איש אחד עבר בדרכו פעם ליד בית קברות.

לפתע הוא שם לב שיש שם לוויה גדולה במיוחד ושיש טור ע-נ-ק של אנשים שמלווה את הנפטר ואת האבלים.

האיש מסתקרן, עוקף את כל האנשים ומגיע אל אחד האבלים שבראש ושואל אותו מי הנפטר.

האבל משיב לו שזו חמותו שטיפלה בכלב שלו, אך הכלב שלו התעצבן וטרף אותה.

האיש מתלהב ושואל את החתן אם הוא יכול לשאול את הכלב לכמה ימים בשביל חמותו.

החתן עונה לו: בשמחה, רק תעמוד בסוף התור פה מאחור...

אז אנסה להבין.. האור בקצה המנהרה של התור?

ניסיון קלוש

אני כל הזמן מברר זמנים של אוטובוסים במקום פשוט לבוא עם הרכב..

אכן 12 שנה, הוא וארוסתו נפרדו בגלל המלחמה.

או השנייה

מה שיותר מסתדר עם השנים

אני באמת די אפס בתאריכים

אף פעם לא יודעים מי יזכה להיות השליח...

מי ששידך בייני לבין בעלי לא ממש הכיר אותנו (בלשון המעטה).

עד היום לא מצאנו מישהו שהכיר את שנינו לפני החתונה.

מצאנו 2 אנשים שידעו על קיומינו וגם זה לא בטוח....

או חום מבריק, לצורך העניין.

אתה מבין, זו הבעיה עם כל הרפורמים האלה. אם ננעלים על הפירוש שלהם במקום ללמוד כמו שצריך. פוק חזי (בתרגום עברי, תתחיל לצאת. וכמאמר בנות ישראל "שא עיניך וראה" - היכן תישא אותן? בדייטים ובכרמים!) ותראה שיש שיער שחור ומבריק, חום ומבריק, אדמוני ומבהיק, ואפיו לבן ומבהיק. וכנגד זה עשה האל שיער בלונדיני דהוי שלא בוהק בשמש... בקיצור - תתחיל לצאת

אבל עכשיו נראה לי שאולי אתה ממש רציני? חוץ מהקטע של הסמיילי שתקעת שם?

ואם אתה רציני, אז הלו? אתה רציני????

* כי עדיין לא מצאתי עבודה שאני אוהבת להתעסק בה

* כי עדיין לא התעליתי רוחנית מספיק

* כי יש כמה עניינים טכניים שצריך לסדר קודם 

לאחר עריכה:

* כי עדיין לא התבודדתי על זה בצורה רצינית.. 

* כי עדיין לא מילאתי את מכסת התפילות שאני צריכה ;)

כנראה שלא התפללתי מספיק

כי הוא עוד לא דפק לי בדלת

ברצינות.

לא מבינה למה נפלת עלי, תיפלי על אלו שחתמו כך...

אבל אני מרשה לעצמי להגיב, כי אחד הספרים הכי אהובים עלי בילדותי היה פוליאנה. ואין בתגובתי הסכמה או אי הסכמה עם החתימה הנ"ל...

את לקחת את ה'לא מדברת עם בנים באישי' כל כך אישי.... ונתת לו פרשנות באמת פוגעת.

להלן הפרשנות- אני לא מדברת איתך ואיתך ואיתך באישי, כי אני חושבת שאתם מוקצים ושלא כדאי לדבר אתכם באישי. 

והנה פרשנות חלופית- אני מביעה פה צרכים ועושה תיאום ציפיות, ומכריזה בזאת כי איני מדברת עם בנים באישי, יען כי האמונות/דעות/השקפות שלי אינן תומכות בשיחה אישית עם גברים שלא למטרות נישואין, לא בגלל שהם מוקצים, אלא בגלל שיש דבר כזה שנקרא עקרונות. העקרונות האלו אומרים לדוגמה שבמסגרת דייטים מדברים עם בנים באישי ובכל מסגרת אחרת, לא. או לדוגמה עקרון שאומר שלא מדברים עם גברים וירטואליים. למה? כל אחת והסיבות שלה. 

תיאום הציפיות הזה מונע המון אי הבנות ואת הצורך לחזור שוב ושוב על המנטרה הזו, והפעם זה כן אישי כי האדם כבר פנה בתכתובת. 

ושוב- אני לא מצדדת בשום צד כרגע, רק מסנגרת על הצד השני.

והנה הכלל הכי חשוב בעולם- קודם כל! קודם! כל! תגני על הרגשות של עצמך, ורק אחר כך על הרגשות של אחרים, גם במחיר של פגיעה ברגשות שלהם. ולכן בכל סיטואציה אם את חשה שאת לא מספיק מוגנת ובטוחה, תנקטי בצעדים האמורים להחזיר לך את תחושת ההגנה.

ואגב אני לא בטוחה שהגברים פה חווים את זה כפגיעה. מעניין לשאול אותם. את משליכה עליהם רגש פגיעה שאת היית חשה במקומם, אבל זה לא בהכרח נכון.

לא באמת התכוונתי לצאת נגדך, מתנצלת אם הרגשת שנפלתי עלייך.. פשוט סמכתי עלייך שתזרמי

אני מודה שכבר הרבה זמן חיכיתי להזדמנות להעלות את הנושא של החתימה המשונה שהרבה בנות הוסיפו.

וברגע שהיא נקרתה בפניי קפצתי על המציאה.

(אין מישהי ספציפית שאני יכולה לפנות אליה.. כי זה כבר מתווסף כחלק מהנורמה החברתית פה. והנורמה הזאת לא נורמלית בעיניי)

אין לי שום בעיה עם הרצון שלא לדבר באישי, וגם אני לא מדברת עם מי שלא צריך לדבר.

אני פשוט לא מבינה למה צריך להודיע קבל עם ועולם ולהוציא שם רע לאוכלוסיה שלמה.

גם אם הם לא חווים את זה כפגיעה באופן אישי, זה פוגע בהם כציבור. 

כי מה תחשוב בת חדשה שמגיעה לפורום ורואה את כל החתימות האלה?

"ה' ישמור, מה הולך פה? מה הבנים פה עושים?? שומר נפשו ירחק" - וזאת לדעתי הפרשנות הרווחת בפורום.

אני שואלת, מה הבעיה פשוט לסנן באופן פרטי..?

 (אני כותבת את זה לך, כי סוף סוף מצאתי הזדמנות להעלות את זה, לא כי זה מופנה באופן אישי אלייך.

אולי היה עדיף לפתוח את זה בשירשור נפרד.. מתלבטת עדיין אם זה ממקומי או שהם צריכים להגן על עצמם)

בדיוק!!

האם כל מי שלא מוסיף לחתימה מדבר כל היום עם המין השני?

ברור שלא.

ואין סיבה לציין את זה בחתימה בכלל.

וזה משהו שמפריע לי באופן אישי.. @שמשועננים

שאני נראית רע כי אין לי את "חותמת הכשרות" הפורומית.

דכתיב בתנכו האלטרנטיבי של סביון

אהבתי את החתימה

קחי לריאות ותנשמי עמוק.

פוליאנה, אי אפשר לפתוח דיון בלי להבין שיכול להיות שמישהו ישתכנע שאת טועה...

בסופו של יום, כולנו אנושיים - מחפשים את הדרך שלנו בעולם - ולא כל מה שמתאים לאדם אחד מתאים לאדם אחר. במיוחד כשזה נוגע לעניינים שבינו לבינה. צריך לדעת לתת לכל אחד את המקום להניח את הגדרים במקומות שנכון לו. מה גם שלא פעם הגבולות האלה הם דבר דינמי...

זה מזכיר לי שכשאני מדבר עם אנשים (בעיקר בישיבה) על נושאים שקשורים לשמיעת שירת נשים ושאר עניינים דומים, הדגש שאני הכי שם עליו דגש זה שאדם צריך לשאול את עצמו "מה 'עושה לי' את זה", ובהתאם לזה להציב את הגבול. היו גדולים ישראל שהרימו על הכתפיים כלות, בעוד שאחרים נזהרו לא ללכת בדרך עם אישה... (היו אפילו כאלה שטענו ש"קול באישה" תקף אפילו על דיבור בעלמא!).

במילים אחרות, גבולות ברורים לאוכלוסיה שלמה זה דבר לא בריא, בסוגיה הזו. צריך הרבה כבוד הדדי וקבלה של דברים, גם אם ההתנהגות של פלוני נראית לנו תמוהה - כי בשבילו זה החיים עצמם.

בתגובה הקודמת הייתי בטוח שכתבת בציניות גמורה.

אני מקווה שברור לך שהכוונה בחתימה הזו היא לא "אתה מוקצה שלא כדאי לדבר איתה באישי..." ולא "מה הבנים פה עושים?? שומר נפשו ירחק" אלא יותר "אני מעדיפ/ה לא ליצור קשר עם המין השני, נחמד ומעניין ככל שיהיה (ואפילו דווקא בגלל זה)". לא רואה פה שום סיבה לעלבון, דווקא בניגוד לסינון באישי שיכול להיות מייבש ולא נעים.

והיי, אני בעד שתפתחי על זה שרשור נפרד (אם לא בצמ''ע אז אשמח לתיוג).

מי שלא שמה את זה בחתימה אומרת "לא אכפת לי שיצרו איתי קשר מהמין השני".

איך את משווה את זה ללהתכתב בשבת? זה כל כך מובן מאליו?

ובאמת שהצלחת לבלבל אותי: 

בהתחלה טענת שזה פוגע בבנים, כביכול הם לא ראויים לשיחה.

ועכשיו את אומרת שכל כך ברור שהם לא ראויים שלא צריך בכלל לכתוב את זה.

יש כאלו שמקפידים על זה ויש כאלו שלא, לאו דווקא שאחד מהם טוב מהשני.

לא צריך להיעלב, לא בתור מי שלא רוצים לדבר איתו ולא בתור מי שלא עומדת בסטנדרטים של אחרים.

שרשור נפרד? חלילה, זה פוגעני!

"תארי לך שהיו רושמים "לא מדברת עם שמשועננים באישי", וככה בהינף חתימה הפכו אותך למוקצה שלא כדאי לדבר איתה באישי..."

אז להצהיר שלא מדברים עם מישהו זה להפוך אותו למוקצה שלא כדאי לדבר איתו (עשיתי לך הנחה עם ה'לא ראוי' ), ואת אומרת שכלפי בנים זה מובן מאליו. מעליב

ואל תגידי לי שזה בצחוק, ידוע שבכל מליצה יש אמת מציצה...

(רק אל תקחי אותי ברצינות מדי, שאני לא אצטרך להוסיף את זה לחתימה)

"זה לא מובן מאליו ששני המינים בפורום דתי לא מחפשים סתם להתכתב?"

?!

גם אני הופתעתי כשראיתי את החתימות האלו כשהתחלתי להשתתף פה בפורום אבל זה לא גרם לי לחשוב רע על הבנים. רק חשבתי, מעניין למה הן כתבו את זה. המחשבה שלי בעיקר היתה שהן יותר דוסיות מהאחרות והחתימה הזו זה מה שמאפשר להן להיות חברות בפורום ללא שום הסתייגות. 

ואם זה נושא שחשוב לך, אז סחטיין על הנצלוש. אין כמו לפתוח דברים בתקשורת פתוחה. למה להשאיר דברים בלב?

לימודים מעקבים זיוג 

בקרוב אצל כולםםםםםםםם

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.