יום אחד הציעו לאוריה חג'בי להיפגש עם צבי יהודה הומינר שהיה גם 'תלמיד חוכם', וגם שירת שנה וארבע בצבא בתוך לוחם, וגם.. חתיך לא קטן ובכל זאת הציעו לה להיפגש איתו. לא לצאת, כי 'לצאת' זה לא של דוסים הארד קור שיושבים ולומדים במעוז הציונות הדתית שבקריית משה, זה יותר שייך לאלה שבשבילם עולם התורה הוא עוד תחנה לפני החיים האמיתיים, או ככה לפחות רואים את זה אלה שקוראים ל'לצאת' 'להיפגש' ול'דייט' הם קוראים 'פגישה'.
ואוריה חג'בי, עם כל הרצון שלה לצאת או אפילו רק להיפגש עם צבי יהודה הומינר שהיה ממש הבחור ה'נכון' בכל הפרמטרים אבל בעיקר בעיקר חתיך לא קטן עם העיניים הירוקות העמוקות כמו ים שהיו מתמלאות בעומק של רצינות ואש של תורה כשהיה פותח את הגמרא בין הקפה להקפה בשמחת תורה והיא הייתה צופה בו מעזרת הנשים ויודעת שאין סיכוי שצבי יהודה הומינר שאז אוריה חג'בי לא ידעה בכלל את השם שלו יצא איתה איי פעם, היא ממש התלבטה אם להסכים לצאת איתו.
כי זה נכון שצבי יהודה הומינר חתיך לא קטן, אבל הוא בעיקר בעיקר בייניש אמיתי בכל רמ"ח אבריו והדוס המושלם בכל שס"ה גידיו והיא... לא. טוב, יותר נכון היא ממש לא. כי אוריה חג'בי הלכה לצבא כדי לעשות בדווקא לרב משה מן שהיה הרב של האולפנה ואמר לכולן שלא להתגייס ואוריה חג'בי שנמאס מהצביעות של הרב משה מן היא הטיחה בו מול כל השכבה שיפסיק להתעלם מדעת המתירים גיוס נשים והתגייסה למודיעין של חיל האוויר, וכשצבי יהודה הומינר ישמע שאוריה חג'בי לא הסתפקה רק בשירות מלא אלא גם הייתה קצינה מצטיינת הוא בטח יגלגל אותה מכל המדרגות אפילו שרק בזכות הקק"צ היא התחילה להתפלל שלוש תפילות ביום ולומר את פרקי התהילים של אותו היום כך שהיא מסיימת את ספר התהילים מדי שבוע.
אבל הדבר שהכי הפחיד את אוריה חג'בי שהייתה אחת הבחורות המבריקות ביותר שהאולפנית הוציאה ואפילו הרב משה מן הודה בזה בחריקת שיניים בטקס הסיום של מחזור כ"ט (כבוד!) היה שהיא תצא מטומטמת ליד צבי יהודה הומינר כשהוא ידון בהוויות אביי ורבא ואם היא, שאמנם לומדת דף יומי אבל לא שורקת הלכה ולא יכולה להתכתב עם חברים בארמית לכיף שלה, תעיר הערה תלמודית אז צבי יהודה הומינר בוודאי יפטור אותה באיזו תנועה לא ברורה של היד ויחזור אל המסכת שהוא ילמד באותו רגע.
אז אוריה חג'בי החליטה שהיא לא תיפגש עם צבי יהודה הומינר. אמנם אולי הוא יהיה שונה מאותם דוסים פוצים שהיא פגשה עד היום שהתנשאו על ה'לימוד' שלה ואמרו לה שעדיף שהיא תזכור את ההציטוט מהירושלמי שאומר ש"ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים" ויתעלמו בהפגנתיות כשהיא תצטט את בן עזאי שאומר "חייב אדם ללמד את בתו תורה". אולי צבי יהודה הומינר יהיה שונה, אבל אם האש של תורה שבעיניים הירוקות האלה יכנסו ללב של אוריה חג'בי וישרפו אותה מבפנים, הלב שלה ישבר בצורה כואבת למדי והיא הגיעה מזמן למסקנה שעדיף לה איזה אחד שיקדש בליל שבת וילך למחרת בבוקר למשחק כדורגל אבל יעריך את התורה שיש בה מאשר מישהו שיהיה מעולמה של תורה, אבל ידרוך עליה ויעשה אותה לקטנה בעיני עצמה.
ועוד איזה חצי שנה שמחת תורה. אוריה חג'בי תלך לעזרת נשים כמדי שנה ותסתכל על צבי יהודה הומינר פותח את הגמרא בין הקפה להקפה, ואת העיניים הירוקות שלו מתמלאות באש של תורה. היא תצטער על זה שהיא אמרה לו לא לפני שהיא בכלל ניסתה, ואז צבי יהודה הומינר ירים את העיניים הירוקות העמוקות שלו אל עזרת הנשים ויחייך אליה, ולפני שאוריה חג'בי תספיק לחייך אליו בחזרה, הבחורה היפיפיה שלידה תרים בביישנות את היד שלה לשלום כשעל האמה שלה מנצנצת טבעת יהלום ונשק של לוחמת תולה לה על הכתף הימנית, ואמא של צבי יהודה הומינר תיתן לאותה בחורה חיבוק ותלחש לה באוזן כמה שהיא וצבי יהודה וכל משפחת הומינר חיכו שהיא תגיע ואוריה חג'בי באותו רגע תאכל לעצמה את הלב שהיא לא נתנה לצבי יהודה הומינר צ'אנס ולא האמינה שיש כאלה שכמה שהם ביינישים אמיתיים בכל רמ"ח אבריהם והדוסים המושלמים בכל שס"ה גידיהם כמו הרב משה מן, הם יכולים לקבל אותה כמו שהיא.
#כשדוסים_יוצאים