את הולכת לפעמים לרופא שיניים?
קובעת יום ותאריך, יושבת מחכה, חוששת או לא חוששת, נכנסת לחדר פעם ראשונה יש בדיקה. צילום ראשוני.. סבבה. יכול להיות מעצבן? כן. ההמתנה בתור, המצב החשוף הזה, סידרת טיפולים מתישה, לפעמים צריך טיפול שורש, עלול לכאוב. אז לא תלכי לרופא שיניים? תפרשי מהסיפור?
מניחה שלא
צריך, אז עושים.
(הקבלה דיי שטחית, יש הרבה הבדלים אבל הרעיון בגדול..)
יהיו תקופות שזה יבוא בכיף ובמצב רוח. הקושי יהיה מצחיק. האתגר יספק אותך. יהיה חלק מהנה לצאת מהבית לשם שינוי גם אם לא ברור מה הפגישה הזו תביא איתה..
ולפעמים. ממש מבינה אותך. לא יעזור כלום. אין סבלנות, רוצים לפרוש מהמירוץ הכפוי הזה.. במיוחד כשאני לא בנאדם תחרותי.. אבל צריך

אז עושים. בלי לחשוב יותר מידי.
זו התפיסה שאני שואפת אליה במצב מיצוי הזה. זה מה שעושים, חלק מהחיים. ואם כבר עושים, אז משתדלים לגייס את מזג האוויר הנדרש בכל דרך.. בשביל שיהיה לנו טוב ונגיע לרופא שיניים עם חיוך (גם יש בו קצת חורים;))
אז עין טובה במשאיות, שירים מרגשים, מקומות חדשים להיפגש בהם או כל מה שקצת מרענן ומחדש אותך בדרך הזו!
ותתנסי על עצמך: מה עושה לי טוב? איפה אני יכולה לחזק את עצמי במסע הזה? לאיזו צידה אני זקוקה?
ואם שום דבר לא יעיל, ניסית הכל ולא עבד, אז אולי צריך הפסקה.. וזה כבר נושא אחר למשול עליו
מקווה שלא בילבלתי מידי בשכל.. בעז''ה אוטוטו אחרי כל הטיפולים המעצבנים יהיה לך חיוך ששווה מיליונים.
בסיעתא דשמיא והצלחה רבה!