פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 739)

כאילו כל מי שמתחתן עם הראשונה או השנייה שנפגש איתה הוא סתם תמים,

ושאין להם חיים מאושרים.

לא צריך להנמיך אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמי,

צריך פשוט לא להשוות את עצמי עם אחרים.

יש אנשים שנגזר עליהם משמיים לעבור יותר קשיים בדרך.

וכמובן שבהינתן מצב קיים חשוב לראות את היתרונות, כמו שהקטע הזה מיטיב לעשות. רק זו תמימות להאמין בכך מבלי לראות את כל התמונה...

משתדל לקבל באהבה את הטוב ואת הרע מאתו ית'.

אם הקב"ה היה רוצה אותי נשוי - הייתי מבסוט,

אבל מסתבר שהקב"ה רוצה אותי מיוסר בדייטים - מקבל.

מבין שזה מה שהוא בחר לי,

בחכמתו ובחסדו שאין להם קץ ותכלית.

זכותו.

סה"כ הוא מלך העולם,

לא אני.

למה לחיות בסרט, במעין תשובה של רמיה?

אפשר לעבוד פנימה, ולגלות את ה' בתוך הקושי.

איך אמר פעם ת"ח לחבר שלי, בהקשר אחר

('היא ממש צדיקה, ואוהבת תורה, אבל לא בת ת"ח...?'):

'זה הבדיעבד שלך, אבל זה הלכתחילה של הקב"ה'.

זה נראה לי היחס הנכון למצב הזמני המייסר של הרווקות.

אם אני זוכר נכון...

גם אם זה הוא אמר לו, למיטב זכרוני...

תתעניין  במקום שאתם הולכים לגור

האם יש שם ישיבה גבוהה? או ישיבה כלשהי?

להתחבר אליהם..

לפעמים יש כאאלה שיש בהם מסלול כולל כלומר לאברכים..נראה לי..

ובכללי להתעניין בגרעין תורני באזור שאתם הולכים לגור... כמה שיותר קדושה ויראת שמים..שיעורי תורה וקהילה.. 

קודם כל אשרייך! זו לא החלטה פשוטה. באמת להפנות את הכוח לבניית הבית מתוך תורה אחרי שנים זה משהו מרשים.
יש מענה בהרבה מקומות, השאלה מה אתה מחפש. איזה סגנון ואיזה כיוון. 
בסופו של דבר מי שמעוניין בתורה, כמעט כל מסגרת תסכים לקבל אותו ולעזור לו למצוא מערכת מתאימה בתוכה.
אתה צריך לברר עם עצמך לאיזה כיוון אתה רוצה ללכת, יש כמה שאלות משמעותיות-
גוש או קו? התפיסות והגישות הן שונות, מי שבחשיבה ובאופי שלו מתאים לצד אחד יקשה עליו ללמוד במקום שמאוד מחנך לצד השני.
כמה קשר עם הרבנים? יש מקומות שבהם הרבנים הם בשמיים וצריך להתאמץ מאוד בשביל להגיע לקשר אישי, יש מקומות שבהם הרבנים יותר נמצאים איתך.
כמה דגש על בניית אמונה לעומת לימוד גמרא ישיבתי? שוב יש מקומות שבהם לימודי אמונה הם יותר תופסים נפח וחשיבות לעומת אחרים.
זה נראה לי הבסיס שצריך לחשוב עליו ולפי זה לחפש.

עזרת לי.

אני מתחבר לגישה של ישיבות הקו, לא תורת החיים.

זה בגדול מה שאני יודע בבירור.

אני בטוח שאצטרך גישה לרבנים.

אני רוצה את הבסיס, אין לי אותו. כרגע רוצה הכל- לא יודע למקד. 

חלום שיש לי הרבה זמן.

שמח לשמוע שאתה חושב שכל מסגרת תסכים לקלוט אחד כמוני כי אני קצת עוף מוזר..

אני יודע שיש הרבה ישיבות שמתאימות לחוזרים בתשובה במגזר החרדי ותהיתי אילו ישיבות יש בציונות הדתית לאחד כמוני.

מבחינת מיקום רצוי שיהיה באיזור ירושלים.

וקשה לי קצת להודות בה.. אני צריכה לחשוב על זה..

אבל בכל זאת משהו בי משתוקק שיציעו לי כבר איזה מישהו שאני פשוט ממש ארצה ויהיה ממש יתאים..

רק פעם אחת הייתה לי הצעה שממש התלהבתי עליה. כל השאר היו הצעות טובות, בכיוון, אמרו עליהם דברים שמאוד התחברתי אליהם, אבל לא באתי מספיק מולהבת..

תודה רבה!
התחברתי מאוד למה שכתבת..

בהחלט נקודות למחשבה להיכנס איתן לשבת

דורש הרבה אומץ להתמודד עם הפחדים שלנו והחסימות שלנו

אבל זו הדרך הנכונה

בהצלחה

בראש השנה שאלו למה לא אומרים "שערי נישואין"  

כנראה שמעבירים לנו מסר שבעניין הזה אנחנו המפתח להצלחה שלנו 

מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב

סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב

סא - ע
פא - צ

מזל טוב לרגל היותך דודה טריה ! (ועוד עם נסיון בגננות, אז בכלל שווה)

יאלה מחכים למזל טוב השני 

איזה אושר 

כמה שהיא זכתה האחיינית הזו היא עדיין לא יודעת 

שיהיה תמיד בשמחות 

בס"ד

ובהזדמנות זו מזל טוב לך יקרה!!

רציתי לכתוב לך כבר מזמן בווצאפ אבל עומסי החיים השכיחו זאת ממני...:/

קודם כל מתכון למלא בעיות, ולדעתי אי אפשר לנהל ככה בית באורח חיים דתי.
גם הזוגות שכבר יש כאלה, בעייני הצד שדתי הוא לא בדיוק דתי.
אפשר לכבד את הדת והכל, אבל האורח חיים הדתי הוא דיי נוגד את האורח חיים החילוני..
בקיצור חבל שכך..

גם אני חוויתי (וחווה) משהו דומה...

אין לי הרבה עצות (הייתי שמח שיהיה לי גם לעצמי)... אבל מה שכן אני בהתחלה בעיקר חשבתי על כמה צער היא גרמה לי (כביכול) וממילא זה קצת גורם לפחות רצון בקשר, אבל עכשיו אני בעיקר משתדל לחשוב דוקא על כל הטוב שקיבלתי בקשר הזה וכמה הוא קידם אותי (גם הקשר וגם הפרידה), וממילא זה גורם ליותר הבנה של הענין שהיה בקשר מצד ההשגחה האלוקית [כפי שגם אתה כתבת] ואפילו שכנראה כל אחד יקים את ביתו בנפרד...

נוסף על כך, קרה שנפגשתי אח"כ עם מישהי שגם הרגשתי איתה טוב, [ואפילו שזה היה רק התחלה של קשר, אבל היה נראה שיוכל להתפתח משהו ולמרות שבסוף זה לא קרה] ואמרתי לעצמי שאין שום סיבה שאני ארצה דוקא את מי שנפגשתי איתה בעבר, שהרי יש עוד אחת שטוב לי איתה, וגם אם זו לא זו, אולי זו תהיה הבאה...

ועוד משהו, אם ימטרידות אותך מחשבות של אולי אתה צריך להציע לחזור, לענ"ד ממש כדאי לנסות אפילו בשביל לשמוע את הלא ולהבין שזה סופי...

בכל מקרה, ממש ממש מבין את הצער שלך...

מאז כן יצאתי ואפילו היתה אחת שחשבתי שזה אולי הולך למקום כלשהוא אבל גם זה נחתך אחרי שבועיים וחצי בערך.

להגדי שלא ניסתי לדבר איתה?? אז כן נסיתי. כתבתי לה מכתב די ארוך שבוע אחרי הפרידה עם כל המחשבות שלי ושאולי כן יש על מה לדבר. אבל היא לא רצתה.. ואין לי באמת מושג על מה זה נחתך..

רק רוצה לשכוח אותה

עדיין יש לי רגש אליה אבל השכל אומר לא!

אני לא רוצה לפתח כל מיני ציפיות ולא לחשוב עליה בכלל . לא רוצה להתאכזב שוב.

אם היא היתה מבולבלת במשך 3 חודשים אז אין סיבה שעכשיו אחרי הקשר משהו יסתדר לה בראש.

וכבר כתבתי, ששבוע אחרי שהיא חתכה אני כתבתי לה מכתב כדי לראות ממנה אם יש למה לנסות שאולי נחזור. כי לא היתה סיבה שאפשר להגיד שבגללה זה נגמר. אין לי ספק, רק עוד קצת מחשבות.

(איזו כותרת דרמטית...)

שמע, באסה, מבין אותך, קרה לי יותר מדי פעמים.

קודם כל, תהיה רגוע, עוברים את זה.

תנסה באמת להוציא הכל,

קח כלי נגינה ותנגן שירי חתונה

(או 'מה אעשה' של ארז לב ארי וכדו'. 

מאוד מתאים, אבל אקורדים קצת קשים...),

תפרוק, תצעק להשי"ת, תתנקה מכל מה שיש בתוכך.

אהבה זה כוח, לא חולשה,

ופשוט השקעת אותו באישיות לא נכונה. קורה.

לא תמיד צריך את זה, ולרוב הזמן עושה את שלו.

אבל אם אתה צריך - תפרוק.

מקווה שתתנחם מהר, ותמצא אותה מהר

כ"כ מזדהה אתך,

גם לי היה קשר משמעותי ודי ארוך, ולצערי הרב מאוד ניתקנו. 

עכשיו לפני שנה, אלה היו הימים שנפגשנו, וכל דבר מזכיר לי את הפגישות ובכלל את הקשר ואיך הרגשתי.. 

לצערי במהלך השנה הזו אני לא הצלחתי לשכוח, כמעט כל יום אני בוכה על זה, 

מאוד קשה לי.. יותר קשה לי המחשבה שאין עוד מישהו כזה, נפגשתי עם בחורים אחריו, והכל היה כ"כ לא שם.. 

במקרה שלי, חודש וחצי אחרי שנתקנו את הקשר הבחור התארס. 

לא יודעת איך הוא הצליח להמשיך הלאה כ"כ מהר, כשאני אחרי שנה עוד בוכה עליו.. 

אין לי כ"כ פתרונות בשבילך, מצטערת.. 

ניסיתי להדחיק, לומר לעצמי שכל פעם שהוא עולה לי במחשבות אני אחשוב מיד על משהו אחר, אבל זה פשוט לא עובד.

רע לי וקשה לי עם זה.. מקווה שיעבור לי, לך ולכל אחד עם מקרה דומה.. 

מזכיר את הסיפור שלי, רק שאצלי עוד איכשהו אני מתנחמת בזה שהוא עדיין לא התארס...

תשמעי, אחות. כואב  

בדרך שבה רוצה האדם...מוליכין אותו.. 

מכירה בחור, שקצת הזכיר לי את מה שכתבת על עצמך.. בזמנו ממש תהיתי מי תתאים לו כי הרי הוא לא פה ולא שם.. 

באיזשהו שלב גם הוא הבין את זה.. ו.. לא שאני ממליצה לך על הדרך הזו, אבל הוא פשוט הפסיק לחפש, (וגם כי הוא קצת עבר לעולם החילוני..בזה לא משווה ח"ו ל"ע) הוא הבין שכל הבחורות שמציעים לו בשידוכים, גם אם הכי מודרניות זה פשוט לא שם.. 

ואז הוא הכיר מישהי בדיוק בדיוק בדיוק לטעמו. בדיוק מה שהוא חיפש. 

אז הנקודה היא, שהרצון שלו והשאיפה התגשמו. אני מאמינה שלרוב האנשים זה קורה. השאלה היא לאן אנחנו שואפים. 

הייתי ממליצה יותר לגבש את עצמך, בשביל עצמך, לא בשביל אף אחד ושום דבר. אלא אם כן אתה לא מרגיש צורך בכך. ובעזרת ה' תבוא האחת שמתאימה רק לך. 

בהצלחה רבה,

ומקווה שלא פגעתי או משהו עם ההשוואה, פשוט הזכיר לי.. 

ותמצא את זו שמתאימה לך

גם אצל בנות יש הרבה תחומים אפורים ולא הכל שחור או לבן

לבנות יציבות בחיים.
הבעיה המרכזית שאתה מתאר היא חוסר יציבות. תקופה באה תקופה הולכת. רגל פה רגל שם.
אישה מחפשת יציבות בחיים עם בן זוג. זה נכון שגם עם הקשר והנישואים וה"עול" מגיעה היציבות ובגלל זה "טוב לגבר כי ישא על בנעוריו", זה בונה את היציבות הנצרכת לחיים, אבל צריך להתחיל מאיפשהו.
אם זה עניין של קושי - קושי זה דבר אחד. 
אם זה עניין של חוסר הכרה בערך הדברים - זה דבר אחר. 
 

אתה צודק, בחורות דוסיות רוצות יותר מהמקום שאתה נמצא בו ובחורות פחות דוסיות לא מתאימות למקום שלך כשאתה "למעלה".
אתה פשוט צריך לבחור איפה אתה נמצא ואולי למצוא מישהי שמוכנה להאמין בך שתחזיק את עצמך למעלה בסוף.

מה הסיבה שאינך מתפלל או מברך? משהו מפריע לך/ סתם (במילים אחרות: חיסרון בהפנמת חשיבות התפילה)/ משהו אחר?

יש ספרים שמאוד עוזרים להתחבר לתפילה (כשאתה מבין את המילים של התפילה אתה פשוט נמשך אחריה. מניסיון- זה העלה לי את התפילה ברמות. תתפלא אבל יש ספרים מעולים על התפילה. מה שצריך זה רק לקרוא אותם בתשומת לב).

לפעמים משהו קטן באמונה יכול להפריע להתחבר לתפילה, ועד שלא עולים עליו הבעיה לא תיפתר.

אז נקודת המפתח היא: מודעות עצמית.

השאלה היא: האם אתה רוצה לשנות את זה או לא?

תדע לך שאנשים לפני שהם מחליטים להיפגש הם עושים עבודת עומק (בעיקר מודעות עצמית), ז"א הם לא משנים את עצמם- הם מתקנים את עצמם. כלומר שאינך צריך לעזוב את הכשרונות ושמחת החיים וכו'- להיפך, זה עוזר לך להיות אדם יותר שלם, שמח ומלא בחיות.

הרעיון הוא שכשאדם בונה בית הוא צריך לחשוב על דבר אחד: אני בונה בית בעם ישראל, אני רוצה שהוא יהיה קדוש וטהור מלא שמחה וחן; אני רוצה שהבית הפרטי שלי יהיה חלק מבנין האומה. לכן אעשה את ה-כ-ל בשבילי, בשביל אשתי לעתיד, בשביל הילדים שיהיו לי והכי חשוב- בשביל עם ישראל. יש כאן הזדמנות נפלאה ודי נדירה לתקן את המידות. אסור להחמיץ אותה.

סליחה על האריכות, אבל לעניות דעתי הנושא הוא חשוב מאוד.

כמו שכתבת- יהודי ירא שמים זה יהודי ששואף להידבק בה' (גם אם בפועל זה קשה ולא הולך). אז אשריך! 

ונראה לי שבחורה דוסית שתוותר עליך תפסיד.

לכולם יש עליות וירידות, והרבה מזה נובע מכל מיני עניינים שפתירים מאוד, במיוחד כשיש שמחה של זוגיות...

אתה רואה את עצמך, בהווה - קרי לפני חתונה, עובד על זה? אם כן, למה לא לחפש בחורה ברמה נכונה?

מה זה שיטות חוליות?

יש כאלה שזה באמת חול, וזה לא אידאלי אבל זה לא נורא.

ויש כאלה שזה לא חול ואנשים חושבים שזה חול...

הנה:

http://ckb.panag.co.il/Content/Images/uploaded/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94/Karov-205-E%20(1).pdf

אבל אולי דרך האתר שלהם תוכלי לברר קצת יותר:

מצאתיך | זוגיות

דף הבית - עומק הקשר

בהצלחה! 

ונח לי לכתוב לך כי כרגע אני לא פנויה לקבל מתאמנות אז אני ממקום לא אינטרסנטי, אלא רק מנסה לענות לשאלותייך.

כמובן עונה לפי איך שאני רגילה לעבוד, כי זה יכול להשתנות ממאמנת למאמנת.

מדובר על מפגש של כשעה פעם בשבוע. יכול להיות פנים אל פנים או טלפוני.

את צודקת שלא קל להגדיר בדיוק מה זה, כי הדרך הכי טובה להבין היא לחוות אימון. זה כמו להכיר שפה חדשה.

תהליך אימון טוב מכיל ליווי של המתאמנת לפי הצרכים שלה. הרבה פעמים הוא כולל הכלה והקשבה, הרבה עין טובה שעוזרת למתאמנת לקבל את עצמה במקום שהיא בו, עבודה על בירור הרצון, כדי להגיע לבהירות ותחושה ברורה של מה המתאמנת רוצה, ובכלל עשיית סדר פנימי ובהירות במטרות של המתאמנת ובדרכים להגיע לשם. זה כולל גם ליווי בקשר קיים ועבודה על מה שיקדם אותו או ליווי בדרך ליצירת קשר. יש גם עבודה על מחסומים פנימיים שעוצרים את המתאמנת מלהשיג את מה שהיא רוצה, וזה מסע שמי שעוברת אותו ממש יכולה לקבל את עצמה במתנה מחדש כי ההשלכות של זה הן בכל תחומי החיים.

העלויות שאני מכירה הן בין 200 ל-350 שקלים למפגש. 

זה ממש על קצה המזלג... אם את רוצה מוזמנת לשאול אותי עוד ואענה בע"ה כשאוכל.

ושאלת אם מומלץ אז בעיני ברור שכן.. וגם בעיני המתאמנות שלי אם תרצי יכולה לשלוח לך בפרטי דברים שכתבו לי מתאמנות אחרי (או במשך) תהליך אימון שיעשו לך חשק

אבל בהחלט תברר על האופי שחשוב לך בנושא.

לצורך הדוגמא הדבילית:

אולי היא גדלה שנים בהתנחלות,

ורק בשנים האחרונות משפחתה עברה לעיר.

וגם בלי זה, אולי היא למדה באולפנה כזו,

או איכשהוא נהייתה כזו, בדיוק כמו שאת רוצה?

בכל מקרה, הלוואי שתמצא אותה בקרוב,

מהרה, מהרה

לא יהיה לך למי לסלוח...

אנשים שלא מתאימים לאופי של המקום שהם גרים בו.

אולי כדאי לנסות לדייק מה הנקודות שחסרות לך/מפריעות ב"עירוניסטיות" ועליהם לברר?

אילו הבדלים עצומים אתה רואה בין עירוניסטית למתנחלת? נשמע לי שאתה קצת מגזים.

אבל באמת מעניין אותי, באילו הבדלים כבר מדובר?

פשוט בעירוניות תברר יותר את הסגנון.

בגלל הסיבה הפשוטה שאני עובדת בחופש בקייטנה, 

וואי, זה נורא קשה, אבל ב'ה שיש עבודה.

רק איפה הדייטים??