פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 618)

אם הבחורה רצתה אותך ואתה באמת רוצה אותה לחיים אל תוותר עליה. היא תקבל אותך

הכי טובה והיא לא יוצאת לי מהראש.
אני חייב לנסות.

אתה חייב לנסות! תחשוב על העתיד, על המטרה שבפגישה, אם אתה אוהב אותה, אולי היא האחת שלך? הפחד מכישלון פוחת לעומת הסיכויים להצלחה! תאזור אומץ, אולי זה עוד יבוא לטובתך, בעז"ה

והיא אהבה אותי מאוד.
הייתי במצב טיפש.
לא יודע איך ומה לעשות.

1. לפני שאתה עושה איזה שהוא צעד בכיוון שלה תוודא עם עצמך שזה אמיתי. תברר לעצמך מתוך מה אתה פונה אליה, סתם כי אתה בודד ופתאום העבר נראה ורוד או שברור לך איפה טעית? מה יהיה שונה עכשיו מפעם קודמת? תחשוב עליה, כמה היה לה קשה ומה אתה מציף לה אם תחזרו ושוב תלך.
2. אם סעיף 1 התברר שהרצון אמיתי ושמבחינתך אתה בא על מנת ללכת עד הסוף. שלח הודעה מנומסת אם אתה יכול לשלוח לה הודעה ושתבין אם לא. אם כן תכתוב בהודעה הבאה מה שאתה מרגיש, באמת, שים את הלב על שולחן המנתחים, ואם היא תסכים תפגשו תדברו תבררו מה הלאה.
3. אם שני הסעיפים למעלה קרו,
יאללה קרנבל, שיהיה במזל ;)

נשמע כמו שיר

שנים..

תחשוב אם עצמך אם אתה באמת אוהב אותה לך על זה
שלח לה הודעה ותראה מה היא תענה.
כמובן שלפני כן תתפלל שאם היא שלך זה זה ואם לא אז מגיע לך מישהי יותר טובה .
עדיף להילחם על מישהו שאוהבים לפני שמאבדים אותו .
מכיוון שכאשר תאבד זה יהיה מאוחר ותאכל כל הזמן אשמה למה ולמה
תעזור אומץ בלי פחד
תשלח לה הודעה ותחכה להודעה ממנה
תרשום לה הכל כל מה שאתה מרגיש
תלוי כמובן על מה זה נפל .
ותחשוב כך אם לא תנסה לא תדע לעולם.
שווה לנסות
המון בהצלחה ובשורות טובות .

שלום שלוםם

אני שולח לה אסמס
עכשיו.
תודה

אם תרצה, תחזור לספר איך היה

סימסתי ודיברנו.
היה מדהים, היא מדהימה.
מדברים עד עכשיו, משלימים פערים.
אין לי מילים שיסבירו. היא פשוט מחייה אותי.

אני מאושר
ברוך ה'
תודה לכם

ועוד באיזה שבת! בהצלחה גדולה שתהיה!!

תודה רבה לכולכם/ן

העפת אותי ממש!
תתפלל עלי לפני החופה ואנחנו פיטים (;

אני בהתרגשות. כנראה לכן לא חשבתי על זה בעצמי. אשמח לשם ושם האם בפרטי.
תודה! בשם שנינו

תעדכן

גם עשיתי טעות והצלחתי לתקן וחזרנו לקשר וזה מרגיש טוב

שתזכו להקים בע"ה בניין עדי עד! מלא שמחה ואהבה  

ב"ה!! 

איזה משמח לשמוע!!!
יהי רצון שתזכו לבנות בניין עדי עד! לבנות בית של תורה, טהרה, קדושה אהבה ועבודת ה' טהורה!!
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה, מאחל לכם את כל הטוב שבעולם!

שיהיה בניין עדי עד.
שתשמחו זה בזו.
ותאהבו ושכינה תשרה בינכם כל הימים.
שתזכו להמון המון אור ומתיקות,
ישתבח שמו

ההודעות האלה עושות לי טוב על הלב...

תמשיכו כולם!!

בנין עדי עד!

הכנות קלות שמחות ונעימות!

 

בס"ד

 

על זאת אתה אולי יודע, אבל רוב האולמות נבנו על ידי גויים, אין הרבה יהודים שבונים בכללי.

אבל פחות דיברתי על אולם.

דיברתי על חופה.

שאותה כן יום בהרבה אולמות מקפידים שיהודים ייבנו אותה.

לא יודע אם אני יסנן על זה אולם.
אבל חשק?

את זה אין לי כשאני רואה ערבים בונים את החופה...

לצערנו ערבים גם בונים בית כנסת

אבל תחפש גם אדמה שלא ישרו אותו ערבים.

יש אמנם סוגיא רצינית בגדר 'חופה' ומה נחשב 'חופה' עליה דיברו חז"ל. אבל בשום מקום בפוסקים לא זכור לי גדר של מי אמור לבנות חופה ולא רואה שום סיבה שזה יעקב להלכה.

(אגב, לכל המדברים על הרגשה, מסתבר שב90% מהחתונות שהייתם, זה מה שהיה. רק הגעתם כשהחופה היתה כבר מורכבת)

זה כמו שמישהו יגיד לי שהוא צימחוני כי זה התעללות בבעח. האמת לי זה לא ככ מזיז...

אולי יש בינינו שבחי"ם שרוצים להתגייר.

מאוד יאהבו אותם שם...

וגם היום שעושים שיפוצים או מרחיבים דואגים לזה

אבל נראה לי זה לא תלוי בנים בנות אלה רמת הקשר שלך עם חברים שלך.

אם אתה בקשר טוב עם חברים שלך, אתה תיתן להם תמיכה ותקבל מהם. בדיוק כמו בנות...

ולהכיר אדם שיתאים לך בהצלחה

קחי לעצמך תקופה של חדשה. תכירי אנשים חדשים. תחסמי את המספר שלו. תעלי על דרך חדשה ותכירי את בעלך ותבנו בית לתפארת... בע''ה.

כתבת כ"כ נכון ויפה!
בורא עולם אמר ל-נח "בוא אל התיבה.."
התיבה הייתה מקום מוגן ששמר על מי שהיה נמצא בתוכה, ובלשון הקודש מילה גם נקראת תיבה,
בעזרת ה' שנזכה להרגיש שבורא עולם קורא לנו אל התיבות/המילים היפות שכתבת, ועל ידי זה נהיה שמורים וקדושים

כל כך אוהבת לקרוא את ההגיגים שלך

שאזכה להגיע לשם בע״ה

חזק, וחשוב.

תודה. (ברשותך, אני שומר את זה)

(אנשים זקנים שמחזיקים ידים מרגש אותי בטירוף)

לגבי ההשלכה אל ה', הרעיון נכון. ז.א. הדרך הנכונה היא לעבוד אותו כל יום, ולא פעם בשנה עם מלא בכי (כגון בראש השנה)

חזק מאוד!

אז דעת פיצוליי ואני שהדברים שכתבת נכונים ונוגעים בעומק של המושג הזה, ביופי הפשוט שלו, שאם אנסה לדמות אותו אולי דומה לקשקש אחד שכל אחד די פשוט וחדגוני, וכשמצטרפים אליו אחד ועוד אחד ועוד אחד וכו', ומסתכלים על המכלול של ה'אהבה' וכל מקריה וביטויה הפשוטים והיומיומיים, נפגשים עם דמות/יצירה מרהיבה ביותר.
תיארת את החיבור המהמם בין שני אלו: 'פשוט אהבה'.
תודה לך!

יפה הגדרת,

 

פשוט אהבה.

אשליה נפוצה, אבל אשליה.
הרגש הוא פשוט הדבר הראשון שעולה ואז הוא עובר תהליך שנקרא לפעמים "רציונליזציה", אבל מדובר רק בשינוי קוסמטי.

היסוד למחשבות שלך הוא רגש. בדרך כלל רצון או פחד ואז נוצרת מסביב לרגש הזה קליפ הגיונית לכאורה

אבל היסוד הוא אותו רגש שהיה בהתחלה.
מה שהאגו עושה זה לתרץ את הרצון בפני ההתניות החברתיות והחוקתיות, מה שפרויד מגדיר בתור הסופר אגו.

זהו.
אל תחשוב שאתה עושה טעויות.

ממליצה לך ללמוד קצת בנושא הזה בחסידות;)
הכוונה היא שהרגש נוצר מהמחשבה. כלומר- הרגשות שלנו באים לאחר פירוש שכלי על סיטואציות מסוימות. נרגיש פחד בסיטואציה מסוימת כי אנחנו מפרשים אותה במוח כסכנה או בהלה למשהו שלא צפינו מראש.
רגש לא בא מאליו. תנסה להבין מהן המחשבות שגורמות לאותו רגש. אולי זה מתחבר לסיטואציות מהעבר ? סטיגמות כלשהן, או נורמות חברתיות שמשפיעות עליך בתת מודע?
לא מכירה את הנושא לעומקו ממש, אבל כנראה שהעניין הוא בכלל הפוך ממה שאתה חושב;)

רגש נולד מתפיסה שכלית (פרדיגמה), אך היא בדרך כלל לא מודעת. המחשבה המודעת היא מגיעה אחרי שיש כבר רגש מסוים.

לגבי החלטה, כל עוד סך הכל ההחלטות שלך בחיים מקדמות אותך ואתה מרוצה מהתוצאות, כנראה הרגשות שלך מבוססים על תפיסות מקדמות וכדאי לך ללכת עם האינטואיציה הראשונה.
אם יש תחומים שבהם אתה תקוע תקופה משמעותית, כנראה אתה פועל מתוך החלטות שגויות, שמבוססות לרוב על פרדיגמה (תפיסה) מעכבת. ואז כדאי להיכנס לתהליך בירור אישי לגבי זה. (אני אומר לרוב, כי לפעמים החלטה שגויה מבוססת על נתונים לא נכונים או חלקיים).

לגבי הרגש שבא אחר כך- כמעט תמיד אחרי החלטה בחיים, יגיעו רגשות שמתנגדים לכך, כי החלטה היא דבר שגורר בעקבותיו עשייה חדשה שאתה לא רגיל אליה. אז ההרגלים הישנים שלך קמים עליך מתוך פחד, אבל זה צפוי מראש.
אסור לתת לאזור הנוחות שלך לתקוע אותך.

הסוד- החלטה = מוחלט...
אתה לא משנה החלטה עד שלא הוכח שהיא שגויה.
רמז: פחד הוא לא הוכחה.. לפעמים אפילו להפך...

בהצלחה!

ומכאן אשתדל גם לחדד את כוונתי-
הועתק מאתר חב'"ד (לא חבדניקית אבל יש דברים טובים ללמוד;):

משפט המפתח של מייסד חסידות חב"ד הוא: "מוח שליט על הלב". לאמור: כשאנו מתבוננים בנפשנו, אנו מוצאים בליל של כוחות, נטיות, רגשות ורצונות שמנסים להכתיב את מחשבותינו, דיבורינו ומעשינו. אך מיהו בעל-הבית על כל ה'חגיגה' הזאת? מיהו הכוח ששולט ומכוון את כל הכוחות האחרים? אומר רבי שניאור-זלמן (בשם הזוהר): המוח!

למוח יש כוח לא רק לשלוט על הלב ולקבוע איזה רגשות ורצונות ייושמו בחיים ואיזה יידחו ויודחקו, אלא יש לו הכוח גם ליצור רגשות ורצונות מסויימים ולבטל לחלוטין רגשות ורצונות אחרים. לדוגמא: אדם רוצה מאוד-מאוד לעשן סיגריה. המוח יכול ראשית-כל למנוע את האדם מלמלא את רצונו - למרות תאוותו העזה. אך הוא יכול גם לבטל לחלוטין את תאוות-העישון ואף להפכה לסלידה מפני סיגריה. וזאת על-ידי התבוננות מתאימה. אדם שיתבונן כראוי (התבוננות כפי שהחסידות מלמדת) בנזק שהעישון גורם לו, יוכל להפוך את רגשותיו כלפי העישון מתאווה לסלידה. כי למוח יש כוח לשליטה מוחלטת על הלב.

אולם, קורה לא מעט, ש'בעל-הבית' מוותר על זכותו. כיוון שמימוש ה'בעלות' והשליטה כרוכים במאמץ, לא-אחת איננו מפעילים את יכולת-השליטה של המוח ומניחים ללב להכתיב את התנהגותנו.

וזה בדיוק מה שאתה מתאר- המוח 'מוותר' ונותן לרגשות לשלוט. סליחה אם אני לא מועילה יותר מדי.. הנקודה שאני מנסה להביא כאן היא שיכול מאוד להיות ש'הפתרון לבעיה' נמצא בתורת החסידות ו... זהו

אבל רק בקשר רציני.

תקשיב,
לא משנה מה בנות פה יגידו לך.
כל משפט בסגנון הזה בתחילת קשר מתפרש להם כנורה אדומה.
לא משנה כמה טוב הקשר - אם זה התחלה אתה לא אומר כזה. זה מרחיק.
מבחינתם זה אומר 'וואו הוא ממש מתקדם ברגש ואני לא'' ואז חותכים.
בקיצור תעשה לעצמך טובה. תחסוך.
(ברור לי שיהיו אנשים שיגידו שזה לא נכון וכו'. אז פשוט תחוו את זה על הבשר.. בהצלחה).

משפט כזה כמו רבים שכמותו בהחלט מקרבים. 

אבל זה גם יכול להיות מאוד מלחיץ כשנאמר בהתחלה, והתחלה זה משתנה בין זוג לזוג 

אם אומרים את זה כשהצד השני לא מרגיש דומה זה לא בדיוק נורה אדומה אבל זה כן אומר שיש לך רגשות שלה עדיין אין וזה מלחיץ

אבל כשהקשר מתקדם זה דבר חשוב להגיד. חשוב להראות שאכפת לך ממנה 

זה מאוד תלוי מתי בקשר 

כמה זמן לפני שאתה מתכוון לרדת על ברך אחת, כדי שהיא תדע שאתה 'רק רוצה לעשות לה טוב' 

אל תתפסו אותי על המילה

זה לא מובן מאילו? זו אחת הסיבות המרכזיות שמתחתנים, אם רוצים להתחתן זה אמור להיות מובן מאילו שיגיעו למצב הזה...

ובעיניי מחוות שמראות על רצון להתקרב- מקרבות.

כמו כן, אחרי המעשים נמשכים הלבבות והבעה של רצון באופן חיצוני מקרבת גם אותי אליה, לא רק אותה אליי.

[חוצמזה אל תיתפס דווקא לזה, זה משפט שהוא דוגמא גם למשפטים אחרים דומים]

כי זה מחזק את הקשר
כמו זוג נשוי ברור שאוהבים אחד את השניה אבל עדיין זה לא סותר את זה שלא צריך להגיד את זה אחד לשניה מידי פעם.
ובכוונה נתתי דוג' על זוג נשוי כי לפני כן זה צריך להיות קצת יותר בעדינות ובצורה הנכונה והמתאימה...
בהצלחה

אם זה מוקדם מדי - מבהיל.
אם זה בשלב מתקדם יותר - מקרב.

אני חושבת שצריך בפשטות, להגיד מה שמרגישים.

זה ממיס בחורה כשזה כנה ובהקשר.
ובוודאי שמקרב.

הייתי אומרת משהו כמו- אני רק רוצה שיהיה לך טוב..


ושוב, כל דבר אפשר לומר, רק צריך לדעת איך.

מרתיע

לרוב.

 

 

אבל אולי רק אותי.

 

בהזדמנויות מסוימות זה יכול להתפרש טוב יותר? אולי.

 

 

 

 

מרחיק אם זה בהתחלה ואני מרגישה שהוא לא מכיר אותי.
מקרב מאוד שזה מתקדם ושומעים שזה בכנות. אני בעד להגיד את מה שמרגישים ולא להגיד משהו סתם בשביל להגיע ליעד מסוים

רוצה לעשות דברים בצורה נכונה יותר.

כצפוי, זה משתנה בין אחת לאחת, וגם כאן הדעות היו חלוקות...
אז המסקנה שאני לוקח לעצמי היא שאני צריך לראות מאיזה סוג "היא" ואיך היא תגיב לזה..

@הפואנטה אני בהחלט מקבל ומבין מה שכתבת. כמו שכתבתי למעלה הנוסח הוא לא 'דווקאי',
ובהחלט ייתכן שצריך לחשוב גם איך לנסח דברים שאומרים.
וברור שלזה התכוונתי.

בכל מקרה אני מבין מכן שבסך הכל אם זה נאמר בשלב הנכון ובאופן הנכון זה כן דבר שמקרב.
וייתכן שלחלק @מחפשת^ למשל זה פחות יתאים. אבל אני מאמין שבזמן הנכון זה כן משהו שאת היית רוצה בו


באופן כללי אנחנו קצת חלוקים מה היחס הנכון למחמאות. משלב מסוים. כמובן

  .אני טוען שזה מקרב, ואחרי המעשים נמשכים הלבבות והיא מאוד נרתעת מזה. קצת מטעמי דוסיות ושמרנות אבל גם בגלל האופי

ואז יש את האופציה שאתה אולי לא חלק מהטוב שלי וזה גם בסדר

הייתה לי תקופה כזאת...

 

קצת ל הבנתי את הסיטואציה. נפרדת ממנו או שעדיין אתם ביחד?

ולהבין שהוא- הבחור הזה לא טוב לך כרגע.





אולי יעזור לך לשחרר ממנו, כשתביני שזה בעצם לא מביא אותך לשום מקום......

בהבנה שזאת ההחלטה הנכונה,
אם את מרגישה שפספוס אז תבדקי את הנושא אולי שוב בעתיד.
מה׳ אישה לאיש.

אולי כדאי ללכת לייעוץ?

ולא מספיק מבינה בזה

אבל אולי ללמוד קצת nlp

@אילת השחר מה את אומרת?

@@שנזכה לשמוח כתבתי לך באישי.

ווואי זה עולם שלם..תנסי את הדבר הזה מקווה מאוד שזה יעזור לך..
אני הייתי ממליץ לעשות לך רשימה ולרשום מה אהבת בו?
אוקי?
לאחר מכן,תראי בכל תכונה או מעשה שאהבת בו לראות מה הפך את זה לכזה מיוחד?
לאחר שתעשי,תעדכני,ואז נגיד לך את ההמשך.

אז אל.

רק שאת זה אני חייב לעשות.   

אני יודע למה לא הולך, אבל לתקן את זה יקח המון זמן

עכשיו יצא לך דבר טוב שהגיע הזמן לשינוי, פנימי הפעם.

 

האם אתה מסוגל לומר לעצמך 'אני ממש רוצה את זה, אבל אסתדר מצוין גם בלי זה'? לדעתי זו הגישה הנכונה

רב תודות להורים המסורים שלי שתמיד דאגו ודואגים לעקוץ ולשבור את הביטחון..

זה לשבור קיר בטון עכשיו.  ואני לא בן 19

אם הרכב מתוקן, המוסכניק לא שמח, אין לו על מה לעבוד... אל תתיאש. בדיוק בשביל זה אנחנו פה. רק תמצא את השיטה.

כשהייתי בן 19 20 21 הייתי מופנם, והפגישות לא מוצלחות בכלל...

אבל עבדתי על זה הרבה, למדתי איך להשתפר, והיום הן ב"ה מוצלחות, אני מנסה שהבת לא תיקשר יותר מדי... אז אם אחד כמוני הצליח אז כל אחד יכול!

 

 

אתה היית בגיל 20..? ישר כוח אחי, אני בן 32 לעזאזל

 

מוסכניק מתקן רכבים של אחרים ומרוויח.  הוא לא תקוע..

אצלי זה יותר דומה למוסכניק ששרפו לו את המוסך.  עד שהוא לא יתקן הוא לא יוכל להתחיל לעבוד בכלל.

הוא בטח לא שמח..

 

אבל שוב, תודה על הניסיון לעודד.. 

חיב לספר לך משהו באישי

אני יודעת מה זה כשאין. כי גם אני הייתי בחוסר הזה.


אני רוצה לכתוב לך ולא רוצה לדרוך. לא רוצה להכאיב יותר ממה שכבר כואב.
נשבעת שזה לא ממקום של מוסר וממי שיושב במגדל השן ומייעץ ומעודד.


כואב לי איתך
כואב לי עליך




ואני רוצה לכתוב.


אפשר?
אם כן, פה או באישי?


תבחר מה שיותר נוח .
תדע לך ש"יאוש שלא מדעת- לא הווי יאוש"


יעני, דעת= חיבור. להתחבר לעצם היאוש.



ממה שאני מתרשמת ממך,
נראה לי אתה לא באמת מחובר ליאוש
וזאת לא המהות שלך.
אני קוראת אותך
ובאמת כואב לי



אני יודעת (לפחות, מתארת לעצמי) שבגלל שאתה לא מחובר ליאוש הזה באופן טוטאלי , הוא לא מנהל אותך.
ולכן לא חושבת שאתה 'באמת' מיואש...


אני מכירה את הבאסות האלו. מקרוב מאד.



זה באמת רק עניין של זמן מתי השם מחליט להוציא את יוסף מהבור, ואז תיק - תק הוא רץ למלוך.


כתוב "ויריצוהו... וימהר ויגלח ויחלף שמלותיו.... ויעמד לפני פרעה"



הוא לפני דקה היה בבור , בחושך.

והנה. מאפילה לאורה.


והוא זכה להיות המשביר לכל עם הארץ!
הוא זכה להיות הגורם (אולי לא באותו.אבל עדיין) ליציאת מצריים.

והוא באמת התהפך ממצב של " אין " למצב של "יש ויש".



מאחלת לך שתזכה
(בתוך כל מי שצריך)
בנחת
בקלות
לחוות את טוב ה ואהבתו
בכל מכל כל!




אני עומדת פה וכותבת
הייתי חייבת.....

בהחלט מורגש שאת כותבת כאן וגם בשרשורים אחרים פה ממקום של ענווה ושאת יודעת בדיוק מה זה להיות במצב הזה
תודה לך יקרה!
ובהחלט מחזק ונותן תקוה מאוד לקרוא כל אחד מכם שב"ה נבקע לו הים

תדעו לכם, שהפינה פה עם כולכם
היא גם שלי.
אני חלק אפילו שאני עם רגל אחת 'בחוץ'
בחוץ קר, תאמינו לי....



אני אכתוב.
מבטיחה.

מקווה שזה יתקיים גם.

תודה על המילים שלך.
ורציתי להוסיף על הסיפור של יוסף וגאולה מדויקת נוספת, אבל כרגע לא מצליחה למצוא מילים.

כנראה שזה לא יאוש אמיתי.

 

יש לך כמה דרכים. אחת מהן היא היאוש, תבחר במסלולים אחרים

שכלית אני לא רואה בזה תועלת..אז אני פשוט לא.    אבל זה עדיין באסה

עד שיגיע האחד ב"ה ושזה יגיע זה יהיה הכי טוב בשבילך

עוזר להרפות...להבין שהכל זה ה' יתברך...
אני חושבת שמותר להתייאש קצת לפעמים.
הרבה פעמים דווקא אחרי ייאוש גדול מגיע ישועה.
אבל זה צריך להיות ייאוש של הבנה שאני כבר לא יכול לעשות כלום ומפה זה רק ה' יתברך, להסיר את השליטה שלנו בחיים...
ואחרי הייאוש מגיעה תקווה חדשה

ורוצה קצת להרחיב לאור מה שראיתי שכתבו רוב המגיבים פה.
הדברים נוגעים קצת בנקודה שהרבה פעמים מפחדים ממנה ומלעמוד מולה ולהגיד אותה בריש גליי:
יש מצבים בחיים שאין כח כבר לכלום.
שהדבר היחיד שממלא זה ייאוש וכאב עצום,
וזה הדבר היחיד שאני רוצה להרגיש כרגע.
עד הסוף. הכי חזק.
כי אני מכירה בתוכי את המקום הזה, שאם לא אתן לזה מקום זה ינקר וינקר ולא ישחרר. ולא חדש שאם מנסים לברוח ממשהו הוא נשרך ורודף אחריך ולא ירפה.
וזה קורה. אנחנו בני אדם וכל אחד ממקומו עובר דברים מאוד מאתגרים ולא פשוטים, וכן לפעמים צריך לשחרר. ותניחו לי עכשיו מלחשוב על הטוב ואיך אפשר לראות את זה מזוית אחרת, ואת הטוב שבזה.
כואב לי עכשיו. צר לי.
תנו לי לכאוב, אל תגידו לי שהכאב שלי לא לגיטימי ולא במקום, כי אם היה לגיטימי בעיניהם לא היו אומרים לי לשנות כיוון, להיות משהו אחר, לחשוב אחרת.
ונכון שיש את שלב העלייה, אבל תרשו לי לומר,
שרוב העליות מגיעות מתוך הבנה פנימית עמוקה מאוד. נכון, יש הרבה כח שמקבלים ממחשבה של אחרים עלינו וממילים מחזקות ומעודדות ומעצות טובות.
אבל לענ"ד,
כשבאים לעודד צריך להרגיש את מי שמולי, מה יכול ומסוגל להכיל, ולא לשכוח להכיר במקום שהוא נמצא בו. כי לפעמים זה חצי מהדרך. פשוט להקשיב, באמת.
לכאב.
לתת לו מקום להדהד בו בעולם.
כשההד חוזר לאדם, הוא חוזר פחות חזק, כי יש לו פחות התנגדות,ומאליו כוחו נחלש, והאדם מוצא כח בעצמו לקום ולראות טוב.

תודה שנגעת בזה.

ולפעמים הם צעדים טיפשיים ומסוכנים שבגלל הייאוש נעשים בפזיזות. לכן צריך זהירות

להמשיך בהשתדלות.. ולזכור שהקב"ה מנהל את העולם, הכל תכנית אלוקית, מחושבת. ועל מי יש לנו לסמוך? על אבינו שבשמים.. שיודע הכי טוב מה צריך לקרות, איך ומתי. תמשיך בהשתדלות, הרי ההשתדלות הזו היא בשביל דבר כ"כ חשוב וטוב, להקים בית כשר ונאמן בישראל ואם יש דברים שאתה חושב שצריך לשנות, לאט ובטוח בהצלחה רבה רבה!

לגבי הזיכרון שהוא מנהיג,  לא נעים לי לומר, אבל זה לא כזה עוזר לי האמת

אני לא באמת יודע מה הוא מתכנן בשבילי, ואם זה דברים נעימים.  

שמעתי דבר יפה שמאוד התחברתי של הרב יגאל כהן שאומר שאין דבר כזה טכנאי שבונה דבר מסוים ורוצה שהוא יתקלקל או שיקרה לו משהו רע אחרי שהוא יצר אותו

אנחנו בעיניים שלנו רואים רק חלק מתמונה וממהלכים של ה'..
בע"ה בשורות טובות!

שזה מדובר על העולם הבא, בעולם הזה זאת עובדה שיש המון דברים רעים

 

ואגב סתם שתדעי שהדוגמא הזאת לא נכונה,

כשמדובר בפס יצור של אלפי מוצרים כבר אין להם ערך..

יש המון מפעלים שרומסים עם מכבש אלפי מכשירים יקרים שנשארו להם רק כדי לא לתת במתנה

ויותר מזה, יש כיום חדרים מיוחדים להוצאת עצבים, שבהם יש מכשירים יקרים שסתם נועדו כדי לשבור אותם לרסיסים

 

אמרת שאתה לא רוצה לשקוע בדיון הזה אז לא אצטרף אליו.
אבל מאחלת לך טוב וברכה.. בעזרת ה'...

יש כל כך הרבה הוכחות נגדה, ובכלל לא בטוח שהקב"ה חושב כמו בן אדם בקטע הזה.

 

בכל אופן תודה רבה על הברכות.. אמן ואמן!! 

אם ככה אז אין יאוש אמיתי
אולי יאושון קטן שעובר,צוברים כוח ומקוים שוב לטוב
קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'
מה יש לנו יותר מזה??

ודש.

כל כך כואב וכל כך מובן הפחד 

 

 

להתחיל מחדש להיפגש

מצער.

כל משבר אפשר לעבור רק פעם אחת.

יה"ר והשמחה שמצפה לך תשכיח את כל הכאב.

וויכוח מהותי?
מלבד הוויכוח רואה ביכולת הקשר להתקיים על רקע דברים כללים?
לכל זוג יש וויכוחים ואי הסכמות כאלה ואחרות השאלה איך אומרים אותם.
מציעה שאם אתם מחליטים שכן לשים את זה על השולחן ולדבר על זה גם אם לא מסכימים, וגם להחליט שבאים בטוב ולא מתוך טעם רע.
בהצלחה!

ולו כדי ליישר את ההדורים ביניכם. חבל לסיים קשר בתחושה של 'כאסח' , גם אם זה לא היה עוצמתי מדי... כדאי לסיים בהבנה ונחת. ומי יודע, אולי זה לא יסתיים;) תנסו להבין מה גרם לוויכוח. וויכוח של נכון ולא נכון? אולי לאדם ממעלה גבוה באותו תחום יש תשובה חותכת לשאלה?

כזה שלא שייך לבנות בית משותף - אז אין טעם.

אבל אם הוא לא כזה - אולי זו ההזדמנות ללמוד איך משלימים אלרי וויכוח.
(יש לי חבר, שדן איתי על משמעות שם מסויים של אישה בתורה ואז הוא סינן, "בדיוק אתמול היה לי ויכוח מר עם {השם המדובר} על זה" - אחרי שבוע הם התארסו...

[אני רוצה לישון הלילה, מדע בדיוני]

לפעמים אתה פשוט רוצה לדפוק את הראש בקיר...

היחיד שיכול לענות על זה - זה אתה.
תשב עם עצמך ותחשוב: ההצעות התאימו? הייתה כימיה? מישהי מהן הייתה יכולה להיות אישתי?
אם כן כן, אם לא לא.
בכל מקרה, הכי טוב שתראה מה אתה מחפש בבחורה (מידות, שאיפות, אופי) וככה תהיה ממוקד בהצעות - לדעת מה מתאים ומה צריך לסנן מראש.
אח''כ תצא ובע''ה יהיה טוב

אל תפחד להודות בזה, ותטפל בזה. חבל שתפספס ככה בחורות טובות שיכולות להתאים לך. נשמע שאולי לא היית צריך לחתוך מכולן, וסתם פחדת. תעלה על ממה אתה מפחד.
אם תראה שהסיבה שהרגשת שלא מתאים עם כולן היא דומה - אז יש יותר סיכוי שהבעיה אצלך. (אבל זה לא מדד לא לכאן ולא לכאן)
בהצלחה, בע״ה!

למה חתכת עם כל אחת מהן ותראה אם זה *באמת* מסיבות שקשורות לדברים שחשובים לך, אופי , שאיפות וכו'
ואם זה לא מסיבות כאלה תבדוק האם יש בך איזשהו חשש מסויים ממשהו

בהצלחה

עם מכתב

או סתם להגיע אליו, או לשבת במקום שהוא אוהב (בדכ בשרי)

בעיניי מקסים, כמובן שאפשר להוסיף איזשהו שוקולד

ואפשר להתאים את זה ולקנות איזה ספר שאת חושבת שהכי יתאים לו...

בינתיים אני מחפשת את הדברים הקטנים שיעשו טוב בלב

תמונה יפה של נוף או משהו כזה,על מגנט עם משפט.

אם בשלב מתקדם יותר. תמונה של שניכם.

ספר שיכול להתאים לו פעם כמה מילים בהתחלה.

או משהו את מכינה זה יכול להיות טוב, העיקר שהוא ירגיש שאת חושבת עליו לא חייב שזה יעבור במשהו גשמי זה לא תמיד מדבר אלינו.