פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 700)

אם זה עוזר

התמקדות בשלט שבסמוך אילו עומדת מישהי (ואז מבחינתה אני אולי בוהה בה...) או אפילו רעיונות או דעות שאם לא מתעמקים בהם מספיק נוצר רושם רע

קודם כל, כדאי לעבוד על 'מידת הזהירות'. לא לעשות דברים מוזרים או דברים שניתנים לפרשנות שלילית.

דבר שני, אולי זה טוב ומי שתרצה אותך תהיה אחת כזאת שדנה אנשים לכף זכות.

בהצלחה אחי ⁦⁩

יש עניין להשתדל לא להעמיד את עצמך במצבים שנראים בעייתיים

אם ירצו לשאול-תענה,

אם אתה חושב שיש בעייתיות במעשיך אז לחדול.

ולדון אחרים לכף זכות שכנראה גם הם יודעים לדון לכף זכות ולא לחשוד בהם. בהצלחה

שבקטעים כאלה אם אפשר לזרום הטבעי זה הכי טוב, ובמקרים חריגים כשיש צורך להסביר אז סבבה

כי בגדול אם נמצאים במרחב כזה של חדש מלהתנהג טבעי זה נותן תחושה לא נעימה לבן אדם וגם הסביבה יכולה להרגיש שחסר משהו טבעי, אפילו אם זה לא הכי מושלם

שיש לך קצת נרווים... אם זה נכון, תדע לטפל בזה במקום לשבור את הראש על מה אחרים עשויים לחשוב עליך

ככלל תדע שפחות חשוב מה אחרים חושבים עליך, יותר חשוב מה ה' יודע.
נכון שצריך להיות נקיים מה' ומישראל, אבל אם זה קודם מישראל ואח"כ מה', זה פחות עובד...

אז תעזוב רגע מה עשויים לחשוב עליך, ובמקרה כזה תשאל את עצמך, האם באמת התכוונתי להסתכל על מישהי ולא על השלט?
וגם אם כן, תשאל את עצמך, האם רציתי להסתכל?
ותבדיל בין יצר לרצון, ותדון את עצמך לכך זכות ותעוף על החיים.

לא רואה בזה שום פסול

חלק מהדברים אני לא בטוח שהייתי חותם עליהם עכשיו... 🤣

וזה יפה
אם קשה לך- תוריד הילוך .

וגם נכון, לפעמים.

זה בדיחה מוכרת כבר שנים.
חח הצחקת אותי משום מה

בלי תחושת לא נעים ממני

@דוס אחד @מתן תורה ואם זה לא יעלה בהתחלה זה יפריע?

חושב שגם מבחינתך כשאת מספרת זה כשאת מרגישה בנוח, אז זה לא יותר מדיי קריטי וגם זה עניין אישי שלא דחוף לשתף בו את הבחור
אבל זה יכול דווקא לתת תחושה טובה לצד השני, אפילו בקטע שוואלה רצו לצאת איתי מתוך בחירה

יפה שזה קורה, וכל הכבוד לבחורה ואין בעיה לדבר על זה כבר בדייטחץים הראשונים כשמרגישים בנוח

זה לא משהו שהיה מטריד אותי, להיפך זה מחמיא ומראה על בגרות מסויימת אצלה

מאסטר קלין.

 

הרי היא פנתה- ושלוחו של אדם כמותו, ומשמע שהיא רוצה להיפגש איתי, לא?
כלומר למה שהיא תמרח אותי? אני לא פניתי אליה... אין לה יותר מדי מה לבדוק כנראה...

כי אם היא תגלה את זה אחר כך, אני אשאל אותה למה היא הסתירה ולא סיפרה קודם.

כשתרגישי בנוח וכשתרצי תשתפי..
אני רוצה להאמין שזה גם הרצון שלו ומימד הזמן משני לכך.

זו דעתי האישית

לענ"די אל תשאלי גברים בנושא הזה כי לפעמים קשה להם להבחין בין מה שמחמיא להם למה שמושך אותם באמת.

לטעמי אם חשוב לך להגיד לו שאת זאת שיזמה את זה, אל תקראי לזה "התחלתי" וכו', אבל תגידי לו ששמת עליו עין וחשבת ש*אולי* זה עשוי להתאים וביררת עליו.
תגידי את זה רק אחרי שהוא יכבוש אותך. אחרי שיחזר ולא ירגיש שאת אבידה קלה למציאה. ברגע שתהי קלה מידי הוא לא ימצא. כי כמו בהכל גם בזה, המציאה באה אחרי היגיעה, ואם לא יגעת ומצאת כנראה שלא באמת מצאת. זאת האמת, במיוחד בעיניי ה"כובש"... אדמה פנויה ונואשת פחות מעניינת את מי שאוהב לכבוש.

בקיצור, בלי להיות קשה להשגה באופן מאולץ, ובלי להיות נואשת, תחכי לרגע המתאים ותגידי לו אם חשוב לך באופן שיהיה ברור שאת היית מעוניינת לבדוק (ולא מעבר לזה).

מתי אתם מתכננים להתחתן? כמה זמן להשערתך צריך כדי להתכונן?
איך את עם שילוב של כמה דברים?
כמה את צריכה להשקיע כדי למצות את הלימוד?
כמה היית רוצה להוציא בפסיכומטרי?
מתי את מתכוונת להתחיל ללמוד?
מה את עושה בחיים חוץ מהפסיכומטרי?


רק לומר שהפסיכומטרי ידודותי וכיף הרבה יותר ממה שעושים ממנו אל חשש.

כדאי בלי שזה יפגע בלימודים, אז אם זה דורש לחכות קצת זה שווה אני חושב

כשעושים צעד משמעותי אז שווה להכין את הקרקע כדי שיהיה כמה שיותר נוח ולא מלחיץ, למרות שתמיד יש משימות וכו' אבל עדיין מה שיוזמים מבחירה עדיף שיהיה הכי נוח ונעים

שרווקות קונות יותר מנשואות

בחנויות בגדים.
הלוואי שגם הרבה בעלים קונים לנשותיהם בגדים, או לפחות נותנים להם כסף לקנות.

ולפעמים אנחנו מפנקות את עצמנו בגלל שאין לנו מי שיפנק אותנו..
יצא לי כמה פעמים אחרי דייטים כושלים ופרידה לפנק את עצמי בכמויות..
או סתם בתקופת יובש - לקנות לעצמי בגדים כדי להרגיש קצת התחדשות בכל היובש הזה.. ולנחם את עצמי שבנה הוא יבוא - ואני אפילו אגיע לדייט עם בגד חדש דנדש

נקודה למחשבה - לנשואות יש קצת הסתכלות אחרת על כספים - יותר הוצאות מתוכננות על הבית, ארנונה, חשמל מים וילדים..

הרבה פעמים לנשים נשואות אין כסף לקנות בגדים.
ומה קשור שהבעל יביא לה כסף?
זה כסף משותף...

אם הוא לא הרשה לה לצאת מהבית?

הבגד זה לא העניין - כל הקטע זה למדוד בגד, לבחור, להתחרט, למדוד אחר, לקנות, להגיע הביתה ולמדוד שוב, להתחרט, להחזיר, למדוד אחר, לבחור, להגיע הייתה ולמדוד שוב ואז להתבאס שהחזרת את הקודם. 

 

ואין לך באמת מושג איך הבגד ייראה עליך.

אבל בשעת הדחק אני מאמין שהן יסתדרו רק באינטרנט..


אני לא קונה באינטרנט
ומכיר דווקא יותר בנות מבנים שקונים שם (בגדים)

זה לומר לאורך כל הדרך שהיא בכלל לא סובלת לעשות קניות וזה מתיש אותה

זה עניין של אופי
מי שהיתה בזבזנית לפני החתונה תישאר ככה לגמרי גם אחרי החתונה ולהיפך
ברגע שתהיה קצת אפשרות כלכלית מי שרגילה תחזור לקניית בגדים

נשים קונות לעצמם. הכסף הוא שלהן בדיוק כמו שהוא של הבעל.
(וחוץ מזה תהיה בטוח שגברים לא באמת יודעים לבחור בגדי נשים לפחות הגברים שאני מכירה)

בהוצאות האלה שלה.

רק בחשבון משותף הוא נותן גישה לאשה לקחת משם, אז אם הבעל מרוויח את הכסף, הוא כאילו נותן לה.
(ככה שמעתי מת"ח. ר' אלישיב זצ"ל אכן סבור שהכסף של שניהם)

היום ברוב המשפחות שני בני הזוג עובדים.

שההתנהלות שלי עם הכסף שלי נעשתה הרבה יותר מחושבת וחסכנית מאז שהתחתנתי והוא צריך לכלכל גם אנשים אחרים התלויים בי.

אכן, כבעל, הרצון לפנק את אשתי גדול - ועבורה אני מוכן בשמחה להוציא יותר - אבל אני יודע שגם ההתבוננות מצידה חסכנית ודומה לזו שלי, ותוהה הרבה פעמים אם תהיה לה נחת-רוח כשאקנה עבורה דברים או דווקא כשלא אקנה...

אבל אולי כדאי בגבול הסביר שנראה שהיא תשמח בזה.
ולפעמים (אם זה לא יקר לחלוטין) לא חייבים לספר כמה זה עלה
ולא לשכוח פתק החלפה.

הייתי מעדיפה שבעלי יפנק אותי בלקחת אותי לקנות לי, שאני ייבחר...
זה הכי באסה לחסוך מעצמך דברים שחשובים לך ובסוף שייקנו לך משהו שאת לא כזה צריכה...

(מסייגת שאני שונאת קניות. ממש! ועדיין, אין ברירה, בעלי לא באמת יוכל לקנות לי את מה שאני זקוקה לו)

ואין שום קשר בין שלושת הישיבות הללו

אתן ל@רחפת.. לענות... ⁦⁩

נראה לי הכוונה זה לדוסים באופי ספרדי יותר

חוץ מקרני שומרון ושדרות..

את האמת, אין לי מושג!

מחפשת בשביל חברה, אולי הכוונה לסגנון ספרדי עירוני יחסית, ישיבה דוסית אבל לא דוסית רצח.


(בעעעע כמה הגדרות.. אבל לא מוצאת דרך אחרת להסביר את זה)
הרעיון הוא שהיא תפנה לשדכן של ישיבה שרוב הבחורים שם יהיו בסגנון שלה.
אלו הישיבות שעלו על הפרק..

@ע מ
@*צועד*href='/Forum/User/140042'>
@והוא ישמיענו
@הרוזן! זה נראה לי יכול להתאים.

ותודה רבה לכם!
פתוחה לשמוע הצעות נוספות/ הארות בעניין..

כולן ישיבות מצויינות

(שמעתי שמקימים פרוייקט שידוכים חדש שיאגד את כל הישיבות והמדרשות, אבל יכול להיות שיקח לו עוד זמן לקום)

אבל אף פעם לא הייתי טובה בחיפושים..

בס"ד

 

 

הנה - לקראת נישואין וזוגיות

 

את יכולה לומר תסגנון ופרטים ואעביר

"קח עז קשור לה גארטעל והרי לך חסיד"

אז אם תקח את התיש הליטוואק המגולח ותקשור לו גארטעל אפשר בשעת הדחק להקל

שאם תיקח תיש ותקשור לו גארטעל תקבל חסידה

ראינו תיש בלי זקןן הכיתי אותו עים קרשש שהכיתי אותו הוא היה עים זקןן וההיתי יוצאת עים בן אדם לא עים תיש

שיכול לפתוח גם סקרים על עובדות ההוראה והנוטשות

@ימ''ל, @נקודה טובה

1. לא זכור לי שראיתי יותר מידי תיישים (במציאות) ולכן קשה לי לזכור.

 

2. לא הכיתי. מצד שני, זהו שיבוש מוחלט של השיר המקורי.

 

3. לא רלוונטי.

 

4. הייתי יוצא איתו לשדה, למרעה, אם היו משלמים לי על כך בתור רועה תיישים.

 

5. אם היה מוכה, אני מניח שלא היו מוציאים אותו למרעה אלא מפנקים אותו בדיר באוכל עד הבית, ככה שלא היה לי כל כך לאן לצאת איתו כרועה תיישים. 

דיווחתי.

רק שאתה לא כעירות :/

זקן זה הכי הכי;)

 

 

ומסכימה לגמרי עם איש השקים, רק בשביל החרוז מחליקים לך את זה..

נראה שהמסע לא מחזיר לך אור.. יאר ה פניו אליך

"את זו שמקשטת את כל התכשיטים"... נפלא!

ואין בנאדם מכוער.
ה' יתברך עושה את בריותיו יפות ומדהימות.

הורשמתי

הפיסקה האחרונה
1. לא נכונה
2. הבחור לא צריך להיות יפה
3. באמת הרבה זמן לא היה כאן סקר זקן

אני שיכור ולא מיין  

 

 

 

גם אני הייתי בחתונה אתמול והיה מרגש וכיף ממש!!!! ולהשתולל זה הריקוד הכי כיף שיש!!!!
אם היה חי טרמפ היה נשאר עד הסוף אבל הייתי צריך לבספיק לחזור לישיבה לפני האוטבוס האחרון.

מעניין איזה חתונה היית

כל הקטע של הריקוד זה שכולם רוקדים ביחד, כאילו כולם עובדים את ה' בשמחה ובטוב לבב ביחד.
ברגע שזה הופך לריקוד פרטי של כל אחד ואחד (מה שמכונה 'השתוללות' בלע"ז) זה פשוט הורס את כל הענין של האחדות.

אני משתגע מריקודים כאלה... אני יכול להתחרפן מזה

המוח עייף מכדי לקשר.

בכל אופן, לכל אחד יש את הדרך שלו בריקוד. יש כאלה שמתחברים באחדות ויש כאלה שמבטאים את הנשמה בריקוד עצמאי.. אלה ואלה טובים וחביבים

מבינה את הגישה שלך, זה יכול להתפרש כהתבדלות, ולעיתים חוסר שליטה(שאולי גם לזה יש מקום לפעמים;) וכו'. לא אומרת את העדפתי, רק מעוניינת לאזן את הדברים.

המציאות שאני התכוונתי אליה, ולצערי נחשפתי אליה לאחרונה זה ריקודים שאין בכלל מעגל אלא כל אחד רוקד בנפרד עם עצמו. ⁦⁩

ולפני חצי שנה זה היה ממש בום כזה... הייתי בחתונה של חבר לפני כמה חודשים והיו ריקודים של בחורי ישיבות והיה כ"כ שמח.
יומיים אחרי הייתי בחתונה של חבר אחר (לא בייני"ש)- והיה מוזיקת טראנס וכל אחד רקד לבד... וזאת הפעם הראשונה (ובינתיים גם האחרונה) שלא הרגשתי שום שמחה של מצוה בחתונה.

ת'אמת שהלכתי לחתונה הזאת לא בשביל לשמח את הכלה אלא בשביל לשמח את עצמי.

והייתי מאד מודעת לכך

ולכן גם כשהשתוללתי עם חברות שלי עשיתי את זה כדי להנות ולהתפרק קצת, כי תכלס, לנו הדתיים (מעפעפת בריסים בסנוביזם..) אין מסיבות ריקודים בברים, והרבה הזדמנויות חברתיות להתפרע עם מוזיקה בקולי קולות ומרחב וחברה, חוץ מחתונות (בעיקר). אז לגמרי הלכתי לנצל את המשאבים לטובתי. וכל כך נהניתי!

וכמובן שגם רקדנו לכלה ושימחנו אותה בין לבין...

וזה שאתה שונא את זה לגיטימי ביותר אני גם לא מתחברת לכל מיני תופעות. 

אני לא יודע איך זה אצלך... לא התכוונתי למתוח ביקורת ח"ו, רק לתאר איך זה נראה כתופעה בריקודים של הגברים מנקודת מבטי.

אין בעיה גם להשתולל לפעמים. רק לדעתי (ושוב, אני מדבר רק על התופעה שאני מכיר) צריך לזכור שבאנו לשמח את החתן כי זאת מצוה וכי אנחנו רוצים לשמח אותו ⁦⁩
ברור לי שגם את עשית כדי לשמח את החברה- אז זה מה שחשוב

אני ממש לא ברמה שכל מקום שאני הולכת אליו אני מנסה לקיים את המצוות התלויות באותו מקום, לפעמים יש לי שאיפה אחת- שיהיה לי כיף, כמה שיותר כיף. אז מבחינתי "לזכור שבאתי לשמח את הכלה", חוטא מאד לאמת של הסיבה שבאתי לחתונה. (וכן, אני מודעת לזה שאני שואבת כרגע הנאה מלהביע כמה אני לא צדיקה נשגבת )

זה דבר ראשון.

דבר שני יש כאן תפיסה שלך שלשמח חתן וכלה זה אופן מסויים של ריקודים שהם יחד עם החתן במעגלים משותפים. אז סתם שתדע שזה לא בהכרח נכון. לדוגמה יש לי חברה שהזמינה כל מיני בנות לחתונה שלה שהיא לא מכירה, כדי שירקדו בחלל האולם עם עצמן כדי שזה ייראה שיש המון בנות והרבה ריקודים בכל האולם. ולא, היא לא רצתה לרקוד איתן בעצמה. (סיפור קצת מוזר אבל זה רק להמחיש את עוצמת העובדה שישנה שונות גלובלית רחבה בין אמונות בסיס של בני אדם שונים).

 

שצריך גם וגם ומאיפה שאני מגיע לרקוד ב"השתוללות" זה מגיע ממקום לשמח ולשמוח. הריקוד הוא לא בהכרח כמו טראנסים אלא לתת לגוף לזוז עם המוזיקה וגם עם החלל שמסביבך אז אם חושבים על זה, זה להיות מחוברים אחד לשני יותר מאשר מעגל כמו שנאמר אם לא נהיה תלויים זה בזה נהיה תלויים זה ליד זה..

עד שדרכה עלי צדיקה עם עקב של עזראלי ולא יכלתי לזוז מילמטר כל החתונה ..

ולא מזיק לריקודים אם יש קצת וויסקי בחתונה

וכל הכבוד על הדאגה לחברה, בעיקר עם אתגר כזה.

שירבו כמותך
מאחל לך הצלחה מרובה ,
את עושה ממש חסד ענק

חסד לשדך זוג , וודאי זוג עם קושי במציאת שידוך
זה משהו ענק

שגם בשביל בחור "רגיל" לגמרי, מצד האמת זו זכיה.

 

כמובן, כל אדם עם יכולתו להתמודד עם אתגרים שונים.

מדהים איך את דואגת לאנשים שצריכים קצת יותר עזרה..
גם השירשור הזה שלך גם הקודם שבו את מצהירה שלא אכפת לך לנסות לצאת עם אנשים עם מוגבלות מסוימת.
אני לא פגשתי שום בנאדם כזה בכל חיי את מדהימה ופשוט מרגשת והלוואי שנזכה להיות כמוך..

באמת חשוב לי להבהיר שאין כאן משהו נשגב מבחינתי ואני בסה"כ משתמשת ביכולת שהקב"ה העניק לי (הכלה יחסית רחבה בתחומים מסוימים).
יחד עם זאת, יש דברים בי שממש דורשים תיקון אז אני מאחלת לך (ולי) שלא תזכי להיות כמוני אלא תזכי להיות את על הצד הטוב ביותר שלך.

מה הסנקציות החיוביות לבחור שלא משלם?
ראית מה קרה לו מסכן.. זרקו אותו

אלא אם כן אתה מסתכל על הסיטואציה הזאת הפוך.. הבחורה הספציפית שזרקה אותו היא לא חלק מהנורמה או שהיא כן חלק מהנורמה אבל זה טוב כי יש סנקציות חיוביות לאנשים שלא הולכים לפי החברה
מה שאם היא זרקה אותו זה חיובי כי הוא לא חושב כמו הבחורה(:

סנקציות שליליות למי שחורג מהנורמה, כלומר הבחורה זורקת (סנקציה שלילית) את הבחור שלא שילם עליה (חריגה מהנורמה, אני באופן אישי רק רציתי לשאול האם זה נחשב פורמלי כי כנראה היא עושה את זה רק בגלל שזה הנורמה וזה חוק ברור וידוע למרות שהוא לא כתוב ואין מערכת רשמית שאוכפת אותו)
מה הסתבכת.

לעומת זאת סנקציה לדוגמא על סרבן גט - היא סנקציה פורמאלית..

חוצפן אחד...

במצבים של יציאה לאנשהו אני מנסה לגרום לה לשלם...

 

אני מקווה שהיא צעירה , כמה מתנות ??

רק לדעת להתכונן עם המתנות

אתה יודע מה אומרים על עודף מתנות כן?
אחד מהקרטריונים של אלימות..

עדיף קודם שתתחתנוו ואז תביא לה את כל המדינה 🤗

לא יצא לי לחשוב בכיוון הזה, של מה הוא עושה בזמן הזה, ומה יהיה לאחר שנתחתן. המחשבה שלך מעוררת מחשבה;)

לקבל זה קל.

כל עוד זה לא בקטע מלחיץ של לקבל מתנה טלית בדייט ראשון או משהו כזה.

 

לתת זה כבר משהו אחר, וכל אחד בנוי אחרת.

 

אני חושב שזה משהו שמתפתח עם הקשר.

כמה בנאדם מוכן לתת מעצמו בהתחלה זה כמובן לא אותה הרמה שהוא יוכל לתת מעצמו כשהקשר כבר מפותח

 

למרות שגם בהתחלה יש קטע של קצת להכריח את עצמך, כי אחרת הקשר לא יתקדם בכלל. כי בפגישות הראשונות עדין אין כל כך קשר נפשי, שזה בעצם מה  שגורם לרצון להשקיע

"מתוך שלא לשמה בא לשמה" וכו'...

תראה שזה לא נכון, ואני חושב שההבדל הוא אם הקבלה הדדית או לא, כי כשזה חד צדדי זה לא נעים להיות בצד המקבל.

לתת זה יותר קל ויותר נעים.. וזה הכי זורם לתת
אבת לקבל זה קצת מביך.

2. האם נוח לכם לתת? כשאני נותן יש לי חשש שהנתינה שלי לא רצויה (או מובן מאליו אבל לא נראלי שזה הדיון), ואני ממש לא רוצה לתת כשזה לא רצוי מהצד השני. לכן כשאני מקבל פידבק חיובי זה מאוד מחזק.
1. האם נוח לכם לקבל? כן, זה הפידבק הכי טוב שיכול להיות

1. נוח לקבל כשזה סביר - תלוי הקשר ותלוי הדבר.
2. הכי נוח שבעולם לתת! אבל צריך לראות שלצד השני נוח עם זה.
נק' למחשבה: לדעתי חשוב לדעת לקבל - יש בזה צד של נתינה גם כן..

כסף שתומך באחרים שעושים חסד.
לגבי שאני ממש יהיה מעורב בנתניה, לא תמיד קל, אבל נגיד העבודה שלי מחייבת אותי לעשות את זה, ואז זה מאוד מספק.

אתה ירושלמי בכלל.

אבל אני נזהר לא לתת מעבר למידה בפגישות הראשונות כדי לא להריץ קשר לפני שהגיע הזמן בשביל לא לפתח רגשות מוקדם מדי.

כבר ממש לא קשה לי לקבל מאחרים. יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני- העני עושה עם בעל הבית. זה מאוד חשוב לדעת לקבל וזה גם מפתח את מידת הענוה.

העבודה העיקרית היא לתת תחושה לאדם הנותן שהוא נתן לי משהו שהיה חסר לי.

אז לשאלתך- אין לי בעיה בכלל לקבל... ⁦⁦⁩

ולגבי לתת- זה פחות קשה מלקבל לכאורה, לא?
אז כמובן שגם אין בעיה לתת

לא נוח לקבל

עובד על זה.

לפעמים אחד קל יותר, תלוי באדם שעומד מולי.
ככל שאני אוהב יותר מישהו, יהיה לי נעים יותר לקבל ממנו. אם יש משקעים שמעיבים על האהבה הזו - הם יפריעו לקבלה.
לתת - זה אמור להיות די קל, אבל איכשהו אצלי זה תלוי בעיקר במצב רוח.

זה אחד הדברים שאני עובד עליהם בשנה האחרונה. לדעת לקבל ולתת למי שמולי את התחושה שצריך אותו/ה.

להסיר את האגו והתחושה שאני 'מסתדר' ולא צריך שום דבר.

לתת הרבה יותר קל לי.

הרבה יותר נח לי לתת מאשר לקבל
על עצמי אני בקושי מוציא ועליה אני לא חושב פעמיים

אני טיפוס שאוהב לא מרגיש נוח עם לקבל

לפוות לא בדייטים ראשונים, שלרוב הם נגמרים שם.
אין לי מה לספר עד שזה לא יהיה רציני. בהתחלה הייתי מספרת וזה סתם היה מכניס אותי ללחץ של הרגשה של צורך בדיווח והפסקתי עם זה.
אם יהיה משהו רציני בע"ה הם ידעו.

הם האנשים הכי קרובים אלי , אז למה לא ,
יש מצבים שההורים חווים כאב כל פעם שמשהו לא מתקדם ,ויורד , אם זה ממש מעציב אז אולי עדיף לא לספר ,

ברגע שאני חושב עלי בתור הורה , ואם הילד שלי לא יספר זה קצת יצבוט לי , אני מבין שכן לספר

אצלי זה פשוט חלק מהשגרה הם שותפים בכל מה שאני עושה , וכיף לי עם זה ,

מסכים לגמרי, אני גם חושב ששיתוף של ההורים זה משהו טבעי שנותן הרבה לבניית הקשר ההדדי

זה נכון שאינטראקציה עם ההורים יכולה להיות לפעמים חונקת, אבל זה חלק מהתפקיד של ההורה- ברמה האישית אני נותן לזה מקום, אם כי ברור גם שזה דורש עבודה אישית מסויימת

גם אני מספר להם.
אבל לרוב הדייטים יצאתי כשהייתי בבית אז ברור שהם חייבים לדעת

אני מהכיוון ההפוך אמא למתבגרים/ות בגילאי שידוכין. מאד כואב לי מי שלא מספר לי, לפחות ברמת דיווח.

את כל כך צודקת! עדיף להתעצב ולהמשיך להתפלל, לחבק ולחזק! מלחוות שתיקה, ואפילו הסתרה מכוונת או תגובות דוחות התעניינות.

חישבו על כך! אתם באמת הכי חשובים לנו כהורים!!!

לרוב, זה קורה לפני שהקשר מספיק להיות רציני.

בעיקרון לא מפרט יותר מדי,

לפחות לא על הדברים החשובים

(כלומר כן איך קוראים לה, מאיפה ומה עושה,

ופחות מה יש בינינו, אם הגענו לשלב שיש בינינו)

אא"כ זה מגיע לשלב של התייעצות,

ואז לי חשוב לשתף את ההורים בהתלבטויות שלי.

אני גרה בבית ומשתפת כשאני יוצאת
בד"כ בפעם ראשונה פשוט אומרת שנפגשת הערב
עם הזמן מוסיפה מידע טכני ואם זה מגיע לשלב של התייעצות אז מוסיפה מעבר

אני אדם עצמאי מדי, כנראה

על הבחור, ואם זה מראה להם מתאים אני יוצאת ;)
סומכת עליהם בעיניים עצומות!!
שונאת לעשות שיחות בירור בעצמי.

ואני בחורה עצמאית ב"ה!!
(פשוט למדתי על בשרי שעדיף שיהיו בירורים ושהם לא יעשו על ידי.. )

לא מבינה מה יש להסתיר בזה,
יש להם כל כך הרבה ניסיון והם מכירים אותי הכי טוב ואוהבים אותי יותר מכל העולם -
הכי טבעי שאשתף אותם..
והם יודעים לא להתערב ולא לתת עצות.. ופשוט להקשיב, ולתת לי להתלבט לבד אם יש על מה..

אני אמנם מבררת לעצמי ושואלת את האחים שלי (חוק הדתיים השלובים..) ולפעמים האחים גם מבררים בשבילי - במקרה שהם לא מכירים את הבחור טוב או שלא מכירים בכלל.

כרגע כבר תקופה ארוכה שאין לי במה לשתף אף אחד.. אבל ב''ה הכל לטובה⁦️⁩

יש הורים שכן מתערבים או נותנים עצות..

ונטתנים לייחס לדעה שלהם ''התערבות מוגזמת'' כשהם בסך הכל מאותתים על משהו לא תקין.

אבל יש באמת מקרים של הורים שמתערבים,
מסכימה שיש..

אבל צריך לדעת לשאול את עצמנו קונקרטית.. מה באמת קורה

כשהקשרים מתקדמים ברור שצריך לשתף את ההורים.

 

אצלי נגיד אני יודע שהם לא מסכימים כ"כ עם מה שאני מחפש אצל הבחורה,

אז אני פחות רואה צורך להתייעץ איתם על הצעות או על קשרים שרק התחילו.

אז משתפים אותם כי לפי דעתי זה צורך טבעי של הורה לדעת איפה הילדה שלו.
אם את עדיין גרה בבית יש חוקים שצריך לכבד.
עכשיו בנוגע לעצות אפשר לתת עצות אבל ההורים שלי זה לא אני .. וההורים שלי יודעים שאני שומעת להם, אבל בסופו של דבר הולכת בדרך שלי (: והם לפחות רגועים שאני משתפת.

אני בן
ולא גר בבית
כך שזה בסדר..

לא זוכרת כבר..
למרות שבהתחלה חשבתי שהתבלבלתי

ככה שלא היתה לי התלבטות.
אחד לקח אותי מהבית (למרות ניסיונות ההתחמקות שלי).
השאר סיפרתי. בשלב מסוים החלטתי לא להסתיר אבל גם לא לספר כל עוד לא מגיעים לדייט שלישי.
ב"ה זה כבר היה לא רלוונטי פעם אחת, אח"כ פגשתי את בעלי.
ואני חייבת לציין שזה היה ממש מעצבן שהרבה דייטים עברו דרך ההורים שלי. למה לא להתקשר אלי? אבל הסופו של דבר אנשים עושים לך טובה....

אם המדוייט/ת לא יספרו? או יספרו יותר מידי וכו?

יש לציין שזה היה רק בגלל שהייתי שיכור (שושן פורים).

הם כבר חושדים לבד..
ואז מספרת,בנפרד,רק לאמא ואז אוטמט זה עובר לאבא
"שומעת,אני יוצאת עם בחור.."

כי אני חושבת שמאוד חשוב לשתף את ההורים זה ממש יכול לעזור.. הם יכולים לתת עצות ולעזור נגיד בבירורים..
ובכללי זה יכול לתרום לקשר עם ההורים..
אני אומרת שהציעו מישהו ומספרת עליו קצת..

כבר כתבתי שאני מצד ההורים.

רוב ילדיי שיתפו, ואני לא חושבת שחקרתי או חפרתי.

קשה מאד שילד או ילדה לא משתפים, וגם מתנהגים בהסתרה, למרות שיוצאים לעיתים מהבית.

תחושה שלא סומכים עלייך, שאת כבר מחוץ... קשה להסביר.

הרבה בכיתי על כך, ובעצם למדתי להתמודד, לשתוק ולחייך, והעיקר המון להתפלל!

ואז לומדים שזה לוקח כוחות נפש שצריך לשמור.. 

הציפייה היא לשתף, ואח"כ קשה לעמוד מול הלחץ, השאלות(גם העדינות), שסופרים לי, את השנים, את הבחורים, את הפגישות.. ואיכשהו לא בכוונה כל המשפחה מעורבת במה שקורה איתי.. ההורים שלי מדהימים אבל זה מתיש

ההורים שלי מאוד קרובים אליי. הכי חשוב להם בעולם שיהיה לי טוב אבל בדיוק בגלל זה הם נגועים בדבר וממש לא עוזרים לי כשאני מספרת להם. הם נלחצים איתי, מתבאסים איתי, מתייאשים איתי וכו'.. וגם מהצד שלי, בגלל שאני מושפעת מאוד מהם אני לא מצליחה להפריד בין מה שאני חושבת למה שהם וזה מקשה מאוד על ההחלטות שלי בדייטים. אז שישי שוב עשיתי את הטעות ושיתפתי אותם והצטערתי על כך קשות. זהו מפסיקה בעזרת ה עד שיהיה רציני או שרק אתן פרטים טכניים.
ואין לי בעיה לשתף את ההורים שלי בהחלטה הזאת.
הן מבינים ומסכימים

בתכלס כשגרים בבית קשה להסתיר
וחבל לבזבז אנרגיה בהסתרה
אני מניחה שגם אם לא הייתי גרה בבית הייתי משתפת אותם במידה מסויימת

עד שזה יהיה רציני..בכללי נראה לי שלספר בהתחלה סתם יוצר לחץ מיותר. כי אז גם מבלי לשים לב אחד ההורים מחכה ל"עדכונים" וזה סתם מסיח את הדעת.. לפחות אצלי. ובכללי אוהבת בהתחלה שזה משהו שהוא אישי שלי. שאני מבררת עם עצמי לבד ורק אחכ משתפת כשיש כיוון חיובי או שלילי