שלום כולם
שנה טובה ומועדים לשמחה
רציתי לשתף אתכם בתובנות רציניות
בבקשה תהיו רציניים.
לאחרונה דברתי עם חבר רווק שהיה בהתלבטות לגבי בחורה והוא הודה לי על הדברים ואמר בסוף שהוא רוצה להתחתן איתה.
אני גרוש, אבא, בן 30+
הייתי נשוי מעל 10 שנים! (ואני יזמתי גירושין)
אני חווה כבר כמה שנים את כל מה שאתם\ן חווים\ת ורואה דברים מסוימים שאולי אינכם רואים, או בצורה אחרת ובעלת נסיון שונה. בין השאר נסיון של דברים שאנשים נשואים כאן וחברים נשואים כנראה לא ידברו איתכם, אולי כדי שלא תקנאו וכו. אני אתכם בסירה, לא נשוי כעת.
אני גם משתלם בתחומי מודעות וגופנפש וכו כך שיש לי הבנות מערכתיות מגוונות.
הדברים כמובן אינם ממקום שיפוטי והם ללא קשר לשיפוט. אינם ב"צודק", אלא ב"חכם". אינם האשמה. אינם תוכחה. הם לטובת כולם כאן. למען פתיחת מודעות לנושאים שאינם ידועים\מדוברים. אל תמהרו להגיב.
אעסוק בעיקר בתפיסה פנימית שמצויה בעולם (ואיננה אישית לי או לך) ואתמקד בציבור השומר מצוות.
התפיסה הפנימית יוצרת מחשבות ורגשות ומעשים\התנהגות.
אתחיל עם סיפור החבר.
החבר אמר לי שהכיר מישהי לפני כמה חודשים. צעירה ממנו בכמה שנים. פשוטה ותמימה, עוד לפני לימודים אקדמיים. טוב להם יחד. היא רוצה להתחתן איתו. טוב להם בלי מגע והם מצאו , בטעות כמובן , שעוד יותר טוב להם, במגע. מגע קל.. אתם יודעים..
אז מה לא הסתדר לו -
בתפיסה שלו בבחורה אמור להיות משהו נוסף שחסר בזאת. משהו שהוא ציפה שיהיה בבחורה. משהו שהוא חושב שהוא צריך מתוך ההתנהלות שלו (ההתנהלות רווקית. כבר כמה וכמה שנים. הוא קרוב ל30)
בנוסף לא הסתדר לו -
נכון שטוב להם, אך שמא טוב להם במציאות חוטאת והכל כאן יצר הרע ולא אמת.
אז מה יש לנו כאן?
- בני זוג שטוב להם יחד באי בודד בהווה
- בחורה תמימה שאיננה עסוקה ב"עתיד" ורוצה להתחתן איתו
- מחשבה של הבחור מה אמורה לכלול הבחורה , מחשבה שעסוקה ב"עתיד", מחשבה שמגיעה מהעולם הרווקי שלו וקשורה לפנטזיה חברתית. ולצערו הוא לא יכול לסמן וי ברשימת המכולת. מחשבה שכשהוא מאמין לה, הוא אינו נוכח בכל הטוב שיש לו בהווה איתה
- ויש לנו גם שיפוט עצמי שמא הטוב שטוב להם הוא יצר הרע
(אין חולק לגבי המעשה האסור, אך המעשה למרות שהוא שלילי כרגע ואסור, לא יהפוך תחושה מחיובית לשלילית)
בתחילת השיחה איתו, היו לו התנגדויות, אך אחכ הוא הודה והביע נכונות לחזור אליה.
חברים
חובה לדבר בנושא, כי לא עוסקים ולא מדברים ולא מלמדים אותנו בנושא החשוב ביותר בעולם
חברים, אמרו רבותינו
"שיר השירים קודש קודשים"
אנחנו בדור חומרי, בדור שאי אפשר בלי חומריות, חומריות קדושה.
אנחנו בדור עמוס נפשית וחסר מנוחה.. המיינד (מיחשב בעברית) שלנו עמוס, תודעה עמוסה, וממילא מחשבות ורגשות ומערבולות והצפות וציפיות ואכזבות, תודעה עסוקה בעתיד ובעבר, בחברה ובדעת הקהל והשוואות ואכילת סרטים,
וחסרת נוכחות בהווה, בגוף, בשקט, בהויה, בחושים בקדושה.
אנחנו בדור שרוחניות חייבת להיות מתוך חומריות ולא כניתוק מחומריות. ומה נעשה וכשומרי מצוות אנחנו לא חווים שנים רבות מימד חומרי שהוא שיא הקדושה
הבעיה, שלמקום הפנוי מהחומריות הזאת, מגיעים דברים אחרים. מחשבות. ציפיות. ציפיות רווקיות שאינם מכירות את החיים הטובים באי בודד מתוק.
משל לאדם שחי בעיר קרוב לים, ורוצה לסוע לגור בכפר ומעולם לא היה בכפר. כעת הוא חושב ורוצה שבכפר יהיה אוטובוס ליד הבית כמו ליד הבית שלו בעיר, כדי שלא תהיה בעיה להגיע בקלות לחוף הים בכפר. (בהחלט ניתן להבין). אך מה לעשות ואין חוף בכפר וממילא גם לא נצרך אוטובוס. בכפר הוא הולך לחוות משהו אחר. לכן גם לא נצרך אוטובוס. עם הזמן האוטובוס לא יחסר לו. גם חוף הים לא יחסר לו.
וכמו אצל החבר, - המחשבות והציפיות לגבי עתיד שנראה לו כרגע מתוך העולם הרווקי, לא מאפשרות לנו לחוות את המציאות המתוקה שהיא היא הזוגיות והחיים וההווה שהולך להיות בעתיד, ובנוסף המחשבות גורמות לנו לראות את המציאות המתוקה כמציאות של חטא. כמו בנצרות..
האינטימיות (נוכחות בהווה ביחד) היא הדבר החשוב ביותר בזוגיות. כשטוב שם - הכל טוב! כשטוב שם, אנחנו פחות צרכים דברים אחרים, דברים שהיינו צריכים בעולם הרווקי המפותח (ואף השרדותי \עצמאי \נפרד \אינדבדואלי ברמות מטורפות), או במחשבות שלנו, מתוך העולם הרווקי המפותח, לגבי "עתיד".
וכמה טוב יהיה בהווה החדש..