במצב האידאלי לא היינו אמורים להסתכל על זה בכלל, כמו אברהם אבינו. אלא שעוד לא הגענו לרמה הזאת, ולכן צריך שתהיה מציאת חן גם מצד המראה החיצוני. מצד אחד אסור להיות מאלה שמגזימים ומחפשים דמות שראו באיזה סרט או באיזה דמיון, מצד שני צריך האדם שמולך ימצא חן בעיניך, כולו, איך שהוא. במצב מתוקן יהיה נדיר לפסול על מראה חיצוני, וזה לא אמור להעשות בגאווה גדולה.
ע"כ.
"ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את"
רשי מפרש- מ"א עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו הכיר בה ע"י מעשה.
"הנה נא ידעתי", הנה נא- שקודם הוא לא ידע.
אבל אני חושב שיש הבדל בין בנים לבנות בעניין הזה.
אופי של בן יכול לגרום לבחורה לראות אותו אחרת מאיך שהיא ראתה אותו בהתחלה.
אצל בנים עניין המראה החיצוני של הבחורה הוא יותר דומיננטי ובעל משקל אפילו אם האופי שלה מדהים בעיניו.
על המראה החיצוני של בת. זה אפשרי, אבל נדיר יותר מאשר אצל בנות.
כי לפי התגובות שלך נשמע שאתה מתכוון לשאול על לפסול לפי תמונה, ומהשאלה זה לא ממש נשמע ככה..
אענה בכל מקרה
ברור שנכון לפסול על מראה חיצוני.
אם יש דחיה- אין שאלה בכלל, ברור שצריך.
אם אין דחיה, אבל המראה מפריע גם כשמתקדמים בקשר- בהחלט שיקול רציני.
מתי לפסול?
בשום אופן לא לפי תמונה (גם לא מעונינת לראות תמונה לפני..)
וכן לתת צ'אנס לפני שמורידים על דבר כזה. מאמינה שאם יש חיסור רגשי, הדיעה לגבי המראה החיצוני יכולה להשתנות מאד
השאלה איך מסתכלים על זה.
מבחינת הרצוי- האידיאל- שאנשים לא יתחתנו על פי מראה חיצוני ולא יפסלו על פיו.
מבחינת המצוי- המציאות - במידה שאין התאמה ומשיכה והזוג לא מצליח להתגבר על זה, הנזק אדיר.
ולכן למסקנה במציאות של ימינו עדיף להתחשב בנטיית הלב (למשהו מסוים, והתרחקות מדבר אחר).
אך(!) להיות עם היד על הדופק ולהבין על מה זה נשען. האם אני מגזים? האם זה באמת מפריע לי או רק אמור להפריע לי? וכו'
בגלל זה אגב, אני לא מבקש תמונה..
בתמונה אין את החן והנעימות של האופי שמאד יתכן שהיה מוסיף ליופי
וניהלתם שיחה
יצאנו תקופה קצרה.. היה קשר ממש טוב (ככה לפחות היא שידרה), ואז היא אמרה שהכלל באמת טוב - פשוט "מרגיש לי שזה לא זה" וחתכה...
האם אתן משתמשות במילים הללו רק כדי לכסות על סיבה אחרת או שבאמת אתן חושבות שלגיטימי לחתוך אם אם לא מרגיש לכן שזה "זה" על ההתחלה? הרי קשר זה דבר שלוקח לו זמן להיבנות...
שאתה לא רוצה לחפור - כי תכלס מה זה משנה מה הסיבה זה שפתאום היא לא תחתוך אז לא נעים לשאול... השאלה היא האם כדי לנסות לחדש את הקשר אחרי תקופה מסוימת בהנחה שהרגש קצת השתנה (ואם כן אחרי כמה זמן?) או שזה סופי - כי הרגש החליט...?
אם כאני זה שיוזם את חידוש הקשר - אני צריך לנסות לשאול אותה מה הבעיה האמתית? או סתם לשלוח הודעה כללית? או ישר להתקשר? לנסות דרך גורם שלישי? ובכללי אם את אומרת - לא! אם הבחור היה מנסה לחדש את הקשר הוא יוצא נודניק או שזה לגיטימי בענייך, ואפילו נתפס בצורה טובה?
והתשובה הכי נכונה והכי אמיתית היא:
לפעמים התשובה הזו באה לכסות,
ולפעמים התשובה הזו לגיטימית ואמיתית..
בס"ד
יש כאלו שיגידו את זה באמת כדי לכסות על משהו,
ויש כאלו שיגידו את זה כי באמת מרגישות שזה לא זה...
גם תלוי כמה זה תקופה קצרה.... אחרי 3-4 דייטים נראה לי פחות בעייתי לסיים ככה אם זו באמת הסיבה שבגללה היא סיימה את הקשר....
ויש כאלו (וכאלה) שנותנים קצת צ'אנס בהתחלה כדי לבדוק איך הקשר מתקדם ומתפתח, ולא מסיימים ישר רק בגלל תחושה מסויימת...
שיהיה בהצלחה בעז"ה!
אם היינו רואים את האור בקצה המנהרה, כבר לא היינו מחפשים את האוצרות שבחושך
טוב, לא מפתיע בנושא הזה
אבל באופן אישי מעדיפה גם להנות מהדרך, ולא רק לשמוח שהגעתי ליעד..
וחושבת שקבלתי המון מתנות דווקא מהשהות במנהרה,
מתנות שלא הייתי מקבלת אם היתה לי מנהרה קצרה יותר.
אז לא מבקשת עוד מתנות כאלה 
אבל לא מוותרת על מה שכבר קיבלתי..
ואת טוענת שאת לא מסכימה. 
גם יכול להיות
חשבתי שאתה מתכון לומר שהאוצרות בחושך הם לא הדבר האמיתי, זה לא באמת מה שאנחנו רוצים,
אנחנו מחפשים אותם ומתנחמים בהם, כשבעצם זה רק פירורים מהאור הגדול שמחכה לנו.
ולכן כתבתי לך- שמבחינתי האוצרות האלה הם אוצרות בפני עצמם.
אבל כנראה הבנתי אותך לא נכון..
מקוה שלא אכפת לך שבזכותך העליתי על הכתב את משנת חיי וזיכיתי בה את הרבים
(אה, וגם הקפצתי לך את השרשור |מזדקף בחשיבות|)
שהשהייה בחושך בלי לדעת מתי זה יגמר,
גורמת לאדם להלחם במצב העכשוי ולגלות כוחות שלא ידע עליהם. אכן אוצרות
אז יוצא שהבנתי את זה באיחור? חחח
וחשבתי שצירפת אותי לחבורת האופטימים... אני לא מופיע ברשימה? 
שריקהחיובי זה תמיד טוב!!
לא הבנתי,
אתה שואל אותי אם אתה הבנת באיחור?
איך אני יכולה לדעת מתי הבנת..
עכשיו בכל אופן אני אקרא את המשפט הזה במשמעותו החדשה.
משפט יפהפה!
נראה לי שבזמנו צירפתי אותך לחבורת האנשים שאוהבים את עצמם,
במעמד חגיגי זה אני מצרפת אותך לחבורת האופטימים!!
(ובזה עליך להוריד את תדירות הבכי שלך. בזמן האחרון אתה בוכה יותר מדי פה בפורום עם האימוג'י הזה!)
מבקש אמונההתכוונתי שאו שהבנתי מאוחר מידי כי זו כבר משנת חייך..
או שגנבת לי אותה ולא שמתי לב חחח
(סגור, מהיום אני מבסוט אש! 
)
א. מה הקשר של השאלה לכאן?
ב. למה אתה צריך לפתוח פצלש כדי לשאול את זה?
ג. נראה לי אתה צריך לבקש רשות מ@מבקש אמונה לנצלש את שרשורו לשאלה כ"כ לא קשורה
אני יודע מהסתם שלא תוכל לערוך
ל1 ו2
אני קצת עוקב אחרי ההודעות שלך
לא יודע מי אתה
אבל רק לצורך ההבהרה אתה מוזמן להבהיר שאתה זה לא אני
(אתה פשוט ממשיך דיון שפתחתי בהקשר למה שאני כתבתי מן הסתם)
תודה והמשך ערב נפלא
העיקרון הוא שאנשים להוטים למצוא אהבה,
גם הנשואים בעצמם,
אהבה היום זה חלום גדול שהרבה שואפים לזה
ולא הרבה זוכים לו..
אז תפסו טראמפ על ט"ו באב..
אני שמעתי רב שאמר במפורש שזה לא חג ולא כלום...
זה אכן יום מיוחד וכל מה שנכתב עליו בגמרא, אבל לא מעבר...
וזה יוצא ביום שני שזה בכלל חגיגה
כמו שבחנוכה מכינים אוכל משמן לזכר נס פך השמן,
וכמו שבפורים עוטים מסכות על הפנים כמו שה' עשה בימים ההם,
כך גם היום אנחנו עושים מחוות קטנות ואישיות של פיוס לזכר הפיוס בין השבטים וגם כדי להידמות לקב"ה שהתפייס עם עמ"י בדור המדבר.
כמו שאומרים: "השלום מתחיל בבית".
חופשיה לנפשיזה אומר שאנחנו לא יכולים להיות "שותפים" ליום הזה?
לט"ו באב יש מקורות מחז"ל שזה יום מיוחד (לא חג), זה לא המצאה של הדור שלנו.
מה שאני רואה מסביבי זה בעיקר הרבה התעסקות בעניין של שידוכים עצות מזה אהבה וכו'
בציבור הכללי באמת הפכו את זה לחג האהבה, ואנחנו צריכים להזהר לא להדבק בזה.
מה הבעיה בזה שט"ו באב זה חג האהבה?
אהבה זו מילת גנאי או מילה גסה?
ממתי זו הייתה בעיה ביהדות לעסוק בחיזוק הקשר הזוגי ובשלום בית ששם ה' נמחק מפניו?
"ואהבת לרעך" זה כלל גדול בתורה
ובכלל זה מרגיש לי מאולץ ולא אמיתי,
חיזוק קשר זוגי צריך להיות כל יום
לא רק כש"חייבים" כי זה חג האהבה.
נכון שצריך ימים שחוזרים לשורש איפה ואיך התחלנו לאהוב בשביל לתחזק ולחזק את הקשר,
אבל זה נראה לי יותר מתאים ליום נישואים של כל זוג.
לא בתור חג לאומי.
עשו את זה מבחינת ה"ראש" שלהם, למשהו מגעיל - אם כי ב"ה אני לא מתמצא בפרטים - מאה ושמונים מעלות מהטהרה המקורית של היום הזה, שהיתה בזמנו.
הרי חכמים אומרים בפירוש, ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויו"כ" שהיו עושים בהם שידוכים, היו קמים הרבה בתים בישראל. ההיפך המוחלט מהפריצות של ה"אהבה" שכאילו הלבישו על זה, שהיא מהגורמים הראשיים, בנוסף, להחרבת בתים בישראל כיום, "תרבות" כזו.
בנוסף, הגמרא מזכירה עוד דברים שאירעו ביום זה, ובכללי יש בהם אכן גם מהכיוון שהזכרת, של הסרת מחיצות בעם ישראל ("הותרו שבטים לבוא זה בזה" וכו').
כמו כן, הרי במפורש לא חגגו יום זה במשך הדורות, חוץ מאי אמירת תחנון. ציון היום היה בזמן המקדש בעיקרו.
אז כמו עוד דברים במורשת ישראל, אם קודם כל נאמנים למקור ולהלכה - לא "ממציאים" חגים חדשים, לא מגזימים לפי נטיית הלב במה שרוצים (וממילא גם מפחיתים במה שלא רוצים) - אפשר עם שיבת עם ישראל לארצו, "להחיות" קצת רוח של דברים שמעקת הגלות לא היה לנו כ"כ "ראש" לזה. ואפשר להרבות אחדות בעם ישראל, ולקבוע אולי כינוסים של שדכנים להתאמץ יותר וכד'.
אבל להצטרף ל"תרבות" שכאילו ממציאה מחדש את מנהגי ישראל, כולל כנגד עצמם, שוכחת בכלל את המקור, סוג של עם-ארצות-למהדרין, בוודאי שאין מקום. אינני יודע מי "שותפים" לכך - אבל ברור שאת צודקת שאם יש כאלה, זה לגמרי לא בסדר.
הדוכס מירוסלב)מור ולבונה
) ..) זוכרת שאתה פתחת על דייטים/פגישות.לי באמת שאין הבדל איך לקרוא לזה..
באמת שלא מפריע לי להשתמש במילה לחתוך/לסיים/לגמור/לזרוק..
וגם לא בביטוי דייט של 'וידוא הריגה'..
אני יודע שלמילים יש משמעות וכו' וכו'..
ועדיין נשמע לי קטנוני מדי ולא באמת קריטי ומשמעותי.
להפך, נותן לזה גם ממד יותר מחוייך לדעתי.
פוסלים את ההצעה של השדכן, לא את האדם.
בך לי קראחרונהממש יפה וחמוד!
אהבתי ממש!
בעיקר את השורות האחרונות..
כן! אין ספק שמדובר ביוצר כישרוני במיוחד.מור ולבונהאני יחסית צעיר והאמת שכבר שנים אני ממש בל"ח... יש בי בערה מאוד גדולה לחתונה, לחיי נישואים. אני יודע שזוגיות זה לא רק צחוקים ודאחקות וקוצ'י מוצ'י אלא זה בנין שלם שמצריך המון עבודה וצריך להיות מספיק בשלים בשביל זה וכו וכו ואני חושב שאולי מרוב שמזהירים אותנו לחכות ולהתבשל מתחילים כבר להירקב... יש לדעתי כ"כ הרבה צעירים וצעירות שהנפש שלהם בנויה מספיק כדי להחזיק חיי נישואים שמחים ומאושרים ורק בגלל סיבות חברתיות (לא מקובל וכדו') או טכניות (לא סיים תיכון/צבא/הסדר/טיול בהודו/דוקטורט וכן הלאה...) הם מונעים מעצמם את האושר הגדול הזה. אני חושב שהגיל שבו הרצון הטהור והאמיתי הזה בוער בעצמות הוא הגיל הנכון להתחתן ולא אחרי שכבר מתחילים להיות קרים, מחושבים, מסגרתיים, ציניים ומרירים. אז מתפתחת אהבה גדולה מלאה בהמון טבעיות, תמימות וטוהר שאצל צעירים עדיין לא נפגמו כ"כ. יש הרבה יותר כנות ורצון אמיתי וטהור לאהוב מכל הלב. "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך וכו" הקב"ה משבח את עמ"י על כך שהוא היה כמו נערה צעירה ותמימה שהלכה אחרי אהובה בלי יותר מידי חשבונות, כנראה שזה מצב אידיאלי ונכון.. ברור שלא צריך להיות טיפשים וצריך לראות שאנחנו מספיק מודעים לעצמינו, יודעים היטב לאן אנחנו שואפים, מה המרכז של חיינו, מה עיקר ומה טפל. כמובן שצריך שתהיה בשלות מסוימת אבל אני חושב שאנחנו מאבדים זמן יקר מאוד. מאוד. אני לא מדבר על התופעה המצערת של רווקות מאוחרת, על אנשים שתקועים שנים בלי למצוא כלום. אני מדבר על כאלו שכן מצליחים להתחתן אבל הם עושים את זה בגיל מבוגר שבו הם כבר לא מצליחים לחיות במצב של "רק" אלא הם חיים "עם"... בקיצור אני לא מבין למה אני שומע כ"כ הרבה אנשים שלא מעודדים חתונה בגיל צעיר אלא אפילו מחנכים לדחות ולחכות כמה שנים עד שתגמור.. ותעשה.. ותראה.. ותלמד... ובלה בלה בלה, מישהו אולי מוכן להסביר לי???
שריקהעכשיו לך תגיד אסוסיאציה 10 פעמים ברצף
אני כותבת את זה כי אני לא מפסיקה להיתקל בזה ואני חושבת שמישהו צריך לעלות את זה לשיח ולהתמודד עם זה ולא להתעלם ובמיוחד בציבור שלנו הדתי לאומי. ואני לא באה להטיף מהמקום של המושלמת אבל זה היעוד שלנו תמיד לראות איפה אפשר לתקן ולשפר וגם לי יש חסרונות אבל שכשמישהי מעירה לי עליהם אני שמחה שיש לי משהו שאוכל לשנות ולשפר אותו.
אני כבר נמצאת שנה פלוס בעולם הדייטים, וכמובן שזה עולם שדורש המון אמונה בה', וגם נותן לך לגלות על עצמך המון נקודות "אפורות" שאולי ולא היינו מגיעים אליהם לולא כל מה שעברנו. ובעקבות כך חלק אפור שמאוד התבהר לי נודע לי בתהליך הזה והוא הגזענות שיש בציבור שלנו שתמיד מדבר על "אהבת כלל ישראל" ואני אסביר.
במהלך השנה הזאת זכיתי לצאת עם כל גווני הקשת של העדות, ובתוכם היו עדות שכל פעם שהייתי אומרת לחברות שאני יוצאת איתם היו מרימים גבה, או שאומרות לי "כל הכבוד" וכמעט והסתיים בטקס חלוקת הצטיינות על כך שיצאתי איתם. ובכלל אם יצאתי עם אתיופי, פרס נובל.. ובאמת אני לא מצליחה להבין איפה כל "אהבת כלל ישראל" שטוחנים כל היום בציבור שלנו?! הרבה פעמים דוחים את הטענה הזאת בכך ש'המנטליות פשוט לא תואמת' או 'אנחנו לא אותו הראש וצריך לתת לזה עוד זמן' ובכלל נתקלתי בבעיה זו בטענות כלפי "העדה"..אז אגלה לכם סוד יש המווןן אתיופים שהמנטליות שלהם ישראלית לגמרי. וגם אם תברחו ותגידו שזו המשפחה, אז נתקלתי בלא בפחות מבחור אחד שההורים שלו עלו בגיל צעיר והוא והמשפחה שלו ישראלים לגמרי אפילו אפשר לומר 'אשכנזים'.
אני באה פה להבהיר נקודה לא ברורה בעליל, כי גם אם אני אבין(ואף מבינה) אנשים שאומרים שיש פערי תרבות, אז תדעו לכם מניסיוני ואפילו תסתכלו על החברות שלכן, שיש הרבה שלא קיים בהם הפער התרבותי והם נולדו בארץ וישראלים גמורים לכל דבר ועניין.
אני לא אומרת שישר להגיד כן בלי לברר, ואני מבינה אם הבעיה היא מנטליות אז שנייה תעצרו תשמעו עליו מתי הוא עלה, אם הוא עלה וגם על המשפחה ויכול להיות שתמצאו מישהו ישראלי לכל דבר ועניין ואז תחליטו. כי אני אומרת לכם אתם מפספסים בחורים ממש טובים ואיכותיים שנטו הפסילה היא על סטיגמות ולא משהו שבאמת מפריע.
ולצערי זה לא נגמר כאן, גם לא חסר על פסילות של תימנים... כמה פעמים לצערי שמעתי וראיתי אנשים שכותבים "לא תמני" רגע! שנייה, לאן הגענו לפסול אדם בגלל העדה שלו?! מה שווה כל הקירוב לבבות שאנחנו עושים כביכול?! ואח"כ שואלים "למה לא נבנה הבית?" ברור, כי עדיין יש לנו מה לתקן! את הרחוקים אנחנו יודעים לקרב אבל מה עם אלו שמתחת לאף שלנו זה גם דורש אהבת חינם!
הציבור שלנו הוא ציבור מדהים ומתקדם בצעדי ענק ממה שהיינו פעם והמון מסירות נפש קיימת בציבור שלנו ואני מתה עליו, אבל גם עם כל הדברים הטובים לא צריך להתעלם ממה שצריך לתקן.
אני מאוד מקווה שזה רק יועיל ופשוט יצור את האפקט של "לחשוב שנייה על הדברים" ולא חס ושלום כדי לפגוע במישהו במכוון.
"תשרפו דעות קדומות"
מעריכה מאוד ותודה רבה על הקריאה!
יש לנו חברים/'חברים' שיש לנו במאגר דייט בשבילם. לא יודע אם את מי שהם מחפשים, אבל דייט לארע ולא בכח.
לא לכל אחד מאיתנו, לאחד משלוש.
לאחד מ10 מאיתנו גם יצא מזה דייט אמיתי.
1 מ 70 יהיה קשר רציני מאוד ואולי אפילו חתונה.
מצד שני - כל זוג זה שווה הכל , לא?
אולי זה יסלסל המון, אולי יתסכל ויגרום לדמעות. במקרה שלי לפחות- דמעות זה לא בהכרח רע. אפילו להפיך, אם זהבא ממקום נכון ונכון. עדיף על הדחקה.
הצילני נא, מיד עצמי?
וואי, הלוואי שבאמת יהיה לנו טוב, וכבר.אבל באמת. ולנצח. ביחד. אפילו רק ביחד.
שבת נחמדה, ב"ה.
חברים שמזמן לא ראיתי.
לימוד תורה.
לראות התקדמות אצל החברותא הצעיר.
לראות שאנשים יצטערו על חסרוני.
שבוע טוב ומבורך!!
שריקהשבוע מלא בהספקים, אם ימשיך ככה יש סיכוי שכל המטלות יבוצעו בזמן..
שבת רגוע ושמחה, עם אחיינים מתוקים מתוקים שתמיד עושה טוב לראות 
גמאני קיבלתי אחלה של שיבוץ לשנה הבאה
ועברתי את הקורס הכי קשה לתואר יאסססס
מוטיבציהשבת מדהימה, כיפית, מצחיקה עם המשפחה המורחבת
מרגישים שנגמר בין המצרים ב"ה!
אפשר לשמוע שירים!!!
ותובנות מעניינות וחדשות
ועוד נקודה קטנה שממש שימחה אותי!..
בך לי קרקבל חיבוק גדול ואמיץ...
בע"ה תמצא נחמה ומנוח,
תאסוף את השברים,
ולאחר הטהרה המחודשת,
תגיע לאשתך נקי, חדש, אוהב, משפיע.
ואתה כותב מדהים, אחי. ממש.
המון אור!!
איוושהאז קורס חד פעמי.
שטויות.
לך תקים בית בעז'ה
בס"ד
זה לא משהו שמחייב שיפריע לקשר... הרי זה רק ל-3 שבועות בהתחלה גם ככה בד"כ נפגשים מעט יותר..
ואם זה לא יפריע לך להיות בתוך הקשר אז לדעתי לך על זה..
ב"הצלחה!
כמעין הנובעכמעין הנובעקוד אבל פתוחמוטיבציהאחרונהשאתה חושב שכבר שכחת ממנה, ואתה כבר ממשיך הלאה... שהיא כבר לא מעסיקה את המחשבות והרגשות שלך...
עד שאתה שומע איזה שיר, רואה איזה תמונה, שמזכירה לך אותה...
ואתה שוב תוהה- 'אולי פתחתי את הלב מוקדם מידי?... מהר מידיי?... הכנסתי אותה עמוק מידיי?'... עד שכשהיא החליטה לסיים- נשארת עם לב פתוח... וחלול. (פי' חדש לפס': "וליבי חלל בקרבי...")
ממש כמו 'ניתוח לב פתוח', שהרופא פשוט מחליט לצאת באמצע- ולהשאיר לך למלא את החלל לבד... ולאחות את הקרעים.
ממש מיני־'פוסט טרואמה' הדבר הזה...
"המבכה הראשונה שלי"...?
אבל את צודקת בזה, שזה בדר"כ תוצאה של 'אהבה רומנטית/רגשית' שהתפתחה... ונגדעה.
בא'נה 'אורות'... הכתיבה שלך- כזאת מדוייקת וסימבוליקה כ"כ יפה... אשרייך- אתה מוכשר לזה...
(אגב, בינינו אגלה לך, שאני זוכר לך 'חסד נעורים' , שבגלל שקראתי את אחד היצירות שלך בפורום, וזה כ"כ נגע בי- אז קפצתי פנימה... משהו כמו מכתב דמיוני לאשתך לעתיד- שמדבר על הצורך לשמור על הצניעות אחד בשביל השני... זוכר?)
אורות הכתובהאחרונהוזוכר גם זוכר..נזכרתי בזה לא מעט בשבועיים האחרונים..
ומגניב אחי, סחתיין על גילוי הלב
מסמנת לי וי שהנה ב"ה זה מאחוריי..
ופתאום זה צף מול העיניים כאילו אתמול נפרדתם
וזה משאיר אותך המום
ואוהב למשהו לא קיים...
אני מתנחמת בזה שלפחות אני מרגישה אהבה ולא שנאה,
לאהוב זה זכות..
הרבה יותר מבנים... ז"א- עם הקושי הרגשי שיש בעקבות פרידה...
איך אתן עושות את זה כל פעם מחדש?... וואו...
ו.. וואו.. אני באמת לא יודעת איך אנחנו עושות את זה...
זה גיהנום, פשוט ככה... גיהנום נפשי...
לי תמיד אמרו שבנים לוקחים את זה יותר בשכליות בקור רוח...
כבר חשבתי שתזרקי לי כמה עצ(מ)ות מהעולם שלכן...
אני לא יודעת עד כמה זה באמת עוזר
אבל אני פשוט נותנת לעצמי את המקום הזה
אם אני מרגישה תחושת אהבה לבחור הקודם, אני נותנת לי לאהוב
אם ההרגשה מתמשכת ליותר מבד"כ (שזה בעיקר בהתחלה של הפרידה) אני פורקת את זה בכתב, אבל יש דרכים נוספות לעשות זאת...
ובסופו של יום אני מתפללת על זה הרבה, שהקב"ה ינקה את הלב והמחשבה ויכין אותם לאחד שלי בעז"ה..
ומכסות את הפנים
קטע של בנות. 
משיח בן דוד
חח נווו
למה אתן עושות את זה?
הן מצטלמות עם וי ביד ורגל לצד?
חח אני באמת לא מבינה את זה...
ע"פ מה מזהים?
ומהצד השני- האם אתם מנסים להראות את ביינישיותכם/ הרמה הדתית שלכם בדייט? אחרת איך אמורים לדעת- כלומר ייתכן שזה עולם שהצד השני לא נפגש איתו...
שהפרמטר הוא ידע.
נראה לי שלאו דוקא...
ולשון הקודש יש רק אחת והיא העברית המקראית יצ"ו
לישיבות רמת גן ושבי חברון?. מברר בשביל קרובת משפחה
️מלשון time= זמן
️️בך לי קראם את מרגישה שאת רוצה את הקשר הזה, ועבר מפיק זמן מאז שנפרדתם-
לכי על זה.
לא מתים מלנסות.
אם תנסי- יש סיכוי שהמצב ישתנה.
אם לא תנסי- כנראה שזה לא יקרה.
רק להכין את עצמך לאפשרות שהתשובה תהיה שלילית.
(ולא בטוח שזו אפשרות כ"כ גרועה. לפעמים לשמוע את הלא שוב, יכול להרגיע את הלב. זה עוזר להפסיק עם התקוות שווא הזו)
ובכל מקרה,
אולי כדאי לברר קודם שהוא פנוי...
בהצלחה יקרה!!
כשמדובר בקשר מתקדם-
אני חושבת שלאחר זמן יש מקום לנסות.
הפרספקטיבה משתנה,
רואים דברים ממרחק של זמן.
ולפעמים ברגע שתיתן לצד השני את הדחיפה רק לחשוב על זה שוב, הוא יודה לך על זה אח"כ.
אולי הצד השני צריך רק דחיפה קטנה שתיתן לו אומץ.
ואם מדובר פה על החיים שלי-
אני הייתי מסתכנת בלב שיישבר שוב.
מעדיפה לקחת את הסיכון.
זו ההסתכלות שלי,
אבל בשביל זה יש פורום,
כדי להציג דעות מנוגדות..
את זה, וגם כתבתי בהודעה שלי.
ואח"כ פונה איך שהלב שלי אומר לי..
(נראה לי השאלה שלה היתה יותר על האם לפנות, ולא איך לפנות- ועל זה עניתי עד עכשיו. אבל אם אתה מתיחס לצורת הפניה- מסכימה איתך שצד שלישי יכול להיות אופציה טובה)
לא נורא,
מוכנה לקבל בכל מקרה
️אבל שכוייח היא גם מילת סיכום ויכוח,
כשאין יותר מדי מה להגיד ושוררת סוג של הסכמה.
ט"ו באב מאיר לכולם!!
נראה לי זו מילה גברית למדי..
שכוייח
🙃
אם זה מצידו תבררי... אין עברה בלברר.. זה לא חטא.
איך אתה עם בומרנג?מור ולבונה (מצנזרת את דעתי )מור ולבונהבך לי קר️לב אוהב