פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 9)

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

לא נחוץ לחפור אבל כן לברר את הדברים החשובים ולא לסמוך על מה שאמר השדכן\נית.

אם יש דברים לא ברורים בכרטיס או מעלים תהייה על המשמעות, מברר כדי להבין מה הכוונה ולפי זה מחליט.

ואז נפלתי חבל על הזמן. מאז ביררתי על כל אחד

אני רוצה לשמוע שאני יוצאת עם בנאדם נורמלי. לשמוע את המעלות שלו.

בכרטיס מופיעים מילים, הגדרות, מונחים - וייתכן מאוד שהם מתפרשים אחרת לחלוטין אצלי לעומת אצל הכותב שלהם.

אני מעדיפה לברר מי עומד מולי - ולנסות גם להציג את עצמי, לראות אם זה באמת רלוונטי, אם הם הבינו מהכרטיס שלי מה הכיוון שלי.

קרה לי ששדכנית הציעה לי מישהו, אמרתי לה שמהכרטיס נשמע שפחות מתאים, היא חשבה שבכל זאת כדאי לפחות לדבר עם החבר, הוא חשב שפחות מתאים, אבל שכדאי לפחות לדבר עם הבחור, אז דיברתי איתו, וגם הוא חשב שלא מתאים.

זה נכון שעם הזמן שיניתי את החברות שאליהן הפניתי. גם העדפתי לנסות לברר על אנשים לא דרך המספרים שהם נתנו לי, אלא לראות אם לי יש קשר כלשהו (חוק דתיים שלובים וזה) שעליו אני יכולה להסתמך.

אני מעדיפה לברר כדי לא להתאכזב - לא לצייר לי תמונה בראש של מישהו, ובפועל לגלות שהוא משהו אחר לחלוטין ("תורני" = הולך לשיעור בין מנחה לערבית פעם בשבוע).

וגם כדי לא לאכזב - להתאים את הציפיות שלהם למי שאני.

האמת הראש ישיבה שלי בעבר (ואולי כל הראשי ישיבות?) מחזיק מאוד מאוד מהבירורים. ככה יצא שמהתחלה נתתי להם משקל כבד ולא הייתי מוותר עליהם.

מנחם במשהו לשמוע שלא כולם ככה (לא שזה דבר רע, כדלעיל)

לכאורה רוב מי שכתב שהוא נפגע\יכול להיפגע כשלא מבררים, זה נשמע בעיקר במקרים שהשדכן לא הכיר ממש את שני הצדדים. עדיין אם חבר מציע לי את בת דודה שלו או בסגנון אפשר לומר שהבירורים יכולים להתייתר..

במקרים השדכן מכיר את שני הצדדים אם יש נקודה שמתלבטים עליה אפשר לשאול אותו פשוט, וגם לשאול למה הוא חשב שזה יתאים, מה הנקודה המשותפת שהוא מצא.

לפיכך במצב כזה - זה בדיוק הפונקציה של מספר לבירורים.

במקרים שהשדכן לא מכיר את שני הצדדים - המספר לבירורים יכול להיות קריטי. כי בינינו כל הכרטיסים מלאים סיסמאות ולא תמיד תפגוש את הכרטיס שהכל כתוב בדיוק כפי שאתה מחפש. וכאן המספר של החבר/ה נכנס לתמונה - חבר טוב שמספר מתוך חוויה אישית יכול להשלים ה-מ-ו-ן מידע על הבנאדם!! לכן כרטיסים שהם גבוליים חבל לשלול או לחלופין לענות עליהם חיובי, בלי לברר עם מספר של חבר/ה.

בעיני, זה גורם סתם לצאת למיליון דייטים מיותר או לחלופין לשלול הרבה הצעות שהיו יכולות להתאים.

בנוגע להשקעה מצד החברים - 

חבר שלא רוצה שיבררו אצלו - זכותו. אם יש שיח פתוח בין החברים, אז סמוך על חבר שלך שיגיד לך שלא מתאים לו. 

בדרך כלל בירורים יתאימו למישהו שהוא גם וורבלי שאוהב לדבר. מי שלא וורבלי או שכל הרעיון של בירורים זר לו אז זה יכול לגרום לו לאי נעימות.

אבל חוץ מזה, למה לא? זה כל כך יפה שחברים מפרגנים אחד לשני.. אתה היית עושה זאת בשמחה? אם כן - למה שמישהו אחר לא יעשה זאת בשמחה בשבילך.

יש לי חבר טוב שכבר שנים אני נותן את המספר שלו. ב"ה אין שום בעיה בזה, להיפך.

שלא התיישב אצלי משהו בי לא היה רגוע

וזה היה הדבר הכי חשוב שעשיתי

בדיעבד ניצלתי

כשהמשדך לא מכיר אישית את שני הצדדים ברור לי שזה נחוץ לברר עם מי שכן מכיר

אם אתה יכול לברר ולבדוק בעצמך?

מצד אחד אני רוצה לדעת יותר על הבנאדם מעבר למה שכתוב בכרטיס, שלרוב זה קלאסי ולא באמת מספר לי עליו מי הוא 

וגם לברר דברים שחשובים לי האם קיימים בו

ומצד שני יש משהו מעייף בלברר (יצא לי לאחרונה לברר דיי הרבה), וזה ברור לי שצריך לקחת את זה בעירבון מוגבל..

היה מישהו שביררתי עליו אצל הראש ישיבה שלו שידע לעטוף יפה את המילים ולא באמת נתן לי תמונה מי הוא, דיבר כמו פוליטיקאי

ולכן יש פעמים שאני מרגישה שהבירור לי נתן לי כלום..

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

הרבה ציטוטים.

אני חושבת מהיגיון בריא

ואני יודעת שיש תופעה של אנשים שקצת מתייאשים מהדבר הזה, לכן הגיוני שאתה תשתמש בציטוטים כדי להצדיק את עצמך...

השבוע וישב קצא ע"א:

"ההוא דיוקניה דבר נש זכאה איהו מלאכא ממש" (הדיוקן של אדם מזוכך הוא מלאך ממש) ועייני שם ההסבר בדניאל שניצל מגוב האריות לא בגלל מלאך כפשט הכתוב, אלא כי הוא היה מלאך.

נביא את תחילת ה'ויקרא רבה' שמציין מלאכים על בני אדם התחתונים:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים ע"י שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו".

נעבור לגמרות- שבת כה ע"ב: "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות".

נדרים כ ע"ב: "מאן מלאכי השרת? רבנן".

קידושין עב ע"א: "הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת".

מועד קטן יז ע"א: "א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".

ספרי האזינו שכ"א: "גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו".

יש גם שיר קצר שנכתב: "בלילות נפרדת נשמתי מגופי, מתרפקת במתק אהבים על דודי. אשיר וארונן אל השכינה בלילה כמלאך, בכל משמרת ומשמרת אני דבק רק בך. אמתיק סוד איתך אל עליון, נשתעשע יחדיו אשלח דורון. אמלא כל שליחות שאתה מצווה, מתורתך פיקודיך אני קורא. נפשי משתוקקת ומתאוה לאורך, להתעלס ולשמוח בחסד שמך".

אני אישית לא תמיד מלאך והרבה פעמים רחוק מכך, אבל יש זמנים ש-ה' מזכה אותנו להתעלות.

עץ חיים שער עולם העשייה פרק א: "גם יכוין  בר"ת  'בבית  'אלהים 'נהלך 'ברגש. שהוא ר"ת גימטריא - ג' וב"ן. ויכוין לעשות  ג' מוחין חב"ד אל הנוקבא מלכות מנה"י דז"א, והם ר"ת ג' וב"ן, כי ג' הם חב"ד, וב"ן היא המלכות כנודע".

אבל קשה לדבר איתך בהגיון כשאתה לא עונה על זה

(מבחינתי להביא ציטוט בארמית זה לא תשובה)

מִלֵּלוּ"

אניח לך כלל גדול להבנת כל מטרת תגובותיי בפורום. נִ֝צְּרֶ֗הָ!

מה שאני מנסה לעשות זה להזיז אנשים מהכסאות שלהם, לקחת אותם אל מקום לא מוכר להם, ואני יודע שזה יכול לעורר אנטגוניזם או אי הבנות, אבל דווקא האנטגוניזם והההסתר וההעלמות הם הסמים הסודיים לסקרנות.

אני לא רוצה להיות echo chamber שכל אחד רק מהדהד את השני.

אני רוצה שאנשים יזיזו מהכסאות שלהם.

אני חושב שאני מוביל למקום טוב חדש ומועיל בעיני ה' ובסוף בעיני הבריות.

לא משנה לי שיש אנטגוניזם: "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב) [תרגום: התלמיד חכם הצעיר שאוהבים אותו בני עירו לא משום מעלתו, אלא משום שהוא לא מוכיח אותו בדברים שנוגעים לשמים-ליראת שמים]

אני לא ראוי להוכיח, אבל אני כן מנסה להשפיע ולרומם.

לצאת מאיזור הנוחות שלך?

אתה חושב שיש לך מה ללמוד ממה שאנשים אחרים חושבים?

אם היא אומרת לך משהו ואתה בכלל לא מתייחס למה שהיא אמרה לך - זה בהחלט מעורר תהיה ביחס לאנטגוניזם מצידך. 

אֵילִים"

בוודאי שאני קורא ומקשיב. אני כל הזמן בחיים מנסה לשמוע ולהפנים דעות של אחרים: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

הקשבה זה דבר שבחשאי.

מילותיה יורות כחץ למעין לבבי ומעין לבבי פורץ כמי נהר החוצה ברחובות פלגי מים. נסיתי לענות לה כפי הבנתי ומורשי לבבי.

לפעמים בין ומתחת השורות נמצא החותם והפיתקא שמעבירים לאחר-"וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" את האוצר החבוי שיעורר את הלב.

כבר אמר החכם: "יותר ממה שכתוב נמצא במכלול המנגינה, החודר מבעד לשכל ללב השני פנימה".

[אני חס ושלום לא העליתי בדעתי שלה יש אנטגוניזם כלפי, אלא סוג של חוסר נוחות.

מה שכתבתי היה בכלליות ולא על מישהו ספציפי שזה כבר אינני יודע כלל: "ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד ע"ב)]

עיין מה שהרמחל כותב במפסידי מידת הזהירות לגבי השחוק והלצון שהם כמגן משוח בשמן.

חחח אין בעיה להשתמש בציניות, אבל אם אתה נתלה באידיאלים גבוהים אז אולי כדאי גם להתייחס בצורה עניינית.

נכון שעל חלק מהתנאים שהוזכרו בדורות קודמים, יש קצת פחות הקפדה היום, אבל על התנאי הזה ראיתי גדולי עולם שמקפידים ממש. אדם צריך מקום יציב בעולם כדי להיות מסוגל לעסוק בדברים הללו בזהירות הנדרשת (לדוגמא: לא לבסס עליהם תשובות מעשיות בפורום...)

יש מחלוקת יסודית בינינו מה נקרא סוד ומה לא, וכנראה עוד מחלוקת בעניין המקום של הסוד בעבודת ה' אבל זה נושא לשרשור אחר.

האמת מה שיותר מדאיג אותי, זה שבכלל גיבשתי דעה, ואתמול גם בעקבות עיון בהלכה מסויימת, שהאר"י כלל וכלל לא פוסק, והוא רק צדיק נשגב, מקובל ענק ומדריך בעבודת ה', לכן זה מעולה לקחת הנהגות וחומרות ממנו לפי מה שמתאים למדרגת האדם, אבל במקרה של הכרעת הלכה ובמיוחד כשזה שינוי הלכה או לקולא אין לו משקל, וכך סבר אחד מרבותיי הגדולים. במיוחד, אם הפוסק שכנגדו הוא גם היה מקובל, כמו אתמול שזה היה מחלוקת בינו לבין הב"ח פוסק עצום כותב ספר בקבלה בעצמו (וגם מדרש קדמון שהראשונים מצטטים להלכה מסייע לב"ח).

פחות מדאיג אותי מה שיצאת לערער עלי בענין עצות בעבודת ה', יותר מפריע לי שינוי הלכה לפיו כנגד גדולי הפסוקים.

אבל שכל אחד יעשה לפי רבותיו, אני קטן מלהכריע בנושא גדול כל כך, יש לי את דרכי 'רגלי עמדה במישור'.

איבדתי את זה חחח

מילים מפוצצות מדי..

בניסיון לרומם אותי פשוט ייאשת אותי..

אבל לא נורא

אני לא מוותרת חח

בעיקר ענווה, צניעות, עם יכולת להתעלות מעל עצמה כמו לתת למישהו אחר להנות מקרדיט על משהו שהיא עשתה. לא לחפש כבוד או תשומת לב מאחרים, אבל להעניק אותם לאחרים באותנטיות. לשים לב לזולת.

מצד שני כן לכבד את עצמה בעצמה, לא לזלזל בצרכים וברצונות שלה ולתת להם מקום ראוי- לא להיות מרצה.

נימוס ואיפוק, דיבור מתון, שקול ונעים.

זה מה שהמילה הזו אומרת לי, אבל היא ודאי אומרת דברים אחרים לאנשים שונים. 

אישית, לרוב אני עושה בירורים כשיש תיאורים שלא ברור מה הם.

המלצה שלי: תשיג מספר לברר ותשאל מה הכוונה ולפי זה תחליט אם בהינתן השאר יכול להצליח או שמיותר.

@advfb 

מעל הקטנוניות ולחיות בגדלות בהתמקדות על מטרת נשמת ההויה.

(מסכת כלה רבתי ב, ג ורמב"ן בהעלותך יא, יז)

במילים פשוטות אהבתי את הגדרת @ריבוזום "יכולת להתעלות מעל עצמה".

החל מהנראות ( עיניים טובות אור בפנים)ועד העין טובה על החיים

עדינות ביחד עם חוזק פנימי

מאירת פנים וחייכנית .. עם נסיון חיים ועצות טובות

וכמובן לב טוב יודעת להעניק בלי לחשוב על קבלה..

ככה פשוט

ויחד עם זאת יודעת את ערכה

אם נגיד אם זה בדייטים.. לא תתחנן לאף בחור שיחזור

לא רוצה מתלבט / לא שלה .

יודעת את ערכה

נותן לכם התייחסות בהתכתבות שלי עם gemini. מתכתב מאוד עם הדברים היפים שנכתבו פה. אממ.. למען הסר ספק, אני לא חושב שזה דיון בעל משמעות מיוחדת ;)

(ואם אתפלסף קצת על העניין הזה אז אגלה שאולי יש פה מתח בין טבעיות להתעלות מעל הטבע. דהיינו, מתי ההתגברות על הטבע היא מזיקה לטבע ומתי היא משכללת אותו)

בכרטיסי שידוכים לעיתים כתובה מילה המתארת בחורה כ"אצילית". מה לדעתך מבטא כינוי זה?

זהו נושא מעניין, ותיאור כזה בכרטיס שידוכים יכול לבטא מספר תכונות חיוביות.

בדרך כלל, הכינוי "אצילית" מתאר תכונות הקשורות להתנהגות, מראה, ואופי מכובדים וראויים.

🧐 מה עשוי לבטא הכינוי "אצילית"?

התנהגות ונימוסים:

מכובדות: בחורה שיש בה כבוד עצמי ופועלת בכבוד כלפי אחרים.

עידון: סגנון התנהלות מרוסן, מנומס, ושקט יחסית (לעומת רועש או בוטה).

טקט ודיבור: יכולת לדבר בצורה שקולה, מנומסת, ובטוב טעם.

אופי ומידות:

רוחב לב ונדיבות: אדם שאינו קטנוני, מחזיק במידות טובות, ופועל מתוך מקום של כבוד לזולת ולערכים.

יושר ועקרונות: אדם ישר, בעל עקרונות ברורים, שאינו פועל ממניעים נמוכים.

עומק: אישיות שיש בה תוכן פנימי, עניין בנושאים עמוקים, ולא רק התמקדות בחיצוניות או רדידות.

מראה וסגנון:

הופעה ייצוגית: לבוש צנוע, מוקפד ומכובד.

יציבה והדר: הופעה חיצונית המקרינה יציבות, ביטחון ושלווה.

יופי פנימי: לעיתים הכוונה היא ליופי הנובע מהשילוב של כל התכונות הנ"ל, שאינו בהכרח "יופי קלאסי" אלא נוכחות כובשת ומכובדת.

לסיכום, סביר להניח כי הכינוי "אצילית" בכרטיס שידוכים נועד להדגיש כי מדובר בבחורה מכובדת, מנומסת, בעלת מידות טובות, ונושאת את עצמה בהדר.

האם תרצה שאחפש לך מונחים נוספים שמופיעים בכרטיסי שידוכים ואסביר את משמעותם?

האם אתה יכול לתת סיבות לסלידה מתיאור כזה כאשר הוא נמצא בכרטיס שידוכים

זו שאלה טובה ומורכבת. בעוד שהכינוי "אצילית" נתפס בדרך כלל כתיאור חיובי ומכובד, ישנן סיבות שבגללן אנשים מסוימים עשויים לפתח סלידה או הסתייגות ממנו בכרטיס שידוכים:

❌ סיבות אפשריות לסלידה או הסתייגות

1. תחושת ריחוק או התנשאות:

החשש: המילה "אצילות" עלולה לשדר תחושה של ריחוק חברתי או התנשאות. האדם הקורא עלול לחשוב שמדובר בבחורה קפדנית מדי, שקשה לגשת אליה או שאינה זורמת ומשוחררת.

מה זה מבטא: חשש מכך שהקשר יהיה רשמי מדי או חסר חמימות וטבעיות.

2. הדגשת יתר על חיצוניות ומעמד:

החשש: המונח נשען לעיתים על קונוטציות של מעמד חברתי, מראה ייצוגי או יוקרה. אדם המעוניין בשידוך המבוסס על אופי ופנימיות עמוקה עשוי לחשוב שכרטיס זה שם דגש יתר על הופעה חיצונית או התנהלות "כמו-מלכותית" במקום על מידות פנימיות פשוטות ואמיתיות.

3. חוסר גמישות או נוקשות:

החשש: "אצילות" עשויה להתפרש כהיצמדות חזקה מדי לכללי נימוס והתנהגות רשמיים, מה שמרמז על חוסר גמישות או נוקשות יתר בחיים.

מה זה מבטא: חשש מבחורה שאינה יודעת לצחוק, להיות ספונטנית, או להקל ראש כשצריך.

4. מילה כללית וריקנית:

החשש: כמו מילות תיאור כלליות אחרות ("מיוחדת", "איכותית"), המילה "אצילית" עשויה להיות כללית מדי ולא לספק פרטים קונקרטיים על המידות, הרקע או האופי המדויק של הבחורה. אנשים מסוימים מעדיפים תיאורים ספציפיים (כמו "בעלת חסד", "שמחת חיים", או "צנועה").

5. סגנון כתיבה מיושן:

החשש: אצל חלק מהאנשים, הכינוי נשמע מיושן או מליצי מדי, ומעיד אולי על סגנון ההתנסחות או האווירה שמחפשים מציעי השידוכים.

לסיכום, בעוד שהכוונה מאחורי התיאור חיובית מאוד, הסלידה נובעת לרוב מהפרשנות השלילית האפשרית שהקורא נותן למילה – בעיקר בהקשרים של ריחוק, התנשאות, או חוסר טבעיות.

האם תרצה לדון בתיאור אחר שמופיע לעיתים קרובות בכרטיסי שידוכים?

תן לי ביטוי אחר שמתאר תכונה טובה שהפוכה או מתנגדת לביטוי אצילית

בהקשר של כרטיסי שידוכים, אם "אצילית" מתייחסת לעידון, רשמיות והדר, ניתן לחשוב על ביטוי הפוך שמתאר תכונה חיובית של פשטות, חמימות וטבעיות.

ביטוי מתאים שעשוי להתנגד ל"אצילית" במובן הרשמי שלה, תוך שמירה על קונוטציה חיובית מאוד, הוא:

"בת-עַם"

🌟 "בת-עַם" – תכונות נגדיות וחיוביות

הביטוי "בת-עם" או "עממית" (במובן החיובי של המילה) יכול לבטא את התכונות הבאות, המנוגדות לאלו שמיוחסות לעיתים ל"אצילות":

תכונה המנוגדת ל"אצילית" (הרשמית)

פירוש חיובי

פשטות וצניעות

אינה דורשת יוקרה, מסתפקת במועט, חיה בפשטות מבורכת.

טבעיות וזורמת

אינה מעמידה פנים, מתנהלת בטבעיות, משוחררת מגינונים רשמיים.

חמימות וקרבה

קל לגשת אליה, יוצרת קשר בקלות, חמה ופתוחה יותר.

חיבור לשורשים

מחוברת לציבור הרחב, לקהילה, ולערכים מסורתיים-עממיים.

כאשר משתמשים בביטוי "בת-עם" בכרטיס שידוכים, הכוונה היא לרוב להדגיש את הפשטות המבורכת, החמימות האישית וההתנהלות הטבעית של הבחורה, כתכונות חיוביות.

שום דבר פה לא קדוש. אני טועה?

זה שם אמורפי אז אפשר לקחת אותו לכל מיני מקומות.

יש במודיעין עילית במרכז קסם-

חומוס אליהו

בית קפה (לא זוכרת את שמו .... סליחה)

לא עברתי עליה, אז רק מוסיפה שיש בירושלים את קפה תמרה ליד הגן הטכנולוגי, יש שם חניה ליד, ואפשר לשבת בבית קפה, והוא בתוך מבנה שיש בו גם ספות ומקום לשבת. נחמד שם לדעתי.

חברים יקרים!

לקראת הסופה הקרובה☃️

הכנו לכם רשימה של *מקומות סגורים* או מקורים לחורף❄️ *באיזור ירושלים*

בהצלחה!!!❤️

*"מקומות יפים לדייטים"*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ:

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ:

מקומות יפים לדייטים 😍

*מקומות סגורים לדייטים באזור ירושלים:*

▪️אולם המתנה בקומה העליונה בתחנה מרכזית ירושלים

מהרציפים בקומה 3 עולים במדרגות קומה נוספת

חינם

נסגר לקראת הערב

יש פינת הטענה (בתשלום)

(יש ג'מבורי קטן באותה קומה)

▪️בניין כלל, ירושלים (מרכז קניות ועסקים)

ליד תחנת רכבת קלה הדוידקה

כניסה מרח' יפו, כי"ח או אגריפס

חינם

נסגר באזור 23:00

(המקום קצת שומם, בלי בעיה של יחוד, לכן לא מומלץ להתחלה)

▪️סינמה סיטי, ירושלים

חינם

יש חנויות אוכל או מקומות ישיבה במרכז

הקומה למעלה שקטה ורגועה, עם ספסלים

חניה חינם לשעתיים בחניון הלאום

▪️החווה בגיא

מתחם עם ספסלים, חיות, צמחים

לפעמים יש במקום הופעה או בימי שישי קבלת שבת

אפשר לשבת באוהלים הגדולים במקרה גשום

חינם

▪️תאטרון ירושלים

בבניין התיאטרון יש אולם תצוגה של תערוכות מתחלפות ובקומה מעל יש מסעדה ואזור ישיבה יפה ושקט עם ספות ותמונות, לרוב גם אין הרבה תנועת אנשים.

דוד מרכוס 20 ירושלים. לא רחוק מגן הפעמון.

הכניסה חינם- אומרים בכניסה שבאים לתערוכות.

▪️באולינג תלפיות

מתחם עם באולינג, משחקים, מקומות ישיבה וקצת חנויות אוכל

המיקום חינם, הבאולינג בתשלום 35₪ לאדם

▪️לובי הבניין של הרב נבנצל, הרובע היהודי ירושלים

בירידה מחניון הרובע יש מצד שמאל חניות נכים, ועלייה קטנה שיש בהתחלה שלה שער מברזל, נכנסים ואפשר לשבת שם על האבן בפנים.

חינם

מקום שמגן מעולה מגשם ורוח אבל לא כל כך מקור.

סמוך לבתים- לא להרעיש

צמוד לכותל

▪️מלון פרימה פארק (המלון שנמצא הכי קרוב לתחנת רכבת 'קרית משה')

צריך לקנות משהו

יש לובי מימין עם כורסאות נוחות. התאורה מוחשכת קצת.

▪️מלון גני ירושלים (המלון הבא אחרי פרימה פארק, לכיוון הר הרצל)

צריך לקנות משהו

לובי נחמד אבל קטן יחסית ייתכן שישימו מוזיקה ברקע

▪️מלון רמדה (הבא אחרי גני ירושלים)

צריך לקנות משהו. יקר יחסית.

לובי רחב שמכיל הרבה כורסאות נוחות (הרבה פינות ישיבה)

אווירה נעימה

▪️סנטר 1, ירושלים

סמוך לתחנה מרכזית

ספסלים פזורים

שולחנות וכסאות ליד חומוס אליהו

חינם

פתוח עד 22:00

▪️תחנת רכבת יצחק נבון (תחנת רכבת ישראל שצמודה לתחנה מרכזית)

חינם

צריך להיכנס עם רב קו, אבל לא משלמים על כך.

אפשר לרדת לחלק התת קרקעי ולשבת על הרצפה.. לא הכי מפנק אבל זה אחלה פתרון כל הזמן

▪️קפה גרג בסינמה סיטי

צריך לקנות משהו

▪️ספריה הלאומית

חינם

▪️כנסת ישראל

חינם

▪️אוניברסיטה העברית

חינם

▪️מוזאון ישראל

חינם לחיילים ובנות שירות ומדריכי ירושלים

▪️מתחם רכבת התחנה הראשונה

מתחם אוכל, חנויות ואומנות

פתוח 24/7. החנויות נסגרות סביב 22-23

חינם

אוהלים סגורים ומחוממים

▪️קניון פסגת זאב

חינם

סגור בערב

בקומה העליונה בצד שמאל יש ספסל שקט

▪️הגן הטכנולוגי

מול קניון מלחה

חינם

לובי חמוד שאפשר לשבת בו בנחת עם ספסלים וספות

חניה חינם

▪️קרדו המקורה בעיר העתיקה

חינם

סגור בערב

▪️'מדעי הלוח' - משחקיה במרכז העיר (ההסתדרות 3, רחוב קינג ג'ורג משמאל)

קרוב לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

20 ש"ח לאחד.

יש שם עשרות משחקי קופסא  מגוונים, אפשר לשבת ולשחק שם יחד כמה זמן שרוצים, כולל עזרה והדרכה על כללי המשחק מבעלת החנות הנעימה.

כדאי לתאם מראש – גילי 0506611365

כדאי להביא מזומן

▪️שערי העיר (צומת שרי ישראל ויפו)

קומה 5

קרוב לתחנה מרכזית

יש ליד פינת עישון אז לא תמיד נעים לשבת שם

▪️סיטי קורט (ליד שערי העיר)

בין תחנת רכבת קלה 'הטורים' לתחנה מרכזית, בבניין הפינתי מצד שמאל (מכיוון תחנה מרכזית)

יש בצד חנויות של אוכל ויש שלט של 'טרם'- צריך להיכנס בדלת ויש בפנים אחלה פינות ישיבה.

חינם

פתוח עד 23 בלילה. סגור במוצ"ש

▪️קומה שניה בפלאפל ברובע היהודי

צריך לקנות משהו.

בעלים חמוד ממש ומפרגן, יש לפנות שמאלה באריות שלפני הירידה לכותל

▪️קפה נאמן בצומת האיקסים

צמוד לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

צריך לקנות משהו

יש קומה שניה שאפשר לשבת בנחת ובשקט

▪️הר חוצבים

חינם

הרבה בנייני משרדים עם לובי שאפשר לשבת בו חופשי

ירושלים

▪️תחנה של קו 400 בתחנה מרכזית

חינם

בשעות הפעילות הוא עמוס, אבל בשעות המאוחרות של הערב הוא ספסל שומם, מבודד ומקורה

▪️מאפה נאמן בקניון רמות, ירושלים

צריך לקנות משהו

מקום מאוד נחמד לשבת בו, יחסית צדדי

▪️אקווריום ישראל

בתשלום

מקום חמוד וכשלא עמוס יש שם אחלה אווירה

▪️שער בנימין

הרבה מקומות בתשלום: קפצת, שיפון, אינגליש קייק, פיצה אורי, יקב פסגות

נוח להגיע בתחבורה ציבורית

▪️קרני שומרון

המאפייה בקרני. משמשת גם כבית קפה עם מתחם סגור לשבת, באחת הכניסות של היישוב

צריך לקנות משהו

פתוח 24/6

כשרות מהודרת

▪️בית אל, ביטוח לאומי

חינם

לא מתאים לדייט שלם, אבל אם אתם צריכים רק כמה דקות עד שהאוטובוס מגיע או שאתם כבר מאורסים, זה אחלה מקום לשבת בו

📍חשוב להבין שבחורף אין פיתרון קסם לדייטים, ולכן אפשר לנסות לשבת בחוץ כרגיל כל עוד לא מאוד קר ולהביא תרמוס/פק"ל כדי להתחמם...

או לשבת באחד המקומות הבאים🙃

*מקומות כלליים ומומלצים:*

☘️ רכב🚗  אופציה נוחה לכל מזג אויר

☘️בתים של אנשים שלא נמצאים

☘️חניונים של בניינים

☘️כל מסעדה שיש בה מקום לשבת

☘️בתי מלון

בהצלחה💫

*מקומות יפים לדייטים*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ-

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ-

מקומות יפים לדייטים 😍

בליקרס בייקרי בתוך קניון עזריאלי

ביגה בצומת שילת

וואי מזכיר לי יותר מדי את השאלה של "מה אתה מחפש?" מצד אנשים שכל כך רחוקים משידוכים וכו, ומצפים שעכשיו תפתח את הלב(כי לרוב הם דווקא הכי מתעניינים בפרטי פרטים) ותגיד הכל כשתכלס אין להם שום דבר להציע, מבחינתם זה סתם עוד פיסת מידע שתשב להם בראש בלי תכלית. אז פחות אבל תודה.

זה מעצבן ומעיק, אבל כל עוד לא הולכים בדרך של תקשורת ישירה, לא רואה איך נמנעים מזה..

1. לקחת את מעט הפרטים שבגללם החלטתי לשדך ביניכם ולספר מה הם.

2. אם למשל קיבלת את ההצעה משדכן שני, בזמן קבלת ההצעה להבין שהמשודכים רוצים הצעה עם תוכן ולכן לשאול. לפחות פרטים בסיסיים. במקרה שבגללו פתחתי את השרשור, מסתבר שהיה כמעט ברור שלא רלוונטי

3. המשודכים יודעים? להאיץ. ברגע שיש צד שיודע, אפשר להאיץ את כל הסיפור ולספר לכל המעורבים שההצעה נמסרה וחסרים פרטים. ומהמעורבים אני מצפה שיקדישו את החמש שניות לשלוח הודעות נדרשות. גם ביום עמוס, אם קיבלתי הודעה "הבחור רוצה לשמוע פרטים", אני יכול להעביר את ההודעה לבחורה, ואז להעביר את הפרטים בחזרה לבחור. זה ממש קל ולא תמיד נעשה.

שבציבור שלנו, רוב השדכנים הם שדכנים כתחביב, ולא כמקצוע. 

רמת המחויבות שלהם לא גבוהה. ככה זה כשמתנדבים, ויש מיליון דברים אחרים על הראש, אתה לא בדיוק בראש סדר העדיפויות.

והם לא מודעים להרבה מאוד דברים, שבעיננו זה אולי בסיסי ביחסים הראוים.

מסכימה איתך שיש הרבה דברים פשוטים שאפשר לשפר,

אבל כל עוד השידוכים נעשים באופן כזה - אני לא רואה דרך לשינוי מערכתי.

הסיכוי היחיד הוא להעלות מודעות כלפי הציבור הרחב, אבל מי יצעד קדימה ויעשה את זה?

[פתחתי פה פעם שרשור על מישהי אמריקאית שעשתה את זה, ושם דובר על איזושהי "קוד אתי" לשדכנים]

במקרה המדובר מדובר בשדכנית שבאמת פועלת מתוך רצון לעזור

אבל מצד שני חסרה ההבנה הזאת עד כמה פעולה פשוטה וקלה - להעביר הודעה - היא משמעותית עבור המשודכים, שעבורם הסטטוס "תפוס" ו"פנוי" ו"יש הצעה רצינית לחכות לה" או "היתה הצעה לא רלוונטית, נקסט" תופס כל כך הרבה משמעות בעולם שלהם.

ובכל זאת, עובר זמן, אתה שולח הודעה לשדכנית?

לפעמים זה בשגגה ותזכורת יכולה לעזור.

קשה לי להאמין שיש בנות שמבררות חודש שלם על בחור, אלא מסתבר יותר שהן קיבלו את הפרטים באיחור או שמשהו לא עבר אליהן.

אם באמת השדכנית לא רצינית - זה ממש לא כיף

המון בהצלחה,

העלית נקודות יפות למחשבה

* כן, ראיונות עבודה עלולים להיות מתישים, אבל בסוף לא צריך 100 "כן". גם 99 "לא" ואחריהם "כן" אחד - שווה את ההשקעה, ואולי דווקא אותו "כן" יהיה עבודת חלומותיך לעשרות השנים הבאות.

* אם אתה רוצה לשאול למה קיבלת תשובה שלילית, זה ממש לגיטימי לשאול! אני עצמי שאלתי בעבר, ושואלים אותי היום (וכנראה אשאל שוב בעתיד ). כמובן אל תצפה לתשובה מאוד מאוד ספציפית, אלא יותר תשובות כלליות כמו "חוסר ניסיון" או "היית באמת טוב, אבל בשקלול עם מועמדים אחרים מצאנו מישהו מתאים יותר" (תשובה שלכאורה לא אומרת כלום, אבל בפועל אומרת המון. אומרת שזה היה רק עניין של מזל, לפחות אם היא כנה ולא מסתירה מאחוריה דברים אחרים).

* לא צריך להגיד למישהו "אתה מקסים" אחרי פגישה של 10 דקות איתו, אבל בהחלט אפשר להגיד "היה לי נעים מאוד", ועם הפרצוף הנכון אז הצד השני יבין שזה לא נאמר סתם מתוך נימוס.

בהצלחה!

תהיות תמיד יש, לכולם.

אם זה לא על קיומם של חייזרים אי שם, ונוגע ישירות לחיים ולאיכותם,

השאלה מה עושים עם זה. האם זה נשאר ככה,

או מיתרגם ל"איך אני יכול להפוך את זה (עצמי) ליותר טוב"

זאת בדיוק השעה שהוא בר שינוי? לא באופן מיידי, אלא בתהליך.

אני רואה למשל בעצם השאלה/תהייה שלך בשרשור, צעד ראשון לתהליך כזה.

דפוסים מחשבתיים מעסיקים אותי בכלל בחיים ובפרט בדייטים.

בעיני, הרגש הוא לא מי שמחליט.

השכל קולט את הרגש והוא מחליט.

השאלה עד כמה הרגש מגיע מאוזן ואז השכל מגיע ממקום ששולט על הסיטואציה ולא ממקום שנגרר אחרי הרגש.

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

כי זה רגש של הלקאה

כאילו של יכולתי לעשות אחרת

שבפועל מרגיש לי שאני ממש עובדת על עצמי

אז יש גבול גם לזה

ואם בגדול ממש מרגיש לי שאני עדינה עם הצד השני ומכבדת אותו אז לא צריך להיכנס כבר למעגל ..

ולרוב מבין מזה מה מתאים לי להמשך.

כך שזה לא מתוך הבנה מה אני צריך לתקן, אלא יותר צוהר להבין מה אני רוצה/צריך בתת מודע וממילא ללמוד להמשך ולדייק מה מתאים לי יותר.

עונה מנקודת המבט הגברית שלי.

(וברור שאולי לא הכל מתאים, כי הראש והמוח הנשי שונה מזה הגברי…)

האם אתם סומכים אחד על השני באופן מלא?

רואים בצורה דומה את העתיד שלכם, מתוך זהות

או קרבה בהשקפת עולם ואורח החיים בבית שתקימו?  

לא חייבים לחשוב אותו דבר, אבל כן נדרשת הסכמה בדברים מהותיים.

הצלחתם להגיע לתקשורת בריאה ופתיחות רבה - מרגישים בטוחים ונוח לחשוף רגשות, מחשבות וגם חולשות.

לא דרמה, לא משחקים. יש תחושה של רוגע, ביטחון, נוחות. לא צריך “לרצות”, אין מאמץ מתמשך

אפשר לדבר על דברים קשים בלי פחד, בלי להיראות “קטנוני” או “מוגזם". יש הקשבה אמיתית - גם בנושאים מורכבים כמו כסף, משפחה, פרנסה, העתיד המשותף - סה"כ מצליחים לדבר על הכל ולהגיע להסכמות?

האם אתם יודעים לריב בכבוד ולגשר על פערים כדי להגיע לעמק השווה?

יש ויכוחים? ברור. אבל הם לא מרגישים כמו סוף העולם. אפשר לפתור אותם בלי פגיעות מתמשכות.

***שאלה מאוד חשובה!  השנה הראשונה לנישואים מלאה בגילוי פערים ונקודות חדשות על בני הזוג שלא צפו לפני הנישואים והחיים המשותפים! וצריך לדעת לריב ולגשר על פערים.***

אין רשימת חששות ברקע

(ושום מילה על משיכה ואהבה.  מניח שזה ברור מאליו שקיים)

כן, מכירה כאלה שבדייט ראשון-שני-שלישי ידעו שזה זה, והם חיים באושר ובעושר.

לא אני.

אף פעם לא יצאתי עם מישהו והרשתי כאילו שהוא מכיר אותי, כאילו אנחנו נשמות שהופרדנו או לא יודעת מה, ואני גם לא מצפה.

אני לא מצפה לידיעה. זה לא מתאים לי באישיות שלי.

אני מצפה לבחירה, לאמונה, לתקווה - שמימוש הפוטנציאל יהיה הצעד הנכון.

לא שלא יהיו חששות - אלא יהיו.

אף אחד לא הולך לחתום לנו שהבחירה שלנו היא נכונה.

אין זה זה בעיניי באופן וודאי

יש בחירה במכלול שנראה לי שיתאים לי, לפי סדר העדיפויות שלי

שאחרי 20 שנה, אפשר להסתכל ולהגיד "זה זה" ואני מאוד מזדהה. אני אמנם נשואה רק 5 שנים ולא 20, אבל ככל שעובר הזמן ועוברים דברים ביחד, מתחזקת הקרבה והשייכות.

בשלב לפני חתונה זה יותר "האם אני מוכנה ורוצה להקים בית עם האדם הזה''

שדווקא אחרי 20 שנה רואים שאין כזה דבר זה זה

כי הבחירה הראשונית היא רק הצעד הראשון

הזוגיות נבנית מהדרך שעושים ביחד ולא רק מהבחירה

אם עושים את הדרך בצורה נכונה

אפשר לעשות אותה עם הרבה אנשים

גם עם בחירה ראשונית פחות מדויקת

הבחירה הראשונית הכי מדויקת בעולם לא תעזור אם הדרך לא תהיה נכונה

רק את יכולה לדעת אבל לא לדעת שאת בטוח צודקת , אלא לדעת אם זה מה שאת רוצה כדי להתחתן או לא.

בהמשך יש גם בחירות..

לפני שאת שואלת איך יודעים, צריך לשאול מה זה בעצם "זה זה" בשבילך?

מה זה "הצלחה" בנישואין מבחינתך?

האם הכוונה למצוא את הכי טוב בעולם?

הכי טוב ביחס למה?

ואולי הכוונה לדעת אם הוא מתאים?

מתאים לפי מה?

אופי? שאיפות? ערכים? התנהלות?

או שאולי את שואלת איך יודעים שהוא באמת מה שהוא נראה?

מה ייתן לך ביטחון שמה שאת רואה בקשר הוא גם מה שיש באמת?

ואולי מאחורי השאלה עומדת המשאלה לדעת שיהיה לכם טוב. מן נבואה לעתיד.

אבל "טוב" לא מגיע מעצמו. טוב נבנה.

נישואין זה לא מוצר. מה שיש זה מה שיש.

זה קשר חי, שצריך ללמוד, לתחזק ולהשקיע בו.

את מניחה בעצם שאנשים עושים לפעמים בחירה לא נכונה.

איך את מגדירה "בחירה לא נכונה"?

מה גרם לזה?

על מה הם לא הסתכלו?

ומה בעינייך המשמעות וההשלכות של לבחור במשהו שהוא לא "זה זה"?

לפני שאת מחפשת “איך יודעים”, כדאי לך לברר:

מה חשוב לי? מה אני מחפשת? מה מפחיד אותי? איך מקבלת החלטות?

אחרי בירור כזה הבחירה הופכת להיות הרבה יותר

נכונה, והשאלה "איך יודעים שזה זה" מקבלת תשובה אחרת לגמרי.

אני לא בטוח ש"יודעים שזה זה", נראלי מחליטים "שזה זה".

מקווה שעזרתי.

בהצלחה!!

תקשורת - שיח כיפי מכובד שיכול לרדת לריזולציות פתיחות שיהיה החבר הכי טוב שלך שתדעו לפתור דברים בקלות. תרגישי בבית שאת לא צריכה להתעייף ולהסביר כל דבר . בקלות בזרימה יחסית

אופי - מידות שאת אוהבת שמשלימות אותך .

כימיה - מציאת חן יותר משאר האנשים ... (לדוגמה הפוכה .. לא תקין בעליל אם את חושבת על מישהו אחר שהוא יותר מוצא חן בעיניך ממנו חיצונית , זה בעיקר לגברים דווקא לנשים הם יכולות להתגבר על זה אבל לצורך העניין אצלן הנראות זה חיבור של כמה פרמטרים פחות מיפה או לא)

מטרה משותפת - יש לכם אותה מטרה לצורך העניין להקים בית דתי מלא באמונה 

אגב אל תקשיבי לכל האלה שמתחילים לסבך אותך ..

את אמורה לדעת להרגיש שיש ביניכם משהו שהוא מעבר משהו מיוחד שאת רוצה לראות אותו שאת חושבת עליו .. שאת סוג של מודה לה' שזכית בו ולא רק מודה אלא מרגישה את זה בלב שלם נקי 

היה לי קשר עם בחור שהייתי צריכה להחליט שזהו או מתחתנים או נפרדים .. רוב האנשים שהתייעצתי איתם חשבו שזה היה נכון להמשיך .. בחור טוב משפחה טובה אוהב אותי יותר מכל דבר שקיים בערך..

אבל משהו אצלי לא השתחרר כל הזמן שהייתי איך אמורים להרגיש שזה זה..

ובפנים ידעתי שזה לא זה פשוט התכחשתי

אין יום שאני לא מודה על זה בדיעבד.. כי יכולתי להתחתן איתו הוא רצה ממש אבל לפעמים צריך לעצור לרדת לרזולציות ולהבין מה מפריע אם מפריע 

. מה מכווץ אם מכווץ ..

חשוב

זה לא מספיק שהוא בחור טוב .. צריך מעבר

על נוח כתוב זה ינחמנו .. וכידוע שנוח ממנו יצאו תולדות .. אלה תולדות נוח !

חיבור עם השכינה.

(זה סודות עמוקים, אבל מה שהבאתי בהתבסס על רבינו בחיי מפורש. תפתח ותראה.)

זה בסדר אם עדיין יש חששות מהעתיד?

תלוי כמה זמן אתם יוצאים,

במגוון המפגשים והשיחות שהיו לכם, כלומר עד כמה  היתה בינכם חשיפה לצדדים שונים ומגוונים לאופי, הרגלים, אילו התמודדויות עם אתגרים זוגיים היו לכם

ולכן כדאי לענ"ד לשתף איש מקצוע בהם. לבחון ולבדוק את הדברים.

בעיני מתחתנים עם תקווה, לא ידיעה.

וזה יכול להועיל לכל אחד, בכל שלב - 

כולל אם לא יוצאים כרגע.

לפעמים המסע הזה מרגיש בודד. 

לפעמים מרגישים שאין מקום שיגיד לנו את מה שאנחנו צריכים לשמוע.

וכן, נעזרתי באנשי מקצוע בכל שלב, ובמהלך ובין קשרים רבים.

אם הייתי אומר לך שזה הוא, מה הרגש שמציף אותך?

באופן שכלי אוסיף עוד שאלות:

אתם מסתדרים טוב?

כיף לכם יחד?

היית רוצה לראות אותו יותר?

אתם מסוגלים להחזיק בית יחד ולהסתדר עם ויכוחים בנושאים קשים/רגישים?

מה גורם לך להתלבט? אחר כך אפשר לחשוב איך מתמודדים עם הסיבות הללו, האם יש עוד דברים לבחון ואיך או שזה ברור שכן?

בעיקר העליתי שאלות למחשבה, אם תרצי לשתף כאן או באישי מניח שיוכלו/אוכל להוסיף דברים חכמים יותר, אבל נראה לי שתוכלי בעיקר לענות לעצמך, בהצלחה רבה בנעימות, וכיף לקרוא שרשור כזה שמעיד על כיוון ומצב מעולה

הבן אדם צריך לשאול כנראה שזה לא זה

יותר מזה- אתה באמת חושב שזה נכון?

לע"ד כשמרגישים שאת /אתה יכולים להיות את / אתה בחברת השני/שניה כמו שאתם בלי לחשוב מה יחשבו עלי - זה זה

כי בסוף הבית זה המקום שבו אתה יכול להיות ושיקבלו אותך כמו שאתה בלי מסכות/הצגות (ומחשבות איך זה יראה/יתקבל)

אחד עם השני

ולבנות מגדלים באוויר

להיות אופטימי, אבל לאו דווקא בגלל הסיכויים שתמצא את אשתך

מה שכן בטוח -

בטוח תפגש עם בנאדם,

בנאדם - זה לב ועיניים וטובו

לפעמים האדם שמולך גם כמוך חושש לפעמים עם בטחון לפעמים פחות

אבל המשותף לכל מי שפוגשים - כולם בחיפוש, בכולם יש צמאון.

להאמין בטוב של בני אדם

לא תמיד זה כזה ורוד, 

לפעמים זה משעמם, לפעמים זה פוגע, לפעמים זה מתיש

אבל בסוף, אתה נפגש עם בנאדם.

ככל שמסתכלים על תהליך החיפוש בצורה אנושית יותר

מצמצמים שחיקה, 

באים בראש פתוח

באים בוויב נעים וכיפי

וככה יש יותר סיכוי לממש הפוטניאל הזוגי כשמגיעים לדייט 

הרב מרדכי שטרנברג כתב שלפניי פגישה צריך להיכנס לראש של: "אני הולך לפגוש את אשתי בעזרת ה' (אולי)"

מצד אחד לבוא עם אמונה שזה זה ומצד שני להיות בראש פתוח 

מאד...

תיקון קל-

כמו שהיא בסוף התחתנה עם מישהו אחר -"זיווג שני"- לא משורש נשמתה אבל כן לפי מעשיה,

גם הבחור שחלם והתעורר יכול למצוא מישהי שתואמת למעשיו וזיווגם יעלה יפה.

נראה לי שפעם באמת שברתי קליפס בטעות 😅 

אבל ממש מזמן... כילד

אבל צריך לדעת לא לשבור

כי אז הן רוצות שאקנה להן חדש

אני מאבד את זה שבנות מדברות על כל העניינים שלהן, זר (בן) לא יבין זאת

תופסן כזה מפלסטיק

אני פעם שיחקתי עם לק של אישתי (עוד הרבה לפני החתונה ) מפה לשם שפכתי אותו על הנעל שלה והרסתי לה את הנעל.

וזאת היתה נעל שהיא מאוד אהבה

יש לה במועדפים את הכ"א אישי שלי

אל דאגה, מאז נקנו עוד עשרות נעליים😂😅

כי כבר עברו את השלב של המביך לזכרוני

אבל כן היה לי מאוד לא נעים

אני זוכר שנסיתי לנקות את זה וזה עשה רק יותר גרוע 🫣

לכן לא נוגעים בלק

טיפ לחיים(:

לא מבין אם זה ציני

רק אתה שוכח שלא אני בחרתי את השם של השרשור

שום אגרסיביות לא היתה פה

וקשה לכבד את זה.

אני אפילו לא מדבר עכשיו על התוכן של ההודעה הפותחת בשרשור, זה בצד, גם אם יש מה להגיד, משתדלים לדון לכף זכות, ומאמין לך לא התכוונת לשום אגרסיביות. מקבל, אולי לא המילה הכי מדויקת.

אבל לא עשיתי שום דבר שמצדיק המשך עקיצה סרקסטית כשאת מגיבה ב"לא מותק".  - בדיוק כמו שאת היית מצפה מאף אחד כאן לקרוא לך בכינוי כזה, או דומה לו, כמפגין זלזול במעטה נאיבי גס (תחשבי בינך לבין עצמך מה הייתה התגובה שלך למישהו שהיה מתייחס אלייך בכינוי כזה בביטול ציני).

זה לא מכבד אותי, זה לא מכבד אותך. ברור שלא חשבת לפני שכתבת. ובין אם זאת הייתה המטרה שלך או לא, אני מסיים את הדיון הזה פה, תחשבי מה שאת רוצה על החומר שהנחתי פה (רוצה להאמין שזה ביכולתך, לפני שהמגננות שלך יקפצו ויעוורו היגיון, הגינות וד"א).

יש אנשים שמאוד מתחברים, ויש אנשים שמאוד לא.

לי באופן אישי יש חבר שהתחתן בשידוך של חיים קורץ, וב"ה הם חיים באושר ועושר עם 3 ילדים.

יש לו מאגר גדול של כרטיסים מכל גווני הציונות הדתית

והוא גם אחד מהשדכנים של "הבאר"

יש שיגידו שלפעמים השידוכים שלו אינטואטיבים. כל פעם שיצרתי איתו קשר היה לו שידוך בשבילי על המקום..

מצד שני יש לו המוון הצלחות, ואני מכיר כמה זוגות שהוא שידך.

מכירה זוגות שהתחתנו דרכו, אבל באופן אישי לא קיבלתי - לקראת נישואין וזוגיות

ועוד כמה שאני מכירה.

ממה שאני שמעתי, יש לו אינטואיציה טובה ואם מתאים לך לדייק אותו אחרי הצעות לא מתאימות אז הוא ממש מדייק אותן.

כי אכן יש בנושא הזה הבדלים מאוד גדולים בין נשים לגברים.

לדעתי לא שייך לדבר אתה על מה שמטריד אותך. זה גם עלול להלחיץ, וגם עלול להוביל לקרבה שלא מתאימה בשלב הזה.

(זו רק דעתי אך אני תומכת בה)

מעולה כל מה שאתה מרגיש כלפיה,

אבל אתה גם מבטא את זה?

אני חושבת שדבר שיכול לעזור לה 'להידלק' זה אם תנסה ליצר עוד קרבה רגשית ואינטימיות (שהיא לא דווקא מינית).

אם בררתם את הנושאים החשובים לכם, ונראה בגדול שיש התאמה, כשהקרבה הרגשית תהיה מספיק חזקה תתעורר בה גם תשוקה למגע פיזי..

כמובן שהכל בגבולות ההלכה.. 

יש לי חבר שאמר שבשלב מתקדם (מבחינתו לפחות) הם היו בצומת דרכים, והחליטו להשתמש בכרטיסי שיח - והוא אמר שזה מה שהכריע אצל שניהם שהם רוצים להתחתן. ב"ה היום הם כבר חובקים ילדה.

אני יודע דלא בדיוק עניתי לך, אבל אולי זו דרך שתעזור לה להבין יותר טוב את הקשר.

אתה פשוט גבר והיא אישה

אישה כמהה לקשר רגשי עמוק ויציב לפני שהיא כמהה למגע פיזי (וברור שבהמשך אם מתפתח למשהו טוב היא גם אמורה לחוש רצון לקירבה)

לעומת גבר שכמיהה למשהו פיזי יותר תופס מקום פיזיולוגית גם..

נשמע שאתם קצת לא על אותו תדר היא עוד מתלבטת ואתה שם ב100 אחוז וזה יוצר דיסוננס גם בתחושות שלכם לקירבה .

 שזה נוסף על זה שיש הבדל בין גברים לנשים..

ראיתי כאן המלצה לכרטיסים זה אחלה רעיון אתה יכול להכין גם בעצמך כרטיסים ואולי תנסו לעשות גם דייט שטיפה שובר שיגרה לא סתם בית קפה או משו אולי בים..איזור יפה..חדר בריחה?

מוסיפה לא הייתי משתפת אותה בתחושות של הרצון למגע זה עלול ליצור לחץ יותר גדול אצלה

לדעתי לא כל אישה מרגישה את הצורך במגע כמו שאתה מרגיש אותו. אצל הרבה נשים, במיוחד נשים דתיות, הקרבה הפיזית מגיעה רק אחרי שגדלה הקרבה הרגשית. הן צריכות קודם אוויר שיחה היכרות וביטחון  ורק אז הלב נרגע ונפתח.

ואתה חייב להבין משהו מאוד חשוב אצל נשים דתיות המנגנון הזה כל-כך עדין, שברגע שעוברים את הגבול או מדברים על מגע מוקדם מדי , זה גרוע,שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. זה לא עניין של משיכה, אלא של רגישות פנימית שמבקשת זמן ותחושת הגנה.. שאתה אמור לשמור עליה אם אתה מכבד אותה.

ראיתי את זה גם אצל חברות: בשני שידוכים שהיו להן, ברגע שהבחור דיבר על מגע מוקדם מדי, זה הלחיץ אותן עד כדי כך שהן סגרו את השידוך למרות שהיו כמה פגישות טובות..

וגם אני חוויתי את זה בעצמי  בחור ששאל אותי: “מה, את לא נמשכת אליי? את לא רוצה לגעת בי?” ( זה עושה לי איכס)

וזה פשוט כיבה אותי, הרגיש לי שהוא פוגע בי , לא בגלל שאין משיכה, אלא כי הדרך שבה הוא אמר את זה הרגישה ללא איפוק, לא עדינה, לא מותאמת לשלב שהיינו באותו דייט, מבחינתי הוא נמחק באותו רגע.. זה לא הבעל שלי שאני רוצה שישמור עלי..

כשזה נאמר בלי רכות,לא בשלב הנכון, לפני שיש אירוסין או מחויבות ברורה של מאה אחוז, זה גורם לי וגם לעוד בנות לרצות לברוח. זה משדר שהבחור לא שולט בתגובות שלו, ודווקא בגלל שזה כל-כך רגיש  המילים האלה הרסניות ועלולות לסגור לב במקום לפתוח אותו..

למרות שלא היתה לך כוונה כזו

לפעמים מה שנראה לך טבעי או פשוט, או צורך בסיסי, אצלנו הוא תהליך הרבה יותר איטי בנוי  ושקט ורגיש,כשנותנים לזה זמן מרחב והבנה שזה שונה והיא לא כמוך וזה כל היופי ..שם דווקא נוצר החיבור העמוק באמת.

וזהו

צורך ריגשי

צורך מיני

שניהם לגיטימיים ורצויים, וגם בשלב מסויים הם משתלבים זה בזה ומשלימים זה את זה.

אבל הם מתחילים כשני צרכים שונים, ורק אחרי תהליך הם משתלבים.

כדאי מאוד מאוד לפתח מודעות לאיזה מהם.

מגע הוא חלק אחד מתוך כל המכלול של ברית הנישואין. חלק שאי אפשר בלעדיו, אך גם אי אפשר רק איתו, והוא בעיקר ביטוי של אהבה, הוא לא האהבה עצמה.

זה הכי לגיטימי שבעולם לרצות להכיר בנאדם יותר מחודש כדי להחליט אם לחיות איתו את שארית חייו. 

זה לא לגיטימי בעיני שמה שיקבע ויוביל את ההחלטה זה הצורך המיני, על אף שהוא חשוב מאוד.

לכן ברור שהיא תרצה להכיר אותך יותר מחודש, למה קשרת את זה למגע? 

לגיטימי מאוד מאוד להרגיש את הצורך וקושי להחזיק אותו. זה באמת אתגר גדול שלא צריך להקל בו ראש, בכלל בכלל.

* אני אדם בוטה, אז מקווה שלא תפגע או תקח קשה..

קודם כל,

אתה באמת נשמע כמו גבר ממוצע ונורמלי. יש לך צורך פיזיולוגי לחלוטין.

חשבת גם על הצרכים שלה?

או שאתה רק רוצה לממש צורך ביולוגי שיש לכל היצורים החיים על הפלנטה?

וגם, פזיולוגית, כל אישה שתראה בעיניך טוב ותמצא חן בעיניך, ככל הנראה תרגיש משיכה מינית. כל גבר וכל אישה יכולים להמשך מינית, אם הם מאפשרים לעצמם להרגיש קרבה אחד לשניה. כך שבסה"כ המשמעות היא שיש מציאת חן...

בנוסף, לאישה דתיה לא נעים, מרתיע, מגעיל, מעורר מיאוס לשמוע על מיניות מוקדם מדי. חודש וחצי זה כלום בשביל קשר, זו התחלת קשר והתחלה של היכרות. בהנחה שאתם שומרים נגיעה עד החתונה, לדבר כאילו אתם עוד רגע מתחתנים אחרי חודש וחצי.. מוזגם לחלוטין.

גם רוב הבנות חוו וחוות הטרדות מיניות כל חייהן, במבטים פולשניים, הערות מגעילות (כולל בדייטים - לדוג' 'אצא איתך רק אם יש מגע' ..), יש כאלו שחוו גם הטרדות פיזיות. ואני לא מדברת על טראומות קיצוניות או כאלו שבאמת הושפעו ברמה של טראומה, אני מדברת על בנות נורמטיביות, לא פוסט טראומטיות, שיודעות שצריך לספוג הטרדות כל החיים כי זו המציאות (וצדק הוא רק כוכב). לבוא בשאלות על מגע, גורם לתחושה ש'רק הגוף שלי מעניין אותו' וזו תחושה מאוד לא נעימה, ומעוררת חוסר אמון בך כאדם (אם אין איפוק עכשיו, מה זה אומר על העתיד והאישיות שלו?) וחוסר ביטחון ביכולת שלך לעמוד בהצבת גבולות, בתחושת ביטחון שאתה אולי נותן לה עד עכשיו, ויעורר תהיות אצלה כמו האם אתה מעריך אותה כאדם שהיא ולא רק לפי הנראות והצורך הפיזי, והאם תוכל להיות עם שליטה עצמית, עדינות ואיפוק גם בהמשך (בנידה לדוגמא, או כשהיא אחרי לידה או חולה וכד'..)

מסכים לגמרי לגבי הפסקה הראשונה, ומודע היטב לפן הפיזיולוגי גרידא ונטול הנשמה שבהתקרבות לכל אישה יפה.

ההפרש בין כל הנשים בעולם (איתן אני לא נפגש ונמנע מאינטרקציה אישית או אינטימית) לבין הבחורה הנ"ל הוא שאיתה נוצר לי קשר. היא הולכת ותופסת אצלי מקום ברגש, בדמיון, במחשבות על העתיד. מכוח זה שנוצר כלפיה קשר, ומכוח זה שהיא יפה, מתעוררת בי תשוקה. הדגשתי והבהרתי (אני מבין איך דבריי הובנו שלא כהלכה) שאובייקטיבית יש לה עוד את כל הזמן שבעולם להתלבט ולבחון לאט לאט האם אני מוצא חן בעיניה ואם בא לה להיקשר ולהתקרב ולהעמיק את הקשר. בפועל איתה לא אמרתי כלום ואני לא טיפש, שוביניסט, חסר טאקט או שרמנטי בשקל בשביל לחשוב שזה יכול לעורר אותה / שזכותי לדרוש את זה.

את תיארת בצורה מאוד מרגשת את חייה של האישה, את העדינות הדרושה בדיבור איתה, את ההצקות היומיומיות שהיא חווה ואת חווית המיאוס שלה מדיבור בוסר על נושאים מיניים. ובמקביל תיארת בצורה אדישה ושיפוטית את הצד הגברי, כאופורטוניזם חייתי "לממש צורך ביולוגי שיש לכל היצורים החיים על הפלנטה". למה הצד הנשי כל כך מרגש ועדין והצד הגברי כל כך גס וזול? זאת בעצם הנקודה שממנה הגעתי להתייעץ. ברור שיש לי איפוק מולה, וברור שלעולם לא אחשוב על לפגוע או לנצל בשביל להגיע לסיפוק בדורסנות ובלי הקשבה אליה. אבל אני צמא למגע וקרבה, ותוהה איך זה אצלה, האם אצלה הנושא קיים? התשובה שלך שאומרת שאצל נשים דתיות הנושא מעורר מיאוס בתקופת הרווקות היא הסבר נהדר ואפילו מבחינה אינפורמטיבית נטו היא מועילה עבורי. אבל למה לצייר את הצד הגברי רק כפיזיולוגי? בתרבות זה הפך לזול, אבל זו תכונה מאוד מרכזית במוח הגברי. כן מטריד אותי לגביה בפרט ולגבי נשים בכלל איך בדיוק המהויות האלה מתחברות בנושא המיני והאם יכול להיות שאישה תתגלה כאחת שהנושא לא חשוב לה, לא מרכזי אצלה או לא מעניין אותה.

אפרופו בוטות, חז"ל היו מספיק בוטים כדי להגיד שאישה שנודרת שהיא לא מקיימת עם בעלה - אין נדרה נדר. צר לי על ההדיפה אבל לדעתי את מקדמת פה מבט פמיניסטי לא הגון: ההסתכלות על הצד הגברי כצד בהמי / פיזיולוגי / רדוד / חסר נשמה בלבד - זה מבט פמיניסטי מזלזל.

אבל לפני שאני כותב את דעתי....
ברור שאני לא יודע -בדיוק- מה אתה חווה ומרגיש ואת המצב בינכם.

אז תקח את זה כעצה מהצד ותשפוט בעצמך מה מתאים לך לקחת ומה לא. (מובן מאליו אבל חשוב לרשום את זה כדי שלא "תתרגש" מדעה אחרת לגמרי).


קשה לי לשים את האצבע מה נקודתי לא בסדר..וזה לא הכי חשוב..
אבל בגדול, בתחושה שלי, כל הגישה שלך לא נכונה. באופן הבסיסי ביותר.

הכוונה שלך טובה, אתה מרגיש שאתה "צודק", אבל זה לא עובד ככה בזוגיות.

אתה צריך לפעול "חכם".
אתה צריך להבין את הראש שלה.

עכשיו בגדול יש 2 תרחישים.

תרחיש אחד - היא עדיין לא נעולה עליך. במצב כזה, אתה צריך להיות זהיר מאוד וההיפך מללחוץ.
אתה צריך "לזרום" ולהרגיש אותה.
אם היא לא יוזמת כלום, אז אין ברירה, אתה צריך להוביל ולדחוף...אבל רק  ברמה -הטכנית- של...מתי מדברים, לאן הולכים, מתי נפגשים.
 לא בתמונה הגדולה (מתי מתארסים).

בתמונה הגדולה, אתה לא יוזם שיחות (לדעתי). אתה צריך להגיע למצב -שהיא- תרצה להתקדם. שהיא תשדר שהיא נעולה -חזק- עליך ואז לאט לאט להתקדם בפידבקים קטנים.
להיות רגוע. להיות קול. (כן, אני יודע זה קל לדבר, קשה לעשות, אבל הדברים הטובים באמת, מגיעים -רק- אחרי מאמץ וסבלנות ועם הזמן זה יוצא טבעי ללא מאמץ)

תרחיש שני- היא כבר נעולה עליך. במצב כזה, אתה לא צריך להוביל ולדחוף -טכנית-.  אלא "לזרום". היא רוצה להפגש? נפגש. היא רוצה לדבר ? אתה זמין מאוד.
תנסה להרגיש את הקצב הכי אידיאלי -מבחינתה-.
 תן לה להרגיש שהיא רוצה -עוד- ממך וכאשר זה קורה, תסמוך על הבחורה, ביישנית או לא ביישנית שאתה תדע יפה מאוד
שהיא רוצה להתקדם. כל אחת בדרכה.

שוב. ברור לי שאין כאן נוסחא מנצחת.
אבל כשקראתי את ההודעה שלך,  הרגשתי שבגדול הגישה שלך לא טובה.
האמת היא, שאני יותר "בטוח" שהגישה שלך -כרגע- לא טובה, מאשר להיות "בטוח" מה הדרך הטובה בשבילך. כי זה תלוי במלא גורמים.
אבל בהודעה שרשמת כרגע, זה לא נראה טוב וחבל, אתה תעשה בסוף צעד מיותר שממנו לא תוכל לחזור.

ושוב, רק עצה. אתה יכול בכיף לא לקחת ממנה כלום, אם אני מפספס בענק.
רק תזכור, בנות זה המוןןןןןןןןןןןןן רגש. ברגע שהיא תסמוך עליך ב 100ֿ% ותתן לה את השקט והביטחון שהיא צריכה, אתה לא צריך ללחוץ. היא תלחץ עליך. 

תהיה -פלדה-. תהיה גבר. 
גבר לא לוחץ על בחורה בדברים כאלה. אין כזה דבר. זה תמיד הפוך.
גבר מקבל -רמז- מבחורה שהיא מעוניינת ואז הוא עושה צעד. אתה לא אמור ללחוץ -בכלל-. 
ובטח לא לרמוז ולא לחשוב יותר מדי.
 רמיזות, רק ממנה. לא ממך.

בהצלחה. פלדה. תעבוד על זה.

תיארתי חשש, התלבטות בתוכי, תסכול וחוסר ידיעה, ולכן פתחתי שרשור והתייעצתי.

תהיה בריא, חצי מההודעה שלך רק אמרת שאני טועה במקום פשוט לייעץ את הטיפים.

מקבל אותם והם נשמעים נכונים ועדיין תוהה מה אני אמור לעשות עם התשוקה שמתעוררת.

מקובל עלי ומובן לי יותר שהנושא מלחיץ בחורות דתיות רווקות. מניח לזה. אמא שלי אמרה לי שכשהיא מדברת על הנושא עם רווקות, הרוב אומרות לה "רוצה אבל פוחדת" (כנראה בנוגע לאישות ממש).

בכל מקרה נושא מעט מתסכל.

תודה

שאומר משהו בסגנון...
מה שאתה חושב בפנים, יוצא החוצה.

תעדכן אותי אם יש.

אם אתה מתוסכל, בחורה תרגיש את זה. קשה מאוד להסתיר את זה.

והדגשתי, את הטיפים הרבה יותר קשה לתת. כי כל בחורה זה עולם ומלואו.
אבל אני מבין את הטענה שלך שאתה אומר "הלו, לא עשיתי כלום. זה רק בראש שלי",
נתחיל בזה שבהודעה זה לא היה נשמע ככה.(.נדמה לי או שלא הבנתי נכון שכן אמרת לה משהו)
אבל בלי קשר לזה, גם במחשבה זה לא אמור להיות ככה.

מה יגיד רווק שאין לו בכלל זוגיות ?
יש לך זוגיות. תתעסק בחיובי. 
אגב, גם כאן אני בטוח שיש פתגם מתאים לחז"ל. תבדוק ותעדכן אותי.

אני לא בא להטיף מוסר.
אני בסה"כ לא רוצה שתתחרט על משהו שאתה עושה...(סוף מעשה במחשבה תחילה...(זה של חז"ל ?))
(וכמובן אל תשכח שיש גם קוראים אחרים)

נקודה חשובה : (לא חייב להסכים בכלל)
 אני לא שוכח לרגע את הקושי בשמירת נגיעה. שמירת הברית. 
אבל אם אתה נמצא במסלול הזה, אז ..גם במחשבה זה אמור להיות נקי וטהור.
ואם אין ברירה ויש מחשבות, אז (לדעתי) המחשבה לא צריכה להיות להיות "מופנית" (במחשבה) אליה או בקשר אליכם.
תכוון את זה מחשבתית באופן -כללי-. כשאין לך זוגיות למי אתה פונה ? אותו דבר.

והכי חשוב : אל תקח את זה אישית. אני לא מכיר אותך. אני וגם מניח שרוב הקוראים רואים את זה כדיון כללי. על מצב כללי שיכול לקרות לכל אחד.

זה המציאות שה’ שם אותך בה אז ברור שזה מה שטוב ונכון לך אז למה שלא תהיה שמח עם זה?

וזה לא סותר את הציפייה להתחתן בעתיד.

אותי איך את עדיין רווקה?

וממש חפר על זה

אמרתי לו משמיים תשאל את ה'

באמת אני מאמינה שזה משמיים

אני מבין ללבך,

עדיין הכרחי להרהר וגם לעיין בזה מדי פעם, לכולנו. כמוני כמוך.

בכל אופן תודה על האומץ לענות בכנות.

"לא יודע אם זה אומר שאני כבר לא רוצה, העניין הוא שזה פשוט כבר לא כל כך משנה"

אם אתה עדיין רוצה, זה כבר לא כל כך משנה?

אם זה כבר לא כל כך משנה, אתה עדיין רוצה?

לא להודעה שלי ולא להודעה של ניק אחר

ב"ה הכל בפורום הוא בגדר רשות

גם אם זה עמוק לך מדי 

זכותך המליאה לא לזרום איתי ולא לענות בכלל

מפריע לך עוד משהו? רוצה להוסיף?

זכותך המלאה להיות קרבי כמובן, רק כשזה יחזור חזרה אל תתלונן.

אמרתי שזה עמוק לי מדי, לא הבנתי למה נפגעת כל כך ומה טירגר אותך, האמת? גם לא כל כך אכפת לי.

ולמה שזה יחזור אלי?

אם אתה אומר לי שזה עמוק לך מדי, אני מבין את זה ויש לי את כל האמפתיה שבעולם ביחס לזה.

ועם זאת, אני אכתוב מה שבא לי ואשאל גם דברים שעמוקים לך מדי.

אתה אם תרצה תגיב ואם לא תרצה לא תגיב

אתה רואה בזה משהו קרבי?

הכי חופשי ופיס אנד לאב שיש

כאילו מישהו גנב לך משהו, או כאילו עבדך חייב לך משהו. "זכותי לשאול ולהגיב" מי אמר לך לא לכתוב מה שבא לך? לא הבנתי מה אתה רועש וגועש כאילו רמסו לך את זכות הדיבור.

אתה מוזמן לשאול ולהעמיק כרצונך, תיזהר לא לטבוע.🌊🌊🌊

בצורה עצמאית, זה עניין שלך עם עצמך.

אני סבבה עם השיח סרק הזה שלנו לבנתיים, למרות שכנראה יש דברים יותר חשובים לעשות בחיים.

את המציאות, זה דבר מעולה

ואם זה בא ממקום של "זה מה שבורא עולם רוצה בשבילי כרגע"

אשריך ומה טוב חלקך.

זה לא אומר כמובן שמפסיקים לרצות/להתפלל...

הנשית שלך בדרך דוד!

אם יש לך עבודה מסודרת או מוסר עבודה גבוה (כלומר, אתה כמו חתול רחוב ולא משנה מה קורה, תמיד תדאג להביא משכורת -כל חודש- גם אם תצטרך לעבוד -בכל עבודה- )
אז אין לך בעיה בכלל. כמובן אפשר לא להסכים.
לדעתי, מכאן הכל מתחיל.

ברגע שיש לך את זה,
שום דבר לא יכול לעצור אותך.

עכשיו נניח ויש לך את זה..
ואתה נפגש ועדיין לא מוצא..

אז יש מסלול ארוך ומסלול קצר.
המסלול הארוך, שיקח לך כמה שנים טובות...להתחבר למציאות כדי להבין מה -באמת- מתאים לך.
המסלול הקצר- שתעשה בדק בית עמוק ויסודי ותראה אולי אפשר לשכלל משהו בחשיבה, בפעולה ואז תפעל עכשיו במקום להתבשל כמה שנים.

לסיכום (ושוב, דעתי בלבד, אם אחר יגיד שזו טעות...זה בסדר גמור כי אין כאן צודק או לא צודק) :

א. אם אתה ממש ממש -ממש- רוצה להתחתן השנה.
ב. אם יש לך מוסר עבודה גבוה שבו אתה יודע -שכל- חודש תביא משכורת, -בכל- תנאי...

אז מצבך הנוכחי -מעולה-.
בכל רגע, עם המחשבה הנכונה, עם הדיוק הנכון, אתה יכול תוך 3 חודשים למצוא את עצמך בחופה ובעוד שנה עם תינוק. בעזרת השם.