פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 820)

בטח היה מורכב מבחנה רגשית....

מד' יצא הדבר. 

@סילון - אכן. למרות שהפעם זה לא קרה בפועל, כשזה קרה שכחתי את השם שלה, אבל הסתדרנו..

אממ יש התפתחות מעניינת בנושא מסויים,

נראה מה יוליד יום

 

אבל עזבו אתכם מה עשיתם היום,

 

מחר סוכות!!!!! חג השמחה!!!!!!!!!!!!

 

 

 

 

שירבו השמחות 

 

אני היום נשארתי בעבודה הרבה מעבר למה שתכננתי. אבל לפחות סיימתי. אז זה כיף!! 

ובערב קיבלתי טלפון מפתיע וגם קצת משמח. 

 

וממחר חג. 

 

בהקשר של לנ"ו, היום היה לי קטע מצחיק ממש...אבל אני אעדיף לא לשתף אותו  

(אוטינג וכאלה...)

וחשבתי על רעיון שעל פניו נראה מתאים והלוואי שהוא יצליח להתקדם. 

 

שיהיה ושמחת בחגך לכולנ"ו

 

 

הפעם פחות משמח.
אירוע חריג
ודווקא כשכמעט נרדמתי :-[

בס"ד

אני פה אם את רוצה!

קרה לי גם שבוע שעבר..
בדיוק כשחזרתי לי בכיף מאילת העברתי חצי נסיעה עד באר שבע באירוע חריג..

ובעקבות כך תובנה שלנהל בית זה הרבה טכני אבל בעיקר בעיקר סבלנות (במיוחד עם קטנטנים חמודים שדורשים את שלהם גם כשאמא שלהם לא נמצאת..)

עבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי ועבדתי ועבדתי עבדתי ועבדתי

לא להריץ את הבחורה בדייט

סתם מדמיינת אותך

אני אזרח!!

(נכון? או שאני מזלזלת חלילה סתם?)

זה לא מרגיש לך עוול??

רעש קראנצ'י כמו של ג'וק
אז הרבה יותר קל נפשית להרוג אותן

שהעמיד אותי ועוד חייל בשלשה

הסמלים הדפוקים באמת,

אומרים לחייל לעמוד בח', 'ולא מעניין אותי איך'
אחרי 5 דקות הוא חוזר
' עמדת בח''?
החייל המסכן משיב שאי אפשר..

ואז מקדרים אותו שוב ושוב

עד שהוא מבין שאין פואנטה

בס"ד

 

ואיך התגעגעתי לשרשור הזה

 

 

היום היה לי הרבה עבודה של גן!

 

בבוקר עבדתי בגן

 

אח"כ המון המון המון המון טופסולוגיה!

ישבתי על כל התיקים האישיים של הילדים-

קראתי וסידרתי אותם,

עברתי על האבחונים שצריך לעשות להם,

חרשתי את האתר של המתיא כדי לסדר לעצמי את כל הנושא של התח"י

ועוד מלא דברים שיש לי ממש אחריות עליהם....!

 

חבל שאני לא יכולה לצלם את כמות הטפסים שעומדים מולי.. 

ככה אולי יובן למה ככ כואב לי הראש כל הזמן..

 

 

אבל ב"ה עם כל הקושי והלחץ אני שמחה ממש!

 

ואנחנו התגעגענו אלייך .

כמה עבודה יש לך... אבל את אלופה.

אז ככה -
הבטלתי,
עשיתי קצת דברים בבית
ודחפתי כמה אנשים לצורך קידום שידוך לבחור ובחורים שאני מכירה שנראו לי ממש מתאימים -
ובסוף הבחור בהפסקה עכשיו - אפילו שגם מהצד שלו אהבו את הרעיון אבל אין מה לעשות עם זה כרגע.. נחכה להתפתחויות..

ומחר סוכותתת
ואחריו מגיע החג שלי - שמחת תורה!!

למדתי בבוקר,

בניתי סוכה בערב,

ושמעתי בריפיט את הקריאה של קהלת,

בתקווה שייכנס משהו עד שבת חוה"מ.

 

בהקשר של הפורום - מצפים לישועה.. 

קמ''ג ב0600
ארוחת בוקר
מטווחים
כתיבת עבודה
ארוחת צהריים
מבחן במחשב
הנחת תפילין
שיעורים
שיעורים
הרצאה של גל הירש
היידה למיטה.

זהו...
0430 השכמה
מסדרי בוקר והבייתה בשמחה רבה.

גם ככה זה על חשבון לו"ז ולא על חשבונך...

הלכתי לישון לפני ב0230...
אבל..
לא משנה.

בהצלחה...

בדקתי רעיון שחשבתי שיתאים
התקשרתי לחברה לברר ובדיוק היא אמרה שבאה להציע לי מישהו
לא שמעתי עליו
החלטתי שבעצם פחות מתאים
שמעתי את ההצעה השניה
תוך כדי שאני איתה בטלפון מקבלת סמס עם עוד הצעה
נקצר עיניינים..
גם שניהם פחות הכיוון :/

יכול להיות שנהייתי בררנית?

פפפ
כנראה אני צריכה לבלות עם חברות בסוכות ולא בדייטים

רעיון טוב לבלות עם חברות

יאללה בואו נעשה משהו

בס"ד

 

@רחפת..

@נפש חיה.

 

מהמם פה!

(ניצן בואי נשחק אותה שזה ספונטני ;)

@כמעין הנובע הבטחה זו הבטחה⁦⁩

אבל זה סוד
וקצת אני מעדיפה לא לספר.




זה לווה בדמעות ובעומקא דלבא.



שיקובל ברצון בע"ה

מה עשית?

שזה נשאר ביני להשם.

השיחה חיזקה ב"ה את ההבנה שזה תהליך שלוקח את הזמן שלו..

ובעז"ה נרבה תפילות והכל יהיה בסדר

אז חייל חיזק אותי עכשיו בהסתכלות יפה- אנחנו מבחינת כח אדם- האחרונים שיכוחים לסגור ולמרות זאת אנחנו סוגרים- השם מראה לנו שזה התיקון שלנו! מתוך זה התפילות יגיעו עד גנזי מרומים..בעזרת השם

אשריכם
גמר חתימה טובה

שבת היא שיא השבוע.
יוכ הוא שיא כזה של זמן (@לך דומיה תהילה מה שהסברת בערך. שלכל זמן יש את ה "זמן שיא" שלו)


זה אות.
וזה אות.


יום של כפרה
יום של טהרה



יום שכולנו דומים למלאכים.


זה סוג של דאבל מעניין ומיוחד בעיניי

לא חושבת על פחד מהחתימה


וידועים דברי הברדיצ'ובר על חתימה בשבת
וזה...

@לך דומיה תהילה נראה לי שאתה מכיר..... תוכל לדייק אולי?


תודה.

לפני מי אתם מטהרין?
ומי מטהר אתכם?
-אביכם שבשמיים!"

הקדוש ברוכו מטהר אותנו
כמו שמקווה מטהר את הטמאים. וזה אשרינו גדול! אחרת ר עקיבא היה מבאס אותנו....

יום הכיפורים.
יום סליחה ומחילה.
יום של ריכוז.
יום של קדושה




טהרה שמביאה לשמחה עצומה בהשם.
אותו "אנכי" שמבדיל בין האדם לאלוקים
הוא ה"אנכי" ששמח בו!





בהצלחה בתפילות!
שתשמח תמיד

תייגת אותי על חתימה בשבת. לא הבנתי.

על זה שאי אפשר לחתום לדבר שלא נצרך
משהו בסגנון ולכן ברור שה' יחתום טת כל עמישראל לטוב

בשבת לא חותמים שום דבר, מה הכוונה נצרך?

אלא אם כן את מכוונת לסיפור על רבי לוי יצחק מברדיטשב, שעלה שליח ציבור בראש השנה ואמר: ריבונו של עולם, כתוב את עם ישראל בספרי צדיקים, ואם לא אפרסם ברבים שאתה כותב ביום טוב...

רבי לוי יצחק מברדיטשוב שביום כיפור שחל בשבת היה רגוע

ואמר

שבשבת אסור לכתוב זה חילול שבת רק לצורך פיקוח נפש

ולכן ברור שהקבה יכתוב אותנו רק  לחיים טובים

שזה פיקוח נפש אבל למיתה וודאי לא יכתוב שהר יאסור לכתוב בשבת

 

 

 

 

 

 

 

גמר חתימה טובה לכולם!

אתה תמיד תקבל טוב שמיימי בשפע. אם עשית תשובה- הוא גם יהיה לך כיף, ואם לא- אתה תחטוף בראש, וזה יהיה הטוב הראוי לך, כמיתת בי"ד לרוצח, שהיא טוב גמור.

והאופציה השניה די מפחידה, למען האמת.

בנינו לה'.



אם כבנים
אם כעבדים.


הבנים מוזכרים קודם.
וכמו שיש סדר קדימות לחשיבות הדבר
ייתכן שזה גם פה. בחינת ה "אב" משמעותית.

"פחד" זה הרגשה קמאית, פשטנית, "יראה" זה חלק מתרבות מפותחת, "יראת הרוממות"

הוא תמיד מצא דרך לסנגר עליהם. לא חשוב מה עשו. וזו דרך הרבה יותר טובה לקרב אנשים לתורה ולשמירה על המצוות מאשר לאיים עליהם, להפחיד אותם ואף להעניש אותם. יש סיפור אחר שידוע לי שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ראה פעם יהודי חוטב עצים בשבת. אמר לו ר' יהודי, לא ידוע לך ששבת היום? והיהודי ענה לו שידוע לו. ר' לוי יצחק חזר ושאל את היהודי האם לא ידוע לך שאסור לחטוב עצים בשבת? והיהודי ענה לו שוב -- שידוע לו שאסור לחטוב עצים בשבת. מה עשה רבי לוי יצחק למשמע התשובה הזאת? נזף ביהודי? לא. ניסה להסביר לו למה חשוב להקפיד על איסור מלאכה בשבת? לא. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב פרש את כפיו כלפי שמיא ופנה את הקב"ה ואמר: ראה כמה נפלאים הם בניך ישראל שתמיד מקפידים לדבר אמת !

הוא לא היה מלמד על אנשים זכות כשהם עוברים עבירה.

אנשים נוטים למחוק את מצוות תוכחה כי יש מצווה לדון אדם לכף זכות.

הבנתי טוב

 

תוכחה זה לא לצעוק על האדם ולהכות אותו, פשוט להסביר לו קודם כל שהדבר אסור. אחרי זה ללמד עליו זכות.

 

אני לא אומר שזה שכתב מעלי טועה, פשוט שאנשים נוטים "לדון לכף זכות" על חשבון תוכחה. לפעמים אנשים פשוט לא יודעים שיש איסור

"חזר ושאל את היהודי האם לא ידוע לך שאסור לחטוב עצים בשבת? והיהודי ענה לו שוב -- שידוע לו שאסור לחטוב עצים בשבת".

 

לא התכוונתי להתפלפל בסיפור, פשוט להדגיש שלא מוותרים על תוכחה. אני מחזק את הכותב שצריך שזה יהיה בדרכי נועם כי כתוב "ולא ישא עליו חטא".

(עפ"י שיעור של הרב אלישע וישליצקי)

יום הכיפורים (בתחילת דברי אתייחס רק להיבט של חזרה בתשובה בפני הקב"ה, בפני איש בשר ודם צריך עבודה שונה "עד שירצה את חברו"), הוא יום שאנו צריכים לבוא אליו בפתיחות הנפש- ולא מתוך אמירה של "אחטא ואשוב" או "אחטא ויום הכיפורים מכפר".
אנחנו בני אדם, הקב"ה יודע שאנחנו לא שלמים. הוא רוצה לראות את הרצון שלנו, ההשתדלות, את השאיפה וההתקדמות, ולכן, אין זה משנה אם בפועל היו (רק) תוצאות.

"אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו): וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.
ואומר (ירמיה יז): מקוה ישראל ה'; מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל."

(פירוש של מישהו שהיה תלמיד של המהר"ל, מחילה לא זוכרת מי):
אפשר לראות שאנו "מטהרין", הקב"ה מטהר אותנו (שוב הכל בהתאם לעמדה הנפשית שלי- גם מצד הענווה) הפעילות העיקרית ביום כיפור היא של הקב"ה, אנחנו נמצאים שם בצד שסופג את המים הטהורים ומתוקף כך אנו נעשים טהורים.

אם הקב"ה הוא שפועל את הפעולה הראשונה "וזרקתי עליכם מים טהורים" זה כי הוא מאמין בנו, הוא מחכה גם למעשים ולקיום המצוות אך הוא שם בנו את הקדושה והטהרה הזו עוד קודם לכן כעם. מקווה ישראל.

"אשריכם ישראל"- אני מקבלת את ההזדמנות להיטהר כי אני חלק מכלל ישראל, כי יש בי חיבור למשהו גדול יותר.
אבל התנאי של זה הוא מאוד ברור-
כדי להתחבר לכלל ישראל, יש צורך לרצות את חבריי.
אלו דברים משלימים: אם לא ארצה את חברי,
בעיקיפין אני אומרת שאני לא מוכנה מבחינת פתיחות הנפש לחזור בתשובה- להיות חלק מהכלל שעליו נזרקים המים.

איזה יום משמח, הקב"ה מאמין בנו ומסייע לנו לשוב אליו / לשוב יותר לעצמנו.
יום הכיפורים בפרט וכל יום בכלל זה יום שעלי לבוא עם ענווה, להתחבר לשאר המתפללים, כמו שאנו אומרים בתפילת כל נדרי "אנחנו מתירים להתפלל עם העברינים" (הרב וישליצקי אומר שעלינו לראות את עצמנו כעברינים ולשמוח ששאר המתפללים מעוניינים להתפלל עימנו).

ביום הכיפורים בעזרת ה', אני אעמוד כיחידה מחלק של כלל ומכוח הכלל אזכה להזדכך ולהיטהר.


"השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימנו כקדם"

מזכיר לי את הרעיון של ''מודה אני'' בבוקר..

פעם שמעתי רעיון כזה-
''מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה'' - ואז יש פסיק, אנחנו מודים לה' שהחזיק לנו את הנשמה לגוף למרות שאנחנו לא ראויים לזה ועד היום לא הצדקנו את זה, ולמה הוא בכל זאת מחזיר את הנשמה? - כי ''רבה אמונתך''! -
כי הוא מאמין בנו, שהיום נשתנה..
שהיום נהיה טובים יותר, ראויים יותר,
ועל האמונה שלו בנו - אנחנו מודים..

אם אני מצליחה לחשוב על זה כשאני אומרת מודה אני - זה משנה לי את היום..

אני אוהבת את יום כיפור, אני שמחה על ההזדמנות שלי להיות כמלאכית, ועל כך שאפשר רק להתפלל בכוונה ומכל הלב ואלוקים סולח, אני אוהבת שאף אחד לא מדבר לשון הרע ושאף אחד לא נוסע ולא מסתכל באייפון, וזה יום כ'כ קדוש והשנה הוא אפילו יוצא בשבת שזה מעין עולם הבא, אני מדמיינת שככה יהיו החיים בימות המשיח, כל יום יהיה כמו יום כיפור, תמיד יהיה אפשר לכפר על העוונות וכולם יהיו טהורים.

לגבי אימת הדין, עיין כאן

מתחיל... - פרוזה וכתיבה חופשית

וכדאי גם כאן

אחת בשנה. שיר על משמעותו של יום הכיפורים - פרוזה וכתיבה חופשית

גמר חתימה טובה

האמת שהפעם, רציתי לדבר קצת על יום כיפור...

מישהי שמעה פעם – ש''אין יום הכיפורים מכפר - עד שירצה את חברו?''

ברור. ♥

זו ההלכה.

אני מרגישה, שלא פעם,

אנחנו ממש מסתבכות עם זה...

 

מכירות את האנשים ש''כועסים עליכם''?

מקפידים עליכן? פגועים מכן?

 

אולי זו חברה שלך, טובה, אבל לא הכי

ולפעמים גם כן הכי.

חשוב לה שתיפגשו ותעשו ותשבו ותדברו

מלא. מלא.

לא בקצב ובמינון שטוב לך.

ואת מנסה, באמת מנסה, לעשות מעבר למה שטוב לך

ועוד קצת מעבר, ועוד קצת

כדי שיהיה לה טוב. כי היא חשובה לך.

וגם חשוב לך לא לפגוע בה. באמת.

וגם כי זה מלחיץ לפגוע.

ואין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו...

והיא נפגעת. שוב. ושוב. ושוב

כי לא מספיק הקשבת, ולא היית שם עד הסוף,

וגם אחרי שדיברתן שלוש שעות

היא לא הרגישה שהיית איתה באמת

ושזה מספיק עשה לה טוב.

 

ואולי זה דווקא הבחור שחתכת לו. אחרי קשר ארוך

ואחרי בירור מעמיק ממש בתוכך – שאין מה לעשות.

אחרי כל הניסיונות וכל ההשקעה של שניכם –

זה לא יעבוד. זה לא טוב לך. ואם ככה-

זה גם לא יהיה טוב לו.

והוא כאוב. והוא פגוע. והוא לא מבין למה

ואת לא תמיד גם יכולה לה??ביר...

וגם אם כן הסברת – הוא לא מקבל את זה.

 

ואולי זה מישהו מהמשפחה. שמצפה ממך לדברים.

לכל מיני. ואת מנסה, באמת.

והוא לא מרוצה. הוא/היא היה רוצה יותר

במינון, באיכות, בכמות בנוכחות...

 

ואולי זו חניכה, ואולי זו בוסית, ואולי גם הבחור בדייט –

שלא מספיק מרגיש שאת משקיעה, שאת מספיק שם,

ואת מנסה, ומנסה ונגמרת...

 

 

ויש גם את האנשים שלא אומרים.

רק משדרים. בתנועות, בהתעלמות, הבעות פנים,

במשפטים שהיו רגילים לומר ועכשיו לא...

 

שאת לא בסדר.

אני פגועה ממך.

 

ועכשיו את מלאה רגשות אשמה.

עד שירצה את חברו...

אבל מה לעשות שחברו לא מרוצה?

כמה שמרצים אותו זה לא עוזר.

 

אוף. שוב פגעתי...מה אני יכולה לעשות כדי לא לפגוע?

לשבת בבונקר? לא לדבר עם אף אחת?

אני כל כך רוצה לא לפגוע. כל כך רוצה להיות רגישה. באמת.

אבל זה פשוט לא נגמר. לא נגמר.

כמה שאני יותר מנסה לבוא לקראת, ולראות שזהו, מרוצים ממני

שאני כבר בסדר. שלא מקפידים עלי

גם בגלל יום כיפור, אבל גם בגלל שפשוט זה חשוב לי לא לפגוע!

ולא לצער. ושיהיה לאנשים סביבי טוב! באמת!

זה לא עוזר לי. זה פשוט לא עוזר לי!!

**********************************************

יש כלל כזה. שבמערכות יחסים יש משהו הדדי.

לאו דווקא אותו דבר,

אבל משהו שמזין משהו נגדי, כמו שמינוס חמש פלוס חמש זה אפס.

כשאני מנסה לרצות - מתוך לחץ הלכתי, אכפתיות וכו'...

הרבה פעמים עומד מולי מישהו שלא מרוצה. ולא. ולא.

וכמה שאעשה, ואנסה, ואהיה רגישה, ואסביר, ואתגמש...

הוא עדיין יהיה פגוע.

וזה פשוט גומר אנרגיות. גומר.

(לשני הצדדים אגב. והגיוני שאנחנו לפעמים

בצד אחד של המשוואה ולפעמים של השני...)

את כל האנרגיות לחזרה בתשובה אמיתית, שמחה

להתחבר לעצמי, להתחבר לאנשים שסביבי.

 

הרבה כוחות הולכים  על הנקודה הזו.

ואני רואה גם המון באימונים הרגשיים –

שלפעמים מישהו אחד כזה, או כמה כאלה במערכת יחסים

קרובה – וההתמודדות עם זה מחסלת הרבה מהכוחות

לשמוח, לצמוח, להתחתן.

כאילו אנחנו עסוקות

במעגל של ריצוי שלא נגמר ורק מזין את עצמו.

 

ואולי לפעמים נכון – דוקא לא לרצות. לא לפייס. לא לבקש סליחה.

לא להכנס למשבצת של ה''אשמה'' והמרצה.

הרי תכל'ס-

המטרה של לבקש סליחה ולרצות את חברו,

זה לא ה –V

של הסליחה, אלא הבראת מערכת היחסים.

לבנות מערכת יחסים שהיא בריאה יותר,

נכונה יותר ממעגל של ריצוי.

להרבות אהבה אחווה ושלום

ואם הדינמיקה היא כזו שדווקא הריצוי גורם להיות לא מרוצה

זה לוקח אחורה. ולכן אולי צריך לא לרצות..

 

אבל איך אפשר? ואם יום הכיפורים לא יכפר לי?

 

אחד הדברים שלמדתי, זה לברר הלכתית.

מה השם אומר שנכון לעשות במסגרת היחסים הזו.

אני פשוט מתקשרת לרב

(נכון. פאדיחות. אבל נראה לי הוא כבר רגיל)

והוא אחד מגדולי הדור.

והוא פשוט אומר לי. מה אני אמורה לעשות.

בדרך כלל - הוא אומר לי פשוט - עזבי. זו הבעיה שלה.

זו העבודה שלה.

זה לא קשור אלייך בכלל.

עזבי.

כן? בטוח? אבל היא כל כך פגועה? עד שירצה את חברו?

ממש בטוח.

(אל תיבנו על התשובה הזו...כמובן כל אחת ועניינה..)

ההלכה, ודעת התורה, פשוט עוזרת לא להגרר למעגל - ריצוי

לעבוד את השם.

ולא את הפחד שלי מלפגוע.

כמובןןן שחשוב להיות רגישים, אכפתיים, ולעשות מעבר ל''שורת הדין''

אבל מתי שאתה פשוט נהיה סמרטוט (האמת רצוי לעצור קודם)

מרוב נסיונות ריצוי - זה ממש לא רצון השם.

כתבת בצורה מיוחדת
והיא בת לבטא מצבים מסוימים

אבל זה לא נכון לגבי הכלל,
אולי לגבייך

אצלי למשל זה נכון רק לגבי מערכת יחסים אחת או שתיים עם גיסה ומעסיקה..

שעד היום אני לא מצליחה לפענח אותם נכון.

אבל לגבי שאר הקשרים בחיי - כן חשוב לי לרצות את הצד השני במידה ופגעתי

ברור שסליחה אם פגעתי! - נסיונות פעילים

אלה 2 המצוות היחידות שכל הגוף משתתף בהם - שיש לכל האיברים בגוף שכר בהם, בשונה מתפילין, ציצית, וכו'

וזה מהמם.
בכזה קלות פשוט לאסוף מצוות

גם טבילה זו מצווה שכל הגוף משתתף בה

לזכות בה.

די לשהות בסוכה, לדור בא"י כדי לאסוף ים מצוות. 

טבילה לעומת זאת- מחייבת הכנות ועיסוקים בדברים
בצורה פיזית...

וזה ההבדל בעצם.

לגברים זה מצד המנהג או מצד זה שיש בזה מעלה לדעת המקובלים (ש"י עולמות וכו')

למיטב ידיעתי, לדעת מרן, טבילה לגבר כמצווה מוזכרת רק בהקשר של הכנה ליום כיפור.

 

אבל הרגליים הן שיקבלו שכר על זה..לא כל הגוף

ראיתי דיונים אם לברך או לא

יש לכם עוד דיבורים על המעלה של החג? אולי מהחסידות ? חיפשתי בבוקר בליקוטי מוהר"ן ונתיבות שלום ולא מצאתי
תודה!!!

החיזוק היומי - צעירים מעל עשרים

למדתי מתמטיקה. וב"ה גם זכיתי לשמח חתן וכלה ולשמוח איתם

בעיתו ובזמנו אצלך!!! 

אני מבינה שאני ברת מזל שזה היה רק חצי שעה..

וזה היה בדרך מהעבודה לתחנה מרכזית
כדי להתארגן לדייט.

לא נורא, פעם הבאה תדע..

והכל זאת, הייתי עד בחתונה.
ואני עשיתי את ההשתדלות שלי..

כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס

עא - פ
פא - צ

קיט - קכא

קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר.

בס"ד

יאללה אנשים!
בואו נזכה לסיים ספר!

לא - מ
מא - נ
נא - ס

עא - פ
פא - צ

 

 

פיספסתי!!!!!!!!!!!

כיף לי את יודעת??


תדעי לך שהשם עושה לי המון חסד
וזה כיף לחוות את זה

פשוט מסכנה הבוסית שזרקו אותה.

שתמצא את המתאים לה בקרוב בעז"ה

כל פעם מתקשר לי למשו אחר..

שמעתי אותו השבוע לראשונה מכירים את השירים האלה ברדיו, בנהיגה, שנוגעים בנשמה - צעירים מעל עשרים ⁦
⁦⁩ והתאהבתי..
היופי בשירים מהסוג הזה שאפשר להשליך אותם על הרבה סיטואציות שאנו חווים, ובכל פעם זה יתחבר.

בניית סוכה משותפת בשביל פיקניק שווה

אנחנו עשינו והיה ממש כיף!
חוויה מגניבה ומיוחדת ואפשר תו''כ לפטפט בנחת😋
וגם אחלה מצווה (גם גמילות חסדים גם ישוב הארץ✌)
החסרון הוא שבציר זה בהתראה קצרצרה כי לא יודעים מתי בדיוק בדיוק יהיה מתאים לבצור.
אם מעניין אותך אני יכולה להפנות אותך באישי לגורם רלוונטי🙃

מעניין אותי

אפשר מספר או משהו?

מה עושים?

מבחינת ייחוד אין בעיה כי יש מצלמות בכל מקום, וזה אחלה חוויה זוגית ומשפתית

יש הפנינג פתיחה של מסלול למשפחות..

הבנתי שיש המון

לי להיות בדרום יותר אז אני לא כ''כ מכיר, אבל בכל מקרה אפשר לבדוק באתר של החדרי בריחה בארץ, פשוט לכתוב באינטרנט וזה מגיע- ולראות לפי התגובות של האנשים מה יותר מתאים👍

היה כיף ממש. לא יודעת להשוות כי הייתי רק בו.

ובנתניה גם..

רוב חדרי הבריחה פתוחים בשבת קודש,

ורומסים ברגל גסה את הקב"ה, תורתו

(ולהבדיל - חוקי המדינה [הקדושים?!?]).

 

חשבתי פעם שאפשר לשנות את זה:

להתקשר לחדרי בריחה ספציפיים במקומות כמו ירושלים

(שיש שם מספיק שומרי שבת וזה משתלם להם),

ולשאול, כאילו בתמימות:

'רגע, ואתם פתוחים בשבת?'.

'כן'.

'אה, אז זה לא רלוונטי. להת''.

 

לענ"ד זו מהפכה, ואשמח להניע את זה איכשהוא,

אם יש למישהו רעיון...

ויש אפילו אתר של חדרי בריחה שזו אחת מקטגוריות הסינון בו

לא חדרי בריחה, בכללי בחיים.


לא איזה אידיאל גדול שהשקעתי בו. חינוך מאבא פשוט.

שזה לא יהיה פתוח בשבת, מה גם שיש כאלה- אבל עדיין זה לא יהיה איסור ממשי ללכת- כי בסוף אנחנו לא הולכים בשבת ודווקא אם יבואו הרבה דתיים זה יכול להזיז

לא שבהכרח עכשיו צריך לבוא דווקא למקומות פתוחים, אבל בטוח שיש השפעה

דווקא אם לא יבואו,

ויבואו למקומות ששומרים שבת...

דווקא אם לא יבואו,

ויבואו למקומות ששומרים שבת...

ככה שזה לא הבעיה, פשוט אם יהיה באופן עקרוני הצפה של דתיים במהלך השבוע ואז בשבת דממה זה יעשה משהו 

היחס בין כמה שמגיעים ביום חול לשבת זה לא מה שמשפיע עלייהם.

אם בשבת גם ככה לא מגיעים הרבה הם מראש לא היו פותחים בשבת.

 

אבל אם הדתיים יחרימו אותם כל השבוע זה יהיה מאוד מורגש, והם יבינו שזה בגלל שהם פתוחים בשבת (ואפשר אפילו להודיע להם, כמו שהמליצו פה).

לא חסר אנשים לא דתיים ובכל מקרה מקומות שפתוחים בשבת לא ששים לסגור גם אם אין הרבה לקוחות כי עדיין זה יום הפסד... אבל מסיפורים שאני מכיר על בעלי חנויות, ברגע שדתיים היו דומיננטיים במהלך השבוע ובשבת לא, זה גרם להם לחשוב שאולי יש משהו בלעצור את העבודה ולנוח יום אחד..

לרעיון לטיול משפחתי (הכי קטן בן 3) ואין לנו רכב...משהו שקל להגיע באוטובוס..עדיף בירושלים..

(בפשט, בגלל המצלמות כל הזמן שעוקבים אחריכם בשידור חי ויש מפעיל, אין ייחוד - אבל בכל מקרה אם רוצים אפשר לדאוג להביא עוד חבר/ה/אח/אחות וכו', אם זה כבר שייך בשלב הזה...).

 

ויש חדרי בריחה בהרבה מקומות, בטח במיוחד במרכז. רק זה כמובן עם תג מחיר... 

אמרת הנימה אופטימית.
הייתי חייבת

קדושה, טהרה. נגיעה אישית אמיתית- אובייקטיבית, ולא בריחה, פחד, ורדידות.

 

טהרה כמו שכתבו הנ"ל. מחדש את האדם לגמרי. התבודדות.

 

* אדם פשוט - לכבות את מצב הגמרא שתקוע במוח.

עושים דברים חדשים,

אפילו ברמת ללבוש בגד חדש (אצל נשים מן הסתם זה יותר חזק),

הולך לישון וקם כמו חדש,

מתפלל על זה (קרלין ותולדות אהרן - מומלץ בחום!),

מנגן שירים על התחדשות,

מדי פעם לומד או שומע שיעורים של ברסלב (הרבה עיסוק בהתחדשות).

 

לגבי להגיע לפגישות מחודש ככל יכלתי,

הייתי לוקח זמן הפסקה ושוקע בלימוד.

אותי לפחות זה ממש מרפא ומחייה,

כמו לטבול במעיין צונן ושליו, מי הדעת (רמב"ם שם שם)

תודה!

זה ממש ממש מחדש אותי!!

סתם

משהו בסגנון בגד חדש, תכשיט

אין דרך ליצור איתו קשר? ( אני הייתי שומע הצעות אחרות )

לא עונה לא ווטאפ לא SMS ולא שיחות..

 

חשבתי אולי טס לחגים.. אבל לפחות לעדכן, לאגיד לא רלוונטי כרגע משהו..

שלושה אופציות של מה יכל לקרות
א. הוא לא יודע איך להתנהל ובמקום לדבר הוא מתחמק
ב. אבד לו הפלאפון
ג. חלילה וחס קרה משהו

השלושה אופציות שלך נכונות

אם א. אז למה להתקשר?

אם ב. או ג. מה יעזור להתקשר מחסוי?

 

אם הוא לא יודע איך להתנהל והוא מתחמק אז מה יש להבין?

שהמשכת תבדוק אם הוא עונה מחסוי

אם הוא לא עונה לא לה ולא לשדכן אז למה להתקשר מחסוי?

אם נעלם לו הפלא אז הוא יענה מחסוי? אם קרה לו משהו והוא לא יכול לענות אז מחסוי הוא כן יכול? אם הוא לא יודע להתנהל למה להתקשר אליו בכלל? אם הוא לא מעוניין בקשר אז אין שום סיבה להתקשר אליו. אם הוא רוצה שיענה

מחסוי אז כנראה זה לא קשור לזה שהוא לא מתנהל כמו שצריך

יכול להיות שהוא לא מתנהל כמו שצריך ובנוסף הוא בנאדם שלא עונה למספרים חסויים(כמוני)

שמעי.

לדעתי דברי עם הגורם המשדך ותבקשי שיבררו מה נסגר איתו.

תכלס, יש אחוזון קטן לענד שמשהו קרה/עובר בדיוק על הבנאדם ולכן לא עונה,

אבל רוב הסיכויים שהוא פשוט כבר לא מעוניין ולא אחראי כדי להגיד לך את זה.

שיהיה בהצלחה עדכני מה נסגר 

חויה לא נעימה.פשוט תמשיכי

וגם אם היא מעוניינת אבל איבדה את הטלפון, אז אני בטח לא רוצה לצער אותה שנאלצתי לחכות בגללה.

או שהוא באמת לא רוצה להמשיך, אבל לא יודע להגיד לא... משום מה

או שיש לו תקלה בפלאפון - יכול להיות שהוא בעצמו לא מודע אליה (קרה לי.. עברה עליי תקופה של שבועיים שבה לא ידעתי שאנשים שלחו לי הודעות וסמסים, וכשהתקשרתי לאנשים - לחלק זה ישר העביר לתא קולי או עשה אשליה של שיחה ללא קול.. עד שאנשים העירו לי שאולי יש לי בעיה הפלאפון.. הנושא טופל ופתאום קיבלתי בבת אחת קרוב למאה סמסים, שיחות להודעות קוליות..)

בכל מקרה,
אחרי שבועיים של נתק - כבר הייתי ממשיכה הלאה..

גם אם הוא לא מקבל הודעות

למה הוא לא שולח או מתקשר?

שלחתי הודעות ואנשים לא קיבלו אותם..

פה נראה שהוא גם לא מקבל שיחות במשך שבועיים (גם השדכן ניסה)

הוא היה שם לב לזה..

נשמע לא טוב.

ויפה על הסבלנות, נראה לי הייתי ממשיכה הלאה מוקדם יותר..

צר לי לאכזב אבל נשמע כמו משהוא מכוון ממנו..אם היה אובד לו הפלאפון או משהו בסגנון אז בחור טיפוסי היה משיג אותך דרך השדכן ולא גורם לך להשתהות שבועיים.
האופצייה השנייה היא שחלילה קרה לו משהוא. תנסו לברר דרך חברים מהמקום לימודים שלו שהבחור חי ונושם והכל בסדר איתו.

לפי מה שהבנתי הוא טס המון,

 

מה שאמרו לי זה שהוא עולה חדש יחסית ו ה 5 שנים האחרונות היה יותר בחול מאשר בארץ

אם ההשערה שלך נכונה אז סליחה הוא לא יודע איך להתנהג ובמקומך מזמן הייתי ממשיכה הלאה.

נ.ב- כיום גם מחו"ל אפשר ליצור קשר. אנו לא חיים בשנות השמונים

לא מובן מאליו בכלל שחיכית שבועיים (!!!),

ומקווה שזה יעמוד לך ותזכה לישועה בקרוב

איך את מרגישה לגבי זה?

 

רק שקצת אנושי לאגיד לא מתאים, ולא להעלם סתם..
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איך מרגישה לגבי זה?- פסיכולוג?עובד סוציאלי?

בגבעת שמואל יש הרבה פארקים וגינות גדולות.
או שמחפשים דווקא מקום סגור?

לא שיש לי בעיה עם זה, אבל מה המטרה של השאלות האלה?

1. היו דברים אחרים (לבוש זה משהו שאפשר לשנות, לא מבין את הדרישה), לא ספציפיים (מרגיש לי יותר שייך לנשים), וזה היה יותר בגיל צעיר.

 

2. אצלי לא. לא זכור לי כאלה לא מהישיבה ולא מהחברים הקרובים

1. לא עושים את זה מהסיבה הפשוטה שזה לא צנוע, וכלל אנחנו מדברים פחות על דברים כאלה...
2. יש, זה אומר שצריך לשנות את החיים בגלל רצון של כמה גברים...

לבטח התכוונת.

לגבי הנקודה הראשונה יש דיבור אבל זה לא נושא מרכזי- ברור שיש טעם שבחור אוהב אבל בגלל שזה נכנס טיפה לנושא של צניעות אז זה פחות מדובר..

 

ולגבי הנקודה השנייה אני לא חושב שלהרבה בנים זה עניין חובה, כי בסוף אצל בנות העולם התורני שונה- וגם כאלה שלא היו במדרשה יכולות היות מאוד תורניות מה שאצל בנים לא כ''כ קורה בד"כ

אתה מזכיר לי שהייתי עם חברות באיזה מקום של אוכל והיו שם בנים שאכלו שתוך כדי לא הפסיקו לדבר.
ואיןן לא היה שם רגע אחד של שקט!!
היינו בשוק זה ניפץ לנו את כל הסטיגמה הזאת על בנים. מרוב שהיינו בשוק שתקנו היינו באמת בשוק.. הם דיברו כמו בנות.

ששתקתן.

שמע הכל יחסי בחיים(;

3 בנות יחד בלי זמזום קבוע ברקע
זה נושא שדורש בירור

איך ידעת שהיינו שלוש בנות??

זה על סיטואציות ולבטים בפגישות
או משהו שהגברת אמרה/ עשתה וכו
או סתם להתבכיין אצלם
לא משתף חברים בפרטים על הבנות עצמן, ולא מדבר איתם על מודל (חצאית מזארה, קוקיות מתמנון וציציות בפנים עם תכלת).

ובעיניי ומנסיוני מדרשה זה יתרון, גדול, בין אם עשתה שנה מדרשה ובין אם שילבה עם ש"ל/ לימודים. מעריך מאד בנות שבחרו בזה. יוצא גם עם בנות שלא למדו במדרשה.

(מאחל לך ללמוד במדרשה ושהרבנית שם תכיר לך את בעלך עם הציציות בחוץ ונעלי הבלנדסטון)

ב"הצלחה רבה

בקבוצה עם הרבה חברה לא אבל מול חבר שניים כן 

כאילו גם אני רוצה בחצוניות משו מסויים אבל אני לא אכתוב את זה פה מול כולם אם מישו ירצה להציע לי אני גם יגיד לו 

מדרשה זה ממש לא חובה ישכאלה שדווקא לא ירצו מישי שעשתה מדרשה וכן הפוך

בהירה ורזה

(אי בלי מכות )

בן אדם רגיל️

שחום ומוצק עם שיניים ישרות ולבנות

ששחום יתחתן עם לבנה ולבן יתחתן עם שחומה

1. יש לנו מודל בראש שהתעצב ממילא מהצרכים שלנו, מזוגות שנחשפנו אליהם או ממדיה שצרכנו. כך או כך, הפנטזיות והדיבור עליהן זה כבר בבחינת שפיכת שמן למדורה. הציפיות האלה מזיקות, בטווח הקצר והארוך, כי האכזבה מובטחת. זה לא משנה אם המפנטזים הם בנים או בנות.

 

2. אצלי לא. אבל אני אשמח לבחורה שלמדה יותר כי היא תבין את הראש שלי יותר. גם בין המדרשות יש הבדלים. אבל שום דבר עקרוני. בשמחה אצא עם מישהי שלא למדה במדרשה.

נראים לך כקיצורי דרך?

את מאד צודקת בטענה של 'להשקיע בבירור, לתקן את עצמך' וכו' אלו ההשתדלויות שאת עושה!
וזה מצויין(:

אבל זה ממש לא סותר שדכנים/אתרים. גם שם יש צורך בבירור וכו'..

לגבי השאלה, האם לנסות- אני דוגלת בשיטה של 'לירות לכל הכיוונים' והקב''ה יזמן אותו בדרך הכי טובה..
אבל(!) אם יש דרך שאת פחות אוהבת - אל תעשי מה שלא טוב לך.
תנסי להבין את היתרונות של הדרך, ורק אח''כ תנסי אותה. (וכמובן, אם גם אח''כ מרגיש לך לא שייך- אז לא.)
אישית, אני עושה רק מה שעושה לי טוב.
(בעניינים שיש לי יכולת בחירה כמובן..)

תחשבי בכלל מה נראה לך כדרך, ולמה את שוללת דרך אחרת? האם ההחלטה הגיונית? איך את מאמינה שתצליחי?

בהצלחה
@מחכה22

זה כמו לומר שלא אוכלים כי העיקר זה המידות.

 

יש את הדרך אל הבחור, ויש את הדרך עם הבחור.

הדרך אל הבחור היא ההשתדלות להכיר אותו,

ועבודת המידות היא בשביל הדרך עם הבחור.

 

[ראיתי מלא נשואים שלא עבדו על המידות (לכאורה),

ויש לי הרבה רווקים בעלי מידות, ולא XXL.

מה שכן, מי שעובד נכון על המידות טוב לו, נשוי או רווק, למרות הקשיים,

ואצל מי שצריך הרבה תיקון במידות - פחות נעים בד"כ].

 

המון הצלחה!

אני אבהיר את עצמי יותר- יש משהו יותר טכני בלפנות לשדכנית/ אתריי היכרויות, ומרגיש לי לא הכי בנח, לספר על תכונות שלך וכו'.. באיזשהו מקום מרגיש לי כמו בובה בחלון ראווה.. סליחה אם זה ישמע מוקצן, אבל זה קצת לשווק את עצמך.. דבר שממש הפוך ממה שאני ואיך שאני מתנהלת..
ולכן זוהי דרך שפחות זורמת לי בטבעי.
אני ממש לא מזלזלת בשדכנים, מכירה הרבה שנשואים בזכותם

אבל מבחינתי, מעדיפה לעשות את ההשתדלות ולהשאר במקום הטבעי שלי, שאני באמת מאמינה בו ומרגישה בו בנח שזה אומר- הכנה עצמית, השקעה בדייטים, בבירורים.. ולהכיר דרך אנשים שיותר קרובים אליי ומכירים אותי..

וזו ההתלבטות שלי, האם לסמוך על עצמי ולהאמין שכשיגיע הזמן הקב"ה ישלח לי אותו.. או להתעלות על עצמי ולמרות שמאוד קשה לי, לפנות לשדכנית..

תודה

אם יש לך במה להשקיע.

ויש לך אנשים שאת סומכת עליהם והם קרובים ויש להם את היכולת והם גם מביאים לך אנשים.

אין לך למה לפנות לשדכניות או אתרים אם לא בא לך.

לא ככ הבנתי את ההתלבטות

אנשים מסביב מציעים.. אבל לא בטוחה שבאמת אפשר לסמוך רק על זה.. והסביבה גם קצת מלחיצה כן ללכת ולנסות..
קיצר מתלבטת🤔

זה לא בהכרח חייב להיות ככה.

אני בסך הכל אומר מה קיבלתי מהקב"ה,

ואיך אני מצפה שיראה השותף שלי לחיים

(תרגמתי ללשון נקבה, למען הסר ספק ).

 

אין מה לשווק את עצמי.

ברור שאני טוב, ה' העיר אותי הבוקר.

אדם שמלא מהתחושה הזו גם ישדר אותה הלאה.

 

לדעתי הענייה, עיקר העבודה שלנו בעולם היא דווקא היציאה מאיזור הנוחות.

(מזל שיש עוד כמה מקורות שתומכים בזה...).

 

בע"ה תעשי ותצליחי,

ומקווה שתראי ישועה בקרוב!

היא תגלה שזה הכי לא קיצור דרך
וד''ל

להתחיל או עם בחור שמתחיל איתך, תזרמי?

את מודעת לזה שכל העניין של שדכנים כיום זו רק עוד דרך להכיר, כמו ששמפחה או חברות יכירו לך מישהו. ״ההתנגדות״ לשדכנים זה סתם בראש, זה שפונים לשדכנים לא אומר שאנחנו נואשים, אלא השתדלות.

התחושה הזאת לגבי שדכנים...

אני ג''כ חושב שהדרך הבריאה היא שמכינים את עצמינו וכו'- הקטע שבאמת בהרבה מקרים לא צריך את כל הסרט הזה של שדכנים ואתרי היכרויות, אבל כן צריך לאפשר את זה שיוכלו להציע לי ולהגיע אליי-

אחרת ה''כביש'' של ההצעות יהיה קצת חסום, אז כן חשוב לפחות להיות בקבוצות שידוכים או משהו כזה, להיות בחברת אנשים שפוטנציאלים להציע וככה אני משאיר דלתות פתוחות...

בכל מקרה אני אישית פחות מעדיף את האתרי היכרויות כי זה מרגיש לי קצת זול כזה... פשוט עמודים על גבי עמודים של בנים/ות...- אבל אין ספק שהרבה הצליחו ככה ויכול להיות שמגיע שלב שזה כן השתדלות נצרכת👍

לא חושב שזה ערך ששייך להאמין בו או לא להאמין בו.

אמונה לא נכנסת כאן במשוואה. זו חסימת פתח פוטנציאלי. נתון.

 

צריך ענווה ולהכיר במציאות כשהיא לא הולכת לפי התיאוריות שלנו.

 

אני אומר דווקא כי אני מזדהה עם מה שאת אומרת.

הרבה בהצלחה.

 

 

(סליחה שאני מקצר).

אם את מרגישה שיש לך הצעות הגיונות, ובכמות הגיונית, מאנשים שמכירים אותך-

אז סבבה, באמת אין צורך לעשות השתדלות נוספת.

 

אבל-

אם יש לך הצעה לא קשורה אחת ל3 חדשים... או משהו בסגנון הזה- קרי: אין לך מספיק הצעות,

אני כן חושבת שכדאי לחשוב על דרך שתספק לך עוד הצעות,

גם אם הדרך הזאת קצת מעצבנת

 

אי אפשר לשבת בבית רגל על רגל ולחכות שבעלך יצנח מהתקרה

 

אני יענה בכללי על מה שהגיבו..
אני באמת לא חושבת שללכת לשדכן זה מראה על נואשות..
כשאני אומרת "קיצור דרך" אני מתכוונת שאני פשוט מאוד מאמינה שההשתדלות העיקרית היא ההתקדמות, התיקון וההכנה האישית של האדם וברגע שהוא יהיה הכי מוכן לזה זה בעז"ה יגיע..יודעת שאני נשמעת קצת חיה בסרט, אבל אני כ"כ מאמינה בזה וממקדת את רוב ההשתדלות שלי בהכנה לזוגיות, וגם משקיעה זמן בבירור, שומעת הצעות ויוצאת, אבל מרגישה שאם ה' עדיין לא שלח אותו, כנראה שזה עדיין לא הזמן.. ופנייה לגורמים חיצוניים היא סוג של קפיצת דרך שלא בהכרח נכונה לי.. בגלל זה כל מחשבה על לפנות לשדכן מרגישה לי טכנית, מזרזת תהליכים, ולא משנה כמה אכניס לראש שלא אני לא מצליחה לשנות את זה 😐

בגלל זה פתחתי את השרשור- עניין אותי לשמוע דעות של אחרים שאולי יגרמו לי קצת לחשוב אחרת ולתקן אם אני טועה בהסתכלות שלי.. שלא אתעורר מאוחר מדיי;)
אז המון תודה לכם! באמת שזה שינה לי קצת את התפיסה ונתן לי זווית ראייה אחרת על עולם השדכנים🙄

בכ"א, גם אם אפנה בסוף לשדכן כלשהו, מאחלת לכולם שהזמן הנכון והמתאים להתחתן יגיע בקרוב ובדרך שמחה וטבעית בעז"ה

את חושבת שאם תפני לשדכנית תזרזי תהליכים בניגוד לרצון ה'?

זה מצחיק, יש רצון ה' יותר גדול מזה שתזרזי תהליכים? 

 

ואם זה רצון ה', יוצא שאין פה קיצור דרך, אלא סייעתא דשמיא שלו...

להאריך את הדרך בשידוכין זו השיטה הכי פחות עדיפה.

 

----

 

חוץ מזה ששדכנים לא מקצרים את הדרך, גם שם הדרך ארוכה, לפעמים יותר...

 

יכול להיות - ואולי אני טועה, אז תקני אותי - שזה מה שבאמת מפריע לך? המלאכותיות

של השדכנות מול ההעדפה להכיר את בעלך בטבעיות ביום יום, והנימוק האמוני רק מחזק

אצלך את הרצון הזה? זה חשש שיש להרבה אנשים, אם זה המצב, אני מציע להתגבר עליו

כמה שיותר מוקדם, לא כי "תישארי לבד", אלא כי זה יכול לעזור מאוד וחבל לוותר מראש.

2 הסיבות שכתבת אכן נכונות ;) והן מחזקות אחת השנייה.. כנראה זה משהו שאני צריכה להתבשל איתו ולעבוד עליו יותר..

זה הקושי שלי בכל העסק הזה, ב"ה מודעת אליו, מנסה לבדוק ולשחרר יותר לגביי זה..
בעז"ה שכל הדרכים החסומות יפתחו לפנינו
במהרה!!