פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 793)

יש לי מלא חברות שנפגשו בלובי של מלון
ואני לא מוכנה בשום פנים ואופן להיפגש בלובי של מלון

אני אישית לא טיפוס שאוהב דייטים במלונות

הכי טוב שתשאלי אותו

תמיד אפשר איזה בית קפה שקט במקום, זה ממש נחמד

להסתכל עליהם מהצד חח

פעם בחור לקח אותי לדייט שם
נכנסנו ומיד ביקשתי לצאת
נבהל... חשב שיש לי פחד ממקומות סגורים

אבל בלי האשמות אם ארדם על הספה

חוץ מזה לא הפריע לי יותר מדי.. ;)

הרגשתי חרדית לרגע

כבד פצצות בשבילי. מדי מהונדס ולא טבעי.

פשוט בדר"כ יש עוד זוגות, בעיקר חרדים

זה מרגיש לי תרבותי מידי..

 

וגם להתנחל במלון בלי לשלם וזה.

הצצנו פעם לרמאדה בפגישה.. ודיי הברחתי אותנו מהמקום. זה כמו מסעדה עם ספות! ויש תפריט על השולחן.. בקיצור, מביך. 

 

 

לשמוע איך התגובה מצידו

יש מצב שהוא יזרום וסבבה, ואם את קולטת שהוא פחות רוצה אז אפשר לחשוב על מקום אחרי בכל מקרה חבל לוותר מראש

תפסי מתכנת / ארכיטקט רשתות / איש אבטחת מידע... וכו

אני עובד בהייטק (מתכנת), ללא תואר

ברוך השם פרנסה יש

 

הבעיה שלי אחרת - אין הרבה דייטים בתל אביב

תלאביב זה לא חור ישך את כל גוש דן

אני לא אשכור\ארכוש רכב רק בשביל דייטים, אני מתנייד בת"א עם אופניים (ועושה ספורט על הדרך)

בקיצור - הכנסתי עצמי לבעיה

אם תבאמת רוצה קשר אתה תמצא דרך לא?

והבין להפנים ולהסביר להורים שלך
שבחירת בן זוג היא בידיים שלך.
שאת מאוד מבינה את הדאגה שלהם, ומעריכב
אבל את לא בוחרת לבחור את בן הזוג שלך כרגע לפי המצב הכלכלי שלו.
א. חייל בסדיר קרבי איכשהו עוד אפשר להסתדר.
ב. בייניש מקבלים מלגה(?) או שזה רק נשואים.. והוא יכול לעבוד בעבודות בין לבין.
ג.את יכולה לפרוש את הלימודים שלך ליותר זמן וככה לעבוד יותר.
ד.יגולה לפנות לשדכן של מכון לב לגבי אנשים שלומדים תואר כבר /עתודה..

ובאמת באמת, בבקשה תזכרי שזה בחירה שלך, ומה שלך חשוב! ומה שהלב שלך רוצה.
ואם החלום שלך זה בייניש, ובית של תורה נניח זה בסדר לגיטימי ומדהים.

מהצד הטכני:
חיילים נשואים זכאים לתשמ"ש, שזה אומר בסביבות 5500 ש"ח בחודש.
אברך בישיבה מקבל 1000 ש"ח בדרך כלל. מגוון העבודות שאפשר להשלים מהצד הוא גדול והרווחים נעים בין 1000 ש"ח במאמץ קל, לבין 15 אלף ש"ח לאברכים משכמם ומעלה שתורתם אומנותם, אבל יש להם זוג ידיים טובות ויכולת לעשות כסף.

מהצד המהותי, שהוא העיקר:
קראי בעיון את התגובה של זוהרת בטורקיז.
את, ורק את, צריכה לחשוב עם מי את מעוניינת לבנות את ביתך.

וטיפ קטן: אנחנו צריכים לזכור שנקודת ההתחלה שלנו לא יכולה להיות זהה לנקודה שבה עזבנו את בית הורינו. עם הזמן רמת החיים עולה. אבל מתחילים בצניעות.

ואני מוסיף הארה קטנה בעריכה:
השאלה שלך כיצד אנחנו מתכוונים להתנהל כלכלית היא שאלה מצוינת. גבר שניגש להכיר אישה צריך לזכור את אחת ההתחייבויות הבסיסיות שלו - דאגה לכל צרכי הבית.
מאחל לך תקשורת פתוחה בנושא במהלך הפגישות.

לא כל חייל נשוי מקבל כזה תשמש...רק אם אישתו בשנה שניה של לימודים, ויש להם ילד אחד לפחות...אני כצעט בטוח.

ול @התהוות, קודם כל זה מקובל בגילך לחפש בחורים בגילאים 23-25 ,ובד"כ זה חבר'ה שיותר מבוססים, גם אם הם בישיבה...בד"כ אחרי צבא, ככה שיש הון עצמי מסויים, אם לא ביזבזו את כל המשכורת הצבאית...
והכי חשוב, בגילאים האלה חבר'ה יותר עם ראש על הכתפיים, וחושבים על העתיד שלהם. גם אם הם עוד בישיבה...מלא אברכים מסתדרים עם זה שהם עוד לפני לימודים, ושהאישה לומדת...

וכמו שהסבירו,עבודות מהצד וכדומה...והישיבות עוזרות לרוב. אם תהיו במצב קשה, יותר ממלגה רגילה...

סטודנטית ש'נה א' שבעלה סדיר לא מקבלת תשמ''ש אלה רק החזר שכירות. (גם עדמגובה מסויים)

תגלה לי אלך לשם גם.....

אברך צדיק, הוא לא לוקח שקל מהישיבה. מתפרנס מיגיע כפיו בלילות של סופי שבוע. מכיר אישית את הסכומים.

הכל הולך לפי הכישרון...

למה ש@זוהרת בטורקיז אמרה.

אני בהחלט מאמין שלא על פי זה בוחרים. בכלל בכלל בכלל לא! ממש נגד! לי למשל מאוד מפריע שבנות רושמות מחפשות בחור אקדמאי/קרייריסט/עובד.
אני יכול להבין שזה חשוב. אישית אני עובד בעבודות מזדמנות + עבודה מסודרת. לומד במכללה ולומד בישיבה. כי כן אני לא חולם בהקיץ ויודע שצריך לעבוד. אבל אני לא חושב שזה דבר שצריך לחפש. זה ראש לא נכון בעיניי.
אז כן בשנים הראשונות חיים יותר בצמצום. גרים בקרוון ליד הישיבה( יותר זול) לא קונים רכב בהתחלה וכו.. כי יש דברים יותר חשובים בחיים מאשר כסף. ערכים, תורה, עבודת ה', שמחה.

בקיצור בעיניי אני לא אוהב שבנות רושמות שמחפשות אקדמאי.כי זה לא אמור להיות ברשימת חיפוש.
אבל כל אדם הוא שונה.. אז...
ללכת עם עצמך ולא עם מה שההורים אומרים.
בהצלחה

אבל זה יכול להחשב כקריטריון נוסף ברשימה
מישו שיכול לכלכל את המשפחה
בסופו של דבר הכל מורכב מפרמטרים

וכן בעיניי ברשימת של "כרטיס שידוךײ( של זה דבר מעצבן חחח) לא צריך להכניס את הדברים הזה. אבל שוב זאת דעתי ולא כולם חייבים להסכים. יש לי מספיק חברים שחושבים הפוך ממני, שכן חשוב שזה יהיה.. אבל מותר לחלוק. וכל אחד והדברים שהוא רואה שחשוב...

והיא בעצמה אין לה תואר ולא מלומדת והתחילה לעבוד רק לפני שלוש שנים במשפחתון של חברה.
ובעלה יושב ולומד בכולל.ועושה פה ושם שיעורים ומקבל על זה כסף.
אה והם נשואים 13 שנה +4 ילדים😌

וב"ה ב"ה!!לא נזדקקו לכלום
ואף פעם לא היו במינוס ולא חסר להם בלי עין רעה.
כל ילד נראה מליון דולר ולא חסר כלום בבית. ב"ה!!!

ולמה מספרת לך את כל זה?
כי באמת שזה לא קשור במה הבן זוג יעבוד
זה קשור אך ורק ב"אמונה" שלך😌ורק בה!

הכל מתחיל..ונגמר בזה 😌

אז ..המון הצלחה

מיוחדת מאוד

וכדאי לך מאוד להקשיב לו..

כי אדם שמתחתן בישיבה הוא יאלץ לעבוד בעבודה מזדמנת בדיוק כמוך.. אני מכיר כמה כאלו.. ואגב.. הם כבר לא אברכים..
או אדם שמתחתן בצבא.. במידה והוא לא קצין קרבי או בקבע.. הוא יצטרך לחיות בצמצום בהוצאות.. ולהתחשבן על כל שקל.

לא כל מי שמתחתן הוא איזה יועץ עיסקי שלמד חינוך פיננסי וחושב ומתכנן דרכים לחיים שלווים מדאגות פיננסיות.. רוב האנשים נכנסים לזה בלי להעביר הילוך.

אני מתחבר ממש למה שההורים שלך אמרו.

גם אם תחליטי אחרת, זה נקודה למחשבה משמעותית.

עם חייל אין בעיה.

וזה תלוי במלא משתנים

מוזמן לשאול כל משקי"ת ת"ש בצה"ל.

אבל מי שכן זכאי, הסכומים בהחלט לא רעים בכלל לזוג צעיר...

צריך להתחשבן על כל שקל.. כי הסכומים לא גבוהים

אחד מהם היה חייל בודד והוא היה זכאי עוד מלפני כן.. והוא התלונן לי פעם אחת.. שזה לא כזה פשוט לחיות ככה ושהצבא לא כזה עוזר לו וכ'ו וכ'ו.
אגב התשמש זה לא כזה סיוע מי יודע מה.. והוא תלוי בהרבה גורמים כמו ש@י@יואב גל אמר.

זה לא אומר שאתה הולך להגיע לפת לחם..
אבל כן.. אתה הולך להתחשבן על דברים קטנים.

הגבר מקבל בסביבות 1200 שקל
אתה אולי מדבר על חייל בקבע

תשמש זה יכול להיות 1000 שקל ובמקסימום זה השכר מינימום של המשק
תשמש == תשלומי משפחה

בגלל שאת מחפשת מישו לחיות איתו במשך שנים רבות. ולא רק בהתחלה כשצעירים.
הרבה יותר חשוב זה אם הוא יודע להתנהל נכון עם כסף ויודע להסתדר עם מה שיש וגם אם הוא יכול להשיג את הדרוש למחיתו ולא מוציא יותר ממה שיש לו.
יכול להיות אדם שכבר עובד עכשיו ובגלל זה הוא יכול להוציא הרבה בתור רווק אבל אחרי שיהיה לו משפחה עם הוצאות הרבה יותר גדולות הוא לא ידע להסתדר.
ויש גם את מי שאין לו עכשיו בגלל לימודים/צבא/ישיבה אבל הוא יודע להתנהל טוב והוא יסתדר גם בעתיד.

וחוץ מזה ההורים שלך רוצים בטובתך לפי דעתם אבל את כבר מבוגרת ועצמאית תחליטי על החיים שלך איך שאת חושבת שהכי טוב לך

אוסיף שגם לגבי פער הגילאים שנראה הגיוני, כדאי לחשוב באופן כללי ולא רק האם רגע זה יהיה לך מוזר?

להתגייס למודיעין להכנס ליחידה טובה
ואז אחרי 3 שנים ישך כבר מקצוע
וגם נתת שירות מועיל ומספק למדינה ...
כמובן שזה לא כמו קרבי אבל עדיין זה שירות

שבשאלה הזו לא הרבה יוכלו לענות לך חוץ ממך....

 

אם את אומרת שהשלב מתקדם אז יש מקום למכתב, וכמובן תלוי באופי של השלב שאתם עומדים בו ובתוכן המכתב

שיש בו "מתינות" כלשהי...

 

אז למה לא?

 

יכול לשמח ולקדם.

אם אין תחושה שהקשר מתקדם/קרוב לחתונה.
אז פחות מרגיש לי שייך😌

בהצלחה יקירה!😁

הוא בטוח ישמח לקבל אותו.

אני משתדל ללכת לכל חתונה שמזמינים אותי אישית.אני רואה בזה מלווה מאוד גדולה. אבל אם מזמינים את החבר'ה בכללי אז אני אלך רק אם יש קשר כלשהו או שהיה קשר כלשהו..
( לגבי כסף-אני נותן לפי רמת החברות, ואפילו אני אומר לאנשים שאני פחות חבר שאני מגיע לשמח לא לאכול.. אז שלא יזמין לי מנה ואני נותן מה שאני יכול... בכל זאת בייניש )

ושמה סכום קבוע לכולם..

אני יודעת למי אני בטוח הולכת
אבל יש כאלה שאני מתלבטת, כמו חתונה שיש לי השבוע ולא מצליחה להחליט

ככה אני בוחרת לאיזה חתונה ללכת.
לכולן

איזה מהממת את, כרגיל.

לק"י

כנשואה ואמא זה נעשה יותר מורכב לנסוע לכל חתונה.

ללכת לחתונה אמור להיות דבר כיף ומשמח.

ברגע שאתה מוזמן לחתונה שההליכה אליה מהווה עבורך מחויבות

זה סימן שזו חתונה שאפשר לוותר עליה.

 

שים לב שלחתונות של חברים קרובים ומשפחה אתה תמיד שמח ללכת,

והעניין הכספי בכלל לא מהווה שיקול, להפך, אתה שמח להוציא עבור

זה כסף.

 

(כמובן שלא מדובר על חתונה עם מעגל חברים מצומצם, שאז

הנוכחות שלך חשובה ומשמעותית כדי לשמח, אפילו אם

זה עול כספי...)

 

אלה אם כן אני לא יכולה באותו ערב.
או שהחתונה רחוקה וקשה לי ממש להגיע ולחזור ממנה והכלה לא כ''כ חברה שלי
(כמעט ולא קורה).

כל חתונה מגיע כדי לשמח! זה למה אנחנו שם..
מעבר לזה אם יש חתונה של חבר שלא הזמין אותי ו-כן- יש לי קשר איתו אני יוצא מנק הנחה שאולי הוא שכח (יכול לקרות.. לחץ וזה..) או שיש בעיה תקציבית - פה אני מגיע נטו לשמח בלי לשבת (:

אגב, לא הבנתי איך הגיעו למסקנה שזה 9 דקות.. 

(הערה שלי- זו לא פעם ראשונה שפירסומים כאלו ודומיהם צצים. )



לגבי "המקורות הקדומים ביותר" - לעניין הזה יש ככל הידוע לי מקור אחד, שאינו קדום במיוחד.
לעצם הדבר - חושבני שראוי להחמיר ולהתרחק מדברים שיש בהם חשש דרכי האמורי, לא פחות ואף יותר מחששות בנושאים הלכתיים אחרים.
זה מישיבת בית אל☝🏼^^

אתמול שמעתי דווקא מישהו מישיבת בית אל שמדבר על זה 

לא זוכר אם זה באמת היה ישיבת בית אל, או אור הרשב"י 

אתמול הייתה תוכנית בקול ברמה שדיברו על זה...  והעלו כמה רבנים שהמליצו

 

לא משנה.. בינתיים לוקח את הדברים שלי חזרה לגבי זה 

אבל כן אומרת
שכשלוקחים את זה כטווח מסויים
ורק עליו מסתמכים ומתפללים כי
"אין עוד זמן אחר "
נראה לי שזה בעיה

בכל אופן, בטח ידוע לך שיש זמנים יותר מסוגלים לקבלת תפילות

אבל ברור מי שחושב שהקב"ה לא ישמע אותו בסתם זמן זה בעיה.. 

יש כל מיני זמנים שהם 'עת רצון'

נראה לי שאם נחשוב שהקב"ה
לא * מסוגל * לשמוע בזמנים אחרים
חוץ מהזמן הספציפי
אז זה גם בעיה...

אם רבי חיים ויטאל, מגדולי חכמי הקבלה בעבר הרחוק, סומך על זה -
מי אנחנו שלא?

מה אנחנו חסרים את הימים האחרים?


היחס היוצא דופן לפירסומים כאלה
אני חושבת שזה קצת מטעה.



אבל אולי אני לא מבינה ומהגגת פה מחשבות שלי

אבל ברור שתמיד כדאי וצריך להתפלל

טוב לדעת

הרי גם בזמן מהרח''ו לא מנו יובלות...אז למה שיתכוון ליובל?

(אולי יש גרסה אחרת)

לגבי איך מונים יובל?
לפי שיטת הגאונים, אין יובל לאחר החורבן. אמנם לפי הרמב"ם יש, והוא עושה את החשבון בהלכות שמיטה ויובל פרק י, ובשו"ת סימן שפ"ט. ככה שאפשר לדעת.

את צריכה לדעתי לחשב מסלול מחדש..
גם לגבי עצמך - לחשוב האם עושה לך טוב עכשיו לצאת לדייט עם בכלל.
וגם לגבי הקשר עם הבחור..

חיבוק

זה תלוי מה את רוצה..

סתם לשבת? יש בניינים שסגורים ויש שלא..

אני אישית הייתי מהמר שבטוח אמצא איזה בניין שפתוח..אולי שלייפר או המדרשה

האמת ששנים כבר לא הייתי באזור..

בהשפעת חודש ארגון

😤😅️

להגיע לגג שלו, אחלה תצפית

שבערב בבר אילן אחרי שעה 10 אין כניסה למעט סטטדנטים שלנים במעונות ואנשים שהסטודנטים במעונות הודיעו מראש שהזמינו.
כמו כן הכניסה דורשת הצגת תעודה מזהה.

לפני חודש נכנסתי לשם אחרי עשר.. וכן בלי תז לא מכניסים בדרכ

אני יודעת אבל שיש שעה מסוימת מניסיון.
הנחתי 10

וגם למקום בחברה שבו אני חושבת שהכי נכון *לי* לממש את הרמה הדתית הזו.

 

ב. מדברים על זה. רואים האם יש פערים ועד כמה, וחושבים עם עצמינו (ביחד או לחוד) עד כמה הפערים משמעותיים או לא משמעותיים.

 

לא הבנתי את השאלה האחרונה

איך יודעים מתי נכון לפתוח נושא שאולי היא פחות הייתה רוצה להיכנס אליהם ולדבר עליהם!
נגיד לדוג' (באמת שזה סתאם דוג' ואין לי כוונה מסוימת למישהי) בחורה שהפסיקה באמצע ש"ל ואיני יודע תסיבה..
מי אמר שהיא רוצה לספר זאת בפגישה הראשונה?
ואלי אני דוחק אותה להגיד דברים שאם לא הייתי שואל היא לא הייתה אומרת ובמיוחד לא בפעם הראשונה?
תודה..

ולא הבנתי איך השאלה קשורה לנושא (באיזה הקשר כאילו)

 

ולבדוק שאיפות משותפות אומר הרבה דברים, החל מאיזה חינוך לתת לילדים לדוג' לשלוח אותם לממ"ד או ת"ת. 

יש דברים פשוטים כמו כיסוי ראש מלא/ חלקי/ בלי. ועוד הרבה דוגמאות. (זה ברמה הדתית)

 

יש לבדוק שאיפות משותפות גם ברמה הפרקטית מי מפרנס, האם זה "ברור" שהגבר יעבוד והאמא תדאג לבית או שמדובר בבחורה עם שאיפות לממש את הפוטנציאל שלה בעבודה ורוצה שהבעל יחזיק את הבית 

 

ואיך מבררים פשוט שואלים, מדברים בפתיחות שמים הכל על השולחן וכל נושא שחשוב לך פשוט להעלות אותו לדיון לשמוע מה הצד השני חושב, לא תמיד תאהב את התשובות אבל לפעמים לומדים לחיות עם זה. 

 

כמובן כל דבר והזמן שלו,כל דיון בנפרד וכמובן לבדוק אם הקשר מתאים בצורה האישית מבחינת הבן אדם ובנוסף גם מבחינת השאיפות והרצונות.

א.
שאיפות?פחות שואלת..(נשמע לי יותר גשמי)
יותר על.."השקפות" משותפות?
השקפה דתית ..כן.מה הרמה...אמממ."דוסית" שלכם😅
ב.
בירור שאלות כמו,יהיה טלוויזיה/מחשב,בתי ספר לילדים?
לומד/עובד...וכו,
ג.
הסוד בלהגיע למה שהיא לא רוצה לספר,
זה הבטחון שתשרה עליה,ורוגע.
לחץ רק יסגור אותה יותר.
בתור אחת שגם לא סיפרה מהר מאוד מה שבחורים רצו לשמוע,
זה רק זמן טוב ונוח עם הבחור/בחורה
היא תרגיש את הרגע ותפתח ותספר בזמן שלה
וחשוב שתבהיר שאתה לא לחוץ ובזמן שלה תשמח לשמוע

בהצלחה!

אני אמנם עדיין צעירה,
אבל מכירה את התופעה מקרוב..
בשמינית, עשו לנו פעם פעילות עם שאלות על העתיד,
כולן הצביעו פה אחד שהנשואה הראשונה בכיתה תהיה אני..

נו, וזה לא קרה..
אפילו שכולם אמרו שאני חכמה ואינטלגנטית ומוכשרת ומוצלחת ובעלת מידות ונראית טוב וממשפחה טובה והכל..
והיום, יש כאלה שמנסים לייעץ לי להסתיר את האינטליגנציה, להיות פחות ''מושלמת'' כי אולי זה מה שמפחיד בחורים..

אז זהו.
שלא.
אף אחת לא מתחתנת כי היא מוצלחת ויפה וחברותית.
ממש לא.
כל העסק הזה הוא שיעור ענק באמונה,
שלא משנה מי אתה ומה אתה,
אתה תמצא את שלך בזמן ובמקום שהקב''ה ייעד לך -
ללא קשר לשום נתונים התחלתיים..

ואנחנו בסך הכל צריכים לעשות השתדלות..
אבל לא להגזים.
אז כחלק מההשתדלות,
צריך להזכיר לאחרים את קיומנו מידי פעם..

וגם צריך לעבוד על מידת הביטחון שלנו,
הביטחון העצמי והביטחון בקב''ה.
את צריכה לזכור שהקב''ה אוהב אותך אהבה אין סופית,
ויש לך ערך עצמי אין סופי -
שלא תלוי הסטטוס שלך האם את רווקה או נשואה..

נכון,
זה קשה לפעמים..
אבל רק אנחנו בוחרים איך להרגיש..
וכשאנחנו בוחרים להרגיש עצובים ומדוכאים - אנחנו בעצם מענישים את עצמנו..

אני ממליצה לך בחום ללכת לאימון אישי עם קאוצ'רית או מטפלת בשיטת NLP
בשבילך..
בשביל שמחת החיים שלך
וגם בשביל שבאמת תוכלי למצוא בן זוג ממקום טוב ושמח..

שולחת לך חיבוק

כאילו אני מאמין שכן יצאת .. אבל מה היו הסיבות לפרידות

כשהמציאות מגיעה וטופחת לנו על הפנים והיא נראית מאד שונה ממה שחשבנו שהיא תיראה.

ובראש חולפות המחשבות שמקבלות הדהוד מהסביבה- זה לא היה אמור לקרות לי. החיים שלי לא היו אמורים להתגלגל למקום הזה. מה שקורה לי, פשוט לא מתאים למי שאני ולמי שחשבתי שאהיה. למי שכל הסביבה שלי חשבה שאהיה.

ומרוב שהמציאות לא הגיונית, כואבת וקשה, יש תחושות קשות של כאב, ייאוש, פחד, בדידות ועצב. אולי גם אשמה או בושה. 

וכאן יש עבודה מאד קשה. עבודה שאני מכנה אותה כעבודת החיים הסיזיפית, המתמשכת והקשה מכל. אבל גם הכי מתגמלת, משחררת ומרגיעה.

זו עבודה של 'להסתכל למציאות בעיניים ולהודות בכך שאם היא קיימת, כך היא אמורה להיות. בדיוק. ולא שונה בכלום'. 

וזה אומר גם להעז להסתכל לחלום בעיניים, לפנטזיה, לחשיבה ההיפותטית היפה של ה'לו יהי', ולהגיד לה- את קיימת רק באגדות, רק ביקומים מקבילים ואוטופיים. 

כי החיים הם לא מושלמים, והם לא תסריטים של רצף פעולות קבוע בסדר מסויים.

הם מתווה מדוייק מדוייק של פרטים- שמתאים לנו, ורק לנו. וכל מה שקורה לנו במתווה הזה אמור לקרות לנו. הבחירה שלנו היא באיך אנחנו מגיבים ופועלים עם המציאות שלנו. 

ואם אני יודעת שמה שקורה לי אמור לקרות לי, ואני לוחשת לעצמי בלילה 'זה כל כך בסדר שאת עדיין רווקה. זה הכי הכי בסדר שיש. בדיוק ככה זה אמור להיות. אין כאן שום טעות, זה הכל בכוונה תחילה, עם תכנית וסיבה'. אז אני יודעת שאני בסדר, ושהחיים בסדר, ושהם לא כל כך מפחידים, כי ככה הם צריכים להיות. 

וזה בסדר שיש חברות שמתחתנות, ובסדר שיש להן ילדים, ובסדר שאת כזאת מתוקה ושכולם רוצים שתתחתני כי להם קשה לראות אותך ככה. וזה בסדר, הכי בסדר בעולם.

תחבקי את עצמך. מגיע לך. 

 

ועד היום אומרים לי..

כל אחד שתרצי בשניה שלך!
מי שייקח אותך יזכה!
ואך הם לא רואים כמה טוב יש בך?
ואך לא חטפו אותך עד עכשיו?

המשפטים האלה לא שלא עוזרים,אלה רק נותנים לך הרגשה יותר גרועה של,
אם כלכך הרבה טוב יש בי אז מה,
אולי הבעיה בבחורים?
(אוטמט את זורקת את הבעיה עלהם,
וחלילה לא בך.(?)😌)

אני הגעתי למסקנה שלא משנה מה יגידו אך יגידו,
עונה להם "כי אתם לא מתפללים מספיק 😅"
ואז אומרין לי נכון ומשתיקה אותם

תהיי חזקה נשמה!
החתן שלך אוטוטו כאן❤

לגמרי...
לפעמים דווקא בגלל שאומרים ''לך לא תהיה בעיה'' זה בעצם מראה שאין סיבה לדאוג, ובסוף באמת אין מי שידאג וזה כבר לא טוב...

ואולי אני אומר אותה בעיקר כי זה עושה לי טוב וזה נכון לי עכשיו, אבל אברך אותך שתכירי היום בערך האמיתי שלך, ומתוך כך תכאבי את זה שעוד לא מצאת את האיש שלך, ואולי אחר כך גם תכאבי את זה שעוד אין לכם ילדים. אבל הכל מתוך הכרה בערך האמיתי שלך, כי מה הערך שלך, גם עוד לפני שהקמת את המשפחה שלך?
הלוואי שהכאב יבנה ויכלה מלהיות גדול מנשוא.

 

ככה קוראים לזה היום?

כמו אושר גדול

מה הם שווים
אם הם לא מציעים הצעות אח"כ וחושבים עליך כמו שחשבת עליהם? (פריקה על חשבונך)..

למה לדון אוטומטית לחובה?

ניסיון אישי עם כמה זוגות כאלה (2).
עברו הרבה שנים ואף לא הצעה אחת מהם.

לא מרגיש צורך להזכיר להם.

מסכנה,ביאסתי לה את השרשור..חח

אבל בוא אני אספר לך על בחור תותח, חבר של האיש שלי, שמאוד רוצה להתחתן כבר. אבל לאיש שלי יש המון חברים, ורובם לא רוצים להתחתן עדיין (צבא וכו) אז קודם כל היה חשוב שהוא יידע אותנו כדי שנחשוב עליו. וכשהוא אמר לנו פעם ראשונה, עברנו על החברות שלי וראינו שאין אף אחת שיכולה להתאים. אז יצא שייבשנו אותו בטירוף וכאילו מבחינתו התעלמנו מהבקשה. (נכון שהיה ראוי שנאמר שחשבנו ולא היה רעיון, אבל יצא שלא אמרנו.) אז הוא שאל אם חשבנו.. ואמרנו לו מה היה. אחרי פרק זמן מסויים הוא תיזכר, וחשבנו שוב, ואז עלה רעיון שלא היה רלוונטי לפני כן. והם באמת יצאו...

אז אתה צודק שראוי שנחשוב בלי תזכורות, ובאמת שאנחנו משתדלים, אבל לפעמים צריך תזכורת שתביא למחשבה מחודשת, שאולי בכל זאת יש רעיון שפיספסנו...
והוא בכלל בכלל לא נואש בעיניי (וגם האחרים שמבקשים לא) להפך, אני ממש מעריכה את זה. הוא בחור תותח ושווה שרוצה לקבל הצעות שמתאימות לו.

בזכותה למדתי מה זה להקשיב ברצינות לקטן ממך , גם בנושאים חשובים וגדולים כמו שידוכים. למדתי על מה לשים דגש בחיפושים ומה פרטים שוליים שסתם מוציאים עליהם אנרגיה מיותרת.
קיבלתי אומץ וביטחון להציע עוד רעיונות... למדתי מזה המון!!

(וד"א בקשר להצעות מצידם, הם הציעו וממשיכים. )

להתאכזב שלא תרצי... צריך אומץ לנסות לבדוק אם תרצי להפגש בראש של דייט
ונניח שא. ם נהנים לדבר סתם ככה ופתאום את לא בעניין לצאת זה הורס... כי זה כבר לא יהיה אותו דבר כי את יודעת שהוא רוצה יותר...
ואם את רוצה את מוזמנת לנסות את..

מפחד להציע
תציעי את
בהצלחה

לי לא היה אומץ אפילו לבקש מספר ממשהי

גם לברר אם אתם מתאימים לפני שהוא מחליט לצאת

אולי לרמוז

אולי הוא מתפאדח? חבל לחכות שהוא יקח יוזמה. קחי את יוזמה.

לגשת אל בחורה בחנות ולבקש מספר
אני חושב שנוח לו כרגע בסוג הקשר הזה
לכן את צריכה לעשות איתו שיחה פנינו לאן
(או לעלות שלב ברמת הקשר או....)

אבל בתבייש/מפחד/מתפדח לא הייתי אומרת עליו..
כי צריך חתיכת אומץ לפנות פנים מול פנים למישהי ולבקש מספר למרות שלרוב אתה יכול לקבל תשובה שלילית.

אז לדעתי,או שטוב לו ככה בינתיים
או שפשוט ירד מהעניין ובינתיים נחמד לו סוג של קשר טלפוני/שיחות ייעוץ וזה..

או שאולי התחיל משהו אחר וכרגע את על אש קרה..

אי אפשר לדעת..מליון ואחד סיבות יכולות להיות..
אבל מתפדח לדעתי אין סיכוי.

אני לא הייתי מחכה יותר מידי כי לא אוהבת להרגיש שמושכת משהו שיהיה בסוף לסתם.
אז הייתי אומרת
"אז..נכון נחמד וכיף לנו הדיבורים פה.אבל אך מתקדמים מפה?😌"
(בכל זאת..כמה חודשים זה לא צחוק.)

בהצלחה יקירה!

היתי יוזם פרונטליות אחרי השיחות הראשונות בטלפון כמו שהיתי יוזם את הקשר עם מישהי בחנות..

אז גם אני כמוך לא מבין למה הוא ככה


אמממ שימי לב..
אם את רואה שהוא בעניין -(משתף בדברים). תשאלי אותו אלגנטית על קשר פרונטלי והתקדמות... אם לא נעים לך ליזום אל תזמי... אבל תעלי את הנושא לפחות..

זה ממש הורס!
תחליטו אם להיפגש ולהמשיך או שתחתכי.

לגשש לאן פניו מועדות..
(אולי משהו כמו 'היי, מה אומר על פגישה בקפה.. [הסמיילי הופך אתזה לקליל וסימפטי..])
אם הוא לא מגיב לרמזים, תנתקי מגע בנימוס.

הבנאדם ניגש, דיבר איתה.ביקש וקיבל מספר.

אפילו הביישן שבביישנים היה שואל שאלה כזאת פשוטה.

\

אולי הוא שומר אותה על אש נמוכה? כי יש לו משהו כרגע למשל...

בכל מקרה הוא היה צריך להיות ברור וחבל שהיא מאפשרת את זה.

יש מצב שהבנאדם מפחד ממערכות יחסים מפחד ממשו רציני

סגולה בדוקה-

כל אחת שתציב סולם מתחת לחלון חדרה ותעלה ותרד בו כל הלילה, מובטח לה שבעלות השחר היא תראה במו עיניה מלאך אמיתי שיבטיח לתת לה את כל מבוקשה. 

למה זה מועיל?

 

רק יוצר או מבטא יחס של זלזול לסגולות, גם אמיתיות

האהאהא

לאאאאא לריבבבבב!!! - נשואים טריים

איזה שנאת רווקות..
בנות, תפסו מרחק מהחברות שלכן..

וזה גם לא הטבע הנשי, זו בסה"כ אחת.

בגדול, לא ממומלץ לרווקים להכנס לפורום נשואים...

רוב הנשואים
חיים באושר.
ואוהבים אחד את השני.

את איתי בכלל?
הבחורה נכנסה למצוקה וביקשה עזרה - וכל הציפורניים נשלפו החוצה.
אני שואל: ככה זה נשים בפנים מבעד לחזות העדינה? יש מצב שרוע כזה יופנה גם כלפינו הגברים?
נשבע נכנסתי להלם.

עניין של נורמה/ ניסוח
מסעימה איתך שיותר עדין ופחות שופט
היה טוב יותר

והתברר שרובן זו בעצם אותה אחת עם כינויים מפוצלים.

 

 

אל תתרגש מידי זה לא בריא ללב

'הנשיות' נשלפו החוצה?? אולי אחת או שתיים.

 

 

וחוץ מזה- מה שאני ראיתי מהשרשור העצוב הזה זה הגועל נפש מצד הגבר שבסיפור. ככה שאפשר לשנות תשרשור שלך ל- 'הטבע הגברי מפחיד!!!'. מעניין איך מזה התעלמת וההתמקדת במשו כמעט לא מורגש..

הפורום הזה לא שפוי.
בפעמים הבודדות שנקלעתי לשם ברחתי כל עוד נפשי בי. אין לי מושג איפה ההזויים האלה חיים ואיך כל הקטסטרופות התנקזו לפורום הזה.
בעיניי הוא לא פונקציה לשום דבר.

וניחוש פרוע, רוב פותחי השרשורים והמגיבים אלה אותם אנשים.

לא מבינה איך מה שהלך בשרשור ההוא קשור למגדר?

ו"הטבע הגברי" לא מפחיד??

זה לא קשור ל"דוסים" לא דוסים..

"אך מבחינים בין המפחידות לנורמאליות?"

אתה לא רציני עם השאלה הזו,נכון?

מזה אך מבחינים??אם תמשיך לחשוב שיש דבר כזה נשים "מפחידות",תאמין לי שתיפול גם על אחת כזו.

אין דבר כזה מפחידות/נורמאליות...כולן בסדר גמור.השאלה מה עוברות..אך עוברות..ומתי עובורת ..

תלוי בהרבה דברים😏

אבל אל תסתכל על השירשור הזה כדוגמא למשהו.

כמו שעל סמך תגובה מסויימת של מישהו ממין זכר לא נמהר לומר הטבע הגברי מפחיד,
כי זו הכללה מזעזעת,
כנ״ל גם פה.

ומומלץ לרווקים להתרחק מהפורום הזה כי רוב השאלות שם הם לא מה שקורה לרוב במציאות.

יש שם מקרים שגורמים לרתיעה מלהקים בית , וגם דיבורים על דברים לא צנועים

כל מה שהולך שם

בלי התפלספויות - נשואים טריים

 

זיכרו, אנשים (בעיקר גברים אבל אל רק) נזקקים לפורום כשמשהו לא בסדר

אף אחד שם לא טורח לספר שהמצב אצלו ב"ה מצוין.

מובן?

פחד אלוקים!

בינתיים אני מגלה עולם (מפחיד) חחח שלא הכרתי.

הממורמרים באים לשם, ואיתם גם הטרולים.

זה סתם יכניס לך סרטים לראש.

 

רוב* מי שאני מכיר מבסוט על החיים שלו, גם אם קשה לפעמים (*אלה המוני אנשים).

את לא תפסידו מזה כלום..
מקסימום - הוא יגיד שוב לא..
לפחות תדעי שניסית

לא תמיד הסיבה שאומרים זאת באמת הסיבה האמיתית...
לפעמים זה סתם רגליים קרות
או משהו אחר..

מודה שאני באותה התלבטות עכשיו..
ועוד לא הערכתי בוודאות מה לעשות

המנטליות שלך לא מושכת אותו, אז לא מתאים לו.
סתם מביך לחזר אחריו...
תתחתני עם מישהו שרוצה אותך.

רציתי לכתובאת זה
אבל חשבתי שזה אולי יכאיב לה..ולא לכולן יש אגו
ולא נעולה על זה שזה בהכרח רע..

הייתי מציעה לו גם לשלוח, בהסתייגות.

מממ..

 

כדאי לנסות וחבל לפספס הזדמנות שאת מזהה שיש פוטנציאל לקשר אמיתי, אין ספק שזה צעד עם הרבה חששות...

ויכול להיות שזה יפתח גם אצלו את העניין בקשר...

אני חושבת שעדיף לדעת את האמת גם אם היא טיפה כואבת, ויותר מזה, לא חושבת שזה אמור לכאוב. קורה שלא מתאים, זה לא אומר עליך שאתה לא בסדר או משהו.

וזה לא קשור לאגו, כי אם זה היה קשור לאגו גם לבנים הייתי אומרת שלא ינסו שוב.
זה קשור למה שבעיני שייך או לא שייך לגבר ואישה.

אולי אמר על המנטליות..
אבל אולי היו לא סיבות אחרות שפחות יהיו לך נעימות לשמיע בפעם הזו שתנסי😷

אני אסביר לכם למה אני חושבת שזה רק עניין של מנטליות: כי בן-דוד שלו שמכיר את גיסי אמר לגיסי אח"כ שהוא ממש התלהב מהחכמה שלה ומהידע הרחב ומההבנה של אנשים וכו' וכו' ואז הוא אמר לא שכדאי אז להמשיך אז הוא אמר לו שהמנטליות שלו אשכנזית ושלי ספרדיה והוא לא מתחבר לפשטות (עממיות) הזו. אני גם ראיתי את זה אבל אני לא חושבת שזה רע שבבית יהיה שתי מנטליות והא אומר שאח"כ יש מלא בעיות בשלום בית ואני חושבת שזה משהו שאפשר לגשר.

לי אין מושג..

משם (כשהסינמה משמאלך ואת עם הפנים למעבר חציה) את פונה שמאלה.
ממשיכה ללכת ישר עד שאת מגיעה למעבר חציה הבא שבו תקחי ימינה. (תראי מין אנדרטה של 'יזכור')
ואז ממשיכה ישר עד שתגיעי.. (תראי כבר מקבצי נדבות באזור)
המדרגות הראשונות זה כניסה לנשים..

אם לא הסברתי טוב, תגידי לי..