מרגיש כאילו כתבת לי את התחושות..

אבל לא בקטע הטוב.. אולי בגלל שאני קוראת פה הרבה על רווקות אני נלחצת

תמיד כיף וטוב להשתחרר..

בהצלחה!

זו לא הנטייה הטבעית ולא מובן מאליו בכלל.
ואכן משחרר..

שתחושי בטוב גלוי בקרוב ממש!

זו דרך נפלאה לחיים מאושרים.

תודה לשניכם!!! ב"ה!.
.

איזה כיף לקרא כזה שרשור פריקה

(מה הנמשל לרכב עם דלקן?)

"חיים ארוכים, חיים של שלום...

חיים של חילוץ עצמות,

חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא...

חיים של עושר וכבוד"

 

שהרכב יהיה עמיד, ולא יחסר בו כלום,

שיוכל לעבור הרבה מהמורות בלי להתייאש

 

 

במקום לחכות לאחת שתיקח אותך טרמפ 

 

תקנה אוטו ותלך לאסוף אותה. 

היא מחכה ממש לך וגם היא כמוך מעדיפה לעלות לטרמפ שיביא אותה עד לבית  

(המושג 'טרמפ' ולא הנהג של הטרמפ)

ככה שבעצם במקביל גם היא 'עולה' על טרמפ, המשל הוא פשוט מהנקודת מבט שלי..

נתתי את נקודת המבט שלי

המקום של להיות טרמפיסט הוא פסיבי
וזה לא חייב להיות ככה

הרכב הבא זה הטרמפ עד הבית.

תודה על זה

(ובהצלחה השנה, תהנה!)

עם הסתכלות נכונה ואופטימית בהחלט אפשר להבין ולראות שכל טרמפ מקדם!!

הטרמפ שט על פני הכביש

כנראה הוא עוד לא מרגיש

שאני מתפלל אליך

אני מתפלל אליך

אבא יגיד טרמפיסט בתחנה

אמא עוצרת ועושה פרסה

ילדה שלנו חתן, בטרמפיאדה

חכי מעט ילדה שלי לפני שתתארסי

 

 

תכתבי את אותה כותרת בדיוק, רק בפורום הריון ולידה

ויאהב אותך עם כל הרצונות הענקיים שלך!

(זה לא נשמע משהו שצריך להכיל, יותר בכיוון של משהו שבגללו שווה להכיל את דברים אחרים)

פעם שמעתי שאדם תמיד צריך ביד אחת להחזיק את "אין העולם נברא אלא בשבילי" וביד השניה "נפשי כעפר לכל תהיה" וזה מה ששומר על האיזון.

בסה"כ להרגיש ענקית זה מעניין, אבל תמיד זה נשאר בגדר הרגשה בלבד, בין אם זה ביחס לעצמו ובין אם זה ביחס לאחר.
כי ענק זה עניין יחסי, ותמיד יש לאן להתקדם, ותמיד יכולה לבוא מכשפה ולהפוך ברגע אחד את הענק לגמד.

תזכרי ממי הם אותם כוחות, ואל תחפשי מישהו שיכיל ויאזן אותך, כי זו העבודה שלך. אין לך למה לצפות...
לטרוף את העולם... קצת חבל, לא? העולם יפה לפעמים...

ולך - השאלה. -
אני אישית חושבת שזה מהמם וכיף,
במיוחד במציאות של ימינו שמלאה באנשים 'כבויים',
וברור לי שיש הרבה שישמחו בזה, ושידעו גם להכיל ולאזן אותך.
תראי, אולי מתאים לך לצאת עם ח'ברה יותר שקטים/ רגועים (כי הרבה פעמים חושבים על טיפוסים כמוך שמי שמתאים להם זה אנשים סוערים כמוהם.. אז לאו דווקא).

בהצלחה יקרה, ואמן שתצליחי לנתב את הכוחות האלו לטוב. זו ברכה עצומה

אמן

הייתי מציע לך מקדונלדס אבל אחרי שקראתי הכל הייתי הולך על ירקות

האמת לא חשבתי שיגיבו לזה

למה את רוצה לשים על שקט?

יותר מידי עוצמתי, יותר מידי כוחות, יותר מידי עוצמות

החלטתי שאני רוצה להיות שם במקום שלו, לקח כמה חודשים עד שהייתי שלם עם זה...

בגדול,כשהשאלות האלו נעשות מיותרות זה הסימן הכי טוב שאת בשלה לצאת;)
כי כשרוצים זוגיות מרגישים בברור את הרצון לצאת על מנת להתחתן
תחכי שהשאלות האלו יהפכו לסימני קריאה..
ואז תדעי שאת בשלה להתחיל לצאת
אני יודעת שיהיו פה כאלה שיגידו לך להתחיל לצאת ועם האוכל בא התאבון..אני לא הייתי מותרת על התחושה החזקה הזאת על הרצון החזק והברור להתחתן

בס"ד

 

ואני התחלתי לצאת יחסית מאוחר...

(חודש לפני גיל 22..)

 

מה שהיה-

שתמיד היה לי פחד כזה מלצאת לדייטים.. 

ואני לא רציתי לשמוע על הנושא והייתי דוחה כל הזמן הצעות...

 

ואז התחלתי לממוד ונכנסתי למדרשה-

ושם כמובן דיברו איתנו המון על העניין של דייטים והצעות..

ויום אחד הרב שלי בא אלי ושאל אותי אם אני פנויה לשידוכין והייתי מבולבלת כזה ואמרתי לו כן, והוא הציע לי את אחד התלמידים שלו, ובאותו רגע זה היה נראה לי הדבר הכי טוב וברור בעולם. אמרתי לו שאני מעוניינת והייתי ככ שמחה! יצאנו כמה פעמים ומאז אני בעולם הזה...

 

אני מאמינה שבדברים האלו צריך לתת לעצמנו קצת לזרום.. לא להיות בלחץ מה אמורים להרגיש ואיך זה אמור להיות... אצל כל אחד זה שונה, ולפעמים זה פשוט בא טבעי.. 

 

בהצלחה יקרה!

 

חושב שכל אחד שונה.. כמו שכל אחד עובד דברים שונים בחיים.
אבל אצלי זה קודם הגיע עם הרגשה שאני רוצה להקים בית. ואז שאלתי את עצמי, איזה בית אני רוצה שיהיה לי? האם אני אישית מוכן לזה? האם אני במקום( רוחני)שף שאני רוצה להיות וחושב שנכון להיות בשביל להקים בית? ובהתחלה התשובה הייתה לא. ובאמת לא יצאתי עד שעבדתי על עצמי בכל מיני מקומות ושהרגשתי מספיק מוכן התחלתי לצאת.
בהצלחה

להקים בית, כן יש את הרצון אבל לא הוא מניע אותי, אלא יותר הרצון לבן זוג, לשותף וכו.. זה בסדר או שזה מראה שאני עדיין לא בשלה?
זה מרגיש לי קצת אגואיסטי לרצות לצאת, להתחתן וכל זה כשמה שמניע אותי זה הרצון שלי ברמה הפרטית

זה רצון טבעי ומדהים שהקב"ה נתן לנו.

והמטרה שלו היא לדחוף אותנו להקים בית ולהביא חיים לעולם.

 

ובכלל מה זה הקמת בית אם לא השיתוף והאהבה הגדולה שיש בין בני זוג?

 

את במקום מצוין יקרה!!!

 

ובטח שאת יכולה להתחיל לצאת

זה בסדר גמור לרצות רק בנתיים בן זוג. ככה מתחיל בית. כשאני אומר שיש רצון להקים בית זה חלק מזה... וזה גם בסדר להיות אגואיסטי בעניין הזה... זהו העניין( לדעתי) שאדם רוצה שיהיה לו מישהו שם בשבילו ושהוא יהיה שם בשביל מישהו...

אני זוכרת שהציעו לי משהו ובכלל לא רצית להתחתן
לא ראיתי את עצמי במערכת זוגית על כל המחויבות ורציתי עוד לעשות חיים
עד שבגיל 21-22 בערך כבר הרגשתי שביליתי לעצמי מספיק ואני רוצה את האחד שלי...
פשוט אל תלחיצי את עצמך וכשזה יגיע תרגישי בוודאות
בהצלחה

ואולי אני חריגה קצת..
אבל תמיד ידעתי שאני רוצה בגיל מסויים להיות מוכנה לנישואין,
וכבר מגיל צעיר חשבתי על סגנון הבית שאני רוצה להקים ומה חשוב לי..
ולפי זה בניתי את עצמי בתקופת ההתבגרות..

סוג של התכווננתי לשלב הזה,
ואז, כשזה הגיע..
כבר הייתי במצב שאני רוצה גם להקים בית וגם רוצה בן זוג.. הכל ביחד כזה.. לא הספקתי לחשוב איזה תחושה חזקה יותר
כי פשוט הציעו לי וזרמתי עם זה

וכשהתחלתי לחשוב שאולי כן.. הייתי צריכה שחברה טובה טובה תתחתן וזה דירבן מספיק כדי להיכנס למים מיד אחר כך

אבל טכנית זה לא היה אפשרי... 

וכבר התחלתי לצאת.
והפסקתי.
ונסיתי שוב.
ושוב הפסקתי.
אבל נדמה לי שאני לא מדגם מייצג.
אני סתם מסתבכת כנראה.

אז גם זה היה פשוט יותר.

כי אמא של שבת דאז כבר היתה מבחינתי אשתי.

אני מעדיף לא לבדוק מה איתה


צוחק כמובן.
זה היה מאהבה

אני מאד בנאדם של תהליך.
אין פתאום.
הפתאום הוא שפתאום אני מגלה שהשתניתי. במחשבה לאחור.
ואם בעניין הזה אז המון זמן חשבתי והתלבטתי ורציתי ולמדתי ו.. ו.. ו.. וסננתי כמה הצעות למרות שכן התחלתי לחקור את השטח וכן הייתי בעניין. עד שיום אחד לא סננתי.
הכל קורה לאט לאט אצלי.

פעם מישהי אמרה לי "לאט אבל בטוח" לא בטוחה שזה באמת הבטוח תמיד אבל כך אני בכל דבר. לטוב ולרע.

וכן יש משהו בזה שבגלל זה דברים אצלי בנפש נבנים יציב. בתחושה שלי. אז אולי היא צודקת? לאיודעת.

ותתפלל, פשוט תדבר עם אבא, תספר לו
הוא תמיד שומע.
בהצלחה ובקרוב ב"ה

רק יצאנו מיום הכיפורים ואנחנו זכים וטהורים ולכן התפילה הרבה יותר מרקיעת שחקים.

 

חשבתי, שעם כל ההשתדלויות שאנחנו עושים (ואנחנו חייבים לעשות בצורה המיטבית ביותר), כל עניין השידוכים שיוצאים לפועל הוא בסופו של דבר נס גמור...הרי יש כל כך הרבה דברים שיש סיכוי שבגללם זה יפול, ובכל זאת אנחנו שומעים כל יום על עוד זוג שהתארס וב"ה עוד בתים שקמים.

מה שאני רוצה לומר זה שהקב"ה מסדר את כל הפרטים כדי שהכל בסופו של דבר ילך כמו שצריך, והבית שצריך לקום - קום יקום.

 

צריך הרבה אמונה. 

 

ברמה המעשית - לדעתי צריך לירות לכל הכיוונים - אתרי היכרויות, חברים, שדכנים, חברים של המשפחה, הרב של הבית כנסת..פשוט הכל.. אם קשה לך עם אינטרנט (אחרי שניסית דרכו), אז תסגור את הכרטיס ותמשיך בדרכים שנעים לך איתם.

 

בעז"ה שתראה ישועות ובשורות טובות במהרה.

 

 

 

ותכלס כמה זמן עבר מאז שדיברת איתם?

יכול להיות שלא מספיק או ששכחו או שעכשו החגים וכולם עסוקים...

 

ודבר שני, כמו שכתבתי בכותרת לפעמים אנשים שעוסקים בנסיון לעזור בשידוכים מהצד לא כ"כ עומדים בקצב המצופה מהם, או שבכלל שוכחים מהעיניין לא באשמתם אלא סתם כי זה כורח המציאות.

ושדכנים לרוב זה המקצוע שלהם וחלקם יודעים שזה בעבור כסף אז המוטיבציה שלהם להצליח בזה גדולה יותר.

"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" 

 

ודבר שלישי שלמעשה כתבתי אותו אחרון מפאת זה שאני חושבת שאתה בטוח כבר עושה את זה, כמו שהזכירו לפני: תפילות. הכל מאת ד'.

 

בהצלחה רבה ומועדים לשמחה

וכמה באמת ובתמים את מאמינה שזה שלשניכם יהיה אותה מבטיח הצלחה בקשר ובזוגיות,לענד.
בהצלחה רבה ומועדים לשמחה

שאלתי באופן כללי..

אם זה לא מסנן הצעות ברמה שאין לך עם מי לצאת כמעט אז אין שום בעיה

טבעי לגמרי, כל עוד זה משהו סביר שקיים אצל חלק מהבחורים ולא משהו נדיר - זה בסדר גמור אפילו מעולה שאת יודעת שזה מה שאת מחפשת.

תראי עם הזמן אם יורדות לך יותר מדי הצעות בגלל זה (רק את יודעת מה ההתמודדות אז את יכולה לדעת אם זה באמת משהו שנדיר למצוא או שקיימים בחורים כאלה)

מצד שני, כל סינון גם ממקד את החיפושים.

 

תבררי עם עצמך האם זה מהותי או חיצוני,

האם את יכולה (ושמא צריכה) לוותר על זה.

 

כמה נקודות למחשבה:

איזה בית את רוצה להקים? על מה הוא יבוסס?

איזה רמת חיים את רוצה? איזה חינוך לילדים...?

אלו תכונות אופי שלו יגרמו לך להרגיש טוב,

מה צריך כדי להכיל אותך?

 

יש עוד הרבה מאוד נקודות למחשבה על הקמת בית,

קחי אותן ותבדקי האם האתגר שלו (או המשותף) קשור לזה.

 

בכל אופן, המון המון הצלחה!

ולא, ב"ה זה אתגר פיזי, אז לא חושבת שזה קשור כ"כ...

תודה!

ניחשתי שזה מגבלה פיזית או נפשית.

אם זה לא מהותי, למה זה כ"כ חשוב לך?

(בהנחה שזה לא קשור למשיכה,

להבדיל מצבע עיניים, שיער או עור,

שאינם מהותיים אבל עשויים להיות קשורים)

אבל זה יהיה שקר אם אגיד שבקושי שמים אליה לב מבחינה חיצונית, אני כן צריכה עזרה בדברים מסוימים,

אם כי בקשרים עם חברות לדוגמה אין להתמודדות כמעט השפעה.

יצאתי עם בחור "רגיל" והוא נבהל. לכן החלטתי להיפגש רק עם בחורים עם התמודדות דומה לשלי.

ניסיתי גם לפנות לשדכנית שאני מכירה והיא אמרה שאין לה בחורים עם מגבלה דומה לשלי, להציע לי.

וממש חשוב לי שהוא יהיה בחור  שיבין את המקום שלי, שלא יראה בזה חסד להתחתן איתי, לכן מעדיפה ללכת על בטוח, יש ארגונים שמשדכים אבל הבחורים שיש להם להציע לא מתאימים בדברים שקריטיים עבורי.

 

לצאת עם בחורים בלי המגבלה,

ולנסות לא להיות פראיירית.

את עצמך, ומן הסתם יש כ"כ הרבה מה לאהוב בך,

ו... אה, נכון, יש גם מורכבות מסוימת,

שהאיש שלך ידלג עליה מרוב אהבה.

אולי עדיף שתבדקי טוב טוב שזה המצב במקום לסנן אפריורית.

ותודה אבל המציאות לא כך. 

למרות שלמדתי לשמוח במה ובמי שאני ב"ה!

לא בא לומר לך מה לעשות,

רק שהרבה פעמים אנחנו חושבים על עצמנו כל מיני דברים,

שמישהו אחר מהצד מסתכל עליהם בשוויון נפש.

שמח שלמדת לשמוח במקום שלך, ממש חשוב!!

 

באמת קטנתי, ואין חכם בעל הניסיון עצמו,

רק באתי לתת זווית ראיה אפשרית אחרת.

המון המון הצלחה בכל!!

יש שדכנים שעוסקים בזיווגים של מתמודדים, לצערי לא יודעת לכוון אבל זוכרת שקראתי כתבה בנושא. כמדומני הכתבה הייתה על משפחת פייגלין. אולי מישהו כאן ידע לכוון.
מאחלת לך בחור שידע להעריך את מעלותיך- הנעימות שלך מאד בולטת.
מועדים לשמחה

יודעת למה את מתכוונת, הלכתי לשידוכים מעין אלו .

לגבי החלק של הלימוד בישיבה - נשמע כמו דרישה מינימלית של הרבההה בנות חוץ ממך. זו ממש לא בררנות ואין לך שום סיבה לחשוש

לגבי הדבר השני שציינת, של ההתמודדות - שאלת הבררנות תלויה בסוג ההתמודדות, ככה שאין לי כל כך כלים לענות לך. אלא אם תרצי לפרט לי יותר בפרטי (מוזמנת בשמחה להתייעץ או אפילו סתם לפרוק!).

 

בכל מקרה נשמע שאת פועלת בחוכמה רבה. שאי ברכה והצלחה ממעשה ידייך ושתזכי לראות ישועות בקרוב!

לאחר קריאת ההודעה הפותחת רציתי לענות בצורה מסוימת, לשם שינוי משהו בי אמר לי לקרוא את כל התגובות והמשפט הבא שינה את הסגנון של התשובה:

"יצאתי עם בחור "רגיל" והוא נבהל. **לכן** החלטתי להיפגש רק עם בחורים עם התמודדות דומה לשלי"

אין לי מושג מהי ההתמודדות שלך ואני באמת לא יודעת לומר האם יש צורך לצאת לשידוכים עם אנשים בעלי אותה התמודדות.
ועדיין, יש לי רצון לומר לך שגם אני, בחורה "רגילה" לא באמת "רגילה" וגם לי ובכללי לכל אחד מאיתנו יש התמודדות כזו או אחרת שבחור/ה כלשהם יהיו מסוגלים להכיל.

יתכן שההחלטה שלך היא באמת נכונה וטובה עבורך, אבל אני מקווה שהיא לא נעשתה בגלל הבחור כי אני לא יודעת אם זו אינדיקציה מספיקה דיה.
כל מה שהדייט הזה יכול לומר בוודאות, זה שעבור הבחור הספציפי הזה זה לא המתאים.

אישית, אני פחות מחבבת את הרעיון (אם כי אני מבינה אותו) של העמותות שמשדכות חבר'ה עם מגבלות.
בלי קשר לבררנות או לא,
אני הייתי מאושרת אם הבחור היה משאיר את הבחירה בידי ולכן, הייתי ממש שמחה שאנשים עם נכות פיזית/ נפשית ברמה שמאפשרת בניין של בית, יהיו חלק אינטגרלי מההצעות שאקבל.

אני כן חושבת שזה מידע שהבחור צריך לדעת לפני על מנת שלא יגיב בצורה לא רצויה וגם לחסוך ממך את עוגמת הנפש הזאת.

אם תרצי אשלח לך בפרטי סרטונים של זוגות שאחד על פניו "רגיל" והאחר עם מתנה וב"ה הם נשואים באושר.
לא כי אני רוצה שתפתחי ציפיות, פשוט כי בתור דודה לאחיינית מהממת לא הייתי רוצה שהיא תגביל את עצמה בגלל מגבלה שלא תלויה בה.

אם ההחלטה היא לאחר חשיבה שבאמת זה הדבר שהכי נכון לך, אז אחזק את ידייך ואומר כי "מה' אישה לאיש" ובעזרת ה' הקב"ה ישמע את תפילותייך ויביא לך את הבחור שהכי מדויק לך.

בהצלחה 😘

אני לא חושב שזו בררנות. זה נפלא שאת מכוונת למקום גבוה מבחינה רוחנית וחשוב לך שגם בעלך יהיה כזה.

אבל מכיון שלא ברור מהי "המתנה" שאת מדברת עליה, אנחנו לא יכולים להגיד אם לדעתנו זה לגיטימי/ בררני.
לענ"ד כל תנאי שמצמצם את האופציות צריך להשקל טוב טוב. מציע לך לבדוק עם עצמך שוב, ואולי אפילו עם חברה או רבנית שאת סומכת עליה אם באמת כדאי להתעקש על זה..
בהצלחה בעז"ה, חג שמח!!

גם לי יש התמודדות פיזית כלשהי ואני דווקא נפגשתי גם עם מישהי שחשבה שזה מגניב,זה לא מעיד על כל הבחורות, אבל אני בחרתי בעקבות זה לא להפוך את המגבלה שלי לתנאי מוקדם. . . 

שיהיה הרבה בהצלחה 

קודם כל תודה על העצות.

מה שחשוב לי לציין זה שהסיבה שבחרתי לצאת רק עם בחורים עם מגבלה דומה לשלי, היא כדי לחסוך לי ולבחור "רגיל" עוגמת נפש ואסביר את דבריי:

אני מחפשת בחור תורני עם מידות טובות שמתאימות לי, כמו הרבה בנות.(כפי שחלק ציינו בזה אני לא שונה מאף אחת)

אבל אני יודעת שכל האפשרויות שלי להכיר(חברות,שדכניות, רבנים)   יציעו לי רק אנשים עם התמודדות כמו שלי

גם בלי קשר ל"תנאי הסינון" שלי (כי באופן הגיוני, אדם ללא מגבלה , גם אם יציגו לו את המעלות שיש למישהי עם מגבלה ללא קשר אליה- יירתע וזה מובן כי כמו שציינתי האתגר שלי באופן אובייקטיבי מבחוץ  נראה קשה ודורש) הסיכןי להכיר מישהו ללא מגבלה יהיה,אם כן, רק דרך החיים (אוניברסיטה  / מכללה / עבודה ) וגם הוא נמוך מאוד כי אני מסתובבת רק בחברת בנות (אין לי מטרה לדבר עם בנים "סתם"  מעבר לנושאים טכניים).

אני אופטימית מאוד, פשוט מציאותית.

 

והוא זה שפסק לי לא לסנן לפי המגבלה,וגם לא לספר לא לפני ולא בשלושת הדייטים הראשונים,שוב אני לא יודע במה מדובר אבל לפחות אצלי זה נתן לי שלווה גדולה (למרות שבהתחלה היה קשה לי לקבל את הפסק הזה) לדעת שהאחריות היא על כתפי אחד מגדולי הדור.

בהצלחה

נראה לי לגיטימי ממש לרצות מישהו שהתמודד ושיבין את ההתמודדות שלך,

אבל אולי פחות להתקבע על התמודדות זהה לשלך..

 

כל אדם שמתמודד עם מגבלה כלשהי, לכאורה אמור להבין ולהיות מסוגל להכיל אדם אחר שמתמודד עם מגבלה אחרת.

ואפילו טכנית, זה אולי יהיה קל.

 

אם את מסננת לבחורים עם התמודדות זהה לשלך, את אולי מצמצמת מדי את טווח הבחירה שלך ולא משאירה מספיק אופציות (תלוי כמובן בשכיחות)

 

בהצלחה יקרה!!!

 

 

חבל שאתה גבר ואי אפשר לצאת איתך.

 

רוצה לספר לנו משהו? 

שחריס בר' שמעון!

חומר למחשבה...

מאחלת לך שלסיפור שלך יהיה סוף טוב ומשמח, אבל לא הוליוודי. אני לא מאמינה בהוליווד..
ושתבין אז, שאהבה זה ממש לא מחשב..
מחשב אתה יכול לצפות מראש
אתה יכול לתכנן אותו ולבנות רובוט שנמצא לך כרטיסים תואמים לחיפוש שלך.. על פי מילות קוד וכדו' (וממש חכם שאתה עושה את זה),
אבל אתה לא יכול ללמד אותו לאהוב במקומך,
מקסימום - הוא ימצא לך את האישה שאותה תאהב..

בקיצור, לא אהבתי את הכותרת

היא נועדה כדי לגרום לאנשים לפתוח את השרשור

אתה טוב ברייטינג

וההורים של מייק ווזאבסקי?!

מה האובססיה שלך לכינוי שלי?🤔

ולא, הם לא נתנו לי את השם הזה. מרוצה עכשיו?😝

כנראה חיהלה נשמע דומה מידי.

אז הוא מתבלבל...

רק שהיא בת שמונה חודשים

זה פרטמר יחיד ומספק.

מצטערת,
אבל קוראים לה בעיקר רבקוש או ריקי או איקוש..

 

הנקודה שלי היא שכל עוד קוראים לה רבקה זה מהמם

כל השאר זה בונוס

פגעת הרגשות של דודה שלה😱😝

לא תזכה להכיר את התינוקת הבובתית הזאת

 

ראית פעם איך היא עושה פרצוף המום כשמשהו בבית נופל או שמישהו מתקשר?..

 

אחת מהם פשוט חוטפת לי את הפלאפון ואוכל אותו
השניה מאד אוהבת לדגדג אנשים ישנים..
השלישית מפטפטת על כל מה שקורה (וזה ממש מסוכן, היא מספרת לגננת ה-כ-ל)
עוד אחד שאל אותי אם אני רוצה להתחתן איתו😍


וכן הלאה

 

למה שמישהו ירצה להתחתן איתך? 

לא אותי..

והיו כמה כאלה, שרצו בכל הרצינות,

אם הייתי זורמת איתם -
הייתי כבר נשואה היום, אולי אפילו אמא טריה

 

סתם 

אממ..אמא טריה אה..? ..זה מפחיד לחשוב על זה

נועדנו להיות רווקים נצחיים 

ה' ישמור

משיח בן דוד הגיע!!!

 

אבל גם מה שכתבת נחמד ..ככה לא משהו ..נחמד

אני משתדלת להיות צינית,
אבל בצורה שאולי יורדת לפעמים על אנשים,
אבל לא בצורה כל כך בוטה..

חדל נצלש"ת!

 

יש פה שרשור רציני.........

או שהוא דלק רגיל?

אבל לא כתבתי רובוט. ולמה?

כי אתרי ההכרויות, כך מנסיוני האישי והעגום, יצרו לי המון דייטים שלא היה לי נוח איתם, המון שיחות עם יותר מדי בנות ונסיון לתמרן בין כל ההצעות המקבילות.

לא נהניתי מזה, מסכים לגבי הנקודה של הזריקה לאגו.

כל זה בלי רובוט. נראה לי שעם רובוט הייתי מאבד את השפיות. אשריך על הכח!

 

החוויה האישית והפרטית שלי באתרי ההכרויות היא לא טובה, אבל אני לא נגד. אנשים שהצעתי להם מצאו שם את זיווגם.

אז למה בכל זאת אני שם? זה כבר עניין אחר...

זה משפט המפתח שאני ראיתי בפוסט שלך.
כי שורה תחתונה אני משערת שגם אם תהיה כוכב הוליוודי וכל העולם יכיר אותך הסיכויים שלך לפגוש את האחת די זהים לאלה שיש לך כיום.
לחזק את הביטחון זה פצצה. אני האחרונה שתהיה נגד.
פשוט את המטרה הראשית שלך אני לא בטוחה שזה משמש.
אותי באופן אישי זה בילבל והתיש כמויות של אנשים נחמדים שבאופן אבסורדי כל העסק הזה נדמה לי די מהר לסינטטי.
מועדים לשמחה וישועות בקרוב.

ובלי קשר התובנות שלך מעניינות אז תודה על השיתוף.

לא יודע כמה זה מקדם אותי למטרה הראשית, אבל גם לפני כל הפרוייקט הזה לא ממש התקדמתי יותר מדי.

ככה לפחות אפשר לפגוש אנשים טובים באמצע הדרך.

נכון, לא בטוח שהם ימשיכו לצעוד יחד איתך יד ביד עד קו הסיום, אולי הם מכירים מישהו שכן...

מישהי שכן**** (?!....אני מקוה)

ואגב,

כדי להכיר אנשים טובים אתה לא חייב לפגוש אותן באתר הכרויות ואף לא לצאת איתן לדייט

כך נראה לי.

 

בכל אופן הלוואי שנחזה בפרזנטציה של הפרויקט שלך בעז"ה בקרוב בימנו ויפה שעה אחת קודם....

כל דייט ראשון מרגיש טיפה מוזר,
יושבים להם שני אנשים זרים ביחד, ומנסים לדבר..
לפעמים זה קצת מאולץ

מקסים

או לאודי דוידי..

מעניין מי מהם ילחין את זה יותר נוגע..

שיר מעניין,
הניגודיות מבלבלת אבל מרתקת

והוא ישמע את קולך בקרוב ממש
ותוכל להשמיע לה את השיר בקול שלך

מהמם ככ. מילים חודרות.

אין לך מושג מה זה להקים בית,

והתחושות שלך טבעיות ומובנות.

לא רואה שום סיבה למה להסתבך ולהתבחבש...

 

המון המון הצלחה!!

אל תלחצי, בע"ה בקלות ובשמחה

עד גיל 20 הרגשתי גם ככה
אחר כך כבר את חושבת על משפחה שאת רוצה שתהיה לך

קודם כל שיהיה אישור מבחינת המוח - שאפשר לבנות בית.
ואז רגש - שתאהבו את את השני.

כי בשביל לבנות בית רגש לא מספיק

בסוכות עם השמחה, באים החידושים.

מקורות, לקבוצת לימוד של נשים.

אמנם, אני חושב שיותר חשוב שה'בעל יהיה תלמיד חכם.

אמא שלי, יש לה ידע רחב בתורה, אבל הכי חשוב לה שאבא שלי והבנים שלה יהיו תלמידי חכמים.

עכשיו כן..

ועדיין, קשה לי עם העמדה הפסיבית שהצגת שם.

בטבע בבחינות מסויימות בקשר, יש לאשה עמדה פסיבית.

(בטח אני יהרוס אותה..)

שאלו ילד: "מי מחליט בבית?" הוא ענה: "אבא", שאלו אותו: "למה?" והוא אמר "כי אמא אמרה.."

אבל לא יודעת כמה זה קשור לדיון לימוד תורה, כי רצוי מאוד שאשה תתחיל הרבה קודם ללמוד וגם אחרי החתונה לא תסתמך רק על הלימוד של בעלה

שבזוגיות - צריך להתמודד ולא לברוח.
לא להגיע בראש של ''זה יעבור'' - אלא לנסות להתמודד ולהתאים את עצמך למצב.
להגיע בנכונות לעבוד על עצמך, ולדעת שאין כזה דבר בחורה שתתאים לך במאה אחוז. פשוט אין - אתה ומי שתהיה אשתך אלו שני בני אדם שונים.

נכון, מנסים למצוא את מה שנראה לנו הכי קרוב, כדי למזער חילוקי דעות בהשקפה, במנטליות, בסגנון..
אבל אין מאה אחוזי התאמה.

ועוד משהו -
קצת צרמה לי ההסתגלות של ''חשבתי שזה טוב ליד מסתבר שאני צריך משהו אחר''
מי שרוצה להיות מאושר בחיים, צריך לנסות לגרום לצד השני להיות מאושר.
אם היא תהיה מאושרת - גם אתה תהיה..

כשאתה בא מנקודת מוצא שאתם לא זוג מושלם -
אבל שניכם מוכנים לעבוד ביחד כדי להגיע לאהבה אמיתית שנוצרת מנתינה וויתור אחד לשני -
עד שאתם לא יכולים לדמיין את החיים בלעדי האדם הזה.
זה דבר שלוקח זמן.
זוגיות זה דבר מאתגר, לא הכל נוצץ ומתוקה מדבש..

חברה שלי שהתחתנה לפני חצי שנה אמרה לי משפט חכם:
''לא תמיד קל להיות נשואה, לפעמים זה קצת קשה, אבל הקושי שווה את כל הדברים הטובים''

אי אפשר לדעת הכל רולטה רוסית.

 

 

 

 

אבל ישיבה זה לא אישה.

כמה שקשה לעבור מקום, לפרק בית( אני לא יודעת, אבל משערת) יותר קשה.

שיהיה בהצלחה

איך אתה רואה את ההבדל בין בחירת ישיבה או מקצוע לבין נישואין? (חוץ מהמובן מאליו)

טובה האמת

ואני חושב שחיבור אמיתי בין אנשים באופן כללי- קשרים עם חברים, אם אני פוגש בן אדם ומתחבר אליו אז בד''כ זה קשר שרק מתקדם ויש רצון להעמיק אותו

הדפוס פעולה הרגיל באינטראקציה בין אנשים הוא שמעמיקים קשרים ולא מוותרים, כי מוצאים משהו עמוק משותף וייחודי...- ככה אני רואה על חברים שלי, למרות שאני מכיר אותם שנים על גבי שנים אנחנו מחוברים ורוצים להמשיך להיות בקשר

אז נראה לי שבזוגיות זה אפילו חזק יותר, כי קודם לא מסתדרים עם כל אחת😏 , וגם אחרי שמכירים מישהי טובה לחיות איתה כנראה שיש רצון להישאר איתה כמה שיותר ולהינות ביחד- המבנה הזוגי חברתי עובד באופן כזה שיש רצון להיות כמה שיותר ליד האהוב/ה ולינוק ממנו, אבל בחפצים ומקומות לימוד וכדו' זה שונה כי זה יותר משהו זמני שמראש לא אמור ללוות אותי, וגם זה משהו יותר ממוקד וחולף בחיים- דברים מהותיים בחיים לא מתחלפים, רק דברים שהם משרתים משהו ספציפי ופחות עקרוני... ואפשר לראות את זה גם על המשפחה: למרות שגדלתי עם אותם הורים, אני עדיין אוהב אותם, ואולי אפילו יותר מפעם....

לכן יש תחושה של ביטחון דווקא בנישואים- כי אחרי שמוצאים שותפ/ה לחיים זה אומר (בד''כ, כי יש גם גירושים) שאנחנו צועדים מעכשיו והלאה רק ביחד..👍

שכבר מצביעה על המידות הטובות שלך ועל המדרגה הגבוהה שאתה נמצא בה...

אשריך!

בהיכרויות יש עבודה. אנשים חושבים שהם יכירו את נסיכת חלומותיהם והכל יהיה להם ככ ברור מרוב תחושת התאמה וזהו. האמת שזה מתחיל בשני אנשים שמעולם לא היתה ביינהם היכרות מוקדמת. לאט לאט אמורים להווצר בינהם גשרים תוך כדי בדיקות הנדסיות ותכנון כללי של רעיון הגשר תוך כדי. בשלב מסויים הם קולטים שמערכת הגשרים שנוצרה מזכירה להם את החלום של נסיכת הפרחים שהיה להם פעם.
בכל קשר טוב הגשרים רק הולכים ומתחזקים ומתחילות לעבור מכוניות ומשאיות מצד לצד על 3 4 גשרים רציניים ונוצרת תלות כלכלית פוליטית בין המדינות מצדדי הנהר. ובקשרים לא מתאימים מסתבר שחלק מהגשרים לא פרקטים ולא יציבים ופוגעים בהרמוניית החיבור. יוצא שהמכוניות שעוברות בנתיבים הטובים יוצרים פקקים כי הגשרים לא מספיק מרווחים בסוף כל המעברים נסתמים ולא נוצר חיבור פורה בין הצדדים, ואז נפרדים כי מתבזבזת אנרגיה בלי תוצרת מספקת. מה שמוביל לחיפוש מדינות אחרות קרובות יותר ונוחות יותר וכו'.
כל חיי הנישואין עסוקים בחיזוק והרחבת גשרים. עכשיו תחשוב מה קורה כשלא נפגשים הרבה זמן הולכים לצבא ולא מבקרים בישיבה? כתוצאה מתזוזת יבשות ובלאי טבעי הגשרים מתחילים להתרופף הרכב האוכלוסיה משתנה המדינות מתחילות להתרגל לתוצרת מיבשות אחרות ואחרי כמה זמן נוצרת אוכלוסיה חדשה עם צרכים ורצונות אחרים. פתאום חוזרים לישיבה והישיבה מתחילה לשלוח משאיות של נפט אמאמאי כל התחנות כח כבר פועלות על גז טבעי ואז באסה צריך למצוא מקום אחר. קשר לא מתוחזק סופו להיות גם לא מתאים במידה רבה.

ממש הרגעתם/ן אותי! שנישואין זה תהליך של עבודה משותפת, כל הזמן שואפים ומשתדלים להתקדם ולהשתפר.
שנזכה בעז''ה!

cvc

 

]

עם פערים משמעותיים באורח החיים רצוי.

 

אבל את כן יכולה לחשב מסלול מחדש,

מה שנשמע מבין שורותייך שאת לא רוצה לעשות.

 

אין לי אלא לאחל בהצלחה,

שזה יעבור עלייך בדרך הכי נעימה שאפשר...

ואחרי שגילית שהוא בן אתה עדיין חושב שהוא צריך אולי 'לחשב מסלול מחדש'?

ההבדל הוא שבעיקרון הדרך של הבית היא על פי הגבר

(ויסלחו לי הבנות, אפילו קרובתי הפמיניסטית והלא דתיה הסכימה על זה).

לכן בעיקרון הוא זה שמתווה דרך, והאשה שותפה איתו.

 

תוך כדי נישואין ודאי הייתי מייעץ להם לחשוב מחדש על עצמם,

(אין סיבה שיבואו אלי להתייעץ, אבל זה כבר סיפור אחר...)

אבל לפני כן - סגנון משותף של בית הוא לעיכובא,

וזה נראה לי ויתור גדול מדי לבצע לפני הנישואין.

אם היא לא מסוגלת או מוכנה לכך זה פשוט לא שלך!
תמשיך לדבוק באמת שלך ולחיות על פי עקרונותיך והמיועדת לך תגיע!!
אומרים שככל שאנחנו מדוייקים עם עצמינו וחיים ממש את הרצון שלנו,כך יותר קל ומהיר למצוא מישהי שגם היא מדוייקת וחיה את הרצון שלה

וזה מובן לגמרי,
''הבה לי ילדים ואם אין מתה אנוכי''..
זה חלק מהאחריות שלנו כנשים (ושלא יסקלו אותי) אהבה לילדים ואהבה לבן זוג היא דבר שונה,
ואנחנו בעצם רוצות את שתיהן..
אבל בצורה שונה,
כי כמו שזה סוג שונה של אהבה,
זה גם סוג שונה של רצון..

מקווה שהבנת

ההפך, אני עדיין בשלב של ליהנות מתפקיד הדודה - כלומר לבלות עם הילדים כל עוד הם חייכנים ובמצב רוח טוב, וכשהם בוכים או עצבניים - להחזיר אותם בחזרה להורים שלהם 

 

כי אנחנו רוצות את שתיהם...
אבל, קשר עם בעל זה לחבר בין שני אנשים וזאת אהבה של עבודה.
וקשר עם ילדים זה עמוק יותר, זה קשר דם, אהבה טבעית
לכן הגיוני שמרגישים את הרצון לילדים יותר חזק...

המחשבות אומרת לי 'יאלה תיקח כל אחת, ותוליד איתה ילדים', ואז שם היא נעצרת, כי חייבים אשה טובה ושיהיה קשר טוב, כי לגדל איתה ילדים בריאים ושמחים, וגם אני מצד עצמי צריך קשר אמתי ועמוק עם אשתי.

יש מחלוקת מעניינת לגבי "והיו לבשר אחד", אם הכוונה בשעת ההתייחדות, או שזה מתבטא בילד.
אולי זה מחלוקת, מה העיקר? הקשר בין איש לאשתו, או הולדת ילדים.

זה לא מה העיקר או מה יותר חשוב,
כי מתוך החיבור/הקשר העמוק בין בני הזוג,
יש גושפאנקה חזקה יותר לביטויו בפועל= ילדים.

לכן, לדעתי *שורש המחלוקת* לגבי פירוש המילים:
"והיו לבשר אחד" לא מתייחס למה מבין אלו יותר חשוב: קשר בין בני הזוג/הולדת ילדים.

האם זו גושפנקא או עצם הדבר.

כל דבר בפני עצמו, ולזו כוונתי.
בעיני, זה לא מה יותר חשוב.

בכל אופן, תלוי איך תסתכל על הדברים.
אם תסתכל על הקשר כאמצעי למימוש התכלית שלשמה מתחתנים(הולדת ילדים)אז אפשר לומר שהולדת ילדים זה עצם הדבר.
יחד עם זאת, מתוך מחשבה אני מבינה שכשנהיה בעז"ה נשואים עם ילדים, מתוך ההתמקדות היומית בקשר שביננו לבין בני הזוג , נרגיש שיש בהולדת ילדים גושפאנקה חזקה לקשר עצמו.

נראה לי שהדברים שלובים זה בזה.
אני לא רואה פה סתירה של ממש.

"ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"

ברור ששני הדברים חשובים, ושניהם משפיעים אחד על השני, אבל השאלה מה התכלית.

אולי עצם זה, שיש רק מצווה ב'פרו ורבו', אז זה מוכיח, שזאת התכלית.
(גם לראשונים שאומרים שבקידושין יש מצווה, הכוונה שכאשר האדם רוצה לקחת אשה, אז שיעשה את זה בקידושין, בדיוק כמו אם אדם מגרש שיעשה את בגט, אבל אין מצווה בעצם הדבר.)

העובדה שעצם הולדת הילדים זהו דבר שמחזק את הקשר הזוגי לא גורעת מעצם תכלית הדבר.