פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 8)

אני שואל אם מישהו כבר עשה ויודע איך זה.

אני מפחד שזה יכול לעשות יותר גרוע או לא לעזור בכלל.

בסוף אנחנו גברים 

והיום הוא בן 40 כמעט והבנאדם נראה כמו טוסיק של תינוק

אולי כדאי לפרט קצת יותר מי אתה כדי שאולי דמויות רלוונטיות ידעו אם שייך.

כמובן שצריך להיזהר עם העברת פרטים או פגישה על סמך היכרות אינטרנטית

להגיע לשלב של קרוב לחתונה ולהפיל את זה על כסרש חלקי זו לדעתי טיפשות ובעיה שלך שלא בדקת לפני כן.

אם זה ממש קריטי לך שהילדים ילמדו בנפרד עד כיתה ד' זה שונה מ"לגיטימי" כמו שכתבת.

לדעתי תקשורת ומוכנות להתגמש יותר חשובים מעקרונות כאלה ואחרים שעכשיו דברתם עליהם. קח בחשבון ששניכם תשתנו עם השנים ומה שחשוב לכם כרגע ישתנה בהמשך.

יכולה לספר על עצמי שגדלתי במקום מעורב (דתיים-חילוניים) ותמיד חשבתי שזה הכי טוב אבל אחרי שגרנו באופן זמני במקום שהיו בו רק דתיים היה לי די קשה לעבור למקום מעורב ובעלי לא הבין למה אני מבואסת הרי זה מה שמראש רציתי…

ואתה יכול גם להתייעץ עם רבניך או דמויות אחרות חינוכיות שאתה סומך עליהם.

תרגע, תקח את הזמן תחשוב. זה עניין של סדרי עדיפות וקדימות של ערכים מסויימים על פני ערכים אחרים.

והיא צודקת שאתה לא מבין את האתגר שלה בתור גבר.

ועדיין, אתה יכול להחליט שאתה מטיל על זה ווטו, גם אם אתה לא מבין ולעולם לא תבין - זכותך המליאה. זה בכלל לא קשור לאם אתה שופט אותה או לא.

אם זה ממש מפריע לו ברמה שלא יסכים אז להגיד לה לפני חתונה

כי להטיל ווטו כגבר נשוי על לבוש של אישה זה מורכב ולדעתי לא נכון.

אפשר להסביר אפשר לבקש אבל בסוף ההחלטה של כל אחד על הלבוש ועל קיום המצוות היא שלו

כמו שאישה לא יכולה להכריח את בעלה להתפלל 3 תפילות במניין לצורך העניין אבל כן יכולה להגיד לפני חתונה שזה קריטי לה בבן זוג שמחפשת.

וזו כמובן רק דעתי האישית

ובכוונה לא מתייחסת לנושא השרשור. לדעתי זה נושא לייעוץ אמיתי ולא רק בפורום

בהצלחה

יכול מאוד שבעיינה היא התפשרה גם מאוד שהיא לוקחת מישהו כביכול קיצוני ..

זה לא רק צד אחד זה לשניהם קשה

בשרשור הקודם התפלאנו איך הנושא עוד לא עלה. כעת מסתבר לי שאצלי שהדברים היו מאוד ברורים - נושא החינוך עלה מוקדם. אם זה רק 'התרגלת כך אך לא באמת ברור למה' מובן שזה נדחה.

הנושא השני הוא מורכב - מצד אחד, באמת זה נסיון של האשה ולא בטוח שגבר מבין מה זה. בוודאי שכל אחד - אינו המנהל או הבוס של בן/בת הזוג. מצד שני, הלבוש של האשה הוא היצוג של הבית והמשפחה ומסר חינוכי מהותי לילדים. לכן מעיקר הדין אישה שיוצאת עם שיער גלוי, זה שיקול לכפיית גט בלי כתובה. לא שאני ממליץ לעשות זאת ולא שבית דין היום ימהרו - כשכבר נשואין בטוב בדור המסובך הזה, מומלץ להחזיק ככל האפשר, אבל כן, להכנס על דעת זה זה בעייתי, בדיוק כמו שבעייתי להכנס על דעת שכרגע היא אוכלת כשר, אבל אם בהמשך יתחשק לה להכין צ'יזבורגר אל תתערב לה במטבח...

היות שאתם כבר זמן משמעותי בקשר, ממליץ לא למהר לחתוך, אלא לקחת את הפערים שעלו לבירור אישי ומשותף, אפשר בלימוד, אפשר להתייעץ עם תלמיד חכם שמבין וכו'.

בהצלחה

אמנם, אינני מסכים לגבי האמירה החריפה על כיסוי ראש שאיננו מלא וחושב שיש מקום רב להקל בנושא ויש על מי לסמוך, אבל אמירותיך כתובות יפה ומעלות נקודות חשובות לדעתי.

מי שהולכת לפי פוסק הלכה מובהק (במקום שאין זה פריצת המנהג המקובל) היא בסדר גמור. לא לזה התייחסתי.

עריכה: קראתי שוב, מבין שהקפיץ שכתבתי "שיער גלוי" - אז להבהיר, התכוונתי "שיער פרוע", כלומר מה שע"פ ההלכה צריך להיות מכוסה.

(למרות שספציפית אשתי הולכת מכוסה לגמרי. לא לזה כיוונתי.)

1. ממליץ לחשוב אם היית רוצה להמשיך בהינתן שהיא לא תשנה את מה שהיא חושבת הן ביחס לחינוך והן ביחס לכיסוי ראש. אל תתחתן עם מישהי על דעת זה שהיא תשתנה.

2. האם אתה רואה מוכנות מצידה להתפשר על משהו בשבילך? לא כי צריך שדווקא כאן היא תשתנה, אלא כי קשר דורש הדדיות ומוכנות משני הצדדים לוותר גם על דברים חשובים.

שעשויה להתגלות ביתר שאת במהלך חיי הנישואין. כגון: 'רוצה חינוך מעורב, לא סגורה על כיסוי ראש, רוצה מניין שוויוני, תחי הרבנית מלכה פיוטרקובסקי' וכד'. לא לכולם זה מתאים 😄

ואת זה כדאי שהוא יברר מולה בתקשורת ושיח כנה, ואחר כך שיחשבו ביחד ולחוד אם בהינתן התשובות זה מתאים להם או לא.

אני חושב שצריך לראות הן את המוכנות להתגמש והן שהערכים דומים מספיק שאפשר לחיות יחד עם ההבדלים בצורה טובה

כמו שאמרו פה כדאי מאוד לברר דברים כאלה לפני...

ונניח שהיא תסכים איתך עכשיו

אבל כשזה יגיע למעשה היא תחזור לדעתה העכשווית?

ונניח תפגוש מישהי שדעתה כדעתך

ובחלוף השנים ישתנו אצלה דברים?

את לא חושבת שבדברים משמעותיים (זה משתנה בין אנשים) כדאי לבחון אם יש הסכמה כעת למרות שזה יכול להשתנות?

ועוד שאלה די דומה:

אם אני מניח שהרבה דברים יכולים להשתנות, אלו דברים לדעתך הם משמעותיים לבדוק תוך כדי שיוצאים כדי להבין אם יש התאמה?

הדבר היחיד שמהותי לבחון לעומק

זה את היכולת לתקשר.

להביא דעות, להקשיב.

כי בסופו של דבר, בחיים עצמם, מליון דברים שהיו נראים לנו דיל ברייקר- הופכים ללא מהותיים.

הדבק שבאמת מחבר, מעבר לאהבה ומעבר לשיקולים שכליים ורגשיים שלכולם יש מקום

זאת התקשורת.

ומה שמציק לי במה שכתב הפותח - זה בדיוק זה.

חוסר תקשורת. חוסר הבנה מה זאת תקשורת זוגית או מה זאת זוגיות בכלל.

(גילוי נאות: באתי מהעולם החרדי, מכירה את עולם הכיפות הסרוגות על רוב גווניו, גרושה פעמיים, יוצאת בשאלה וחיה בזוגיות כשרה עם אדם דתי) 

היא לא חזות הכל. אולי לך זה מאוד חשוב וזה קנה המידה שלך, אבל לא של כולם.

נקצין בכוונה לצורך הדיון - נניח שמצא גויה עם תקשורת מדהימה, האם גם אז נגיד שזה הכי חשוב?

ועדיין,

ממרום שנותי

מהזוגות שאני מלווה

מהאנשים שסביבי ולא רק

ובעיקר מהניסיון

מה שבאמת חשוב, בנקודת המבחן של החיים עצמם

זה תקשורת זוגית.

זה היכולת להביא את הנפש שלך גלויה ולהכיל את האחר.

כשזוג מגיע לטיפול,

הם לא באים בגלל שהוא או היא שינו את הדרך, לצורך הדוגמא

אלא כי הם לא מצליחים לתקשר את זה.

וכן, זה בסיס של הבסיס של הבסיס

שעליו הכל נבנה. 

שוב.

לרגע לא הפחתתי מהחשיבות של שאר הפרמטרים, ובהחלט יש לכל אחד את הקווים האדומים שלו, (גם בנישואים יש קווים אדומים)

ועדיין אני אחזור ואומר שאם אין תקשורת זוגית תקינה, אין זוגיות. וממילא כל השאר מתנדף ברוח.

וכן, מהותה של זוגיות זה תקשורת בין שניים.

מה הם מתקשרים- כל זוג והדברים שחשובים לו, מהותיים בעיניו. אבל אם יהיו לך דברים מהותיים ולא תדע לתקשר אותם,

תישאר עם המהותי ובלי זוגיות. 

מוסיפה פה בעריכה, כי נכנסתי לכרטיס שלך וקראתי תגובות קודמות בשרשורים ישנים, ונראה שאתה בורח ממש מתקשורת זוגית בטענה שזאת לא המהות. חבל. ככה לא מתקדמים בחיים. 

את דומה לרופא רגליים שטוען שכל הבעיות בעולם הם ברגליים והראיה? לכל מי שמגיע אליו כואבת הרגל...

תקשורת היא כלי חשוב מאוד. היא לא מחליפה מהות, ערכים, כיוון, דרך חיים וכו'.

מי שמגיע אליך ככל הנראה כבר מיושר ברמה כזו או אחרת עם כל הנ"ל ובאמת צריך עזרה בלתקשר את זה.

למה הכותרת נקרעת מצחוק? כי נראה שסימנת את המטרה ואז ירית את החץ. אין לי מושג מאיפה הבאת את זה שאני" בורח מתקשורת זוגית".

ומילה אחרונה לסיום - אני בטוח שאת אחלה" מגשרת תהליכים ומתאמת הורים"( מה שזה לא יהיה). את לא מקור הידע בעולם. לא את קובעת מה הדרך "להתקדם בחיים". 

ללעוג לאחרים, בעלי ניסיון וכנראה מבוגרים ממך, שעברו וחוו דבר ושניים בחיים,

רק כי אתה לא מסוגל להיות בעמדה של תקשורת - וואלה בהצלחה לאשתך העתידית. 

וכך אגב, כל אישה.

נשים הן מראה לגבר שלהן.

אם אתה בוחר לזלזל, תקבל את אותו היחס. ואין קשר לבגרות שלי.

כן. אני אזלזל בצורה מפורשת באדם שהאגו שלו קודם להבנה.

מהלך העניינים:

1.טענת טענה.

2. חלקתי עליך בצורה מנומקת.

3. ענית "ממרום שנותיך" תוך כדי ניסיון לגמד את מי שמולך בלי לענות עניינית לטענה.

4. עניתי שוב בצורה עניינית מדוייקת, בלי להכביר במילים. כמו גבר. את אמורה לדעת איך גברים מתקשרים, זה המקצוע שלך, לא?

על הדרך רמזתי לך שאני ממש לא צעיר ועברתי לא מעט בחיים.

5.חזרת על המנטרה שלך תוך כדי ניסיון( מגוחך) לתקוף אותי על דעות מומצאות שחלמת שאני מחזיק בהן.

6. *אני* שמתי מראה מולך להעמיד אותך במקומך. שימי לב - לא זלזלתי בך. שמתי אותך, ניסיון החיים שלך והמקצוע שלך בפרספקטיבה נכונה. כן, בדרך עוקצנית.

7.ויתרת על שמץ של העמדת פנים ופשוט עברת לניסיון להעליב אותי.

8. שוב ניסיון קצר שלי להעמיד מראה מולך. היית כנראה עסוקה במראות אחרות כדי לשים לב.

הסיבה שטרחתי בכל המגילה הזו - אולי תוציאי את הראש שלך מהקרקע ובמקום לנסות להעמיד מראות מדומיינות מול אחרים, תסתכלי קצת על עצמך. לא יזיק.

ובאמת בלי רצון להעליב - אם הייתי זקוק לייעוץ זוגי, לא הייתי מתקרב אליך. את נעולה על נקודה מאוד מסויימת ולא רואה מילימטר מסביב. לא תודה.

מבחינתי סיימתי עם הדיון הזה. השקעתי בו גם ככה יותר ממה שמגיע לרמת היחס והתגובות שלך. 
 

"חיה בזוגיות כשרה עם אדם דתי" - לא כתבת נשואה...אינני שופט חלילה אבל עכשיו מאוד מובן לי למה ייעצת לבחור דנן הלא הוא פותח השרשור "לדעת לתקשר" או מה שזה לא יהיה, במילים אחרות, לזרוק את הערכים שלו והאמונה שלו כדי "לדעת לתקשר" או כדי שהגברת תעשה ככל העולה על רוחה והוא פשוט ישב ויתקשר איתה ולא יפריע לה חלילה וחס..את מהזן של הנשים שתומך בפמיניזם אני מניח, ומאוד בעד שוויון זכויות, תקני אותי אם אני טועה, אשמח מאוד לדעת שאת לא ולהתנצל.

ברור שלדעת לתקשר זה חשוב אבל באיזה מחיר? אם היא תחליט שלא שומרים טהרת המשפחה כי לא מתאים לה כמו דלא מתאים לה כיסוי ראש..והיא מעידה בפה מלא, אני אתייעץ עם בעלי אבל אני מחליטה בסוף מה לעשות..כן ממש שיא התקשורת.

תראי מה כתבת כאילו כמה זה אבסורדי

"ונניח שהיא תסכים איתך עכשיו

אבל כשזה יגיע למעשה היא תחזור לדעתה העכשווית?

ונניח תפגוש מישהי שדעתה כדעתך

ובחלוף השנים ישתנו אצלה דברים?"

ממש.."רק שאלונת" הפכת פה את כל נושא הקמת הבית והשידוכים לחוכא והיתלולא גברת, אבל שוב, אחרי שקראתי את ה-"חיה בזוגיות כשרה עם אדם דתי" כל מה שעולה לי זה רק שאלונת..

מה זו זוגיות כשרה?

הדבר היחיד שאני מבין שכשר פה זה שכל האמצעים כשרים כאשר מתייעצים עם סמי הרמאי.

מסיבות מסוימות איננו נשואים, אבל אנחנו חיים יחד בהיתר הלכתי של רב.

כל השאר הן סברות כרס שלך על אדם שאתה לא מכיר ונוח לך לפרש את דברי.

לא אנסה אפילו להוכיח לך אחרת.

(והסיבה שעניתי על מה שעניתי היא מכבודו של בנזוגי שמקפיד על קלה כבחמורה) 

כתבת הכל שחור על גבי לבן, אינני יודע איזה רב יכול להתיר כרת אבל שיהיה במזל טוב.

וכמובן שמעניין אותי מהן הסיבות שאינכם יכולים להינשא, מנחש כהן אבל יכול להיות שטועה אנוכי, ואם אכן כהן הוא בן זוגך ואכן מקפיד הוא על קלה כבחמורה כדברייך, אני מקווה שאינו עולה לברך כי הוא פסול. לא דברים שלי, אם אכן בקי הוא בהלכה וכל כך מקפיד הוא ימצא לך מקור. שיהיה במזל טוב גברת.

נ.ב

ניחשתי כהן כי היה לי מקרה כזה באיזור שאני גר ופסלו אותו מלעלות וכו' וכו' והיה בלגן. קיצור שיהיה יום שמח ונפלא.

אף אחד פה לא עובר על איסורי כרת.

ואני לא חושבת שתפקידך להחליף את הרב שהתיר לנו לחיות יחד, כמה ידע שיש או אין לך.

מכאן והלאה הדיון הסתיים. 

ואינני בא להחליף שום רב בישראל חלילה. כאמור שיהיה במזל גברת.

ההחלטה איפה הילגים ילמדו ומה אשתך תלבש, זה כן נראית לי החלטה משותפת אבל לגמרי לגיטימי שתחליטו ביחד מה שרוצים, ואתה יכול להיות יותר קשוב או להגיע לפשרות מה שרוצים. הכל קביל והגיוני, וכל עוד מדובר בנקודות קטנות יחסית, זה לא נורא אם היא לא תלבש מה שאתה היית לובש לו היית בת, וכן להיפך. אם יש קשר טוב וחיבור אמיתי, יש גם זוגות מעורבים שחיים טוב (אני מניח את זה כאקסיומה) והכל בסדר.

הבעיה שלי עם התיאור שלך, ואני "מאשים" בעיקר אותך (או בשפה מנומסת יותר: אני מטיל את האחריות לאירוע, בעיקר עליך), זה שההחלטות האלה חייבות לבוא מתוך החלטה משותפת ורצון משותף.

אתה מראש היית צריך לבדוק נתונים כאלה, ולקבל עליהם החלטה מושכלת בלי "אקדח ברקה" כשאתה בין דייטים וצריך להחליט מהר. גם אם לא ביררת, שב עם עצמך ותחליט. לא מדובר בדברים בשמים, אבל בהחלט כן מדובר בדברים רציניים על הבית והחינוך של הילדים שלך. אתה לא אמור להגיע למצב שאתה שומע את זה באמצע דייט וצריך להחליט תוך כמה שעות/ימים.

וכאן אני כותב לך. תיזהר מאוד, בין אם זו בעיה שלך או התנהלות שלה. אל תעמיד את עצמך במצב שככה מתקבלות החלטות. אתה עלול למצוא את עצמך מוותר פעם אחר פעם, ובעצם מובל על ידי הרצונות שלה, שהיא זורקת החלטה ואתה כמעט מוכרח להגיד כן (כי תמיד זה "רק" כיסוי ראש ו"רק" בית ספר מעורב... ואז אתה פשוט בולע עוד ועוד צפרדעים בלי יכולת להתנגד). זה יזיק לך מאוד בהמשך.

תחשוב על זה, עם או בלי קשר לסיטואציה הזו.

המון הצלחה אח יקר!!!

אכן, קשה  לאישה לוותר על השיער. זה משפיע מאוד על הנראות. עם זאת, זה לא אומר שאתה צריך לוותר על עקרון שחשוב לך. יש המון בחורות שכן רוצות לשים כיסוי ראש

כנל בענייני חינוך. גם אם זו דאגה עתידית כביכול, יש דברים שאפשר לוותר יליהם ויש דברים שלא. אתה זה שמחליט בסוף אבל לא חייב חהישאר רק כי הגענו למצב מתקדם

לא הייתי מורידה בהינף יד, אבל תתייעץ עם הרב שלך

אם זה משהו שיכול מאוד להפריע, אז חבל להתקדם קדימה. גם אם תקשורת זה דבר חשוב, וגם זרימה, זה לא אומר שהשאר לא. אפשר גם וגם.

לפעמים דווקא האכזבות האלה הן אלה שמעיבות על התקשורת והזרימה בסוף,לנראות החיצונית יש משמעות מסוימת והיא מייצגת אותנו. גם אם זו אשתך ולא אתה, זה משפיע ומי שאומר שלא לדעתי משקר (זה נכון שיש זוגות שאחרי שנים השתנה המצב אצל אחד מבני הזוג. אבל זה שונה לבחור בזה מראש כשזה משו שאתה לא מעוניין בו,מאשר להבין שהבחירה להישאר בעת שינוי כזה או אחר אחרי אי אילו שנים וזמן ביחד וילדים מורכבת יותר ממתאים לי או לא) . וזה בסדר שלא יזרום לך אישה שנמצאת ברמה רוחנית שונה משלך גם אם כל השאר בסדר

למה להכניס שיקולים דימוינויים של אם ואז ועל פיהם לקבוע.

יכול להיות שהיא תרצה חינוך מעורבב לא כמו שהורגלת וזה בסדר

כשיגיע הגשר תחצו אותו ביחד ותקבלו החלטות שמוסכמות על שתיכם

כיסוי ראש למחצה שליש ורביע, זה שלה.

לא שלך, הגבר הוא לא המחנך ולא הרב הפוסק של אישתו.

הלא היא חברתך אשת בריתך

לומדים לצלוח את הקונפליקטים ביחד.

חשוב לציין שגם אתה לא יכול לחתום שתשאר אותו הדבר : תרצה חינוך תורני ותלך עם כיפה פאות וציציות

החיים דינמיים.הכי חשוב לשמור על הכבוד ההדדי  ןהשלום. שתזכו להקים בית שמח

שלא קשורה לאף אחת.

וגם זה שיש לך את מתנת (?) הרגישות. שצריכה יחס מכבד בפני עצמה וזמן התארגנות רגשי. יש פה פורום בנושא הזה. תעזר בו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7 

זה בסדר לבכות ולתת מקום למה שמרגישים וממש חשוב לעבד את זה. להבין על מה הכאב יושב. 

אבל האמת, שאתה בעצמך כנראה יודע שזה לא כ"כ תקין ומידתי לקחת את זה כל כך קשה. נראה שאתה לוקח את כל האחריות עליך. וזה לא כך.

כשיוצאים לפגישה יודעים שזה אולי כן ואולי לא. אם היה טוב- איזה יופי, אם לא- לא נורא ממשיכים הלאה. קצת כואב אבל הרוב חיובי סה"כ, פגשנו בן אדם, למדנו ממנו, למדנו לדייק את עצמנו.. וככה רצו משמיים. זה הדבר הנכון.

אם היית בסדר, עשית מה שמוטל עליך והתנהלת בצורה הוגנת, אין סיבה שתקח על מצפונך את האחריות לויסות הרגשות של הצד השני..

זה כואב אבל זה חלק מהתהליך, ומה שאפשר זה להשתמש ברגישות היפה שלך בשביל להפרד בצורה אמפטית ומתחשבת שכמה שפחות תשאיר צלקות.

כדאי לקחת את התהליך הזה יותר בקלות...

בהחלט מסכים שלפני כל פגישה יש מתח מסוים.

טוב מאד שיש לך רגישות זה חובה ובסיסי!

אבל להערכתי זה קצת מוגזם סה"כ אתה חושב שאתה לא מתאים לבחורה - מעולה. 

תתקדם הלאה, יכול להיות שהיא קצת מבואסת...

מה שצריך לחשוב:

א. אתה עשית את המעשה הנכון וזה בחירה שלה לגמרי איך לקבל את זה - לא קשור אליך 

(כמובן לסיים את הקשר בצורה מוכבדת)

ב. כל פגישה אתה מתקדם ולומד איך לדייק את עצמך.

בסה"כ אתה מחפש בחורה שיתאים לך לחיות ולתת לה, אם זאת לא היא - הלאה..

לבכות על זה שזה לא הבחורה או שכאילו פגעת בה לדעתי לא כל נכון, סה"כ סיימת קשר ולא רצית סתם להמשיך.

לדעתי יותר נכון לבכות ולהתפלל שהבחורה המתאימה תגיע בקרוב ממש.

בהצלחה רבה!

דרך אגב הגבת לי, תדע שאם רצית להגיב למי שפתח את השרשור אתה צריך ללחוץ "תגובה" על ההודעה שלו

הפחד הזה מלשבור למישהי את הלב, לגרום לה אכזבה אחרי שהיא ציפתה...

אז

א) תחשוב על זה קצת, אתה לא אמור לפתור את בעיית הרווקות בעולם, למי שיצאת איתה וחתכת לא היה מתאים שתתחתן איתה ובכלל קח את זה יותר בקלילות, היא לא בנתה על זה את כל עולמה וזה בסך הכל הייתה בדיקת אופציה מצד שניכם.

ב) שמעתי שיטה בעניין הזה, שאם אתה רוצה לחתוך ואתה רואה שהבחורה מתלהבת על הקשר תציף את הפערים ותגרום לה גם להבין למה זה לא מתאים. תדבר דווקא על השוני, ואז או שהיא חותכת לבד, וגם אם בסוף אתה חותך אם זה היה אחרי שגרמת לה להתלבט על הקשר זה פחות נורא בשבילה.

ב) בניסיון שלי לא עבד. הוא אמר על הכל שזה שטויות וזה הרגלים וזה לא בעיה. חמוד מצידו כמובן😏

יש בך טוהר ורגישות וזה ממש נדיר

תטפח את זה אל תתן לזה להתחפספס כמוני

אני לא מרגיש שזה נכון, לפחות לא כרגע...זה לא שאני מרגיש שאני לא יודע לפתח קשר או שזה פוגע לי בקשרים עצמם, זו פשוט ההצפה הרגשית ש*אחרי* פרידה

אני מסכים שזו עבודה לכל החיים ושגם בזוגיות יש רגעים שמפעילים הרבה רגש אבל פשוט לא נראה לי שמאמן *זוגי* יעזור כל כך לבעיה..אולי פסיכולוג כן אבל גם על הרעיון הזה אני לא כל כך מתלהב

אבל זה מחייב הכירות עמוקה יותר שלך עם עצמך ואולי גם זיהוי דפוסים חוזרים.

את הלב

יש פעמים שגם לצד השני היו התלבטויות וגם אם היא לא חותכת זה לא מחייב שישבר לה הלב אלא שרוצה לתת צ'אנס

(כמובן שיש פעמים שכן יש רצון ממש חזק של הצד השני ושלך לא ואז זה מבאס, אבל אם בטוחים שלא אין מה למרוח רק מרחמים)

רק נקודה אחת נוספת.

לגיטימי להוריד. ושני הצדדים מודעים לזה. ורוב האנשים יוצאים לדייט מתוך ידיעה שיכול להיות שזה לא זה, ולא מפתחים ציפיות גבוהות מדי כבר בהתחלה. גם הרבה פעמים שני הצדדים מרגישים דומה- אם היתה כימיה וכדומה. יכול להיות שתוריד כי לא היתה כימיה והבחורה גם רצתה להוריד. וגם אם לא, היא בטח הרגישה את זה. זה לא יפול עליה מהשמיים.

אם מישהי בוחרת להיפגע מדי או משהו, זה שלה. אתה לא חייב לה שום דבר, וכאמור, זה לא שאתם כמה חודשים ביחד ופתאום משום מקום אתה מוריד. זה שלה מאד ראשוני שלגיטימי לגמרי להוריד ואם היא נפגעת מזה, זה עניין שלה. כמובן תיפרד בכבוד ורגישות.

ואחרי כל זה, תדע שמהמם שאתה רגיש כל כך לאחרים. כדאי לך ללמוד לאזן את עצמך, יהיה לך קל יותר בטח בעוד תחומים בחיים, אבל קיבלת מתנה. תשמור עליה ותפתח אותה.

בהצלחה רבה!

תודה לכולם על כל ההערות והעצות הטובות. 

אנסה ליישם מה שכתבתם ובעז"ה מתישהו נראה ברכה...

מצאתי את שניכם שם

לפסול בנאדם רק בגלל המגדר שלו, בלי קשר לכישורים וליכולות שלו כאינדבדואל

כל אחד מופקד בתורו להתחיל עם מישהי. נשמע לי אחלה

המטרה עד סוף היום להשיג לפחות 5 מספרים. לא הלך לך עם אחת אתה מעביר לשני וכך הלאה

כמו חבילה עוברת

ביחס לתחושה.

מה תהיה תפילתך לקשר שמלכתחילה אתה לא בטוח שאתה רוצה אותו? 

אבל נכנס לקשר מתוך הנחה שסיכוי סביר שיוביל לנישואין .

החלטה נכונה זה לא ממש פושר.

אבל אולי ההתחלה פושרת

מה אני מתפללת? שיהיה קל וזורם וכיף וטוב ולא מעיק

אה, ושיהיה לטובה, לא משנה מה קורה

שלא יהיה רק שיעור כואב שתהיה סיעתא דשמיא. וגם שהקשר יוביל לקשר של קיימא

אבל לחשוב על זה בהתחלה מלחיץ אותי. אם אני לא באה בגישה של להנות, זה לא נותן כלום לדעתי. ככה אצלי לפחות…

אהבתי את הפשטות הנקייה שאת מציגה שמחברת את התפילה לתחושה של ההווה

מה שעולה לי -

שיהיה נעים

שאם תהיה כאן הזדמנות, נדע לנצל אותה

או אם צריך להיפרד אז שזה יהיה בנחת ובכבוד.

לגבי להתפלל שהבחורה הספציפית תהיה אשתך, לכאורה לא מתפללים כדברי הגמרא במועד קטן יח ע"ב: "לא תיבעי רחמי הכי אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' ".

נראה לי לבקש כל מה שרוצים לגבי הקשר פשוט עם תנאי שאם זה מתאים אז שיהיה כך.

וגם התפילה של הרב אליהו הולכת איתי, היא קצרה וקולעת: "רבונו של עולם, את הטוב תקרב, את הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה".

ולא בהכרח מעיד על ההמשך כנשואים..

ברור שמי שמצליח לפתור עניינים לפי שמתחתנים- יש פה סימן טוב אבל זאת לא ערובה להמשך

ודווקא הרבה זוגות שכבר נשואים ו'מתאימים' לא תמיד מצליחים לפתור מה שעולה

אלה החיים ויש הרבה גוונים באמצע

אם יודעים לגשר ולדבר  המשבר יעבור והם יצמחו ממנו 

אתה רוצה לבדוק אם היא מתאימה לך

תגרום למשבר ותראו איך אתם מתמודדים?

רשמתי לעצמי

אני רק אומר שבמקרה ויהיה משבר זה ייבחן בצורת ההתנהלות בתוכו ואיך הם יגשרו  עליו

היה בהומור אח שלו הצדיק

מטורף ? לא נראלי מתאים
אבל נגע לי עמוק בלב

אבל בימים חמים עדיין היינו צריכים רעיונות.

קולולולוווווו

למשל בהזמנות לבני הזוג כהן כותבים ביעד:

Mr and Mrs Yossi Cohen

(מתעלמים משם האישה)

גם בכלים ובהורדת הזבל. 

קודם אשתי היקרה.

לכם (:

לך ולה, ולה ולך.

בשמחות אצל כולם בקרוב בעז"ה!

כמה הייתי צריך בזמנו להתווכח עם שדכנים, שפתאום היו נזכרים בין כסה לעשור בהצעת המאה, אבל דחוף דחוף דחוף. היה דייט שנאלצתי להפסיק בגלל סליחות, אבל אחרי הטיפשות הזו - שבאמת פוגעת בבחורה, אבל מאוד מעצבנת בחור שרואה מישהי שלא מבינה מה זה סליחות ולמה צריך להפסיק בגלל זה דייט בחצות - קבעתי עם עצמי פשוט לא לאפשר את זה יותר. אין דייטים מתחילת סליחות אשכנז ועד אחרי שמחת תורה (אסרו חג מותר). עם הספרדים הסליחה, קשה לבקש מכם בלי סליחות כל אלול, אז תוותרו ערב אחד על עננו.

לא צריך להיפגש מ9 עד 12 בלילה.

או שתקבעו מראש בשעה מוקדמת יותר או שתגיד לה שיש סליחות אז אתה תצטרך ללכת עד שעה מסויימת.

כמובן שלגיטימי אם בחורה לא תבין למה אתה קובע דייט ל9 או 10 בלילה ומתנפנף ב12. בחרת בשעה מאוחרת? תלך לסליחות בבוקר. תתחשב בבחורה.

אם היא לא מבינה את הערך של ללכת לסליחות, וזה חשוב לך, היא כנראה לא בשבילך.

(ואגב, לצאת בתקופה של החגים זה בכללי מורכב)

כשראיתי שלא תהיה הבנה לעניין מסוים, התרחקתי מהעניין המסוים.
אף אחד לא חייב לצאת לדייט ביום מסוים, לילה מסוים או חודש מסוים.
את נשמעת כמו השדכנים... "אתה לא חייב לצאת... בשעה שנוחה או שמתאימה או שצריך... תעשה משהו אחר..."
שכל אחד ואחת יעשה ותעשה מה שטוב. אולי אפילו יהיו התאמות יותר נכונות (אבל לצערי ראיתי במקרים רבים שזה לא אינטרס של שדכנים).

אם אני אישית בהפסקה? לא.

איזה כיף לנו שהתחלת לכתוב אצלנו!(:

זכות גדולה עבורי 🙏

חשוב שישמע הקול הזה הרבה במרחב של החיפוש זוגיות

אבל עד כמה זה ריאלי רוב הזמן אפילו?

אני יכול לנסות להשתפר בזה, אבל האם אצליח תמיד?

לא מחפשים את המושלם כאמור

לא חייבים להצליח תמיד

ההשתדלות היא החשובה כאן

כל פעם אחת שכן מצליחים חשובה כאן

ה"תמיד" הזה הוא המושלם הזה - ואנחנו לא מחפשים אותו. אלא את הכוונה, הלב, המאמץ, ההשתדלות.

וגם בתוך העבודה הזו - זה יכול להיות פחות ופחות קשה עם הזמן, כיוון שאנו מאמנים בעצם את שריר המחשבה שלנו, את שריר המבט שלנו, את שריר הפרשנות שלנו, את שריר ראיית האחר שלנו.

וככל שנאמן יותר את השריר - זה יהפוך לנו עם הזמן להרגל.

בדומה ממש אם אדם עושה עכשיו 5 כפיפות בטן כאשר לא עשה לפני כלום - הוא יכול ללכת תפוס שבוע אח"כ,

אבל אם יתמיד ויעשה כל יום עוד 5 ועוד 5, ככה כל יום - אחרי שבועיים הוא יעשה זאת בלי בעיה ואפילו יוכל לעלות ל10.

אז כמו שיכולים לאמן את שרירי הגוף יכולים לאמן את שרירי הנפש, הרגש, המנטליות, המחשבה.

וזה ממש לסגל לעצמנו דפוס חדש ומקדם ב"ה.

ממש לדמיין את עצמנו במבט-על על הסיטואציה - רואים מלמעלה אותי ואת בן/בת הזוג - ומנסים רגע לשים את הזרקור על בן/בת הזוג.

להיכנס רגע לראש שלהם, לנעליים שלהם, 

להתחלף איתם רגע בדמיון ולנסות לראות האם ומה קשה להם עכשיו? מה הם צריכים או מבקשים שם?

לראות רגע וממש להביט לנשמה שלהם,

וכאשר העבודה הזו היא הדדית של שני בני הזוג זו מתיקות נפלאה שמתרחשת שכל אחד רואה את האחר,

ממש כמו שהרב אריה לוין זצ"ל אמר לרופא: "הרגל של אשתי כואבת *לנו*". הוא ממש הרגיש את הכאב של אשתו, הוא ממש ראה אותה עד כדי כך.

וחשוב לדייק עוד שראיית האחר בשום פנים לא צריכה לבוא על חשבון או במקום הראייה שלנו את עצמנו, הניראות לעצמינו, אלא בנוסף.

לראות את עצמי, לאהוב את עצמי, להיות מעובד/ת עם עצמי -

ואז לראות את האחר, את האנושיות שלו, את הלב שלו, את הרצון שלו, אותו - יכול לחולל פלאים ב"ה.

רק חשוב להגעד שזו לא סיסמא וגם לא משהו קל ליישום.

בלא מעט מקרים (אני לא רוצה להכליל, אבל נראה שיש הרבה גברים כאלה), הבן אדם מעוניין לא לריב ולהשאיר אווירה טובה וכביכול מעוניין "לקנות שקט", מתוך איזושהי מחשבה מוטעית שעימות בין תחושות/ דעות הוא דבר רע וכואב.

וכאן יש טעות גדולה, כי הצבת גבולות היא דבר חשוב, גם לזוגיות - כי חיים בלי גבולות לא טובים לשום "צד", וגם לאדם - שחי באיזושהי תפיסה של "שבירת המידות" אבל למעשה נמנע ממפגש עם הרגשות העמוקים של בת זוגו.

בקיצור, להבין את הסיטואציה ואת האופן שבו הגוף שלנו ושל זולתינו מגיב, זה מדהים וחשוב. אבל יחד עם זאת, יש הרבה דברים שדומים לגישה הזו והם הרסניים.

שלפעמים אנחנו חושבים שאנחנו רואים את האחר, אבל בעצם אנחנו מבטלים את הדעה/ רצון/ מטרות שלנו, ואז זה מאוד מזיק ולא מביא שום תועלת (ציינתי שלהערכתי זו בעיה בעיקר של גברים בעלי אופי מסוים שנשואים לנשים עם אופי מסוים).

אלו דבריי בקיצור, אם תרצה יותר פירוט אשמח לתת

יש למלא מקום ויש לפנות מקום כשממלאים את המקום את החלל אנחנו לא רואים את האחר אנחנו רק ממלאים את החלל במה שיש לנו לשאול ולומר אבל אם נפנה מקום נשים את עצמינו בפרופורציות וניתן גם לצד השני למלא קצת מקום נראה אותו ונקבל אותו

ואף קודמת.

ואכן הדגשתי זאת בפוסט בהתחלה במילים: "ולראות גם אותי. וזה חשוב לא פחות. זה גם כוח-על לתת לעצמי ולמתחולל בי ניראות.

ואחרי שאני רואה את עצמי

אני מבין/ה גם ובנוסף -..."

לראות את האחר זה אף פעם לא במקום לראות את עצמי.

להיפך, קודם הניראות לעצמי - 

לראות אותי

להבין אותי

לחמול עליי

להכיל אותי

לאהוב אותי

לתת לי מקום

לעבד את עצמי עם עצמי -

ואז גם ראיית הזולת יכולה להיות יותר משודרגת.

ממש בבחינת "ואהבת לרעך כמוך" - אם לא תאהב את עצמך איך תוכל לאהוב את האחר? לכן קודם כל תאהב את עצמך ואז את רעך כמוך.

ועל גבי הניראות העצמית, שהיא יכולת חשובה לפיתוח בפני עצמה וקודמת לכל כאמור, חשוב לפתח גם את יכולת ראיית האחר. ובזה עסק הפוסט הספציפי

"ואהבת לרעך כמוך"- כעצם כמוך  כמו שאבר אחד באדם שלא יהיה טוב ויעשה שלא כרצונו האם יכה את האבר זה, כן כל בני ישראל כולם אחד, ולכן נצרך לאהוב את כל איש, ועי"ז יחזיר אותו למוטב.(בשם הרבי מניקולשבורג)  כולנו גוף אחד ולכן צריך לדעת לאהוב את האחר כי הוא חלק מהגוף שלך

מה שהבאתי בשם ראש הישיבה התיכונית שבה למדתי הוא שלב נוסף אחרי שאני מבין את המקום שלי בתוך הקש ושאני מכיל את הצד השני שהוא "חלק ממני" 

קשר מתקדם תלוי גם במספר הפגישות וגם באיכות הפגישות,

אם מדברים מספרית אני חושבת ש7-6 נחשב מתקדם (וזה באמת תלוי כמה נפגשים אצלכם עד שסוגרים)

מבחינת העמקה אני לא יודעת כי לא הגעתי לשלב הזה אבל אני מניחה שזה כשמתחילים לדבר בצורה יותר רצינית על חתונה ועתיד משותף ומרגישים ביטחון בקשר.

בשלבים האלה זה כבר טבעי לשלוח הודעות ולהתעניין בין הדייטים.

לדעתי גם קשר שלא הגיע לקשר מתקדם מהר מאוד שוכחים, לעומת קשר מתקדם שצריך אחרי זה הפסקה לפני שממשיכים לקשר חדש.

מה?? 🙊

אם הוא לא היה שולח הודעות ומתענייו בשלב מוקדם יותר, כנראה שלא היינו מגיעים לדייט השביעי... (;

 ולא להקיש מזה ככלל כדי להחליט אם אני בקשר מתקדם או לא 😂

לא חושב שיש קשר למספר הפגישות, יכולה להיות פגישה 1 ששניהם ירגישו וואו וכאילו זו לא פעם ראשונה שהם נפגשו ובאמת יש התאמה..לא יודע להגדיר באיזה שלב פשוט מרגישים

אתה לא יכול לקרוא לקשר של דייט אחד "מתקדם", לא?

ולא בגלל שאין ציפיות חח

בעצם כשיש כבר בסיס לקשר שמבינים שעל סמך דייט אחד פחות טוב לא חותכים, אלא על סמך תחושות רחבות וכלליות יותר.

מקווה שאני ברורה.

מישהי שנפגשתי איתה גם סיפרה לי על משהו כזה.

שאלתי למה המשיכה? אמרה שניסתה בכח כי כבר נמאס לה להיות רווקה. 

של "היה נחמד, אשמח להמשיך" או "אני חושב שלא מתאים"

לק"י

אין מילים.

השיחה הראשונה הייתה טובה מאוד וסגרנו שנפגשים. 
השניה הייתה חצי קלילה וחצי טכנית כדי לראות איפה נפגשים שיהיה לה נוח. 
אני חושב שאולי זה שאני שקט זה היה תירוץ לחזור בה. 
היו לא מעט פעמים שבנות ביטלו לי דייט וחתכו אחרי שכבר קבענו, אפילו ערב לפני או כמה שעות לפני הדייט. 

ליבי איתך אח יקר,

מתפלל שבשנה הקרובה תזכה לישועה