פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 792)

עכשיו רק צריך שהוא יחלק שוקולד

"הסנדלר הולך יחף"

קראתי פעמיים כדי להבין קצת יותר לעומק...

היא לא בדיוק סמל הצניעות

בלשון המעטה.

אולי כי לא נכנסתי לפרסומת עצמה?!
רק זוכרת שראיתי את המילים האלה

מהסוג המתנשא.
כי לי מפריע ומעצבן עצם זה שהם נעולים רק על אקדמאים

פשוט הכותרת שלי היתה מנוסחת ככה
שנראה כאילו כתהת שבהחלט אני היחידה שמפריע לה...

לא מבין מה מפריע לך..

יש אנשים שנמאס להם

רק לדעתי הפרסומת לא מספיק צנועה?

אצלי פרסומת על מחלות לב.

בעיקרון הפרסומות הללו הן של גוגל ואת יכולה ללחוץ לא להציג אותה שוב

בהחלט מפריע ומרגיז באתר דתי.. יישר כוחך!

נפתחו על זה מלא שירשורים המשוב עד שהגיע תשובה מהנהלת האתר - שהם מקבלים על זה הרבה כסף אז מי שיש לו בעיה שיתקיים סינון.
בעיני זו תשובה קצת בעייתית...

תסמוך עליו.
הוא איתך
ובשביל שיהיה לך
טוב

אבל תא יותר מידי מצליח לראות את זה!
עברתי כבר כ. וכמה קשרים, ואף אחד לא היה קשר שאפשר לקרוא לו קשר.. אלא יותר בקטע של היכרות ראשונית..
לא מצליח כבר להבין איך קורא המוסד הזה של נישואין..
לא יודע אם אני הבעייתי, או שסתם לא הולך...

הכל טוב,אל תיתן ללחץ לשבש לך את האמונה!
הקב"ה תמיד איתך ויודע בדיוק מה עושה,
בזמן המתאים הכלה שלך תגיד גם בלי שתבקש,אתה פשוט חייב להאמין בבורא עולם יותר ויותר!
יותר תפילות,יותר שיחות התבודדות,יותר תודה על מה שיש לי מאשר בקשה על מה שאין לי, ומאמינה שיהיה טוב בעז"ה 😁

בהצלחה!!

צריך באמת לשנות גישה!
אבל באמת אני לא יודע, אף קשר לא התקדם ליותר מהיכרות ראשונית!
מה עושים?

התבשלות,בגרות,צורת דיבור,צורת התנהלות ליד הבחורה,מראה לחץ,שאלות חוקרות מידי..
הרבה דברים יכולים להשפיע.

אתה יכול לעבור פגישה פגישה בראש ולנסות לחשוב מה שאלת ,אך שאלת,אך התנהגת..ואז יירד לך האסימון.(למרות שלא חושבת שזה יתרום יותר מידי..😌)
עדיף כמה שפחות לשאול למה זה קרה לי וקורה לי. ולהאמין ולהתפלל יותר ולדבר עם בורא עולם שיאיר וידריך אותך לדרך הנכונה בשבילך!

אל תתן לזה להוריד לך את הבטחון העצמי

 

זה הכי חשוב

מה שפרטת פה קורה גם אצלי.

 

לא היה לי קשר רציני יותר מהיכרות ראשונית,

למרות שתמיד אמרו לי שבטח אני הבררנית וכו' וכו' וכו'

 

הייתה תקופה שהדימוי העצמי שלי שהוא גבוה בדר"כ-

ירד ממש לתהומות.

 

הייתי בטוחה שמשהו דפוק אצלי וכולם יודעים משהו שאני לא יודעת.

 

וזה לא היה כייף.

בכלל.

 

אנשים טובים וחברות מדהימות עזרו לי להבין ולברר עם עצמי

עוד יותר,

מי אני ואיזה חיים אני באמת רוצה לחיות ועם מי.

ומשם להבין מי מתאים לי ומי לא.

 

ומה גיליתי??

שכמעט 98% מאלה שיצאתי איתם

לא בסגנון שאני באמת מחפשת,

ואפילו בסגנון ההפוך.

 

אז למה שנמשיך יותר??

 

אולי משהו כזה קורה גם אצלך?

 

למרות שהיא בחורה טובה ויר"ש,

יש משהו אחר שבאמת היא לא קשורה אליך ואתה לא אליה.

 

רק שהיא רואה את זה ואתה לא?

 

הרבה כח- אתה ממש לא לבד!

@פשוט טוב

אחרי שכמה בחורים הורידו אותי אחרי פגישה אחת ויחידה

ממש הרגשתי דפוקה מסוג דפוק במיוחד

ואז שאלתי את עצמי למה אני מרגישה ככה ומה קורה פה

ומה שגיליתי היה מדהים

מדובר בבחורים שמהרגע הכמעט ראשון ראיתי שהם לא בשבילי, הן מבחינת אופי והן מבחינת סגנון דיבור, התנהלות, רגישות, אינטליגנציה וכו'. אבל בגלל שכבר נמאס לי להיות רווקה החלטתי בלב לתת להם עוד צ'אנס כשבתוך תוכי ידעתי בוודאות שלהגיע לחתונה, זה ממש לא יגיע!

אבל עדיין, כשהם הורידו, הרגשתי דפוקה. כי אמרתי לעצמי- כזה בחור שגם ככה לא לרמה שלי ואני מסכימה לתת ל ו צ'אנס, והוא עוד מעז להוריד אותי? ולא קלטתי שאני בכלל בכלל לא רוצה אותו משום כיוון. ושאף אחד לא דפוק אלא פשוט חוסר ההתאמה זעק.

וגם אני אף פעם לא פיתחתי קשר רציני עם בחור, כי די מהר זה היה ברור שזה לא זה. ואני לא בטוחה שעדיפה האלטרנטיבה של קשרים ארוכים וסוחטים שאחר כך עלולים להשאיר אותך עם חתיכה של נשמה ביד ולב מדמם. 

 

@שמשועננים

 

תודה רבה לכולם!
אשתדל להקשיב לעצות של כולכם!!
ולהתקדם!!!
תודה רבה...
מקווה שהפעם יילך יותר טוב.. כי גם אני משתדל להתקדם קצת במישורים אחרים בנושא הזה...
בהצלחה לכולכם!!
ממש בקרוב תמצאו בע"ה!

פעם קיבלתי מחברת קשיחה יפה+ כלי כתיבה שונים (עטי פילוט תמיד צריך ) עטוף עם שוקולדים וכו'

אפשר תיק יפה למחשב
קופסת אוכל טובה אם אין
כרית לקורסים משעממים + אטמי אוזניים..

זה לא צריך להיות משהו גדול (אנחנו גם עוד לא בשלב הזה..)
רק שישמח אותה.. שיראה את ההערכה שלי ושלא סתם יתפוס מקום..שיהיה שימושי

מה ישמח אותי וגם שימושי ללימודים?
ובכן... עכבר למחשב, אוזניות איכותיות, מחברת יפה, קלמר חדש מאובזר (מתה על הלו קיטי שלי, אבל אולי לה אין...), כוס תרמית (לבקרים שבהם מתעופפים ואין זמן לשבת בנחת לקפה), וכמובן - פרחים!

יש לך קלמר של הלו קיטי, הייזל?..

(לי יש את הקלמר מכיתה א'..! אבל הוא סתם קלמר סגול.)

לקנות לך גם, הולם?..

בקבוק חם
שוקולדדד

-צעיף כזה ענק שאפשר להתעטף בו בשיעור משמים בכיתה קפואה

-תרמוס נוח כזה של קונטיגו (אפשר למלא אותו בחטיפי אנרגיה ושוקולדים שמתאים לכרסם באמצע הרצאה)

-מטרייה שווה באמת, קומפקטית, של מותג, שלא נהרסת בחיים

-שובר שמן ועסיסי בחנות בגדים/עגילים/תיקים- זה תמיד כיף ביותר

-ערכת קרמים מפנקת מללין (למרות שאני לא יודעת כמה זה מתנה שמתאים לבחור להביא לבחורה)

-שובר בסטימצקי/צומת- כי אין, אין כמו ספר טוב

בקבוק מים חמים עם כיסוי פרוותי מגרה כדי להתחמם בליל חורף קר.

 

ועכשיו אני כבר מריירת, זה לא פייר. אני מתלבטת אם לצרף את הכתובת שלי כדי שתוכל לשלוח לי את כל הרשימה.

 

 

 

 

את חמודה נורא!

תיק חדש ללימודים,
כוס תרמית לשתיה חמה,
או טרמוס קומפקטי .
או כל דבר מפנק בלי קשר ללימודים

איי העייפות

שנה א מחברת מושקעת
שנה ב' קלסר עם חוצצים
שנה ג' כרית נוחה לשיעור

קיבלתי אחלה רעיונות (:
תמשיכו להעלות רעיונות זה טוב וממש עוזר (:
@-ינון- אני חושב שכדאי לנעוץ במדריך את השרשור הזה (כמו שעשו לבנות עם רעיונות למתנות לחיילים) זה עוזר חבל על הזמן

*בדגש על התגובה של @שמשועננים

מאוד שימושי ולא יקר מדי. ואם תזמין מחו''ל תוכל להשיג איכותיים יותר וזולים יותר. 

אתה יכול להוסיף פתק נחמד בסגנון של "שתמיד תהיי מלאת כח ושמחה, ואל תשכחי מדי פעם לעצור לטעון".

 

(לא סטודנטית אבל אהבתי את הרעיון של השרשור אז נדחפתי )

פטורים

שיעשה את העבודה סמנריון במקומי....

פן נוסף ב "ביחד" שמנסה להיבנות.

תחשבי מראש על נושאים שאת רוצה לדבר איתו,לא רק כדי למלא את הזמן אלא כדי להכיר אותו יותר לעומק

 

 

צריך להכיר מקרוב... את יותר תצליחי בזה... (או באישי אם תרצי)

 

תסתכלי בשרשור הזה, במיוחד בהודעה האחרונה

על מה לדבר? - לקראת נישואין וזוגיות

 

 

ספסלים!
תזיזו את עצמכם למשהו יותר מעניין ואינטראקטיבי.
פעילויות משחקים וכו'

יש את מלון רמדה ועוד 2 מלונות שסמוכים אליו, במרחק הליכה משם. (מול תחנת רכבת קריית משה)

ראיתי שם זוגות

 

אבל בעיני זה מקום ממש גרוע,

כי המקום שאפשר לשבת שם (לפחות הזוגות שאני ראיתי) זה בעצם גם הלובי של האולם חתונות של המלון.

אז יש מלא אנשים מסתובבים סביבכם, ובאים לשבת שם, ממש חוסר פרטיות.

כבר אי אפשר לשבת?

חשבתי שזה רק רמדה..

ונראה לי גם בפרימה פארק.

 

ויש עוד אחד באזור שזה כן בתשלום מינימום של איזה 100 ש"ח לזוג. לאידת איזה, רק שמעתי עליו.

תמיד אם אנחנו במלון, זה רק ברמדה

אבל לןא נגשו אלינו בשום שלב להגיד שאנחנו צריכים להזמין בשביל לשבת...

 

אבל זה לא אומר שזה ככה היום או בכל מלון שהוא, כמובן. 

יש מנהג ידוע בחורף לארח זוג מדויטים בבתים.. נהוג במיוחד אצל אברכים במרכז הרב.

המלונות (בחלקם זה יצריך סוג של בית קפה). הכנסת. בית המשפט העליון. משרד החוץ. משרד החינוך. אולם חתונות (אם רוצים לזרז תהליכים). טרם. ישל"צ. מכון טל. מכללת דוד ילין. מאפיית אנג'ל. אם היא בת שירות - בבניין האגודה להתנדבות בקריית משה. מכון מאיר. שוק מחנה יהודה המקורה (סוג של סגור), וכמובן - כל המסעדות, השווארממיות והפיצריות שאינן בתי קפה.

 

ב"הצלחה!!! 

ממש לא מומלץ. חחחח

אם היא רואה שהוא לא בשבילה ישר יכולה לשדך לו מישהי אחרת...

ה' נותן לך עכשיו תקופה שהיא מגרש משחקים בשבילך, וכל זה בשביל לאפשר לך להתאמן על דברים מאוד חשובים כמו מידת הסבלנות, דחיית סיפוקים, פיתוח חוסן פנימי שלא תלוי באנשים אחרים, שלוות נפש ואמונה בתזמון המדוייק של שמחות שמתרחשות בחיים, לא רגע לפני שמגיע הזמן. תנצלי את הנסיון הזה להתחזקות והתעצמות כדי שיהיה לך קל יותר בהתמודדויות דומות אחרות שיהיו לך בהמשך החיים.

באמת לא פשוט לחכות עם כל האוצר של הרצון לתת ואנרגיה פוטנציאלית למשפחה ולילדים...

מה שאני אומר לעצמי זה, שכנראה כדאי לי לחכות קצת ואולי עוד קצת, כדי להגיע למקום האמיתי.. אבל כמובן שהתחושות במצבים כאלה לא עוזרות תמיד לשמוח עם ההמתנה והפגישות האינסופיות 👍

את נשמעת כלכך צדיקה !
אפעם לא חלמתי על זה.. מעניין.. לא ידעתי שאנשים רוצים את זה עד לפרטים הכי קטנים...
מקווה שיש עוד כמוני ושאני לא יוצאת דופן..
אפעם לא חשבתי איך השימלה תראה איך אני יראה .. רק אני יודעת שהרצון הזה להיות כבר שלמה הוא חזק.
אבל בכל מקרה אני מקווה שהחלום והמציאות שלי יהיה שהוא נוכח .. ולא בא מאוחר בערב מבאס.

נראה לי שהחלום שלי הוא על בסיס המציאות שחוויתי בבית ככה שברור לי שהוא חוזר מאוחר אבל את צודקת שהחלום המושלם הוא שהוא יהיה יותר מוקדם...

ואמן שלכולנו זה כבר יהיה!!

 

ממה אני נשמעת צדיקה??

אולי זה רע להגיד את זה אבל אני כ"כ שמחה ומתחזקת מזה שאני לא לבד בתחושות האלה...

ותפוח יונתן- התגובה שלך כ"כ מחזקת שקראתי את זה 3 פעמים!!

 

הלוואי שכולנו נזכה לקחת מהדרך הזו תובנות וכוחות להמשיך בעבודת ה' שלנו! ושיהיה לכולנו בשורות טובות בשמחה!

אז סתם, כאילו בעצם מה שרציתי לומר כאילו,

אבל זה לא חשוב, כן?

סתם כזה מין משהו

טריוויאלי מין

סוג שקוף כזה

ערפילי

אבל עזבי

אל תשאלי

פשוט נורא מה שהיה שם

אי אפשר לדבר על זה

אין, אני אומרת לך

תקשיבי,

די, נו, בחייך

לא שווה להתעסק בזה

סתם חבל

בזבוז זמן

פשוט הזוי

אין אין אין

יאללה אני צריכה לזוז

ביי

 

 

 

בניין עדי עד!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל! שתגשימו יחד את היעוד שלכם מתוך שמחה והרחבת הדעת!!

כל כך שמחה לשמוע שעוד מישהי התארסה

אמן ואמן על הברכה..
''אל תהי ברכת כלה אדיוט בעיניך''

הרבה שמחה ואושר ביחד

בעז"ה אושר, שמחה ונחת.

שמחים שקפצת לבקר!!!

כיף ביחד, אבל לא כיף של צחוקים/שטויות כזה של ביחד... כיף כי כיף להיות עם מישהו שאתה אוהב והוא אוהב אותך, ומקשיב לך ודואג לך.. והדיבורים מעניינים.. אבל לא מעבר.. 

לםעמים הדברים האלה באים בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שיש חוויות והתמודדויות ועניינים יחד. כך נראה לי.

ולא משנה כמה נחווה ביחד.. 

אני חושבת שדי בגלל זה נפרדתי ממנו.. 

בקשר האחרון שלי זה היה ככה... כאילו היה הכל אבל הרגיש שמשו לא בדיוק זורם שם

אז הכל טוב חח

להשטתות ליד אדם אחר זה דורש פתיחות. אגב הרבה יותר קל לחפור לאדם זר מאשר לצחוק איתו באמת. (שוב, אדם זר שאכפת לי מאיך שאני נתפס בעיניו).

אממ אני גם וגם באופי.. אבל עם חברות אני יותר קלילה באמת...

והוא בגלל הקשר שלנו תמיד חשבתי שהוא כבד.. אבל יכול להיות שזה סתם לא זרם ביננו.. 

 

שמאז לא היה בחור שהגיע לרמה של הרגש והעומק שלנו ביחד,

והרבה פעמים אני חושבת "אולי ננסה שוב, אולי הפעם זה יעבוד"

 

אבל אני פוחדת לפגוע בו, כי אולי שוב תצוץ אותה בעיה.. 

 

"צחוקים"?..

 

אם ההרגשה שטוב ביחד וכו' כמו שכתבת, יפה מאד.

 

אלא מה? אם המשמעות היא שאין שמחה בקשר בגלל זה, אז זה קצת אחרת.

 

וכמו כן, אם את סובייקטיבית מרגישה שממש חסר לך, לא בגלל איזו "רשימה", אלא כי ממש חסר לך - נו, אז מה אפשר לעשות? מדובר הרי לגבייך.. לא בתיאוריה.

לא חשבתי על העניין של השמחה שבקשר, ואם זה קשור לזה שאין הומור או מספיק זרימה.. 

 

לא דווקא שתהיו זוג כותבי הקומדיה של ארת נהדרת, אבל שהסגנון הומור יהיה דומה...שתצחקו מבדיחות אחד של השני...

כמובן, אם אתם אדם שחי מבדיחות ואוהב את השטויות ואת הצחוקים...בנאדם רציני באופי, שזה לא חלק מהקשר שלו עם אנשים,אולי באמת זה סבבה...
יכול להיות שהוא כזה, אדם כזה רציני..
מצד שני, קשר גם מאזן..אז יכול להיות שצד אחד מעוניחן בבדיחות, וצד שני יותר מרגיע, פחות ציני אולי...זה גם חשוב.

בסוף לדעתי, הכל תלוי בתחושה...ואם הרגשת שזה חסר לך-אז אין כ"כ לאיפה לקחת את זה...זה חסר. וזהו. וזה לא מתאים....

אל תצפי שאחרי שבועיים ישר תצחקו ביחד כמו מטורפים...זה לפעמים לוקח זמן. מצד שני, אם יצאתם הרבה, ואתם מכירים טוב, ואין את זה-זה כבר עניין אחר שיש לתת עליו את הדעת, וכן, אולי לחתוך על זה...

אף פעם לא יהיה הכל מושלם במאה אחוז. וכשהולך טוב וכיף ויש נקודה לא כ''כ משמעותית זה לגמרי לגמרי מעולה! (במיוחד שאמרת שהרגש והעומק חיפו..)
וחוץ מזה שהומור משותף זה דבר שממש נבנה משהות ביחד.. את ממש יכולה לשים לב שלזוגות שביחד המון זמן ההומור שלהם נהיה דומה. כמו סגנון דיבור.

או שיש את הפוטנציאל לזה או שאין.. אני רואה את זה עם חברות שלי...

אם היה את זה בהתחלה זה רק ניהיה יותר טוב בהמשך, ואם לא היה, אז גם בהמשך זה לא הצליח להתפתח...

 

מצד שני, אולי הגישה שלי לא נכונה.. אולי צריך להתפשר על זה... 

 

אחת- אם אין בהתחלה אם זה יוכל להתפתח (לדעתי כן ולדעתך לא),
השניה- כשאין הומור משותף, אם זה דבר שכדאי להתפשר עליו או לחתוך. אני אישית לא חושבת שהייתי מוכנה לוותר על קשר עמוק ומיוחד בגלל כזה דבר.

הקשר שתיארת נשמע ממש קשר חלומי.
שיחה, ביטחון, השקפה, משיכה, רגש...

נשמע שחוסר חוש ההומור ממש לא משתווה לזה..

האם באמת לא היית שמחה בקשר?

אני הייתי מנסה לחשוב מה גרם לי לבחור להפסיק את הקשר. אולי היה משהו מעבר ל"חוש הומור שונה"?

כי אם היה כיף, ושמח, והיה קשר עמוק, ורגש- שאלה דברים משמעותיים ונפלאים ממש.
והם הם המשמעותיים לבניית קשר זוגי,
אז חוש ההומור מפיל את הכל?

כמובן, שאת יודעת באמת מה היה, ומה נכון וטוב לך.
אבל מאיך שכתבת את הדברים- כך זה נשמע לי.

אז אחרי ששרנו קצת

האמת שאף פעם לא יצא לי לצאת עם בחור ש-אין- לו הומור,
כי זה -אחד- הפרמטרים שדוחפים אותי בכלל -לצאת- עם אותו בחור

לכן לא כלכך יכולה לעזור לך עם זה😅

אבל בהצלחה יקירה❤

יש לו דווקא הומור!!!... אבל הומור שלא התחברתי בכלל... ואת ההומור שלי הוא דווקא אהב חח 

 

גם לסוג הומור צריך להתחבר?😅
חח ימצחיקה.

זה או שיש הומור או שאין.
ואם את אומרת שהיה..אז היה.
אבל צריכים בכדי לצחוק מזה "ללמוד" כל אחד את ההומור של השני 😁

שימי לב, שבדרך כלל הומור משותף מגיע כשיש חוויות משותפות. הומור זה דבר שנבנה.
אני זוכרת שבהתחלה תסכל אותי שהוא לא צוחק מהבדיחות שלי וגם לא הבנתי מה מצחיק אותו בדברים שהוא סיפר....ככה זה.
לוקח זמן.
כיף וזרימה זה משהו אחר. צריך שתהיה נינוחות ביניכם, שתהיה נעימות.

בחור עדין וטוב.

מהדייט השני היו לנו שיחות עומק מטורפות שנמשכו שעות והופסקו רק מאילוצי השעה והאוטובוס האחרון... מהדייט השלישי בימים שלא נפגשנו היינו מדברים שעות בטלפון על כל נושא שבעולם. 

 

אבל לאורך כל הקשר, כ4 חודשים, הרגשתי שמשהו לא עובד. לא זורם. לא נכון.

 

ולשנינו יש חוש הומור, והיה לו חוש הומור מטורף והוא קרע אותי מצחוק. עד היום כשאני ניזכרת בדברים שאמר זה מעלה לי חיוך. 

ועדין, זה לא עבד.

 

לקח לי הרבה זמן לעלות על הנקודה ובסוף נפרדו. מבחינתי, בעיקר בגלל זה. 

 

יש, בעיני, 2 סוגים עיקריים של הומור-

הומור ציני, והומור שמח.

 

הומור ציני, הוא הומור עוקצני, שנון, דוקרני. שמגיע הרבה פעמים ממרירות, מתסכול, מרצון להגן על עצמך, לצור מרחק, מחשש להיפגע ועוד..

 

הומור שמח הוא הומור שנובע, משמחה, מהתפעלות, מאופטימיות, מתקווה, מטוב, מאהבה.

 

לקח לי הרבה זמן להבין שההומור של אותו בחור היה מצוין. מצחיק מאוד.

אבל ציני, דוקרני. ממורמר לעיתים, מתוסכל, דוקר, פוגעני.

פחדתי להיפגע, פחדי להידקר מכל הקוצים האלה, פחדתי מה אני עלולה לגלות בהמשך הקשר מתחת לכל המרירות הזאת, פחדתי מה גורם לאדם צעיר ונבון עם חיים טובים להיות מתוסכל כל כך, ולא להיות מסוגל להודות בזה.

 

וכשעליתי על זה וכשדיברנו על זה שוב ושוב וראיתי שלא נגיע לנושא הזה להסכמה ולעמק השווה, נפרדנו.

 

תנסי לראות אולי גם אצלכם השורש של ההומור שונה ותבדקי עם על עצמך למה זה הפריע לך והאם יש סיכוי שזה משהו שנתון לשינוי או לא...

 

בהצלחה!

אבל האמת, אני קצת מתחילה להיות סקפטית..

האם באמת צריך לחתוך על דברים כאלה?

הנה אפילו את אומרת שהיה לכם עומק בשיחות וכיף לדבר והוא אפילו גרם לך לצחוק.. (הבחור אצלי רוב הפעמים לא הצחיק אותי, כי ההומור שלו לא הצחיק אותי ...)

 

היה לו הומור שנון כזה, לא עוקץ, פשוט שנון, וסתם לא אהבתי, עיצבן אותי אפילו...

אבל שמעתי סיפורים על זוגות שאחד לא אוהב את ההומור של השני...

 

נראלי שפשוט היה לנו קטעים שהרגשתי שהקשר לא ממש זורם, הרגשתי קצת כבדות יתר..

 

 

אני פשוט פחדתי וחששתי ממה שעומד מאחורי ההומור הזה.. ומה שראיתי זה ציניות, מרירות, דוקרנות, לפעמים אפילו חוסר כבוד, זילזול וחוסר טאקט... היה צריך הרבה תבונה ויכולת מיקוד כדי לשים לב לזה (ולא להיות "מוסחת" מהדברים הטובים) אבל בראיה לאחור זה היה שם לאורך הקשר.
כשדיברתי איתו על זה והוא לא הבין מה יכול להיות רע ופוגעני בכזה סוג של הומור הבנתי שלי, זה פחות מתאים.

יכול להיות שזה לא קשור למקרה שלך... ניסיתם לעשות דברים לא שיגרתיים ביחד? טיול אתגרי, באולינג, חדר בריחה וכו'..?

לפעמים דוסים שלא רגילים לבנות מתקשים לזרום ולהיות קלילים ליד בנות, וזה גם מובן בעיני.

טוב שאת אומרת את זה ככה, שזה כבר מגיע לזלזול וחוסר כבוד זה כבר עניין של מידות וזה באמת משמעותי...

 

והאמת שלא ניסינו לעשות שום דבר מיוחד, הכי רחוק שלנו היה לאכול במסעדה ביחד אני חושבת חח 

ואולי זה ייתן לך משהו,

כשהתארסנו היתה משיכה, רגש חזק, שיחות עומק, הרגשה של משענת ושכיף לדבר, התאמה בהשקפה, געגוע לפגישה הבאה וכו'

נשואים באושר ב"ה מעל עשור, מאחלת לכל עם ישראל כאלה חיי נישואין

 

סוג ההומור שלנו כל כך שונה אחד מהשני שבהתחלה ממש לא הבנו אחד את השני.

הוא היה אומר משהו ואני הייתי נפגעת או מתעצבנת ורק כשהוא הסביר לי  הבנתי שהיה פה הומור וכן להפך, היו תקריות ממש הזויות.

במשך הזמן למדנו שאנחנו ממש שונים בקטע הזה וצריכים להסביר את עצמינו אחד לשני.. ולמדנו. למדנו להבין את ההומור השונה של בן/בת הזוג ולמדנו אפילו לאהוב את זה וכבר הרבה שנים שיש לנו המון צחוקים וכיף וזרימה ביחד. מאד.

אבל זה היה תהליך שנבנה, זה לא היה ככה בהתחלה.

 

מקווה שהועלתי

 

כשהתחלת לכתוב בתיאור זה ממש הזכיר אותנו!! 

וגם אח"כ כשהסברת על ההומור..

איזה כיף לשמוע סיפורים כאלה!

תודה לך  

אחרי שבדקתי למה זה קרה לו.. ומה התרופף שם..
היתי בודק אם יש סיכוי שזה יחזור על עצמו שוב..

אם נראה לי שלא..
היתי ממשיך את הקשר.

הקטע, הוא שתכלס שכשמפסיקים לשמור נגיעה זה ממש קשה לשוב לזה..
הוא עכשיו עובד בחברה של אנשים מעורבת, דתיים וחילוניים והוא קצת נגרר לשם...
זה קרה לו בקלות..

זה עניין של רצון ואמונה!
אני לא מאמינה שאומר לעצמו טוב מהיום לא שומר נגיעה,אלה פשוט מעד בזה.

אבל אם ההרגשה שלך מההכרות איתו שלא יכול לעמוד בזה אם הוא ממשיך בעבודה בה נפל.

אז נקסט..

בהצלחה יקירה!

יש לי מלא חברות שנפגשו בלובי של מלון
ואני לא מוכנה בשום פנים ואופן להיפגש בלובי של מלון

אני אישית לא טיפוס שאוהב דייטים במלונות

הכי טוב שתשאלי אותו

תמיד אפשר איזה בית קפה שקט במקום, זה ממש נחמד

להסתכל עליהם מהצד חח

פעם בחור לקח אותי לדייט שם
נכנסנו ומיד ביקשתי לצאת
נבהל... חשב שיש לי פחד ממקומות סגורים

אבל בלי האשמות אם ארדם על הספה

חוץ מזה לא הפריע לי יותר מדי.. ;)

הרגשתי חרדית לרגע

כבד פצצות בשבילי. מדי מהונדס ולא טבעי.

פשוט בדר"כ יש עוד זוגות, בעיקר חרדים

זה מרגיש לי תרבותי מידי..

 

וגם להתנחל במלון בלי לשלם וזה.

הצצנו פעם לרמאדה בפגישה.. ודיי הברחתי אותנו מהמקום. זה כמו מסעדה עם ספות! ויש תפריט על השולחן.. בקיצור, מביך. 

 

 

לשמוע איך התגובה מצידו

יש מצב שהוא יזרום וסבבה, ואם את קולטת שהוא פחות רוצה אז אפשר לחשוב על מקום אחרי בכל מקרה חבל לוותר מראש

תפסי מתכנת / ארכיטקט רשתות / איש אבטחת מידע... וכו

אני עובד בהייטק (מתכנת), ללא תואר

ברוך השם פרנסה יש

 

הבעיה שלי אחרת - אין הרבה דייטים בתל אביב

תלאביב זה לא חור ישך את כל גוש דן

אני לא אשכור\ארכוש רכב רק בשביל דייטים, אני מתנייד בת"א עם אופניים (ועושה ספורט על הדרך)

בקיצור - הכנסתי עצמי לבעיה

אם תבאמת רוצה קשר אתה תמצא דרך לא?

והבין להפנים ולהסביר להורים שלך
שבחירת בן זוג היא בידיים שלך.
שאת מאוד מבינה את הדאגה שלהם, ומעריכב
אבל את לא בוחרת לבחור את בן הזוג שלך כרגע לפי המצב הכלכלי שלו.
א. חייל בסדיר קרבי איכשהו עוד אפשר להסתדר.
ב. בייניש מקבלים מלגה(?) או שזה רק נשואים.. והוא יכול לעבוד בעבודות בין לבין.
ג.את יכולה לפרוש את הלימודים שלך ליותר זמן וככה לעבוד יותר.
ד.יגולה לפנות לשדכן של מכון לב לגבי אנשים שלומדים תואר כבר /עתודה..

ובאמת באמת, בבקשה תזכרי שזה בחירה שלך, ומה שלך חשוב! ומה שהלב שלך רוצה.
ואם החלום שלך זה בייניש, ובית של תורה נניח זה בסדר לגיטימי ומדהים.

מהצד הטכני:
חיילים נשואים זכאים לתשמ"ש, שזה אומר בסביבות 5500 ש"ח בחודש.
אברך בישיבה מקבל 1000 ש"ח בדרך כלל. מגוון העבודות שאפשר להשלים מהצד הוא גדול והרווחים נעים בין 1000 ש"ח במאמץ קל, לבין 15 אלף ש"ח לאברכים משכמם ומעלה שתורתם אומנותם, אבל יש להם זוג ידיים טובות ויכולת לעשות כסף.

מהצד המהותי, שהוא העיקר:
קראי בעיון את התגובה של זוהרת בטורקיז.
את, ורק את, צריכה לחשוב עם מי את מעוניינת לבנות את ביתך.

וטיפ קטן: אנחנו צריכים לזכור שנקודת ההתחלה שלנו לא יכולה להיות זהה לנקודה שבה עזבנו את בית הורינו. עם הזמן רמת החיים עולה. אבל מתחילים בצניעות.

ואני מוסיף הארה קטנה בעריכה:
השאלה שלך כיצד אנחנו מתכוונים להתנהל כלכלית היא שאלה מצוינת. גבר שניגש להכיר אישה צריך לזכור את אחת ההתחייבויות הבסיסיות שלו - דאגה לכל צרכי הבית.
מאחל לך תקשורת פתוחה בנושא במהלך הפגישות.

לא כל חייל נשוי מקבל כזה תשמש...רק אם אישתו בשנה שניה של לימודים, ויש להם ילד אחד לפחות...אני כצעט בטוח.

ול @התהוות, קודם כל זה מקובל בגילך לחפש בחורים בגילאים 23-25 ,ובד"כ זה חבר'ה שיותר מבוססים, גם אם הם בישיבה...בד"כ אחרי צבא, ככה שיש הון עצמי מסויים, אם לא ביזבזו את כל המשכורת הצבאית...
והכי חשוב, בגילאים האלה חבר'ה יותר עם ראש על הכתפיים, וחושבים על העתיד שלהם. גם אם הם עוד בישיבה...מלא אברכים מסתדרים עם זה שהם עוד לפני לימודים, ושהאישה לומדת...

וכמו שהסבירו,עבודות מהצד וכדומה...והישיבות עוזרות לרוב. אם תהיו במצב קשה, יותר ממלגה רגילה...

סטודנטית ש'נה א' שבעלה סדיר לא מקבלת תשמ''ש אלה רק החזר שכירות. (גם עדמגובה מסויים)

תגלה לי אלך לשם גם.....

אברך צדיק, הוא לא לוקח שקל מהישיבה. מתפרנס מיגיע כפיו בלילות של סופי שבוע. מכיר אישית את הסכומים.

הכל הולך לפי הכישרון...

למה ש@זוהרת בטורקיז אמרה.

אני בהחלט מאמין שלא על פי זה בוחרים. בכלל בכלל בכלל לא! ממש נגד! לי למשל מאוד מפריע שבנות רושמות מחפשות בחור אקדמאי/קרייריסט/עובד.
אני יכול להבין שזה חשוב. אישית אני עובד בעבודות מזדמנות + עבודה מסודרת. לומד במכללה ולומד בישיבה. כי כן אני לא חולם בהקיץ ויודע שצריך לעבוד. אבל אני לא חושב שזה דבר שצריך לחפש. זה ראש לא נכון בעיניי.
אז כן בשנים הראשונות חיים יותר בצמצום. גרים בקרוון ליד הישיבה( יותר זול) לא קונים רכב בהתחלה וכו.. כי יש דברים יותר חשובים בחיים מאשר כסף. ערכים, תורה, עבודת ה', שמחה.

בקיצור בעיניי אני לא אוהב שבנות רושמות שמחפשות אקדמאי.כי זה לא אמור להיות ברשימת חיפוש.
אבל כל אדם הוא שונה.. אז...
ללכת עם עצמך ולא עם מה שההורים אומרים.
בהצלחה

אבל זה יכול להחשב כקריטריון נוסף ברשימה
מישו שיכול לכלכל את המשפחה
בסופו של דבר הכל מורכב מפרמטרים

וכן בעיניי ברשימת של "כרטיס שידוךײ( של זה דבר מעצבן חחח) לא צריך להכניס את הדברים הזה. אבל שוב זאת דעתי ולא כולם חייבים להסכים. יש לי מספיק חברים שחושבים הפוך ממני, שכן חשוב שזה יהיה.. אבל מותר לחלוק. וכל אחד והדברים שהוא רואה שחשוב...

והיא בעצמה אין לה תואר ולא מלומדת והתחילה לעבוד רק לפני שלוש שנים במשפחתון של חברה.
ובעלה יושב ולומד בכולל.ועושה פה ושם שיעורים ומקבל על זה כסף.
אה והם נשואים 13 שנה +4 ילדים😌

וב"ה ב"ה!!לא נזדקקו לכלום
ואף פעם לא היו במינוס ולא חסר להם בלי עין רעה.
כל ילד נראה מליון דולר ולא חסר כלום בבית. ב"ה!!!

ולמה מספרת לך את כל זה?
כי באמת שזה לא קשור במה הבן זוג יעבוד
זה קשור אך ורק ב"אמונה" שלך😌ורק בה!

הכל מתחיל..ונגמר בזה 😌

אז ..המון הצלחה

מיוחדת מאוד

וכדאי לך מאוד להקשיב לו..

כי אדם שמתחתן בישיבה הוא יאלץ לעבוד בעבודה מזדמנת בדיוק כמוך.. אני מכיר כמה כאלו.. ואגב.. הם כבר לא אברכים..
או אדם שמתחתן בצבא.. במידה והוא לא קצין קרבי או בקבע.. הוא יצטרך לחיות בצמצום בהוצאות.. ולהתחשבן על כל שקל.

לא כל מי שמתחתן הוא איזה יועץ עיסקי שלמד חינוך פיננסי וחושב ומתכנן דרכים לחיים שלווים מדאגות פיננסיות.. רוב האנשים נכנסים לזה בלי להעביר הילוך.

אני מתחבר ממש למה שההורים שלך אמרו.

גם אם תחליטי אחרת, זה נקודה למחשבה משמעותית.

עם חייל אין בעיה.

וזה תלוי במלא משתנים

מוזמן לשאול כל משקי"ת ת"ש בצה"ל.

אבל מי שכן זכאי, הסכומים בהחלט לא רעים בכלל לזוג צעיר...

צריך להתחשבן על כל שקל.. כי הסכומים לא גבוהים

אחד מהם היה חייל בודד והוא היה זכאי עוד מלפני כן.. והוא התלונן לי פעם אחת.. שזה לא כזה פשוט לחיות ככה ושהצבא לא כזה עוזר לו וכ'ו וכ'ו.
אגב התשמש זה לא כזה סיוע מי יודע מה.. והוא תלוי בהרבה גורמים כמו ש@י@יואב גל אמר.

זה לא אומר שאתה הולך להגיע לפת לחם..
אבל כן.. אתה הולך להתחשבן על דברים קטנים.

הגבר מקבל בסביבות 1200 שקל
אתה אולי מדבר על חייל בקבע

תשמש זה יכול להיות 1000 שקל ובמקסימום זה השכר מינימום של המשק
תשמש == תשלומי משפחה

בגלל שאת מחפשת מישו לחיות איתו במשך שנים רבות. ולא רק בהתחלה כשצעירים.
הרבה יותר חשוב זה אם הוא יודע להתנהל נכון עם כסף ויודע להסתדר עם מה שיש וגם אם הוא יכול להשיג את הדרוש למחיתו ולא מוציא יותר ממה שיש לו.
יכול להיות אדם שכבר עובד עכשיו ובגלל זה הוא יכול להוציא הרבה בתור רווק אבל אחרי שיהיה לו משפחה עם הוצאות הרבה יותר גדולות הוא לא ידע להסתדר.
ויש גם את מי שאין לו עכשיו בגלל לימודים/צבא/ישיבה אבל הוא יודע להתנהל טוב והוא יסתדר גם בעתיד.

וחוץ מזה ההורים שלך רוצים בטובתך לפי דעתם אבל את כבר מבוגרת ועצמאית תחליטי על החיים שלך איך שאת חושבת שהכי טוב לך

אוסיף שגם לגבי פער הגילאים שנראה הגיוני, כדאי לחשוב באופן כללי ולא רק האם רגע זה יהיה לך מוזר?

להתגייס למודיעין להכנס ליחידה טובה
ואז אחרי 3 שנים ישך כבר מקצוע
וגם נתת שירות מועיל ומספק למדינה ...
כמובן שזה לא כמו קרבי אבל עדיין זה שירות