פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 821)

שצריך לסנן הצעות כי יש הצעה כרגע על הפרק. אבל זה לא סופי, כי היא צריכה להגיד אם זה מתאים לה...

אני משתדלת לא להתעכב יותר מידי בתשובה..גג יומיים

מקסימום פגישה ראשונה עם שתיים לא קרה כלום

נורא בעיניי.
זלזול במדוייטות.
וגם באופן אוטומטי אתה עורך השוואה במקום לבדוק כל אחת בפני עצמה עם המעלות החסרונות שלה..

אבל ההשוואות בכל מקרה מתרחשות בשלב ההצעה

יש משהו מאד שונה בהשוואה טכנית לפני.
וכשאתה נפגש עם מישהי ובאופן אוטומטי נותן לה 'ניקוד' לעומת מישהי אחרת במקביל..

ונכון. זה לא הבעיה המרכזית של זה..

אלא לומר כן לכמה הצעות מימלא יש כאלה שמחזירים תשובה אחרי שבוע
אם הבחור יחכה שבוע לכל בחורה מה יקרה במידה ויצטרך לצאת הרבה?

אבל במידה ו2 (או יותר) בחורות יענו כן..
מה יעשה?

כי אם לא- אני עומד להיכנס לך בחיים

וזאת בכלל שאלה שאני שואל את עצמי בהרבה מקרים בחיים-

לגבי אנשים שמשנים את דעתם כשהם נפגשים במציאות מסויימת,

האם זה בגלל שעד עכשיו הם חשבו אחרת כיהם לא באמת הכירו את המציאות, אבל עכשיו אחרי שהם יודעים מה זה באמת אז הם יודעים יותר טוב מה נכון,

או שזה בגלל שהם נשחקו והושפעו מאותה מציאות ושינו את דעתם שלא בצדק?

(לדוג'- בייניש שמבטיח לעצמו שכשהוא יהיה בצבא הוא יהיה הכי טוב, וכשהוא מגיע הוא רואה שלא הכל הכי טוב ואידאלי ומתחיל לחפף, האם זה כי הוא נשחק, או כי הוא באמת רואה את המציאות באור אמיתי?)

 

אז במקרה הזה- אני שמח שאני צעיר ולא יצאתי הרבה, כי אני חושב שגישה כזאת היא תוצאה של שחיקה, וזאת גישה ממש ממש גרועה.

לא נראלי..

עד שלא קבעתם בינכם דייט ראשון -
אתה ממש לא מחוייב לאף אחת..

ניקח את זה לקצה.

אמרת כן, הוא קיבל את מספר הטלפון שלך,

ובמקום לשלוח SMS 'הי חיהל'ה, מתי נוח שאתקשר?',

הוא שולח 'הי חיהל'ה, עוד לא קבענו דייט ראשון, ויש לי הצעה יותר טובה שאמרה כן'...

איך את עם זה?

אבל אותו דבר מצידה נראה לך יפה שהוא יתקשר והיא תגיד לו בטלפון, ''היי ינון חכה אני עוד לא סגורה אם א י מוכנה להיפגש איתך. אז תחכה בצד עד שאני אחליט"?

מבחינתי, אחרי שאמרתי כן להצעה אז זהו.

את אמרת שלא, עד שקובעים פגישה ראשונה.

לקחתי את הגישה שלך לקצה והקשתי עליה...

היא עוד רוצה לחשוב -
ואולי גם שומעת על בחור אחר במקביל.
אז למה שהוא לא יהיה פתוח גם לשמוע על אחרות?
הוא לא חייב לה כלום,
לא דיבר איתה אפילו -
כל עוד היא לא ענתה כן?

ב. כי אם הוא אמר כן - הוא מפנה את עצמו מכולן, ורוצה אותה.

זה לא אתר היכרויות, שפונים למישהי והיא לא עונה..

ככה זה מרגיש לי..

אבל מבחינת הוגן/לא הוגן -
כל עוד שני הצדדים, שניהם, לא אמרו ''כן'' לפגישה - זכותו המלאה של הצד השני לומר שהוא לא מחכה..

אלא זה אחר זה...

היא פשוט צריכה כמה ימים של הפסקה, לחשוב וזה.

זה הרבה יותר מבאס וקשה

(מלך האריות שם, שם)

שלפי מרפי, בשניה שתגיד כן להצעה אחרת תחזור הראשונה 

קרה לי... והיה מביך

כשאני מגיע לקשר אני בודק אותו בפני עצמו החל משלב ההצעה...

האם אני יכול להקים עם אותה אחת שהציעו לי בית כן או לא.

אני לא עוסק בהשוואות, ולא רוצה להשוות, ולא חושב שזה נכון לעשות את זה...

כשיש שני הצעות אני מרגיש שאני מחוייב לכל אחת לבדוק ב100% וזה בלתי אפשרי שיש עוד הצעה ברקע....

@איש השקים @חיהל'ה

אם הייתי עושה ככה,
הייתי תקועה כמו שאני היום

לי בקושי יש הצעות,
ואם הייתה לי עכשיו הצעה שעוד מבררים עלי - ולעומתה, עוד הצעה - הייתי מבררת גם על הבחור הזה.
אין לי את הפריווילגיה הזאת לשבת ולחכות בסבלנות..

אם לא מתאים...

כל מעבר חד מאירוע לשגרה מצריך התמודדות מסוימת ע"מ שלא להתבאס.

כ"ש במקרה כזה, שהאירוע והשגרה קצת סותרים אחד את השני..

 

אבל חשוב ביותר - אנחנו צריכים לשאוף לחיים של תשובה. תשובה, עפ"י הרב קוק, משמעותה התקדמות מתמדת. מכל דבר, ובכל הכוח.  ולכן, צריכים מכל אירוע שכזה, להמשיך את האורות. להמשיך את השמחה לחיי היומיום, ולדעת שעכשיו אנחנו לא חוזרים אחורה - לנקודה בו היינו, אלא עולים ועולים. כמו שאומר ר שלמה קרליבך שכשמגיע כל חג אנחנו אומרים שהוא החג הכי טוב.. וזה אמיתי, מכיוון שכל חג מעלה אותנו, כך שהחג הבא הוא באמת הרבה יותר גבוה. חיים של עבודת ה' זה ספירלה. עלייה מתמדת. ולכן יש רק לשמוח שאנחנו עולים! זה אומנם מצריך עבודה, אבל כמה זה גדול! הסיבה, אם כן, שאנחנו מרגישים ירידה בחזרה לשגרה, היא תחושת ה'רוורס', שהיא בעצם 'מתעלמת' מהאירוע שהיה. מן משהו זמני וזהו. אבל האמת - שעכשיו השגרה היא לא אותה שגרה. הכל השתנה. יש בזה גם משהו רוחני, שהתעלינו, וגם צד השתדלותי - להמשיך בשמחה מתוך ההבנה שהעסק כבר לא מה שהיה! בהצלחה!

לעכל בצורה טובה את כל החוויה המקפיצה כד להצליח להיבנות ממנה ולהתעצם כשחוזרים בחזרה

שזה לא יבוא על חשבון דברים אחרים..
זה מכניס אותי לסוג של דאון במצב רוח

ישנם 2 דרכים להגיע לשמחה - התבוננות פנימית,ומעשים חיצוניים. (בשתי הדרכים הללו, אגב, הלכה שיטת החסידות ששמה לה לעיקר את עבודת הלב).

ההתבוננות - היא להעמיק ולחשוב חזק בדבר שרוצים לשמוח ממנו. למשל, במקרה דנן, לשמוח בשגרה, שהיא לא אותה שגרה אחרי חתונה וקיום מצווה כ"כ חשובה כמו לשמח כלה. (כמובן צריך להעמיק במצוות שימוח חתן וכלה, שכל עוד אנחנו לא יודעים מה ערך המצווה, לא נוכל לשמוח בה (אמנם כן נוכל לשמוח בקיום חוקות ה' - אך זה מצריך העמקה על עניין המצוות בכלל..). התבוננות, הבאה מתוך רצון להחדיר את הדברים ללב, פועלת.

(ראוי לציין, שהרבה פעמים דווקא מתוך זה שאנחנו יודעים את ערך הדברים, אנחנו יכולים ליפול לבאסה, מכיוון שנדמה לנו שאנחנו כבר מכירים את זה.. כמובן, לזה בדיוק מגיעה ההתחדשות. להתחדש, זה להבין קודם כל שהעולם מתחדש, ציווי ה' עלינו מתחדש, וכוחותינו מתחדשים. כל רגע ורגע. וכשההכרה הזו חודרת בנו, אז הכל שונה. כל דבר ודבר שאנחנו באים לעשות נראה אחרת. כמו שמתאר ר' נתן את מותו של ר' נחמן, שכשר' נחמן אמר 'שמע ישראל', זה היה נשמע כאילו הוא אומר את זה בפעם הראשונה... זה דרגה מטורפת של התחדשות. לשם צריך לשאוף).

כמו כן, לחשוב על זה שמעשי ה' לטובה, וזה מופנה כמובן כלפי הבעיות שלנו. להעמיק באמת בעניין הזה. (וזה חשוב בקשר לזה שהשמחה במילוי חסרונו של מישהו אחד, מחדדת את חסרוננו..)

והכי חשוב - להעמיק בטוב שיש לנו!!  וזה אינסופי. רק כמו שכתבתי קודם - אנחנו הרבה פעמים חושבים שאנחנו כבר מכירים את זה.. אז לא מתרגשים. אבל צריך להתחדש, ואז נגלה עוד הרבה דברים טובים..

 

הדרך השניה - היא מעשים חיצוניים, המחדירים את השמחה בלב. שיר, ניגון, סיפור, ריקוד, תמיד מועיל וטוב.

 

כל הדברים האלה זה תורות שלימות. כתבתי ממש ' על רגל אחת'... שנזכה להכניס את הדברים האלה למודעות שלנו,  להתפלל על זה, ולא להפסיק לרצות!

זה קשור לפרופורציות ומיקום של אירועים כאלה בחיים: ז"א שחשוב לחדד שהאירוע הוא רק ביטוי לקשר בריא ואהבה בין בני הזוג, ככה שהחתונה היא רק תוצאה ופרט קטן ביחס לכל החיים המשותפים  

 

וככה בכל דבר שאנחנו מתחילים להרגיש שהוא מטביע אותנו בתוכו, אז צריך לחזור לשורשים ולעיקר וככה לא לתת לענפים ולפרטים למלא אותנו יותר מדיי בצורה של הסחת דעת מהמרכז- ואחרי שהנקודה מתבהרת אפשר לחזור שוב בחזרה...

כי תוך כדי האירועים והעניינים ביומיום ממש אפשר ללכת לאיבוד ולשכוח שכל הפעילות באה לשרת אותנו רוחנית וגשמית...

 

אז הכי חשוב לעשות סדר ומקם את ה"מאורע הבולע" במקומו בפרופורציה הנכונה, כחלק מביטוי של ערך מסויים בחיים

אם לשני הצדדים יש מספר, והשאלה היא רק מתי - למה לא בבירורים?

אחרת צריך לעשות בדיקה חדשה לטענתם...

פעם הם לא היו לוקחים מספרי זהות בכלל, כדי שיהיה אנונימי לגמרי.

 

כשאני נבדקתי (לפני 4 שנים בערך) נתנו אופציה של לתת מספר זהות, שיהיה אפשר להשתמש גם איתו.

אולי טיפה מפדח אבל חוסך עוגמת נפש.

וכן. לשמור על המספר.

אני חשבתי רק אחרי שתיים שלוש פגישות... אבל אם אתם אומרים...

לפני זה אומר-

זה פרט טכני.

אחרי זה כבר מתחילים חשבונות-

''אם היא רוצה לבדוק, מה זה אומר שהיא חושבת על הקשר?''

וכולי.

ברגע הראשון חשבתי לעצמי "למה שאני לא אדע מה היא חושבת על הקשר?" ואז נתתי לעצמי כאפה...

@אם רק נאמין מסתבר שהייתי תמימה ממך , לא כ"כ הערכתי את חשיבות הדבר, ובכלל חשבתי שעושים את זה אחרי כמה פגישות, בכדי לראות אם יש טעם לעשות את הבדיקה, לאחר שהכרתי את הבחור.

העניין הוא ללמוד איפה שאנחנו לא הכי מבינים. אנשי הפורום הכניסו אותי לעניינים והתודה להם. אני רואה שגם אותך..אז שתהיה בעז"ה הצלחה!

יומטוב כולם✌

אז עדיף לפני הפגישות

במיוחד אם שני הצדדים נבדקו כבר..

אבל תמיד אומרים לי שזה מוזר. (למה לאנשים מוזר דברים שהם כ"כ הגיוניים? נשגב מבינתי )

בסביבות פגישה 2-4. 

זה לא מפדח כמו מכביד, בעיניי, על הקשר הצעיר הזה. עוד לא נפגשנו וכבר אנחנו הולכים לבדוק אם הילדים שלנו ינשאו חלילה את תסמונת האיקס השביר? לא תודה.

אני מעדיפה להיפגש, לבדוק מציאת חן, ואם יש חיבור... לברר.

יש סל מיוחד לנבדקים מאותה העדה - עדות המזרח ואשכנז, כי אז יש סכנה לפריצה של יותר מחלות,

אבל אם אתם מעדות שונות - הסיכון עדיין קיים ואין סיבה לא לבדוק

צעד לפני אירוסין,

ואז אתם עושים את הבדיקה וחלילה מקבלים תוצאות לא טובות (הסיכוי קטן מאוד, ועדיין).

תחשוב על הדילמה שאתה צפוי לעמוד בפניה, לא חבל?

עדיף להיות קצת מובך בהתחלה, תהיה בטוח

 

אם תנסה לראות את הנולד, תבין שבני זוג שנאלצים להיפרד בשלב מתקדם בגלל שהתגלו בבדיקות תוצאות לא טובות זה ממש טרגי, ועדיף להימנע מזה במידת האפשר

אז אין סיבה שזה יהיה מוזר או מביך.

מסתכלים על זה כעוד פרט טכני של בירורים.

ותודה לכל המגיבים
רק שאלה. כשכתבת "כולם", לאיזה כולם הכוונה? כלומר, איפה זה נחשב מקובל?

אז לא יודע כמה נפוץ הבדיקות האלה.

אבל רוב אלה שעשו בדיקה בדור ישרים בודקים התאמה בתחילת הקשר או אפילו בשלב הבירורים

ולא מחכים לשלב מאוחר (כמו שאתה יכול לראות מהתגובות פה).

שהיה לו קשר מאוד מתקדם, ועמדו להתארס. ואז בדקו דור ישרים, וקיבלו תשובה שלילית.
התלבטו והתייעצו הרבה, שקלו אפשרויו, אבל בסוף נפרדו... אתה יכול לתאר לעצמך שברון לב כזה, שהכל מושלם ואת/ה רוצה בו/ה בתור בעלך/אשתך - ועל כזה דבר זה נופל??
(ב"ה הספיק להתחתן מאז עם מישהי אחרת... אבל בגיל לא צעיר. גם לא מאוחר מדי, אבל לא צעיר)

היום גם אם יש בני זוג עם נשאות זהה לבעיה גנטית כלשהי עושים ivf(הפריה חוץ גופית) ונולדים ילדים בריאים..
יש הרבה זוגות שהכל היה מושלם לפני החתונה והבדיקה הגנטית יצאה שלילית(חיובית זה אומר שיש בעיה גנטית משותפת ) ואז הם מתחתנים ולא מצליחים להביא ילדים ובסוף הם עושים IVF כדי להכנס להריון...
מה שאני רוצה להגיד שגם אם ההתאמה חיובית לא צריך לפרק את הקשר, אמנם ivf זה טיפול לא פשוט בכלל אבל החיים באופן כללי לא פשוטים...

ובכל אופן זו היתה ההחלטה שלהם, אני לא נכנס להם להחלטות.

העניין הוא שבדיקת דור ישרים היא כ"כ פשוטה, מתקשרים ונותנים מספר... בשביל מה להתעכב עם זה, בשביל מה בכלל להיפגש אם זה לא מתאים. חבל...

לעשות ולשאול לפני פגישה ראשונה

ואני יכולה להגיד לכם שזה דבר ממש חשוב!! בתור אחת שיצאה עם מישהוא וכימעט היתארסנו וקבלנו מדור ישרים שלילי..וניפרדנו וזה היה ממש קשה ועצוב!! עדיף לבדוק כמה שיותר מהר...אפילו לפני שיוצאים!!

לא כדאי לבדוק על מה היה העניין?
יכול להיות שזה משהו בר טיפול...

הם מוכנים להגיד רק אם שלילי או חיובי...

הייתי מוכנה לקשר עם סופר-קווניק (!) למרות שאני ממש לא.
כנ"ל עם מישהו שמקשיב לרבנים של הידברות ושות.. למרות שזה לא הסגנון הרוחני שלי ולא הרבנים שאני מתחברת אליהם.

עם בחורה שהגיעה לפגישה עם אלדין,

שמילא הצניעות (וזה לא כזה מילא) - זה פשוט לא יפה בעיני.

הפערים שכתבת באמת מהותיים יחסית

נראה לי שצריך לחשוב על כל פער ספציפי האם תוכלי לחיות אתו בכיף או לא

כלומר שלא מספיק להכיל, צריך גם שיהיה לך טוב שמח ונעים עם זה 

 

יש דברים שאת יכולה לדעת מראש אחרי חשיבה, שגם אם הוא ממש מתאים בכל שאר הדברים, אבל הדבר הזה תוקע

ואז לא כדאי

 

בהצלחה

במה שהשדכן אמר לך יש אמת, אבל זה גם יכול להיות ממש מסוכן... ואני לא מגזימה!!

(אני גרושה וכותבת מהמקום הזה)

כשיצאתי עם הבחור שאיתו התחתנתי היו כל מיני דברים שהפריעו לי

במראה, בהתנהלות, ברמה הדתית (הוא היה קצת יותר דוס ממני)

ועל כל אחד מהדברים האלו היה אפשר להגיד: אבל זה לא כזה מהותי, והעיקר שהוא בן אדם טוב

ותאמיני לי שכשהתחתנתי הייתי בטוחה שאני באמת מתחתנת עם אדם טוב, עם מידות טובות ושבסוף זה מה שחשוב במערכת זוגית, וזה העיקר

כי מה באמת חשוב? להיות מאושרים בסוף היום עם בן אדם טוב שחי איתך בשמחה ובאהבה

ואת יודעת? הוא באמת היה בן אדם טוב עם לב טוב

ובכל זאת, לצערי כיום אני גרושה

כי ברצינות, כשדברים מפריעים לנו (ולא משנה מאיזו בחינה זה מפריע) זה משהו שדורש התבוננות ובחינה.

ועל כל דבר כזה צריך לדבר עוד במהלך הקשר ולבחון אותו היטב

מסוכן ממש להגיד על דברים (ושוב, כל אחד ומה שמפריע לו) שהם שוליים או טפלים

מערכת זוגית דורשת באופן טבעי עבודה עצמית וזוגית גם בלי להתחיל מנקודת פתיחה של פערים או דברים שאנחנו פחות מתחברים אליהם

אז שוב, (אני חוזרת על עצמי אבל חשוב לי להעביר את המחשבות שלי במדוייק)

יש מקום לבחון דברים ולנסות דברים שלא חשבנו, בל עם המון זהירות וחשיבה!!!

שה' ינחה אותך בעצה טובה ותמצאי את המתאים לך בקלות ובמהירות!!

כלומר הראשונה בשרשור במקרה זה, ולא על התגובה האחרונה

 

למען הסדר הטוב

במיוחד עם "כשדברים מפריעים לנו זה משהו שדורש התבוננות ובחינה. ועל כל דבר כזה צריך לדבר עוד במהלך הקשר ולבחון אותו היטב"

כוונתי היא, שבתור התחלה, אפשר גם להיפגש עם אנשים שקצת שונים מהציור שאנו חושבים שבדיוק מתאים לנו.
שלב שני, לאפשר דיבור על כל נושא כזה ולא לפסול מיידית (מדברת על נושאים פחות מהותיים אך עדיין מפריעים).
זה בדיוק העניין.

למשל,
הוא לומד במוסד חילוני מעורב וזה ממש לא אידיאלי בעיני הבחורה.
אפשרות א- לחתוך בשלב הבירורים.
אפשרות ב- לברר מה גרם לו ללמוד שם. מה השיקולים שהניעו אותו. לדבר ולבחון, כמו שאמרת.

או- הוא איש של עשיה, פעיל, יוזם והיא יותר של שקט, בית, פסיבית ומעדיפה בחור כמוה. אולי בפגישות איתו היא תגלה שהיא מצליחה לחיות בשלום עם השוני הזה.
שנכון, זה קיים, ובעיניה במצב המושלם הוא גם היה איש של בית, אבל היא רואה בו את כל הטוב שמחפה על הפער הזה.
לתת אפשרות לקשר להיווצר גם כשהפרטים לא תפורים בדיוק לרצון ההתחלתי.
אם רואים במהלך הקשר שזה פער שמפריע בכל זאת, אז וודאי שלא להמשיך.

לסיכום, אני לא אומרת לבטל כל דבר שמפריע לנו ולשים תחת כותרת "תפל",
אלא, לתת הזדמנות לעצמינו להכיר ולהיפתח בתודעה גם לדברים שלא כמו שבדיוק דמיינו.

כי לקחת את הדברים שכתבתי לקיצוניות השניה זה גם מסוכן.

באתי להאיר על המקום של שימת לב מצידנו מה חשוב יותר ופחות בחיי נישואים, אבל בכך מקרה הקשבה פנימית לעצמינו ולמה שמתאים וחשוב לנו, תמיד צריך.

באמת הצגתי את התרחיש הקיצוני

כמו כל דבר בחיים אנו נעים בסקאלה שבין קיצוניות אחת לשניה ובוחרים מה שנכון לנו

חשוב לשים לב לא להיות קרוב לאף קצה, לא לוותר על דברים שמפריעים מתוך מחשבה שהם תפלים לעיקר, אבל גם לא לפסול מראש רק כי אחד הנתונים לא עונה על מה שדמיינו וחלמנו...

מאחלת לכולנו למצוא את המקום הנכון והמדוייק, ומתוך כך את המיועד/ת...

בהצלחה רבה

אין חכם כבעל הניסיון

ומה לא.

איזון היא מילת המפתח בחיים בכלל..

מה שבטוח שזה צריך בחינה לאורך זמן.

כבר הייתי נשוי.

שמע מינה - הנקודות שפסלתי עליהן היו מהותיות בעיני.

נשמע כאילו אתה מבליע פה הנחה סמויה שכל בחורה שאתה תרצה אותה, היא בהכרח תרצה אותך בחזרה. תקן אותי אם אני טועה...

עד כמה שזה תלוי בי

שזה לא שאלה של עיקר וטפל בצורה כ"כ ברורה כמו ששדכנים רוצים להציג את זה, זה יותר עניין של תחושת וודאות לגבי הבחור/ה שנפגשים איתו- יש הרבה פעמים שבגלל שזה לא זה אז כל דבר מתחיל להפריע... ואז הנקודה היא לא ההתעסקות בעיקר או טפל אלא שאלה של חיבור, וזה לא משהו שאפשר לשנות אותו.

 

על גבי זה ודאי שלכל אחד/ת כדאי להגיע למקום יותר פנימי וערכי ומתוך בגרות לבחור בן/ת זוג ולאלהיתפס לדברים פחות ערכיים, אבל בגדול ההיתפסות לפרטים קטנים מתחילה כיוון שאין תחושה שיש כאן משהו טוב ללכת עליו ולכן אין מה ללחוץ ולשכנע בהרבה מקרים...

היו מידות טובות ומציאת חן ועוד מס פרטים שרציתי
אבל בסגנון כמו-שקט או רועש, יותר פנימי או חברותי התפשרתי וניסיתי באמת למרות שזה לא מה שחיפשתי
אגב,פתאום גיליתי שזה דוקא טוב לי מבחינה מסוימת

שאת אומרת שהשדכן ניער אותך לטובה. אני הייתי מתעצבנת ולא רואה בעין טובה הערות מסוג אלה של שדכנים. רק האדם עצמו יודע מה מהותי לא ומה לא. אם פסלת סימן שזה מהותי לך, אולי לא לשדכן, אבל את זו שצריכה פה להתחתן ולא השדכן.
בכל אופן דברים שבעיני הם מהותיים ואנשים שקולים צריכים לתת עליהם את הדעת זה: יראת שמיים, מידות, אופי וחיבה.
בהצלחה!

הוא פשוט שיתף אותי במחשבה הזו.
לא הציג את זה ספציפית להתלבטות שלי כמו שתיארתי. זה לשם ההמחשה של הרעיון.

ובכלל, הוא לא בדיוק שדכן. יותר חבר של המשפחה שמתעסק בזה ממש בחסד. לא בא אלי בתוכחות כאדם חיצוני שלא מכיר אלא באמת כי אכפת לו מהנושא הזה.

ניסיתי וניסיתי להכיל כי באמת הקשר היה טוב והיו דברים שהפריעו שאני הרגשתי שהם מהותיים לי וכל מי ששמע על זה אמר שזה שולי ולא להתייחס... במשך כל הקשר (יותר מחודש) ניסיתי להכיל ולזרום עם זה עד שפשוט התבוננתי פנימה וראיתי שזה מפריע לי באמת בצורה מהותית וחתכתי.
אז לפעמים ההבדלים מהותיים יותר ולפעמים מהותיים פחות, כדאי להקשיב טוב ללב, הוא יודע מצויין....

אלו דברים אינדיוודואליים!!

וראה לי ששיגעו לי את השכל על בחור מסויים, על כל דבר שהפריע לי - גימדו לי את העניין לפחות מנמלה...
וממש נשמתי לרווחה כשבסוף הוא אמר את ה''לא''

למקרה שמישהו ירצה לבטל במחי יד חלום טוב שכזה אני העני פותר לך שזה חלום טוב חלום שלום ולוואי שיתגשם במהרה

אנחנו לא יודעים, מי אנחנו, מה אנחנו

אנחנו רוצים דברים שחלקם לא טובים לנו!
מזל שה' מסדר הכל!!

רק חשוב לומר..

הוא מסדר לנו הכל, אם נותנים לו לסדר ולא מתעקשים להחזיק בהגה

אחרת... "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו" 

לו רק יכולנו לקבל פתק משמיים שמסביר לנו מה אנחנו צריכים..

המשפט נכתב בהקשר לפורום הזה -לנ"ו 

הם ידעו מה הם 'צריכים' (בעל לפרנס ואשה לגדל ילדים ולהחזיק בית)
אבל לא בטוח שזה רק מה שרצו..


לוידעת מה עדיף:/

אבל זה לא רק לפרנס או להביא ילדים... אנחנו לא מכונות 

יש לאדם צורך נפשי להיות בקשר זוגי שמתאים לו.

וכשאדם מקבל את מה שהוא באמת היה צריך, פתאום הכל נרגע 

(כנ"ל לגבי שאר צרכים נפשיים)

 

 

 

מסכימה? 

 

 

השילוב.. כמו כל דבר בחיים(;

שמתיימרים להחליט בשביל ה' מה הכי טוב לי, ולכן נשארים תקועים...

פשוט מרגיש כמו שוק בשר, יותר מדי טכני וכו..

זה לא יהיה ככה, במיוחד כשאת באה אל מישהו ספציפי...

שוק בשר זה המוני הצעות בצורה רדודה, או שלא הבנתי אותך נכון?

לא מרגישה בנוח עם הדרך, למרות שהיא מעולה להרבה אחרים! אבל קצת קשה לי להתעלות מעל עצמי בקטע הזה, באמת שהייתי רוצה להיות קלילה יותר בעניין הזה אבל... 😞

מה הבעיה?

 

זה לא יהיה ולא ירגיש כמו שוק בשר...

נראה לי עדיף לוותר על האידיאולוגיה הזאת מאשר על קשר טוב,

וכל שכן אם הוא בעלך שיחיה..

את לא יודעת מאיפה יבוא המזל שלך

ובאמת שאין מה להפסיד מלנסות במיוחד אם כרגע אין משהו אחר על הפרק
בהצלחה

כי לפעמים עד שמגיעה הצעה שנראית לעניין לוקח זמן וחבל לפספס

אם לא יהיה משהו באופק והבחור יהיה עוד פנוי יש מצב שאנסה.. 🙈

למה שנתחתן אם לא קבענו את הדרך

מתאים לי ..

אבל יכול להיות הזדמנות מצוינת

 

מצב כזה? שההצעה באה מקרובת משפחה והמדוייטת חברה שלה?

אני באופן אישי לא אומר לא לכמעט אף הצעה, כי אני לא סגור איך בדיוק לסנן את ההצעות לפני... ואז הסינון מתבצע בדייטים עצמם...

אם היא קרובת משפחה ממש אז יש מצב אולי כדי שלא יהיה פדיחות. אבל אם נשמע שיכול להתאים אז כן..
יש לאשתו של בן דוד שלי שמשגעת אותי שאני אצא עם אחותה... ואמרתי לא.. בלי למועד יותר מידי פרטים.. היה משהו אחד שהפריע וזה הספיק..

צעירה מידי
למרות שהיא אומרת שהיא בווול בשבילי... אבל צעירה מידי

לא כל כך.. אולי קצת...

מניסיוני הרבה פעמים הקירבה מרתיעה ומוציאה את החשק אפילו לנסות

מצב שהוא לא רוצה להיכנס לקטע של אי נעימות עם הקרובת משפחה... כי זה יכול להיות לפעמים לוחץ ומעיק שהקרוב משפחה חופר וחופר על איך מתקדם הקשר 

 

אבל יכול להיות שהוא נמצא פשוט בהפסקה או משהו

1. שאלה ספציפית על המקרה-

אי אפשר באמת לדעת. ייתכן שפסל בגלל זה ויתכן שלא.

 

 

2. שאלה כללית על דעתינו בענין-

באופן אישי הרבה מהבחורים שיצאתי איתם היו דרך אחים/יות או גיסים/ות שלי.. או דרך אח/ות או גיס/ה של הבחור,

וברמת קרבה כזו או אחרת לצד השני.

הכי קרוב זה חבר ממש טוב של אח שלי שיצאתי איתו, ויותר מדייט אחד או שניים..

עד כמה שידוע לי אני עדיין בחיים... ככה שכנראה זה לא הורג

 

האם מביך?

תלוי בך, תלוי במציע. 

אישית לא הביך בכלל.

להיפך, זה הרגשה של לצאת על בטוח...

ענין של גישה

 

זה אחד הבעיות בכלל בציבור שלנו שהוא נפרד. שאחרי זה בחיים האמיתיים נוצרים תחושות כאלה... אני חושב שזה שמתחילים איתך, אם זה מפריע לך תגידי להם פשוט להפסיק. לגבי ההרגשה, לעבוד על זה...

הבעיה היא בציבור המעורבב...

כל ציבור מביא את ה"בעיות" שלו.
ילדותי לחשוב שבצד אחד כל הבעיות

בציבור שלנו שהחברה נפרדת ולא יודעים איך להתנהל עם אנשים מהמין השונה.. אצל הציבור המעורבב העניין הוא שונה לגמרי אבל כל עוד שומרים על ההלכה זה בעיניי נפלא וכך צריך להיות.. וכך היה גם בתקופת האבות ואחריהם עד תקופת האחרונים...

שמוכיחים שכך זה התנהל עד תקופת האחרונים?

אם כן, אשמח מאוד לשמוע...

"ואמר רבי יוחנן: נהירנא, כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא,

כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן" (צא,ב).

הבעיה היא שהמהרש"א דורש אותה לגנאי.

בצד שנגד יש רש"י ותוס' בסוף קידושין (סקבא דשתא),

רמב"ם בהלכות יום טוב (על משטרת הצניעות),

וסימנים בשו"ע שגברים לא יכולים לקיים בחברה מעורבת.

(כל זה בלי תיקון גדול, סוכה נב).

 

בסוף, בחוברת שמנסה להתיר את הדבר הזה אין שום מקור,

ומי שחושב שהעבודה שנעשתה שם רצינית, מחילה, עם הארץ.

להביא סימוך מ'דרך ארץ קדמה לתורה', ולדחות סוגיות ערוכות,

זה בערך כמו לכתוב 'שמע ישראל... ה' אחד',

ולכן צריך שיהיה עולם אחד. זאת הרמה.

מחילה, אבל אני מעריך את האנשים שחתומים עליה,

מקווה שהם לא עומדים מאחוריה ולא כתבו אותה,

כי ציפיתי מהם להרבה יותר.

קצת פרקתי...

מגיעים מכל הסיפורים עליהם בגמרא ואחרי זה.. בדרך החיים שלהם..

שמוכיחים שכך זה התנהל עד תקופת האחרונים?

אם כן, אשמח מאוד לשמוע...

הכללות אבל בכל זאת ממה שאני מכיר יש מה לתקן גם בצד הלא דתי של המתרס

שאצל החילונים זה לא טוב.. אין את עניין ההלכה.. אף פעם לא אמרתי שכן.. אמרתי שיש בעיה עם ההפרדה המלאה.. וזו דעתי. לא חייבים להסכים.. הכל טוב.. זה לא הדיון פה..

שמעי, את גיבורה! פשוט גיבורה!

וגם אם חלילה תהיה נפילה, את גיבורה!

ייתכן שצריך לחשב מסלול מחדש ביחס למקום העבודה,

אבל את ממש ממש גיבורה!

 

נורמלי שיש יצרים, נורמלי שקשה כשבודד,

וממש לא נורמלי להיות רווקה בגילך.

 

המון הצלחה!!

חיפשתי המון זמן מקומות עבודה אחרים, וכולם בתנאים ממש מחפירים. חוצמיזה, מאמינה שבכל מקום מעורב זה ככה. לא?

בכל מקרה תודה על התגובות. כבר חשבתי שמשהו אצלי לא תקין...

זה נשמע ממש מעיק
ובטח שאת נורמלית שזה גורם לך לכל מה שתארת!
הכי הגיוני

יש אפשרות להיות עניינית ולא "זורמת"? (אני לא יודעת איך את..)
לשדר שאת לא מחפשת קשר עם אף אחד שם. אולי זה יעזור.

המקומות שעבדתי בהם היו מכובדים מאוד ושמרו על חזות עסקית

ממש לא זורמת (בד"כ) אבל עדיין זה מעיק...

ממש נורמלי מה שאת מתארת על התחושות כי באמת יש מתח מאוד חזק בין בנים לבנות אפילו אם זה לא רלוונטי

 

אני חושב שבגדול הכי כדאי זה למצוא את שביל הזהב להיות כמה שפחות מעורבבים עם בנים/ות  בלי לפגוע בקשרים הפשוטים עם החבר'ה מהעבודה,

 

אבל תמיד באופן טבעי יש אווירה כזאת כשיש בנים ובנות ביחד וזה הכי נורמלי- ובגלל זה אפשר להבין טוב יותר סתם לעצמנו את ההפרדה בתור משהו נצרך לחיים, אבל כמובן שבד"כ החברה היא מעורבת וצריך שיהיה עוגן חזק כמו אשה/בעל כדי להיות מעל המים...

הדברים הללו צריכים להיות חיזוק לביטחון העצמי שלך ולא יותר.
הן יגיעו לאן שתתני להם.

לא יזיק לחזק את המראה הדתי (וכמובן לא לגעת באף אחד).

ב"הצלחה!

הכי טוב לעשות אצלך הפרדת תחומים מוחלטת.

 

תחליטי בראש ששם את לא מחפשת אף אחד, בוודאי לא בשעות האלה.

 

ואז תסגלי לעצמך "תגובה מייבשת" אוטומאטית. "תודה רבה", בטון אדיב שמשדר מרחד, ושקיעה בעבודתך. מנסים הלאה, "סליחה, אני באמצע העבודה".. אל תתביישי, תגיבי כך. תוך זמן קצר יבינו זו לא הכתובת.

זה מאוד טבעי, את בן אדם, ואם חברה מעורבת יוצרת אצלך בלבול, סימן שאת נורמלית ושהדברים מתפקדים כמו שצריך.

זה קורה בכל מקום מעורב.
וזה לא שחילונים יודעים להתמודד עם זה יותר טוב, כי לפי מה שאני חוויתי, הם פשוט לא מתמודדים ברוב המקרים גם אם לא מודים בזה.

ב"ה שאת מתמודדת, ולא נותנת לעצמך לזרום רק כי קצת מאתגר.

המלצתי הכנה היא ללמוד את ההלכות שנוגעות לזה, ולא לסור מהן. כל השאר לא בידיים שלך.

לפחות מהחוויה שלי. חברה מעורבת גורמת לפיזור והסחת דעת, ועוד ועוד. בייחוד בייחוד כשהם מנסים להתחיל איתך. וואוו איזה מעיק וקשה זה.
אני מתחיל עכשיו תואר באונ' מעורבת.
ו-וואלה? חושש מזה.
ואין לי מה לייעץ לך, אין לי תשובות עדיין לעצמי. הצלחתי לראות אותי בין השורות שכתבת. מקווה שה' ייתן לך (וגם לי) הרבה מאד כח, שמחה ויישוב הדעת.
ואת נורמלית. או לפחות לא נורמלית כמוני וכמו עוד הרבה אנשים טובים בעולם הזה.

אשרייך שאת רגישה לזה, זה מראה שזה מפריע לך- שאת לא שחוקה. בעיני זה דבר גדול.

אני נמצאת בחברה מעורבת באוניברסיטה. ב"ה בנסיון קשה פחות אבל אולי כמה דברים שיכולים לעזור-
ליצור מקום חברתי ונפשי שהוא משמעותי מספיק כנגד החברה הזאת- חברות טובות, מקום התנדבות, תחביבים- שהחברה שאת נמצאת בה עכשיו תהפך לפחות משמעותית נפשית.
לנו אמרו משו שממש הלך איתי לאורך הלימודים- תדמיינו איך אתם רוצות שהחיים שלכם יראו אחרי, איזה בית אני רוצה להקים וכו' ולא לתת למציאות לשנות את השאיפות/רצונות- שלא בגלל 3 שנים באוניברסיטה אני ימצא את עצמי במקום אחר לגמרי מאיפה שתיכננתי.
ולדעתי זה מגיע עם גבולות שמציבים לעצמי לפני- ולא לפי המציאות העכשווית (אולי פחות רלוונטי למה שתיארת..)

הרבה הרבה בהצלחה!! ובע"ה שתשני את הסטטוס הזה במהרה

יש קטע של פואטרי סלאם כמעט על זה..
''הרווק האחרון בחבורה''
הזכרת לי אותו עכשיו. כל פעם מצמרר מחדש⁦⁩

יש פעמים שאני נשאבת לזה שעות. קטע אחרי קטע.




עריכה- אהה וסליחה על הנצלוש..
לפחות הקפצנו

חח ואני לא מאחלת לנו שנזדקן בקרוב...אבל בהחלט שנשב לאכול פיצה עם בחיר\ת ליבנו !

 

 

כי בד"כ מבוגרים לא נמצאים במקום הזוגי והאוהב.. אז לראות ככה מבוגרים ששומרים על הרעננות זה מגניב ואפילו הייתי אומר שזה חשוב לראות מודל כזה

תלמה וליאון
של אול' מעלה לבונה.



מקסים מקסים!!
שווה הצצה.

הוא ראה שני ת"ח אוכלים פיצה. באמת מרגש

היום הייתי בבית אבות של סבתא שלי,
והזקנות שם..
איזה מתוקות!!
אחת אמרה לי שהנעליים שלי יפות😍
עוד כמה הסבירו לי שהם צריכות ללכת הביתה..
ואחת אמרה לי שהיא מבשלת יותר טוב מהארוחת ערב שהביאו להם😎

איזו פיצריה פתוחה בשעה כזאת?...

@ברגוע!

ויש עוד חתונה שאני יודע עליה...

היום חיפשתי בגדים לחתונה של אחותי, מצאתי חולצה, אם באילת לא יהיה ביותר זול אקנה אותה...

וצריך גם נעליים ומכנס וחגורה... והחתונה ביום ראשון 🙊

החתן אצלי בצבא, והוא כתב חברותא..

 

גם אני שומע על הרבה חתונות ב"ה

הגיע אחרי החגים ורוצים להספיק לפני שמגיע ממש החורף..

 

בהצלחה לך בחיפושים (תרתי משמע)

האירוע היה בק. אתא?

אחות של ניק מהפורום

ככה שמעת עליה?

היה לי דייט ראשון. היה זורם אבל השכל אומר לא..
טוב לא נורא..כל אחד מקרב אותי לאמיתי

חמישה קולות!😋
(חיהל'ה, שם, שם)
@שריקה

כמה קולות הוא מקבל?
חמשה על כל חתונה
או חמישה בכללי על שמחת חתן וכלה?

רוץ לכנסת!

שלחתי קורות חיים לשני מקומות🤔😐
ניסיתי לחפש עבודה בעוד דרכים..

וההצעה מאתמול ירדה..
כנראה שהוא באמת ''הלך בקלות''
תודה לך ה'!

טלפונים לשדכניות..
לא ענו😒

מבוכה מוחלטת

להכיר אותו לבד..... משמע פגשה מסודרת

;) ולא בצורות עקיפות

רק לעדכן את שני הצדדים שזה הכיוון...

אם בכל מקרה זה הכיוון ושנינו יודעים מזה,

אז תנו לנו לעשות את הדייט שלנו לבד ולא עם צופים מהצד

אפשר להציע בדרך הרגילה..
ואם בכל זאת עושים את זה, חובה לעדכן!!

לא בשבת, סתם בארוחת ערב.

והיה מביך ממש אבל זרמנו לגמריי..  אבל חוץ מהפרטים היבשים שכנראה התאימו להפליא, לא ראיתי אותו בתור האיש שלי. גמרנו

כי אותי שאלו מראש פעם
היה נשמע לי מידי מביך...

אני כבר הייתי אצלם, ואז הבעל החליט שחבר שלו הוא בול בשבילי! 

בהתחלה חשבתי שסתם בתור רעיון הוא אומר את זה..ואולי אי פעם באמת נצא.. אבל לרגע לא דמיינתי שעוד רגע החבר הזה יגיע, ממש במכוון, כדי לערוך את ה'דייט' הראשון שלנו בעל כורחנו, לנגד עיניהם של החברים. 

חח שיהיו בריאים! אחרי זה כמעט הרגתי אותם...

מעדיפה להעביר את הבחור בלי עדים שצופים מהצד..

אבל תקין בסביבות מסוימות

היכרות "כאילו" טבעית  ואם השדכנים עושים את זה כמו שצריך - לא חושפים את הקלפים מוקדם מידי ועושים שתהיה אווירה זורמת ונחמדה, אז בכלל מושלם

לפני כמה חודשים בחתונה של חבר המקום שלי היה בשולחן עם שני שדכנים מבוגרים. הם לא אמרו את זה אבל לפי השיחה אפשר להבין.
אני חושב עכשיו שאולי החבר מיקם בכוונה.
חשבתי אולי שהם יתחילו פתאום לשדך לי, אבל הם היו עסוקים בדבר ביניהם.
בשורה תחתונה היה די משעמם בשולחן ובחתונה בכלל.

אבל בצורה יותר ספונטנית...
לא התאפשר בסוף. עכשיו היא מתכננת להציע את הבחורה לבחור בטקסט הרגיל.
(לא שדכנית במקצועה).

אבל אני לא שולל

ניצלתי פעם מניסיון דומה. ב''ה.

אבל רק אני ידעתי שזאת אופציה. הוא חשב שבמקרה שנינו היינו שם...

את יודעת עליי יותר מדי, נראה לי אני אאלץ להתנקש בך.

אין יותר מידיי גברתי.
איך מתנקשים בזה? ;)

אבל לא היה נראה לי שזה יהיה כ"כ נחמד

מה שכן אם עושים את זה שיש כמה אנשים חוץ מהם זה יכול להיות נחמד

יש כאלה שזה מתאים ויש כאלה שלא-ועל המזמינים לחשוב אם זה מתאים.
קרה לי בצבא שהייתי באיזה יישוב והזמינו אותי לסעודה בשבת וגם הקומונרית שלהם הוזמנה והושיבו אותנו אחד מול השני (זה היה נראה מכוון...)
בפועל זה לא התאים לי באותו זמן לצאת (סגרתי 28, עם סיכוי ליותר...)

ימשמש או יפשפש?