פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 648)

שיהיה בטוב ובשמחה

בסוף עוד יהיה לנו טוב 
אני אומר לך 
עד הבוקר הכאב הזה יחלוף 
את מחשבת כמה זמן כבר 
הסיפור הזה ממשיך 
לא לא נגמר

תאמיני צדיקה, זה יגיע

וואי כתבת מהמםם!!

איכשהו כשאני קוראת לפעמים קטעים שאנשים כותבים על כמה שקשה ונמאס, אני חושבת בדיוק ההפך ממה שהם ניסו לומר.
הם ניסו לומר שהם מותשים, עייפים, חלשים.
ואני חושבת שהם חזקים, עוצמתיים, גדולים.
כי הם מאפשרים לעצמם להרגיש רגשות שאנשים חלשים לא מאפשרים לעצמם להרגיש. הם לא בורחים או מדחיקים את הרגשות או מי שהם.
להפך, הם חזקים כי הם מתמודדים עם הרגשות הכואבים, נותנים להם מקום. נותנים להם ביטוי. הם נאמנים לעצמם ולתהליך שהם עוברים. ובתהליך הזה לומדים לדייק את עצמם יותר ויותר. בזמן שאת מחפשת אותו, את מוצאת את עצמך.
את לומדת לדייק את עצמך יותר ממה שחשבת שכבר הכרת. את רואה כמה טוב ועומק ויופי יש בך. וכמה זה יתרום לבית שבע"ה תקימי בקרוב!
נכון, כואב. אבל לפחות את נאמנה לדרך שלך ולא מוותרת. את נאמנה לעקרונות שלך, לבית שאת רוצה להקים, לתהליך החיפוש אליו. את בהקשבה מתמדת לעצמך ונותנת מקום ליש ולאין.
באותו רגע זה מרגיש כאילו אין יותר נמוך מזה.
אבל מה שטוב ברגשות שלנו.. שהם תמיד נעים. עליה. ירידה. חיפוש. מה שאומר שבע"ה מחר בבוקר תקומי ותרגישי יותר טוב.
אני מזדהה איתך עמוקות. הפרטים לא משנים את העובדה שכואב. והכאב הוא חלק מהתהליך והוא מה שמקדם אותנו.
ואת ללא ספק בהתקדמות.. את בדרך לשם. עוד קצת וזה מגיע. בטוב, בקדושה וטהרה אמיתיים בע"ה!

ממך המילים האלה עוצמתיות הרבה יותר..


תבורכי.

בעצם ההתמודדות שלנו עם הכישלונות מראה על גבורה אדירה.
כשקראתי את מה שכתבת, בדיוק נזכרתי בפסקה שלמדתי השבת באורות התשובה שאני הבנתי אותה בדומה לעיקרון שכתבת כאן (רק ששם- להבדיל- זה על חטאים) :

''כפי אותה המדה שהאדם מכיר את עונותיו, הבהירות של אור התשובה זורחת על נשמתו, אע"פ שלכאורה עדיין לא זכה לקביעות התשובה בלבבו וברצונו, מ"מ הרי אורה חופפת ומרחפת עליו, וכבר היא פועלת לבראת אותו בריאה חדשה. ואפילו אותם הדברים המעכבים את התשובה, כפי אותה המדה שהאדם מכיר אותם, ואינו מעלים את עיניו ממציאותם, נעשה העכוב שלהם פחות מכחו וארסיותו מתקטנת. ומתוך כך אור התשובה מתחיל להיות זורח עליו, וקדושת השמחה העליונה כבר מתלבשת בעצמיות נשמתו, ושערים סגורים הולכים ונפתחים לפניו, וסוף כל סוף יבא למדה עליונה כזו, שכל ההדורים יתישרו, "כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקב למישור והרכסים לבקעה"
(אורות התשובה, ט''ו, ז')

אני מתכוון לשורה הזאת:
''... ואינו מעלים את עיניו ממציאותם, נעשה העכוב שלהם פחות מכחו וארסיותו מתקטנת''
העובדה שהאדם מכיר בחטאים הללו (שהם מעוכבי תשובה) ומסוגל להתמודד איתם- בזה עצמו התגלה שהוא יותר חזק מהם, שהעיכוב שלהם הוא 'פחות מכוחו' ; שהוא גיבור גדול!
זה עיקר התשובה - הוידוי, ההכרה בחטא. ולכן הענוה והגבורה הולכים תמיד ביחד (לדוג'- העוז והענוה לחי עולמים)

בקיצור, יישר כח על הדברים היפים! נהניתי לקרוא

אתה בסהכ מאוהב, זה טבעי, נורמאלי, והגיוני...

תחכה שתהיה מוכן ואז תפנה אליה, אין שום סיבה בעולם לדבר עכשיו, זה קשה, חושף ולא רלוונטי בכלל... מה שכן כשאתה פונה אליה, תוודא קודם שהיא פנויה

יש לי עוד הרבה מה לומר, אבל השעה, וגם אני לא חושב שיש טעם...

הרגשת שיש מה לפגוש ולהכיר אותה אז שווה לנסות, וחשוב גם להציג מולה דווקא את המבט האופטימי שלך כלפי ההיכרות שלכם, כמובן בצורה הגיונית, ואפילו שזה לא לגמרי שלב שאתה מרגיש מוכן לגמרי
לפעמים יותר חשוב להיפגש עם בחורה שמוצאת חן בעיניך ומקסימום אחרי שתעמיקו את הקשר תראו אם שייך לחכות במקביל לתקופה מאוחרת... כי חבל להמשיך הלאה במטרה להיפגש מאוחר כשזה יכול להתפספס

בכל מקרה, זה נשמע משהו בריא, טבעי וגם השדר הבטוח שלך מולה יעזור לזה לצאת לפועל, אפילו אם יש חששות

מי שמכיר אותי יודע
כמה מרורות שבעתי מהדייטים/הלילות המשמימים
והבדידות
והלב הזה שלא ידע מנוח.



השם איתך.


מקדישה לך-

וואי ממש תודה. לא האמנתי כמה מחזק אותי לראות שזה קיים. תכף אשמע את השיר..
מחכה שזה כבר יגיע. כל פעם חושבת שהגיע ההכי מייאש ואז נשברת שוב. יותר עמוק. אופ הלוואי

(כנראה כי נוגע במקום רגיש בנפש).

לנסות למצוא חניה.
להכנס, לגלות משהו בדרך, לראות שלא פנוי, ללמוד משהו על המקום שהייתי בו, או על עצמי בתוך החיפוש המתיש הזה. לקחת אחורה, להתקדם ולנסות במקום חדש, תוך כדי התבוננות בכל מה שלמדתי מהניסיונות הקודמים. להבנות מזה.

לדרך יש תכלית.
ויש מצבים שהתכלית היא הדרך, וסוף המסע הוא רק נקודת ציר שעוברים בה. השאלה איך.
קצת כמו החיים בעולם הזה.
הרי גם חתונה היא סוג של נקודת מעבר, ולא סוף הדרך, ויש הרבה מה ללמוד כדי לעבור הלאה עם הרבה כלים למסע חיים בתבנית שונה ואחרת ממה שהכרנו עד לאותו רגע.
ותדעי לך, שגם אם לפעמים נדמה שהכל זה אנחנו, ושואלים מה הנגיעה של ה', אז יש נגיעה עמוקה בהכל. ראיתי ויכולה להעיד על מה שעברתי ועוברת, שיש מי שמכוון למקום שלך, בין אם במחשבות, הבנות, רגשות, העדפות וכו' שעוברות תמורות או מתחזקות.

הרבה כוחות.

כל כך מסכימה. שבאמת הקשיים ממש לא מסתיימים ברגע שמתחתנים
אבל יש בחתונה מן רגע מאיר כזה שהשם איתי. שמחכה לו.
בע"ה
וגם מאמינה שעוד יגיעו רגעים שפשוט אסתכל אחורה ואוכל לומר: ואו! זה היה שווה. והשם היה כל כך מדוייק כל הדרך..

אבל עכשיו הכל כזה חושך

ולהבין שהבאסה היא חלק בלתי נפרד מהדרך.
מי שרוצה להיות עם כומתה
חייב לעבור את המסע.. ...


ממליצה על השיר אבא של אביתר בנאי.

להיות בטוחה ומאמינה. זה לפעמים מחזק את האכזבה ולפעמים מעודד.
מפחדת להתמכר לייאוש כמו שכבר קרה לי איזה תקופה....
קשה לחוות את הבאסה בקיצור

מכירה את עוף החול? הוא מתחדש. תגגלי עליו .
אחרי שהוא בבאסה.


את לא תתמכרי כי נראה לי שבטבעך את לא פסימית או חושבת שחורות...



.אומרת לך שזה יעבור .
(דוסים לא מרשים להישבע) אבל זה לא לנצח.
באמת.



תשמעי שירים יפים ותאכלי שוקולד
הנאה מובטחת !

התחלתי לקחת את הרגעים האלה לתפילות.

יאללה אמן

השמחה שונה כשהיא ממקום מבין ומכיל יותר.
מוערכת יותר.

ואיתך.
גם אני, כמוך, באותה דרך מתארכת.
מחכה לרגע הזה המואר.
הזכות והחסד בעיניי, הם היכולת להצליח לעצור וגם בתור החושך לאתר את הדי האור שמשתקפים אליי גם אם מקור האור לא גלוי במלואו.
מכירה את זה? שלפעמים השמש שנמצאת במערב משתקפת בחלונות של בית ממול, והאור מציף לך את הבית באור יקרות של בין ערביים, כשבכלל אין לך חלון לכיוון מערב? זה בדיוק זה.

סתם מהפחד. מהאינסופיות.
ואז כשמגיעה קרן אור אז יש קצת תקווה...

אכן מושג בלתי נתפס ומעורר להרגשות כאלו.
מסתובבות בי מחשבות על העניין.
ואכן, כל קרן אור נותנת תקווה.
בעיניי אמונה, היא להחזיק בתקווה גם כשלא רואים את האור בעינינו ממש.

מרגיש מנצל"ש, אבל רק רציתי לומר שגם אני לומד כאן מהמילים היפות, החכמות והמחזקות.

בטוח היה קשה.
היום אולי גם קצת עצוב, אבל משתדל להשארהעל המטרה וחדור מטרה, ובטוח שלא קל בכלל.

צריך כדי למצוא איפה אנחנו..

תודה רבה לכולכם!

כמו לחיות עם נשמה בחוץ. בלתי נסבל

אז יהיה קצר, בהזדמנות בלי נדר ארחיב.
שלחת היום? אם כן הגיוני ששישי קצת עמוס...
ורק כדי להשקיט קצת את הראש והלב, זה לא בהכרח מחייב שמשהו לא בסדר.
ופשוט להיות. לומר לה שאת שם ותשמחי לדבר איתה אם תרצה.

העניין הוא שאני לא יודעת אם באמת אשמח לדבר איתה.. לא יודעת אם יש לי מה לתרום ואם יהיה לי קשה בגלל המצב באופן כללי..

אם לא דיברתם עד היום על נושאים אישיים והקשר שלכם הוא לעיתים רחוקות אז אל תצפי שהיא תגלה לך את כל אשר על ליבה...

(בעיקר היינו מדברות על ענייני דייטים וכמה זה מסתכל..)

אבל לא רוצה להגיע לשיחות אישיות עם אישה נשואה.. לא נראה לי שאני אדע איך להכיל כזה דבר וגם לא נראה לי שזה מקומי..


למישי יש חברה נשואה שהיא מדברת איתה שיחות קרובות? איך זה הולך? הרי לא משתפים מה שקורה בין איש לאשתו, אני מניחה/מקווה, אז.. מה כן יש שם?

אבל לפי מה שאת מתארת נושאי השיחה שלכם היו על נושא אחד בעיקר, ועכשיו כשהנושא הזה כבר לא רלוונטי מצידה אז אין לה על מה לדבר איתך מהצד שלה. (אבל אם תהיה לה אפשרות, בכל זאת היא נשואה, אז כנראה שהיא תדבר איתך על הנושא מהצד שלך)

את צריכה להבין כמה החברות שלכם הייתה קרובה באמת אם את מצפה שהיא תחלוק איתך נושאים כאלה...

 

חוץ מזה שקשה לי להאמין שממשפט סתמי ניתן להבין שמשהו לא בסדר, במיוחד שהיא התחתנה לפני זמן קצר וזה לגיטימי שייקח לה זמן לעכל את השינוי.

אבל אם את חושבת שיש משהו בעייתי באמת ( שזה בערך רק אלימות מסוג כלשהו, לחץ נפשי גדול מידי או ספקות חזקים לגבי הקשר) את יכולה לחשוב על העלאת הנושא הזה אצל מי שקשור אליה יותר / מדריכת כלות / רבנית / אחיות (עדיף נשואות) וכו'.  

והם לא נוגעות לזוגיות
יותר בסגנון קשה לי עומס או שינוי...

ואם גם את זה את לא יכולה אז תכתבי משו בסגנון "מתגעגעת.. " או לב או איזו בדיחה ומשהו שראית שהזכיר לך אותה...

באמת לשלוח הודעה בסגנון שמראה על התעניינות, ויאפשר לה ליצור קשר כשזה יהיה קריטי, העיקר שתרגיש ממך שאת נמצאת איתה, ויפה על התשומת לב וההתעניינות

אז שמה לב לדברים ביתר תשומת לב. 

אמרת שזו חברות שהיתה קרובה אבל כזו שבה אתן מדברות פעם בכמה זמן, ובכלל אם הנושא העיקרי שהחזיק את הקשר היה רווקות ודייטים, אז יכול להיות מובן למה בחרה לקצר. משהו שעלה לי לראש עכשיו, שאולי הלשון הקצרה שנקטה בה קשורה גם לזה שהיא יודעת שאת עדיין מהעבר השני, רווקה, והיא לא רוצה להכאיב לך. 

בכל מקרה משהו שרציתי לשתף בו אולי יועיל לך לחידוש הקשר בדרך רגישה.
מה שתיארת זו אחת מהסיבות שאני חושבת שחשוב לעבוד על כך שקשרים עם חברות לא יהיו מבוססים רק על הנושא הזה, אלא מעבר לזה, כל אחת ומה שמתאים לקשר איתה. לנסות ולמצוא תחומי עניין משותפים נוספים ואין לי ספק שיש כאלו. ואם את בראש של ללמוד משהו יחד, או אפילו סתם לשתף בתובנות שעלו במהלך היום, אז גם ללמוד ולשתף במשהו כשמסתדר. תורה תמיד רלוונטית ומחברת, וגם אם לא מתכננים, זה תמיד מתחבר לחיים ולמה שפגשנו. 

ממה שלמדתי דרך חברות נשואות שאני בקשר איתן, לפעמים יש דברים שמעסיקים אותן, והם לאו דווקא הזוגיות והחיים האישיים , שאת כן יכולה לתרום להן בהם, ושהן מתגעגעות ליחד הזה ולקשר, גם אם טכנית אין להן זמן לנהל שיחות ארוכות. 

 

בפועל - כמו שכתבת, היא בתחילת הדרך וזה לגיטימי שלא תהיה לה פניות כל כך כמה שבועות אחרי החתונה.
לפעמים הודעה שאומרת חשבתי עלייך, מתגעגעת, או דברים משותפים אחרים שלכן יכולים לחבר (מתכונים זו דרך בהחלט מגניבה לחבר אנשים, אם רלוונטי לך).

 

מקווה שהועיל לך.

תודה! בהחלט נתנה לי כמה נקודות למחשבה

זה עדיף עשרות מונים מלאכול לעצמך את הראש...

קודם כל מאוד משמח שיצאתם וזה טוב..
אם הוא גם חדש בכל עולם הדייטים יתכן והוא לא מודע לזה שצריך שהוא ישלח הודעה או יתקשר.
ממליצה קודם כל להרגיע את סף הלחץ, זה סתם לא בריא.
הוא יתקשר מתישהוא בין אם זה לטובה ובין אם לא..
ומה שיהיה יהיה לטובה!
אם את ממש לחוצה אפשר תמיד להפר את ה"חוקים", למרות שאני חושבת שלא צריך חוקים.
ותמיד תעשי מה שמרגיש לך נכון.. זה שכולם מתנהלים לפי קודים מסויימים לא אומר שגם את צריכה.
הרבה בהצלחה!

אחר כך התוצאות יהיו כמו כולם, תסבלי כמו כולם, וצרת רבים נחמת יחיד...

 

לעניות דעתי את צריכה להיות אמיתית עם עצמך ולבטוח שמה שיהי הזה לטובה, אחרי הכל כשתתחתני את פחות תתענייני במה נהוג בחוץ גם בתוך הבית... אם זה לגיטימי את יכולה לשאול את ההורים שלך מה לעשות הלאה בתור מי שמכירים אותך ואת אומרת שהם מעורבים פה באיזשהו מקום.

אביגיל יזמה את הנישואין עם דוד, וכן רות עם בועז.

תחשבי טוב אם העצה הזו מתאימה לך, אני לא יודע מה נהוג בחוץ ואיך יתסכלו על זה, אני הייתי מעריך על זה.

 

מה שאני אומר זה לגבי דתיים לאומיים ולא חרדים, אצלם יש מערכת שונה לחלוטין...

מחיה מתים במאמרה.

בס"ד

 

איכשהו הפעולה יוצאת פה הפוכה. במקום להתלהב שאני רואה אתכן במציאות אני מתלהבת לראות את הניק שלכן כאן.
יותר כיף במציאות אבל ;)

בס"ד

 

גם אני מאוד התלהבתי לראות אותך פה.... אני רואה שהקשבת לבקשתי...

|סמיילי של אורה זוקף גבה|

נו זה מתבקש למדי

לפי מה שקוראת פה, לב טהור מחיה במאמרה

😍

ישמצב טוב שאוכל לבוא

מרגש

עד כה נרשמו רוב של בנות!
צריך עוד בנים להשלמת מניין
@בנים
@עשירי

תראו- כל המארגנים התחתנו בינתים.

 

1. כל מי שאישר הגעה בבקשה תפנו בפרטי לקבלת המיקום הסופי!

2. נא להגיע לפני שמונה. שהכלהחתן לא יחכו לכם... זה לא מפגש לפי שעון פורום.

3. # לוח טרמפים # - צעירים מעל עשרים 

 

ולפעמים זה יכול אפילו להרגיש לא הוגן עבור הצד השני. אבל אני מאמינה שאם היא שלך, אז הקסם יקרה גם אם לא תהיה במיטבך, לא משנה מה.

בכל מקרה, עצה טכנית, ממליצה לך לנצל את הזמן עד הפגישה כדי להתעודד. להחזיר לעצמך את המצברוח (בלי קשר לפגישה), להניח את המשקעים בצד ולבוא בפשטות ובטוב. לתת לה צ׳אנס אמיתי.

שיהיה בנעימות ~

הלוואי וה' ייתן לי כוחו נפש ואצליח להיות מוכן לחזור לזה...
אולי קצת מנוחה ושקיעה בלימוד תחזיר לי את הכוח ואת האמון בעצמי ובעתיד

וכל הכבוד שהודעת *לה* ולא למי שהכיר ביניכם. (כי לי קרה שאחרי שחיכיתי לטלפון ממנו יומיים, אני מקבלת הודעה מהחברה שקישרה שאומרת שהוא שלח לה הודעה שהוא בעצם בהפסקה..)

שתהיה מנוחה טובה! ושתחזור עם כוחות ועם שמחה

כלומר לא באופן ביקורתי מה כל אחד ואיך כל אחד, שינסו לראות אם טוב ונעים ביחד.

3 שנים אנשים משתנים, וגם אחרי שלוש שנים שלא ראו אחד את השניה שלא תצפה לפרגונים, כי רק הם הכירו וודאי שזה אינו אותו הקשר, היא אינה צריכה להוריד מעצמה כדי שלא יצבוט לו, אולי שהיא תנסה לפרגן לו וזה יחזור אליה בחזרה, יכול להיות שהוא מרגיש שהיא באה ממקום יותר שלם, והתרגל שהיא מסתכלת עליו מלמטה ועכשיו זה קשה לו שהיא גדלה קצת באישיות.

ואחרי שלוש שנים כדאי שינסו מחדש כאילו עכשיו הכירו.

*איני איש מקצוע.

כל עוד קבעת עם מישהי דייט, אף אחד לא מחוייב לאף אחת...

אפשר לאהוב את זה, אפשר לשנוא את זה... אבל זה הצורה שרוב האנשים מתייחסים לכך.

אם כבר מדברים, 

כמה זמן לדעתך בנאדם עשוי להעלם כשהוא עדיין בעניין?  כמה היית מחכה בכל זאת?

וקרה לי גם שזה היה חודש, ואז היא שלחה שמשום מה ההודעה נעלמה לה...

10 פעמים בנות נעלמו לי. תמשיך הלאה ושלום על ישראל.

כמו שוק. כנראה אני לא בנוי לזה 

מיזם שידוכים חדש - "40 יום" - לקראת נישואין וזוגיות

מאוד מומלץ לנסות

אני משתמש בזה...

חוץ מזה תאמרי פרק כה' במסילת ישרים, כל מי ששמעתי עליו שניסה את זה כבר התחתן..כמובן יום יום...זה פרק קצרצר.

ותתפללי לה' ולפעמים לא צריך לעשות שום השתדלות בזה..זה מגיע לבד, במיוחד שאת האבדה...הוא אמור לחפש אותך.

היום הכנתי כרטיסים לשבע ברכות
עם הברכות
יצא יפה ומאוד נהניתי!
הלוואי שאכין גם לעצמי

והשמחה שלהם!

גם אני אוהב סגול

אבל זה מה שהיה לי...


בעזרת ה לשמחה הבאה יהיה משהו יפה!!

לפני כמה שנים חיכיתי בטרמפיאדה. שמש קופחת
14:30 בצהריים, חום אימים.
הגיעו טרמפים בקושי ולא לאיפה שאני צריכה....
התייאשתי. התכוננתי כבר לשלם לאוטובוס ולהמתין לו
הסתובבתי אחורה ופתאום ממש באותו רגע
טרמפ
לאן? ליישוב שהייתי צריכה
ולמקום בדיוק שהייתי צריכה להגיע אליו. ממש עד אותו מבנה!


לא להתייאש. זה יבוא. אתה תראה.
ישועת ה' כהרף עין.
הרף עין זה העפעוף הזה שמסתיר לשנייה את העין ומכסה אותה.
ודווקא בברך הזה באה הישועה.

חשבת אולי להחזיר את הכבוד האבוד שלך,

ולדבר עם הבחור שיחה פלאפון אל פלאפון..???

4 פגישות זה הרבה, ומגיע לך לדעת מה הסיבה או לפחות מגיע לך להביע את דעתך ורגשותייך..

 

 

דבר שני לב אוהב צודקת, אני גם הייתי מתקשרת אליו ומנסה לברר מה הסיבה.

ובאמת תנסי לחשוב שכל מה שה' עושה לטובה עושה ובסוף תקבלי את הבחור שמתאים לך ושנכון לך בזמן הטוב והנכון עבורך..

שלא יעז לעשות דבר כזה.

הייתי כותבת בחריפות
מפאת כבוד המקום

רק הזמן ריפא לי את זה, והיום אני בכלל לא חושב עליה ולא רוצה לחזור אליה ,למרות שאז הייתי 

נואש לחזור אליה(גם אם פתאום היא תשלח הודעה)
לקח לי בערך חודשיים להגיע למצב שאני בכלל לא חושב עליה,

ואמונה בקב"ה שהכל לטובה, והוא המזווג זיווגים.
הקדמה לשער הביטחון של רבינו בחיי -

"מפני שהוא יודע כי הבורא יתברך מתקן עניינו יותר ממנו, ובוחר לו טוב יותר ממה שהוא בוחר לעצמו"

שכדאי לך להתקשר אליו,זה יעזור לך לסגור מעגל .שיגיד מה שיגיד ..שיתמודד.

דיברתי איתו בהודעות ואני באמת חא במקום של לשנות את הדעה שלו.
אבל אני באמת אשמח לעצות איך לצאת מזה, להפסיק לחשוב על זה.. ובאמת איך לפתוח שוב את הלב? איך למלא את המפש בכוחות חדשים ולהתחיל לחפש שוב.

והתחדשות!!!
ואמונה!!!!

נשמע כמו ססמאות.. אבל אני אומר לך שעברתי מה שעברתי בכל עניין השידוכים ודייטים ב"ה והדבר היחידי שעזר לי באמת, זה אמונה! שה' יודע ואני לא יודע כלום אבל אני מאמין.

אם יש קושי באמונה, פשוט להגיד, אני מאמינה אני מאמינה אני מאמינה מלא פעמים

בדיוק מה שעוזר לי שיח פתוח עם הקב"ה על הכל... על הכאב על הבלבול
ואחרי כל זה להבין שהכל ממנו
בסוף הכל תלוי באופי שלך וכל אחד ממשיך ומתרפא בצורה שלו אבל חיבוק עוזר כמעט לכולם

גמרי עם התחושה, אני חושב שהצורה שבה הבחור סיים גורמת לכל התחושות לפגיעה וגם לכאב, כי הוא עשה את זה בצורה לא הוגנת..
לסיים בהודעה אחרי 4 פגישות של דיבור, מפגש חוויתי, קשר עין וכו' לא סוגר את זה בצורה מכובדת כמו האופן שבו זה נפתח וזרם... הסיום צריך להיות תואם את הצורה של המפגש וכאן זה נוחת בבום

לכן אני חושב שיש מקום אמתי לבאסה, ולתחושת הפגיעה, וצריך לתת לזה להציף אותנו עד שנרגיש שאפשר לעבור הלאה, והלימוד המשמעותי הוא שזה קריטי לתת כבוד מינימלי למי שיוצאים איתו, ובטח שלא לחתוך בהודעה
🙏

מבין את הכאב שלך.
בין אם יש חברים ובין עם אין תמיד יש את ה' יתברך!
והוא עשה איתך חסד גדול כל כך! י

יש לי חבר שהשבוע נפרדו אחרי ארבע חודשים עם דיבור על חתונה. וגם זה חסד כי הכל מדוייק!!!

ה' איתך. תנסי להרגיש את החיבוק בבחינת שמאלו תחת לראשי ימינו תחבקני

בס"ד

 

דבר ראשון כל הכבוד על הרצון והמוכנות ללכת ולטפל! 

זה בכלל לא מובן מאליו.. ואתה תראה שבעז"ה זה ממש יעשה לך טוב~

 

דבר שני, אני יודעת על מרכז קוגנטיקה בת"א. מכירה אישית מישהו שהלך אליהם וזה עזר לו מאוד בצורה משמעותית והם עזרו לו גם בנושא של חתונה, והוא התחתן. שמעתי גם על עוד כמה שהלכו לשם וגם מאוד עזר להם..

 

זה האתר שלהם
טיפול CBT, טיפול פסיכולוגי ממוקד | מרכז קוגנטיקה

קופת חולים.

יש לי מישהו פרטי בראש, שהוא פסיכולוג מעולה, אבל לא יודע אם הוא מומחה לOCD.

אם זה בסדר. יש לי כמה דברים להגיד

בהצלחה!!

הסתכלות נפלאה. וכל הכבוד על ההתקדמות.

 

בהצלחה!

לומדת ממך.. ושמחתי לקרוא

כל הכבוד ממש!

איזה כיף.
את נהדרת!

כנראה שזו האמת

ובאמת בטוח יש הרבה מה להיות גאה בך, וכיף שאת חשה כך👍

שתצליחי לכבוש עוד הרבה פסגות טובות וךהצליח בכל מעשי ידייך הטובים

(תמיד כיף לקרוא פריקות חיוביות ובטח מדמויות שמוכרות יותר)

בס"ד

מה שלומך?
כייף לראותך כאן

וממש כייף לקרוא את התגובה שלך!
אמן ואמן

כיף לראותך גם
בטח לאחר זמן רב

טוב לשמוע
תודה על המחמאות

שיהיה לך סוף שבוע מעולה,

אני מתה על התגובות שלך

בעז"ה שרק ימשיך עם ההרגשה הזאת והיא תתעצם

 

"טוב ה' לכל"!!

אפילו שלא ממש דיברנו ...

בס"ד

ממש רציתי לשלוח לך הודעה באותו הערב, וכרגיל בריבוי משימותי שכחתי... :/
סולחת לי..?

גם אני הייתי עמוסה באותו ערב

את פשוט מתוקהההה

הרבה הצלחה בע"ה.

טוב לראות בפורום שרשורים חיוביים...

ובמידה שאת רוצה אז הוא יתקשר. פשוט אולי הוא חושב שיותר קל לך להודיע בוואטסאפ שאת לא רוצה להמשיך

בד"כ הם גם לא מתקשרים אח"כ, ועוברים מפגישה לפגישה בלי שיחה. (קובעים זמן ומקום בוואצאפ)

 

אבל באמת יכול להיות שיש כאלה שמתכננים להתקשר אחרי ההודעה.

 

תודה על ההארה.

"ולדחיפה שלו קדימה"?

לשם הגענו?

בס"ד

לוואטסאפ קל יותר להגיב במשך היום וזה חוסך את החתול ועכבר של השיחות.
חוץ מזה ככה דיברנו יותר ועל מלא דברים, בעיניי זה אחד הדברים שגרמו לקשר להתקדם מהר ב"ה

בכל מקרה, זה עניין של אופי. אם לא נוח לך את יכולה לבקש להתקשר או להתקשר בעצמך.

אם היא יתקשר ויגיד לה בשיחת טלפון, היא תענה שלא נראה לה מתאים? תוך כדי שיחת טלפון? לא נעים לשני הצדדים...

נעים מת. אין מה לעשות, כל העסק הזה לא נעים.
עוד יותר חא נעים לשמוע (לקרוא) בשורה כזאת בהודעה, קצת אנושיות.
ובגלל זה כדי להתחיל בתחילת השיחה, אם אתה יודע שזה לא- אז להגיד ישר. כלומר, לא לחכות שתתפתח /לא לפתח שיחה על איך היה לו בסדר ערב וכו .

[אנשים כבר לא יודעים איך להתנהג פנים מול פנים? בורחים למאחורי מסך ומקלדת? ]

כמה שיותר קצר וכמה שפחות דרמטי. מה גם שאני לא מוצא יתרון בשיחת טלפון.
כל האמור הוא כמובן בתחילת קשר עד דייט שלישי

תלוי איך עושים אותה. אם אומרים תדברים ישר ולעניין, וזהו ..זה לא צריך להיות דרמטי...

אבל אם זה נוח לך, מי אני שאגיד לך מה לעשות .
בהצלחה!

הרבה פעמים, זה באמת לא מתאים ולכן החוסר התאמה תראה גם בפגישות הבאות. אבל, הרבה פעמים אחרות - אני אישית מכיר כמה זוגות כאלו שחיים באושר - שהפגישה הראשונה לא היית מלהיבה, אבל נתנו צ'אנס והבאות היו הרבה יותר טובות.

יש אנשים שבאופן טבעי לוקח להם זמן להיות הם. יכול להיות שהלחץ מההיכרות הראשונית - גורם לפחות כימיה. אולי הוא/היא בדיוק עבר יום קשה?

לכן, אם סה"כ אתם באותו כיוון (עובדה שנפגשתם) וכבר השקעת בבירורים, הגעה, פגישה ראשונה - כדאי לתת לפחות עוד קצת ולהגיע לפגישה שניה. רבים ניסו ונושעו!
בהצלחה

אבל צריך לדעת איך לעשות את זה...

צריך להבין שכאשר אנחנו פוגשים בן/ת אדם לדייט אחד, לומדים עליו מעט מאוד דברים, ולכן כל אחד מהדברים מקבל פרופורציות ענקיות. זה דברים שכנראה נכונים, אבל הם לא מצגים את מי שאנחנו מולו, אלא עוד המון דברים ביחד.

היו כמה פעמים שרציתי להיפרד אחרי דייט ראשון, ואמרתי לעצמי להתעלם ולתת צ'אנס... ואני לא זוכר משהו שהפסיק להפריע לי (חוץ ממראה, שזה כבר משהו אחר לחלוטין), אלא שזה התגמד לעומת שאר הדברים.
למען האמת בשני הקשרים הכי ארוכים שלי, היה משהו שגרם לי לחשוב להיפרד בדייט הראשון. אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס...

אני יכול לספר מה אני עשיתי בשני הקשרים הללו, בקשר אחד החלטתי שאני מתעלם מכך, ומחכה פשוט לפעם הבאה שזה עולה, אם זה עולה בדייט ראשון, כנראה זה משהו שכן יעלה גם בעתיד, בסופו של דבר זה עלה בדייט השלישי באופן טבעי מיוזמתה. בקשר השני פשוט בדייט הבא כלומר השני העלתי אני באופן יזום את הנושא, כי זה משהו מהותי עבורי...
כשזה עולה פשוט לדבר על זה, ולא ממקום שופט... אני רוצה לדעת למה את כך כך? מה הוביל אותך לחשוב ככה? לא בגישה של האם זה מתאים לי, אלא באמת לנסות להבין, ואחכ אפשר להגיב להגיד מה אני חושב על זה, ולמה אני לא רואה בזה דבר טוב. ואז אפשר לפתוח דיון, זה לא יעלם, אבל זה כנראה יקבל פופרציות אחרות...


@לב אוהב מתייג אותך, כי את חולקת עלי, ומותר גם לדעה שלך להישמע...

יש משהו מלאכותי בפגישה הראשונה, שנרגע ומתמתן בפגישות הבאות. אם לא הייתי מקשיבה לעצה הזו, יש סיכוי שהייתי חותכת אחרי פגישה ראשונה עם מי שהיום בעלי...

ההבדלים בינינו נראו לי גדולים מדי, אני חושב שזה לא הגון להמשיך בצורה כזאת.

לא חושב שצריך להמשיך רק בגלל שזה דייט ראשון ו'צריך לתת צ'אנס', אם יש לך התלבטות אין הבדל גדול אם זה אחרי פגישה את או שתיים.

ברמה שאם זה היה נודע בבירורים, לא היתה בכלל פגישה ראשונה - אתה צודק. אין טעם והצדקה להפגש שוב סתם. (רק שכדאי לבדוק למה זה לא עלה בשלב ההצעה, לחסוך פגישות מיותרות שכאלו)

גם אם ראית התנהגות חריגה ובעייתית - הגיוני לסיים אחרי פגישה ראשונה.

אבל אם (ובדרך כלל על זה מתייעצים כאן) 'לא זרם', 'לא בדיוק ',' לא מרגיש שזה זה' וכד', בהחלט (היות שהנתונים המעשיים מתאימים והגעתם עד הלום) שווה לתת עוד הזדמנות - רבים ניסו ונושעו!

כנראה שהמחלוקת בינינו זה איפה להעביר את הגבול

זה לא עניין של עוד פגישה או לא, אלא זה התרשמות מבן אדם

האמירות האלה של השדכנים, או של המבוגרים מגיעות ממקום שלא כ''כ מבין את המציאות היום, וחושב שכל הצעירים בררנים, ושאפשר להתחתן עם כל אחת ואחד בלי שום בעיה, ושהכל עניין של עבודה...
אז אם זאת הגישה כלפי זיהוי של בחור או בחורה בפגישה, סימן שאין הבנה של הצעירים וזה גורר יחס לבנים ולבנות שנפגשים כמו סוג של בעיה שצריך לפתור אותה איכשהו...
אז תכל'ס אם בפגישה מרגישים שזה לא כל כך הכיוון, אז חבל להמשיך בתור צ'אנס חיצוני, זה גם שוחק וגם משדר לצד השני עניין כשזה לא ככה, לכן הנאמנות לתחושה היא הנקודה ולא לייעוץ חיצוני

מילים כדורבנות. כתבת מדוייק.

מעניין לחשוב על זה ככה, אף פעם לא נתתי דעתי לעניין: למה המבוגרים חושבים ככה ואילו המציאות אחרת? מה השתנה מאז שעכשיו יותר קשה למצוא?

זה קשור לסוג האנשים, פעם רוב האנשים לא היו בחיפוש אקטיבי של משמעות בזוגיות, קשר נפשי, שיתוף, הכלה, אווירה של ביחד וכו', אלא זה היה יותר לנהל ביחד את הבית ולגדל ילדים
לכן גם לא היה קריטי שתהיה התאמה מטורפת, כי גם ככה זה קצת לחיות אחד ליד השניה, קשר יותר טכני

אבל היום יש הרבה יותר תשומת לב לשוני בין אנשים וסוגי אופי, דקויות בתחושות ורגישות למצבים ולכן זה מביא יותר בררנות כביכול, כי לא כל דבר עונה על הצורך המבוקש... וזה דבר גדול

בכל מקרה יש רצון אמתי לבנות משהו משמעותי, וקשר זוגי חברי לחיים ולכן זה דורש יותר תשומת לב לראות מי שותף מתאים, למרות שבוודאי תהיה עבודה משותפת, ועם זה אף אחד לא מתווכח, פשוט צריך לראות שבוחרים את הקרקע המתאימה להשקיע בה

אז בשורה התחתונה צריך לרכוש פה הרבה כבוד לחיפוש של אנשים אחרי בן או בת זוג לחיים, ולא לזרוק סיסמאות על זה שאנשים מפחדים להתחתן או בררנים, כי זה תהליך עמוק מורכב שגם יכול לקחת זמן👍

בעבר לא היה "מבחר" כזה גדול של אנשים - היו לך בדיוק האנשים שאיתך בכפר בפולין/פאס/השלימו

היום החוג החברתי גדל מאוד - אנחנו מכירים המון אנשים, מרחיבים את המעגלים שלנו (עבודה, צבא, שירות, לימודים) - אנחנו מכירים סגנונות שונים ולכן יש "פריווילגיה" לבחור עד שמוצאים את ההתאמה

כשאני מתלבטת. ומבחינתי - אם יש התלבטות - אין התלבטות - ממשיכים. בדייט השני אני רואה דברים בפרופורציה ואז ההחלטה מיושבת דעת יותר. וזה מרגיע.
אבל אם זה ברור לי שזה לא זה, או שאני לא רוצה שזה יהיה זה, אז אני לא ממשיכה...

ממש לא מסכימה עם הדעה שתמיד צריך לצאת ליותר מפעם אחת.

לי לא כל כך קרה שרציתי להיפרד ממישהו אחרי דייט ראשון, אבל כמה בחורים שיצאתי אתם סיפרו לי על מקרים שלהם. 

קודם כול, אני חושבת שבשביל הכבוד של האדם שמולך, תנסה עוד פעם. אפילו אם אתה יודע שכרגע לא מתאים לך, ואולי אפילו אין לך פנאי ומקום בראש לפגישות. אל תמרח עוד חודשיים, כי זה לא יפה. אבל עוד פגישה אחת, זה פשוט נותן תחושה של כבוד, שאני רואה אותך כבן אדם. בדרך כלל אנשים נעלבים מפרידות אחרי דייט אחד.  

 

אני אספר לך סיפור: יצאתי עם בחור אחד, והוא הרגיש בפגישה הראשונה שממש לא מתאים לו הקשר איתי. משהו באופי שלי ממש הרתיע אותו. כשדיברנו בטלפון, הייתי בטוחה שתוך שבוע הוא נפרד ממני. הוא החליט להמשיך לעוד פגישה. למה? כי פעם מישהי חתכה ממנו אחרי פגישה אחת, והוא נעלב. הוא הבין שזה ממש לא יפה להיפרד אחרי פעם אחת. אז הוא נתן עוד ניסיון, רק ליתר ביטחון. הפגישה השניה הייתה קצת יותר טובה. אז המשכנו לשלישית, ורביעית... ואחרי כמה חודשים התארסנו. היום אנחנו נשואים בשמחה ובששון. 

בדיוק פתחתי שרשור על זה שאני מתוסכל מכך שחותכים אחרי דייט ראשון

קרה שממש לא הייתי מעוניינת לפני , תוך כדי ואחרי הפגישה הראשונה, הבחור לחץ והרגשתי לא נעים לבאס..ואז בלי להבין מאיפה זה בא לי הכל התהפך בשנייה .. לרוב זה לא אמור לקרות לדעתי אבל לעיתים כן,

בשביל הפעמים הבודדות שזה כן קורה כדאי מאוד לתת צ'אנס אם אין משהו ממש קיצוני שמפריע.

בין דייט שהיה לא טוב, וזה לרוב באמת כמו שכתבת, שהאינטואיציה צודקת בדרך כלל. לבין דייט שלא היה טוב כמו שציפית, אבל יש בסיס, וממנו יכול להתפתח משהו חיובי שלא ראית בהתחלה. ננעלת על משהו ספציפי- אז כמעט תמיד לא יבוא לך בדיוק מה שדיימנת. במקרה הזה כן צריך לתת צ'אנס, כי יש סיכוי גדול שבהמשך- תרצה להמשיך.
זה מה שאני מרגיש וחושב.

הייתי ממשיכה בזמנו לפגישה שניה שלישית הייתי מחתנת 3 שנים לפני הזמן שבו בסופו של דבר התחתנתי עם בעלי...כי אחרי פגישה אחת הורדתי (כי גם היה נראה לי לא שייך, ראיתי דברים אחרת וכו'...) ובסוף נפגשנו שוב אחרי 3 שנים והתחתנו! והיום אני יכולה לומר שב"ה הוא הבעל שהכי מתאים לי בעולם!!!

יש הרבה סיפורים כאלה על רושם שממש השתנה בדייט שני
לי אישית זה גם קרה אבל לא תמיד
לפעמים הרושם הראשוני רק התחזק בדייט שני
הכלל שלי לזה הוא שכל עוד בסדר לי לנסות שוב- אני מנסה
אם היה מזעזע אני לא אמשיך

הקשר היה טוב והתקדם ממש טוב ורק התברר בסוף שזה לא מתאים בסופו של דבר.

בפגישות ראשונות לא היה לי שום רושם על הבחורות כמעט, למען מקרים כמו שכתבת בסוגריים.

אני אישית רואה הבדל גדול מאוד.

הכללי אם חוסר ההתאמה זה רמה דתית/ עניין אידיאולוגי וכד'.... די רואים את זה כבר בהתחלה ושהפער גדול הוא באמת נתפס ממש ממש בהתחלה. זה גם לא משהו שתלוי בהתרגשות מדייט ראשון וכד'....
לעומת זאת- אופי. אופי זה דבר שבאמת קשה לתפוס בהתחלה זה לא "נמצא על השולחן" כמו אידיאולוגיה. פה ההתרגשות מדייט ראשון או סתם יום לא משהו משפיעים על מה שהצד השני רואה.

בעיקר תחושה ברורה יותר לסיים. אבל ברור לי שהיה לזה גם פוטנציאל הפוך - לעודד להמשיך. ויש אינספור סיפורים על נשואים שהתלבטו בפגישות הראשונות אז לענ''ד שווה לתת לעצמנו להיפגש ולהחליט עם תחושות ברורות


בהצלחה!


אם הייתה לי תחושה חד משמעית שזה לא מתאים, לא הייתי ממשיכה. אבל בגדול אם היה נחמד, אנסה שוב.

בשלושת הפגישות הראשונות חזרתי ואמרתי לא!!!

למה המשכתי? כי הכרתי אותו דרך חברה ממש ממש טובה שיצאה איתו. וידעתי שאם היא מציעה זה לא סתם.. פשוט נתתי בה אמון..

נפגשתי עם מישהי, ופשוט זה לא היה זה, ולא רציתי להיפגש שוב. אבל הכלל אצלי היה שאני לא מסיים אחרי פגישה אחת אף-פעם, אז נתתי פגישה נוספת. הפגישה השנייה שינתה אצלי משהו ובסופה החלטתי שאני רוצה פגישה שלישית (ואפילו לא כי "חובה" או כי "אסור לסיים אחרי 2 פגישות" - אלא כי יש סיכוי).

בסוף זה לא התאים. ואכן מאותן סיבות ראשונות שהפריעו לי בסוף הפגישה הראשונה. אבל לגבי עצם העניין - כן, פגישה נוספת עשויה לשנות את הדעה.

 

ואפילו אם לא ישתנה כלום. בעצמך כתבת, שלפעמים פגישה נוספת מחזקת את הדעה הראשונית.

אפילו החיזוק הזה, בעיני הוא חשוב.

אמנם נתת בסוף את אותה תשובה, אבל השקעת רצינות ומחשבה כדי להגיע אליה. לא קפצת למסקנות מהירות מדי. בחנת דברים ברצינות ובאחריות. "לא" כזה, עדיף על "לא" פזיז.

ואחרי 2-3-4 פגישות, בד"כ זה עדיין בסדר גמור אם הקשר יסתיים בסוף, ולא מלווה בכאב לב...

אבל רק תחשוב שהמקרה שתיארת חוזר על עצמו שוב ושוב.. מתישהו כבר מתחילים להישחק וגם הכוחות לא כמו בהתחלה, ואז אתר אומר אומר לעצמך שאולי כבר כדאי לסמוך על האינטואיציה והניסיון שלך שהוכיחו את עצמם פעם אחרי פעם, ואפילו על סמך פגישה אחת אתה כבר יודע להבחין בנקודות הנכונות, ואתה לא מרגיש פזיז עם ה"לא" שלך. 

במילים אחרות, השאלה איפה עובר הגבול של נתינת צ'אנס..