אהובה!

זו באמת סיטואציה לא קלה,

את כואבת ומותר לך, ומותר לך לא לחשוב על זה חיובי אם אין לך כח. מותר לך ממש.

(החיובי הוא שאף אחד לא נכנס "באשמתך" לרווקות והמתנה, רק כדי לא להתחתן לפניך- מה שעשוי לדעתי לגרום לנקיפות מצפון, וללחץ סמוי מהסביבה שתעשי את זה כבר, אם לא בשבילך אז לפחות בשבילו. אבל את יכולה לחכות קצת, ולעכל את מה שקורה, לפני שאת מתחילה עם המחשבות החיוביות).

רק שתדעי שיש לך כח.

אלוקים העמיד אותך בסיטואציה הזאת- כי הוא מאמין בך שיש לך כח לעמוד בה.

הוא מאמין בך שאת יכולה לעשות את זה הכי טוב שאפשר.

שולחת לך חיבוק חזק!!

מוזמנת לפרטי בשמחה (לא עברתי את בעצמי, חוויתי כאחות קטנה של כמה אחים שעקפו אחות אחת גדולה)

לא מדובר פה על פגיעה במובן הרגיל, מכווונת, אלא על המציאות וההרגשה שהיא גורמת 

שולח עידוד, @שמשועננים !!

שהאמונה תפיח בקרבך כוחות

מירב, - לקראת נישואין וזוגיות

יש דבר כזה להרגיש פגוע גם אם אף אחד לא התכוון לפגוע.

ולא שיתפתי כאן את כל פרטי המעשה, אבל הוא לווה בחוסר רגישות והכלה, חוסר ראיית המקום שלי. לא ממש שיתפו ושאלו ובקשו. ושום דבר לא היה בכוונה. ממש לא. רק זה לא סותר תחושת פגיעה. 

קרה אצלי כמעט אותו דבר. אני נמצא באותה התמודדות, את לא לבד.

עכשיו את יודעת שיש לך רגישות ויכולת התחשבות בזולת שאין לכולם. ואיזו זוגיות תהיה לך בזכות התכונות האלה. ולמי מבין שניכם תהיה חתונה עם שמחה שלמה יותר. את יכולה להיות בטוחה שבחתונה שלך לא יהיה אף אחד בקהל שירגיש צביטה בלב.

לאה הסתכלה כל החיים שלה בעייניים כלות על היחס המפלה שהיה מנת חלקה, ותראי ליד מי בחר יעקב להיות בסוף לעולמי עד. אז מה אנחנו יודעים בכלל על החיים האלה.

תסמכי על ה' שהוא לא יקפח אותך יותר ממה שמגיע לך.

קיבלת תפקיד של ריצת מרתון ואת צריכה לפתח תכונות של ריצה למרחקים ארוכים: אורך רוח, סבלנות, שלוות נפש, עור של פיל (כשצריך) ודבקות במשימה. את נמצאת בניסיון שה' שלח לך שאם תצליחי לעמוד בו בצורה מעוררת השתאות, תקני לעצמך יכולות שישרתו אותך כל החיים ואת תהיי השראה לסובבים אותך שיזכירו אותך ואת הדוגמא האישית שלך כשירצו להסביר למישהו איך מתמודדים עם קשיים.

רק קראתי את שיטה מספר 1 וברחתי.. נשמע מפחיד וגרוע ולא בטוחה שזה יכול לעשות טוב.

המידות הרעות האלה הם מלאות רעל הרס וארס, וממש כמו שלא תרצי לשתות בקבוק רעל או להתמלא בארס מסוכן שמחריב עולמות- כך כדאי גם שתמנעי מלעשות את זה.

ועוד משו שכדאי לדעת- כל המחלות שבאות לאדם, באות מהמידות הרעות האלה בדיוק, מהתחושות הקשות והרושם שהם משאירות לנו בגוף. אז לתת לחומר הנוראי הזה לפעפע ולזרום לך בגוף, במכוון, (ואפילו לזמן מוגבל) - נראה ממש כמו להביא על עצמך את היפך בריאות הגוף והנפש...

זה הטבע שלו. והוא עז ומתפרץ. 

ואנחנו לא צריכים לעזור לו לעשות את זה

מכמה צדדים:

יש המצב ה"רגיל", בית, את הגדולה יותר בבית, ומצפים להתחתן ולהקים בתים. פתאום, האח הצעיר (ועוד בן.. שאמור כאילו להתחתן מבוגר יותר יחסית)... אז את מרגישה ערעור. הוא, שהיה אמור להיות הילד הקטן כאן, "עוקף", ואת מרגישה כאילו עוד יותר "קטנה" ולא בַמקום ולא מצליחה... 

ומן הסתם יש עוד חברות ש"עקפו", אז זה לא חריג משעשע, אלא מרגישה כאילו לא במקום שאת אמורה להיות.. הרגשה קשה יותר. וכאילו משהו איתך לא ממש "בסדר"..

וגם ביחס ל"מה אומרים", לפי דמיונך. שאת חושבת שכולם בעצם יסתכלו עלייך ויחשבו איזו מסכנה שהיא עוד לא...

ולמה, לפחות, הוא לא בא ושאל - אחותי הגדולה, אני צריך ממך ברכת הדרך... מסכימה שאני לפנייך, כי מצאתי?.. וכך היית מרגישה לפחות ש"מעמדך" נשמר.

ואיך אעמוד בזה בפעל?....

הרגשות מובנות.

תנסי "לתפוס את השור בקרניו". הענין הבסיסי הוא, שלך יש את אישיותך והמסלול שלך. 

זה לא סתם "כל אחד בקצב שלו". לכל אחד דרך הבנין שלו, שבתוכה הוא מוצא בשלב המתאים גם את בנין ביתו. לפעמים דווקא מישהו גדול יותר, לוקח לו טיפה יותר זמן, עד שמוצא בדיוק מי שמתאים. או עד שממש עומד על האופי של עצמו ומה טוב לו.

תחזרי בביטחון, להיות האחות הגדולה יותר. אני בינתיים מחכָּה, לא נעים, אבל זה לא לשווא. עוד לא הגיע. כנראה יש סיבה. משתדלת.

בינתיים, שמה לב גם לסביבה. זה חלק מבנין האדם. וכחלק מזה, את גם מתַפקדת כאחות גדולה. גם אם הוא מתחתן - את האחות הגדולה יותר. תסתכלי בחיבה על האח הצעיר, על שמחתו, תתענייני מה אפשר לעזור. לא מתחרה בך. כל אחד על מסלול שונה, משלו. גם את זה שלא שאל, לא ביקש, לא שם לב איך להתנהל מולך - את יכולה "להפוך"... תגידי לעצמך, צעיר.... נעזור לו בכל זאת.

כללו של דבר, האישיות שלך בפני עצמך, לא תלויה בנישואין או  השוואות. וההתייחסות אל מה שאחיך עובר, כעוד פרוייקט שאחות גדולה עושה בשביל אחיה הצעיר..

ואל תסתכלי בכלל מסביב. זו טעות לגמרי. את רוב האנשים לא מעסיק מי התחתן קודם. וגם מי שכן - זה לא מחזיק בראש יותר מרגע. זה לגמרי לא כמו שנדמה לך. תהיי את. יאחלו לך בקורב אצלך, תגידי בשמחה אמן - ותמשיכי. לא תרגישי מסכנה בעיניהם - ולא תהיי מסכנה בפני עצמך..

וה' יעזור לך למצוא מישהו מתאים ממש בקרוב, בשמחה. 

אגרתי ואגרתי ועכשיו יש לי סלים מלאים בתמיכה

ועצות, אמפתיה ומילים מחממות, מעודדות, מכוונות

ולכם שהייתם שם ואולי גם עדיין, נעקפים אך אוהבים, כואבים אך מאירים

ולכם שמצליחים להיכנס לנעליים גם אם רק בדמיון, מבינים ותומכים

את כל המילים שלכם קראתי, 

ומודה לכל אחד ואחת שלקחו מזמנם ומליבם כדי להזדהות ולעזור לי ברגעי הקושי

ומאחלת לכולנו אור גדול של שמחה, מתוך שלוות הנפש

זאת לא תחרות מי מצליח קודם

זה נובע מתחושה לא מודעת של תחרות, לכן אמרתי שזאת תחרות.

לכל אחד מאיתנו נגזר מתי נתחתן. בתור רווק די מבוגר אני יכול להגיד שאפשר להשלים עם העובדה שהרבה אנשים צעירים ממך (כולל משפחה) מתחתנים לפניך.

אני חושב שהשימוש בביטויים כאלה מחדיר לנו לתודעה שנכשלנו, וזה לא דבר טוב.

אם בכל איש גדול מסתתר ילד קטן (פראפרזה של החתימה שלך ), אז בכל בחור/ה שעוקפים אותו/ה (זו הטרמינולוגיה הרווחת, מה לעשות?), מסתתרת ילדה קטנה ופגועה שחווה על בשרה מחדש את כל תחושות הדחייה, העלבון, חוסר הנראות, הבדידות והפחדים. ואני לא חושבת שהמשפט 'שאלו יהיו כאבייך' הוא נכון. כי לא מדובר בתחרות כאבים, ועל כל כאב שאדם מעלה, אפשר להציב בפניו כאב גדול בעשרת מונים ולומר לו 'שאלו יהיו כאבייך, תגיד תודה שאתה לא משותק מהצוואר ומטה, שאין לך סרטן, שלא התפוצץ עלייך הר געש ושאתה לא נראה כמו זומבי'. 

וזה שהחיים טובים לא אומר שאין בהם ניסיונות כואבים שחותכים את הנפש, וקשיים שאמנם מהווים אתגר לצמיחה, אך ממלאים אותנו בכאבי גדילה. 

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!