פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 633)

שניהם נתונים להשפעה של כח הדמיון.

אדם שיכול להרגיש כל-כך נקי בלב בד"כ יהיה גם נקי במראה עיניים.

 

ככלל, שכל אמור להיות יותר בהיר מרגש.

הלב הוא לא משכן הנשמה, המוח הוא משכן הנשמה.

הְרְגֵש של הנשמה הוא שכל טהור, משהו שרחוק מרוב העולם עד יבוא גואל.

הְרְגֵש שבא מהלב שייך לעולם הרוח והוא הרבה פחות בהיר. מה גם שבדורנו הרוחות סוערות..

זה לא באמת משנה , הרעיון הוא אותו רעיון.

בכ"א יש לי השגות על עצמי.

עריכה: ארחיב קצת. לרוב העולם גם ככה אין מה ללכת אחרי הרגשות, אבל גם אחרי השכל. צריך קצת דעת.

וגם מי שיש לו שכל צריך ללכת עם הרגש ולא נגד שזה מניעת חסד מעצמו.

וגם מי שיש לו רגש ואין לו שכל, בוודאי פתוח לטעויות רבות (גם אם זה הרגש "רוחני").

וגם מי שיש לו גם רגש וגם שכל ואולי אף יותר עדיין צריך לקיים מאמר חז"ל "אל תאמן בעצמך" וכו'.

תודה.

 

רגשות שייכים לגוף, מחשבות למוח.

לא יודע מאיפה הבאת את כל הפלפול הזה שלך.

 

תלמד קצת יותר טוב על איך המוח עובד ומה זה רגש, ואח"כ נדבר על ההבנה שלך ב"מחקרים עדכניים".

המשפט האחרון שכתבת הוא שעטנז של מלא כתבי חכמינו שהשתמשו במושגים שלא קשורים אחד לשני אף על פי שהם נובעים מאותה המילה.

(על שום מה נקראתי לכאן?)

אהבה מגיעה מנתינה, מהשקעה באחר ומרצף של חוויות וכו'
לעשות "עיניים אחת לשני זו לא השקעה

את מחליטה להתחתן עם מישהו על סמך נתינה שלו אלייך בדייטים?

(הנתינה הזאת מדברת על משהו אחר, על אהבה עמוקה יותר שמתפתחת בהקשר של מחויבות אחד כלפי השני. לא כל בן אדם שיעשה בשבילי משהו אני אפתח אליו רגש עמוק של אהבה.)

 

וממש לא התאהבות, יותר תחושה של משהו מוכר ושייך אליך ושאתה רוצה להיות בקרבתו. (לא מחייב פרפרים או כל אלמנט אחר של התאהבות עיוורת)

זה באמת מקשר עמוק

לא הכוונה לאהוב את מי שנתן לך אלא את מי שנתת לו,כל בן אדם שתתני לו יותר - יותר תאהבי אותו

אגב נכון גם לגבי הקב"ה

 

רשמתי גם רצף של חוויות...

צריך שיהיה משהו בשביל אהבה

 

מה שיש מתחושה ראשונית זו לא אהבה זה מציאת חן, ראיית עניין, משיכה וכו'

 

 

את יכולה להוריד את המילה אהבה.. ולרשום במקום זה חיבה או חן .. 

אהבה זה אולי באמת מילה גדולה מדיי בשביל התחלה. מסכימה

חיבה לגמרי אפשר להרגיש משיחה ראשונית עם בן אדם 

שגם כשאנשים אומרים אהבה ממבט ראשון הם מתכוונים לראיה של הלב, לא (רק) של העין.

 

אבל לא הבנתי מה את עושה עם ההגדרה הזאת..

אם אין אהבה מתחושה ראשונה את לא תמשיכי להפגש איתו?

אם כן יש את מייד תתחתני איתו?

שבד"כ כן יש תחושות לגבי הקשר, ובתכלס כן יודעים לאיזה כיוון זה הולך.

אני פשוט זוכרת את עצמי שבהתחלה כן חשבתי שגם הקשר שהכי לא נראה שיילך אולי כן בסוף יעבוד.

ובתכלס לא. למדתי שהלב יודע טוב מאוד מה הוא רוצה.

ובד"כ שהיה את זה המחשבות היו באמת לחתונה. אבל זה היה ממש נדיר כמובן.

ברור שצריך להקשיב ללב 

השאלה היא כמה זמן לתת לו.

 

אני לא לגמרי מסכים איתך

אבל הנושא הזה כבר נדוש כאן..

לכן באמת התלבטתי אם לשתף בכלל .. 

וכבר כתבתי את זה אלף פעמים נראל אבל דעתי היא שזה תלוי ברמת המודעות של האדם לעצמו ולנפש שלו.

 

לפעמים צד אחד מרגיש והצד השני לא וזה מבלבל ומאכזב
זה משהו שעובר גם עליי 🙃

מאד עזר לי.

אני חושב שאם מה שגורם לך להלחץ זה המחשבה על חתונה, זה אומר שאת נמצאת במקום נורמלי וטבעי.

גברים בטבעם הרבה יותר שכליים ולכן אני חושב שזה פחות יקרה להם, וכן זה שזה לא קורה לו, לא אומר שום דבר עלייך (זה נכון לכל דבר).

אם את לחוצה צריך לדעת לשלוט בזה, כלומר לשים לב מתי המחשבות עולות לך, אם זה עולה תמיד אחרי שהקשר טיפה מתקדם, זה אמור שעצם ההתקדמות של הקשר וזה שאת רואה חתונה באופק גורם לך לחץ. ואם זה באמת המצב, אז את יכולה לשתף אותו, ולהגיד שכאשר יש לך תחושות כאלה, זה לא אומר שאת לא בעניין, אלא להיפך.
כמובן לא להתעלם מהתחושות הללו, חייבים לתת להם מקום, בהחלט יש מקרים שבהם הלב שלנו מאותת לנו שזה לא מתאים בלי להגיד את הסיבה לך, איך לגלות את זה זו שאלה קשה.

(יש לי תיאוריה בעניין אבל היא לא שלמה ולא מבוססת, אז אפשר לדבר עליה, אבל לא ממליץ לקחת את זה כעצה פרקטית
לחץ שמגיע בגלל מסקנות, לדוגמה 'אתמול בדיוק שדיברנו על אוטובוסים, ושמתי לב שכל הדייטים הוא איחר לי בגלל אוטובוס שפיספס. ויש לי חברה שהייתה איתי בחדר בשירות ולא הסתדרתי איתה רק בגלל האיחורים שלה. איך לא שמתי לב לכך כל הזמן?'
ולחץ שני שמגיע בגלל אירוע נקודתי 'מה ניהיה איתו זה בכלל מתאים לי? אני יודעת טוב מאוד שאני שונאת איחורים, בדייט הראשון הוא באמת הגיע בזמן, אבל כבר בדייט השני הוא איחר ב10 דקות, ובשלישי ב15. הגיוני שמידי פעם יעשה טעות אבל אנחנו כבר בדייט חמישי וגם אליו הוא איחר בפעם השלישית'

במקרה הראשון זה כנראה יגיע מיד אחרי חיבור טוב וקרבה חזקה שאחריה יגיע הלחץ, ובמקרה השני יכול להיות חיבור ממש טוב, בשגללו ההתלבטות, אבל הלחץ לא יגיע מיד אחרי שיש חיבור, אלא בגלל אירוע נקודתי.

במקרה הראשון זה לחץ של חתונה, ופשוט צריך לתת זמן, והלחץ השני זה משהו שכנראה לא מתאים.


שוב אני מזכיר דיסקליימר: זה לא מבוסס, אלא סתם מחשבות לא לקחת את זה כעצה פרקטית!)

אם המטרה שלך זה להתחתן, אז לאחר החתונה כבר הגשמת את המטרה שלך, ויכול להיות שבאמת לאחריה לא יהיה לך הרבה מה לעשות.

 

אבל אם המטרה שלך זה לבנות חיים משותפים עם הבן-זוג שלך, אז החיים פחות או יותר מתחילים רק לאחר החתונה.

ותאמיני לי, יהיה לך הרבה מה לעשות ולא תשתעממי..

יש לי הסברים לעצמי, אלו מחשבות שבאות והולכות ואני רק רוצה לחזק את העמדה שלי בעזרת הסתכלות של עוד גורמים מבחוץ.
אני צעירה ביחס לעולם הנישואים והחברות הקרובות עוד רווקות ו.. אין לי איך להסביר את עצמי יותר מידי.. אני רק מחפשת מקום לשתף ולשמוע אנשים שאולי יצליחו לעזור לי להיות שלמה עם המקום שלי

כדי לא להרגיש פיספוסים.

לטובת עוד כמה שנות רווקות..
די בטוחה שהתשובה היא לא.
אולי מלכתחילה בנות כאלה היו צריכות לצאת שנה שנתיים יותר מאוחר אבל אחרי שכבר מצאו מישהו לא כדאי לוותר בגלל גיל

והיא מצליחה לשמור על קשר עם החברות הטובות שלה
(היא טיפוס זורם כזה ומאוד אהובה על כולן ..)

בעלה גם היה צעיר ( היא בסביבות 18 והוא 19)
וכשנולד ילד הבעל הצעיר היה בהלם גמור
ובהרגשת פספוס על זה שהוא עם אישה וילדה
במקום לצאת עם חברים בגילו.


סוף סיפור
הזוג התגרש
ואני לא יודעת מה איתם היום.

רק עודדתי את הפותחת שאפשרי לשמור על קשר עם חברות גם אחרי נישואין בגיל צעיר

אם זה ממחשבות שטותיות של יהיה לי טוב יותר אחרי החתונה, מישהו ידאג לי/ יתן לי כסף/ אני לא אצטרך לתת דין וחשבון להורים על כל מיני דברים וכו', אז את כנראה עוד לא ממש בשלה לנישואין ולא ברור גם כמה באמת טוב לך איתו, (כי אולי יהיה לך טוב אם כל בחור שתרגישי שהוא יכול לפתור לך את הבעיות הנוכחיות) ואז כדאי לך להמתין עוד ולהמשיך לחוות את החוויות הרגילות לגילך.
אם את מתחתנת כי את מרגישה שכבר את רוצה לבנות בית יהודי ולהתקדם רוחנית יחד עם הבן זוג שלך, ולהעניק לעוד מישהו ובהמשך גם ללדת. וכל מיני סיבות מהסוג הזה, אז המחשבה הזו היא חשש טבעי מלשנות מצב, אבל אל תדאגי, כי יהיו לך חוויות אחרות וגם סוג החברות משתנה ונותן מענה אחר אבל לא נעלם לגמרי, ואת לא נבלעת אלא ממשיכה להתפתח אם עוד מישהו שזה נותן המון.

אל תפספסי בחור שטוב לך איתו בגלל זה

בהתחשב בעובדה שבתכלס אתם לא מכירים..
עוד שאלות של הכרויות, "אז איך הקשר עם המשפחה?"
רצונות לעתיד, שאיפות מאשתך/בעלך, תכנונים עתידיים(רחוקים /קרובים) .
ועוד הכרות... תחביבים, סיטואציות וכו ..

ופשוט לזרום בהצלחה!!

פעם כשהייתי גרושה
חברה טובה התחתנה
אחרי שביטלה אירוסין
ובכסא כלה בכיתי מרוב התרגשות
היא היתה מהממת
ואז מכרה מהשכונה אמרה לי :
את יודעת כמה צריך להתפלל עכשיו...

....

אנשים לא קולטים שאנחנו מסוגלים לצאת מהמשבצת הפרטית שלנו ובאמת לשמוח עם החברים.

לקיום הקשר.

להאם זה קשר שנכון וטוב לי או לא.
לי היה קשר שכשהתחלנו היה מאוד טוב. ובהמשך פשוט התעלמתי מזה שלא טוב ואני לא מחכה לפגישות..
ושמתי לב לסימן הזה מאוחר מידי.. והרבה נפגעו בדרך..

גם בחיי הנישואים מה תמיד יש כוח לראות את הבעל/האישה ?!

אם פעם אחת פעמיים תוך כדי הפגישות פחות רוצים זה הגיוני.. אם זה כבר נהיה שכמעט לכל פגישה אין כוח או לא מחכים לה- זה כבר סימן לדעתי שזה לא מתאים.

באמת חמודים, ויותר מזה- המסר חשוב מאוד!

הזמן עושה את שלו.. לאט לאט זה יתעמעם. תעסיקי את עצמך בנתיים. וזה בסדר לכאוב, ולהיות עצובה קצת.. אבל משם להתקדם הלאה, בזמן המתאים.

מלבד לנחם ולחזק את ידייך ולומר שהכל זה אמונה. נכון, זה קשה( מניסיון, עברתי משהו דומה) אבל תזכרי ש 40 יום טרם יצירת הולד יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני. אם זה לא הלך והוא כבר במקום אחר כנראה שהוא לא הנשמה המיועדת לך. זה קצת מצחיק לומר את זה, אבל תסמכי על הקב''ה שיצר עולם כל כך מופלא, שאוהב אותך כמו שאבא אוהב את הבת שלו שימצא לך את הכי טוב לך, וכמה שאת חושבת שהקודם היה מתאים וקשה להתגבר - הקב''ה רוצה לזמן לך מישהו הרבה יותר טוב שתבנו ביחד משהו ענק ומשמעותי.

זה ממש כואב.
ויש לך את כל הלגיטמציה להרגיש כך..
זה באמת יכול להרגיש כמו סוג של אבדן.
והחוסר ענק.
אבל כמו בחוסר, הוא אמצעי.
את חסרה כדי להתמלא.
את מכינה את עצמך
להיות כלי קיבול לשפע טוב שבע"ה עוד יגיע.
תאמיני.
ועכשיו זה קשה, וכואב.
אבל את עוברת תהליך יפה
בלי שאת שמה לב.
את טובה, ואהובה.
וה' לא ישכח אותך.
תזכירי לעצמך את זה.

מקווה לעבור את זה כבר בע"ה.

לא מתפרעים עם החבר'ה

אושר הוא לעולם לא תלוי חתן או מקצוע או סטטוס או כסף.
תזכרי את זה.

אבל בגלל שכל הסביבה שלי היא סביבה נשואה וכו' זה מוסיף כובד לנפש.
אם זה במכללה,חברות מהבית,חברות משאר מעגלים בחיים כולם כבר שם חזק. ואני כלום.
אז זה קשה, קשה לי מלהכיל את זה

כלומר, את אפילו לא רוצה? או רוצה ולא מצליחה?

אבל לא מצליח.

קשה לראות את כל החברים והחברות שנמצאים במקום אחר ממך

 

 

לדעתי הדבר הכי נכון, ביחד עם ההמשך בדרכים שאת הולכת בהן

לעבר המטרות שלך

 

 

זה מסגרות חברתיות חדשות, להכיר ולפגוש חברות חדשות

אם זה לימודים, אם זה מקום עבודה, אם זה על בסיס תחומי עניין

משותפים כמו קבוצות ברשתות החברתיות / התנדבויות / 

פרוייקטים שונים

חג שמח והרבה טוב ואור!

באמת קשה מאוד מאוד

גם חברות שלי התחתנו בגיל מאוד מוקדם ויש להם כמה ילדים

 

תאמיני שהכול לטובה ויהיה בסדר

הכי טוב בשבילך זה המקום שאת נמצאת בו כעת

 

תנסי להגדיל את המעגל החברתי

נכון שיש בדידות שרק בן זוג יכול למלא אבל אנשים נוספים = תעסוקה מסיחה דעת  

באיזה שהוא מקום זה מקל...

 

מזדהה איתך מאד. גם אני נמצאת במצב דומה לשלך, הרבה מהחברות הטובות שלי התחתנו. וזה קשה, אין מה לאמר. זה מערבולת של כל מיני תחושות, הרגשה של שמחה שטוב להן ועצב וכאב שאני עדיין לא שם.. והמון לבד

אני התחלתי לחזק קשרים עם כל מיני חברות, עם כאלה שלא היו חברות טובות שלי והן עדיין רווקות. חוץ מזה, התחלתי לעבוד בעבודה שמחייבת אותי. ברוך ה' יש לי סיפוק גדול מהעבודה והיא מעסיקה אותי הרבה גם אחר הצהריים, ועל הדרך התחלתי לפתח קשרים עם הצוות שלי בעבודה.

מאז שנכנסתי עמוק לעבודה - הרבה יותר נחמד לי ויש לי פחות הרגשות של בדידות. כי כשיש סיפוק ומשהו שבאמת מעסיק - מרגישים הרבה יותר טוב.

מקווה שהבנתי אותך, ומקווה גם שלפחות חלק ממה שכתבתי יעזור לך.

המון המון בהצלחה❤❤

כי כשנשואים הבית והזוגיות תופסים הרבה מאוד מקום. 

 

אבל באמת...זה פשוט תלוי בכל אחד

מי שירצה לעשות את זה כרווק הוא יתאמץ ויצליח וכנ"ל כשנשואים 

 

המפתח להגשים חלומות עובר דרך עבודה, רצון ומאמץ. 

ב"ה

 

 

תמיד כשמביטים על הזמן והגמישות יש יותר גמישות בעולם הרווקות, כשיש לאדם פחות דברים שחייבים לקרות במהלך היום/שבוע שלו.

 

אך כשמסתכלים על הנפש זה לא כזה חד משמעי לאף כיוון. יש זמנים שהנפש פתוחה להתממש ויש שלא.

וכמו שאמרו פה על משהו שכתבתי, זה עניין של בשלות.

לדעתי כשמגיעים לשלב מתקדם ללא בן/בת זוג - אז לאדם ללא אהבה ובית יש מגבלות. אולי יש לו יותר זמן, אבל משהו צריך להיות בשל בתוכי כדי שהזמן הזה יתמלא בחדוות יצירה.

 

ונראה לי שאפשר להביא כל מני משלים לעניין.

אכן כתוב יפה, תודה

באמת ויש תמיכה מהחצי זה הכי שלם בעיניי.

וחלק מהזוגיות זה מימוש עצמי, זה הולך ביחד.

היה לי נראה לי הכי קל כשהיינו בקשר אבל לא מאורסים.. גם זוגיות וגם אפשר להתפרע במקביל..

אבל אם משווים בין נשוי לרווק אז קל שנשוי.. ברור שיש תקופות שנשוי זה דורש וקשה יותר אבל בתקופות הקלות יותר הרבה יותר קל לפרוח..

אני ובעלי התחלנו להגשים חלומות רק כשהכרנו, אבל חושבת שיש הרבה שיצליחו יותר כרווקים

והכותל מדהים עכשיו, ממש

מזל טוב! 😁

עד 120!

וחושבת שכדאי שלא תנסה להיות מי שאתה לא

יש אחת שכנראה מחפשת אותך איך שאתה, ומי שאתה.

ותאמין בזה שאתה טוב, וייחודי בדרך שלך, זה יעזור לך לשדר את זה.

 

 

 

ולא לקנא או להשתנות בכוח. כי מרגישים כשאדם מזייף את מי שהוא לא



מאמינה שהחן שלך יימצא על ידי מישהי
שתרצה אותך בגלל מעלותיך, כמו שהן.
אתה אדם טוב כמו שאתה.

בהצלחה!

ותקבל את עצמך כמו שאתה. לכולנו תכונות ומידות לעדן ואנחנו מתקדמים כל פעם קצת.
לגבי עצם האישיות, יש בנות שמחפשות את התכונות שהצגת ויש בנות שהן כאלו בעצמן, ומחפשות את השני שיאזן את התכונות האלו, עם הכלה, יציבות, רגישות, הקשבה, נחת ורוגע.
עצה חכמה שהולכת איתי מאוד היא קודם להסכים להתחתן עם עצמך. ואז מתוך כך כל השדר שלך אחר, ואתה בא ביותר ביטחון ופתיחות. בהצלחה (:

אתה יוצא מנקודות הנחה שגויות.

אתה לא צריך להבהיר כלום לאף אחת ואתה גם לא אחראי על החלומות של אנשים

אתה זה אתה וזהו. אם שואלים אותך שאלות תענה עליהם בפשטות וזהו. בלי לקבוע מה נשים רוצות ומה הן אוהבות ולמה הן מכוונות.

 

אתה לא אמור להתאים את עצמך לזאת שאתה נפגש איתה.
אתה צריך לבדוק שהיא מתאימה לך ולערכים שאתה רוצה.

בהצלחה!

כשתמכור למישהו רכב, קודם כל תתן לו תיאור מפורט של השריטות הקטנות ליד הפנס השמאלי האחורי, הקושי בפתיחה של החלון הימני הקדמי והמסטיק הישן שהבעלים הקודמים תקעו בין מתחת למושב הנהג, ורק לאחר מכן תתן לו את המפתחות לנסיעת מבחן? או שפשוט תתן לו את הרכב, יעשה סיבוב, שניים, על חשבון הדלקן שאין לך ויחליט?
(לא בטוח שהמשל תפור למידות העניין, והבן)

דבר שני פשוט תמצא את התכונות הטובות שבך (בטוח שיש כאלה) וככה תציג את עצמך, אתה לא אמור להגיד על עצמך דברים בשלילה 

ישועות בעהשי"ת.