פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 665)

הפורום הוא קרקע לשיח ולדיונים על נושאי פגישות וקשרים וכו', וזה מאפשר גם פלטפורמה להיכרות במקרים שזה זורם ומסתדר- אני מכיר כמה שיצאו דרך הפורום, אבל זה לא בהכרח המטרה

אחר כך זה לפי מה שמתחשק.
רואים לפי התדירות והעניין

לשפוך את עצמך ככה.
בום.
וידוי. אמת פנימית.
לאידעת.. מדהים.
התרגשתי לקרוא את זה.
ואתה תצליח. בטוחה בטוחה בטוחה.
ובאמת? כולנו חוששים.

הבירור שלך אולי יהיה קצת יותר זהיר ומבורר כתוצאה מהשברים שחווית. אבל אז העומק שזה יביא איתו.. אין לתאר. רק מתוך כאב מגיעים לעוצמות אמיתיים של אהבה. ממקום אמיתי. שידע מהו חיסרון וכאב.
ואז תדע שכל הדרך לא היתה לשווא. להפך, הדרך המדויקת הזאת היא שתעזור לך להגיע לאן שתגיע. לבית נאמן. לקשר עמוק וטהור. לשמחה אמיתית מעומק הלב ושלמות של חיבור.

אבל אני מדמיין שאני מיוחד בזה.
כולם עברו חוויות קשות בחיים. וכאב.
אני לא כתבתי רק מהמקום הזה.

כאילו אני ממש בניתי לעצמי עולם שלם בתוך עצמי.
כאילו העולם הפנימי שלי מפותח פי כמה מרוב האנשים שסביבי.
שהם באמת אנשים טובים והכל, אבל כאילו משהו ברמת המודעות העצמית שלי נמצא במקום אחר.
שוב, אולי אני מדמיין בזה שאני מיוחד בזה.

וכל הסתירות הפנימיות. והסיבוכים.
@חסדי הים (נראה לי, אם לא קיבלת קרדיט חינם) כתב:
היתרון שלנו שאנחנו חושבים. הטעות שלנו שאנחנו חושבים יותר מדי.
והרמב"ם במורה נבוכים פרק ג כותב שאת רוב הצרות שיש לאדם הוא גורם לעצמו.
ועדיין, הבדידות היא כל כך אינסופית שעם כל דברי הנחמה אני פשוט לא יודע אם באמת מישהו (מישהי..)

תצליח ותרצה בכלל להיכנס פעם... 
 

וגם כתבת מאוד יפה!
רציתי רק להגיד שאומנם זה באמת מאוד מיוחד אבל- לא ייחודי
יש גם כאלה
כלפי חוץ משדרים שהם חברותיים, מאוד נחמדים וזורמים בשיחה כשלמעשה זה רק מהווה מסכה לעולם פנימי שלם שלא בא לידי ביטוי כמו שהוא, איך שהוא
והאמת, הוא גם קצת לא רוצה..
טוב לו להישאר בתוך עצמו ובתכלס, רק הוא יכול ומסוגל להבין אותו..
מאמינה שעם בן הזוג הנכון זה ללא ספק יקרה
אבל בשביל זה צריך לאפשר לו להיכנס
לאט לאט ובהדרגה כשלפני "בודקים את השטח"
לראות אם יכול להתאים להיפתח
ומה שלא ייחשף באופן מלא פשוט ישאר לך - מי שרגיל להיות בתוך עצמו ורגיל "לעכל" את הכל כלפי פנים צריך גם להשאיר משהו קטן מזה רק לעצמו ;)

מאיזה כיוון שלא תסתכל על זה אתה יכול לראות את הצד הטוב בזה -

את זה שיש משמעות פנימית לדברים, ויש עומק, ויש צבע, (זה בא המון רגישות), והחיים הרבה יותר עשירים ומורכבים מהרבה בחינות. העולם הפנימי העשיר והמורכב הזה לא תמיד מובן לאנשים אחרים, הם לא תמיד עמוקים מספיק כדי להגיע אליו.

 

בנוסף, אם מישהו עם עולם פנימי כזה עבר חוויות של אנטי הכלה של עולמו המורכב, הוא יפתח אנטיגוניזם לפתיחות כלשהיא.

פתיחות מתפרשת אצלו כסוג של מוות של האני הפנימי -  התת מודע מזהיר ש - "עכשיו כולם יכולים לדרוס אותי". במצבים כאלו צריך - או "זמן" שילמד אותו שלהיפתח זה לא כזה גרוע. או לעבוד על הנקודה הזו בצורה ממוקדת. (בדרך מסוימת) 

הפתיחות, שאני מדבר עליה פירושה לפתוח את הקלפים, להיות חשוף, להסכים לזה, בלי לפחד מחוסר אהבה ושייכות. 

 

יש מקרים, שבהם חוויות של חוסר הבנה מצד ה"פחות עמוקים ומורכבים" הובילו אותו להחלטה להאמין שאי אפשר להבין אותו, "המורכבות שלי גדולה מדי מכפי שאנשים יבינו אותה, אף אחד לא יכול להבין". אני מאמין שבסביבה שבה האדם גדל - יוכלו להבין אותו. מהי הסביבה שהאדם גדל בה? זוהי הסביבה שיצרה את המורכבות הזו. המקומות שיצרו את המורכבות, האנשים, הספרים, האווירה - במקום הזה - שבו הוא נוצר וגדל - יש אנשים שגם להם יש את אותו החומר שיש לאנשים מורכבים. 

 

הייתי כותב עוד משהו לגבי בדידות ושייכות, ומחקר ענק מאוד שעשו בנושא - אולי בהמשך.

והייתי גם אומר עוד משהו לגבי החוויה שלך - אבל זה רלוונטי רק באחד על אחד. 

 

ובכל זאת יש אנשים שאם כמה שהם לא מאמינים שמישהו יבין את העולם הפנימי העמוק שלהם,
הבינו.
ואז צריך לזכור את זה חזק כדי שתחושת החוויה בהקשר תשתנה..

זה חלק ממה שכתבתי על הזמן שמלמד. 

 

אבל יש גם את החילוק בין שייכות להשתייכות. (כמו שברנה בראון כותבת במושלמים כמו שאנו)

שייכות = שאתה כמו שאתה, על כל דעותיך ומעשיך, שייך לקבוצה מסוימת (או לאדם מסוים)

השתייכות = שאתה משנה את עצמך כדי להשתייך לקבוצה מסוימת. (או לאדם מסוים)

 

 גם אם אנשים יבינו זה לא אומר שהם ירגישו שייכים, או שהוא ירגיש שייך. אולי הם רק יבינו, ולא יהיו במקום שלו. אולי הוא ירaצה ויהיה משתייך\ הם ירaצו, ויהיו משתייכים. לכן כתבתי שהמקום שגידל זה השייכות.

כי האפקט הטהור והבסיסי של השייכות נאבד בים הריצוי שסוחף ולוקח איתו כל רגש אמיתי נכון וכנה למערבולות של אבדון אכזרי. 

לכל אדם יש סיפור חיים מורכב. כל אחד הוא מסובך. וגם כשנראה שלא, והוא בטוח שלא, הוא כנראה לא יודע. כלומר, אנחנו גוררים בעל כרחנו על גבנו משא כבד. מאדם הראשון אם תרצה, מהיציאה לגלות, ובהיסטוריה הקרובה לנו, מדינת ישראל קמה בצל השואה, כל מי שפה, גם אם לא נולד בישראל, הושפע במודע ובתת מודע משכול. וברמה הפרטית, כל אחד ואחד חווה דברים לא פשוטים, מאתגרים ומסובכים. שוב, גם אן לא ישירות, בעקיפין, כשאז זה יותר משפיע.
במה אתה כן צודק, לדעתי?
במודעות.
לא כולם מודעים.
נשמע שאתה מאוד מודע. וזה באמת יוצר יותר קושי.
אני מברך אותך שתיקח את המקום שאתה מגיע ממנו וממנו תצמח ותגיע הכי גבוה שאפשר: אל ה'.
ושמשם תקים את ביתך.

אהבתי ממש את התשובה.

זה נוגע לשאלה נוספת אני שואל את עצמי.
@Chen22 כתבת שאדם יכול להגיע למצב ש"טוב לו להישאר קצת בתוך עצמו".. 
אני כאמור, נמצא במודעות עצמית די גבוהה, אני חושב. ויודע שלפעמים אני ממש לא רוצה במצב הזה.
אני שואל את עצמי האם זה לגיטימי לקוות שבקשר הזוגי שיהיה, בעז"ה, נפתח הכל אחד עם השני. יהיה שיתוף מלא.
שוב, ברור שזה תלוי בשלב של הקשר, וזה תהליך, וזאת עבודה. אבל האם זה לגיטימי לצפות להגיע לרמה כזאת שתהיה מישהי שתישא ביחד איתי (וכמובן שזה יהיה הדדי) את משא העולם הפנימי הסבוך עד אין קץ?
וזה נוגע למה שכתבת בסוף "מי שרגיל לזה ישאיר חלק מזה יישאר לעצמו". אני ממש לא רוצה להשאיר כלום לעצמי.
קחו ממני הכל. אני רוצה לקרוע את כל המסכות. להישאר חשוף לגמרי. כמו ילד.

 

@קיפוד חלק כתבת דברים ממש מעניינים. א אם יש לך שאלות גם בפרטי אפשר.וגם פה.. אני גם ככה אנונימי. וזה טוב.
ב תוכל להרחיב על הסקר שעשו וכו'..

תודה גם לך על התגובה החשובה@שלמה בייניש

 

ברוך ה' הגענו לרמה טובה של שיח.

צריחות שכתבתי היו לכם לשירים (רחל) פתאום נזכרתי בזה

וואי הלוואי שהייתי יודעת להבטיח לך בוודאות ובפה מלא שזה בטוח בטוח יקרה אבל אני רוצה להאמין שכן, וגם אני סומכת על עצמי לקלוט עם מי זה כן יכול להתאים בפוטנציאל להיפתח כמה שאפשר.. וגם אם זה לא יקרה באופן הכי מלא ואידיאלי שיש (אבל בשאיםה שכמה שיותר קרוב) תמיד יש לך את עצמך- וזה הרבה! בינתיים אני פשוט מודעת לפער בין מה שקורה בפנים למה שמשודר כלפי חוץ ומנסה לעבוד על זה🙂

רחל............. 

 

המחקר הזה ניסה לחקות את הסיבות והגורמים לאושר.

בקצרה: המחקר הוא מחקר ענק שעשו במשך כמעט 90 שנה, וגילו, שהאנשים המאושרים לא היו האנשים שהיו עם הכי הרבה כסף, אינטליגנציה, תארים, קריירה, בילויים, מימוש עצמי,  -  אלא אלו היו האנשים שהיו להם הרבה יותר שייכות אמיתית ואהבה בחיים. 

כלומר הבדידות וחוסר השייכות היא האנטיתזה לאושר, (ואם אני מתייחס לדיכאון כדלקת) היא מקבילה לדיכאון.  

 

לגבי הפרטי - זו לא שאלה - זו אמירה. 

במחילה. @קיפוד חלק אבל תודה.
 

תודה רבה על השיר @Chen22
לגבי מה שכתבת, העבודה על הפער בין מה שבפנים לבחוץ היא ממש מורכבת. 'טיפולית' הייתי אומר.
אצל אדם שמרגיש 'צבוע' ורוצה להראות בחוץ את מה שהוא בפנים זה באמת עבודה קשה אבל עם מטרה ויעד נראה לעין.
פה המצב קצת הפוך. כלפי חוץ אני יכול להראות את עצמי סבבה. אבל לעשות שגם בפנים אני אהיה ככה - זורם ומשוחרר- זאת עבודה סופר קשה שדורשת ממש שינוי מהותי ולא ברורה לי עדיין הדרך לשם.

 

בכל מקרה תמיד זה מוביל אותי לרעיון המפורסם לגבי הבדידות: "לא טוב היות האדם לבדו".

דבר שהוא רע, ייתכן שהרע גובר בו אבל יש בו מעט טוב. לעומת זאת הבדידות היא כולה "לא טוב" ..
אין בה טוב בכלל.

(אני לא רוצה להיכנס לדיון על זה שכל דבר שה' ברא זה סימן שיש לו תפקיד כי ברי לי שלבדידות יש תפקיד, למשל, פיתוח העולם הפנימי-אישי של בני האדם. גילוי תעצומות נפש שלא ידענו שקיימים בנו. ועוד. כלומר יש לה תפקיד כדרך. אבל לא כתכלית. )

נ"ב אני ממש לא מה"מצטטי שירה".. משום מה נזכרתי בשורה היחידה של רחל שאני יודע בעל פה.
אז שלא אתפס בצורה לא נכונה...

בכל מקרה מה לגבי השאלה (חשבתי אולי לפרסם אותה כשרשור עצמאי כאן או ב"נשואים טריים") האם לגיטימי לשאוף לזוגיות אחדותית ברמה של שיתוף מלא של טלטלות הנפש וחוויות העולם הפנימי?
 

אני פחות אוהב לפתוח שרשורים... גם פה זה פשוט היה צריך להתפרץ מתוכי.
אולי יגיבו, אם זה יהיה מעניין..














וגם החשש מאכזבה. של לפתוח שרשור ואיש לא מגיב.
*כי אני במצברוח של כנות*

לדעתי עדיף שזה יהיה שרשור שינוהל על ידך (אם אתה עדיין רוצה בכך) כך שתוכל לכוון את הדיון למה שאתה באמת רוצה לדעת/לשאול. לא חושבת שאני לגמרי ירדתי לסוף דעתך מה המקרה אצלך..


ועכשיו אני רואה שקיפוד חלק ענה לך תשובה ממש יפה אז אולי זה גם פתר את הצורך

היי, לא התכוונתי לזרוע בך הרס עצמי או דיכאון, אני אמרתי את זה רק כי באמונה שלי - צריך לשים את הדברים (כמה שהם כואבים) על השולחן, לא להדחיק אותם, וגם לא לדשדש בהם ולהתחפר. רק להבין אותם, ולהתקדם. 

אתה אוהב את עצמך נכון? בלי שהיית אוהב את עצמך לא היית פותח את הניק הזה, ולא היית משתף ומצפה לתגובות, היית מזניח את מי שאתה, מדכא אותו מאחורי סורג של שנאה וחוסר הערכה ואהבה עצמית. 

אבל לא... 

פתחת את השרשור הזה - כי אתה אוהב את עצמך ואתה רוצה שינוי, אתה רוצה להרגיש מאושר וטוב עם עצמך. 

אז אתה חייב להבין, כאדם שאוהב את עצמו, שרוצה להתקדם ולשנות את המקום שלו, זה בסדר להכיר בעובדה מסוימת, זה גם בסדר לא להיות שמחים, לרגע או שתיים, אבל זה לא בסדר לדשדש ולהתחפר בגלל זה, אלא לרצות שינוי, ולבנות שינוי. .

 

אגב אני כופר בהבנה שלך את המושג בדידות. 

 

אדם יכול להיות לבד אבל באהבה ושייכות ללא בדידות. 

ואדם יכול להיות ביחד אבל בודד. 

 

אדם יכול להיות לבד אבל בזוגיות עם עצמו,

ואדם יכול להיות בזוגיות עם מישהו והוא בודד.

 

 

בהצלחה !! 

 

כי מרגיש לי פחות מוסרי ואפילו טעות לכתוב משהו שאני לא מאמין בו, אולי מאמין בו רק 10%, וגם אז זה אחרי הרבה מאוד סייגים. אז אני רק רוצה לתקן את התגובה הקודמת, כדי שלא תהיה לך איזו שהיא מחשבה שהמצב הזוגי, או ה"לבד", שלך מקושר בהכרח באיזו שהיא צורה למצב הנפשי שלך. ושתרשה לעצמך לשמוח. 

 

 

האמת היא שהרבה מאוד מחקרים מראים ש אושר = משמעות (+ מעט הנאה אבל לא ניכנס לזה.).

 

 כמו ש אמלי סמית אומרת - הרדיפה אחרי האושר היא הסיבה לחוסר אושר. ושאושר = משמעות. (היא נותנת הסבר יפה על משמעות)

  

גם ויקטור פרנקל  מייסד הלוגותרפיה, מסביר בספרו הבסיסי "האדם מחפש משמעות", ולאחריו "הזעקה הלא נשמעת למשמעות" -  שמשמעות היא הבסיס הבלעדי לאושר. (היתי נכנס לאריך פרום ב"אומנות האהבה", אבל זה נושא אחר)

 

למה אני אומר את הדבר הטריוויאלי הזה?

כי בשונה ממה שניתן להבין מהתגובה ההיא - להיות עם אנשים זה לאו דווקא מה שמביא לאושר. לפעמים לבד זה הרבה יותר אושר ו"משמעות" לאנשים מסוימים.

בעולם יש אנשים רגישים יותר, ורגישים פחות, בעלי עומק פנימי, ובעלי מוחצנות, אנשים מסוימים יהנו בפאב רועש וגועש באנשים, ושיחה רדודה על מעשי היום יום. ואחרים יהנו מכתיבה, יצירה, או לימוד בתוך חדר שקט 

ושומם. לדידם להיות במקום כזה רועש עם מלא אנשים זו רדידות ובדידות, חוסר משמעות וחוסר הנאה. 

 

יש מאמר יפה שקראתי פעם של דורין הרטמן (הסולידית), שבו היא מבדילה בין בדידות להתבודדות, היא טוענת, (ובצדק) שכל היצירות הגדולות נעשו לבד - (והם עם מלא משמעות). היא גם מבדילה בין מוחצנים למופנים, מיקוד שליטה פנימי, ומיקוד שליטה חיצוני - ממליץ לקרוא. (אולי יש כאלו שיאמרו שזה מוקצן, אבל העיקרון נכון. כמו ש איילין ארון מזכירה בספריה) 

גם כדאי לך לראות את זה.

בהצלחה!

 

 

בשיטה פסיכודינאמית עשויה להיטיב איתך מאוד עם הזמן. רק צריך לקחת בחשבון שזה טיפול ארוך מאוד שאין מה למהר בו

אם כבר, פרחים בלי כלוב...

ותודה על הפרחים מהממת!

שבת שלום.

תפרחי ותפרחי צדיקה🌺🌼🌷🌸

את מדהימה!

שלוש חביות בירה
ומארז צ'יטוס ליד

אוף איך בא לי

(ויין?)
אבל למה בכלוב?

להישרדות

אוהב מאוד יינות
מסויימים

יישאר לי יותר 😋

😵

קטשופ נכון?

נראלי כבר איזה שנה לא נגעתי בזה..

לאחרונה רק התעשתתי
והתחזקתי בעניין

נא לא להכניס משקאות או דברים אלכוהוליים למיניהם לשרשור שלי
תבורך בכל הטוב בע"ה

אמן, גם לך!

תשתדל תמיד להגיד מזל טוב ולהגיד כמה אתה שמח (זה לא שקר, הנשמה שלך שמחה תמיד), ולברך ולהתפלל בלב באותו זמן לה' שיציל אותך מהקנאה ושלא יהיה עליהם קטרוג או עין הרע.

אחרי תקופה זה כבר יבוא לך בטבעיות וממש תשמח מבפנים על כל מישהו שמצליח ושמח.

אבל זה עדיין אוכל אותי שהם כן ואני לא

אם היית נשוי/אה, החיסרון שלך היה מתבטא במשהו אחר שהיית צריכ/ה להתמודד איתו.


תמיד בחיים - דבר שקורה, בא עם משהו אחר איתו בסל .

ניסיון עושר מביא איתו התמודדות
נסיון עוני מביא איתו התמודדות
נישואין מביאים התמודדות
אי פריון מביא התמודדויות
ילודה רבה זה גם התמודדות.....



אין ארוחות חינם בעולם הזה



וגם
אנחנו לא יודעים מה כן השק של אותו זוג, שמושך ומבאס אותנו למה אנחנו לא שם.

(" לא תחמוד"= אוקיי, רוצה את ה x המוצלח שלהם?- קח בחשבון את y, שזה המחיר שמשלמים עליו" ..... )





עוד דבר. קנאה היא דבר שקורה הרבה כי אנחנו אנושיים ונוטים להסתכל ולרצות ולהתקדם ולהיטיבעם עצמינו. אני ה' לא חושבת שצריך או כדאי להתפדח מדבר שקורה לכולנו.
מאד הגיוני ואפילו מבורך, שתרצה מאד מאד להתחתן!

מכיר את הסיפור עם הסלים?

בעיירה אחת
התלוננו הרבה .... כל אחד על צרותיו


מתוך רצון לשפר את המצב הלאומי
המלך הכריז שכל התושבים מתבקשים להניח את שקי הצרות שלהם בכיכר המרכזית.

כל אחד התבקש לבחור לו שק אחד מתוך מבחר הצרות שהיו שם

וכל אחד לקח את השק שלו בחזרה.....

אני מקווה שהעיצות פה וגם של כולם
באמת יעזרו לך להצליח .
אמן.

אבל לא *באמת* שמח, אחרת לא היית מרגיש צער שנלווה לזה.

תנסה את מה שכתבתי לך, בדקתי את הסיפור.

זה לא לוקח הרבה זמן גם, לכל היותר חודש. אין לך מה להפסיד

"וקנאת סופרים תרבה חכמה"

היה חזק חבר

קנאה היא תכונה, היא לא שלילית ולא חיובית.

יש בה צד חיובי, ויש בה צד שלילי. תלוי מה כוונת הלב והרצון של האדם.

כשאדם מקנא כי "לו יש ולמה לו יש" - זה שלילי.

כשאדם מקנא כי "לו יש ולמה לי אין"  - זה חיובי.

כמובן, כשהקנאה היא בדבר המותר בדרך השם.

 

שמתמקדים ב "לו יש" מאשר ב "לי אין" העיסוק בכך הוא שלילי.

 

תופעות הלוואי של כעס, עצבות, דכאון וכו' הם תופעות שמגיעות מ 2 צדדי הקנאה,

רק שבצד הראשון אתה מתעסק בצד האחר - שעליו אין לך השפעה

ובצד השני אתה מתבונן על עצמך. וזה מה שחשוב.

 

ההמלצה שלי אליך היא לעסוק כמה שיותר בצד החיובי של הקנאה, כלשון המזמור "ממעמקים קראתיך השם".

גם בתחום החיובי של "למה לי אין" אנו צריכים לעשות את ההשתדלות הנכונה בעבודת השם, והיא לפעול פעולות

נמרצות לקירוב הזיווג, בתפילות, ובמעשים, לא להרפות.

ולהתחזק באמונה, מהשם אישה לאיש, והזיווג שלך מוכן, רק תעשה את ההשתדלות בלי להרפות, בלי להגיד זה מספיק, נרשמתי ל X אתרים והייתי אצל X שדכים. פשוט לא להרפות, בגבול הנורמלי ובמקביל - חיזוק יסודות האמונה.

 

 

אני באמת מרגיש שאני הרבה יותר ממוקד על "למה לי אין" - באמת שאני שמח בשביל אחרים, אבל עדיין התחושה שלי אין מקשה

וזה לא קשור לפגישה שלך עם זוגות צעירים.
הפגישות האלו רק מעצימות את החסרון שלך בזיווג.
המילוי לחסרון הזה מגיע מלימוד האמונה בנושא זוגיות, ובטחון בקב"ה, אתה יכול לצפות ביוטיוב בנושא. הרב אהרון לוי והרב יצחק כהן.

החסרון מועצם דווקא כשיש ידע ובסיס בנושא הזוגיות?

החסרון שבלהיות לבד, יותר ויותר מתעצם כשאתה פוגש זוגות כאלו.
החסרון עדיין קיים, והמילוי שלו יגיע כשתתחתן בע"ה.
הפגישות האלו עם זוגות רק מעוררות את החסרון הזה בכל פעם.
כדי שתתבונן על אחרים בלי לעורר את החסרון הזה שבך, עליך לחזק את האמונה והבטחון בהשם. זה לא ימלא את החסרון, אבל זה יצמצם מאוד את ההשפעה של מאורעות אחרים בחייך, שגורמים בכל פעם להתעוררות החסרון הנל.

לכל זוג יש גם המון בעיות שאתה לא מודע אליהם בדיוק כמו שיש דברים פחות טובים אצלך שאף אחד לא יודע שהם קיימים.
לכן לדעתי תנסה לחשוב איזה דברים טובים יש לך אפילו תרשום את זה על דף
תתמקד במה שטוב אצלך ותחשוב איך אתה מתקדם עם זה הלאה
זה יעזור לך להפסיק לפזול לעבר אחרים ולחשוב שאצלם החיים טובים יותר כי פתאום תגלה על המון הפתעות שיש בך .

זה באמת אתגר גדול, בכל שלב בחיים ואולי יותר עכשיו (איתך בסירה 🖒)

אחותי (ברוכת הילדים) פעם אמרה לי שהיא מאוד צרת עין על שכנתה - הילדים שלה עושים כל מה שהיא אומרת ועוזרים בבית וכו' וכו' והילדים שלה 😪😪😪

יכול להיות שתעבוד עכשיו, [נעבוד עכשיו] ובהמשך יהיה יותר קל, תוכל לשמח במה שיש לך - אשתך תמיד תהיה נפלאה בעינך מתוך עבודה גדולה כעת.

לא קשור לכאן.
ב'. מה זה הישיבות הקדושות? איזה מהם? בכמה מהם אתה מתכוון להתפלל בשמחת תורה? וכו'...

בתור בחורים בישיבה, אף פעם לא הבנו למה מאות בנות, דחוסות כבקופסת סרדינים, בוהות עלינו מלמעלה במשך שעות על שעות של ריקודים.



את הסוד גילתה לי אשתי - הן מנסות לבחור חתן...

לפעמים רוצים לשאוב קדושה ושמחה לשאר ימות השנה..

יש עוצמות בשמחות בית השואבה

אבל לא אני המצאתי אותו. וכבר היו דברים מעולם.

אכן היו דברים מעולם

לכן כתבתי לא בהכרח...

זה אמור להיות 'איפה אתה רוצה להיות בשמחת בית השואבה'

http://www.mercazharav.org.il/UploadFiles/2018/09/sukot_5779.jpg

ביום שלישי..

אני נגד להתחיל על סמך היכרות שטחית

אחרת אצטרך לחסלכם

ואולי כי אני סוכן סמוי?

יאללה שיהיה בשידוך..
העיקר שיהיה כבר|חולמני משהו.. |

מה המקור? אני זוכר שראיתי את זה פעם, הייתי רוצה להתבונן שוב עם הזווית הזאת.

 

וזה ממש מזכיר את העניין של עבירה לשמה, לשקר כנגד השקרנים

ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ט

ספר המדות אות חיתון סימן ז'

חיי מוהר"ן סימן תקצ"ה

איזה כיף לקרוא חיזוק וחידוש כזה

ברור שאם אתה יודע ששדכן ישקר, לא מתעסקים אתו כלל! הפוך, מי שמייעץ ללכת לשדכן כזה הוא עובר ב'לפני עיור'.

הכי עדיף לפגוש באופן טבעי וישיר, ו-ה' יסייע לזוג ולא יקרה להם שום דבר רע.

ככה בהינף יד אתה פוסל את כל המקורות ?

יפה מאוד.

 

הם אמרו, ומה נחשב מקור מוסמך ומה לא.

יש ספר שידוכין בדרך אבותינו.

 

תקרא אותו טוב, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין את ההקשר,

לא מדובר על תקופת התנאים.

הרב קנייבסקי, הרב עובדיה, הרבי מלובביץ', רבי שלמה זלמן אויערבך, הרב שטיינמן.

כולם בספרים שלהם מציינים זאת,

מוזמן גם לעצפות בהרצאותיו של הרב יצחק כהן.

 

משום מה שמגיעים לעולם השידוכין...שוכחים קצת מה רבותינו אומרים בנושא.

במיוחד שכל ההלכות נסמוך על פרשת אליעזר ורבקה - מהתורה (!)

 

למישהו שפוסל את כל המקורות.

להזכירך כמו שהוא ציין יעקב פגש את רחל ללא מתווך וככה גם אברהם ושרה (שם זה טיפה שונה כי הם היו קרובי משפחה).
יש רבנים שאומרים א ויש שאומרים ב זה לא חדש ולא משהו רע.
למשל הרב אורי שרקי בנושא אומר שכל האופציות פתוחות.

אגב, לא ראיתי (למרות שזה לא ראיה) באף מקור *הלכתי* אמירה על הדרך שבה צריך להכיר את הבן/ת זוג. אשמח שתאיר את עיניי אם יש מקור כזה.

וגם אסבר להסבר לגבי מה שחסדי הים כתב לגבי "לפני עיוור" איזה היתר הלכתי יש בנושא?

ידידי,

מי שלומד קצת לעומק את התורה, מבין שיש מקומות שבהם הסטרא אחרא לא יכולה לשלוט, והזיווג הוא קדוש, והם בודדים ובהכוונה ישירה מהקב"ה, לכן גם יעקב לא היה צריך שדכן, לא היה מקום של הפרעה שם.

אגב, מניין שלך שלא היה שדכן ? כי זה לא מוזכר ? אתה צודק, כדי שהתורה תלמד אותך על הצורך בשדכן, מספיק מקום אחד שהיא תפרט בו, לא צריך 10 דוגמאות, התורה היא לא ספר פירוט היסטורי של כל פרט ופרט, מה שחשוב פירטה ומה שלא לא.

 

עיין בשו"ע אבן העזר , ובפניני הלכה של הרב מלמד.

 

לגבי לפני עיוור, אין כאן מכשול, אין הכוונה לשקרים רחוקים, אלא לשינוי, ע"פ המוגדר בהלכה בשו"ע חושן משפט.

 

 

אתה מודע לזה שזה קצת כללי מדי?
אני לא הולך לעבור על הכל עכשיו (לצערי)

לגבי אברהם "וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת-אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י" מוזכרת פה לקיחה ללא מתווך, רוצה להגיד אחרת תביא מקור או משהו.
בנוסף קשה לי להאמין שהוא הקשיב לשידוך מהאבא העובד אלילים שלו...

לגבי יעקב, מוזכרת הפגישה הידועה בבאר ואח"כ "וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת-רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה"
באיזה שלב אפשר להכניס פה שדכן?

אין לי בעיה עם האמירה שלך לגבי לגבי זה שאתה חושב שזו הדרך הנכונה אלא לגבי זה שאתה מוחק כל דעה אחרת.

גילוי נאות, רוב מוחלט של הבנות שיצאתי איתן היה דרך שדכנים למיניהן אבל בהחלט הייתי שמח להכיר את איתי באופן בילתי אמצעי...

בפניני הלכה זה מחולק לנושאים, לא כל לפספס.

גם באבן העזר, בחלק הראשון.

 

זה יפה להתחיל לנתח פסוקים, אבל אוותר על זה, מסיבה פשוטה.

אף אחד לא אומר שלא היו מקרים שבהם לא היה מתווך שבודק וכו' וכו'. תמיד יש יוצאי מן הכלל, לתקופות מסוימות ולאנשים מסוימים, במיוחד בדורות ראשונים. לא לדורות שלנו.

 

ולמרות מה שכתבתי, זה עדיין לא אומר שלימוד הפסוקים הוא בצורה הזו, איך שכתוב. יש המון פרטים שהתורה לא מציינת.

 

אגב, שדכן לא חייב להיות אחד עם הג'וב הזה.

 

היכולת לתווך ב 2 אנשים, ולדעת את ההלכה בנושא, עם יכולת שינוי של פרטים בגדר ההלכה, גם היא נקראת שידוך.

 

שניים מתוך שלושת אבותנו הקדושים!!

ושוב, אתה רוצה לפרש אחרת את הפסוק?
בכבוד, רק תביא אסמכתא לזה שהוא לא כפשוטו...

לגבי שידוך לא חשבתי שזה ג'וב, אבל אמירה שכדי לשדך צריך לדעת לשנות פרטים זה קצת חורה

משפחתי.

מה תגיד על זה?

 

לא יודעת. חושבת שצריך ללמוד את הדברים לעומק

 

יש דעות לפה ולפה וכן גם מציאויות שונות.
כל הדרכים כשרות (בתוך גבולות ההלכה) וכל אחד צריך לבחור את הנתיב הנכון לו לצעוד בו

לפעמים שדכנים מייפים את המציאות כי הם יודעים שתהיה מציאת חן בסופו של דבר.

אולי זה נכלל תחת שינוי לצורך שלום, מי יודע.

שכנראה שזה יותר בשם הקדוש- בעל התניא.

 

לא נראה שרבי נחמן התכוון לזה

אם תעיין שוב, תראה שר' נחמן לא דיבר על שדכן בגשמיות שמשדך בין אנשים.  (אם כי, לא סותר שאולי הוא היה בעד)

וגם הוא לא הזכיר משהו לגבי השימוש בשקר.

 

אבל שוב, דברים יפים

במקורות שציינתי למעלה.

לא רק בעל התניא נגע בזה.

 

וצריך להשים לב, לקחתם את מושג השקר בצורה קיצונית.

מותר לשקר במידה מסוימת וע"פ כללים ברורים, אין צורך להשליך את המושג הזה על הדוגמא הכי קיצונית שפגשתם בחייכם.

בתורה פט, רבי נחמן מדבר על הצדיק שהוא משדך את השידוכים ע"י הדעת..

זאת אומרת, שהדעת מחבר בין הפכים - נותן סבלנות להכיל את השני.

 

בשאר המקורות, הוא אומר שכל הצעת שידוך קשורה איכשהו לאותו אדם שהציעו לו. 

אבל זה יכול להתבצע סתם ככה..  לא מחייב שככה יכירו 

(לגבי השקר, הבנתי אותך דווקא.  פשוט לא ראיתי שהוא הזכיר את זה בצורה כלשהי)

 

אז איך הבנת מזה שצריך דווקא שדכן?  

שדכן יכול להיות כל גורם מחבר בין שניים.
שידוך הוא מצב של מפגש בין שני אנשים למטרה מסויימת.

"שדכן" לא חייב להגיע ע"י חליפה וכובע,

בעבר, הצדיקים הגדולים בדור היו להוטים להתעסק במצווה זו, גם החבר שלך יכול להיות שדכן.

הבאתי את הדברים בקיצור נמרץ, ולא כל המלל הוא של הרבי נחמן, רק מה שמודגש שציינתי, בשילוב של שאר המקורות שציינתי.

 

הצורך הגורם נוסף הוא צורך הכרחי ע"פ התהליך שכתבתי בהודעה הראשונה.

 

אין אמירה של "אם אין שדכן, אי אפשר להתחתן" זו לא כוונת ההודעה.

 

 

 

מה שקורה לי כרגע
אני רואה את זה באופן מוזר / מיוחד.

עכשיו ראיתי,

אכן, מצד אחד זה, ומצד אחד גם גורם פיזי שמשפיע על התהליך.

 

אתן לך מספר דוגמאות, כדי שנבין את גודל החשבונות של הקב"ה בנושא, וכמה אנחנו קטנים.

הדברים שאני מביא מובאים בספר זיווג בדרך אבותינו שכך מקובל מרבותינו עם מקורות בנושא ועדויות.

למרות שבורא עולם הוא היחיד שיודע מי הזיווג של מי, ישנם דרכים מיוחדים.

א. בספר חסידים כתוב, שלפעמים בן אדם אוהב מישהו בתור חבר, ממש "משוגע עליו". ממש מחוברים, שנים.

למה הקב"ה יוצר מציאות כזו שיהיה לכם כל כך חיבור ? כותב הספר חסידים כי יודע הקב"ה, שלעתיד לבוא הוא יוליד בת ואתה בן, והם יתאימו. לכן מראש הוא מכין את התשתית לכך ועושה אתכם מראש חברים, כדי שילדכם יתחתנו.

ב. שוב בספר חסידים, כותב, שלפעמים הקב"ה עושה מלחמות בין מדינות (!) כדי שיצאו שידוכין לפועל. דוגמת מלחמת אירן ועיראק, והוא מביא סיפור בנושא שאדם ברח מעיראק ומצא את בת זוגתו בארץ ישראל. ללא המלחמה - הוא לא היה מגיע לשם.

ג. מעיד הרב חיים קנייבסקי שליט"א, שכך היה עם גיסו - הרב שאול ברזק, שהייתה מלחמה, ברח מהולנד, הגיע לארץ ומצא את בת זוגו כאן.

ד. לפעמים הקב"ה מביא עושר גדול לאדם מסוים, רק כדי שמעמדו יתעלה, כדי שביתו תתחתן עם הזיווג הראוי לה באותו מעמד.

 

וכל על זה הדרך.

מאד הגיוני שהשם הביא לי את הדבר שמתמודדת איתו כדי שהבחור של עכשיו גם יהיה כדי לעבור את זה.
ואולי יצא מזה חתונה בסוף

בעזרת השם

הכל לטובה, והחשבונות שנראים לנו כל כך קשים, הם ההכי מדויקים שיש.

אתה אומר שגורם נוסף הוא הכרחי  

אבל אתה גם אומר אין כוונתך לומר ש"אם אין שדכן, אי אפשר להתחתן".

 

בנוסף, הרי ידוע שהיו כאלה שהכירו לבד.. אז למה כוונת,, בגורם נוסף הכרחי?

אם הכוונה אפילו למאורע,  אז זה כבר הקב"ה.  מה החידוש?

 

אתה צודק בעיניי, שצירוף המקרים שמוביל לדבר שלישי הוא יכול להיקרא מהלך אלוקי.

צריך להעמיק בנקודה שכתבתי לגבי שכר השדכן,

תפקיד השדכן הוא להיות שחקן במשחק ה"זיווג".

גם בלי השדכן יגיע הזיווג, כי הזיווג הוא משמיים, ואף צדיק בעולם לא יודע להגיד מי מתאים למי.

השדכן "מצמצם" עד למינימום את הסיכוי של שידוך מתאים להיכשל ולהיות בקשיים לאחר החתונה בכך שבאמצעות השינויים ואמירת 90 אחוז אמת ולא 100%, המקטרגים לא מבחינים באמת בהתאמה של הזיווג.

 

נכון, יש אנשים שמתחתנים גם ללא שדכן שיעשה את ה"שינויים" הנדרשים כדי לקלקל לסטרא אחרא, 

אבל נקודת המוצא שלהם לאחר החתונה תהיה שונה ופחותה באתגרים וקשיים.

 

 

שבת שלום ומבורך

חוסר היכולת לתקשר גם כשלא הכל ורוד.

שזה ממש לא התנהגות בעיניי..

וכל שדכן חייב להיות רגיש למשודכים שלו כאילו הוא עצמו בתוך הסיטואציה.. 

וצריך להבין שכל הצעה מלווית במתח, אולי קצת חשש , ציפיה..

וגם אם לא נעים חייבים להחזיר תשובה בין שלילית בין חיובית.. 

ואפילו לעדכן אם ההצעה מתעכבת !!! 

 

בקיצור.. כואב לי הלב לשמוע שיש אנשים שכנראה מחוסר נעימות "נעלמים".. 

 

 

ביחס לשדכן שמציע קודם לך, הייתי ממליצה לך לברר לפני שלב ההצעה איפה זה עומד מול הבחור.
לא הציעו לו/טרם החזיר תשובה חיובית- את לא שומעת את ההצעה טובה ככל שתהיה.
שיתכבדו לפנות לבחור, ולאחר שיהיה עניין מצידו
תשקלי את ההצעה.
קחי את הפריבלגיה של היותך בת ונצלי אותה ;)


מעבר לכך, בכל מה שקשור ל"ציפייה" יש שאלה האם זאת ציפייה שאת פסיבית בה או אקטיבית.
פעם שמעתי שכשאדם עולה השמימה שואלים אותו "ציפית לישועה" אבל לא כזאת ששמים רגל על רגל וחולמים שהמאורע יתרחש..
אלא, האם פעלת על מנת שהגאולה תבוא?
את מצידך תצפי(= תפעלי) שהמיועד ואת תפגשו.
וכל מה שלא קשור לפעולה הזאת- לא תלוי בך ולכן את בנחת לגביו (לפחות עד כמה שאפשר )

בהצלחה וחג שמח!!!

מזדהה לגמרי... הרבה פעמים הצעות נמרחות ימים שלמים ויותר אפילו וזה משהו שאפשר בקלות לזרז ולא להעיק על שני הצדדים

הקטע הוא שמי שמציע צריך לטקטק רמה שיותר את התהליך, כולל אם זה לשגע את הבחור או את הבחורה וחבל שלפעמים זה נמרח כי נותנים זמן לחשוב כביכול ועוד כל מיני תירוצים

בהצלחה רבה!!

גם לך. בכל התחומים.

מבטאת מסקנה שהגעתי אליה לפני שנתיים וחצי בדיוק, ערב פסח. זה כל כך מדויק.

ואיזה חסד ה'! אני כל כך שמחה שפתחת בכותרת הזו, יודעת למה? כי זה לימוד כל כך חשוב עבורי שהכל (ה-כ-ל!) צריך להכנס בתפיסה הזו שאם אני בוחרת להגיב למצב נתון בחיי, זה צריך להיות מעמדת נפש של "בשבח והודיה עצומה לה' יתברך", ולא רק נקודות שיא בחיים המשופעות בטוב גלוי.
להודות על שהוא משגיח עליי השגחה פרטית.
על שהוא עושה הכל לטובתי ולהתפתחותי האישית (גם אם דברים מסוימים לא גלוי לי טובם).
על שהוא מאפשר לי ללמוד כיצד לעבוד אותו יתברך מתוך המציאות הזו, עם הכלים שנתן לי, תוך השתדלות לעשות זאת בשמחה ובאהבה, שזה לא מובן מאליו בכלל עם הניסיונות הקיימים.

אשרייך שאת מרגישה את הארת ה' בך ובקרבך, ושאת משפיעה מכח הארה זו החוצה להיטיב ולהתחבר לעצם הטוב הקיים בך. מאחלת לך שפע ברכת ה' לטוב לך! ושתהיי רגילה ויהא לך כהרגל עבורך לומר בשבח ובהודאה עצומים לה' יתברך, עד כדי כך שכשיגיעו רגעי השיא בחייך, תמצאי מילים גדולות ועצומות מאלה לבטא בהן את ההודיה לה' יתברך על הטוב שגמלך.

ריגשת כ"כ! מאחלת לך כל מה שאיחלת לי ואף יותר,

שתפיצי אור וטוב לכל עבר!

ושכל משאלות ליבך יתגשמו לטובה,

ושתרגישי ותראי את ה' יתברך איתך בכל שלב בחייך.

 

ב"ה שימחת, איזו זכות לקבל ברכה כזו, והמברכת תתברך בכפל כפליים!

מה בדיוק הטוב שקרה לך ?

ופועל דרכי ודרך רבים וטובים.

שיש בך את העולם הפנימי הזה
בהצלחה

מה שמדגיש בסופו של יום שבאמת מה שחשוב זה התוכן ולא החיצוניות.

כימיה וחיבור בסיסי..

בהתחלה צריך לברר עם האדם את השאיפות, מטרות ותפיסת חיים מתוך בירור שכלי. כמובן העיקר לראות באופן כללי שיש כיוון חיים משותף. לא צריך שהכל יהיה תואם במדויק אחד לאחד (שהרי תמיד יהיו הבדלים וזה חלק מהעניין) אלא ברמה הכללית בדברים המהותיים.
בהמשך בע"ה כשמתפתח רגש, על גביו אפשר ונכון לברר דברים גם יותר ספציפיים מתוך מקום שכלי, רגשי ומעשי כאחד, על מנת לחשוב הלאה. שהרי שהרגש מעורב כבר - התשובות יהיו בהתאם, וגם בהתאם לזמן בו נמצאים.
סהכ זה בירור פחות או יותר תמידי רק שהוא מאוד משתנה ולרוב שהרגש מעורב הוא כבר קורה מטבעו כשרואים מה שייך ומה מרגיש יותר נכון..

אפשר קצת לפרט?
- איך אתה מתכוון לברר על שאיפות, כיוונים, רצונות בחיים?
נראה לי קצת מפוצץ פתאום להנחית פשוט שאלה 'אז מה השאיפות שלך'..

איזה דברים אתה רוצה לברר? ואיך אתה מגיע אליהם?
נראה לי אלו שתי השאלות..
(ואני באמת שואל אותן, אני לא רק מכוון..)
(נמצא בקשר שמתחיל להיות רציני ולא כל כך יצא לנו לדבר על דברים כאלו אז אשמח באמת לעזרה, וסליחה על ניצול השרשור, אבל נראה לי שזה קשור..)

אבל אפשר גם לכתוב בדף כל מיני שאלות חלקן יותר קלילות חלקן יותר אישיות/חשובות ולעשות את זה בדרך של פעם אתה שואל אותה ופעם היא שואלת אותך ומדברים על זה
דרך אחרת - משחק: תכירותי/כרטיס שיח/בארבע עיניים

אני בד"כ לא אוהב לברר ישירות, בעיקר כשזה נוגע לשאלות של אישיות, מידות תכונות וכו'.. יותר אוהב להקשיב לדברים שלה ומתוכם ללמוד על האישיות

 

אז חלק מהשאיפות והכיוונים (או שאין לה כיוון בכלל..) אני כבר מבין במהלך הפגישות הראשונות.

אבל אם יש דברים שעדיין לא ברורים לי אז אני כן שואל ישירות, משתדל לא לתת תחושת תחקיר/ועדת קבלה.. יותר חשיבה ביחד, צורה של דיון או באופן סיפורי יותר

 

דוגמא לשאלות על כיוונים ומטרות:

אוירה תורנית בבית - גבולות וקווים לדמותה

חינוך ילדים - מה המקום של הצד התורני/מקצועות החול

בית של חסד- קרייריסטים? כמה מקדישים להתנדבות ולתרומה לכלל?

סוג מקום מגורים - עיר, יישוב, עיירת פיתוח, הקמת מאחז בירח

גודל משפחה - על הסקאלה בין אם 16 ל 2 כלבים+ילד.. 

רמת חיים - פשוטה, ממוצעת, מותגים בלבד

 

אלו סתם דוגמאות שעולות לי כרגע... לדעתי לפחות, צריך לבדוק בהתחלה את הכיוון הכללי יותר בכל תחום (יש תחומים שאולי לא כדאי להכנס אליהם בשלבים מקסימום לגשש..), ממש לא התאמה ברמת המיקרו, שזה שייך יותר בהמשך

 

הראשוניים באמת מתאימים יותר לבירור כיוונים משותפים, כדי להתקרב רק כשיש כיוון משותף וכולי, ואחרי זה מגיע שלב של חיבור ואהבה אחרי התאמה והערכה שכלית

אבל גם בשלבים מתקדמים יש בירור יותר מדוייק וסנכרון עמוק של הפרטים הקטנים בכל תחום, לכן זה משהו שמתבצע גם אחרי ההתחלה, ונראה לי שזה משהו שקורה כל הזמן עם הקרובים שלנו- יש כל הזמן למידה והעמקה

כמובן שהתהליכים האלה יכולים לקרות אחרי שמתברר שיש קרקע פוריה לזה ובסיס משותף

בספרי להצליח להשתדך ברוגע. עשוי מאוד לשפוך אור על כל נושא הבירורים

אתה עלול להתחתן איתה בסוף

תכלס זה סוג של מעגל,
אי אפשר לא להסתכל, ויש משיכה; טוב כי אתה הולך להתחתן, לא טוב כי שמירת העיניים.

שברגע שהחלטת להתחתן אסור לך להסתכל יותר עליה באופן כזה

גם מה שאסור, התבוננות, הותרה לצורך נישואים.

שמירת המחשבה ברור שזה אותו הדבר, עד שהיא נהיית אשתו.

 

בצד המעשי אפשר להמנע מלהסתכל בצורה מתבוננת, אפשר להסתכל "דרך" הבחור/ה, אפשר לשבת בלי להסתכל ישירות (צד לצד).

בהנחה שזה קשר באמת מתקדם ויש משיכה, אפשר גם להסביר למה ההמנעות כדי שלא תיווצר אי הבנה.

אם לא מסבירים הצד השני עלול לחשוב שיש בעיה או סלידה, ואם כן מסבירים, הצד השני מבין שזה דבר מחמיא וזה מקרב עוד.

חשוב להדגיש שצריך להזהר מלהכנס לשיחות על זה יותר מדי, זה להתגרות במזל...

 

אם זה לא קורה בקשר מתקדם, אלא בתחילת קשר, כנראה שהצד המתקשה צריך לעבוד על עצמו בלי קשר לשידוכים

אז מסתכלים אחד על השני, בטבעיות. ואם, ברוך ה, זכית לא להיות בבעיה של "לפסול כי היא לא נראת טוב", בלשון המעטה, אז טבעי שגם יהנה מזה... אז עדיף שזוג כזה לא יפגשו? או שתכלס, זה די קרוב לאידיאל, שלא ימצא נאה היימנה?

ואם קורה ובמשך שעתיים יש "נפילות" זה פחות נורא כי מותר לצורך נישואים. לא צריך להכנס לזה יותר מדי ולתסבך את עצמך.

 

אם הם כבר סגורים שצריך להתחתן רוב הרבנים יגידו שלא להפגש יותר מפעם בשבוע (מנסיון), אבל זה תלוי בזוג ובכמה הם מתקשים (נניח מי שכבר נפל בבעיה רצינית, מי שלא פעם-פעמיים בשבוע הגיוני).

 

בכל מקרה כדאי לקרב את הזמן, במיוחד למי שמשתדל לשמור על העיניים וכאלה כי כמעט ואי אפשר להמלט מההשלכות האחרות של שידוך שנמתח יותר מדי זמן.

 

(מה זה העניין מנאה הימנה? מדובר שם על היתר לגרש אישה. אדם שיחכה לזה להתחתן לא יתחתן לעולם)

אם אתה בשלב כזה עם מישהי, סגור את הסיפור. מה יש לחכות?

אם אתה לא בשלב כזה, אז השאלה לא מתעוררת בכלל

יש לו משהו ביד?

כל פעם שומעים על בנות שחותכות אחרי עשרה דייטים.

זכותן.

אבל מה הוא אמור לעשות אם מחר בבוקר את מעיפה בSMS?

מותר לך , נכון?

מותר גם לא להמשיך לדוג.

 

אפשר לדבר על העניין, אפשר לקבוע כללים , אפשר ךעשות תנאים.

אפשר, 

אבל הכל על השולחן.

לא לצפות שאם לא זרקת אותו בשבועיים האחרונים, הוא יבין שברור לך שאתם עומדים מתחת לחופה.

אין שום סיבה שהוא יבין משהו כזה.

אם הוא מחפש באתרי הכרויות הוא לא לגמרי בתוך הקשר, וזה לא הוגן בכלל כלפי הבחורה.
גם אם היא מחר תסיים בהודעה כרגע היא איתו וזה מה שחשוב

יש בנות שיוצאות עם מישהו רק בשביל זה, בשביל לצאת עם מישהו והן יודעות טוב מאוד שהן לא רציניות כלפיו.

צריך להחליט על בלעדיות וזאת החלטה משמעותית יותר מאשר סתם להפגש.

כשמחליטים על בלעדיות אז יש מקום להפסיק אתרי הכרויות ודברים כאלו

זה כמו להפגש במקביל עם עוד מישהי!!!
כשנפגשים חייבים לבוא ממקום נקי, שלא פוזל לצדדים!
כשנפגשים אנחנו מבררים את הבחירה בבת/ בן שאנחנו נפגשים איתו.
ואני אצטט אחד מרבותי- זה לא בחירה מ.. אלא זה בחירה ב..!
אנחנו בוחרים בבן אדם שאנחנו מתחתנים איתו לא מתוך המבחר שיש אלא אני בוחרת בו כבנאדם לא ביחס לאחרים שיש סביבו!

(מקווה שאני מספיק מובנת )

יש מלא סיבות שמישהו יכנס לאתר הכרויות למרות שהוא בקשר.

קרה לי אישית, עשיתי את זה כמה פעמים (מנימוס), בידיעה של הבחורות כמובן וכשזה הפריע סגרתי את החשבון עד שהקשר נגמר

ב. את לא יודעת מה הסיבה. אולי מחפש לחבר? אולי נכנס לענות להודעות שזה לא רלוונטי בינתיים
ג. קשר ראשוני הוא ראשוני ולא נתפס כמחייב אצל חלק מהאנשים. ולכן תלוי כמה זמן הם יוצאים ומה טיב הקשר שלהם

שהוא רוצה שוב לראות את הפרטים שלה באתר.
או לענות לבנות שפונות אליו שהוא תפוס.
או שהוא מחפש לחבר.
אל תשפטי אותו כל כך מהר.

שהיא נכנסה לאתר דרך שם של חברה שלה וראתה את הכרטיס שלו ולחברה שלה הוא שלח הודעה
ריבונו של עולם מה הולך כאן .
ועוד הוא רוצה לצאת עם בת דודה של החבר הטוב שלו
מצד אחד הוא מדבר איתה לפעמים ומצד שני הוא שולח לאחרות
מה הולך כאן ?
באמת מה הייתם עושים ?
האם הייתם באמת יוצאים עם בחור כזה שכבר קבע פגישה עם חברה שלי ומצד שני שולח הודעות לחברה שלה דרך אתר?
או בוחרים לבטל פגישה

הייתי 8 שנים באתרי הכרויות ואחרי שאלת רב ויאוש רב סגרתי הכל

אין על סיעתא דשמיא

השתדלות צריך לעשות אבל אתרי ההכרויות הפכו לצרי למקום חמים ונעים שאנשים לא באמת רוצים לצאת ממנו

כי בא לי

?

כדי שיקראו אותה עוד אנשים

כל הכבוד על האומץ!

 

לדעת רוב מי ששמעתי שמדריך לזוגיות (רבנים, רבניות [למשל הרבנית גרינשפן יש פה באתר כתבה]) כן.

יש פה הרבה שיגידו לא. נמנע מלפתוח ויכוח

הבסיס המשותף טוב ויש דיבור ושיח וכו' אז אפשר גם לתת זמן עד שתהיה משיכה, אבל אם זה מצטרף לעוד דברים אז שווה לחשוב

כי כשמתפתח קשר טוב, אז זה מכניס את הזוג לממד עמוק שמעצים את היופי והמשיכה ההדדית אבל אם יש עוד דברים שמעכבים אז זה יותר מורכב להתקדם ויכול להיות שהמשיכה מתעכבת בגלל שהדברים לא נפתרו עדיין