פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 857)

א - י
יא - כ
כא - ל
לא - מ

סא - ע
עא - פ
פא - צ

קא - קיב

קכב - קל
קלא - קמ
 

כא - ל
לא - מ

סא - ע

קא - קיב

כא - ל

סא - ע

קא - קיב

הסתכלות נכונה ובריאה!!

תודה רבה על השיתוף

אדגיש שאת רגשות האהבה אני מביא בהבזקים, התחושה הכללית היא תחושת של מלאות ושלמות.

להתמקד בטוב, ישפיע טוב.

ולהתמקד ברע (לחשוב על החסרונות של המין השני, או מה הסיכוי שאמצא, או נגמרו הבנים הטובים, ועוד כל מיני שטויות והבלים), יגרום לרע להתממש. אשר יגורתי בא לי.

אל תחשוב על פי המציאות.

העולם גם עובד הפוך.

תשנה את החשיבה, והמציאות תשתנה.

ולו מהסיבה האינטרסנטית שזה הוכיח לך שאתם לא מתאימים.

לגבי האופציה שהעלית. אתה בהחלט יכול לבדוק.. אולי עדיף מצד שלישי שמכיר את שניכם.

בהצלחה רבה!

זו הסיבה שהצעתי לבחור שיצאתי איתו בעבר לחזור.

בסופו של דבר, ייתכן ששניכם השתניתם מאז ולכן אין סיבה שלא לתת צ'אנס נוסף.

(אני לא יודעת בן כמה אתה; אבל אם עברו שנתיים תמימות מאז, רוב הסיכויים שהתעצבתם ושיניתם עמדות לגבי נושאים מסויימים, וגם אם לא - הפכתם להיות בשלים ומכילים יותר כלפי דעות שונות משלכם. זה בא עם הגיל)

ככה שלדעתי? תנסה. תקפוץ למים, למה לא? אין שמחה כהתרת הספקות.

לא חסרים סיפורים של בני זוג שעשו הפסקה משמעותית, חזרו והתחתנו.

שיהיה לך בהצלחה רבה!!

(רק בבקשה, תדאג שהמניעים שלך יהיו טהורים. כלומר, אל תדבר עם הבחורה רק כי אין לך הצעות. זה לא הוגן כלפיה)
 

לא צלח, נפרדנו שוב (מאותה הסיבה).

אבל,

הפעם הזאת הייתה שונה, כי הגעתי למסקנה וודאית שזה לא זה. מה שנקרא "התרתי את ספקותיי".

אם לא הייתי עושה את זה, הגיוני שהחרטה והמחשבה שאולי טעיתי כשנפרדתי ממנו היו מלוות אותי תקופה ארוכה מאוד.

דעתי היא שבשנתיים אדם יכול להשתנות בדעותיו וכן להתפתח מן הקצה אל הקצה,שווה לנסות.

מה אתה יכול להפסיד, מלבד פגיעה באגו?

והמאורסת - ב"ה. זה נגמר, בע"ה לתמיד. כלה. תם. איננו.

הלב יבין, אחי, גם אם ייקח לו קצת זמן..

בס"ד

ואם הבחור היה מציע שאבוא הייתי ממש שואלת ומבררת אם זה באמת מתאים ונוח שאגיע באותה השבת..

ואם כן- הייתי ממש עוזרת לאימא שלו במהלך השבת במיוחד בגלל המצב שלה..

(בכללי האופי שלי הוא לקום ולעזור ולא לשבת..) 

וככה אולי גם תרגישי יותר בנוח.

ובכלל, לא יודע למה שבת זה רק אחרי אירוסין.

זה עוזר להיכרות, ונותן הזדמנות למשפחה לחוות דעה.

כמובן, בשלב רציני מספיק, ולפי הנוחות של הזוג וכו'...

מכיוון שאם מאמינים בכך שהאדם בעיקרו הוא משיכה לטוב, והכוח הרע הוא חיצוני לו, 

האדם נעשה אשם על מעשיו הרעים, בכך שהוא לא ניסה להלחם נגד המשיכה לרע.

לכן, אותם אנשים מנסים להוכיח שהכוח הרע הוא חלק אינטגראלי מהאדם,

וכך יוצא שהם לא אחראים למעשיהם הרעים, אלא הטבע האלמוני שאי אפשר להעניש אותו

אתה מוסיף הרבה צבע לפורום.. זה נחמד

יצר הרע, השטן, סמאל, זה בסך הכל דימוי וסמל ביהדות. אין באמת שטן, יש רק את אלוהים. מה שמכנים בתור היצר הרע גם לא יהיה נכון לכנות בשם 'כח פנימי'. האדם הוא מארג אנרגטי, וכל האנרגיות יכולות ללכת לשני הכיוונים. חמלה וכעס הם שני צדדים של אותו המטבע. 

גם אלוהים הוא אנרגיה, אלוהים הוא דעת טהורה, מודעות זכה.

יצר הרע זו אכן המצאה שאנשי דת עשו בה מעולם שימוש לרעה. כדי לשלוט באנשים, צריך לגרום להם לפחד. רק על ידי פחד אפשר לשלוט באנשים. זה קורה בצבא, זה קורה במקומות עבודה, וזה קורה גם בדתות. ככה המציאו את העניין של היצר הרע כדי לגרום לאנשים להרגיש בושה ואשמה, ועל ידי זה לשבות אותם.

לא כולם עשו את זה בכוונות רעות ממש, היו גם סתם אנשי דת קוקואים שבגלל האובססיות והנוירוזות והפרנויות שלהם הם זרעו פחד ובהלה באנשים לדורות. ההיסטוריה מוכיחה את זה. ואם יש יצר הרע, אז הוא הפחד, כי הפחד הוא המוות. כי כשיש פחד, אין חופש.

אנחנו יודעים שאם לא הייתה שבירת כלים, לא היה בחינת רע בעולם, כי הדינים הם מצד השבירה. ודין הוא לשון צמצום והעלמה, שבגלל הסתרת והעלמת האלוהות בעולם, יש אחיזה לקליפות.

ואין הדין נמתק אלא בשורשו, ובינה מסטרהא דינין נפקין. לכן שמעלים את הדינים אל הבינה, שם הם נמתקים בשורשם.

ואם נכתוב את זה בשפה שלנו, אנחנו לא יודעים מה אלוהים רוצה, אבל אנחנו יודעים שהוא מלא אהבה ורחמים, ואלוהים משחק ומשתעשע עם כל אחד מאיתנו. אלוהים ברא את העולם כדי שיכירו אותו, ובעולם שהיה כולו טוב וצדק , אף אחד לא היה ממש טורח להכיר את אלוהים.

לכן אלוהים עושה את החיים שלנו מעניינים יותר על ידי קשיים ומאבקים. כמו שהיו אומרים פעם בסין 'שתחיה בזמנים מעניינים.' אז לפעמים יש לנו אויבים וחולקים , ואנשים שמבזים אותנו ורודפים אותנו, אבל זה גם אלוהים שמתגלה דרך האויבים והחולקים. גם הרשעים והשקרנים, בסופו של דבר, כולם עושים את רצונו של ה' יתברך.

לכן הצדיקים ממתיקים את הדינים, כי הם מעלים את הדינים אל השורש, אל עולם הבינה, ושם כל הדינים נמתקים. על ידי שהם מגלים לנו את חסדי ה' ורחמיו, ועוזרים לנו לראות שאלוהים איתנו, ושהחיים היו מאד משעממים מאד אם הוא לא היה מוליך אותנו בכל מיני מסעות והרפתקאות.

לכן , אין באמת יצר הרע, יש רק תודעה לא מפותחת.

ענה ואמר: מה זאת, שהמלך כזה ישלח אחרי עבור שפל ברך כמוני? ומה אני, שהמלך ישלח אחרי? 

הלא מלך כזה, שיש לו ממשלה וגדולה כזו, ואני שפל ונבזה כנגד מלך גדול ונורא כזה, ואיך יתיישב זאת בדעת, שמלך כזה ישלח עבור שפל כמוני? אם אמר: בשביל חכמתי, מה אני כנגד המלך. וכי אין להמלך חכמים. וגם המלך בעצמו בודאי חכם גדול, ומה הדבר הזה שהמלך ישלח עבורי. וישתומם על זה מאד מאד.

ענה ואמר זה החכם: תדע מה שאני אומר, דעתי שבהכרח הדבר מובן ומברר,

שאין מלך בעולם כלל.

וכל העולם טועים בשטות הזה, שסוברים שיש מלך. 

(מעשה החכם והתם)

אני מבין היטב את מה שכתבת. רק שתבין שזה מדרון חלקלק..כי אם לא נותנים כתובת ברורה למקור של רע ורק קוראים לו "הצד השני של המטבע", אז מהר מאד לא יימצא הבדל בין מצוות ועבירות.

ואז חלילה אולי גם נחטוא כדי לברר את הניצוץ האלוקי המחייה את הרע שבתוך החטא...

זה שבעולם הזה, יש יצר הרע, אינו צריך לפנים.

גמרות מפורשות - כולל שביקשו חכמים לבטלו וראו שיש לזה "מחיר" - וחכמים אומרים, "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". ומי שאומר "אין", הרי הוא  כופר בדברי חז"ל, מה שנקרא אפיקורס, וזה לא הדיון.

אלא מה? שהשאלה מה פירוש הדבר הזה. ככלל, אולי אפשר לומר, שהכחות של האדם, המושכים לכיוון חומרי, ללא מגמה, הרי הם בכלל "יצר הרע". עושה את האדם חומרי יותר, גס יותר, פעמים לא מעטות, זה כבר יכול להיות חטא. וכנגד זה, יש המשיכה כלפי מעלה, שאר הרוח, העדינות, הרצון לטוב.

וממילא, יכול האדם, שיש לו שכל ובחירה וקישור לדבר ה', לכוף את יצרו שלא יפריעהו, ויכול גם לנווט לכיוון נכון כחות מסויימים, כדי שיסייעו בעדו במינו הנכון ובמקום הנכון. "בשני יצריך - ביצר טוב וביצר רע".

"להרעיבו" - כי אז ההרגל החומרני-תאוותני נח, יש יותר מקום פנוי לבניית הרגלים אחרים.

כמו שאומר הכוזרי, אדם מישראל צריך להיות בבחינת מושל. משתמש בכל כח במינון הנכון ובמקום הנכון. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.

כמה שאנחנו יותר מתרגלים בדרך טובה, נכונה, ומשתמשים ביצר במקומו המתאים והנכון - כך יותר "מנוחה" ממנו. תלוי גם באדם ספציפית - ולפעמים "לפום צערא אגרא". המנוחה הגמורה מיצר הרע, זה לעתיד לבוא. כמו שנחלקו חז"ל את מי "ישחטו", יצה"ר או מלאך המוות - שזה בעצם שייך לאותו ענין. ואז כל כח ימשוך אל המגמה של הטוב בגלוי. לא כחות "פרווה", אלא עם מגמת הטוב חיה ושקופה בקרבם. רק אליה.

לאדם וחוה, לפני החטא, כך מובא בספרים - היצה"ר היה "מבחוץ", היה קל יותר להבחין - ולדחות. מאז החטא, יש איזה "ערבוב", בתוך האדם.

לא מתביישים מעצם זה שיש דבר כזה, ידוע שיש. אבל באופן טבעי, אם משתלט על האדם הישר כח כזה, ואפילו רק דוחפו במחשבתו אל הרע - חש בושה. לא זו תפארתו. וזה לא קשור שלא הזמננו אותו.. אדרבה, זה מראה על מעלה. שהוא מבחין בין מה שמבטא את מדרגתו הגבוהה יותר, לבין חולשתו. אבל אם מתגבר עליו - אדרבה, שכרו הרבה מאד..  וכנ"ל, אפשר להשתמש לטוב, ואז זו מעלה, בלי להתעלם מצדדים "חומרניים" יתרים שנספחים, שלא תמיד הם מעלה, גם אם אינם עבירה.

וטוב מאד שהאדם מייחס את הנטיה לרע, ל"יצר הרע". כך מדגיש שעצמיותו האמיתית טובה וטהורה. נשמה שנתת בי טהורה היא. לא סותר שבינתיים גם הנטיות הללו מעורבות בכחותיו - וצריכות מלחמה, בירור והעלאה.

אנחנו בוחרים - וחכמים אומרים שה' מסייע. הקב"ה נתן לאדם בחירה.

ואם חלילה אדם כשל, וחזר בתשובה באמת, מתקבלת תשובתו - וה' כבר יעלה גם את מה שבא מהיצר.

והעולם כמו שה' ברא אותו, שעדיין מגמתו הטובה לא שקופה בכולו - יש בו מאבקים בין הטוב לרע. והקב"ה מתערב, בסתר המדרגה. בסוף - נראה למפרע..

שתדעי שהרוב כמוך. רוב האנשים מתקשים למצוא מדוייטים שמעוררים התלהבות גדולה ומשדרים פוטנציאל כבר מהפעם הראשונה. את לא היחידה.

בפגישות הראשונות של קשר כזה, שאת יודעת שאת רוצה מאוד אבל לא בטוחה לגבי הצד השני, ובמילים אחרות - עדיין אין ביטחון בקשר, אך טבעי שההתנהגות שלך תהיה (באופן לא רצוני כמובן) התנהגות מוחצנת או מופנמת מידי, שעלולה ח"ו להעביר מסר לא נכון.

מה שאת מתארת מצריך המוווון עבודת המידות... 

כדי שקשר יתקדם בצורה טבעית את חייבת לשדר טבעיות.. לנסות לבלוע את הרגשות האלה (וברגשות אני מתכוונת למה שאמרת - החששות, התלהבות היתר וכו') ולשדר לו נורמליות, לדאוג שהקשר יתקדם בקלילות, אפילו אם בהתחלה זה לגמרי מזוייף.

בנות הן בDNA יותר אמוציונאליות מבחורים, לכן תרגישי בנוח להוציא את הרגשות האלה על אנשים שאת בוטחת בהם - אמא, חברה, אחות גדולה. אחרי שתתנקי מהם, תרגישי בנוח ללכת לפגישה.

תני לדברים להתרחש, תנסי להנות, תהיי קלילה. אל תתפסי לכל ניואנס כי זה מוסיף ללחץ. 

תחשבי שאם זה מה שיועד לך משמיים - זה יקרה, בין אם תשדרי קצת קרירות/שיגעון ובין אם לא...

בהצלחה רבה!!! 

נדמה לי שאני עשויה להבין את מה שאת מדברת עליו.

אצלי אני גם ישר ממש מרגישה אם בא לי על זה או לא...

עכשו יש לזה שני צדדים לענד,

הראשון זה לבא בעין של אמונה ובאמת להאחז בטוב ובכייף שיש לך כרגע קשר כזה שאת מעוניינת בו,לתת שם את כולך ולבנות את הקשר בדרך נכונה ובריאה ובאמת להאמין בקב"ה שאם זה שלך, זה שלך. לא משנה כמה "טעויות" תעשי או מה שלא "תהרסי".

 הצד השני של זה, בעיקר נובע ממשהו אישי אצלי...ואני לא כותבת במטרה להשליך עלייך, אלא במטרה לשתף ואולי תמצאי גם טיפה את עצמך שם.

הנקודה היא ששמתי לב שיש לי נטיה לרצות ולהתחבר ישר לסוג הבחורים שהם במובן זה או אחר לא ניתנים להשגה. או שהקשר איתם מועד לפורעות עוד מעת היולדו.

ולעומת זאת בחורים רגילים,שלרוב היו טובים ונעימים והקשר איתם היה אפשרי ובעל פונטציאל אמיתי משום מה לא שבו את ליבי.

למה זה עובד ככה? יש לי מספר תירוצים על הקושיה...ועוד יותר קושיות עליה..

העיקר (לא לפחד כלל...) לזרום ותוך כדי לראות מהי סיבה למה ליבך חפץ את הבחור הזה..ומתוך כך להמשיך ברוגע ובנחת ולא להיות לחוצה איך את לא מאבדת את זה.

בהצלחה רבה.

זה באמת שאלה איפה צריך לדחוף קדימה, ואיפה צריך לתת לדברים להפשיר ולאט לאט כדי לא ללחוץ..

ונראה לי שאפשר לחשוב על זה שגם הצד השני לא תמיד יודע מה בדיוק צריך לעשות, והוא גם מנסה ללכת בין הטיפות כזה.. וככה יוצא ששניכם נמצאים באותה סירה ויותר קל לשחרר, אבל כמובן שכשרוצים להיות "טבעיים" זה יוצא בדיוק הפוך

אז נראה לי שלחדד את הידיעה שגם הצד השני נמצא בסיטואציה בדיוק כמוני וגם לא תמיד יודע

הכל, יכול לעזור להרגיש רגיל ויותר טבעי כי בעצם אין כ"כ מתח וכולם באותו מקום

זה באמת שאלה איפה צריך לדחוף קדימה, ואיפה צריך לתת לדברים להפשיר ולאט לאט כדי לא ללחוץ..

ונראה לי שאפשר לחשוב על זה שגם הצד השני לא תמיד יודע מה בדיוק צריך לעשות, והוא גם מנסה ללכת בין הטיפות כזה.. וככה יוצא ששניכם נמצאים באותה סירה ויותר קל לשחרר, אבל כמובן שכשרוצים להיות "טבעיים" זה יוצא בדיוק הפוך

אז נראה לי שלחדד את הידיעה שגם הצד השני נמצא בסיטואציה בדיוק כמוני וגם לא תמיד יודע

הכל, יכול לעזור להרגיש רגיל ויותר טבעי כי בעצם אין כ"כ מתח וכולם באותו מקום

תכל'ס את רוב התשובות כבר ידעתי, אבל זה כיף לשמוע שמבינים ושזה הגיוני... וכן סידרתם לי דברים בראש, תודה ממש!

ובאמת התקופה הזאת היא ה-תקופה לעבוד על אמונה, ותכל'ס זה משהו שכיף לעבוד עליו, ברור שקשה לפעמים, אבל מתנה פשוט שווה..אני נהנת,ובע"ה שבקרוב ממש אוכל לעבוד אליה דרך שלב טוב אחר בחיים!

כמעט אף פעם לא חתכתי אחרי דייט אחד. אבל בגדול אני בן אדם של אינטואיציה, ואני כן חושבת שזו ברכה אינטואיציה ודבר בריא, כשהיא מבוררת, אני כל הזמן חושבת ומדייקת את עצמי ובודקת שהאינטואיציה באמת מבוססת. אבל ברור שצריך איזונים ותפילות.

"הרפו, ודעו כי אנכי א-לקים"...

תנשמי עמוק. עוד פעם. זה חשוב.

קשרים צריך לנהל מתוך נחת, רוגע, שלוות נפש.

(ספרו לי על זה שבהמשך זה פחות עובד...

אבל משתדלים להיות במעמד הנפש הזה ככל יכולתנו).

אם בפגישה הראשונה זה קשור - שווה להמשיך, גם אם לא נרשמה התלהבות רבתי.

ואם נרשמה התלהבות - תתנהלי בכיף שלך, בטאקט, ברגישות...

בסופו של יום - הקב"ה מכוון את העולם, ואם הוא שלך - הוא יתלהב ממך, אל דאגה.

את הרי רעייתו, לא...?

לגבי התלהבות ויוזמה, לדעתי הדלה:

עדיף ליזום יותר ולמרות זאת להתייבש,

מאשר לא ליזום - ובגלל זה להתייבש...

המון הצלחה!

והמון אמונה בהשי"ת

שאת הטוב יקרב,

ואת הרע ירחק,

והטוב בעיניו יעשה..

לקחתי את זה למקומות השחורים והאפלים שיש בכל אחד מאיתנו,

למקומות שאם נפגשים איתו דרכם - זה לא מפתה.

צריך לסגל לעצמנו עין טובה, על עצמנו ואל האחרים,

להתבונן מצד הטוב, שהוא העיקרי והאמיתי,

ולא מצד הרע שהוא חיצוני, מקרי וצדדי, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ...

הרבה שמחה ואור,

בע"ה בקרוב...