פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 684)

וד"א גם בארץ יש צעירות שיוצאות עם מבוגרים ויותר גרוע לדעתי זה יהודיות עם ערבים

אני גם נמצא עם מלא גויות מסביב. בככה, אני יכול ליפול בקלות.
לא שזה מעניין אותי, ואני בעיקר לומד תורה, מטייל, ומשחק עם האחיינים שלי, אבל אין אפוטרופוס לעריות

אל תחשוב על גויה.Nooooo

מגנוני הגנה ובזכות הרבה לימוד והעמקה בתורה, ועם כל זה עדיין יכולים ליפול וצריך להיזהר מאוד!

אשריך

לפניהן.. אז מה אכפת להן? שיקול הזוי וקר, אבל לא מעט מקולקלות מובלות ע"י חשיבה זו כשהן מתחתנו עם זקנים.

 

ואפילו בגמרא דרך אגב נאמר שאסור לחתן צעירה עם זקן, כי זה יוצר זנות.

אני לא אכתוב כאן אבל החברות שלי יודעות שהצעה וחתונה כבר מבחינתי סגורה על הפרטים הכי הקטנים..
מה הןא עושה ועשה בחייו, במעומעם אני יכולה לדמיין, כי יש מגוון אופציות רחב

אבל הכל פה אנונימי בכל מקרה.. לא?

אבל לא נראה לי שכדאי שתהיי סגורה על איך דברים צריכים להיראות...("הצעה, חתונה"...)

החיים יכולים להפתיע אותך..

וגם הקב"ה...

 

החיים מפתיעים מאד אבל הכיוון הוא די ברור

יש הבדל בין הכיוון שהוא די ברור לבין להתחיל לדמיין איך דברים צריכים להיראות...
אם מישהו מדמיין דבר בצורה מסוימת ויש לו כבר מחשבה איך זה אמור להיראות, זה מאוד יגביל אותו כשזה לא יקרה..
ולכן צריך להיזהר מזה
(למשל, אם קראת ספר ואחר כך ראית את הסרט שלו. כשתקראי שוב את הספר, הדמויות יראו לך בצורה שונה מהפעם הראשונה שקראת..)

גם כי יצאתי עם בנות שהפתיעו אותי לגמרי וגם כי אני סוג של מיואש

ככה באמצע היום, ומרוב הלם אני לא יודעת מה לומר. אז הוא עומד מולי ואומר-טוב, כשתחליטי, אני אחכה פה.

 

ולצערי, לא זוכרת איך הוא נראה..

זה אומר שהזיווג שלך קרוב מאוד מאוד. את רק צריכה לתקן בתוכך דבר אחד קטן. כל דבר שהוא.

אני חלמתי לפני כמה שבועות שהבחור מנסה לקבוע אתי מועד לחתונה ואני לא הבנתי איך הגעתי לשלב הזה ואיך לא הכרתי אותו ומי זה. . הרגשתי לחץ והתרגשות כאחד..
ואחרי כשבועיים ראיתי אותי כלה שבנות רוקדות סביבה...
מה זה אומר.?
מה אני צריכה לתקן.?

זה אומר שככל שתתקדמי בקשר שלך עם הבחור, את תגלי עליו יותר ויותר דברים שתאהבי בו, וזה יראה כאילו זה לא נגמר, את שוב ושוב תהיי מופתעת לטובה מהצדדים שהוא לא הראה בהתחלה. וזה יהיה ממש כיף.

 

ואת לא צריכה לתקן כלום. אבל את צריכה לשמוח כבר עכשיו בחתונה השמחה באופן יוצאת דופן שהולכת להיות לך בקרוב. תרשמי את היום שבו חלמת את החלום השני, (ואם אפשר את השעה בערך) ואת המקום שבו ישנת, ומה חלמת, ותשימי בארנק שלך (עד הארוסין). 

 

 

איך בדיוק עשית הערכת טווח של שבועיים בחלום ? 

זה חלום אחר, נוסף, בערך כשבועיים אחרי החלום הראשון

אחד הדברים הכי קשים שיש זה לדמיין את הצד השני שלך, במיוחד במראה

בטירוף. ואמרתי את זה אפילו למישהו שאני מכירה.. וכשסיפרתי לו הוא אמר "למה נראה לך שאחד כזה יתעניין דווקא בך.."

מפה לשם.. נשואה באושר לאחד כזה.
עונה על כל הרשימה חוץ מדובר אנגלית ;)

כל מילה.

שתזכי בקרוב.

שהכל יתגשם בקרוב!

וגרמת לי הזדהות...

תודה!

התגובות שימחו אותי במיוחד כי לא ציפיתי

לפעמים צריכים לשהות קצת בקושי ולקבל אותו בשביל להמשיך הלאה בכוחות מחודשים.

אז מידי כמה זמן גם אני צועקת: נמאאססססס
מתפללים לה', ונזכרים שהוא יודע הכי טוב מה טוב בשבילנו
והלאה

בס''ד הרבה הצלחה אהובה!

ואז מדבר עם חברים למסע או נכנס לפה ומקבל הרבה כוחות להמשך.

בת דודתי התחתנה בגיל מאוחר וב"ה יש לה היום הרבה ילדים ובית מקסים.

היא התארחה אצלנו שבת ואמרה שמדריכת הכלות שלה חזרה והדגישה כמה קשה לבנות בית - וברגעי המשבר שלה היא נזכרת כמה זו בחירה טובה למרות הכל וכמה טוב להתחתן - בגלל זכרונה מהרווקות.

בנוסף הבטחון והענווה כלפי המציאות המתגלה לפי רצון ה' , הוא (והיא) דברים שלא כולם זוכים בהם. והבית כולו מושתת עליהם. וביימי הרווקות הם נבנים בעוצמה.

חינוך ילדים בסבלנות ומתינות ובהקשבה עצמית - לרצונם. זה רגישות שנבנית עם הקשיים שמוצאים אותם הרבה בים סוף של הרווקות.

רגישות לאשה, למציאות, לתהליכיות - נבנית מתוך משברים וקשיים ואתגרים שאדם שזכה (!) וחווה אותם יכול להשתמש בניסיון שלו כדי לתמוך באחרים.

כמה תשובות שאני עונה לעצמי....

הוא אף פעם לא ממש עמוס אבל בחופש יש יותר אנשים קחי בחשבון שזה נסגר במשהו כמו שבע נראה לי

מזל טוב לכם!


היה שבוע טוב, היתה שבת טובה. ב"ה

סיימתי את העבודה במעון להשנה השבוע. יצאנו ל'חופש הגדול'.
ביום שישי אחרי התלבטות גדולה הלכתי לבריכה וקיבלתי פשוט אנרגיות טובות. שחיתי 20 ברכות הלוך חזור.

בואי בגישה חיובית אופטימית! את נשמעת נהדרת ואין סיבה שתתאכזבי! מקס פגשת בנאדם והכרת עוד מישהו... אישית פשוט נמצא באותו מצב שלא בא לי לחזור לכל זה וטוב לי לבד...

שהבריחה מההתמודדות הזו,

מרגישה לפעמים מאד טוב...

ולמה לחזור בכלל.

 

 

אבל ת'כלס,

בסוף בסוף תגיע הבאסה של להיות לבד,

והחשק בלית ברירה יאלץ לחזור 

 

למזלנו..

בינתיים זמן גדילה רציני להגשמת מלא מלא חלומות

אני בטח שהמון כאן יזדהו עם מה שכתבת - מוכר כ"כ!
צריך הרבה אופטימיות ואמונה. נראה שאת בחורה שמחה ומלאת חיים אז מאמין שתוכלי לעשות את זה.
(חושב שאולי עכשיו, כשאת חוזרת מההפסקה, כדאי לסנן קצת - ללכת על הצעות שנראות טוב ועושות לך חשק. השחיקה מאתגרת מאוד את האופטימיות..)
המון המון הצלחה!! בקרוב אצל כולנ"ו!

אז לא יהיה עם מי להיפגש

שם אני נמצאת ומשם חוסר החשק...

 

ולגבי האמונה-צודק-

ככל שאני מתנסה יותר,

אני מבינה יותר כמה אמונה זה עניין של עבודה תמידית.

כל פעם שנראה לי שקניתי את זה,

ה' מראה לי שממש ממש לא....

 

 

 

והאמונה, ממש ככה! כל הזמן מתעלים עוד ועוד.
אולי כדאי לנסות לחשוב טוב אם יש דרך להגדיל את ההצעות האיכותיות שאת מקבלת.

אבל כתבת נוגע
אז רק רציתי לציין

בהצלחה, ובקרוב

 

אמן גם לך!

בהצלחה!!

מנחם, תודה.

אל תבואי לפגישה עם ציפיות כ"כ עצומות...

 

תבואי להכיר בן אדם, יהודי

שבטוח יש לך מלא ללמוד ממנו ולהפגש פגישה נעימה

ואם נהנית, תמשיכי איתו ותתחתנו

 

ברור שלא הכוונה להפגש שלא למטרת חתונה. פשוט תשימי את המחשבות המצפות והמלחיצות בתא המטען.

 

למה אנשים נשחקים?? למה אם אתה נפגש עם בן המין השני אתה נשחק, ואם אתה נפגש עם מכר חדש אתה לא נשחק אלא מתפתח??? הכל תלוי בגישה... תבואי בגישה קלילה, ורק בסוף הפגישה תחשבי אם את רוצך בו כבעלך.

 

ככה פשוט 

 

אני פשוט יודעת שהססטיסטיקה היא שבדר"כ זה לא.

 

אבל עדיין אני נמצאת במאה אחוז בפגישה,

ו95% מהפגישות שלי הם נעימות מאד מאד לשני הצדדים,אני מקווה.

אבל זה די בולט שזה לא..

 

מה שקשה לי זה לא האכזבה מהבחור הספציפי הזה שאיתו נפגשתי,

כי סביר להניח שזה לא יהיה דווקא הוא.

אלא יותר מזה שעוד פעם אני יוצאת לפגישה ועוד פעם זה ממש לא,

ומה יהיה אם זה ככה..

 

למרות שבסוף אני די שמחה על זה שה' חסך לי רגשות סוערים,

והתלבטויות קשות.

 

אבל תכלס רק מלכתוב את זה ולקבל תגובות,

נתן לי כח לצאת ולהכיר שוב,

בידיעה שה' מכוון אותי ולכל דרך יש סוף.

אז תודה. 

95% פגישות ממש מצויינות, אבל ברור ברור שזה לא זה...

 

התפילה הראשונה שהתפללתי היא שאם זה לא זה, שהקשר יגמר מהר ואפילו בפגישה הראשונה.

 

עצה שמאוד עוזרת לי - לומר כל יום מכל הלב 'תודה' על שעדיין לא מצאתי את אשתי. עם הרגשה חזקה של תודה! 

 

לקחתי את העצה הזו מהרב ארוש... יש הרבה ישועות. פעם הוא נתן עצה לגרושה עם 3 ילדים לומר תודה חצי שעה כל יום, והיא התחתנה עם רווק, ולא סתם רווק אלא אחד מוצלח מאוד מאוד!

למרות שאני פחות חזקה בכללים של סגולות ועצות כאלה,

אבל זה ממקד ושומר על האמונה.

תודה ובהצלחה גם לך!

תנסי 10 דק' לשבועיים... ופתאום תשימי לב שההרגשה הפנימית לגבי השידוכים שונה... כאילו מישהו החליף את הדיסק

 

את מאוד חכמה, עם זאת כרגע אל תנסי להבין מה זה בדיוק עושה

חזקי ואמצי והחלטות טובות בעז"ה

דבר ראשון לא קרה כלום. בעלך יושב לו באיזה פינה ומחפש אותך - רק צריך לשחרר מעט את האחיזה שלנו במציאות ולהבין שהכל השתדלות - ורבש"ע הוא המזווג זיווגים.


כלל מוכר וידוע, מפורש ומבורר שאם לא רוצים להפגש מראש אז גם הפגישה תהיה כך וזה סתם מעייף ומסבך את המשך החיפוש.(לרוב כמובן ויש יוצאי דופן)

וצריך גבורה גדולה להקשיב לעצמך לדעת מה טוב לך, מה מושך אותך, מה משמח אותך ומחזיר אותך למקום שלם ובטוח להקים בית. ולקחת החלטות בהתאם!
אני לא נפגשת עד ש.....ולפעמים אפילו אם אמרתי כן אני אבטל כי....

וכאשר תחליטי ותפגשי זה יכול להצליח - צריך בחור אחד לא 100 פגישות.


אני חושב שזה לא נכון להגיד שאת צעירה בת 19, אם יש לך רצון כל כך בריא וטבעי להקים בית בישראל ויש בידך את הכלים - קדימה! קחי ברצינות את המשימה הנעימה שלך.


אני חושב שכדי ונכון לשאול שתי שאלות פשוטות.
האם אני רוצה להתחתן ושיהיה לי בעל וכו'
האם אני יכולה להתחתן, יש לי את המוכנות והכוח לזה

אם ענית בשניהם כן - לא רואה סיבה לעצור הכל, תנהגי בסבלנות ורוגע ובהקשבה פנימית לעצמך תמיד!!! את מתחתנת ובדרכך האישית.


בהצלחה בכל בקרוב ממש או ברחוק ;)

אני רוצה. באמת אני רוצה. אני פשוט מתוסכלת מהתקופה הזאת.

אני רוצה לשמוח, לרצות, להאמין.

וברור לי שזה רק השתדלות וה' מנהל פה הכל.

זה סתם משבר זמני שהיה לי השבוע..

שרב מסויים שהתייעצתי איתו אמר לי לא לעשות שום השתדלות.

רק לסמוך על ה' לגמרי ולהתפלל.

ואחרי יום,ברגע אחד שינה את דעתו או שהבנתי ממנו אחרת

וזה בלבל אותי לגמרי, ברמה שפתאום אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה בנוגע להכל...

 

באמת נראה לי פשוט אעשה הפסקה ואתבונן ואכניס את עצמי לסדר. בעזרתו יתברך!

התגובה שלך ממש עזרה לי, תודה!

@איש השקים ו@אהרון 123 אני משתמש חדש אז לא יכולה לקרוא באישי...

אבל תודה שהגבתם,אשמח אם תכתבו פה מה שרציתם...

הכל יכול לקרות בפגישה ראשונה

קשה.
לפי דעתי תנסה לדבר איתו שוב, תסביר לו בבהירות ובנחת למה התכוונת, אני הייתי מנסה לברר בעקיפין מי הדמויות שאותן הוא מעריך ולהבין מה דעתם, (ממנו או בעקיפין) אולי אם מישהו מהם חושב כמוך זה יעזור,
והחשוב ביותר....
תפילה, שיהיה לו טוב , וסייעתא דשמיא
ישר כח על הענווה והדאגה
בשורות טובות.
מוסיפה: לא תמיד מה שאנחנו רואים הוא אכן מה שבאמת. (בלי לבקר אותך חלילה)

ברור לי שגם לו ברור שהוא לא צריך לעשות את זה. הוא פשוט מפחד. וזה מובן ממש. וכמו שאמרתי גם ההורים שלו (שאני לא מכיר אותם) חושבים שהוא לא צריך לעשות את זה.

נראה לי שהוא חופר על זה מספיק כבר כמה חודשים, להפנות אותו לדבר עם זה או עם זאת זה לא הפתרון.

ולגבי הסיפא. ברור לי שאת צודקת. אולי אני טועה והם יתחתנו ויצליחו להתגבר על הקשיים. הלוואי שאני טועה. אולי זה בעיקר חששות שאנשים בלי מספיק יציבות נפשית חזקה חוטפים לפני החתונה ואחרי החתונה זה עובר. אבל זה לא נראה לי ככה. ואני מודע לזה שאלה דיני נפשות.

אבל כשהוא אומר לי שאחרי שדיברנו עד 11 בלילה פלוס הוא הולך לדבר יותר מאוחר עם איזה ״ידידת נפש״ והוא אמנם לא דתי. אז זאת עוד אינדיקציה לא טובה.

לפי מה שאתה מספר, עשית כל מה שביכולתך. יישר כח, על הכנות והרצון לעזור, זה נשמע ממש לא פשוט.

אם הבנתי נכון-
כל החפירות של הבחור בעצמו נעשו בינו לבין עצמו בלבד? או שהיתה איזו דמות מקצועית שהוא סומך עליה שליוות אותו בתהליך הזה?

אם אכן המצב הוא כמו שהבנתי, שהוא לא נועץ בדמות כלשהי, וכל התהליך הוא בינו לבין עצמו, ולא קיבל נקודת מבט חיצונית מאירה על המציאות,
לענ"ד, הוא צריך לעשות זאת וככל שיקדים כן ייטב. ואם יש לך השפעה עליו תנסה לשכנע אותו לעשות את זה ולו כדי שיגיע להחלטה שצריך להגיע אליה בלב שלם.
מה שניכר מהתמונה שאתה מתאר זה שהוא נמצא במלחמה פנים ואחור, פנים בינו לבין עצמו ביחס לבחורה, ואחור כלפי כל מי שמסביבו שטוען שיש לעצור בזמן, וזה מכניס אותו אוטומטית לעמדת התגוננות, כזו שיוצרת הרגשה הפוכה בתוכו. וזה בהחלט יכול להסביר את הפחד. מישהו מבחוץ יכול לתת לו את הכלים לעשות את הסינון הנדרש כדי להגיע להבנה שתתיישב על הלב מה נכון לו לעשות עכשיו, האם להמשיך את ההכנות ולהלחם על זה או להכיר בכך שזה צעד שעלול לגרום יותר רע מתועלת ועדיף לעצור, למרות כל הקושי ומה יגידו ואיך יראה.

(יש לו תקשורת פתוחה עם הכלה?הוא מדבר איתה על הדברים האלו?זה גם מדד על טיב הקשר שלהם).

אני חושבת שהשאלה היא לא אם להגיע לחתונה או לא, אם הקב"ה הזמין לפתחך את המציאות הנ"ל יש בידיך להציל עולמו של אדם, וזו השליחות שלך לעשות כפי יכולתך עבורו. בין אם זה להביא אותו לשמחה בהחלטה שקיבל, או לעשות את מה שנראה כי יהיה לטובת כולם.

בכל מקרה, זכור שגם אחרי מה שעשית עבורו, אם יחליט החלטה שלדעתך לא נכונה, הכל משמים וזה רצון ה'.
הרבה הצלחה, בהחלט דילמה לא פשוטה.

תודה

אבל בסוף הם נפרדו אחרי שביטלו את החתונה  ברוך ה'

מכירה  2 מקרים כאלה שהיה ברור לכל מי שהכיר את הסיפור מקרוב שזה יגמר בגירושין ואכן כך קרה.. ממש לא פשוט לכולם..

 

איך הרגשת באותו הערב ?

כתבתי לו שהוא יודע שאני אוהב אותו אבל אני מתלבט אם להגיע. אלא אם כן זה חשוב לו שאגיע.

במקרה אחד הייתי אחת המלוות אז...

מה שכן, כחברות קרובות שלה השקענו מעל ומעבר  כאילו כדי לעזור שיתחילו ממקום יותר שמח וטוב ואולי אולי....

במקרה השני, הייתי מבואסת לאורך כל הדרך עד החופה, בחופה התמלאתי בתקווה חדשה שאולי בכל זאת..ומאז הייתי יותר אופטימית אבל...

 

אפילו אל תחשוב על לא להגיע!

דווקא בגלל שזה המצב תהיה איתו ולצידו , תניח בצד את החששות שלך.אין מה לעשות מלבד להרבות תפילות עליו 

ולהיות זמין אם יצטרך אותך.

וגם במקרה הזה?

לא כל פעם שכולם מתנגדים זה לא מצליח.

מכיר הרבה סיפורים כאלה שהפכו להצלחה ומחזיקים עשרות שנים (וכמה מקרים שלא).

 

נראה לי שזה עניין יותר נקודתי ממה שאתם מתארים...

למרות שאני חייב להודות שבמקרה הזה, חתונה כי הבחורה לחצה, זה לא נשמע טוב...

יש מקרים שברור שהזוג לא מתאים

במקרה אחד הזוג היה רב ברמה של איומים בגירושין אחרי החתונה לפני החתונה....

במקרה שני, היה ברור שהבחור לא מכיר את המורכבות המטורפת של הבחורה..3 פגישות ויאללה...

 

תיאורטית הכל יכול לקרות

אבל אם כולם מתנגדים זה סימן ברור שיש הרבה מה להזהר ולבדוק.

בגדול זה מוכר...

אם היינו מתחתנים לפני 50 שנה, מאמינה שלא הייתי מגדירה את זה כבעיה או חוסר התאמה. אבל אנחנו בדור הרבה יותר ביקורתי וחושב. האמנם? אולי אהבה היא מעל לכל.

תחשבי, למה אתם שנתיים יחד?
מה מצאת בו שאת רואה אותו בתור בעלך?
רגש יש. עכשיו תנסי להפעיל שכל.
אם את רואה אותו יחד איתך, אם הוא יכול להיות אב ילדייך. סתם יושבים יחד לדבר...

נכון שאנחנו דור ביקורתי, אבל למרות זאת לא צריך לפסול על כל דבר כי את המושלם אנחנו לא נמצא. אין כזה. צריך לקבל גם את החסרונות.

סביר להניח שהייתי חותכת את הקשר. הקשר לא עבר "חלק" בכלל.

אבל כרגע אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו בגלל האהבה העצומה שלי אליו.

ופרידות זה אף פעם לא נעים.
צריך לחשוב אם באמת יש כאן משהו שהוא בר התמודדות או שלא... ואז יהיה הכי נכון לחתוך את זה...
או שאתם נלחמים בכל הכוח. כי תמיד יהיו עליות ומורדות וצריך לדעת לעבור אותם יחד.

אם את חותכת ממנו
האם תרגישי ש"את מפסידה משהו"?

אם לא- כנראה שעדיף לחתוך..
אם כן מרגישה שאת מפסידה- כנראה שזה כן טוב להמשיך..

משהו כזה... בערך..
החלטות טובות בעז"ה.
ולהתפלל על זה

צריך לשבת ולחשוב מצד "האם את מרגישה שאת יכולה להינשא לו על אף ה"בעיות/פערים/ איך שלא תקראי לזה"?
כי בטוח היא תפסיד משהו, השאלה היא מה הערך והמשמעות של אותו משהו.. מכל אדם שנפגשים תקופה מסוימת ונפרדים, מפסידים "משהו".

ולפותחת- לא הייתי במצב שלך, אבל יכולה טיפונת להבין את המחשבות האלה.. תחשבי עם עצמך למה את ממשיכה את הקשר הזה? לאן את רוצה שזה יוביל? מה אתם רוצים להרוויח מהביחד הזה? יש לכם מטרה משותפת? חלומות על בית?

ב"הצלחה

אם כן אז כנראה שאת לא שלמה אם זה ברגע שממש טוב ואת שלמה אם ההחלטה שלך לא תחשבי על להיות במקום אחר אבל לא יודעת מצב אחד את אומרת שאת כן מרגישה אליו משהו לדעתי שברגע שכן יש רגש אז זה הדבר הכי חשוב בעיני בקשר ברגע שאוהבים אז כן יכולים להתגבר על הכל וכמובן גם תקשורת טובה ...ואל תסתכלי על כמה שנים את יוצאת איתו תחשבי על עצמך בקטע הזה מה עושה לך טוב ,ואל תפחדי מפרידה הסתדרת טוב גם לפני שהכרת אותו והזמן עושה את שלו ,תנסי לקחת פסק זמן מהקשר ולראות אם הקשר חסר לך בהצלחה רבה 😙

אולי אני סתם מדמיין אבל לפי מה שאת אומרת נשמע שמדובר במצב של תלות, "אצליח להשתקם בלעדיו" "תערים על הקשיים" אז במידה וזה אכן המצב, לעניות דעתי יש בזה בעייתיות, אך עדיין תוכלו להתחתן אחד עם השנייה ממקום של בני זוג שווים ולא שאחד תלוי בשני אבל זה מצריך עבודה שבכל מקרה תצטרך להיעשות, בין ביחד בין לחוד ועדיף שעה אחת קודם...

מה היא אומרת לך? כלומר, איזה חיסרון את רואה בו שאת לא רוצה להמשיך קשר איתו לעולם?

או מתחתנים או נפרדים.

 

חבל על הזמן.

הוא קודם כל אומר שלצאת כל-כך הרבה זמן זה לא טוב בכלל ואז אומר שקדימה להתחתן כמה שיותר מהר...

מה הרעיון? שאם הצלחתם להחזיק כל-כך הרבה זמן, כנראה זה לא לחינם ורעיונות פתאומיים על התאמה וכו' הם בד"כ יצר הרע.

 

השאלה היא אם באמת יש חשש הגיוני ושכלי, או שזה סתם משהו רגשי שצץ? הראשון צריך בירור, השני צריך בעיטה...

בשמחה רבה

אשריך!

אני לגמרי חושבת שיש מקום להגיד גם איך אתה מרגיש ולא לזייף את הרגשות שלך..
נכון הכל במידה אבל עדיין זה נסיון לא פשוט והגיוני שבנאדם ידבר על זה עם ה" מתוך כאב.
זה לא שהבנאדם מאשים את ה" אלא זועק ממקום נשבר שזה מבורך בעיני.
שבת שלום

ממש לא התכוונתי למחוק את הרגש !, ראשית צריך לקבל את הרגש ולא לשקר לעצמך , אולם לא להמשיך להישאר באותו מצב סטטי ... כי זה רק הורס ( והשבת יצא לי לראות דבר תורה בשם האדמור בעל האש קודש את שמו קשה לזכור 😅 ארוך .,, והוא כתב שכאשר יש יסורים צריך לדעת שיש דין ויש דיין והכל בא בחשבון והוא כתב זאת בשואה!! ... בפרשה שלנו כאשר אדם מקבל יסורים הוא יכול להפוך אותם לברכה ע״י שיבין שהכל מאיתו וממילא ההסתר יצטמצם , אם לא נבין זאת נמצא וזה המשפט החזק שלו : ״שאנו מביאים את הייסורים על עצמנו ״ וזאת קללה ) ולכן ראווי להתחזק בזה ובעז״ה שנזכה לכך ..

יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ

קא - קיב



קלא - קמ


מי לא קיבל???

לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ

קא - קיב

קלא - קמ

לא - מ

סא - ע


קא - קיב

קלא - קמ

זה נדמה לי או שרק בנות לוקחות..?

מה זה אומר...

אשרייך

*אשריך...

שיש בנים שמתביישים לקחת..כי הם לכאורה אמורים לשבור את הראש עם גמרא וזה...

תהילים זה תמים, נשי כזה ועדין..(ככה מישהו אמר לי פעם..)

למרות שאפשר לפתוח: מסכת יומית בלנ"ו... (לבנות גם יהיה מותר לקחת..)

 

אלא בגלל שיש בנו מקום רציונלי מדי לפעמים..

אני חושב שהבנות פה צריכות להקים 'קול קורא' לבנם להשתתף באמירת תהילים בלנ"ו..

סוף כל סוף, לחתונה צריך שניים...

ויש בזה מעלה גדולה
חוץ מהשותפות שנעשית פה
בממד של אחדות ישראל ממש מקצוות הארץ (גיאוגראפית)
לסיים ספר תהלים
לכבוד שבת
לכבוד ה'
ולזכות עמישראל.



אני מאחלת לבנים שפה
ולכולנו
שנזכה
בשמחה ובטוב לבב
מתוך נחת ובבריאות איתנה.

אני עצמי לקחתי כבר כמה פעמים. ובטוחני שאיני היחיד.

אבל אין ספק שהסטטיסטיקה כאן היא לטובת הנשים

אין עלינו

מהתגובה שלך עכשיו וגם למעלה "לא ברור למה?" משמע שאת לא מעריכה כל כך את עולם הגברים... (אולי בצדק מסוים, מבחינתך)

אני מקווה שזה נותר בגדר "צחוק" בלבד... 

בפסיכולוגיה בגרוש אני אומר שלפעמים גם לדברים שאנחנו חושבים או אומרים בצחוק יש השפעה עלינו...

 

אני מאחל לך שיבוא המישהו שיעזור לך שלא להרגיש ככה.

כשיש את האימוג'י הזה:

זה לא כזה משמע

ולפי איך שקפצת להגן עליה, שלא נהפוך את זה לקרב בין המינים, אין לי כוונה כזאת חס ושלום

כשהייתי קטנה רציתי דברים שהיו נראים לי "מתאימים" כבר.
איזו ילדה לא לקחה לאמא את האודם ומדדה עקבים מול המראה ורצתה להיות כמו הגדולים..

הילדונת שמחכה לבת מצוה
האחיין שמחכה למסיבת סיום
הבנדוד שמחכה לטירונות שתסתיים
החברה שמחכה ללבוש לבן ולאהוב את האחד שהיא מתארת בפרוטרוט אך מעולם לא פגשה..
הדודה שנישאה ומחכה לילד משלה
האחות שסוחבת בטן ומחכה "שהוא רק יצא כבר"
השכן שמחכה שהילד יחזור הביתה בשלום מטיול
השכנה שמחכה שהבת שלה תתלבש צנוע יותר
הדוד שמחכה לפנסיה
הסבתא שמחכה לנכדים

כולם מחכים !
כולם,
מחכים!

אבל היי, חשבנו פעם למה זה טוב לנו? קילפנו את הרצון הפנימי ורצוננו הוא כרצונו יתברך?
התפללנו מעומק הלב? האמנו בכל ליבנו שאם זה טוב בשבילנו זה יגיע בזמן המדויק לנו?

שנזכה להאמין שהכל לטובה ונכוון את רצוננו לרצונו

יצא לי לחשוב על זה יותר לעומק לאחרונה..
בגלל סיפורים של חברות שלי,
2 מהן נשואות שנתיים ועוד לא בהריון..

רחל לא דחפה והציקה לר' עקיבא, היא עשתה את זה בשכל גדול.

בדיוק לפני כמה דקות קראתי כתבה על ספר זוגיות, שהיה בה קטע על כמה גבר לא אוהב שמנסים להיות האמא או הרבנית שלו הרבנית עמר מציגה: סוד הכרבולת

אתה משתמש בזכות זו בחכמה, וזה משחרר...
אל תתן לאף אחד לקחת ממך זכות זו!

שהיא תצטרך לכסות..
ואח''כ אנחנו עוברות לדון על מטפחות

..... (,ודש.)

 

 

חושבת שכדאי לך לעשות בירור אמיתי עם עצמך לפני שאתה נענה (בחיובאו בשלילה)

א. האם אתה מוכן לצאת עכשיו? או שההצעה הזו גרמה לך לקפוץ למים אפילו שלא תכננת? (ממש לא חושבת שכדאי לחכות בלי סיבה, אבל אם היו לך השיקולים למה לא, תבדוק שהם לא נזרקים לפינה חשוכה בגלל ההצעה הזו)

ב. גם עכשיו וגם הלאה, כדאי, לדעתי להשתדל לא להיות פזיז, לתת לעצמך זמן לחשוב, להתלבט, (במיוחד אם זו הראשונה). לפני שאתה נפגש לחשוב עם עצמך מה אתה מחפש ומה יהיה לך טוב, לשים את זה במגירה קדמית במוח, ולפתוח אותה מידי פעם.

ג. להתלהב, בטח!, אבל להיות מודע לזה שאתה נלהב ולפתוח את המגירה הנ"ל שוב.

 

נראה לי שמה שבאמת חשוב זה לחשוב, לישון לילה על החלטות, להרשות לעצמך לשאול שאלות,להיות מודע.

 

 

בהצלחה!

מקווה שהועלתי, חסרת נסיון שכמותי)

 

מה לפי דעתך הקריטריון למוכנות לצאת?

הספק שלך הוא כלפי עצמך, אתה מעוניין, אבל לא בטוח ממה נובע העניין, אז במה יש לייעץ לך? לעזור לך לברר ממה נובע הרצון שלך, בלי להכיר אותך? להציע לך לצאת או להימנע במצב שבו המניע לא ברור?
זאת עבודה שרק אתה יכול לעשות עם עצמך, עד כמה שזה מאכזב. שב, תברר עם עצמך, ותחליט. הייתי מציע לך להתחיל מבחינה אובייקטיבית של מצבך (איך אני סוגר את החודש אם אני מתחתן, האם אני רואה את עצמי שוטף כלים ב12 בלילה אחרי יום אימונים, וכו'), אחר כך לברר את נקודת הרצון והמעמד הנפשי והריגשי ביחס לסיטואציה, ולבסוף לאחד את נקודות המבט ולבחור, אבל זאת שיטה שנכונה לאו דווקא לנושא הזה, אלא סתם באופן כללי...
בהצלחה! (גם בשירות;) )

הכיר אותי, ואמר שהוא לא מפספס תהזדמנות (זה המילים שלו כן ;)
יצאנו שבועיים ואחרי שבועיים הלכנו לקנות טבעת
כולם היו בהלם מוחלט שהוא התארס ככה ללא התראה.
יש המון אנשים שמנסים ומצליחים לשלב משפחה וצבא.
זה לא דווקא אחד מול השני, עובדים קשה בזוגיות וזה ניהיה ביחד.
לא לכל אחד זה מתאים, היא אמרה מראש שהיא מודעת לזה.
והאמת שגם אם זה מרגש כי מישהי התעניינה, למה לא לנסות?
בהצלחה

תברר סופית עם עצמך אם אתה רוצה את זה עכשיו, במיוחד בצבא שזה דיון אחר לגמרי, ואם כן - למה לא?