מדובר על בן אדם שחזר בתשובה!

איך בדיוק העובדה שהוא יתחתן עם בחורה צדיקה יגרום למישהו לחטוא?

אני ממש לא מצליח להבין.

היהדות ממש לא מחזיקה מהשיטה הזאת.

בכל הדורות יש סיפורים על חוטאים גדולים שחזרו בתשובה והפכו לרבנים גדולים, ואפילו למנהיגים.

וכמובן הרבה אמרות, כמו "במקום שבעלי תשובה עומדים.."

אז מאיפה הגישה הזאת שחטא בהכרח משפיע לעולם ועד, ומי שחטא ישאר סוג ב'?

קודם כל צאי מנקודת הנחה שלצערנו רוב הבחורים כן נפלו בזה.

מי שלא רוצה שידוך כזה זאת זכותה (לא משנה שאין לה כ"כ דרך לברר), ההפסד שלה.

אבל רק אל תהפכי אותם לסוג ב', ואם מישהי צדיקה מתחתנת איתם זה נותן לגיטימציה לאחרים ליפול,

זה בעיקר מה שהפריע לי בתגובה שלך.

שיש יתרון למי שנטמא ונטהר על מי שמעולם לא נטהר.

למרות שמבחינה הלכתית אין ביניהם הבדל,

על השני התורה אמרה שהוא טהור ועל הראשון - לא.

אני לא נוגע בדבר.

יש לי נוקיה בלי אינטרנט, למרות הפצרות חוזרות ונשנות מכולם, בערך.

ב"ה במהלך הפגישות לא נכשלתי מעולם בנגיעה וכו'.

רק חורה לי על חוסר הקבלה של בעלי תשובה.

אם הקב"ה מקבל אותם אליו, גם לנו מותר לקבל אותם.

פעם מישהי סיפרה לי על כישלון שלה (לא נפרט),

והיה ברור לי שהיא צדיקה היום, ועשתה תשובה שלמה,

ולכן היה לי ברור שאני לא מסיים על דבר כזה קשר.

לביינישים שבינינו:

"הנה אין הבדל בין איש שלא נטמא לעולם במת

ובין איש אשר נטמא כל ימיו ואח"כ טבל והזה עליו ג' וז',

אלא שזה אשר הוזה עליו יותר גדול המדריגה בטהרה

לפי שהפסוק כבר שפט עליו שהוא טהור" (פרה ג, ג)

ר' צדוק מדבר על זה שיש צדיק גמור שפסול לעדות,

למשל מלווה בריבית שהרהר תשובה ולא קרע את שטרותיו

(תקנת השבים).

הוא צדיק, ויש לו משקעים מהעבר, מה לא מובן בזה?

בלי שום קשר, אני מאמין גדול בתשובה,

ושמעתי מבחור שהיה עמוק בתוך הבוץ הזה,

שהוא עשה עבודה ענקית והיום נשוי באושר פלוס,

לאשה יראת שמיים עם זוגיות קדושה וטהורה.

מקובלנו שיש תמימות שנייה,

שלא נשאר שום רושם אחריה.

לא שאני לא מבין אתכם, מסכים איתכם לגמרי.

רק אם אני מקבל את המושג תמימות שנייה,

או תשובה מאהבה שזדונות נעשים זכויות,

אעדיף לדון ע"פ ההווה מאשר ע"פ העבר.

אם לא נשאר כלום מהעבר - מה אכפת לי ממנו?

שאדם כבר נפגש עם המורכבויות ועם שאלות של כפירה,

ואעפ"כ באמונה שלו יש מימד של תום (מעבר לתשובות לשאלות וכו').

לדעתי, מניסיוני הדל בזוגיות,

גם שם העיקרון הזה שייך,

ומסתבר שהרב גינזבורג כתב דברים דומים

(ומסתמא ממנו הושפעתי. מצ"ב).

עוד יוסף חי - אלול: תמימות שניה

וגם מהתמכרות אפשר להשתחרר

אני מאמין שע"י תשובה אמיתית גם הבעייה הזאת נפתרת.

(אני אישית לא חושב שזה כ"כ הימור אבל בסדר)

איך את חושבת שאפשר לברר את זה?

אני לא בטוח שלשאול אותו זה רעיון טוב, וגם יכול להיות שהוא יסתיר.

ואצל כל גבר (וגם אשה אגב) ההימור הזה קיים,

גם מי שלא נפל לפני החתונה עלול ליפול אחריה.

ולצערנו בדור שלנו הרבה נופלים בזה,

אם יתחילו לפסול גם בחורים שכבר חזרו בתשובה, לא ישאר הרבה עם מי להתחתן.

לצורך העניין אם מישהו מכור לסיגריות/ אלכוהול והוא עובר בכל עת שהוא צורך אותם על לאווים כאלה ואחרים וכעת הוא חוזר בתשובה אז מבחינה רוחנית כל העוונות נמחלו, אך בשטח הנזק הבריאותי וההתמכרות עדיין קיימים והדברים האלה מצריכים התמודדות. כנראה שרבים יחליטו בצדק להעדיף שהבחור יטפל בעצמו ויחזור לנורמה ורק אז לצאת איתו...

לפי מה ששמעתי מחבריי, 90% (ואיכא דאמרי 95% ואף 99%...) מהנוער הדתי נחשף לתכנים לא צנועים מרצונו (די בטוח ש"מרצונו" היה כלול באמרה) לא יודע עד כמה זה נכון, אבל כשנוטים לא להכחיש אותו מתחיל להסתבר שזה המצב בשטח. אז כשזה המצב בישיבות נחשבות אני בספק אם לבנות יש מה לעשות בנידון. כמובן שיש הבדל בין מישהו שנחשף לכך מספר פעמים בעבר לבין מי שנופל בכך פעם במספר חודשים לבין מי שמכור לתכנים הללו כיום...

הנה מקור בפניני הלכה ח – איסור עישון | פניני הלכה  עיין בשו"ע סימן לב' - לג'

לא כתוב בשו"ע שאסור להסתכל בפורנוגרפיה ולא כתוב שאסור לנסוע במכונית ולהדליק חשמל. אם אתה רוצה להתנהג כמו קראי זאת בעיה שלך. יש עשה של "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד" וכשיש המצאה חדשה שמזיקה לגוף האדם היא נכנסת בכלל זה, כשם שאיסור צפייה בתכנים כנ"ל נכנסים בלאו "ולא תתורו אחרי לבבכם"

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.