. יש בנות שהן שתקניות יותר (נגיד שהן לא מופנמות, וזה לא הסיבה לשתקנות שלהן)? זה נדיר?

אולי באמת כדאי שתדבר איתה על זה בעדינות.
זה לא אמור לקחת שבועות..

כיף לראות כזאת רגישות מהצד הגברי..



וכן, יש בנות יותר שתקניות בלי קשר. אני חושבת שבעניין הזה אנחנו די דומים, הנשים והגברים (כלומר, נכון שלנשים יצא שם של דברניות, אבל תכלס יש המון גברים שמדברים המון..)
לגבי הנדירות.. אולי קצת יותר נדיר, אבל לא יודעת.

זה לא קשור למופנמות...זה להרגיש בנח עם מי שלידך

טובה.

זה לא בתשרי?

עוד רגע אני טופחת כאן לעצמי על השכם

רציתי את הקשר אבל לא הצלחתי לזרום בפגישות וזה לא התקדם לשום מקום. בסוף סיימנו על הרקע הזה והיה לי קצת חבל כי אני מרגישה שאם זה לא היה במסגרת של "דייט" היה יכול להיות חיבור.
חושבת שאולי תנסה לעשות דברים שהם מעבר לישיבה על ספסל- בית קפה- דיבורים. כתבת שהיא חכמה, אולי תנסו ללמוד משהו שדורש העמקה ביחד?
גם משחקים, זה מרגיש מאולץ ואפילו מפדח אבל זה באמת יכול לשחרר ולהביא לידי ביטוי צדדים שלא שלא רואים בשיחה סתם.
לחשוב על דברים שמוציאים מהפורמט הקבוע ואולי דווקא שם יהיה לה קל יותר לזרום ולהרגיש בנוח.
ואפשר גם לדבר על זה, בצורה שלא תלחיץ, לשאול אותה מה היא חושבת על הקשר ועל השיחות שלכם, לברר בעדינות אם בכללי היא שתקנית או שפשוט בצורה הזאת יותר קשה לה (אני מנחשת שעם החברות שלה היא כן זורמת בדיונים..).

אני חושבת שבאופן כללי כל התהליך הזה של דייטים בציבור שלנו דורש רוגע וסבלנות. דווקא בגלל שההכרות נעשית בצורה שהיא לא טבעית, צריך לתת יותר מקום ויותר זמן לאמת שבפנים להראות כלפי חוץ.

שהאופי שלה פשוט דחה פיתוח של שיחה... תשובות קצרות, או סוג של חוסר התעניינות...
לי זה לא התאים..
אני מניח שיש אנשים שזה מתאים להם. אבל אם גם לך זה מפריע, הייתי אומר לדבר איתה על זה בעדינות, לשאול אם היא שמה לב לזה, ואם אתה רואה שזה ממשיך ולא משתפר - יכול להיות שזה פשוט לא זה, ואשתך מחכה לך מעבר לפינה

לדבר על זה איתה , לשתף אותה מה אתה מרגיש. (לא להגיד לה שהיא לא זורמת אלא לדבר בכללי על כך שהשיחה לא זורמת מספיק)

ולשאול מה היא אומרת על זה \ האם היא מרגישה ככה גם?

לשאול אותה מה יכולה להיות הסיבה לתקיעות הזאת בעיניה ומה עושים כדי לפתור זאת?

 

וכך תדע אם זה עניין שלה עם עצמה, שהיא סגורה. או שזה משהו בקשר וכו'.. כשיודעים מה שורש הבעיה יודעים באיזה צורה להתמודד עם זה..

 

וואי מזה בהצלחה בע"ה..!!! בע"ה שהדברים יסתדרו ויתבהרו בקרוב ממש

 

 

חשבתי על אלו שפגשתי בעבר ואיתן כן היה לי דיבור מצויין (היו מעטות כאלה לצערי). המשותף לכולן - אנרגטיות, היה בהן יותר חיות (לא כבויות כאלו..), קצת יותר אסרטיביות/קשוחות..
נראה לי שזה גרם לשיחות יותר זורמות וקולחות, הנושאים המגוונים עלו באופן טבעי יותר (במקום שאני אדאג להעלות נושאים ושלא יהיה משעמם..), והייתי יכול לדבר איתן שעות בכיף...

אצל אותה אחת שאני מתלבט לגביה - לא יודע כמה הדברים האלה קיימים..

אבל תודה, אולי באמת ננסה לדבר על זה בצורה עקיפה קצת, לגשש באזור, ונראה..

א. יש בנות שהן פחות ורבליות..
ב. אם היא פשוט בלחץ מהסיטואציה או שלא נעים לה:
אני בעד שתצאו לדייט פחות שיגרתי ביחס לדייטים שיצאתם אליהם עד עכשיו.
תטיילו במקום מעניין, תתנדבו יחד איפשהו.. פעילות כלשהי שתוציא אותכם ממקום של "אם לא נדבר יהיה משעמם" (דייט סטנדרטי) מאמינה שאם היא תרגיש פחות לחוצה, היא תפתח ותדבר יותר

ההצעה שלי היא להתחיל לדבר על דברים מעשיים שנוגעים אליכם. אתם נפגשים כי שניכם רוצים להתחתן ורואים סיכוי סביר שזה יהיה אחד עם השני.
אז תתחיל לדבר על זה. לדוגמא, נגיד שאנחנו בע''ה מתחתנים, לפי מה נבחר מקום מגורים? חינוך ילדים? חברה? קרבה לישיבה מקום עבודה? מקום שבו אנחנו יכולים לתרום.. וכו' וכו'
כשהדיון הוא מעשי אז גם ההכרות הרבה יותר מעמיקה, וגם זה יוצר מצב שהיא חייבת להתייחס כי זה נוגע אליה.
סיכוי גדול שזה יעבוד, אם עדיין היא עונה בכן ולא, אז אני מציע לדבר ישירות, תגיד לה שהצורה בה היא עונה לך יוצרת אצלך הרגשה של חוסר עניין, ואתה רוצה להבין האם ההרגשה שלך נכונה והנושא לא חשוב לה, או שזה לא נכון ויש סיבה אחרת.
בכללי נשמע לי שהכל מתאים לך, אז גם אם אכן תגלה שצורת השיחה שלה לא זורמת לך זה משהו שניתן בקלות יחסית להתגבר עליו וללמוד להעריך את הטוב שבו וכך לבנות חיים מאושרים ביחד, אז בע''ה שיהיה במזל טוב! לשניכם ! ( ביחד או שלא)

כדי להתחתן צריך לקפוץ למים, ובאמת להתחתן זה מלחיץ אתה אף פעם לא יודע באמת לקראת מה אתה הולך,
כתבתי בשרשור אחר שההרגשה הנכונה כשהולכים לחופה צריכה להיות כמובן שמחה, ועם זאת גם הרגשה שאני עשיתי את ההשתדלות שלי לבחור אדם מתאים אבל אני לגמרי בידיים של ה' יתברך, וסומך עליו שמזמן לי את הטוב ביותר בשבילי.
אפשר אולי לוותר ממש על האמירה נניח שאנו מתחתנים, אבל לדבר על נושאים חשובים באמת בצורה שיהיה מובן שזה נוגע אליכם.
מקווה שבינתיים כבר עברתם שלב, ואם לא אז שיהיה בקרוב ובהצלחה

אתה נשמע בהחלט אדם רגיש ואין ספק שתעשה את זה ברגישות בע''ה.
אין לי אבל ספק שגם לך ברור שמתי שהוא אתם תצטרכו לדבר על זה , לי נשמע שחמש פגישות זה בהחלט כבר הזמן, אבל זה בהחלט אישי

אפשר לעלות את הנושאים העקרוניים בלי להלחיץ כך.

אם הקשר לא נפתח ואין עומק, אבל שניכם מרגישים שיש סיכוי שזה ילך, פשוט משהו תקוע - זה אומר שהגעתם לשלב שבו צריך לעבוד על הקשר. מזל טוב

אסביר- כדי שקשר יהיה חזק וטוב, רוב הפעמים צריך לעבוד עליו.
בעולם הדוסים לא קורה הרבה 'אהבה ממבט ראשון', וחיבור תוך שניה של שני הצדדים. וזה הגיוני..
לפי מה שהבנתי אתם בשלב שצריך להתחיל להשקיע בקשר.

אני הייתי ממליצה על שיחה אישית.
דבר ראשון- אתה מספר לה סיפורים אישיים?
אפילו סתם על האחים/אחיינים וכאלה?
זה עוזר להרגשת קירבה..

חוץ מזה דבר שיכול לעזור ממש ממש ולהקפיץ את הקשר בכמה דרגות זה סיפור הצלחה אישי באמת.
לדוגמא- סיפור התחזקות בנושא מסויים.
עוד דוגמא- הקשר עם ההורים/אחים שלך היה ...... והחלטת לשנות ולהפוך אותו לקשר יותר טוב וכו.
בכללי לפרט ולספר על המקום נמוך שהיית בו ואיך הצלחת לעלות. זה פותח ועוזר ממש!!
יש מצב שאחרי דבר כזה גם היא תספר סיפור דומה.

ואם אתה לא מאלה שזורם להם פתאום לספר סיפור כזה, אז ממליצה על משחקים- חלק מהתפקיד שלהם זה לגרום לכם להיפתח ולתת במה לשאלות וסיפורים אישיים ומקרבים.
(הבנתי שאתה לא בקטע של משחקים, אבל אולי כדאי לך לנסות)

שיהיה המון בהצלחה!!🌹

השורש הגדול להצלחה בדייטים, (גם כאשר זה לא מוביל לחתונה.) - הוא תקשורת.
אתה רוצה לדעת שניסית הכל? תדבר. תפתח.
יצאתי עם בחור לפני חצי שנה, ונפגשנו 7 דייטים, ובכל דייט - הרגיש לי שאני לא קולעת ״לרצונו״ ״לתשובות שהוא מצפה לשמוע״, והוא זרק לי הערות, ואני ניסיתי להתעלם מהן, כי אני מאמינה שאם יש משהו שמפריע- תדבר, תפתח, אל תיתן לי רמזים. חבל למשוך את הקשר עוד. תדבר, תשמע, תבחן, ואם לא משתנה משהו - להתקדם. בהצלחה רבה בע״ה!

#במקום לשאול שאלה שנותנת כן או לא, לשאול שאלות פתוחות כמו: איך, למה, מתי, מדוע. ולא- האם.
#לשאול בצורה רגשית: איך את מרגישה כש.. למה את אוהבת..
#להריץ בראש את השיחה, ולפתח אותה לכיוון שאתה רוצה *לפני* הפגישה.

1. ברור שאני לא שואל שאלות של כן ולא

2. זה יכול להיות רעיון טוב, בתור בן בקושי שאלתי שאלות כאלה בפגישות... תודה. ננסה לראות אם זה הולך.

3. לדעתי לא רעיון טוב להריץ את השיחה בראש לפני. זה מכניס אותך לשבלונה של דו שיח, ואתה לא בא פתוח מספיק להגיב לשאלות ודברים לא צפויים שהיא אמרה. מניסיון. כן צריך לפני לחשוב רק על איזה נושאים צריך לדבר

1. זה קורה לכולנו בלי לשים לב. מאד תלוי במילות השאלה שאתה משתמש. ברור שאתה לא מכוון לתשובות של כן ולא, אתה נשמע מספיק אינטליגנט בשביל זה...
*כמובן ששזה לא תלוי רק בזה
3. מבין שזה נשמע מלאכותי ולא אמיתי, אבל תנסה לעשות את זה פעם פעמיים, תראה אם זורם לך כך. לדעתי אתה תופתע..

יכול להיות שאתה כזה, ואולי יש עוד הרבה כמוך...

בכל אופן, הסטיגמה על גברים לא נוצרה סתם....

שיש חסימות שמונעות את הרומנטיקה של הגבר מלהתגלות (חסימות שאולי לא ישתחררו אף פעם).
ככה לדעתי זה אצל הרוב.

מאי נפק"מ? שאישה חכמה ורגישה תדע איך לגרום לבעלה להוציא את זה.

אני לא מבין לגמרי מה הכוונה במילה 'רומנטיקה'.
אם הכוונה לרגישות- תגידו רגישות. אם הכוונה לאינטליגנציה רגשית- תגידו ככה. אהבה- אהבה.

אבל מה כ''כ מגניב במילה הזאת?..
או בגלל שזה נשמע פחות מוגדר?

רומנטי זה אחד שיודע לבטא את רגשות האהבה העמוקים שלו במילים יפות, במחוות מרגשות, ב"הפתעות" ודברים לא שגרתיים, במעשים (בעבר זה היה מסומל בסרנדות תחת החלון..).
זה לא חייב להיות בדברים גדולים כמובן. אבל זה בדברים שמסמלים את אהבתו אליה ולא רק את הרגישות והאכפתיות כלפיה.

להבנתי תשומת לב מבטאת יותר דאגה ואכפתיות (שאמנם גם נובעות מאהבה) ופחות אהבה בצורה ישירה.
הבסיס צריך להיות תשומת לב ועל גביה מעשים רומנטיים (מדי פעם) שמראים בצורה ישירה- אני אוהב אותך ונמשך אלייך.

דווקא אני חושבת שלהיות גבר רומנטי זה יותר פשוט. המעשים המצפים מוגדרים ומסודרים יפה בכל סרט שתראה (גיטרה פרחים וכו') ,בסרטים האלו תמצא בדרך כלל בנות מחייכות ויפות שלא עושות כלום חוץ מלהיות יפות ולשתוק (ובטח לא מחוות רומנטיות כלשהן). לצערנו הרבה מתפיסת העולם שלנו לגביי דייטים וההתאהבות ניבנת מסרטים וספרים שכאלו כי אנחנו יותר מכירים את זה... אז כן בעיני דווקא להיות גבר רומנטי זה פשוט יותר

שבד"כ אצל נשים גלוי יותר (גם אם הן המקבלות). ועל זה כתבתי שזה קיים גם בגבר. כפוטנציאל גדול שצריך לפתח אותו.

הסרטים היום לא השתנו? אני כבר לא בעסק..
לא מוצג בהם יותר הצד השיוויוני-פמיניסטי (חוץ מהקטע שהמשיכה שם תופסת כבר הרבה יותר מקום מאשר אהבה)?
אגב. הרבה בנות טוענות שהפמיניזם (עם כל תועלותיו) גם די הרס את הרומנטיקה.

חחח גם אני לא ממש רואה סרטים, מדברת בעיקר על סרטי דיסני מגיל 4

סתם נקודה למחשבה..

הוא טוב

ועזוב אני לא יסביר כל אחד ימצא אהבה בדרכו שלו

אולי שתינו צודקים

"רומנטיקה אחרי החתונה".

(יש כאן גם לימוד מה כן וגם לימוד מה לא)

כי ראשי תיבות
נראה שנשים יותר מאוהבות.

גברים באמת רומנטיים יותר מנשים..

כי נשים זה
נאור שיקר יותר מאריה.

אבל במקום שיקר אפשר לומר שקול..

בנות חיות מרומנטיקה.

אצל גברים זה +

גדול. רק יש לו הרבה חסימות מלהתגלות.

על התיאוריה הזו שוב ושוב

יכול להיות שזה האישה שבך. יותר הגיוני

או שקצת מזלזלים ברומנטיקה מהסיבות שכתבתי למעלה.
במבט רגיל את צודקת. במבט עמוק גבר שמתגלה אצלו ההתאהבות וממילא הכח הרומנטי יחצה יבשות וימים בשביל אהבתו.

זה קשור גם לזה שאצל גברים המשיכה הגופנית מתעוררת בקלות יותר ולכן האהבה והרומנטיקה לפעמים נדחקות הצידה.
וגם לזה שהם קצת רואים ברומנטיקה משהו לא תכליתי וקצת מיותר.

אישית מעדיפה את הקר והמוכר

יש לך דרך להתחבר לחברה דוסים בערבים? סופשים?
יש איזה ישיבה באיזור שגר בו?
ואם לא אז שדכנים זאת גם אופציה!

אולי תבקש פה המלצות לשדכנים רציניים ורגישים ותפנה קודם כל אליהם.
ואם יש לך רב אז אולי תבקש ממנו לחשוב עליך.

זה ממש מבאס.

שולחת לך כוחות מכאן..

(לא מאמינה על עצמי שאני כותבת את זה, אבל אם לא כתבו אז אני יכתוב. אולי תנסה למצוא לך מישהי גם דרך כאן? נשמע שיצאו מכאן הרבה זוגות..)

הצלחות.

גם אני לא מכירה מכאן.. רק מספרת לך מה הולך.
וחוץ מזה תשגע את כל מי שיכול לעזור, כי לא תמיד זוכרים את החברים הרווקים..
ונראה לי שאם אתה ממש מיואש שדכנים זה לא כזה נורא.. אבל מבינה את הרתיעה. גם לי יש מהם.

וחוץ מזה אם אתה פוגש איפשהו איזו דתיה ונראה לך שזה יכול להתאים אל תתבייש לנסות

ישיבת מעלה אליהו. אם אתה זכאי לסיוע שכ"ד מהצבא, יש להם דירות באיזור הישיבה (רחוב דפנה, איזור ארלוזורוב).
מגיעים לשם חיילים, נגדים וקצינים זוטרים, מהשפיץ של המערך הטכנולוגי והמודיעיני של צה"ל, מכל רחבי היחידות המסווגות באיזור. חלקם מגיעים אחה"צ, חלקם בשעות לילה מאוחרות. חבר שלי למד שם עד לפני כמה חודשים והיה מרוצה.

מלבד המעטפת התורנית הרצינית והחברתית האיכותית, תוכל ליצור קשרים עם אברכים. ולכל אברך, יש בין 2 ל20 חברות רווקות של אשתו שהם חושבים על שידוכים בשבילן.
בהצלחה.

אתה מכיר ישיבות?
מכיר סגנונות?
תמקד. נעזור לך.

קשה לך להגדיר את עצמך, אבל הייתי אומר דתי לאומי תורני.. ולצערי בגלל הצבא אין כ"כ זמן לישיבה אלא רק ללימוד בערב

איזה סגנון תורני?
אתה מכיר ישיבות?
זרוק שמות

בשינוי מקום או חברה בשביל למצוא זיווג. בכלל, אני מאמין שעושים את רצון ה', את הדבר הנכון, משיקולים אמיתיים. אין לי פתרון ספציפי, אבל היה חשוב לי לומר. ואם אני כבר כאן, אולי בפרטי אוכל לעזור קצת יותר.

-אולי דרך הפורומים פה?
-להתפלל על זה
-סגולה ללכת לקבר הרבי מזוויעל בימים שני-חמישי-שני רצוף ולבקש בקשה ובעז"ה היא תתקיים אי"ה.

ראשית המקום שבו אתה נמצא ממש לא בהכרח מונע את הזיווג שלך , אני לדוגמא : נמצא בישיבה גבוהה ולמרות שאני שם ...זה לא אומר שיש לי הרבה הצעות בקושי יש , ואם יש חלקן לא רלוונטיות ,  ותמיד הייתי שואל למה ? ואיך ? עד שהבנתי שפשוט צריך לשחרר... לכן אני מייעץ לך שפשוט תשחרר תן לקב"ה לעשות את העבודה (עם השתדלות שלך כמובן ) והקב"ה יסייע בידך אל יאוש !!

בסיעתא דשמיא

 

 

בעיניי,

מנסים בנחת לא להגות יותר מדי מתוך הניסיון שזה תמיד מתברר כאחר

אפשר גם לרתום את הפחד מאכזבה ואת התחושות שאמרת לטובת זה.

 

בנוסף,

- לעתים זו אחת התועלות של לראות תמונה לפני. (ואז אולי כבר כדאי לראות לפני שמסכימים..וכל אחד וחשבונותיו בעניין)

- לפעמים כשמשהו רץ בראש, עדיף לא לנסות לכבות אותו בכוחנות, לפעמים כדאי להשלים איתו, ולעבור הלאה. לעתים המלחמה עד לניצחון מושלם מחזקת את הדבר הרבה יותר, והיא זאת שמדרבנת את הנוכחות שלו.

נראה לי שפשוט הפסקתי לנסות להיפתר מהדמיון הזה ולזרום איתו ואז הוא גם קצת מצחיק לפעמים (ווודאי להגיד לעצמי תמיד שזה דמיון ולא מציאות ושיש פה עוד צד שלא בטוח מדמיין את זה גם)

האדם..

חסרה היכרות עם המציאות. כך המוח פועל בטבעו.
המסקנה-את לא מכירה אותו מספיק. באיזה סיטואציות את מדמיינת? שם את לא מכירה אותו. באיזה הקשרים? שם חסר לך חלק בפאזל. דמיון זה כלי נפלא כשמשתמשים בו נכון.

קיים בנו רצון כללי לזוגיות משפחה חתונה וכו'.
עקב כך, איך שאנו מזהים את האפשרות הראשונה שיכולים 'להלביש' עליה את אותו רצון, אנחנו עושים את זה.

לא נראה שיהיה נכון להלחם נגד עצמך. הדמיון משתולל והוא חלק מאיתנו. במקום להלחם - להבין את מקומו.
לדוגמה:
קיבלתי הצעה כתובה וישר אני חושב על הגימטריה של השם שלי והשם של המוצעת בשביל וורט לאירוסין. דמיון מופרע למדי. מה עושים? מבינים בשכל שהוא שטויות במיץ עגבניות. וזוכרים שלא ע"פ הדמיון הזה אני עכשיו יקבל החלטות אלא ע"פ האינטואציות הפשוטות שאני יחוש במפגש והשכל שהקב"ה נתן. כל עוד אני יודע שברמת קבלת ההחלטות הדמיון לא משחק אצלי תפקיד- אני רגוע. כי לא משנה כמה דמיונות פרועים יהיו לי בראש, הם לא יזיקו בקבלת החלטות, שזה הדבר הכי חשוב.
לא צריך ומזיק לדעתי לנסות להדחיק את הדמיונות. כי זה חלק מאיתנו. אפשר גם לצחוק עליהם. קצת ציוניות לא תזיק.
כמו כן ב"ה יש לנו מספיק שכל שלא כל דבר שאנו מדמיינים אנו אומרים.